תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רו

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצג
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצד
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצה
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצו
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצז
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצח
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף קצט
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ר
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רא
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רב
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רג
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רד
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רה
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רו
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רז
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רח
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רט
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רי
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריא
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף ריב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁבְעִין דף רו.

קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאָמַר, בְּרִיךְ אַנְתְּ אַבְרָהָם דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּבָךְ אִתְתַּקַּן עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּאִתְּמָר בְּךָ 'שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב).

תָּא חֲזֵי, מְזִּמְנָא דְּחָב אָדָם שָׁרֵי עָלְמָא לְאִתְחַשְּׁכָא בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּאִתְתַּקַּף עַל אוֹר. עַד דְּמָטֵי לְנֹחַ, וּבֵיהּ נָפַק אוֹר לְעָלְמָא, דְּבֵיהּ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ" (בראשית ה, כט) וְכוּ'. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כְּדֵין אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין קַדְמָאִין. וְרָזָא דָּא תֹהוּ וּבְהוּ דְּאִתְתַּקַּף עַל עָלְמָא וְחָרִיב לֵיהּ. אֲבָל נֹחַ נָפַק בְּקַדְמִיתָא עַד לָא יִתְחְרַב, וְאַתְקִיף בִּנְהוֹרָא. בְּגִין כָּךְ אִתְתְּקַף יַתִּיר. וַאֲבַתְרֵהּ כְּתִיב "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד" (בראשית ח, כא) וְכוּ' בְּגִין קֻרְבָּנָא דְּאִתְקְרִיב בְּהַהוּא זִמְנָא. וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא דָּא דְּנָפִיק מִצַּדִּיק לִשְׁכִינְתָּא. וְרָזָא דָּא "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, נֹחַ אַתְקִיף בֵּיהּ בָּאָדָם לְאַתְקָנָא לֵיהּ אֲבָל אָדָם לָא אַתְקִיף בֵּיהּ, בְּגִין כָּךְ "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). אִישׁ, וְלָא אָדָם. "בְּדֹרֹתָיו", בְּדָרִין דִּילֵיהּ, דְּקָאִים לְאַתְקָנָא בְּהוּ דָּרִין קַדְמָאִין דְּאָדָם. אֲבָל אַנְתְּ אַתְקִיפַת בֵּיהּ בָּאָדָם, וְאִיהוּ אַתְקִיף בְּךָ, בְּגִין כָּךְ אִתְּמָר בְּךָ "הָאָדָם הַגָּדוֹל" (יהושע יד, טו) וְכוּ'. וְאִתְּמָר 'וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב), מַה דְּלָא אִתְּמָר בְּנֹחַ. דְּכַמָּה דְּאַתְקִיפַת בְּהוּ, אַתְקִיפוּ בְּךָ, וְנְטָלַת כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. כְּדֵין זָכִית לְאִתְקַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ מַה דְּלָאו הָכִי נֹחַ. וְהָכִי בְּנִין קַדִּישִׁין דִּילָךְ בַּהֲדָךְ זָכוּ לְאִתְקַבְּרָא, לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.

וְאָדָם אִתְתַּקַּן בִּתְלָת אֲבָהָן בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִשְׁתְּרָשׁוּ שָׁרָשִׁין כִּדְקָא יָאוּת. מִתַּמָּן נָפְקוּ תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן תְּלָת הֲוַיָּ"ן. תְּלֵיסַר מָאן אִיהוּ? אֶלָּא דָּא מַלְכָּא, וְדָא לָא אִתְתַּקַּן בְּקַדְמִיתָא אֶלָּא לְבָתַר. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא זַכָּה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה). דְּהָא כְּלָלָא דִּתְּרֵיסַר שְׁבָטִין עֲבִיד תְּלֵיסַר, וְדָא מַלְכָּא. לְבָתַר דָּוִד יָרִית לֵיהּ יְרוּתָא דִּלְעָלַם. וְאִלֵּין תְּלָת פִּיקּוּדִין דְּאִתְפַּקְּדוּ יִשְׂרָאֵל. לְמָנוֹת לָהֶם מֶלֶךְ. לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי.


ביאור נופת צופים.

קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאָמַר, בְּרִיךְ אַנְתְּ אַבְרָהָם דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּבָךְ אִתְתַּקַּן עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת. קם מט"ט שרא רבא ואמר ברוך אתה אברהם שאתה הוא שבך נתקן העולם כמו שראוי, שנאמר בך, דְּאִתְּמָר בְּךָ 'שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין וּבָאִין, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב).

תָּא חֲזֵי, מְזִּמְנָא דְּחָב אָדָם שָׁרֵי עָלְמָא לְאִתְחַשְּׁכָא בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּאִתְתַּקַּף עַל אוֹר. בוא וראה, מזמן שחטא אדם הראשון, החלה העולם להחשיך בגלל שגבר חושך החטא על האור שנסתם, עַד דְּמָטֵי לְנֹחַ, וּבֵיהּ נָפַק אוֹר לְעָלְמָא, עד שבא נח, ובו החל שוב האור להאיר לעולם, ובו נאמר דְּבֵיהּ "זֶה יְנַחֲמֵנוּ" (בראשית ה, כט) וְכוּ'. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי כְּדֵין אַעֲבַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין קַדְמָאִין. אבל, בוא וראה, ודאי שהקב"ה העביר מהעולם במבול את כל הבריות הראשונות, וְרָזָא דָּא תֹהוּ וּבְהוּ דְּאִתְתַּקַּף עַל עָלְמָא וְחָרִיב לֵיהּ. וזה סוד 'תהו ובהו' שהתחזק על העולם והחריב אותו, אֲבָל נֹחַ נָפַק בְּקַדְמִיתָא עַד לָא יִתְחְרַב, וְאַתְקִיף בִּנְהוֹרָא. אבל נח נולד בראשונה עוד לפני החורבן והתחזק באור התיקון, בְּגִין כָּךְ אִתְתְּקַף יַתִּיר לכן כיוון שנאמר עליו "נח איש צדיק" נאחז במידת היסוד והתחזק בו יותר כוון שהיה מזומן לתיקון. וַאֲבַתְרֵהּ כְּתִיב ואחריו נאמר "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד" (בראשית ח, כא) וְכוּ' בְּגִין קֻרְבָּנָא דְּאִתְקְרִיב בְּהַהוּא זִמְנָא. בגלל הקרבנות שהקריב באותו הזמן שיצא מהתיבה ויסד את ענין הקורבן הבא לתקן את החטא, ולהשיב את חיבור היסוד למלכות. וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא דָּא דְּנָפִיק מִצַּדִּיק לִשְׁכִינְתָּא. והכל בכוח האור שיוצא מהיסוד לשכינה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) "הָאֱלֹהִים" היא סוד השכינה, "נֹחַ" הוא סוד היסוד.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, נֹחַ אַתְקִיף בֵּיהּ בָּאָדָם לְאַתְקָנָא לֵיהּ אֲבָל אָדָם לָא אַתְקִיף בֵּיהּ, אבל בוא וראה, נח התחזק בו באדם לתקן אותו בדורות שיצאו ממנו ועד אליו, אבל האדם לא התחזק בו בתיקון של נח לתקן את הדורות שיצאו מנח, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו" (בראשית ו, ט). נקט הכתוב בנח לשון אִישׁ, וְלָא אָדָם. "בְּדֹרֹתָיו", בְּדָרִין דִּילֵיהּ, דְּקָאִים לְאַתְקָנָא בְּהוּ דָּרִין קַדְמָאִין דְּאָדָם. וכן אמר "בְּדֹרֹתָיו" דהיינו בדורות שלו, שעמד לתיקון הדורות הראשונים מאדם הראשון עד נח, אֲבָל אַנְתְּ אַתְקִיפַת בֵּיהּ בָּאָדָם, וְאִיהוּ אַתְקִיף בְּךָ, אבל אתה אברהם התחזקת בו באדם לתקנו, והוא התחזק בך לתיקון הדורות שיבואו גם ממך והלאה, בְּגִין כָּךְ אִתְּמָר בְּךָ לכן נאמר בך "הָאָדָם הַגָּדוֹל" (יהושע יד, טו) וְכוּ'. "וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא" שנקרא הַגָּדוֹל שזכה לתיקון צאצאיו בזכותך ולכן עליך נאמר, וְאִתְּמָר 'וְקִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כֻּלָּם' (אבות ה, ב), מַה דְּלָא אִתְּמָר בְּנֹחַ. מה שלא נאמר על נח, דְּכַמָּה דְּאַתְקִיפַת בְּהוּ, אַתְקִיפוּ בְּךָ, וְנְטָלַת כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. שכמה שהתחזקת עליהם לתקנם, הם נתחזקו ונתקנו בך, ובכך  נטלת שכר כולם בכללות כולם – הדורות שקדמו לך ואלה שאחריך. כְּדֵין זָכִית לְאִתְקַבְּרָא בַּהֲדֵיהּ מַה דְּלָאו הָכִי נֹחַ. ולכן זכית לקבורה ליד אדם הראשון – מה שלא זכה נח. וְהָכִי בְּנִין קַדִּישִׁין דִּילָךְ בַּהֲדָךְ זָכוּ לְאִתְקַבְּרָא, לְאִתְקַיְּימָא עָלְמָא בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. וכן בניך הקדושים יצחק ויעקב זכו בזכותך להיקבר אתך במערת המכפלה לצד אדם הראשון, לקיים את העולם בקיום שלם, בסוד ג' קוי ההנהגה.

וְאָדָם אִתְתַּקַּן בִּתְלָת אֲבָהָן בִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא. ואדם הראשון נתקן בשלושת האבות בסוד ג' קוי ההנהגה ימין, שמאל ואמצע, בסוד חסד, דין ורחמים, כְּדֵין אִשְׁתְּרָשׁוּ שָׁרָשִׁין כִּדְקָא יָאוּת. ואז נשרשו השורשים כמו שראוי לתקן את העולם. מִתַּמָּן נָפְקוּ תְּרֵיסַר שְׁבָטִין קַדִּישִׁין, וְאִינּוּן תְּלָת הֲוַיָּ"ן. ומהם יצאו שתים עשרה השבטים הקדושים שהם רמוזים בי"ב אותיות שיש בג' הויו"ת העומדים בסוד ג' קוין וי"ג תיקוני דיקנא. ושואל, אם כן, תְּלֵיסַר מָאן אִיהוּ? אֶלָּא דָּא מַלְכָּא, וְדָא לָא אִתְתַּקַּן בְּקַדְמִיתָא אֶלָּא לְבָתַר. מהו השלוש עשרה? אלא הוא המלך הקדוש הכולל מחבר את כולם בסוד אח"ד, שלא נתקן גילוי יחודו בתחילה בזמן האבות אלא אח"כ במעמד הר סיני. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא זַכָּה לֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, ומשה הרועה הנאמן ראש לכל שבטי ישראל זכה זכה לדבקות ביחוד בראשונה, שכתוב דִּכְתִיב "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה). דְּהָא כְּלָלָא דִּתְּרֵיסַר שְׁבָטִין עֲבִיד תְּלֵיסַר, וְדָא מַלְכָּא. שהיה כללות י"ב שבטים והיה לבחינה הי"ג שהיא בחינת המלך. לְבָתַר דָּוִד יָרִית לֵיהּ יְרוּתָא דִּלְעָלַם. ואח"כ דוד שהוא הרגל הרביעית של המרכבה זכה לבחינת המלכות לירושת עולם.

וְאִלֵּין תְּלָת פִּיקּוּדִין דְּאִתְפַּקְּדוּ יִשְׂרָאֵל. וכאן הוא סוד כללות אלו שלוש המצוות שנצטוו ישראל: א. לְמָנוֹת לָהֶם מֶלֶךְ. ב. לִמְחוֹת זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. ג. וְלִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַבְּחִירָה. דְּהָא עַד מַלְכָּא לָא אִשְׁתְּכַח בְּיִשְׂרָאֵל, לָא יָכְלוּ זַרְעָא דָּא חַיָּיבָא לְאִתְעַקָּרָא. שהרי שעד שלא נמצא מלך בישראל, לא יכלו לעקור את זרע הרשעים של עמלק, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה. והכל סוד עליון. דְּמַלְכָּא אִיהוּ תְּלֵיסַר וַדַּאי, דְּתַלְיָא בְּהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, שהמלך הוא ודאי הבחינה הי"ג הכוללת, שנתלה באותו המזל הי"ג העליון – מזל "ונקה", שבו סוד הפסוק  דְּבֵיהּ "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" (יואל ד, כא). וּבְזִמְנָא דְּהַאי אִתְּעַר אִתְּמָר בֵּיהּ שבזמן שיתעורר ה' לקחת נקמה בגויים נאמר בו "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). דִּכְדֵין מִתְעַבְּרָן אִלֵּין מְסָאֲבִין מֵעָלְמָא,  ואז יעקרו ויעברו אלה הטמאים מהעולם שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). וְכֹלָּא בְּהַאי מַזָּלָא תַּלְיָא וַדַּאי. והכל הסוד בזה המזל העליון "ונקה" תלוי ודאי.