תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסה
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסו
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסז
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסח
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסט
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קע
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעא
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעב
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעג
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעד
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעה
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעו
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעז
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעח
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעט
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפ
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפא
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפב
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפג
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפד
  21. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפה
  22. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפו
  23. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפז
  24. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפח
  25. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט
  26. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצ
  27. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא
  28. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא.

פַּתָּח, מִינֵּיהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא עָלְמִין בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. כֹּלָּא אִינוּן עֶשְׂרִים, דִּבְהוּ בְּנָא שְׁלֹמֹה תְּרֵין בַּתִּין לְתַתָּא. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע, דְּאִינוּן כְּלָלָא דִּמְקוֹרִין עִלָּאִין. בֵּיתֵיהּ בְּי"ג דְּאִיהוּ קָאִים לְדַבְּרָא עַמָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. וְדָא בְּרָזָא דִּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים דְּאֵלִין אִינוּן שְׁקִילִין כְּחַד. אֲבָל לְתַתָּא "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל" דָּא חוֹלָם, דְּאָחְזֵי לְעֵילָא שֵׁירוּתָא דְּכָל מִילִין. "וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז) דָּא חִירִק, דְּאָחְזֵי לְתַתָּא סוֹפָא דְּכֹלָּא וְהָכָא אִיהוּ קָּטֹן. דִּימִינָא שַׁלִּיט לְעֵילָא, וּשְׂמָאלָא קָאִים לְתַתָּא לְדַבְּרָא עָלְמִין תַּתְאִין. וּבִכְלָלָא דִּתְרֵין נְקוּדִין אִלֵּין בְּנָא שְׁלֹמֹה מַקְדְּשָׁא בְּרָזָא דִּלְתַתָּא, "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְכוּ' וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). וְאִינּוּן תְּרֵין יודי"ן כ' וַדַּאי. וּבְכֹלָּא אַחֲזֵי שְׁלֹמֹה רָזִין עִלָּאִין לְעֵילָא וִלְתַתָּא.

וְעוֹד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דָּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְאִתְבְּנֵי בְּשֶׁבַע דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּסָלְקִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. בֵּית דָּוִד, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן דְּאִתְבְּנֵי בְּאַרְבֵּיסַר בְּרָזָא דְּדָוִ"ד וַדַּאי, דְּכָלִיל שֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא שֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא. אִי תֵּימָא הָא כְּתִיב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְלָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּפַלְגּוּת שַׁתָּא אִשְׁתְּלִים, וּבְפַלְגּוּת אַחֲרִינָא שָׁרֵי בֵּיתֵיהּ, אִשְׁתְּכַח דְּשַׁתָּא חֲדָא לִתְרֵין אַשְׁלִימַת. וְרָזָא דָּא מַלְכוּת וַדַּאי. הָכָא אִתְקְשָׁרוּ בְּדַרְגָּא חֲדָא וַדַּאי. וּמִתַּמָּן סַלְקַת בְּדָרְגָּהָא י"ג כֹּלָּא אִיהוּ י"ד. הָכָא כְּתִיב "בֵּית דָּוִד… דִּינוּ לַבֹּקֶר" (ירמיהו כא, יב) וְכוּ' וְלָא בְּנֵי דָּוִד. דְּהָא בֵּיתָא דָּא קָאִים לְדִינָא בְּרָזָא די"ד, דְּאִינוּן כ"ח עִתִּים, י"ד לִימִינָא י"ד לִשְׂמָאלָא. וְכֹלָּא אִיהוּ עֶשְׂרִים וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ כַּמָּה רָזִין אַחֲזֵי שְׁלֹמֹה בְּכָל מִלָּה. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא חֲזֵי.

וְהָא מטט' שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִיהִי עֵת דְּאִתְּמָר בַּהּ "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" (קהלת ג, א) וְכוּ'. וכ"ח עִתִּים אִינוּן, י"ד לִימִינָא וי"ד לִשְׂמָאלָא. בְּגִינַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד), לְאַתְקָנָא לַהּ בִימִינָא. וְכֹלָּא לְאִשְׁתַּזְּבָא יִשְׂרָאֵל מֵחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא "אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (שם), בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דִּכְדֵין יִתְּעַר הַהוּא אֱמֶת עִלָּאָה מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֱמֶת' (שבת כה). וּמִינַּהּ תְּיוּבְתָּא תִּתְעַר בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בְּי"ד דִּימִינָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּהוּ.


ביאור נופת צופים.

