Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קכט המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קכט' עמוד א')  וּבְגוּפָא קָיְימִין מִילִין לְגוֹ לְבוּשָׁא כִּדְקָא חֲזֵי. וּלְתַתָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם" (קהלת ו, ט) 'טוֹב' (יומא עד) וְכוּ'. דְּהָכִי נְהִירוּ דָּא גָּרִים לַהּ לְקַבְּלָא נְהִירוּ אַחֲסָנָא כִּדְקָא יָאוּת. וּמַאי דְּאִתְפְּשַׁט לְגַו, שֶׁבַע אִינוּן, וּמִינַּיְיהוּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. בְּגִין כָּךְ כָּל עָלְמָא בְּשֶׁבַע יוֹמִין אִתְבְּרֵי, וּבְשֶׁבַע אִתְדַּבַּר. וְרָזָא דָּא "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). דְּהָא כָרְסָוָן מִזְדַּמְּנָן לְתַתָּא בְּרָזָא דְּשֶׁבַע, כְּגַוְנָא דְּשֶׁבַע עִלָּאִין. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמִתְפָּרְשָׁאן הָכָא וְהָכָא. כַּד תִּסְתַּכֵּל בְּהוּ, כֹּלָּא בְּשֶׁבַע תַּלְיָין וְלָא יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ שֶׁבַע כְּלָלָא דְּכֹלָּא לְעֵילָא וְתַתָּא. וּשְׁכִינְתָּא שֶׁבַע כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. וְהָכִי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּשֶׁבַע אִסְתֵּדַּר וַדַּאי בְּסִידוּרָא שְׁלִים.

תָּא חֲזֵי, מֵהָכָא תַּלְיָא הַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּסָתִים לְגַו, וְאִתְפְּרַשׂ בְּעַנְפּוֹי בְּרָזָא דְּד' אַתְוָן יהו"ה ב"ה. וְאִתְּמָר בְּהוּ "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דְּהָא אִלֵּין שְׁמָא דְּעַתִּיקָא אִקְרוּן, וְאִינּוּן יהו"ה, וְאִיהוּ מִלְּגַו הָכִי מִתְפָּרֵשׁ לְקִבְלַיְיהוּ. אֲבָל שְׁמֵיהּ מַמָּשׁ, סָתִים מִכֹּלָּא טָמִיר מִכֹּלָּא, וְלָא אִתְרְמִיז אֶלָּא בְּהַהוּא קוֹצָא דְּי', דְּמִינֵּיהּ אִתְבְּנֵי וְאִתְמַלְּיָא שְׁמָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְכֹלָּא אִיהוּ אֶחָד בְּיִחוּדָא חַד וַדַּאי. דְּדָא אִיהוּ לְגַו, בּוֹצִינָא דְּכֻלְּהוּ בּוּצִינִין מִתְלַהֲטָן מִינֵּיהּ. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל וְאִתְקְשַׁר בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין יָקִּירִין דְּאִקְרוּן י"ג תִּיקּוּנֵי דִּיקְנָא, דְּיִתְפַּרְשׁוּן בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא חֲזֵי.

