תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע דף קמ

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע דף קמ.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין חֵיוָן וְכִסֵּא, דְּחֵיוָן אִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין רַגְלַיִן דְּאִינוּן י"ב פְּרָקִין. עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דָּא כִּסֵּא. צַדִּיק שְׁרַפְרַף דִּילֵיהּ. כֹּלָּא אִיהוּ יָד. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָן, דִּכְתִיב בֵּיהּ "כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" (יחזקאל א, כב). "הַגָּדוֹל" דָּא אָדָם חָכְמָה וּבִינָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב) וְכוּ' וּבְהוּ "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דָּא כֶּתֶר דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ.

וְהָא סָבָא חַד אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) הָכִי אִיהוּ כְּלָלָא דִּרְתִיכָא עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי הַאי הָכָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, תָּמָן אִתְגַּלִיאַת קָמַיְיהוּ רְתִיכָא קַדִּישְׁתָּא בְּכָל דַּרְגִּין דִּילַהּ. בַּהּ כְּתִיב "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ" (תהלים סח, יח). דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח" (דברים לג, ב). תָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא אִתְגַּלֵּי קָמַיְיהוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְהוּ כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין לְמִנְדַּע יְקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" אִלֵּין כ"ב אַתְוָן עִלָּאִין דְּקַיְּימִין בְּהַהוּא רָקִיעַ דָּא יוֹבְלָא. וּבְזִמְנָא דְּנָפְקִין מִינֵּיהּ לְבַר, כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ.

וְאִי תֵּימָא הָא לְעֵילָא מֵרָקִיעַ אִיהוּ כִּסֵּא, דִּכְתִיב "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם" (יחזקאל א, כו) וְכוּ'? אֲבָל תָּא חֲזֵי, כִּסֵּא וַדַּאי דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דִּסְלִיק לְעֵילָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, וְאִיהוּ כִּסֵּא לְמַאן דְּיָתִיב עֲלֵיהּ וְדָא אִימָּא. אֲבָל כֵּיוָן דְּסָלִיק כִּסֵּא לְעֵילָא, רָקִיעַ נָחִית וְאִתְפַּשַּׁט לְתַתָּא וְדָא יוֹבְילָא. בְּגִין כָּךְ כִּסֵּא אִתְחָזֵי לְעֵילָא מֵרָקִיעַ. אֲבָל מַאי דְּנָפִיק מִגּוֹ רָקִיעַ אַקְדִּים הַהוּא כִּסֵּא וְנַטִּיל לֵיהּ. וְכַמָּה דְּאִיהוּ נַטִּיל הָכִי מִסְתַּדְּרִין אֲבַתְרֵיהּ כֻּלְהוֹ חֵיוָן וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן. וְרָזָא דְּמִלָּה 'הַכִּסֵּא נוֹשֵׂא אָת נוֹשְׂאָיו' (סוטה לה, א) דְּדָא אִיהוּ עִיקָּרָא דְּכֹלָּא, וְכֻלְהוֹ שָׁאַר עֲנָפִין אִינוּן מִינֵּיהּ, וּבָתְרֵיהּ אִתְמַשְּׁכָן וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, אִסְתְּחַר רְקִיעָא בְּאַתְווֹי, וְאַתְוָן נָפְקִין לְבַר בְּכַמָּה צֵירוּפִין רָזִין עִלָּאִין. מִיָּד כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ, וּמִתַּמָּן מִתְפַּשְׁטָן לְכָל סְטַר לְכֻלְּהוּ חֵיוָן כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. לְבָתַר תָּב שְׁרַפְרַף וְנַטִּיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא וְאַפִּיק אִיהוּ עוֹבְדִין לְעָלְמָא.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרָזִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, רָזָא דְּיִחוּדָא בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט. כְּתִיב "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּיִנְדַּע לְמֵיהַךְ בְּרָזִין דְּמַלְכָּא בְּאֹרַח מֵישָׁר.


ביאור נופת צופים.

> סוד הרקיע, כסא שרפרף וחיות הקודש.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין חֵיוָן וְכִסֵּא, דְּחֵיוָן אִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין רַגְלַיִן דְּאִינוּן י"ב פְּרָקִין. אלה החיות הקודש ונושאי הכיסא, שהחיות הם שתי הזרועות והשתי רגלים שהם כולם ביחד י"ב פרקים ג' פרקים בכל איבר, וסודם נשיאה, תנועה, עשיה ותמיכה של הגוף. עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא תפארת דָּא כִּסֵּא שהוא הנושא את הגוף. צַדִּיק יסוד הוא שְׁרַפְרַף שלו דִּילֵיהּ שהוא מקום יציאת השפע מהגוף, כֹּלָּא אִיהוּ וכולם ביחד – י"ב פרקים כסא ושרפרף עולים יָד.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָן, הוא הרקיע שעל גבי החיות, שנאמר בו דִּכְתִיב בֵּיהּ "כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" (יחזקאל א, כב). "הַגָּדוֹל" דָּא אָדָם חָכְמָה וּבִינָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהם "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב) וְכוּ' וּבְהוּ ובהם "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דָּא כֶּתֶר דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ הוא הכתר העומד מעל אבא ואמא.

> גילוי המרכבה בהר סיני.