פַּתָּח, מִינֵּיהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דְּקַיְּימִין לְדַבְּרָא עָלְמִין בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. ניקוד פתח, כנגד מח חכמה סתימאה, ממנו י"ג  מידות – תקונים עליונים עומדים להנהיג את העולמות בג' קוין ימין, שמאל ואמצע. כֹּלָּא אִינוּן עֶשְׂרִים, דִּבְהוּ בְּנָא שְׁלֹמֹה תְּרֵין בַּתִּין לְתַתָּא. כל התיקונים האלה ז' ו-י"ג ביחד עשרים, ובסודם בנה שלמה ב' בתים למטה בעולם הגשמי. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּשֶׁבַע, דְּאִינוּן כְּלָלָא דִּמְקוֹרִין עִלָּאִין. בית המקדש נבנה בשבע שנים בסוד שבע תיקוני רישא, שהם כללות המקורות העליונים. בֵּיתֵיהּ בְּי"ג דְּאִיהוּ קָאִים לְדַבְּרָא עַמָּא כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא ביתו שלו נבנה בי"ג שנים כנגד י"ג מידות, כיון שעמד להנהיג את העם כדוגמת העליונים.

וְדָא בְּרָזָא דִּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים דְּאֵלִין אִינוּן שְׁקִילִין כְּחַד. וזה בסוד שני המאורות הגדולים – קמץ ופתח שהם שקולים כאחד. אֲבָל לְתַתָּא "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל" דָּא חוֹלָם, אבל למטה "המאור הגדול" הוא חולם, דְּאָחְזֵי לְעֵילָא שֵׁירוּתָא דְּכָל מִילִין. כנגד התפארת שמקומו נראה מעל האותיות בסוד השמים, תחילת כל הדברים. "וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז) דָּא חִירִק, דְּאָחְזֵי לְתַתָּא סוֹפָא דְּכֹלָּא וְהָכָא אִיהוּ קָּטֹן. ואת המאור הקטון הוא החיריק כנגד המלכות, שנראית למטה בסוף כולם כנקודה אחת קטנה – קָּטֹן. דִּימִינָא שַׁלִּיט לְעֵילָא, וּשְׂמָאלָא קָאִים לְתַתָּא לְדַבְּרָא עָלְמִין תַּתְאִין. שהימין שולט למעלה, ושמאל עומדת למטה להנהגת העולמות התחתונים. וּבִכְלָלָא דִּתְרֵין נְקוּדִין אִלֵּין בְּנָא שְׁלֹמֹה מַקְדְּשָׁא בְּרָזָא דִּלְתַתָּא, ובכללות של שני הניקודים האלה בנה שלמה את המקדש בסוד התחתון, "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְכוּ' וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). וְאִינּוּן תְּרֵין יודי"ן כ' וַדַּאי. כל נקודה היא כנגד י', חולם וחיריק הם שני יודין שעולים במנין כ', וּבְכֹלָּא אַחֲזֵי שְׁלֹמֹה רָזִין עִלָּאִין לְעֵילָא וִלְתַתָּא, ובכל הראה שלמה סודות עליונים למעלה ולמטה..

וְעוֹד, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דָּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל בית המקדש הוא המאור הגדול, וְאִתְבְּנֵי בְּשֶׁבַע דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּשֶׁבַע דַּרְגִּין דְּסָלְקִין מִתַּתָּא לְעֵילָא. ונבנה בשבע שנים, שהוא כללות שבע המדרגות שעולות מלמטה למעלה.

בֵּית דָּוִד, הַמָּאוֹר הַקָּטֹן דְּאִתְבְּנֵי בְּאַרְבֵּיסַר בְּרָזָא דְּדָוִ"ד וַדַּאי, דְּכָלִיל שֶׁבַע מִתַּתָּא לְעֵילָא, שֶׁבַע מֵעֵילָּא לְתַתָּא. 'בית דוד' היא המלכות – המאור הקטון, שנבנית בארבע עשרה מדריגות הרמוזות בגימ' דו"ד ודאי, שכולל שבע הספירות מלמטה למעלה ושבע מלמעלה למטה, והיינו שתיקן את המדריגות עד לבינה. אִי תֵּימָא הָא כְּתִיב שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְלָא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. ואם תאמר, אומר הכתוב בשלמה "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים א' ז' א). ביתו של שלמה כנגד המלכות שנבנית ע"י הז"ת, אם כן צריך היה שביתו יבנה בארבע עשרה שנים כמו שתיקן אביו?
אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּפַלְגּוּת שַׁתָּא אִשְׁתְּלִים, אבל בא וראה, בניית בית המקדש הסתיימה בסוף המחצית הראשונה של שנת מלכותו האחת עשרה, [רק כשנה לאחר כך ב-ח' לירח האתנים חודש תשרי נחנך הבית. ראה הגהה].
וּבְפַלְגּוּת אַחֲרִינָא שָׁרֵי בֵּיתֵיהּ, ובמחצית האחרת הנותרת מחודש בול ועד לניסן התחיל בבניית ביתו. אִשְׁתְּכַח דְּשַׁתָּא חֲדָא לִתְרֵין אַשְׁלִימַת. נמצא ששנת בניה אחת לשני הבתים נשלמה. וְרָזָא דָּא מַלְכוּת וַדַּאי. וזה סוד המלכות ודאי.