תָּא חֲזֵי, עַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי לְאִתְתַּקְּנָא בְּחַד (דף קכט' עמוד ב')  גּוּלְגַּלְתָּא חִיוָּרָא דְּרֵישָׁא. אֲבָל רָזָא טְמִירָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן וְאִתְכְּלִיל בִּתְלָת, וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִתְתַּקַּן וַדַּאי. וְרָזָא דְּכֹלָּא אִיהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. וְהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן לְתַתָּא כֹּלָּא בִּתְלָת. וְאִי תֵּימָא דְּהָכִי אִיהוּ לְעֵילָא? לָאו הָכֵי. אֶלָּא הָכָא מִשְׁתָּרְשָׁן מִילִין הָכֵי. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא אִיהוּ הָכֵי, מִסִּטְרָא דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּאִטָמַר בֵּיהּ. דְּהָא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בִּתְלָת רֵישִׁין אִינוּן, וְהָכָא אִשְׁתְּרַשׁ כֹּלָּא. וְהָכִי מָטָא לְתַתָּא כְּגַוְנָא דָּא עַד שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא וְהָכִי בִּתְלָת מִתְפָּרְשָׁן.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, גּוּלְגַּלְתָּא דָּא בְּכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפַּשְׁטַת. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנוּ מִילִין בִּתְלָת, הָכִי אִיהִי בִּתְלָת אִתְקַשְּׁרַת, וְאִינּוּן תְּלָת הָוְיָי"ן וְחַד כָּלִיל לוֹן כַּחֲדָא. וּבְגִין כָּךְ הָכָא אִשְׁתְּרָשׁוּ דַּרְגִּין בְּסִידוּרָא שְׁלִים, וְאִינּוּן תְּלֵיסַר חִיוַרְתִּי דְּנַהֲרָן, חַד מֵאֶמְצָעִיתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא, ד' לִימִינָא וְד' לִשְׂמָאלָא וְד' לְבָתַר קְדָלָא. וְהָכִי מִתְפָּרְשָׁן כֹּלָּא לְתַתָּא, וְאִתְכְּלִיל בְּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי ד' סַמְכָא רְבִיעָאָה תְּחוֹתַיְיהוּ, וְדָא הוי"ה דְּכָלִיל לוֹן. וְכֹלָּא אִיהוּ אֶחָד, דִּכְתִיב "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דְּהָא כֹּלָּא הָכִי בִּתְלֵיסָר אִתְפְּרַשׁ וַדַּאי, בְּרָזָא דִּתְלַת וְחַד דְּכָלִיל לוֹן. וּזְעֵיר אַנְפִּין אִיהוּ אָ"ח, וְאִינּוּן ט' דַּרְגִּין דִּילֵיהּ תְּלָת תְּלָת תְּלָת, לָקֳבֵל אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת, וּלְקִבְלֵיהּ וְלָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא דְּנָפְקַת מִינֵּיהּ. אֲבָל שְׁכִינְתָּא בְּחַד דְּכָלִיל תַּלְיָא וְדָא ד'. כֹּלָּא אִיהוּ אֶחָ"ד. דְּהָכִי תְּלָת שַׁרְיָין מִלְעֵילָּא וּמִתְפַּשְּׁטָן בְּדַרְגֵיהוּן עַד דְּמָטֵי לְתַתָּא. כְּדֵין נָפְקַת ד' אֲבַתְרַיְיהוּ, וְכֹלָּא אִיהוּ אֶחָד. וְדָא י'ו'י' א', אֶחָד וַדַּאי. יְמִינָא

ביאור נופת צופים

(דף קכט' עמוד א')  וּבְגוּפָא קָיְימִין מִילִין לְגוֹ לְבוּשָׁא כִּדְקָא חֲזֵי. ובגוף עומדים הדברים בתוך א"א שהוא בסוד לבוש דע"ק כמו שראוי.

וּלְתַתָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן ולמטה במוסר רבותינו נאמר "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם" (קהלת ו, ט) 'טוֹב' (יומא עד) וְכוּ' טוב מראה עינים, המקשר את הפנימיות הרואה בנראה. דְּהָכִי נְהִירוּ דָּא גָּרִים לַהּ לְקַבְּלָא נְהִירוּ אַחֲסָנָא כִּדְקָא יָאוּת. שכך האור הזה גורם לה לקבל אור אחר הנמשך מפנימיות הרואה כמו שראוי.

וּמַאי דְּאִתְפְּשַׁט לְגַו, שֶׁבַע אִינוּן, וּמִינַּיְיהוּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. בְּגִין כָּךְ כָּל עָלְמָא בְּשֶׁבַע יוֹמִין אִתְבְּרֵי, וּבְשֶׁבַע אִתְדַּבַּר. ומה שהתפשט בפנים בתוך א"א – שבע הם, ומהם תלויים כל המדריגות העליונים והתחתונים. לפיכך, כל העולם נברא בשבעה ימים, ובשבע מדריגות שהם הז"ת מונהג. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב" (דניאל ז, ט). דְּהָא כָרְסָוָן מִזְדַּמְּנָן לְתַתָּא בְּרָזָא דְּשֶׁבַע, כְּגַוְנָא דְּשֶׁבַע עִלָּאִין. שאלו הכסאות, מזדמנות למטה בסוד השבעה, כעין השבעה העליונות, דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּמִתְפָּרְשָׁאן הָכָא וְהָכָא. כַּד תִּסְתַּכֵּל בְּהוּ, כֹּלָּא בְּשֶׁבַע תַּלְיָין וְלָא יַתִּיר. שהרי כל המדרגות נחלקים לכאן ולכאן. וכאשר תסתכל הרדל"א בהם – כולם תלוים באלו השבע העליונות ולא יותר. בְּגִין כָּךְ שֶׁבַע כְּלָלָא דְּכֹלָּא לְעֵילָא וְתַתָּא. לפיכך, השבעה הם כללות הכל למעלה ולמטה. וּשְׁכִינְתָּא שֶׁבַע כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. וְהָכִי כֹּלָּא בְּרָזָא דְּשֶׁבַע אִסְתֵּדַּר וַדַּאי בְּסִידוּרָא שְׁלִים, והשכינה היא הספירה השביעית כעין העליונות הכוללת כולם. וכך הכל בסוד השבע מסתדר ודאי בסדר שלם.

