תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רח

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצג
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצד
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצה
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצו
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצז
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצח
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצט
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ר
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רא
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רב
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רג
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רד
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רה
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רו
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רז
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רח
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רט
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רי
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריא
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רח.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ'. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא. וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל.

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּרִיקַת אַבְנָא קַדִּישָׁא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵין הַדְרַת עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. אֲבָל רָזָא דָּא "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא בְּקַדְמִיתָא בִסְלִיקוּ חֲדָא תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר תְּיוּבְתָּא בְּלִבָּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְדָא הֲשִׁיבֵנוּ. לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דְּהַשְׁתָּא תָּבִין יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּלְּקָא אִינוּן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וְדָא וְנָשׁוּבָה. עַל יְדֵי דְּמָאן? אֶלָּא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ. וְדָא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עִלָּאָה דִּאִימָא, תַּתָּאָה מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק. עַד דְּאִתְּתְקַם כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ, שְׁכִינְתָּא בִּתְלָת עִלָּאִין וְדָא סְגוֹלְתָּא, עֲטָרָה דְּהַדְרַת לְיוֹשְׁנָהּ וַדַּאי, בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ.

קָם אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא קַדִּישָׁא, דְּבֵיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). וְרָזָא דְּמִלָּה הָשַׁתָּא סִיהֲרָא לָא נַהֲרָא וּצְרִיכָה לְקַבְּלָא מִן שִׁמְשָׁא. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹר כַּד נָפַק אִשְׁתְּאַר גָּנִיז לְעֵילָא. כְּדֵין אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא אוֹר, לְתַתָּא חֹשֶׁךְ. בְּהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). אֲבָל בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא וְנַטִּיל כֹּלָּא בְּתוּקְפֵּיהּ. כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ אוֹר. "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּגִין כָּךְ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. כְּדֵין יַזְהִירוּ לָאַחֲרִינֵי, יַזְהִירוּ לְסִיהֲרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא שִׁמְשָׁא.

וְעוֹד, סִיהֲרָא אִית בַּהּ חֲשׁוּכִין בְּאַנְפָּהָא. וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא לְעֵילָא אִשְׁתַּכְחוּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת עִלָּאִין, וְשִׁמְשָׁא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, סִיהֲרָא דְּלָא נַהֲרָא וּנְטָלַת מִן שִׁמְשָׁא, וּבְגִין דִּצְרִיכָה לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ, אִשְׁתָּאֲרוּ אֲתָרִין מֵרָזָא דִּילַהּ חֲשִׁיכִין וַדַּאי. וְהָכָא מִתְתַּקְּפָן אִינוּן דִּלְבַר, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְעַבְרוּן חֲשׁוּכִין אִלֵּין, וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא אִשְׁתְּאַר. "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ" (ישעיהו כה, ח). דְּהַשְׁתָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִשְׁתָּרְשָׁן נָמֵי תָּמָן, בְּגִין כָּךְ אִית אֲתָרִין אִלֵּין דְּלָא אִתְנְהִירוּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ חֲשׁוּכִין. דִּכְתִיב "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח). בְּכָל אֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא בָּעְיָן לְאִתְתַּקְּפָא תָּמָן, נְהִירוּ אֶסְתַּלֵּק וְאִתְגָּרַע. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).


ביאור נופת צופים.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דִּשְׁמָאלָא אִיהוּ חֹשֶׁךְ, וְכַד אִתְתְּקַף יְמִינָא אִתְהַדַּר אִיהוּ נָמֵי לָאוֹר. שהשמאל מצד הדין הוא חשוך, וכאשר מתחזק הימין, חוזר גם הוא לאור. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, לְאַהַדְרָא שְׂמָאלָא לִימִינָא וַדַּאי. לכן, "יַזְהִירוּ" בכוח הזוהר הזה, להחזיר השמאל לימין ודאי. וְעַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה נאמר "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו) וְכוּ' השרוי בגלות נמצא בחשיכה ובעצבות ומייחל לשוב ולהאיר כנגד ימי הרעה. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דִּשְׁמָאלָא דְּגָרְמוּ חֲשׁוּכָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, שהרי כל מדרגות השמאל שגרמו חשיכה לישראל בגלות, כֻּלְהוֹ נָמֵי מִתְבַּסְּמָן יִתְהַדְּרוּן בִימִינָא, וְאִינּוּן גַּרְמַיְיהוּ יִגְרְמוּן חֶדְוָותָא לְיִשְׂרָאֵל, כולם גם כן יתבסמו ויחזרו לימין, והם עצמם יגרמו שמחה לישראל בשעה שיאירו – תחת היותם חשוכים.

פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּרִיקַת אַבְנָא קַדִּישָׁא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵין הַדְרַת עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. זרקא, בזמן שהשכינה שהיא האבן הקדושה תיזרק עד אין סוף, אז תחזור העטרה ליושנה, אֲבָל רָזָא דָּא אבל סוד זה "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא), דְּהָא בְּקַדְמִיתָא בִסְלִיקוּ חֲדָא תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, שהרי בתחילה, בפעם אחת אחת תעלה השכינה כלפי ההוא האין סוף העליון מכולם, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר תְּיוּבְתָּא בְּלִבָּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְדָא הֲשִׁיבֵנוּ. ומשם תתעורר התשובה בלבם של כל ישראל, וזה סוד הֲשִׁיבֵנוּ הנגרם מפעולת זרקא, לְבָתַר ואח"כ מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דְּהַשְׁתָּא תָּבִין יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּלְּקָא אִינוּן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וְדָא וְנָשׁוּבָה. ועכשיו שבים הם ישראל לעלות דרגה אחר דרגה, וזה וְנָשׁוּבָה. עַל יְדֵי דְּמָאן? על ידי מי? אֶלָּא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, וְדָא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עִלָּאָה דִּאִימָא, תַּתָּאָה מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק, עַד דְּאִתְּתְקַם כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ אלא, שופר הולך, וזה שופר עליון ותחתון, שופר עליון היא אמא – בינה. שופר תחתון הוא משיח בן יוסף – יסוד, עד שיעמוד הכל במקומו. שְׁכִינְתָּא בִּתְלָת עִלָּאִין וְדָא סְגוֹלְתָּא, עֲטָרָה דְּהַדְרַת לְיוֹשְׁנָהּ וַדַּאי, בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. וזו השכינה שתעמוד כנגד ג' מדרגות עליונות כח"ב וזה סגולתא, עטרה שחוזרת ליושנה ודאי, בכוח הזוהר הזה והתיקונים האלה שלך הרמח"ל. 

קָם אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', קם האדם הראשון, סבא דסבין פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא קַדִּישָׁא, בכח הזוהר הזה הקדוש, שבו דְּבֵיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). וְרָזָא דְּמִלָּה הָשַׁתָּא סִיהֲרָא לָא נַהֲרָא וּצְרִיכָה לְקַבְּלָא מִן שִׁמְשָׁא. וסוד הדבר, עתה הירח שהיא סוד השכינה לא מאירה מעצמה וצריכה לקבל את אורה מהשמש שהוא ז"א. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹר כַּד נָפַק אִשְׁתְּאַר גָּנִיז לְעֵילָא. כְּדֵין אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא אוֹר, לְתַתָּא חֹשֶׁךְ. אלא בגלל שכאשר יצא האור בתחילה  נשאר גנוז למעלה כדי שלא יהנו ממנו הרשעים, וכך למעלה נשאר האור ולמטה שורה החושך. בְּהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). אֲבָל בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא וְנַטִּיל כֹּלָּא בְּתוּקְפֵּיהּ. אבל בכח הזוהר הזה יתפשט האור ויקח הכל – למעלה ולמטה – בכוחו, כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ אוֹר, ואז הכל יהיה אור, כנאמר "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). לעת ערבו של הגלות תתחזק השכינה להאיר, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ' שתאיר השכינה באור עולם. כְּדֵין יַזְהִירוּ לָאַחֲרִינֵי, יַזְהִירוּ לְסִיהֲרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא שִׁמְשָׁא ואז המשכילים שעוסקים בזוהר הזה יזהירו / יאירו לאחרים, יזהירו לשכינה. כזוהר הרקיע שהוא השמש, ז"א.

וְעוֹד, סִיהֲרָא אִית בַּהּ חֲשׁוּכִין בְּאַנְפָּהָא. ועוד, יש חושך בפני הירח, וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא לְעֵילָא אִשְׁתַּכְחוּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת עִלָּאִין, וְשִׁמְשָׁא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, סִיהֲרָא דְּלָא נַהֲרָא וּנְטָלַת מִן שִׁמְשָׁא. וסוד הכל הוא, שלמעלה ישנם שתי מאורות  עליונים, השמש / ז"א הוא המראה המאיר, והירח / השכינה, שאינה מאירה ונוטלת אורה מהשמש. וּבְגִין דִּצְרִיכָה לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ, אִשְׁתָּאֲרוּ אֲתָרִין מֵרָזָא דִּילַהּ חֲשִׁיכִין וַדַּאי. ובגלל שצריכה לקחת אורה ממנו, נשארים מקומות חשוכים מסוד קבלת אורה מהשמש ודאי, וְהָכָא מִתְתַּקְּפָן אִינוּן דִּלְבַר, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. וכתוצאה מכך מתגברים גם אותם החיצונים, שכך צריך להיות בזמן הגלות כדי להעמיד את הבחירה.

לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְעַבְרוּן חֲשׁוּכִין אִלֵּין, וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא אִשְׁתְּאַר, לעתיד לבוא, יתבטלו אלו החיצונים החשוכים, והכל ישאר באור, "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וַדַּאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ" (ישעיהו כה, ח) חרפת עמו הם החיצונים והקלי' שנזדווגו לישראל – יתבטלו, מעל כל הארץ – מכח הארת השכינה הנקראת ארץ. דְּהַשְׁתָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִשְׁתָּרְשָׁן נָמֵי תָּמָן, ועתה, קודם התיקון בגלל שהסטרא אחרא נשרשים גם כן שם, בְּגִין כָּךְ אִית אֲתָרִין אִלֵּין דְּלָא אִתְנְהִירוּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ חֲשׁוּכִין. לכן ישנם המקומות האלה שלא מאירים ונשארים חשוכים, והחשיכה היא מאפשרת קיום לס"א כל זמן שברצונו יתב' שתהיה בחירה, ועל זמן זה נאמר דִּכְתִיב "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח), בְּכָל אֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא בָּעְיָן לְאִתְתַּקְּפָא תָּמָן, נְהִירוּ אֶסְתַּלֵּק וְאִתְגָּרַע. בכל מקום שהסטרא אחרא רוצה להתחזק שם – מסתלק משם האור, ונחסר. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא אבל באותו הזמן שיעבור מן העולם נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).