תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תָּא חֲזֵי. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) וְכוּ'אִלֵּין אִנּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא בְּסִתְרֵי רָזִין דְּאוֹרַיְתָא וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּעָבְדִין רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. וּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא וְאִלֵּין אִנּוּן מַשְׂכִּילִים דְּאִנּוּן מַשְׂכִּילִים בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן תָּדִיר וְהָא אוֹקִימְנָא דְּלֵית דַּרְגָּא כְּדַרְגָּא דִּידְהוּ. בְּגִין כָּךְ כָּל אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, אִקְּרוּן מַשְׂכִּילִים מִסְתַּכְּלָן בְּחָכְמְתָא מִסְתַּכְּלָאָן בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה אֵין סוֹף אִתְפְּשַׁט נְהִירוּ סָתִים דְּלָא יְדִיעַ, וְהַאי דְּנָפְקָא מֵאֵין סוֹף קַיְּמָא לְקַיְּמָא.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
תָּא חֲזֵי. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג) וְכוּ' בֹּא וּרְאֵה, וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ וְכוּ'. "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" אִלֵּין אִנּוּן דְּמִסְתַּכְּלֵי בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא בְּסִתְרֵי רָזִין דְּאוֹרַיְתָא וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, אֵלֶּה אוֹתָם שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּסוֹד הַחָכְמָה, בְּסִתְרֵי הַסּוֹדוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה. אִלֵּין צַדִּיקַיָּא דְּעָבְדִין רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן. וּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא אֵלֶּה הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹן רִבּוֹנָם, וּמִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת. וְאִלֵּין אִנּוּן מַשְׂכִּילִים דְּאִנּוּן מַשְׂכִּילִים בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן תָּדִיר וְאֵלּוּ הֵם הַמַּשְׂכִּילִים שֶׁהֵם מַשְׂכִּילִים בִּרְצוֹן רִבּוֹנָם תָּמִיד, וְהָא אוֹקִימְנָא דְּלֵית דַּרְגָּא כְּדַרְגָּא דִּידְהוּ, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁאֵין דַּרְגָּה כְּדַרְגָּתָם.
בְּגִין כָּךְ כָּל אִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְתָא, אִקְּרוּן מַשְׂכִּילִים מִשּׁוּם כָּךְ, כָּל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה נִקְרָאִים מַשְׂכִּילִים, מִסְתַּכְּלָן בְּחָכְמְתָא מִסְתַּכְּלָאָן בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה מִסְתַּכְּלִים בַּחָכְמָה, מִסְתַּכְּלִים בְּסוֹד הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. אֵין סוֹף אִתְפְּשַׁט נְהִירוּ סָתִים דְּלָא יְדִיעַ, וְהַאי דְּנָפְקָא מֵאֵין סוֹף קַיְּמָא לְקַיְּמָא, אֵין סוֹף מִתְפַּשֵּׁט אוֹר נִסְתָּר שֶׁלֹּא יָדוּעַ, וְזֶה יוֹצֵא מֵאֵין סוֹף בְּרִית לְקַיֵּם.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
גילוי הטעמים והנקודות על גבי האותיות.
כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת דְּמִתְגַּלְּיָין בִּקְרִיאָה דְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְאִתְתְּקַן בְּהוּ,דְּהָא עַד לָא נָחֲתִין הָכִי לְתַתָּא לְגַבֵּיהּ, סְתִימוּן אִינוּן. וְכַד נָחֲתִין מִתְגַּלְּיָין בֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" דָּיְיקָא, דְּהָא בְּגוֹ הַהוּא זֹהַר דְּאוֹרַיְתָא אִתְחַזְיָין אִלֵּין מְנַהֲרָן וְשָלְטִין.
משה המשיך את גילוי הטעמים והנקודות על התורה מלמעלה, וקרב את ישראל מלמטה.