תָּא חֲזֵי, מֵהָכָא תַּלְיָא הַהוּא עַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּסָתִים לְגַו, וְאִתְפְּרַשׂ בְּעַנְפּוֹי בְּרָזָא דְּד' אַתְוָן יהו"ה ב"ה. בא וראה, מכאן דהיינו בסוד זה תלוי ההוא עתיקא קדישא שנסתם בפנימיות א"א, ונפרש בענפיו בעולם האצילות בסוד ד' אותיות יהו"ה. וְאִתְּמָר בְּהוּ "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) שהוא אחד בכל מדרגותיו בשורשו ובגילויו. דְּהָא אִלֵּין שְׁמָא דְּעַתִּיקָא אִקְרוּן, וְאִינּוּן יהו"ה, וְאִיהוּ מִלְּגַו הָכִי מִתְפָּרֵשׁ לְקִבְלַיְיהוּ. שהרי אלו המדרגות האצילות נקראות 'שם ע"ק', וזה הוי"ה, והוא מפנימיות ע"ק מתפשט כנגדם באצילות.  אֲבָל שְׁמֵיהּ מַמָּשׁ, סָתִים מִכֹּלָּא טָמִיר מִכֹּלָּא, וְלָא אִתְרְמִיז אֶלָּא בְּהַהוּא קוֹצָא דְּי', דְּמִינֵּיהּ אִתְבְּנֵי וְאִתְמַלְּיָא שְׁמָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. אשל 'שם' ממש, הוא סתום מכולם ונעלם מכולם, ולא נרמז אלא באותו קוצו של י', שממנו נבנה ונמתמלא שם הוי"ה כמו שראוי. וְכֹלָּא אִיהוּ אֶחָד בְּיִחוּדָא חַד וַדַּאי. והכל הוא אחד, ביחוד אחד ודאי, וכל המדרגות אינם ח"ו דברים נפרדים – אלא גילויים שונים של אותה הבחינה שהיא אחד. דְּדָא אִיהוּ לְגַו, בּוֹצִינָא דְּכֻלְּהוּ בּוּצִינִין מִתְלַהֲטָן מִינֵּיהּ. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל וְאִתְקְשַׁר בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין יָקִּירִין דְּאִקְרוּן י"ג תִּיקּוּנֵי דִּיקְנָא, דְּיִתְפַּרְשׁוּן בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא חֲזֵי. שהזה הקוץ הוא מבפנים, המאור שכל המאורות מתלהטים ממנו. והכל מכלל ונקשר בשלשה מבועים יקרים הנקראים י"ג תיקוני דיקנא, שיתחלקו במקומם כמו שראוי.

