תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסח

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסה
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסו
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסז
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסח
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסט
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קע
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעא
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעב
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעג
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעד
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעה
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעו
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעז
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעח
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעט
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפ
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפא
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפב
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפג
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפד
  21. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפה
  22. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפו
  23. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפז
  24. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפח
  25. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט
  26. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצ
  27. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא
  28. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא, דף קסח.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא

פָּתַח אִיהוּ וְאָמַר. רַבָּנָן, עַד אֵימַת יְהֵא עָלְמָא תַּלְיָא וְקָאִים דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרֵיהוֹן. כְּתִיב "יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (תהלים צג, א). דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא לָא קַיְּמוּ מִילִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. אַף עַל גַּב דִּבְמַתַּן תּוֹרָה קַיְּמוּ זְעֵיר, אֲבָל לָא אִתְקְיָימוּ. וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחֲשִׁיכַת עָלְמָא, וּסְטַר קַדִּישָׁא לָא קָאִים בְּאַתְרֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא דָּא מֵעָלְמָא, דִּכְתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). כְּדֵין יִתְיְשַּׁב סְטַר קַדִּישָׁא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת.

רַבָּנָן רַבָּנָן, הָא גָּלוּתָא אִתְאָרַך וְתַרְעִין אִנְעָלוּ, וְחָכְמְתָא אִסְתַּלְּקַת מִבְּנֵי נָשָׁא, דִּכְתִיב "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (ירמיהו מט, ז). וְהָא זִמְנָא מָטָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) הָא זִמְנָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת אוֹרָיְתָא מֵעָלְמָא וְלָא אִתְחֲזִיאַת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם. הָא זִמְנָא דְּיִתְבַּעֵי דָּג לַחוֹלֶה וְלָא יִשְׁתַּכַּח. דְּבִשְׁאָר זִמְנִין הֲוָה כְּתִיב "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, נוּנִין רַבְרְבִין, דְּסָלְקִין וְנַחְתִּין וְשָׁטָאן בְּיָמָא. אֲבָל הָשַׁתָּא מִתְבַּקֵּשׁ דָּג כְּדָא לַחוֹלֶה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח.

קוּמוּ רַבָּנָן אִתְּעָרוּ בְּנֵי מְתִיבְתָא, מָארֵי חַרְבָּן שְׁנָנָן, סַיְיפִין וְרוֹמָחִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא הָשַׁתָּא לְאַשְׁכְּחָא נַיְחָא לִשְׁכִינְתָּא, וְיִתְּמַר בַּהּ "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד). אִזְדְּרָזוּ בְּתִיקּוּנֵיכוֹן אִתְּעָרוּ בִּלְבוּשֵׁיכוֹן, לְבוּשִׁין דִּיְקָר תּוּקְפָּא וְחֹסֶן מַלְכוּתָא. לְאִתְּעָרָא מִילִין קַדִּישִׁין, מִילִין דִּקְשׁוֹט, דְּלָא סְטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. מִילִין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין חָדָאן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּתְאֵבִין לְהוּ תָּדִיר. וּנְהוֹרִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יִתְנַהֲרוּן הָכָא, לְמֵיהַב לְכוּ סִיַּעְתָּא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דִּלְעָלְמִין. דְּבֵיהּ יְהֵא מִתְגַּלְּיָא פּוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל, פּוּרְקָנָא שְׁלִים בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב.

קָם וְצַלֵּי צְלוּתֵיהּ. אִזְדְּמָנוּ רַבָּנָן וְקָיְימוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא, אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין. אֵלִיָּהוּ מַתְקִין אֲתַר לְכֻלְּהוּ, וְכֻלְהוֹ צַדִּיקַיָּא בְּנֵי מְתִיבְתָא כַּחֲדָא. וְהָא נְהִירוּ עִלָּאָה נָהִיר וְאִתְפְּרַשׂ עַל רֵישָׁא דְּכֻלְּהוּ.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' לִשְׁמַיָּא לָא נִקְרֵי, לְאַרְעָא לָא נְימַר. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין קָיְימִין הָכָא, מִזְדַּמְּנִין לְמִילָנָא, וְהַהוּא טְמִירָא בּוֹצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין יָנְהִיר נְהוֹרִין דִּילֵיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא אִיהוּ חַד.


