Skip to content

רפואת הנפש רפואת הגוף

 

נגלה לך סוד. רפואה שלמה היא לא רק בעולם הזה אלא צריכים אותה גם בעולם הבא. אבל, בעולם שלנו קונים את הרפואה גם לעולם הבאה.

כוונות פרשיות שמע ישראל המוסגלות ל רפואת הנפש רפואת הגוף האדם בפשטות השווה לכל אדם. כ"כ פשוט – כל כך אדיר!

"אָמַר רִבִּי מַנִּי, לֹא תְּהֵא קְרִיאַת שְׁמַע קַלָּה בְּעֵינֶיךָ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רמ"ח תֵּיבוֹת כְּמִנְיַן אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם וּמֵהֶן בָּרוּךְ שֵׁם. אָמַר הקב"ה אִם שָׁמַרְתָּ אֶת שֶׁלִּי לִקְרוֹת קְרִיאַת שֹׁמֵעַ כְּתִקְנָהּ אֲנִי אֶשְׁמֹר אֶת שֶׁלְּךָ. לְכָךְ דָּוִד מְקַלֵּס "שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן" (תהלים יז, ח) אָמַר לוֹ הקב"ה "שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה" (משלי ד, ד)… וְכָךְ אָמַר הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל שִׁמְרוּ מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וַאֲנִי מְשַׁמֵּר אֶתְכֶם שֶׁנֶּאֱמַר "ה' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ" (תהלים קכא, ז): (מדרש תנחומא קדושים סימן ו).

מבנה צינורות נפש האדם, דרכי ירידת השפע, פתיחת הסתימות הגורמות לתחלואה והמשכת הרפואה בעולם הזה ובעולם הבא.
מצורפים כוונות פשטיות ע"פ הזוהר הקדוש בשלושת פרשיות קריאת שמע לרפואת הנפש רפואת ההגוף. אחרי הלמידה – הכוונה פשוטה ואינה מאריכה את התפילה. 

קובץ 1: להדפסה רגילה– הורד את הקובץ.

קובץ 2: לבעלי מדפסת דו צדדיתהורד את הקובץ ובחר הדפסה דו צדדי בקיפול אופקי. לאחר ההדפסה, בקיפול הדפים כסדר ההדפסה – תתקבל חוברת מסודרת.

מקצת תוכן השיעור כפי שצוטט מספר שערי קדושה – חלק א' שער א'.

רפואת הנפש רפואת הגוף

נוֹדַע אֶל בַּעֲלֵי מַדָּע, כִּי גּוּף הָאָדָם אֵינֶנּוּ הָאָדָם עַצְמוֹ מִצַּד הַגּוּף כִּי זֶה נִקְרָא בְּשַׂר הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים תְּשֹׂכְכֵנִי" (איוב י, יא), וְעוֹד כְּתִיב "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ" (שמות ל, לב) וְגוֹ'. נִמְצָא הָאָדָם הוּא הַפְּנִימִיּוֹת, אֲבָל הַגּוּף הוּא עִנְיַן לְבוּשׁ אֶחָד תִּתְלַבֵּשׁ בּוֹ נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית אֲשֶׁר הִיא הָאָדָם עַצְמוֹ בְּעוֹדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַחַר הַפְּטִירָה יֻפְשַׁט מֵעָלָיו הַלְּבוּשׁ הַזֶּה וְיִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ זָךְ וְנָקִי רוּחָנִי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים וְגוֹ' וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת" (זכריה ג, ד), הוּא הַנִּקְרָא חֲלוּקָא דְּרַבָּנָן.

