Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קיט תקונא שתין, תקונא שתין וחד

תוכן הדף

התחזקות גוג מכוח קטרוג חטא קין, ב' פעמים בשערי ירושלים

מפגש ראשון בין המשיח לגוג

ביאת גוג בפעם השניה

העברת חטא קין וצרוף ישראל טרם בוא גוג בפעם השלישית

"יד החזקה" להעביר חטא וזוהמת קין. "המורא הגדול", העברת הזוהמה וצירוף ישראל

עתידה א"י להתרחב כפי שיעור המדריגות העליונות, בסוד צרופי האותיות

סוד צרופי אותיות כתובת בלשצאר, בגילוי אורות המלכות

(דף קיט' עמוד א')

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּיֵיתֵי גּוֹג לְתַרְעִין דִּירוּשָׁלַיִם. דְּהָא בְּקִטְרוּגָא יִתְּעַר בְּגִין חוֹבָא דְּקַיִן. וּבְזִמְנָא קַדְמָאָה דְּיֵיתֵי, אֶשָּׂא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי בֵּי ן שְׁמַיָּא וּבֵין אַרְעָא תְּלָתָא יוֹמִין. וְגוֹג קָאִים מִלְּבַר לָקֳבֵל תַּרְעָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִלְּגַו, וָאֶשָּׂא דָּא מַפְסִיק בֵּינַיְיהוּ וְלָא יַעַבְדוּן דָּא לְדָא מִידִי. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל לְאַתְקְפָא, יְתוּב לְאַתְרֵיהּ. לְבָתַר, זִמְנָא תִּנְיָנָא יְתוּב. וּכְדֵין חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי, וְכַמָּה זַעֲפִין יְהוֹן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה טוּרִין רַבְרְבִין יִתְבַּקְּעוּן. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י), כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י) וְכוּ'. כְּדֵין יְתוּב לַאֲחוֹרָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהַאי חַיָּיבָא בְּחִילּוּפָא דְּזִימְנִין חֲשִׁיב לְאִתְתַּקְּפָא, כַּמָּה דַּהֲוָה עֲבַד פַּרְעֹה רַשִׁיעָא, דִּכְתִיב "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא). דְּהָכִי הֲוָה חֲשִׁיב דְּתֵיכוֹל דַּחַלְתֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא, אִי לָאו הָשַׁתָּא, לְבָתַר זִמְנָא.

וְתָא חֲזֵי, הַאי גּוֹג רַשִׁיעָא עוֹד זִמְנָא תְלִיתָאָה יֵיתֵי וַדַּאי. אֲבָל עַד לָא יֵיתֵי, יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא חוֹבָא דְּקַיִן (דף קיט' עמוד ב') מֵעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּיֵיתֵי הַהוּא רְשִׁיעָא תּוּ לָא יִשְׁכַּח חוֹבָא. וְרָזָא דָּא, "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" (תהלים ב, א) רִיק וַדַּאי, דְּאִינוּן חָשְׁבִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא חוֹבָא, וְהָא הַהוּא חוֹבָא תּוּ לָא אִשְׁתְּכַח. וְלָקֳבֵל דָּא צָרִיךְ סְטַר קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא וַדַּאי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בִּתְרֵין זִמְנִין דְּעַד לָא אִתְעַבַּר חוֹבָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּצֵירוּפָא דְּיִצְטְרִיף עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא תְלִיתָאָה. דִּכְדֵין כַּד יֵיתֵי יִתְּמַר בֵּיהּ "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (משלי יא, ח) מַמָּשׁ:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְחַד

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תִּיקּוּנָא דְּאַרְעָא. דְּהַשְׁתָּא 'קָפְצָה לַהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' (ירושלמי תענית כה, ע"א), כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא דְּאַמְעִיטוּ דַּרְגִּין וְאִתְּמָר. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ" (ישעיהו נד, ב) לְאִתְהַדְּרָא בְּאַתְרֵיהוֹן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְהָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹסָפָא עַל יְרוּשָׁלַיִם 'אֶלֶף טָפֹף אֶלֶף קָפֹל' (בבא בתרא עה, ע"ב) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא כְּגוֹן 'ממתו"ס ננקפ"י אאלר"ן' (סנהדרין כב, ע"א) דְּאִינוּן צֵירוּפִין עִלָּאִין דְּמִצְטָרְפָן הָכִי לְעֵילָא וִמִתְהַדְּרָן בְּצֵירוּפִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי.

