תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסה
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסו
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסז
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסח
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסט
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קע
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעא
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעב
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעג
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעד
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעה
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעו
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעז
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעח
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעט
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפ
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפא
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפב
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפג
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפד
  21. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפה
  22. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפו
  23. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפז
  24. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפח
  25. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט
  26. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצ
  27. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא
  28. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט.

פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין מִתְתַּקְנִין בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ, דִּכְתִיב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא כְּתִיב, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג) וְכוּ'. הָכָא רָזָא, דְּדָוִד אִיהוּ ד' מִיהוּדָה. דִּבְקַדְמִיתָא תָּמָן הֲוַת טְמִירָא וְכֵיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת, נָפְקַת וְנְטָלַת שָׁלַטְנוּ. כֵּיוָן דְּחָבוּ בְּזִמְנָא דְּרְחַבְעָם אִתְּמָר "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד" (שמואל ב' כ, א). כְּדֵין אִתְהַדְּרַת ד' לַאֲחוֹרָא בְּי"ד דַּרְגִּין כְּחוּשְׁבַּן דָּוִד. כְּדֵין תַּבַת וְקַיְמַת טְמִירָא בְּשָׁרְשָׁא וְדָא יְהוּדָה, כְּדֵין "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג). וְעִם כָּל דָּא "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, י), דָּא ד' דְּאִטַמְּרַת תָּמָן. "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), דְּאַף עַל גַּב דְּבִטְמִירוּ קַיְימַת, הָא תָּדִיר אִזְדַּמַּן חַד דְּיָכִיל לְמִיהְוֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג), מִגִּרְעוֹנָא דִּנְהִירוּ. "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" (שם), דְּהָא כַּמָּה שִׁעֲבִּידוּ לַהּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹבֵיהוֹן לִשְׁכִינְתָּא כִּבְיָכוֹל תְּחוֹת סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל. וְרָזָא דָּא "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד). "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" וַדַּאי. "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם" (איכה א, ג), הִיא בִּטְמִירוּ, דִּכְתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). "כָּל רֹדְפֶיהָ" (איכה א, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּנָפְקַת לְבַר וְאָזְלַת בֵּין מְצָרִים הָכָא וְהָכָא גּוֹ רַבְרְבֵי עַמִּין. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאָזְּלַת תְּחוֹת שָׂרָא חַד, אִתְתְּקַף עָלָה, וְהָכִי כֻּלְהוֹ. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א), מִגֶּזַע דָּוִד לָא כְּתִיב, אֶלָּא יִשַׁי. וְרָזָא דָּא יְהוּדָה, ד' נָפְקַת מִתַּמָּן לְאִתְגַּלָּאָה כִּבְקַדְמִיתָא. "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו" (שם), דָּא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), יִפְרֶה וַדַּאי, לְאִסְתַּלְּקָא בְּדַרְגוֹי, דִּכְתִיב בֵּיהּ "יָרוּם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא בְּהַאי זֹהַר דִּילָךְ אַנְתְּ נָהִיר לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּקָאִים בַחֲשׁוֹכָא, אִיהוּ וְכַמָּה אָחֲרָנִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט, א) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא מִתַּנְהִיר לְהוּ זְעֵיר זְעֵיר. לְבָתַר תַּנְהִיר לֵיהּ בְּכֹלָּא. וּכְדֵין יְקוּמוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּחִיבּוּרָא חַד, דִּכְתִיב "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) יָד הַחֲזָקָה. דְּהָא כְּהַאי צַדִּיק דְּנָהִיר לְנוּקְבֵיהּ, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא נַטִּיל מִינֵּיהּ וּשְׁכִינְתָּא עָבְדַת כֹּלָּא. וְאִיהִי יָתְבַת לִימִינָא דִּכְתִיב "נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ" (תהלים מה, י). וְאָזְלַת בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) דְּהָא יְקָרָא דְּבַעֲלָהּ אִיהִי. וְאִתְּמָר 'מִי בְּרֹאשׁ בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ' (סנהדרין קב). דִּבְגִין דְּפִירוּדָא גָּרִים יָרָבְעָם אָמַר לָא בָּעֵינָא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ'. דְּהָא בְּרְחִימוּתָא וּבַחֲבִיבוּתָא יִתְקַשְּׁרוּן וּשְׁכִינְתָּא מֵרָזָא דְּתִּפְאֶרֶת וּבְגִין כָּךְ אוֹקִיר לַהּ צַדִּיק סַגִּי. דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאוֹקָרָא תָּדִיר לְאִתְּתֵיהּ.


ביאור נופת צופים.

פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין מִתְתַּקְנִין בְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא דִּילָךְ, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כמה תיקונים עליונים נתקנים בזה הזוהר הקדוש שלך, דִּכְתִיב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא כְּתִיב, שהרי בזמן הגלות נאמר "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג) וְכוּ'. הָכָא רָזָא, דְּדָוִד אִיהוּ ד' מִיהוּדָה וכאן יש סוד, שדוד שהוא המלכות רמוז באות ד' שבשם יהודה הנמצאת בתוך אותיות יהוד"ה. דִּבְקַדְמִיתָא תָּמָן הֲוַת טְמִירָא וְכֵיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת, נָפְקַת וְנְטָלַת שָׁלַטְנוּ. שבתחילה קודם ימי דוד היתה שם בתוך אותיות יהו"ה בסוד נעלם, וכיון שנתקנה במדריגתה כראוי, יצאה בגלוי ולקחה שלטונה. כֵּיוָן דְּחָבוּ בְּזִמְנָא דְּרְחַבְעָם אִתְּמָר כיון שחטאו בימי רחבעם – נכדו של דוד המלך, התפלגה הממלכה בין יהודה וישראל, שנאמר "אֵין לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד" (שמואל ב' כ, א). כְּדֵין אִתְהַדְּרַת ד' לַאֲחוֹרָא בְּי"ד דַּרְגִּין כְּחוּשְׁבַּן דָּוִד. ואז חזרה אותה הד' שהיא המלכות לאחור בשיעור י"ד מדרגות כחשבון דו"ד, כְּדֵין תַּבַת וְקַיְמַת טְמִירָא בְּשָׁרְשָׁא וְדָא יְהוּדָה, כְּדֵין ואז חזרה ועומדת נעלמת בשורשה וזה בסוד יהודה, ואז נאמר עליה "גָּלְתָה יְהוּדָה" (איכה א, ג). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה" (בראשית מט, י), דָּא ד' דְּאִטַמְּרַת תָּמָן זה הכתוב רומז על סוד הד' שנתעלמה שם. "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י), "ומחוקק" הוא סוד המשיח דְּאַף עַל גַּב דְּבִטְמִירוּ קַיְימַת, הָא תָּדִיר אִזְדַּמַּן חַד דְּיָכִיל לְמִיהְוֵי מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וַדַּאי שאף על גב שעומדת שם בהעלם, תמיד זמין אותו אחד שיכול להיות משיח בן דוד ודאי ולהוציאה לאורה.

תָּא חֲזֵי, בא וראה, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי" (איכה א, ג), מִגִּרְעוֹנָא דִּנְהִירוּ גלתה מפניה חסרון ההארה והשפע שלא הגיע לה. "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" (שם), דְּהָא כַּמָּה שִׁעֲבִּידוּ לַהּ יִשְׂרָאֵל בְּחוֹבֵיהוֹן לִשְׁכִינְתָּא כִּבְיָכוֹל תְּחוֹת סִטְרָא אַחֲרָא, עַד דְּלָא אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל. שהרי כמה שיעבדו ישראל בעוונותיהם את השכינה כביכול תחת הסטרא אחרא, עד שלא יכלה לסבול עלבונה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "נִלְאֵיתִי נְשֹׂא" (ישעיהו א, יד). "וּמֵרֹב עֲבֹדָה" וַדַּאי. "הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם" (איכה א, ג), הִיא בִּטְמִירוּ, "היא" זו השכינה שעומדת תחת הסטרא אחרא ואומות העולם בגלות בהעלם, שנאמר  דִּכְתִיב "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) שהשכינה  יפה כלבנה ברה כחמה אלא שבירידתה לעפר ולחושך הס"א כדי להציל את ישראל נחסר ממנה אורה ונשחרות פניה. "כָּל רֹדְפֶיהָ" (איכה א, ג) וְכוּ', בְּזִמְנָא דְּנָפְקַת לְבַר וְאָזְלַת בֵּין מְצָרִים הָכָא וְהָכָא גּוֹ רַבְרְבֵי עַמִּין. בזמן שיוצאת חוץ למקומה והולכת בן המצרים אנה ואנה בתוך שרי העמים המצרים לה, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּאָזְּלַת תְּחוֹת שָׂרָא חַד, אִתְתְּקַף עָלָה, וְהָכִי כֻּלְהוֹ. שהרי בזמן שהולכת תחת שר אחד – הוא מתחזק עליה כדי לינוק ממנה, וכן בכולם, אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי" (ישעיהו יא, א), מִגֶּזַע דָּוִד לָא כְּתִיב מגזע דוד לא כתוב דהיינו לא רצא הכתוב להזכיר את לצאצאיו שנתפלגה המלוכה בהם, אֶלָּא יִשַׁי. וְרָזָא דָּא יְהוּדָה, ד' נָפְקַת מִתַּמָּן לְאִתְגַּלָּאָה כִּבְקַדְמִיתָא. וזה סוד הרמוז בשם יהודה כדלעיל, שבאותו הזמן תצא אותה הד' שהיא המלכות שנמצאת עתה בהעלם – להתגלות כבתחילה כבימי דוד שהוא היוצא מגזע ישי, "וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו" (שם) דָּא "וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו" (בראשית מט, י) שהוא המחוקק משיח בן דוד. יִפְרֶה וַדַּאי, לְאִסְתַּלְּקָא בְּדַרְגוֹי, דִּכְתִיב בֵּיהּ, שמשם והלאה יעלה במדרגתיו שנאמר בו "יָרוּם וְנִשָּׂא" (ישעיהו נב, יג) וְכוּ'.

וְהַשְׁתָּא בְּהַאי זֹהַר דִּילָךְ אַנְתְּ נָהִיר לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד דְּקָאִים בַחֲשׁוֹכָא, אִיהוּ וְכַמָּה אָחֲרָנִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ועתה, בזה הזוהר שלך, אתה מאיר למשיח בן דוד שנמצא בחשכה, הוא וכמה אחרים הנמצאים עימו שנאמר בהם "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ" (ישעיהו ט, א) וְכוּ'. וְהַשְׁתָּא מִתַּנְהִיר לְהוּ זְעֵיר זְעֵיר. ועכשיו אתה הרמח"ל מאיר להם בזה זוהר מעט מעט. לְבָתַר תַּנְהִיר לֵיהּ בְּכֹלָּא, וּכְדֵין יְקוּמוּן תְּרֵין מְשִׁיחִין בְּחִיבּוּרָא חַד, דִּכְתִיב ואחר כך תאיר להם בכל – באור גדול, ואז יקומו שני המשיחין בחיבור אחד, ככתוב "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), יָד הַחֲזָקָה. וזה סוד "היד החזקה" חיבור ב' משיחין להיות אחד בכוח ההארה הגדולה שיקבלו. דְּהָא כְּהַאי צַדִּיק דְּנָהִיר לְנוּקְבֵיהּ, הָכִי אִיהוּ וַדַּאי וזה כמו שהצדיק שהוא היסוד המאיר ונותן שפעו לנוק' ככה הזוהר הזה מאיר למשיחין, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא נַטִּיל מִינֵּיהּ, וּשְׁכִינְתָּא עָבְדַת כֹּלָּא. שיהיו הכל לוקחים מהיסוד, והשכינה עושה הכל ומוציאה לפועל, וְאִיהִי יָתְבַת לִימִינָא דִּכְתִיב והיא יושבת לימינו כרעיה נאמנה שנאמר "נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ" (תהלים מה, י). וְאָזְלַת בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב והולכת בראש שנאמר "אֵשֶׁת חַיִל עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ" (משלי יב, ד) דְּהָא יְקָרָא דְּבַעֲלָהּ אִיהִי. שכבודו של בעלה היא ועל כן נתן הכל בידיה, ושמה לעטרה בראשו, ונאמר וְאִתְּמָר 'מִי בְּרֹאשׁ בֶּן יִשַׁי בְּרֹאשׁ' (סנהדרין קב). דִּבְגִין דְּפִירוּדָא גָּרִים יָרָבְעָם – אָמַר לָא בָּעֵינָא, בגלל שהפירוד שגרם ירבעם שלא רצה בבן ישי בראש – דהיינו שהיה ירבעם משורש יוסף ולא רצה שמשיח בן דוד יעלה להיות בראש התפארת, בסוד אשת חיל עטרת בעלה וגרם לפירוד בין המשיחין ובין השכינה לבעלה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי אבל לעתיד לבוא "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ' שהוא הרומז למשיח בן יוסף שיתחבר במשיח בן דוד שהוא מיהודה. דְּהָא בְּרְחִימוּתָא וּבַחֲבִיבוּתָא יִתְקַשְּׁרוּן וּשְׁכִינְתָּא מֵרָזָא דְּתִּפְאֶרֶת, שהרי באהבה ובחביבות יתחברו, ושכינה תתעלה בסוד התפארת – עטרת בעלה וּבְגִין כָּךְ אוֹקִיר לַהּ צַדִּיק סַגִּי, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאוֹקָרָא תָּדִיר לְאִתְּתֵיהּ. ולכן, יכבדה הצדיק שהוא היסוד ביותר וישמח בעילויה, שכך צריך תדיר לכבד את אשתו שהיא השכינה.