תָּא חֲזֵי, עַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי לְאִתְתַּקְּנָא בְּחַד (דף קכט' עמוד ב')  גּוּלְגַּלְתָּא חִיוָּרָא דְּרֵישָׁא. בא וראה, תחילת תקונו של עתיקא קדישא, הוא הראש הראשון הנקרא גולגולתא חיורתא של הראש.  אֲבָל רָזָא טְמִירָא, דְּכֹלָּא אִתְתַּקַּן וְאִתְכְּלִיל בִּתְלָת, וְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דָּא בִּתְלָת רֵישִׁין אִתְתַּקַּן וַדַּאי. אבל סוד נעלם, שהכל נכלל ונתקן בשלושה, וכן זה עתיקא קדישא בשלושה ראשים נתקן שהם גולגולתא, אוירא, ומוחא ודאי. וְרָזָא דְּכֹלָּא אִיהוּ יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. וְהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן לְתַתָּא כֹּלָּא בִּתְלָת. וסוד כולם הוא ג' קוי ההנהגה, ימין, שמאל ואמצע. וכך נחלקות המדרגות למטה  – הכל בשלושה. וְאִי תֵּימָא דְּהָכִי אִיהוּ לְעֵילָא? לָאו הָכֵי. ואם תאמר שכך הוא למעלה בע"ק? לא כן כיוון שכח"ב נחשבים למוח אחד. אֶלָּא הָכָא מִשְׁתָּרְשָׁן מִילִין הָכֵי. אלא כאן בא"א משתרשים הדברים. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא אִיהוּ הָכֵי, מִסִּטְרָא דְּעַתִּיק יוֹמִין דְּאִטָמַר בֵּיהּ. אבל מהצד העליון כך הוא, מצד עתיק יומין שנעלם בתוך א"א. דְּהָא חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת בִּתְלָת רֵישִׁין אִינוּן, וְהָכָא אִשְׁתְּרַשׁ כֹּלָּא. שהרי חג"ת דעתיק מתלבשים בג' מוחין דא"א, וכאן בע"ק נשרשו כולם, וְהָכִי מָטָא לְתַתָּא כְּגַוְנָא דָּא עַד שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא וְהָכִי בִּתְלָת מִתְפָּרְשָׁן. וכך יורד למטה כענין זה עד השכינה שהיא כללות הכל, וכך נחלקים בשלושה.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, גּוּלְגַּלְתָּא דָּא בְּכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפַּשְׁטַת. אבל, בא וראה, הגולגולת הזו של א"א בכמה מדרגות מתחלקת, אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנוּ מִילִין בִּתְלָת, הָכִי אִיהִי בִּתְלָת אִתְקַשְּׁרַת, וְאִינּוּן תְּלָת הָוְיָי"ן וְחַד כָּלִיל לוֹן כַּחֲדָא. אבל כיון שנתקנו הדברים בשלושה, כך היא בשלושה נקשרת, והם שלושה הויו"ת ואחת שכוללת אותם כאחד. וּבְגִין כָּךְ הָכָא אִשְׁתְּרָשׁוּ דַּרְגִּין בְּסִידוּרָא שְׁלִים, ולכן, כאן נשרשים המדרגות בסידור שלם, וְאִינּוּן תְּלֵיסַר חִיוַרְתִּי דְּנַהֲרָן, חַד מֵאֶמְצָעִיתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא, ד' לִימִינָא וְד' לִשְׂמָאלָא וְד' לְבָתַר קְדָלָא. והם שלושה עשר חיוורתא – לבנוניות שבין השערות שמאירים, אחד באמצע שהוא כללות הכל, ד' מימין, ד' לשמאל, וד'  לאחורי העורף. וְהָכִי מִתְפָּרְשָׁן כֹּלָּא לְתַתָּא, וְאִתְכְּלִיל בְּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי ד' סַמְכָא רְבִיעָאָה תְּחוֹתַיְיהוּ, וְדָא הוי"ה דְּכָלִיל לוֹן. וכך מתחלקים הכל למטה, ונכללים בשכינה שהיא אות ד' של הוי"ה, המשענת הרביעית שתחתיהם, והיא עצמה הוי"ה שכוללת אותם. וְכֹלָּא אִיהוּ אֶחָד, דִּכְתִיב והכל הוא אחד שכתוב "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דְּהָא כֹּלָּא הָכִי בִּתְלֵיסָר אִתְפְּרַשׁ וַדַּאי, בְּרָזָא דִּתְלַת וְחַד דְּכָלִיל לוֹן. שהרי הכל כך בשלושה עשר נחלק ודאי, בסוד השלושה שבג' קוים ואחת שכוללת אותם.

וּזְעֵיר אַנְפִּין אִיהוּ אָ"ח, וְאִינּוּן ט' דַּרְגִּין דִּילֵיהּ תְּלָת תְּלָת תְּלָת, לָקֳבֵל אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת, וּלְקִבְלֵיהּ וְלָקֳבֵל שְׁכִינְתָּא דְּנָפְקַת מִינֵּיהּ. וז"א הוא סוד א"ח, גימ' סוד ט' מדרגות שלו: שלושה- חב"ד, שלושה – חג"ת, שלושה – נה"י. כנגד אבא ואימא ודעת ראשי הקוים, וכנגדו השכינה שהיא סוד ד' שאח"ד שבנויה ממלכויות ט' המדרגות ונכללים בה ויוצאת ממנו. אֲבָל שְׁכִינְתָּא בְּחַד דְּכָלִיל תַּלְיָא וְדָא ד'. כֹּלָּא אִיהוּ אֶחָ"ד. אבל השכינה עצמה היא בחינת הוי"ה אחת שכוללת  ותלויה בהם והיא סוד ד' דאחד ואות רביעית של הוי"ה. דְּהָכִי תְּלָת שַׁרְיָין מִלְעֵילָּא וּמִתְפַּשְּׁטָן בְּדַרְגֵיהוּן עַד דְּמָטֵי לְתַתָּא. שכך סדר השלושה וכללותן מתחילות מלמעלה ומתפשטות במדריגותיהם עד  שמגיעות למטה, כְּדֵין נָפְקַת ד' אֲבַתְרַיְיהוּ, וְכֹלָּא אִיהוּ אֶחָד. ואז יוצאת הבחינת ד' אחריהן, והכל הוא אחד.  וְדָא י'ו'י' א', אֶחָד וַדַּאי. וזה סוד ההשתלשלות הרמוז באות א' של א"חד הבנויה מ י' ו' י' אחד ודאי. יְמִינָא