וּ"פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה" (דניאל ה, ה), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִזְדַּמְּנַת

ביאור נופת צופים

(דף קיט' עמוד א') 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין

> התחזקות גוג מכוח קטרוג חטא קין, ב' פעמים בשערי ירושלים.

> מפגש ראשון בין המשיח לגוג.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּיֵיתֵי גּוֹג לְתַרְעִין דִּירוּשָׁלַיִם. דְּהָא בְּקִטְרוּגָא יִתְּעַר בְּגִין חוֹבָא דְּקַיִן. בשעה שיבוא גוג לשערי ירושלים, שהרי שיתעורר מכח הקטרוג, בגלל חטאו של קין שהגביר את הזוהמה בעולם. וּבְזִמְנָא קַדְמָאָה דְּיֵיתֵי, אֶשָּׂא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי בֵּין שְׁמַיָּא וּבֵין אַרְעָא תְּלָתָא יוֹמִין. וְגוֹג קָאִים מִלְּבַר לָקֳבֵל תַּרְעָא, וּמַלְכָּא מְשִׁיחָא מִלְּגַו, וָאֶשָּׂא דָּא מַפְסִיק בֵּינַיְיהוּ וְלָא יַעַבְדוּן דָּא לְדָא מִידִי. ובפעם הראשונה שיבוא, אש חזקה תראה בין השמים לארץ בשלושה ימים, וגוג עומד מבחוץ כנגד השער, ומלך המשיח מבפנים, וזו האש מפסיקה ביניהם ולא יעשו דבר זה לזה. כֵּיוָן דְּחָמֵי דְּלָא יָכִיל לְאַתְקְפָא, יְתוּב לְאַתְרֵיהּ. כיון שיראה גוג שלא יוכל להתחזק עליו, ישוב למקומו.

 > ביאת גוג בפעם השניה.

לְבָתַר, זִמְנָא תִּנְיָנָא יְתוּב. וּכְדֵין חֲשׁוּכָא תַּקִּיפָא יִתְחֲזֵי, וְכַמָּה זַעֲפִין יְהוֹן בְּעָלְמָא, וְכַמָּה טוּרִין רַבְרְבִין יִתְבַּקְּעוּן. דְּאִתְּמָר בְּהוּ לאחר זמן, ישוב פעם שניה, ואז חושך תקיף יראה, וכמה כעסים יהיו בעולם וכמה הרים גדולים יבקעו שהם האלוהות שלו שהקב"ה יבטלם ויעבירם מן העולם, שנאמר בהם "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י), ואז  כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י) וְכוּ'. כְּדֵין יְתוּב לַאֲחוֹרָא, ואז, ישוב גוג לאחור ויסוג.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהַאי חַיָּיבָא בְּחִילּוּפָא דְּזִימְנִין חֲשִׁיב לְאִתְתַּקְּפָא, כַּמָּה דַּהֲוָה עֲבַד פַּרְעֹה רַשִׁיעָא, דִּכְתִיב, אבל בא וראה, שזה גוג הרשע, בשינויי הזמנים מחשב להתחזק, כמו שעשה פרעה הרשע שכתוב, "וַיַּרְא פַּרְעֹה כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ" (שמות ח, יא). דְּהָכִי הֲוָה חֲשִׁיב דְּתֵיכוֹל דַּחַלְתֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא, אִי לָאו הָשַׁתָּא, לְבָתַר זִמְנָא. שכך היה חושב, שתוכל האלוהות האחרת שלו להתחזק, אם לא עכשיו – לזמן אחר.