וְהָא סָבָא חַד אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי והנה סבא אחד בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) הָכִי אִיהוּ כְּלָלָא דִּרְתִיכָא עִלָּאָה. ודאי כך הוא כללות המרכבה העליונה, וְאִי תֵּימָא אַמַּאי הַאי הָכָא? ואם תתמה מדוע היא כך? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, אלא בא וראה, בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, תָּמָן אִתְגַּלִיאַת קָמַיְיהוּ רְתִיכָא קַדִּישְׁתָּא בְּכָל דַּרְגִּין דִּילַהּ.  גם התגלתה שם לפניהם המרכבה הקדושה בכל המדרגות שלה. בַּהּ כְּתִיב ועליה כתוב "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ" (תהלים סח, יח). דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ובאותו הזמן נאמר "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח" (דברים לג, ב). תָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא אִתְגַּלֵּי קָמַיְיהוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְהוּ כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין לְמִנְדַּע יְקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. בא וראה, הכל התגלה לפניהם, ונודעו להם כמה סודות עליונים לדעת בכבוד אדונם. "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" אִלֵּין כ"ב אַתְוָן עִלָּאִין דְּקַיְּימִין בְּהַהוּא רָקִיעַ דָּא יוֹבְלָא. אלה כ"ב אותיות עליונות, שעומדות באותו הרקיע הנקרא יובל והוא הבינה, וּבְזִמְנָא דְּנָפְקִין מִינֵּיהּ לְבַר, כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ. ובזמן שיוצאים מתוכה לחוץ, הכסא לוקח אותם.

> קשרי ההשפעה במרכבה.

וְאִי תֵּימָא הָא לְעֵילָא מֵרָקִיעַ אִיהוּ כִּסֵּא, ואם תתמה, הרי למעלה מהרקיע הוא הכיסא שכתוב דִּכְתִיב "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם" (יחזקאל א, כו) וְכוּ'? אֲבָל תָּא חֲזֵי, כִּסֵּא וַדַּאי דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דִּסְלִיק לְעֵילָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, אבל בוא וראה, כסא ודאי הוא תפארת – עמודא דאמצעיתא, שעולה למעלה להתעטר בעטרותיו, וְאִיהוּ כִּסֵּא לְמַאן דְּיָתִיב עֲלֵיהּ וְדָא אִימָּא. והוא הכיסא למי שיושבת עליו והיא אימא, אֲבָל כֵּיוָן דְּסָלִיק כִּסֵּא לְעֵילָא, רָקִיעַ נָחִית וְאִתְפַּשַּׁט לְתַתָּא וְדָא יוֹבְילָא. אבל כיון שהכיסא עולה למעלה, רקיע יורד ומתפשט למטה, והיא היובל / אימא, בְּגִין כָּךְ כִּסֵּא אִתְחָזֵי לְעֵילָא מֵרָקִיעַ. לכן הכיסא נראה למעלה מהרקיע, אֲבָל מַאי דְּנָפִיק מִגּוֹ רָקִיעַ אַקְדִּים הַהוּא כִּסֵּא וְנַטִּיל לֵיהּ. אבל, ממה שיוצא מאותו הרקיע והם האותיות כדלעיל, מקדים הכסא ולוקח אותן. וְכַמָּה דְּאִיהוּ נַטִּיל הָכִי מִסְתַּדְּרִין אֲבַתְרֵיהּ כֻּלְהוֹ חֵיוָן וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן. וכמו שהוא נוטלן, כך מסתדרים אחריו כל החיות והמחנות שלהם, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'הַכִּסֵּא נוֹשֵׂא אָת נוֹשְׂאָיו' (סוטה לה, א) דְּדָא אִיהוּ עִיקָּרָא דְּכֹלָּא, שהוא זה העיקרי מכולם, וְכֻלְהוֹ שָׁאַר עֲנָפִין אִינוּן מִינֵּיהּ, וּבָתְרֵיהּ אִתְמַשְּׁכָן וַדַּאי. וכל השאר – הם ענפים ממנו, ונמשכים אחריו ודאי.

> דרך הורדת השפע לעולם.

תָּא חֲזֵי, אִסְתְּחַר רְקִיעָא בְּאַתְווֹי, וְאַתְוָן נָפְקִין לְבַר בְּכַמָּה צֵירוּפִין רָזִין עִלָּאִין. בוא וראה, סובב הרקיע באותיותיו, ויוצאים האותיות לחוץ בכמה צירופי סודות עליונים, מִיָּד כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ, וּמִתַּמָּן מִתְפַּשְׁטָן לְכָל סְטַר לְכֻלְּהוּ חֵיוָן כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. מיד הכסא לוקח אותם ומשם מתפשטים לכל צד, לכל החיות כמו שראוי. לְבָתַר תָּב שְׁרַפְרַף וְנַטִּיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא וְאַפִּיק אִיהוּ עוֹבְדִין לְעָלְמָא. אחר כך, שב השרפרף ולוקח כולם בכללות אחת, והוא מוציא המעשים לעולם.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרָזִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, רָזָא דְּיִחוּדָא בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט. אבל, בוא וראה, כאן סוד הסודות להיוודע באמונה העליונה, סוד היחוד בדרך אמת. כתוב, כְּתִיב "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מָאן דְּיִנְדַּע לְמֵיהַךְ בְּרָזִין דְּמַלְכָּא בְּאֹרַח מֵישָׁר. אשרי חלקו של מי שיודע להלך בסודות המלך בדרך ישרה.