וּכְמוֹ שֶׁלְּבוּשׁ גּוּף הָאָדָם יַעֲשֵׂהוּ הָאוֹמֵן בְּתַבְנִית אֵיבְרֵי הַגּוּף כֵּן עָשָׂה הוּא יִתְבָּרַךְ אֶת הַגּוּף שֶׁהוּא לְבוּשׁ הַנֶּפֶשׁ בְּתַבְנִית דְּיוֹקַן הַנֶּפֶשׁ ברמ"ח אֵבָרִים וְלָהֶם שס"ה גִּידִים הַמְקַשְּׁרִים אֶת הָאֵבָרִים, וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָם הַדָּם וְהַחַיּוֹת מֵאֵבָר אֶל אֵבָר כְּדִמְיוֹן צִנּוֹרוֹת. וְאַחַר יְצִירַת הַגּוּף נֻפָּח בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה כְּלוּלָה מרמ"ח אֵיבָרִים רוּחָנִים ושס"ה גִּידִים, וְיִתְלַבְּשׁוּ תּוֹךְ רמ"ח אֵיבָרִים ושס"ה גִּידִים, שֶׁל הַגּוּף וְאָז פּוֹעֲלִים אֵבְרֵי הַנֶּפֶשׁ פְּעֻלָּתָן עַל יְדֵי הַכֵּלִים שֶׁהֵם אֵיבְרֵי הַגּוּף כַּגַּרְזֶן בְּיַד הַחוֹצֵב בּוֹ.

וְעַל דֶּרֶךְ זֶה שס"ה גִּידִים רוּחָנִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ מִתְלַבְּשִׁין תּוֹךְ שס"ה גִּידִים שֶׁבַּגּוּף וּמַמְשִׁיכִין מָזוֹן הַגּוּפָנִי שֶׁהוּא הַדָּם אֶל רמ"ח אֵיבְרֵי הַגּוּף עִם מָזוֹן הָרוּחָנִי פְּנִימִי בְּתוֹכוֹ לְפַרְנֵס רמ"ח אֵיבְרֵי הַנֶּפֶשׁ. וְאַחַר הַפְּטִירָה אֵין שׂוּם חִיּוּת נִשְׁפַּע, וְגִידֵי הַגּוּף גַּם כֵּן מִתְפָּרְקִין וּמִתְרַקְּבִין כְּמוֹ רמ"ח הָאֵיבָרִים וְהָיוּ כֶּלֶא הָיוּ.
נִמְצָא כִּי הָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵינֶנּוּ כִּי אִם הַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית אֲשֶׁר מִתְלַבֶּשֶׁת בַּגּוּף הַנִּקְרָא לְבוּשׁ שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וְנִמְצָא כִּי גּוּף הָאָדָם הַנּוֹצָר מֵאַרְבָּעָה הַיְסוֹדוֹת הַתַּחְתּוֹנִים, וְהִנֵּה הֵם כְּלוּלִים טוֹב וְרַע, וְגוּף הָאָדָם נוֹצַר מִן הַטּוֹב שֶׁבְּאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת – אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר. אָמְנָם מִן הָרַע שֶׁבָּהֶם נוֹצְרוּ בְּגוּף אַרְבַּע מָרוֹת שֶׁהֵם – הַלְּבָנָה, וְהַשְּׁחֹרָה, וְהָאֲדֻמָּה, וְהַיְרוּקָּה. וְכַאֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר אֵיזֶה מֵהֶם מִבְּחִינַת הָרַע שֶׁבָּהֶן, עַל בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁבָּהֶן, בָּאִים חֲלָאִים וּנְגָעִים עַל הָאָדָם, וְאִם תִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר תָּמִית לַגּוּף הָאָדָם.