> העברת חטא קין וצרוף ישראל טרם בוא גוג בפעם השלישית

וְתָא חֲזֵי, הַאי גּוֹג רַשִׁיעָא עוֹד זִמְנָא תְלִיתָאָה יֵיתֵי וַדַּאי. אֲבָל עַד לָא יֵיתֵי, יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא חוֹבָא דְּקַיִן (דף קיט' עמוד ב') מֵעָלְמָא. ובוא וראה, זה הגוג הרשע הזה, יבוא עוד בפעם השלישית ודאי, אבל עד שלא יבוא, יקום הקדוש ברוך הוא להעביר את חטאו וזוהמתו של קין מהעולם שבה היה גוג מתחזק. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "וְיָשַׁב מְצָרֵף" (מלאכי ג, ג) וְכוּ'. וְכֵיוָן דְּיֵיתֵי הַהוּא רְשִׁיעָא תּוּ לָא יִשְׁכַּח חוֹבָא.  וכוין שיבוא ההוא הרשע, כבר לא ימצא החטא. וזה סוד, וְרָזָא דָּא, "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק" (תהלים ב, א) רִיק וַדַּאי, דְּאִינוּן חָשְׁבִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא חוֹבָא, וְהָא הַהוּא חוֹבָא תּוּ לָא אִשְׁתְּכַח. ריק ודאי, שהם חושבים להתחזק בזה החטא מכוח הקטרוג שהם מעוררים, ואז אותו החטא – לא יהיה נמצא ולא יהיה להם במה להתחזק.

> "יד החזקה" להעביר חטא וזוהמת קין. "המורא הגדול", העברת הזוהמה וצירוף ישראל.

וְלָקֳבֵל דָּא צָרִיךְ סְטַר קַדִּישָׁא לְאִתְתַּקְּפָא וַדַּאי, וכנגד זה הענין של גוג צריך צד הקדושה להתחזק ודאי, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בִּתְרֵין זִמְנִין דְּעַד לָא אִתְעַבַּר חוֹבָא.  בשני הזמנים הראשונים שיבוא – כל זמן שעדיין לא הועבר החטא.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּצֵירוּפָא דְּיִצְטְרִיף עַד לָא יֵיתֵי זִמְנָא תְלִיתָאָה. דִּכְדֵין כַּד יֵיתֵי יִתְּמַר בֵּיהּ בצרוף שיצורפו ישראל ותוסר זוהמת קין – כל זמן שלא בא גוג בפעם השלישית, שכשיבוא יאמר בו,"צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (משלי יא, ח) מַמָּשׁ: 

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְשִׁתִּין

> עתידה א"י להתרחב כפי שיעור המדריגות העליונות, בסוד צרופי האותיות.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תִּיקּוּנָא דְּאַרְעָא. זו תיקון הארץ, דְּהַשְׁתָּא 'קָפְצָה לַהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' (ירושלמי תענית כה, ע"א), כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא דְּאַמְעִיטוּ דַּרְגִּין וְאִתְּמָר. שעכשיו בגלות , קפצה – התכווצה לה ארץ ישראל, כענין התמעטות השפע במדריגות העליונות בגלל הגלות, ונתבאר,וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב ולעתיד לבוא, כתוב "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ" (ישעיהו נד, ב) לְאִתְהַדְּרָא בְּאַתְרֵיהוֹן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. להחזירם למקומם בתיקון שלם. וְהָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹסָפָא עַל יְרוּשָׁלַיִם, והעמידו חכמים ביאור זה, שזמין הקב"ה להוסיף לירושלים 'אֶלֶף טָפֹף אֶלֶף קָפֹל' (בבא בתרא עה, ע"ב) וְכוּ'. אלף גינות, אלף מגדלים, סוד הגדלת השפע בספירות.

> סוד צרופי אותיות כתובת בלשצאר, בגילוי אורות המלכות.

וְרָזָא דָּא כְּגוֹן 'ממתו"ס ננקפ"י אאלר"ן' (סנהדרין כב, ע"א) סוד זה כמובא בסנהדרין בענין היד הנסית שכתבה במשתה בלשצאר, "מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין" (דניאל, ה, כה)  ולדעת שמואל נכתב המשפט הנ"ל בסדר אותיות אחר 'ממתו"ס ננקפ"י אאלר"ן' ולכן לא יכלו חכמיו לפענחו. דְּאִינוּן צֵירוּפִין עִלָּאִין דְּמִצְטָרְפָן הָכִי לְעֵילָא וִמִתְהַדְּרָן בְּצֵירוּפִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. שסוד הענין שאלו צירופים עליונים שמצטרפות האותיות למעלה כך במקורן במקור יציאת השפע, ושבות בצרופים אחרים למטה כפי שצריך להשפיע כמו שצריך. וּ"פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה" (דניאל ה, ה), דָּא שְׁכִינְתָּא