תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רז

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצג
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצד
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצה
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצו
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצז
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצח
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצט
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ר
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רא
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רב
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רג
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רד
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רה
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רו
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רז
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רח
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רט
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רי
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריא
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רז.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. וְרָזָא דָּא "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. כָ'לָ'ה "כִּ'י לַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא.

בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח)דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן, לְבָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. 'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז), דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא.


ביאור נופת צופים.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּיִתְּעַר, כְּדֵין כְּתִיב ולעתיד לבוא כשתעורר הנקמה ממזל ונקה, אז נאמר "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). וְרָזָא דָּא וזה סוד "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד" (זכריה יד, ט), דְּו' אִתְהַדַּר י', שאות ו' של שם יהו"ה ממנה יש היום יניקה לס"א תתעלה למדריגת אות י' שהוא סוד אריך ותאיר באור גדול בעת שיכרתו כל האלילים והאלוהים האחרים וממילא לא תהיה עוד יניקה כשם שאין יניקה מאריך, וסוד זה רמוז במילה יִהְיֶ"ה, ויוודע "יְהֹוָה אֶחָד" ואין עוד אחר. לְאִשְׁתַּכְּחָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד תָּדִיר. כדי שיהיו קודשא ב"ה ושכינתא ביחוד תדיר ללא מיעוט ופחד מיניקת ההקלי'. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ' וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל, יא) הָא לְאָחֳרָנִין יְנַקֶּה. לאומות העולם יעשה בהם כלה כפי שימשך ממזל ונקה, ומסוד הכלה שיעשה בהם תיוודע מלכותו וגודלו בסוד כָ'לָ'ה – "כִּלַ'יהֹוָה הַ'מְּלוּכָה" (תהלים כב, כט), דִּכְדֵין אִזְדַּמְּנַת שְׁכִינְתָּא לְאִתְחַבְּרָא תָּדִיר בְּמַלְכָּא. ואז השכינה המתכנה גם בשם כלה, תהיה זמינה להתחבר תדיר בבעלה שהוא המלך.

בְּגִין כָּךְ "וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח). דְּהַשְׁתָּא לַזְּמַנִּין אִתְתָּרְכַת סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִיהוּ עֵשָׂו, עַד דְּיֵיתֵי יַעֲקֹב וְיִטֹּל בִּרְכָאָן. שעכשיו, לעתים מגורשת הסטרא אחרא שהיא בחינת עשו, כדי שיבוא יעקב ויקח את ברכותיו, בָתַר "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב וְכוּ' וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ" (בראשית כז, ל). בְּגִין צֵידָא דִּילֵיהּ דְּנָטִיל מִגּוֹ סְטַר קַדִּישָׁא. בגלל שהצידה שלו הוא מקבל משיירי צד הקדושה, דְּהָא בְּגִין דָּא אִית לֵיהּ טָעֲנָה לְגַבֵּי סְטַר קַדִּישָׁא. שהרי בגלל השיירים יש לו טענה לחלק בצד הקדושה. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּכֹלָּא יִפּוּק מִתְּחוּת יָדֶיהָ, אבל לעתיד לבוא, כשהכל ישמט מתחת ידיו ולא יקבל שום שפע מיד יאמר בו כְּדֵין "כָּלִיל יַחֲלֹף" (ישעיהו ב, יח), לְכָל זִמְנִין לְעָלְמִין. וּמִתַּמָּן אִתְבְּנֵי בֵּית הַבְּחִירָה. לכל הזמנים לעולם  – דהיינו יחלוף לצמיתות ומאותו הזמן יבנה בית הבחירה.

וְדָוִד בָּעָא לְמִבְנֵי לְבֵית הַבְּחִירָה כֵּיוָן דְּיָרִית מָלְכוּ בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר וְדָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָמֵי, ודוד רצה לבנות את בית המקדש – בית הבחירה, כיוון שירש את המלכות בסוד הי"ג – גילוי וכללות כל המדריגות שמעליו (כדלעיל), וזה גם סוד בית המקדש, שנאמר בו בֵּיהּ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קכב, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) בְּרָזָא דְּאֶחָ"ד דָּא דְּאִתְּמָר, מִסִּטְרָא דְּמַזָּלָא דָּא דְּאִתְּמָר. הפסוק בסוד האח"ד שהוא גימ' י"ג נאמר, וְאִתְפְּרַשׁ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין. שנחלק לב' צדדים ימין ושמאל בשני המשיחין שיהיו אח"ד, בסוד הפסוק "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

וְהָא קָלָא חֲדָא סָלִיק וְאָמַר נַיְחָא לְאִינּוּן דִּמְצַפָּאן וְכוּ'. והנה קול אחד עלה ואמר, מנוחה לאילו שמצפים וכו', השכינה נקראת מנוחה בזמן שהיא בגדולה ובמקומה והמצפים לראותה במנוחה יזכו להתענג במנוחתה וכו'.

הָא מָארֵי מְתִיבְתָא מִזְדַּמְּנָן והנה ראשי הישיבות של מעלה הזדמנו: אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא, אָדָם קַדְמָאָה, סָבָא דְּסָבִין, אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא, מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, רַב הַמְנוּנָא סָבָא, מטט' שָׂרָא רַבָּא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, "וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהֹוָה עֵת רָצוֹן" (תהלים סט, יד) וְכוּ'. כְּתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) אִלֵּין חֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא. אלו חבלי משיח. מַאי חֲבָלִין? אֶלָּא חֶבֶל דָּא בִּתְלָת אִתְקְשַׁר דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, מהו סוד החבלים? אלא החבל הזה בקשר משולש נקשר שהם חסד, גבורה ותפארת. דִּבְהוּ כְפִתִּין לֵיהּ לִמְשִׁיחָא לְמִיהְוֵי בְּגָלוּתָא, וְלָא יִפּוֹק בְּתוּקְפֵּיהּ עַד זִמְנָא דְּיִתְחֲזֵי. שבהם כופתים את המשיח שיהיה בגלות ולא יצא בכוחו עד הזמן הראוי כשיעלה ברצונו ית', ואז, כְּדֵין "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) עת צרה היא מִסִּטְרָא דִּשְׁמָאלָא מנצפ"ך צָרָה וַדַּאי. מצד שמאל שהוא הדינים הרמוזים באותיות מנצפ"ך – הם צרה ודאי. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִתְבַּסְּמַת שְׂמָאלָא וְאִתְכַּפִיאַת לִימִינָא, אִתְהַדַּר צָרָה לְרְצֵה. אבל בוא וראה, בזמן שיתמתק צד השמאל והיה כפוף תחת צד הימין שהוא החסד, תתהפך צר"ה ל- רצ"ה. כנאמר בתפילה וְאִתְּמָר בֵּיהּ 'רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז). דְּהָא בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא אִתְתַּקַּן בְּתִיקּוּנָא לְגַבֵּי יְמִינָא, אישך הוא צד הימין – צד החסד, ובזמן שצד שמאל יתתקן בתיקוניו לגבי הימין, יְמִינָא בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא אִתְּעַר לְגַבֵּיהּ, וְדָא רְצֵה. הימין יתאווה בתשוקה להתחבר בה בחוזק גדול, וזה רצה.

'וְאַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ' (עירובין נד) וְכוּ'. דְּהָא תּוּקְפָּא דְּתִיאוּבְתָּא בְּגִין שְׂמָאלָא דָּא אִיהוּ. אילה היא השכינה החביבה על בעלה, שהרי חוזק תשוקתה בגלל שהיא מצד שמאל שהוא בגבורה. ואז וּכְדֵין "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (בראשית ג, טז) שתהיה נכנעת כלפיו והוא ישפיע בה ברווח גדול, דְּהָכִי שַׁלִּיט יְמִינָא בִּשְׂמָאלָא שכך שולט הימין הוא הצד שנותן את השפע – בצד שמאל שהיא הכלי שמקבל את השפע, והוא ימשול מלשון והוא ימשיך בך. אֲבָל בְּזִמְנָא דִּשְׁמָאלָא בָּעֵי לְאִתְתַּקְּפָא עַל יְמִינָא, וְלָא אִתְכַּפְיָא לְגַבֵּיהּ, כְּדֵין עֵת צָרָה הִיא וַדַּאי. אבל בזמן שרוצה צד השמאל להתחזק על צד הימין, ולא נכנע תחתיו, עליו נאמר "עת צרה", בהיצרות פתחי נתינת וקבלת השפע ודאי.

וּבְחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְהַדַּר שְׂמָאלָא לְאִתְבַּסְּמָא בִימִינָא וַדַּאי. ובכח הזוהר הזה שלך הרמח"ל, שהוא זוהר הרקיע המגיע מצד היסוד, תחזור השמאל להתמתק בימין ודאי, כְּדֵין עֵת צָרָה אִתְהַדַּר עֵת רָצוֹן, לְאִתְעָרְאָה בֵּיהּ בְּתִיאוּבְתָּא תַּקִּיפָא. ואז עת צרה תחזור להיות עת רצון, כשיתעורר אליה הימין בתשוקה תקיפה להשפיע בה.