ביאור נופת צופים

פָּתַח אִיהוּ הרמחל וְאָמַר. רַבָּנָן, עַד אֵימַת יְהֵא עָלְמָא תַּלְיָא וְקָאִים דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרֵיהוֹן. רבנן, עד מתי יהיה העולם תלוי ועומד בשעה שהדברים לא מתיישבים במקומם? כְּתִיב "יְהֹוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וְכוּ' אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט" (תהלים צג, א). דְּמִיּוֹמָא דְּאִתְבְּרֵי עָלְמָא לָא קַיְּמוּ מִילִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. שמיום שנברא העולם לא עמדו הדברים במקומם כמו כראוי, ולא הגיע העולם לתוקנו, אַף עַל גַּב דִּבְמַתַּן תּוֹרָה קַיְּמוּ זְעֵיר, אֲבָל לָא אִתְקְיָימוּ. אף על פי שבמתן תורה, עמדו התיקונים מעט, אבל לא תוקנו לתמיד, וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחֲשִׁיכַת עָלְמָא, וּסְטַר קַדִּישָׁא לָא קָאִים בְּאַתְרֵיהּ. והכל בגלל הסטרא אחרא שהחשיכה העולם בחטא העגל, וצד הקדושה לא עמד תקונו במקומו, אֶלָּא לְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא דָּא מֵעָלְמָא, אלא עד לזמן שתעבור זו הסטרא האחרא מהעולם כמו שכתוב דִּכְתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). כְּדֵין יִתְיְשַּׁב סְטַר קַדִּישָׁא בְּאַתְרֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת, וכשתעבור הסטרא אחרא מהעולם ולא יהיה חשש ששוב מעשי התחתונים יקלקלו, אז תתישב צד הקדושה במקומה כמו שראוי.

רַבָּנָן רַבָּנָן, הָא גָּלוּתָא אִתְאָרַך וְתַרְעִין אִנְעָלוּ, וְחָכְמְתָא אִסְתַּלְּקַת מִבְּנֵי נָשָׁא, רבנן רבנן, הנה התארכה הגלות וננעלו השערים, והחכמה נעדרה מבני האדם דִּכְתִיב "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים" (ירמיהו מט, ז). וְהָא זִמְנָא מָטָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והנה הגיע הזמן שנאמר עליו "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) הָא זִמְנָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת אוֹרָיְתָא מֵעָלְמָא וְלָא אִתְחֲזִיאַת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם. וזה בזמן שמשתכחת התורה מהעולם (וסימן לדבר) ולא נראית הלכה ברורה, הָא זִמְנָא דְּיִתְבַּעֵי דָּג לַחוֹלֶה וְלָא יִשְׁתַּכַּח. וזה הזמן שיבקשו דג שהוא רומז לצדיק / היסוד לחולה שהיא השכינה ולא ימצא,  דְּבִשְׁאָר זִמְנִין הֲוָה כְּתִיב שבשאר הזמנים כתוב "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) אִלֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, נוּנִין רַבְרְבִין, דְּסָלְקִין וְנַחְתִּין וְשָׁטָאן בְּיָמָא. אלה התלמידי חכמים, המכונים הדגים הגדולים, שעולים ויורדים ושטים בים שהיא השכינה ומשפיעים בה מכח תורתם, אֲבָל הָשַׁתָּא מִתְבַּקֵּשׁ דָּג כְּדָא לַחוֹלֶה דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְלָא אִשְׁתְּכַח, אבל עכשיו מתבקש דג שהוא הצדיק לחולה שהיא השכינה בגלות ולא נמצא כזה, כנאמר לעיל "כי אזלת יד".

