דרך עץ חיים 7: דרכי ירידת השפע כרוזים מלאכים נשמות

דרך עץ חיים – שיעור מס' 7:  דרכי ירידת השפע, כרוזים, מלאכים, נשמות.

אך כדי להגיעם, תתחיל לדרוש בנבראים, מי הוא העיקרי: הדומם והצומח והחי הם אינם העיקרים ודאי, כי אין תועלת במעשיהם, ואין להם שכל והבנה. נמצא – נשארים בני האדם והמלאכים, וכשתדרוש על עניניהם תמצא היות בן האדם עיקר והמלאכים טפלים להם. וזה הסוד פירשו המשורר (שם ח ב): "ה' אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים", כי הוא ידע הענין על אמיתו, איך שהקדוש ברוך הוא מקבל כח, כביכול, ממעשה בני האדם לפעול טובה עמהם ועם כל הבריות. וזה סוד (שם סח לה): "תנו עוז לאלהים". וגם משה רבינו עליו השלום, אמר (דברים לב יח):

"צור ילדך תשי", וידענו מזה, כי מעשי ישראל מוסיפים כח בגבורתו של מעלה:

וזה סדר ההתעוררות לפי החוק אשר שם המאציל יתברך שמו, ישראל פועלים למטה בארץ ומחזיקים כחו של הקדוש ברוך הוא, ואז הכח שנתחזק מראה הודו במשרתים העומדים על פקודת המעשים לעשותם כפי מה שהוא מתעורר לעשות. [1] ולכן כל התעוררות שיהיה המלך ברוך הוא מתעורר לעשות, ייראה הענין במשרתיו העומדים על פקודת המעשים לעשותם כפי מה שהוא מתעורר לעשות, בזיו המגיע לו ממנו.

קישור למאמר המלא: דרך עץ חיים

רשימת השיעורים המוקלטים בדרך עץ חיים.

 

[1] ואמר, כרוזא קרי בכל יומא. וזהו כי הנה כתיב, ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו (תהלים קג, כ). וכבר ארז"ל, עושי ברישא והדר לשמוע (שבת פח א), וצריך לפרש זה הענין איך הוא. דע כי לכל הפעולות הצריכות להעשות למעלה מקדימים הכרוזים. והענין, כי זה סוד ההזמנה. והוא כי כאשר הגיעו הגזירות לצאת מן המלכות להגיע אל המשרתים, וזה אחר שכבר הסכימו כל המאורות, ונעשו כל ההכנות הצריכות לכל שפע לצאת לפעולתו. והמאורות כולם פה אחד שהיא השכינה – פה שלהם, מצווים את העבדים לפעול. הנה מיד יוצא הכרוז ויכריז בכל רקיעים. ואז המלאכים הראויים לקבל המצוה הזאת, מקבלים כח מן הקול הזה המתפשט, כדי לעשות אחר כך הפעולה. ונמצא שבקול, יקבלו הכח. ובשפע עצמו המגיע אליהם לפעולה, יקבלו הפעולה:

ואפרש לך זה יותר בפרט. הנה כל הגזרות צריכות לצאת בסוד קול ודיבור, וסודם יסוד ומלכות.

והכרוז ממשיך כח היסוד, והפעולה עצמה בסוד מלכות.

והאמת כי השכינה מתלבשת בכל המלאכים, בסוד, "אדנ"י בם" (תהלים סח, יח). וחק שם המאציל ית"ש שלא תצאנה פעולות המאורות לעולם אלא על ידי המלאכים, והשכינה מתלבשת בהם כנ"ל, ופועלת בהם להגיע הגזירות למטה. ואע"פ שהמלאכים הם מוציאים הפעולה למעשה, עכ"ז הנה הכסא נושא את נושאיו, והמלאכים אין להם אלא ליקשר ולידבק בשכינה המתלבשת בהם, ואז היא פועלת על ידם.

ובצאת הכרוז והוא ממשיך כח הקול, אז מיד המלאכים מזדמנים לקראת השכינה ומתלבשת בם, ובחינה זו כמו בחינת זיווג, ומגיע להם אחר כך השפע הצריך, והשכינה פועלת בם.
ונמצא המעשה הראשון שהם צריכים לעשות בהמשך הכרוז – לידבק בשכינה המתלבשת בם, כי זאת היא העשיה שלהם. שהרי כבר אמרתי שהשכינה פועלת בם, והם אינם עושים אלא התדבקות בשרשם, לתת לו כסא לשבת עליו לפעול, והבן היטב. וזהו, עושי דברו לשמוע בקול דברו. כי נותנים כסא למלכות שבהם, כדי לשמוע בקול שהוא הכרוז, בחינת הקול הנמשך. ותדע שבסוד זה הכרוזים מקדימים בכל יום, ומגיעים כרוזים למטה בעשיה להעיר הנשמות לעשות מעשיהם, ומשם מקבלות הנשמות כח והכנה לעשות את הראוי להם. וזה סוד התרנגול הקורא, כי כבר אמרו מהו קורא בפרק שירה. והם קריאות שקורא הכרוז המגיע למטה, לתת הכנה לנשמות כנ"ל, והוא המלאך גבריאל המכריז. ׁאדיר במרום.