תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְחַמְשִׁין דף קנב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְחַמְשִׁין דף קנב.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְחַמְשִׁין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי. דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. וְרָזָא דְּמִלָּה "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי – אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת:


ביאור נופת צופים.

> חטאו של קין גרם למיתת הרוגי מלכות.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" הָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' הנה משה רבנו הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, יִשְׂרָאֵל בְּוַדַּאי בְּכַמָּה נִסְיוֹנִין קַיְּמוּ בְּגָלוּתָא וּמָסְרוּ גַּרְמַיְיהוּ לְמוֹתָא. בודאי ישראל עמדו בכמה ניסיונות בזמן הגלות ומסרו עצמם למיתה. וְתָא חֲזֵי, חוֹבָא דְּאָדָם גָּרִים לְעָלְמָא מוֹתָא. אֲבָל חוֹבָא דְּקַיִן גָּרִים לְכַמָּה זַכָּאִין מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְמַסְּרוּן לְאִתְקַטְלָא בִּידָא דְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. ובוא וראה, חטאו של אדם הראשון גרם מיתה בעולם, אבל חטאו של קין שגרם שצד הטומאה תשלוט לכאורה על הקדושה, גרם לכמה צדיקים מישראל שימסרו להריגה בידם של עובדי עבודה זרה.

> לעתיד לבוא תתוקן זרוע שמאל, שורש קין, והרוגי מלכות יחזרו למקומם.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, קַיִן גַּרְמֵיהּ מַאי גְּרָם לֵיהּ לְמֵיחַב? אבל בא וראה, קין עצמו, מה גרם לו לחטוא? אֶלָּא בְּגִין דְּקָרְבָּנֵיהּ לָא הֲוָה נְקִיָא, וְהָא אִתְּמָר. אלא בגלל שקורבנו לא היה נקי אלא פגום, וזה כבר נתבאר. וּבְגִין כָּךְ אִתְפְּגִים יַתִּיר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת עֲלֵיהּ. וּכְדֵין קַטִּל לֵיהּ לְהֶבֶל. לכן, נפגם קין יותר, והסטרא אחרא התגברה עליו, ואז הרג את הבל. וּבְהַהוּא זִמְנָא דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִתְפְּגִים בֵּיהּ וַדַּאי. ובאותו הזמן, זרוע שמאל נפגמה בו בודאי, דְּקַיִן בִּדְרוֹעָא דָּא תַּלְיָא. שקין היה תלוי בזרוע זו, וּבְגִין דְּרוֹעָא דָּא דְּאִתְפְּגִים אִצְטְרִיכוּ אִינוּן לְמֵימַת. ובגלל שזרוע זו נפגמה, צריכים היו למות. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "מִמְתִים יָדְךָ יְהֹוָה" (תהלים יז, יד), וְדָא יָד שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּגִימַת וזו יד שמאל שנפגמה. דְּהָא בְּגִין יְדָא דָּא אִצְטְרִיכוּ כַּמָּה לְמֵימַת מִיִּשְׂרָאֵל. שהרי בגלל היד הזו צריכים היו כמה מישראל למות. וְרָזָא דְּמִלָּה מָאן דְּנָקִי – אַגַּב אִימֵּיהּ סָלִיק. וסוד הדבר מי שנקי מהחטא, אחרי אימו עולה דהיינו למקום עליון, דְּהָא רָזָא דָּא אִיהוּ, שכאן סוד זה הוא, מָאן דְּבָעֵי לְסַלְקָא לְדַרְגָּא חַד עִלָּאָה יַתִּיר, וְכֵיוָן דְּלָאו אִיהוּ נְקִיָא, בְּוַדַּאי יַתִּיר אִיהוּ מִתְקַלְקֵל, כְּגַוְנָא דֶּאֱלִישָׁע אַחֵר. מי שרוצה לעלות לדרגה אחת עליונה יותר, וכיון שהוא לא נקי מהחטאים, בודאי שהוא יתקלקל יותר, כגון אלישע אחר, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה" (משלי ל, ה). 'זָכָה צוֹרַפְתּוֹ לְחַיִּים, לֹא זַכָּה צוֹרַפְתּוֹ לַמִּיתָה' (יומא עב, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי קַיִן יִתְהַדֵּר נָקִי. ולעתיד לבוא יתוקן קי"ן ויחזור להיות נק"י (אותן אותיות), באותו הזמן יאמר על אותם ההרוגים בְּהַהוּא זִמְנָא "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא) וְאִלֵּין ואלו הֲרוּגֵי מַלְכוּת, דְּכֻלְּהוּ יִתְהַדְּרוּן לְאַתְרַיְיהוּ, שכולם יחזרו למקום, וּדְרוֹעָא דָּא יִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת, וזרוע זו תתוקן כמו שראוי, וזו וְדָא יָד הַחֲזָקָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, דְּאִיהוּ זָמִין לְאַתְקָנָא מִלָּה דָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת: הוא משיח בן יוסף, שהוא עתיד לתקן את זרוע זו והרוגי המלכות שתלויים בה בתיקון שלם כמו שראוי.