קוּמוּ רַבָּנָן אִתְּעָרוּ בְּנֵי מְתִיבְתָא, מָארֵי חַרְבָּן שְׁנָנָן, סַיְיפִין וְרוֹמָחִין, לְאִשְׁתַּכְּחָא הָשַׁתָּא לְאַשְׁכְּחָא נַיְחָא לִשְׁכִינְתָּא, קומו רבנן, התעוררו בני ישיבה של מעלה, בעלי חרבות משוננות, סייפים ורומחים, להמצא עכשיו, להמציא מנוחה לשכינה במלחמתה של תורה שתעשו עם הסטרא אחרא, וְיִתְּמַר בַּהּ ויאמר בה בשכינה המכונה ציפור, "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד)  אִזְדְּרָזוּ בְּתִיקּוּנֵיכוֹן אִתְּעָרוּ בִּלְבוּשֵׁיכוֹן, לְבוּשִׁין דִּיְקָר תּוּקְפָּא וְחֹסֶן מַלְכוּתָא. הזדרזו בתיקונכם, התעוררו בלבושיכם, לבושי הכבוד, הכח והחוסן של המלכות שיש להם שייכות בהם להילחם את מלחמת השכינה, לְאִתְּעָרָא מִילִין קַדִּישִׁין, מִילִין דִּקְשׁוֹט, דְּלָא סְטָאן לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. לעורר דברים קדושים, דברי אמת שלא סוטים לימין ולשמאל ואין בכח הסטרא אחרא לעמוד כנגד האמת, מִילִין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין חָדָאן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּתְאֵבִין לְהוּ תָּדִיר.  דברים שקדושים עליונים שמחים לשמוע אותם ותאווים תמיד להן. וּנְהוֹרִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ יִתְנַהֲרוּן הָכָא, לְמֵיהַב לְכוּ סִיַּעְתָּא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא דָּא, תִּיקּוּנָא דִּלְעָלְמִין. וכתוצאה מכך, והארות דקודשא ב"ה ושכינתא שהם זו"ן יאירו כאן דהיינו שבזכותכם יהיה יחוד של צדיק בשכינה שנעדר בזמן הגלות, לסייע בידכם לתקן את התיקון הזה תיקון עולמים, דְּבֵיהּ יְהֵא מִתְגַּלְּיָא פּוּרְקָנָא לְיִשְׂרָאֵל, פּוּרְקָנָא שְׁלִים בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב. שבו תהיה מתגלה הגאולה לישראל, גאולה שלמה במהרה ובזמן קרוב.

קָם וְצַלֵּי צְלוּתֵיהּ. קם הרמח"ל והתפלל תפילתו. אִזְדְּמָנוּ רַבָּנָן וְקָיְימוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ, הזדמנו רבנן קדושי עליון ועמדו במקומם: אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא, אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין. אֵלִיָּהוּ מַתְקִין אֲתַר לְכֻלְּהוּ, וְכֻלְהוֹ צַדִּיקַיָּא בְּנֵי מְתִיבְתָא כַּחֲדָא. אליהו מתקין מקום לכולם, וכל הצדיקים בני הישיבה כאחד. וְהָא נְהִירוּ עִלָּאָה נָהִיר וְאִתְפְּרַשׂ עַל רֵישָׁא דְּכֻלְּהוּ. והנה אור עליון מיחוד זו"ן העליון האיר ונפרש על ראש כולם.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' לִשְׁמַיָּא לָא נִקְרֵי, לְאַרְעָא לָא נְימַר. פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל לשמים לא נקרא "האזינו", ולארץ לא נאמר "תשמע אמרי פי" לבוא להזדמן ופירש ענין זה כבאידרא של רשב"י וז"ל: "כי לפעמים התיקונים צריכים להתרחב ולהיות כוללים כל הפרטים, וליעשות מבני אדם הרבה. ולפעמים אדרבה, נכלל במעט, ויגיע למעטים. וכן היה בענין זה של האדרא, כי הרי כן התחיל, "ומחצדי חקלא זעירין אינון", והם לא היו אלא עשרה, והיה להם לתקן בעבור כל ישראל. ועל כן היה זמן להיות כולל המרובה במועט בסוד היסוד. וכולם נתקנו ונזדמנו בסוד זה, להיות מה שנעשה בהם נעשה בכל ישראל. ולכן אמר מלין אלו. כי משה, אדרבה, היה רוצה לפשט תיקונו לכל הבריאה, שכולה תמצא בענין ההוא. אך כאן רשב"י רצה לקשר כל חלקי הנבראים ולכלול אותן בהם, ולא היה צריך ליד אחרים כלל. ולכן אמר, דהא אנן קיומי דעלמא, בסוד היסודות, כי כן נזדמנו כולם בבחינת יסוד, ואז אין צריך לאחרים, אלא הכל נכלל בהם" אדיר במרום עמ' פד.

דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין קָיְימִין הָכָא, מִזְדַּמְּנִין לְמִילָנָא שהרי כל המדרגות העליונות נמצאות כאן, מזומנים לדברינו, וְהַהוּא טְמִירָא בּוֹצִינָא דְּכָל בּוּצִינִין יָנְהִיר נְהוֹרִין דִּילֵיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא אִיהוּ חַד, וההוא הנעלם, המאור של כל המאורות יאיר הארותיו, להיוודע שהכל הוא אחד.