תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רט

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצג
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצד
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצה
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצו
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצז
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצח
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצט
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ר
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רא
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רב
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רג
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רד
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רה
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רו
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רז
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רח
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רט
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רי
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריא
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רט.

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא דָּא אֶבֶן דְּאִזְדְּרִיקַת לְצַלְמָא לְהַרְסָא לֵיהּ. וְדָא "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד). בְּזִמְנָא דְּנָטְלַת מֵחָכְמָה סְתִימָאָה הָכִי אִיהִי אֶבֶן, וּמָחָאָת לְהַהוּא צַלְמָא. לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יט). וְיֵיחוּת חַד מִדְּבֵית יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ אַסְחַר וְאָזִיל מֵאֲתַר לְאֲתַר בְּגוֹ סִטְרָא אַחֲרָא לְאַכְפְּיָא לַהּ וְאִתְּמָר.

וְאִי תֵּימָא דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ אָזֵיל? לָאו הָכֵי. אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ לְאַשְׁלָמָא לְיִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. דִּבְהוּ כְּתִיב "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. חַד אִתְפְּקַח בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וְדָא עֵינָא יְמִינָא לְשֵׁיזָבָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עֵינָא תִּנְיָנָא בְּשִׁבְעִין אִלֵּין דִּילָךְ. וְדָא עֵינָא שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּקַח עַל אוּמִין דְּעָלְמָא לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן נוֹקְמִין. כְּדֵין "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

קָם מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר ר' ר' "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה בְּגוֹ קְלִיפִין לְכָנְשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. כְּדֵין יִתְגַּלֵּי אִיהוּ תָּמָן בְּחַד נְהוֹרָא תַּקִּיפָא, וַאֲבַתְרֵהּ יִתְאַחֲדוּן וְיִתְמַשְׁכוּן כָּל אִינוּן דְּתַלְיָין מִסִּטְרֵיהּ. כְּדֵין אִתְּמָר בְּהוּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). כְּדֵין "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי" (יחזקאל לד, כב) וְכוּ'. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו נב, יב). אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא לְבָתַר דְּיִפְקוּן מִתַּמָּן יִבְעוּן אִינוּן מְסָאֲבִין לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ, כַּמָּה דְּאִתְתַּקָּפוּ מִצְרָאֵי עַל יִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתְקִיף בְּהוּ, דְּכֵיוָן דְּאִתְּדַּבְּקוּ זִמְנָא חֲדָא תּוּ לָא יִתְפָּרְשׁוּן. בְּגִין כָּךְ "וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר דָּא דְּאִתְגַּלְּיָא יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה לְאִלֵּין דְּקַיְּימִין לְבַר לְכָנְשָׁא לְהוּ. בְּגִין כָּךְ "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג), אִלֵּין יְהוֹן מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כָּל אִלֵּין אָחֲרָנִין דְּמִתְתַּקְּפָן בִּנְהוֹרָא דָּא, כְּכוֹכְבַיָּא סַגִּיאִין לְאִתְמַשְּׁכָא אֲבַתְרֵיהּ לְסַלְקָא לְעֵילָא.

כְּדֵין זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא זַרְקָא בֵּיהּ "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'. דְּהָא אִלֵּין דְּנָפְקִין מִגּוֹ חֲשׁוּכָא, חֲשִׁיכִין אִינוּן וַדַּאי וְאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא מִינַּיְיהוּ חֲשׁוּכָא דָּא. בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִלֵּין מַיִין עִלָּאִין דְּנָגְדִין מֵחָכְמָה סְתִימָאָה. בַּהּ "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'.


ביאור נופת צופים.

פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא דָּא אֶבֶן דְּאִזְדְּרִיקַת לְצַלְמָא לְהַרְסָא לֵיהּ. זרקא היא השכינה – האבן שנזרקת על הצלם להרוס אותו, וזה וְדָא "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד). בְּזִמְנָא דְּנָטְלַת מֵחָכְמָה סְתִימָאָה הָכִי אִיהִי אֶבֶן, וּמָחָאָת לְהַהוּא צַלְמָא. והיא אבן בזמן שלוקחת כוחה מחכמה סתימאה, ומכה את צלמי עבודה זרה, לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אחר כך מקף שופר הולך הוא משיח בן יוסף שנאמר בו "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יט). וְיֵיחוּת חַד מִדְּבֵית יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ אַסְחַר וְאָזִיל מֵאֲתַר לְאֲתַר בְּגוֹ סִטְרָא אַחֲרָא לְאַכְפְּיָא לַהּ וְאִתְּמָר, וירד אחד מבית יעקב שהוא המשיח שיהיה סובב והולך ממקום למקום בתוך הסטרא אחרא לכפות אותם, וזה נתבאר.

וְאִי תֵּימָא דְּאִיהוּ לְחוֹדֵיהּ אָזֵיל? לָאו הָכֵי. ואם תאמר, שהוא הולך לבדו? לא כן. אֶלָּא סְגוֹלְתָּא, אִלֵּין תְּלָת אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ לְאַשְׁלָמָא לְיִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. אלא סגולתא, אלה שלושת האבות שמתחברים בו להשלים לישראל גאולה שלמה. וְכֹלָּא בְּחֵילָא דְּהַאי זֹהַר קַדִּישָׁא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. דִּבְהוּ כְּתִיב והכל בכח של זה הזוהר הקדוש והתיקונים האלה שלך הרמח"ל, שבהם נאמר "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. אלה שני עינים. חַד אִתְפְּקַח בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. עין אחת נפקחת בשבעים תיקוני זוהר של רבי שמעון בר יוחאי נר המאור הקדוש וְדָא עֵינָא יְמִינָא לְשֵׁיזָבָא לְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. וזו עין ימין להציל את ישראל בגלות. עֵינָא תִּנְיָנָא בְּשִׁבְעִין אִלֵּין דִּילָךְ. וְדָא עֵינָא שְׂמָאלָא דְּאִתְפְּקַח עַל אוּמִין דְּעָלְמָא לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן נוֹקְמִין. העין השניה נפקחת בשבעים תקוני זוהר תניינא אלה שלך, וזו עין שמאל, שנפקחת על אומות העולם לקחת מהם נקמות, כְּדֵין "פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ" (דניאל ט, יח). זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדַיְיכוּ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי אשרי חלקם של ישראל אתכם, בעולם הזה ובעולם הבא.

קָם מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר ר' ר' קם משה הרועה הנאמן, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). זָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה בְּגוֹ קְלִיפִין לְכָנְשָׁא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. עתיד הקב"ה להתגלות בתוך הקליפות כדי לאסוף את ישראל, כְּדֵין יִתְגַּלֵּי אִיהוּ תָּמָן בְּחַד נְהוֹרָא תַּקִּיפָא, וַאֲבַתְרֵהּ יִתְאַחֲדוּן וְיִתְמַשְׁכוּן כָּל אִינוּן דְּתַלְיָין מִסִּטְרֵיהּ. ואז יתגלה הוא שם באור אחד חזק, ואחריו יחזיקו וימשכו כל אלו מישראל התלויים מצידו, כְּדֵין אִתְּמָר בְּהוּ ואז יאמר בהם "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). כְּדֵין ואז "וְהוֹשַׁעְתִּי לְצֹאנִי" (יחזקאל לד, כב) וְכוּ'. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וזה הוא סוד הפסוק "כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו נב, יב).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא לְבָתַר דְּיִפְקוּן מִתַּמָּן יִבְעוּן אִינוּן מְסָאֲבִין לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ, אבל בוא וראה, שהרי אחרי שיצאו משם, ירצו אלה הטמאים להתגבר כנגדם לעקבם כַּמָּה דְּאִתְתַּקָּפוּ מִצְרָאֵי עַל יִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ מִמִּצְרַיִם. כמו שהתחזקו המצרים על ישראל בזמן שיצאו ממצרים. אֲבָל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יַתְקִיף בְּהוּ, דְּכֵיוָן דְּאִתְּדַּבְּקוּ זִמְנָא חֲדָא תּוּ לָא יִתְפָּרְשׁוּן. אבל הקב"ה יתחזק בהם בישראל, כיוון שנדבקו בזמן אחד בתחילה בגאולה מצרים – שוב לא יתנתקו. בְּגִין כָּךְ לכן, "וְלֹא תִהְיֶינָה עוֹד לָבַז" (יחזקאל לד, כב). ואז, כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). דְּהָא בִּנְהִירוּ דְּזֹהַר דָּא דְּאִתְגַּלְּיָא יֵיקוּם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְגַּלָּאָה לְאִלֵּין דְּקַיְּימִין לְבַר לְכָנְשָׁא לְהוּ. באורו של הזוהר הזה שיתגלה יקום הקב"ה ויתגלה לאותם מישראל שנמצאים מחוץ, דהיינו שיצאו מהקליפה וטרם נדבקו בשכינה כדי לאסוף אותם בְּגִין כָּךְ "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג), אִלֵּין יְהוֹן מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כָּל אִלֵּין אָחֲרָנִין דְּמִתְתַּקְּפָן בִּנְהוֹרָא דָּא, אלו עצמם יהיו מצדיקי הרבים, כל אותם אלה האחרים שיתחזקו באור הזה לחזור לקדושה, כְּכוֹכְבַיָּא סַגִּיאִין לְאִתְמַשְּׁכָא אֲבַתְרֵיהּ לְסַלְקָא לְעֵילָא. ככוכבים גדולים שימשכו אחריו לעלותם למעלה לקדושה.

כְּדֵין זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בֵּיהּ בו "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'. דְּהָא אִלֵּין דְּנָפְקִין מִגּוֹ חֲשׁוּכָא, חֲשִׁיכִין אִינוּן וַדַּאי וְאִצְטְרִיךְ לְאַפְרָשָׁא מִינַּיְיהוּ חֲשׁוּכָא דָּא. שאותם אלה שיצאו מתוך חושך הקליפה, חשוכים הם ודאי מפני תוקף הקליפה שהיו שרויים בה, וצריך להפריד מהם את החושך הזה. בְּמַאי? אֶלָּא בְּאִלֵּין מַיִין עִלָּאִין דְּנָגְדִין מֵחָכְמָה סְתִימָאָה. במה? אלא באלו המים העליונים שיוצאים מחכמה סתימאה, בַּהּ "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'.