Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף קמ המשך תקונא שתין ותשעה אדרא דרקיעא

(דף קמ' עמוד א')  נִימִין עַל גַּבֵּי נִימִין. וְהָכָא נָמֵי אִיהוּ 'אֵל' כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּהָכָא נָמֵי אִצְטְרִיךְ לְאִתְכַּלְלָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵל דְּאִתְּמָר כְּלָלָא דִּתְלַת עָלְמִין, דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא שַׂעֲרִין סַחֲרִין לְפוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא, וְהָכָא תְּרֵין תִּיקּוּנִין אִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְעֲבִידוּ לְעֵילָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, תִּיקּוּנִין דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְתַתָּא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא. וְרָזָא דָּא שָׁארוּ שַׂעֲרֵי לְעֵילָא וְנָפְקָן עַל פּוּמָא, וְתַמָּן אִתְבְּסָמוּ אִינוּן ש"ך דִּינִין דְּאִתְמָרוּ. לְבָתַר תִּיקּוּנָא אַחֲרָא אִתְתַּקַּן, וְנָחֲתוּ שַׂעֲרֵי תְּחוֹת פּוּמָא. אֲבָל כַּד מָטוּ לְאִתְגַּלָּאָה לְתַתָּא, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בְּחִיבּוּרָא חַד בְּתִיקּוּנָא חֲדָא וַדַּאי. וְדָא קָאִים לְנַטְּלָא נְהִירוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּלָא לְאִתְפַּשְׁטָא אֶלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה אֳרָחִין קָיְימִין עַל פּוּמָא וּתְחוֹת פּוּמָא, וּמַלְיָן שַׂעֲרִין זְעִירִין תַקִּיפִין. דְּהָא הָכָא אֲתַר דְּדִינָא אִיהוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה סָלְקִין שַׂעֲרֵי וְחַפְיָין עַלְעִין כִּדְקָא חֲזֵי. וְהָכָא נָמֵי קָאִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא לְבַסְמָא דִּינָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, אִלֵּין דִּינִין דמנצפ"ך דְּאִתְחֲזוּן לְאִתְבַּסְּמָא. אֲבָל ש"ך בְּהוּ אִתְּמָר דְּ'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים' (ברכות ה). דְּהָא דָּא בְּרָזָא דְּעָלְמִין קַדְמָאִין (דף קמ' עמוד ב')  אִשְׁתְּמוֹדָע, וּמִלָּה לְתַתָּא הֲוַת וְלָא לְעֵילָא. בְּגִין כָּךְ לְהַהוּא דִּלְעֵילָא סַלְקַת מִלָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְתְּקַן לְעֵילָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ לְתַתָּא, וּתְרֵין תִּיקּוּנִין כַּחֲדָא אִתְחַבְּרוּ.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחַזְיָין כִּדְקָא יָאוּת. וְהָכָא נָמֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא אִינוּן קָיְימִין לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא יָאוּת.

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה נָחִית חַד חוּטָא עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי. וְדָא מַזָּלָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי. וְאִי תֵּימָא מַזָּלָא דִּלְעֵילָא קָאִים לְאַפָּקָא מִילִין לְתַתָּא, הַהוּא דִּלְתַתָּא לְמַאן? אֶלָּא לְיַעֲקֹב וְרָחֵל וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא דִּיקְנָא קַיְימַת לְיַעֲקֹב, לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְנָא עִלָּאָה בִּדְיוֹקְנָא שְׁלִים.

תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה פּוּמָא אִתְפַּנֵּי סְחוֹר סְחוֹר כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה שַׂעֲרֵי נָחֲתִין תְּחוֹת דִּיקְנָא וְחַפְיָין עַל קְדָלָא. תָּא חֲזֵי, לְעֵילָא חַפִּין עַל גְּרוֹנָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. אֲבָל הָכָא חַפְיָין עַל קְדָלָא, בְּגִין לְכַסָּאָה עֲלֵיהּ. דְּהָא לְעֵילָא לָא יָכְלִין אָחֲרָנִין לְאִסְתַּכְּלָא. אֲבָל לְתַתָּא דַּהֲווֹ יָכְלִין, אִצְטְרִיךְ כִּיסּוּיָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין

ביאור נופת צופים

(דף קמ' עמוד א')   נִימִין עַל גַּבֵּי נִימִין. וְהָכָא נָמֵי אִיהוּ 'אֵל' כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, נימין על גבי נימין. וכאן גם כן הוא תיקון "אל" כמו העליון, דְּהָכָא נָמֵי אִצְטְרִיךְ לְאִתְכַּלְלָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵל דְּאִתְּמָר כְּלָלָא דִּתְלַת עָלְמִין, דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא וַדַּאי.שכאן גם כן צריך לכלול הכל בסוד "אל" כמו שנאמר שהוא כללות שלושת העולמות,  שהם כללות הכל ודאי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא שַׂעֲרִין סַחֲרִין לְפוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא, וְהָכָא תְּרֵין תִּיקּוּנִין אִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא.  התיקון השני, שערות סובבות את הפה למעלה ולמטה, וכך שני תיקונים נכללים כאחד. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְעֲבִידוּ לְעֵילָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, תִּיקּוּנִין דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְתַתָּא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא.  וזה, כיון שנעשו למעלה תיקונים עליונים – תיקונים שלא נצרכו למטה – התחברו כאחד. וְרָזָא דָּא שָׁארוּ שַׂעֲרֵי לְעֵילָא וְנָפְקָן עַל פּוּמָא, וְתַמָּן אִתְבְּסָמוּ אִינוּן ש"ך דִּינִין דְּאִתְמָרוּ. וסוד זה, החלו השערות למעלה באריך ויצאו על הפה, ושם למעלה נתמתקו אלו הש"ך דינים שנאמרו, לְבָתַר תִּיקּוּנָא אַחֲרָא אִתְתַּקַּן, וְנָחֲתוּ שַׂעֲרֵי תְּחוֹת פּוּמָא. לאחר כך, נתקן שם באריך תיקון אחר, וירדו השערות תחת הפה. אֲבָל כַּד מָטוּ לְאִתְגַּלָּאָה לְתַתָּא, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בְּחִיבּוּרָא חַד בְּתִיקּוּנָא חֲדָא וַדַּאי.   אבל כאשר באו וירדו להתגלות למטה בז"א, נמצא הכל בחיבור אחד – בתיקון אחד ודאי, וְדָא קָאִים לְנַטְּלָא נְהִירוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּלָא לְאִתְפַּשְׁטָא אֶלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וזה התיקון עומד לקחת אור כדוגמת העליון, שלא להתפשט אלא בשיעור שלם.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה אֳרָחִין קָיְימִין עַל פּוּמָא וּתְחוֹת פּוּמָא, וּמַלְיָן שַׂעֲרִין זְעִירִין תַקִּיפִין. דְּהָא הָכָא אֲתַר דְּדִינָא אִיהוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. התיקון השלישי, עומדות השערות, על הפה ותחת הפה, ומלאות בשערות זעירות וחזקות, כיון שכאן הוא מקום של דין, וכך צריך.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה סָלְקִין שַׂעֲרֵי וְחַפְיָין עַלְעִין כִּדְקָא חֲזֵי. וְהָכָא נָמֵי קָאִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא לְבַסְמָא דִּינָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. התיקון הרביעי, עולות השערות ומחפות את הלחיים כמו שראוי, וגם כאן עומד כדוגמת למעלה למתק הדינים  כמו שנאמר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, אִלֵּין דִּינִין דמנצפ"ך דְּאִתְחֲזוּן לְאִתְבַּסְּמָא. אֲבָל ש"ך בְּהוּ אִתְּמָר  אבל בוא וראה, אלו הדינים של מנצפ"ך שצריכים להתמתק, אבל בש"ך דינים נאמר דְּ'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים' (ברכות ה). דְּהָא דָּא בְּרָזָא דְּעָלְמִין קַדְמָאִין (דף קמ' עמוד ב') אִשְׁתְּמוֹדָע, וּמִלָּה לְתַתָּא הֲוַת וְלָא לְעֵילָא.  שהרי זה בסוד העולמות הראשונים שנודעו, והשבירה היתה למטה ולא למעלה. בְּגִין כָּךְ לְהַהוּא דִּלְעֵילָא סַלְקַת מִלָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְתְּקַן לְעֵילָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ לְתַתָּא, וּתְרֵין תִּיקּוּנִין כַּחֲדָא אִתְחַבְּרוּ. לפיכך לאותו העליון עולה לתקן ענין הש"ך דינים, וכיון שנתקן למעלה שוב לא צריך למטה, ושני תיקונים התחברו כאחד. 

