תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע דף קמא

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע דף קמא.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו). לְעֵילָא גּוֹ לִבָּא דְּמַלְכָּא אַחְתִּים שְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא אֲדֹנָ"י, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּתָמָן קְבִיעַת וְאִשְׁתָּרְשַׁת. לָקֳבֵל דָּא בְּלִבָּא דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה. כְּדֵין בְּזִמְנָא דִּנְהוֹרִין נַגָּדִין, קָיְימִין בְּהַהוּא כִּסֵּא בְּקַדְמִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל מִיָּד בִּשְׁמָא דָּא אדנ"י, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא מֵאַתְרַהּ אִתְעָרַת וְאִזְדַּמְּנַת לְקַבְּלָא נְהוֹרִין, וְכֻלְהוֹ נְהוֹרִין מֵהַהִיא שַׁעֲתָא הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְמֵיהַךְ לְגַבָּהּ. לָקֳבֵל דָּא שְׁכִינְתָּא בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין דִּלְתַתָּא סָלְקִין לְגַבָּהּ, כֵּיוָן דְּמָטֵי לְהַהוּא לִבָּא, אִזְדַּמַּן כֹּלָּא בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא יהו"ה. וּכְדֵין מִתַּמָּן אִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַבְּלָא כֹּלָּא. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִילִין מִתְפָּרְשָׁן לְפוּם דַּרְגַיְיהוּ וְסָלְקִין לְעֵילָא, אֲבָל – בָּתַר דְּאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא יהו"ה, כְּגַוְנָא דְּנָחְתִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא בָּתַר דְּאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בִּשְׁמָא אדנ"י, בְּגִין כָּךְ "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט), דְּהָכִי מִתְעָרִין חַד לָקֳבֵל חַד. בְּגִין כָּךְ "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח) דָּא שְׁמָא דְּבֵיהּ מִסְתַּדְּרָן לְאִתְכַּלְלָא.

תָּא חֲזֵי, הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין. בְּקַדְמִיתָא כ"ב אַתְוָן נָטְלִין מִגּוֹ רְקִיעָא לְכִסֵּא. כְּדֵין אִתְכְּלִיל כֹּלָּא וְאִתְקְשַׁר בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אֲדֹנָ"י. לְבָתַר מִתַּמָּן אִתְפַּשַּׁט לְכָל סְטַר. וּמִסִּטְרָא דְּאֲדֹנָ"י דְּבֵיהּ אִתְקְשָׁרוּ, מִתְפַּשְׁטִין בְּכָל חֵיוָן בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּמ"ב אַתְוָן אבגית"ץ וְכוּ', בְּגִין כָּךְ אֲדֹנָ"י בָּם. כֻּלְהוֹ אִלֵּין מִילִין אִתְגַּלֵּי בְּטוּרָא דְּסִינַי לְעֵינַיְהוּ דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאִינּוּן בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא הֲווּ מִסְתַּכְּלָן. וּמִתַּמָּן חַמָּן מִילִין, דְּהָכִי קָיְימִין בְּרָזָא דָּא לְכָל סִטְרִין לְעֵילָא וִלְתַתָּא. כְּדֵין כֻּלְהוֹ אִתְקְשָׁרוּ עֲנָפִין בְּשָׁרְשֵיהוֹן וּרְתִיכָתָא קַדִּישְׁתָּא אִסְתַּדְרָת בְּסִידּוּרִין עִלָּאִין כִּדְקָא חֲזֵי. וּמִתַּמָּן אִתְיְהִיבַת לְהוּ אוֹרָיְתָא וְעֶשֶׂר אֲמִירָן בִּתְרֵין לוּחִין. וְרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. ד' הֵהִי"ן הָכָא בְּד' חֵיוָן מִתְפָּרְשָׁאן, בְּרָזָא דְּה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, דְּהָכִי סָלִיק בְּהַהוּא זִמְנָא. ו"ו כִּסֵּא וּשְׁרַפְרַף. יו"ד אָדָם. וּשְׁמָא דָּא בְּשְׁכִינְתָּא קָאִים דְּתָמָן אִתְקְשַׁר יִחוּדָא קַדִּישָׁא קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא. וְרָזָא דָּא ד' זִמְנִין אֶחָד לָקֳבֵל ד' אַתְוָן. וּלְקִבְלַיְיהוּ ד' פְּעָמִים אֶחָד אָמְרִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא. וּבְגִינַיְיהוּ אִקְרוּן בָּנִים לַמָּקוֹם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). וּבְגִין דִּבְכָל יוֹמָא אָמְרִין לְהוּ, בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) דְּהָא בְּכָל יוֹמָא אִקְרֵי הָכִי בֵּן. דִּבְכָל יוֹמָא אִתְעֲבִיד בֵּן לַמָּקוֹם בְּד' אֶחָד אִלֵּין.