פירוש: מונה הכתוב את מספר השנים הכולל "וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים" (שם), "וְאֶת בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים א, ז' א), "וַיְהִי מִקְצֵה עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִּים אֶת בֵּית יְהֹוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ" (מלכים א' ט, י), וכן כתב לעיל "כֹּלָּא אִינוּן עֶשְׂרִים, דִּבְהוּ בְּנָא שְׁלֹמֹה תְּרֵין בַּתִּין לְתַתָּא". בפועל בית המקדש נבנה בשבע שנים וששה חודשים, ומכן שאין הכתוב ועט"ר מונים את החודשים העודפים.

מחדש עט"ר, שששת החודשים העודפים מצטרפים לשנות בניית בית שלמה ונחשב שבנייתו החלה בתום שבע השנים בתחילת שנת מלכותו האחת עשרה – למרות שבפועל החלה בחודש בול, כיוון שהחודשים העודפים – הם סוד המלכות של המדריגה העליונה המתלבשת בעתיק של התחתון, ועתה היא ממש חלק ממנו, ומחוברת בזו שעליה.

 

וזה הָכָא אִתְקְשָׁרוּ בְּדַרְגָּא חֲדָא וַדַּאי. כאן התחברו שני הבתים בדרגה אחת ודאי להיות אחד. וּמִתַּמָּן סַלְקַת בְּדָרְגָּהָא י"ג, כֹּלָּא אִיהוּ י"ד, צירוף ששת החודשים העודפים של בית המקדש, עם אותם ששת חודשים שעתה הם חלק מבית שלמה, עולים להיות שנה נוספת. מהחיבור הזה, עולה בית שלמה ממדריגת – ממנין י"ג שנים ועתה הכל הוא י"ד שהוא סוד חיבור עתיק בי"ג המדריגות.

הגהה: בית המקדש לא נחנך מיד אלא עמד נעול עד לח' בירח האיתנים [תשרי]. "ונעשה נעול שנים עשר חודש… והאלהים שחשב לערב שמחת בית המקדש בחודש שנולד בו אברהם בירח האתנים… וכל אותם שנים עשר חודש שנעשה נעול, אף על פי שהיתה כל מלאכת המקדש גמורה, הואיל והיה נעול – כמי שלא עשה בה כלום" (פסיקתא רבתי פרשה ו).
אומר המדרש, שבחנוכת הבית "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שבקש שלמה להכניס ארון בבית קדש הקדשים דבקו שערים זה בזה. אמר שלמה כ"ד רננות ולא נענה, פתח ואמר שאו שערים ראשיכם ולא נענה, כיון שאמר "ה' אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב) מיד נענה" (ילקוט שמעוני מלכים א, ח' קצג).

לפי הסוד שגילה עט"ר מתבאר היטב סוד המדרשים. בחנוכה ביהמ"ק סבר שלמה שנשלם חיבור ותיקון המלכות, ע"כ אמר כ"ד רננות שהם סוד המלכות ולא נענה כיוון שעדיין היה בראשית בניית ביתו, אבל כשהזכיר 'את חסדי דוד' גרם שהתחברה השנה הנוספת ונוצר החיבור בין שני הבתים, מלכות בעתיק, ומייד נענה. וזה גם סוד "והאלהים שחשב לערב שמחת בית המקדש בחודש שנולד בו אברהם" כדאמר לעיל שבית המקדש שהוא הג"ר, וביתו נבנה ע"י ז"ת ומקום הערוב הוא החיבור בחסד סוד אברהם ומייד נענה.

הָכָא כְּתִיב "בֵּית דָּוִד… דִּינוּ לַבֹּקֶר" (ירמיהו כא, יב) וְכוּ' וְלָא בְּנֵי דָּוִד. דְּהָא בֵּיתָא דָּא קָאִים לְדִינָא בְּרָזָא די"ד, דְּאִינוּן כ"ח עִתִּים, י"ד לִימִינָא י"ד לִשְׂמָאלָא. וְכֹלָּא אִיהוּ עֶשְׂרִים וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ כַּמָּה רָזִין אַחֲזֵי שְׁלֹמֹה בְּכָל מִלָּה. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא חֲזֵי.

וְהָא מטט' שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִיהִי עֵת דְּאִתְּמָר בַּהּ "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ" (קהלת ג, א) וְכוּ'. וכ"ח עִתִּים אִינוּן, י"ד לִימִינָא וי"ד לִשְׂמָאלָא. בְּגִינַיְיהוּ אָמַר דָּוִד "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד), לְאַתְקָנָא לַהּ בִימִינָא. וְכֹלָּא לְאִשְׁתַּזְּבָא יִשְׂרָאֵל מֵחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא "אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" (שם), בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דִּכְדֵין יִתְּעַר הַהוּא אֱמֶת עִלָּאָה מִסִּטְרָא דִּאִימָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֱמֶת' (שבת כה). וּמִינַּהּ תְּיוּבְתָּא תִּתְעַר בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְדֵין יִשְׁתֵּזְבוּן מֵחֲבָלִין אִלֵּין. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בִּתְיוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בְּי"ד דִּימִינָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּהוּ.