תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין דף קלג

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין דף קלב
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין דף קלג

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְאַרְבְּעִין דף קלג.

 תָּא חֲזֵי, בְּגָלוּתָא רָזָא דְּשִׁינְתָא אִיהוּ, דִּכְתִיב "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב). וְדָא זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן' וְדָא ע"ב דְּנָהִיר לב"ן וְאִתְּמָר. כְּגַוְנָא דָּא בְּגָלוּתָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָטַר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא. דְּמַלְכָּא לְעֵילָא אִסְתְּלַק וְאוּקְמוּהָ. וּבְחֵילָא דָּא אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא תַּקִּיפוּתָא סַגִּי דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ אֲפִילוּ בְּפוּרְקָנָא. וְרָזָא דָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) דָּא קֹדֶשׁ עִלָּאָה וַדַּאי. "וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (שם) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְדָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּמִתְחַבְּרָן כְּחַד, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן" (תהלים קכח, ה). מָאן אֲתַר נְהִירוּ דְּתִיקּוּנָא יִפּוֹק לְעָלְמָא? אֶלָּא מִצִּיּוֹן וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּבֵיהּ "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט) לִיקָרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ. דְּהָא בְּכָל אִינוּן תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנַת בְּגָלוּתָא אִתְחַבָּר בַּהּ מַלְכָּא בְּפוּרְקָנָא. "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט), לְכָבוֹד וַדַּאי. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:


ביאור נופת צופים.

תָּא חֲזֵי, בְּגָלוּתָא רָזָא דְּשִׁינְתָא אִיהוּ, דִּכְתִיב בוא וראה, זמן הגלות הוא סוד השינה שכתוב: "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (בראשית טו, יב). וְדָא זִמְנָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה בזמן שנאמר בו  'וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עַיִן' וְדָא ע"ב דְּנָהִיר לב"ן וְאִתְּמָר. וזה בזמן שרק שם ע"ב למאיר לשם ב"ן כמו בזמן השינה בכל יום. כְּגַוְנָא דָּא בְּגָלוּתָא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא נָטַר לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, דְּמַלְכָּא לְעֵילָא אִסְתְּלַק וְאוּקְמוּהָ. וכענין זה, בזמן הגלות עתיקא קדישא שומר את השכינה, כיון שהמלך העליון הסתלק וכבר ביארנו ענין זה. וּבְחֵילָא דָּא אִתְּתַּקְּפַת שְׁכִינְתָּא תַּקִּיפוּתָא סַגִּי דְּלָא יִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ אֲפִילוּ בְּפוּרְקָנָא. ובכל זה מתחזקת השכינה, בכח רב, שלא יפרד ממנה אפילו בזמן הגלות, וע"כ ככל שמתארך הגלות והס"א חושבת שהיא מרויחה – אין זה אלא לרעתה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב) דָּא קֹדֶשׁ עִלָּאָה וַדַּאי. זה הקדש העליון ודאי, "וּבָרְכוּ אֶת יְהֹוָה" (שם) אִלֵּין אלה הם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְדָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּמִתְחַבְּרָן כְּחַד, בְּרָזָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי, וזה בשתי המשיחין שמתחברים כאחד, בסוד העליון ודאי. "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). כְּדֵין "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִּיּוֹן" (תהלים קכח, ה). מָאן אֲתַר נְהִירוּ דְּתִיקּוּנָא יִפּוֹק לְעָלְמָא? מאיזה מקום יצא אור התיקון לעולם? אֶלָּא מִצִּיּוֹן וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דְּבֵיהּ אלא מציון שהוא מקום בית המקדש שנאמר בו "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט) לִיקָרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ לכבוד שלו ממש. דְּהָא בְּכָל אִינוּן תִּיקּוּנִין דְּאִתְתַּקְּנַת בְּגָלוּתָא אִתְחַבָּר בַּהּ מַלְכָּא בְּפוּרְקָנָא. שהרי בכל אלה התיקונים שנתקנה בגלות יתחבר בה המלך בגאולה, וזה "וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (זכריה ב, ט), לְכָבוֹד וַדַּאי.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) גִּילּוּיָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין דְּעִלָּאִין. הגדול הם גילוי אורות עליונים שבעליונים שיתגלו הגאולה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.