ביאור נופת צופים.

> סוד השמות החתומים בלב המלך והשכינה, ודרכי התקשרותם.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא, בוא וראה, סוד זה "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ" (שיר השירים ח, ו). לְעֵילָא גּוֹ לִבָּא דְּמַלְכָּא אַחְתִּים שְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא אֲדֹנָ"י, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּתָמָן קְבִיעַת וְאִשְׁתָּרְשַׁת. למעלה, בתוך הלב של המלך, נחתם שם השם הקדוש אדנ"י, וזו השכינה ששם קבועה ונשרשת. לָקֳבֵל דָּא בְּלִבָּא דִּשְׁכִינְתָּא קָאִים שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה. וכנגד זה, בלב השכינה נמצא השם הקדוש יהו"ה. כְּדֵין בְּזִמְנָא דִּנְהוֹרִין נַגָּדִין, קָיְימִין בְּהַהוּא כִּסֵּא בְּקַדְמִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר, ואז, בזמן שהאורות נמשכים, בתחילה עומדים באותו הכסא שהוא מדרגת הלב דעמודא דאמציעתא החתום בשם אדנ"י שמה של השכינה כמו שנאמר לעיל, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל מִיָּד בִּשְׁמָא דָּא והכל נכלל מיד בשם הזה אדנ"י, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא מֵאַתְרַהּ אִתְעָרַת וְאִזְדַּמְּנַת לְקַבְּלָא נְהוֹרִין. ואז השכינה מתעוררת ממקומה ומזדמנת לקבל את האורות, וְכֻלְהוֹ נְהוֹרִין מֵהַהִיא שַׁעֲתָא הָכִי אִזְדְּמָנוּ לְמֵיהַךְ לְגַבָּהּ. וכל המאורות גם כן באותה השעה מזדמנים ללכת אליה. לָקֳבֵל דָּא שְׁכִינְתָּא בְּזִמְנָא דְּאִלֵּין דִּלְתַתָּא סָלְקִין לְגַבָּהּ, כנגד הזה בשכינה, בזמן שאלה הנשמות והתפילות שלמטה עולים לגבה, כֵּיוָן דְּמָטֵי לְהַהוּא לִבָּא, אִזְדַּמַּן כֹּלָּא בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא יהו"ה. כיון שמגיעים ללב שלה שהוא שורש מקום דבקות הנשמות בה, מתעורר הכל בשם הקדוש הוי"ה ב"ה החתום בלב שלה, וּכְדֵין מִתַּמָּן אִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַבְּלָא כֹּלָּא. ואז משם מתעורר הקב"ה לקבל את הכל. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִילִין מִתְפָּרְשָׁן לְפוּם דַּרְגַיְיהוּ וְסָלְקִין לְעֵילָא, משם והלאה, הדברים נחלקים לפי מדרגותיהם ועולים למעלה, אֲבָל – בָּתַר דְּאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בִּשְׁמָא דָּא קַדִּישָׁא יהו"ה, אבל זה נעשה אחרי שהכל נכלל בשם הזה יהו"ה הקדוש, כְּגַוְנָא דְּנָחְתִין מֵעֵילָּא לְתַתָּא בָּתַר דְּאִתְכְּלִיל כֹּלָּא בִּשְׁמָא אדנ"י, כדרך  ירידת האורות מלמעלה למטה אחרי שהכל נכלל בשם אדנ"י החתום בלב המלך, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט), דְּהָכִי מִתְעָרִין חַד לָקֳבֵל חַד. שככה מתעוררים אחד כנגד אחד, לכן בְּגִין כָּךְ "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח) דָּא שְׁמָא דְּבֵיהּ מִסְתַּדְּרָן לְאִתְכַּלְלָא זה השם אדנ"י שבו מסתדרים הנשמות והעולמות להכלל בכללות אחת.

> שם מ"ב מקשר את החיות בשכינה.

תָּא חֲזֵי, הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין. בוא וראה, כך הוא סדר הדברים. בְּקַדְמִיתָא כ"ב אַתְוָן נָטְלִין מִגּוֹ רְקִיעָא לְכִסֵּא. בתחילה, כ"ב אותיות לוקחות אורות מתוך הרקיע לכסא, כְּדֵין אִתְכְּלִיל כֹּלָּא וְאִתְקְשַׁר בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אֲדֹנָ"י. ואז נכללים כולם בלב הכסא ונקשר הכל בשם אדנ"י החתום שם בלב המלך. לְבָתַר מִתַּמָּן אִתְפַּשַּׁט לְכָל סְטַר. אחר כך, משם מתפשטים לכל הכיוונים. וּמִסִּטְרָא דְּאֲדֹנָ"י דְּבֵיהּ אִתְקְשָׁרוּ, מִתְפַּשְׁטִין בְּכָל חֵיוָן בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּמ"ב אַתְוָן אבגית"ץ וְכוּ', בְּגִין כָּךְ אֲדֹנָ"י בָּם. ומצד שם אדנ"י שבה נקשרו, מתפשטים בכל החיות שהם המרכבות של השכינה המוצאים לפועל את אורותיה ומעשיה בעולמות, והאורות מתפשטים בכל החיות בסוד שם בן מ"ב אותיות אבגית"ץ, ולכן אמר בפסוק אֲדֹנָ"י שהוא השם החתום "בָּם" סוד שם בן מ"ב.