וּכְבָר נִתְבָּאֵר כִּי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָיָה עֵרוּב טוֹב וְרַע, וְנִמְצָא כִּי גַּם בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם הָיָה כֵּן, כִּי הֲלֹא חֻצְּבָה מִן אַרְבַּע יְסוֹדוֹת רוּחָנִים שֶׁמֵּהֶם נוֹצְרוּ כָּל הָעֶלְיוֹנִים וְהֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ" (יחזקאל לז, ט) וְגוֹ' וְזוֹ הַנִּקְרָא נֶפֶשׁ הָאָדָם עַצְמוֹ מִצַּד הַטּוֹב. וְהִנֵּה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים, וְהוּא הַנִּקְרָא – אָדָם בְּלִיַּעַל, כּוֹלֵל אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, וְאַרְבָּעָה מַרְאוֹת נְגָעִים, מִן אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הָרָעִים וּמִשָּׁם נִמְשְׁכָה נֶפֶשׁ רָעָה אֶל הָאָדָם הַנִּקְרָא יֵצֶר הָרַע, וּכְשֶׁתִּתְגַּבֵּר נֶפֶשׁ זוֹ עַל נֶפֶשׁ הַטּוֹבָה יָבוֹאוּ אֵלֶיהָ נְזִיקִין וּנְגָעִים וָחֳלָאֵי הַנֶּפֶשׁ, וְאִם תִּתְגַּבֵּר יוֹתֵר תְּמִיתֶנּוּ.
וְהִנֵּה נֶפֶשׁ הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא הַפְּרִי כְּלוּלָה מתרי"ג אֵבָרִים וְגִידִים, מִתְלַבֶּשֶׁת תּוֹךְ תרי"ג אֵבָרִים וְגִידִין שֶׁל נֶפֶשׁ הַטְּמֵאָה הַנִּקְרֵאת קְלִפַּת הַפְּרִי, וּשְׁתֵּיהֶן יָחַד מִתְלַבְּשׁוֹת בתרי"ג אֵבָרִים וְגִידִים שֶׁל הַגּוּף, וְנִמְצָאוּ אֵיבְרֵי נֶפֶשׁ הַטְּהוֹרָה תּוֹךְ אֵיבְרֵי נֶפֶשׁ הָרָעָה, וְאֵבְרֵי נֶפֶשׁ הָרָעָה תּוֹךְ אֵיבְרֵי הַגּוּף.

וְהִנֵּה כָּל אַחַת מִשְּׁתֵי נַפְשׁוֹת אֵלּוּ צְרִיכָה מָזוֹן רוּחָנִי לְהִתְקַיֵּים. וְאָמְנָם מָזוֹן הָרוּחָנִי שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה נִמְשָׁךְ אֵלֶיהָ עַל יְדֵי קִיּוּם הַתּוֹרָה הַכְּלוּלָה מתרי"ג מִצְוַת כְּדִמְיוֹן תרי"ג אֵבְרֵי הַנֶּפֶשׁ גַּם הֵם וְנִקְרָא לֶחֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי" (משלי ט, ה), וְכָל אֵבָר מִן רמ"ח אֵיבָרִים נִזּוֹן מִמִּצְוָה פְּרָטִית הַמִּתְיַחֶסֶת לְאוֹתוֹ אֵבָר.
וְכַאֲשֶׁר יֶחְסַר לְאָדָם קִיּוּם אֵיזוֹ מִצְוָה, גַּם הָאֵבָר הַפְּרָטִי הַמִּתְיַחֵס לְמִצְוָה יֶחְסַר מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹ הַנִּמְשָׁךְ לוֹ מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת ההוי"ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם" (נחמיה ט, ו). וּבָהֶם תְּלוּיִם כָּל הַמַּצּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, (בהקדמת התיקונים) י"ה עִם שְׁמִי שס"ה ו"ה עִם זִכְרִי רמ"ח.

וּכְמוֹ כֵּן מֵהֶם נִמְשָׁכִים אַרְבָּעָה שָׁרְשֵׁי יְסוֹדוֹת נַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְנִמְצָא שֶׁהָאֵבֶר הַהוּא מֵת לְגַמְרֵי. וּבְהִסְתַּלֵּק הַקְּדוֹשָׁה מִמֶּנּוּ אָז יִתְלַבֵּשׁ בּוֹ רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת נַפְשׁוֹ הַטְּמֵאָה בְּסוֹד מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל 'לֹא נִתְמַלְּאָה צוּר אֶלָּא מֵחֻרְבָּנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם' וְנִמְצָא הָאֵבָר הַהוּא נִזּוֹן לֶחֶם טָמֵא מְגֹאָל מִשָּׁם.
וְזֶהוּ עִנְיַן 'הָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים' (ברכות דף י"ח ע"ב) כִּי נִסְתַּלֵּק מֵהֶם נֶפֶשׁ הַקְּדוֹשָׁה מֵאֱלֹהִים חַיִּים וְשָׁרוּי עָלָיו הַמָּוֶת הַנִּקְרָא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. וּכְמוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר יְקַיֵּם הָאָדָם שס"ה מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה בְּהִמָּנְעוֹ מִלַּעֲשׂוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל 'יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עָבְרָה נוֹתְנִים לוֹ שִׁכֹּר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה' (קידושין דף ל"ט ע"א), יֵשׁ כֹּחַ אֶל הַמָּזוֹן הָרוּחָנִי הַנִּזְכָּר בְּקַיְּימוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִמָּשֵׁךְ דֶּרֶךְ צִנּוֹרוֹת שֶׁהֵם שס"ה גִּידִים שֶׁל הַנֶּפֶשׁ לְהַחֲיוֹת הרמ"ח אֵיבָרִים שִׁלֹה, וְכַאֲשֶׁר יַעֲבוֹר עַל אֵיזֶה עֲבֵירָה מֵהֶם אָז יִסָּתֵם הַצִּנּוֹר הַפְּרָטִי הַהוּא הַמִּתְיַחֵס אֶל אוֹתָהּ הָעֲבֵרָה עַל יְדֵי הַזֻּהֲמָא שֶׁל מָזוֹן הַקְּלִפָּה הַנִּדְבֶּקֶת שָׁם, וּכְשֶׁיִּבַש הַצִּנּוֹר גַּם כֵּן מִתְיַבֵּשׁ הָאֵבָר הַהוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יוּסַר לְגַמְרֵי כְּעִנְיָן מִי שֶּׁיֶּחְסַר מִמֶּנּוּ אֵיזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה, אָמְנָם יִפּוֹל בּוֹ מוּם.

וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ בְּכָל כֹּחוֹ לְקַיֵּים כָּל תרי"ג מִצְווֹת, וְכַאֲשֶׁר יְקַיֵּם אֵיזֶה מִצְוַת עֲשֵׂה יְכַוֵּן לְהָסִיר מֵהָאֵבֶר הַפְּרָטִי שֶׁל נַפְשׁוֹ הַמִּתְיַחֵס אֶל הַמִּצְוָה הַהִיא זֻהֲמַת הַקְּלִפָּה הַהִיא וַאֲזַי תָּחוּל עָלָיו אֵבָר הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה הַהִיא אַחַר הִסְתַּלֵּק הַזֻּהֲמָא, בְּסוֹד "וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" (יחזקאל לב, כז), כִּי כְּשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל. וּכְמוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר תָּבוֹא לְיָדוֹ אֵיזוֹ עֲבֵירָה, יִמְנַע מִלַּעֲשׂוֹתָהּ וִיכַוֵּן שֶׁעַל יְדֵי כֵּן יְסֻלַּק הַזֻּהֲמָא אֲשֶׁר בְּגִיד הַפְּרָטִי שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַמִּתְיַחֵס לְאוֹתָהּ עֲבֵירָה וְאָז יוּכַל לְהִמָּשֵׁךְ שֶׁפַע הָרוּחָנִי הַנִּמְשָׁךְ דֶּרֶךְ הַצִּנּוֹר הָרוּחָנִי, וְעַל יְדֵי כֵּן נַעֲשֵׂית נַפְשׁוֹ כִּסֵּא וּמֶרְכָּבָה אֶל קְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ וְזֶהוּ סוֹד הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה. (בראשית רבה מ"ז ו', זוהר ח"א דף קע"ג):