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחַזְיָין כִּדְקָא יָאוּת. וְהָכָא נָמֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא אִינוּן קָיְימִין לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא יָאוּת. תיקון חמישי שני תפוחים הפנים נראים כראוי, וגם כאן,  כעין העליון עומדים למתק הדין כמו שראוי.

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה נָחִית חַד חוּטָא עַד רֵישָׁא דְּמֵעוֹי. וְדָא מַזָּלָא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי. וְאִי תֵּימָא מַזָּלָא דִּלְעֵילָא קָאִים לְאַפָּקָא מִילִין לְתַתָּא, הַהוּא דִּלְתַתָּא לְמַאן? אֶלָּא לְיַעֲקֹב וְרָחֵל וַדַּאי. התיקון השישי יורד חוט אחד עד ראש המעים כנגד בסיס החזה, וזה המזל כמו העליון ודאי. ואם תשאל המזל העליון שלמעלה עומד להוציא הדברים למטה, אותו מזל שלמטה למי הוא מוציא? אלא ליעקב ורחל ודאי. וְעִם כָּל דָּא דִּיקְנָא קַיְימַת לְיַעֲקֹב, לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּגַוְנָא עִלָּאָה בִּדְיוֹקְנָא שְׁלִים. ועם כל זה התיקון ,יש לדיקנא של יעקב, להיות כמו הדיקנא העליונה בדיוקן שלם. 

תִּיקּוּנָא שְׁבִיעָאָה פּוּמָא אִתְפַּנֵּי סְחוֹר סְחוֹר כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי. התיקון השביעי הפה הפנוי מהשערות סביב סביב כמו העליון ודאי.  

תִּיקּוּנָא תְּמִינָאָה שַׂעֲרֵי נָחֲתִין תְּחוֹת דִּיקְנָא וְחַפְיָין עַל קְדָלָא. התיקון השמיני יורדות השערות תחת הזקן ומחפים על העורף. תָּא חֲזֵי, לְעֵילָא חַפִּין עַל גְּרוֹנָא, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. אֲבָל הָכָא חַפְיָין עַל קְדָלָא, בְּגִין לְכַסָּאָה עֲלֵיהּ. בא וראה, למעלה באריך, מחפות השערות על הגרון וכך צריך, אבל כאן בז"א מחפות על הצוואר כדי לכסות עליו להסתיר אותו מאחיזת החיצונים שיונקים מאחור, דְּהָא לְעֵילָא לָא יָכְלִין אָחֲרָנִין לְאִסְתַּכְּלָא. אֲבָל לְתַתָּא דַּהֲווֹ יָכְלִין, אִצְטְרִיךְ כִּיסּוּיָא. שהרי למעלה לא יכולים החיצוניים להסתכל כלל ובשום מצב, אבל למטה הם יכולים ולכן צריך כיסוי.  אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אבל בזמן שמתמלאים התיקונים למטה בז"א,