> ישראל ראו בסיני את דרכי החיבור וההתקשרות במרכבה באספקלריה דנהרא.

כֻּלְהוֹ אִלֵּין מִילִין אִתְגַּלֵּי בְּטוּרָא דְּסִינַי לְעֵינַיְהוּ דְּכָל יִשְׂרָאֵל. כל אלו הדברים דרכי ההתקשרות וירידת השפע התגלו בהר סיני לעיני כל ישראל, וְאִינּוּן בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא הֲווּ מִסְתַּכְּלָן. והם היו מסתכלים בהם מצד המראה הברור והמאיר ממנו נמשכת הבנת הדברים ללא טעות או פרשנות לא נכונה. וּמִתַּמָּן חַמָּן מִילִין, דְּהָכִי קָיְימִין בְּרָזָא דָּא לְכָל סִטְרִין לְעֵילָא וִלְתַתָּא. וממדרגה זו של אספקלריה דנהורא ראו את הדברים, ששם עומדים בסוד זה של ההתקשרות לכל הצדדים, למעלה ולמטה. כְּדֵין כֻּלְהוֹ אִתְקְשָׁרוּ עֲנָפִין בְּשָׁרְשֵיהוֹן וּרְתִיכָתָא קַדִּישְׁתָּא אִסְתַּדְרָת בְּסִידּוּרִין עִלָּאִין כִּדְקָא חֲזֵי. ואז, כל הענפים התקשרו בשורשיהם, ישראל בסוד פנימיות העולמות, המלאכים בסוד החיצוניות וכולם בלב השכינה, והמרכבה הקדושה הסתדרה בסידורים עליונים כמו שראוי. וּמִתַּמָּן אִתְיְהִיבַת לְהוּ אוֹרָיְתָא וְעֶשֶׂר אֲמִירָן בִּתְרֵין לוּחִין. ומשם, ניתנה להם התורה, ועשרת הדיברות בשתי לוחות.

> סוד קשר ד' יחודי שמע בכל יום.

וְרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן וסוד לוחות האבן יוד ה"ה וו ה"ה. ד' הֵהִי"ן הָכָא בְּד' חֵיוָן מִתְפָּרְשָׁאן, ד' ההי"ן שבשם ב"ן, כאן נחלקו בד' חיות, בְּרָזָא דְּה' חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, דְּהָכִי סָלִיק בְּהַהוּא זִמְנָא. בסוד של ה' חומשי תורה, שככה עלה התיקון באותו הזמן. ו"ו של שם ב"ן הוא כנגד ב' בחינות כִּסֵּא וּשְׁרַפְרַף. יו"ד הוא אָדָם או"א והכתר שעל גביהן כדלעיל. וּשְׁמָא דָּא בְּשְׁכִינְתָּא קָאִים דְּתָמָן אִתְקְשַׁר יִחוּדָא קַדִּישָׁא קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא. ושם ב"ן בשכינה נמצא, בגלל ששם נקשר היחוד הקדוש – קשר הכל. וְרָזָא דָּא ד' זִמְנִין אֶחָד לָקֳבֵל ד' אַתְוָן. וסוד זה ד' זמנים ביממה שמייחדים אח"ד, ד' פעמים אח"ד גימ' ב"ן, כנגד ד' אותיות ה"ה ה"ה, וּלְקִבְלַיְיהוּ ד' פְּעָמִים אֶחָד אָמְרִין יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹמָא. וכנגד ה"ה ה"ה מייחדים ישראל בשמע ישראל ד' פעמים אח"ד בכל יום. וּבְגִינַיְיהוּ אִקְרוּן בָּנִים לַמָּקוֹם דְּאִתְּמָר בְּהוּ ובעבורם נקראים ישראל בנים למקום שנאמר בהם "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) שרק הם יכולים לעורר היחוד ולהעלות מ"ן. וּבְגִין דִּבְכָל יוֹמָא אָמְרִין לְהוּ, ובגלל שבכל יום הם אומרים קריאת שמע, כתוב בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) דְּהָא בְּכָל יוֹמָא אִקְרֵי הָכִי בֵּן. דִּבְכָל יוֹמָא אִתְעֲבִיד בֵּן לַמָּקוֹם בְּד' אֶחָד אִלֵּין. הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ שבכל יום נקרא כך בֵּן, ובכל יום נעשה בֵּ"ן למקום בד' אח"ד אלו.