יוצר אור

 

יצירותיו הרוחניות של הרמח"ל הקדוש בשנות הקטרוג היו פוריות ביותר. פרי קולמוסו הניב ספרים רבים, כארבעים מאמריו ופרושים על הש"ס, האגדות, הזוהר וכתבי האר"י זי"ע. רבים מהם נותרו עלומים ונגנזו במרומים. קיומם נודע מתוך האגרות ששלח הרמח"ל לרבו. המרכזים שבהם:

(ת"צ) מאמר הגאולה, משכני עליון, מאמר הנבואה, מאמר שם מ"ב, מאמר השם, מאמר המרכבה, מאמר החכמה, מאמר הדין. עין ישראל, תפילות נוראות, מלחמת ה', קנאת ה' צבאות, פירוש על אוצרות חיים, פירוש על עשרת הדברות, פירוש על תיקוני זוהר, נימוקי מחזור, כללים שניים. (תצ"א) פירוש על אדרת רבא, מאמר 'סבי דבי אתונא', אגרות פתחי חכמה ודעת, (תצ"ב) ספר דינים. (תצ"ג) תקט"ו תפלות, קיצור הכוונות. (תצ"ד) מאמר הויכוח (חוקר ומקובל), קל"ח פתחי חכמה, כללות האילן, כללים, דעת תבונות, פירוש על מדרש רבה.

 

בד בבד במקביל לכתיבה ועבודתו עם תלמידיו החלו השמועות אודותיו להתפשט והאיש משה גדול בעיני העם:

"כי הנה עתה, אשר תודה לאל נגלו הדברים כלם - כי היו עד עתה סתומים וחתומים בלבב החברים ה"י - הנה, שבח לאלקי ישראל, מרבים העם לשוב מעון ולדרוש את דבר ה', ואלי יאספו כל חרד דבר יום ביומו לשמוע חידושים, כאשר יודיע ה' אלי, ובחורים מעם - אשר עד הנה הלכו אחרי הבלי הילדות והשחרות - הנה, ב"ה, נטו מדרך רעה לשוב אל ה'" אגרת טו.

 

ביום ד' י"ז שבט תצ"א נוסדה החבורה הקדושה, ועשו אותו יום משתה ושמחה. דרושים מאלפים הורעפו משמיים (ראה מאמר טו"ב בשבט (בהכנה)) ותקנות מחמירות נקבעו בארץ (ראה מאמר תקנות הישיבה של הרמח"ל). מהתקנות ניתן ללמוד על תכלית יסודה:

 

שלא יהיה הלימוד הזה לא על מנת לקבל פרס בשום צדד ציפוי שכר או לשום צדד מחשבה ופניה אחרת חלילה, כי אם רק לתיקון השכינה הקדושה, ולתיקון כל ישראל עם ה', לעשות נחת רוח ליוצרם, ולא יהיה להם שכר מזה כי אם לזכות לעשות עוד תיקונים כאלה וכאלה ולייחד קודשא בריך הוא ושכינתא ולתיקון כל ישראל.
לעבוד עבודתם לפני ה' באמת ובתמים ובאהבה שלימה בלא שום ציפוי שכר לעצמם כלל ועיקר, כי אם לתיקון השכינה הקדושה ולתיקון כל ישראל.
וכל שכר מצוותיהם ומעשיהם הטובים נתנו במתנה לכללות כל ישראל ולגמול חסד עם השכינה הקדושה ולעשות נחת רוח ליוצרם.

 

עשר פעמים נזכרת השכינה בתקנות הישיבה, לייחדא, לכבדה, לתקנה, ולגמול עימה חסד.

חתונה

כעבור שמונה חודשים, ביום ד' כ"ז לחודש אב הנחמות לקח משה את ציפורה בתו של ר' דוד פינצי (אב"ד שק"ק מנטובה) לו לאשה (ראה כתובת הרמחל (בהכנה)).

"'ברביעי בשבת' - סוד זה בתולה נישאת ליום הרביעי, כי השכינה היא בתולה ואיש לא ידעה, והנה בז' התחתונים תלויה ההנהגה... 'איך משה' בכל בחינותיו 'אמר לבתולה ואיש לא ידעה' - כלת משה, "הוי לי לאנתו" - בחיבור שלם לעורר הזיווג למעלה, עד אין סוף ועד אין תכלית "כדת משה וישראל".

 

ככל שידוע, זכתה משפחת לוצאטו בבן אחד בלבד.

עוד