וּבְזִמְנָא דְּאִתְיְהִיבַת לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְיְהִיבַת, אֲבָל תָּמָן נָמֵי אִתְיְהִיבוּ טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא, כְּדֵין "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט). מֹשֶׁה הֲוָה מַלִּיל בְּאִינוּן טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת, לְאַמְשְׁכָא לוֹן מִלְעֵילָּא לְתַתָּא לְגַבֵּי אוֹרָיְתָא, וְהָכִי הֲווּ מִתְמַשְּׁכָן וּכְלִילָן בְּהַהוּא קָלָא דְּאִיהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ, אוֹרָיְתָא וַדַּאי, בְּגִין כָּךְ "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט).
גילוי דרגת כוחו של משה.
בְּגִין דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּהָא כַּמָּה דְּאִזְדַּמְּנוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין, הָכִי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט, ט), דְּהָא כְּדֵין חָמוּ חֵילֵיהּ וַדַּאי, לְאַמְשְׁכָא מִילִין בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא "לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
גילוי הטעמים והנקודות על גבי האותיות.
כְּדֵין "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת דְּמִתְגַּלְּיָין בִּקְרִיאָה דְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְאִתְתְּקַן בְּהוּ, הם הטעמים והנקודות, יזהירו, בשעה שמתגלים בקריאת בתורה ע"י הקורא, שכן אין בתורה טעמים ונקודות, ומתגלים ע"י הקריאה, ונתקנים בה. דְּהָא עַד לָא נָחֲתִין הָכִי לְתַתָּא לְגַבֵּיהּ, סְתִימוּן אִינוּן. וְכַד נָחֲתִין מִתְגַּלְּיָין בֵּיהּ. שהרי, עד שלא יורד גילויים למטה על אותיות ספר התורה, הם נעלמים, וכאשר הם יורדים על ידי הקריאה מתגלה אורם על האותיות. בְּגִין כָּךְ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּיְיקָא, לכן רמוז לשון יזהירו על האותיות בכח הקריאה, יזהירו כזוהר הרקיע הפרוש על גבי האותיות דווקא. דְּהָא בְּגוֹ הַהוּא זֹהַר דְּאוֹרַיְתָא אִתְחַזְיָין אִלֵּין מְנַהֲרָן וְשָלְטִין שהרי בתוך אותו הזוהר של אור התורה נראים האורות האלה של הנקודים והטעמים ושולטים על האותיות.
משה המשיך את גילוי הטעמים והנקודות על התורה מלמעלה, וקרב את ישראל מלמטה.
וּבְזִמְנָא דְּאִתְיְהִיבַת לְיִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִתְיְהִיבַת ובזמן שנתנה התורה לישראל על הר סיני, מצד קב"ה ושכינתא / זו"ן ניתנה, אֲבָל תָּמָן נָמֵי אִתְיְהִיבוּ טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָּא, אבל שם נתנו גם הטעמים והנקודות מצד אבא ואימא, כְּדֵין "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט) משה ידבר מצד זו"ן האלהים מצד אימא ואבא הגנוז בתוכה, "יעננו" בסוד ה"קול" סוד המשכת האורות הבינה לז"א /תפארת סוד התורה, רָזָא דָּא וזה סוד "הַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" משה בסוד המשכילים, המקבל את הזוהר העליון וַדַּאי. מֹשֶׁה הֲוָה מַלִּיל בְּאִינוּן טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת, לְאַמְשְׁכָא לוֹן מִלְעֵילָּא לְתַתָּא לְגַבֵּי אוֹרָיְתָא, ומשה היה מדבר דבריו באלה הטעמים והניקודות, כדי להמשיך את גילויים בתורה מלמעלה למטה, וְהָכִי הֲווּ מִתְמַשְּׁכָן וּכְלִילָן בְּהַהוּא קָלָא דְּאִיהוּ זֹהַר הָרָקִיעַ, אוֹרָיְתָא וַדַּאי, וכך היו נמשכים, ונכללים באותו קול שהוא זוהר הרקיע, התורה ודאי. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט), בקולו של משה.
גילוי דרגת כוחו של משה.
בְּגִין דָּא ולכן גם נאמר "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ' כשם שמשה הוריד אורות מלמעלה למטה, כך קירב את ישראל אליהם מלמטה למעלה, דְּהָא כַּמָּה דְּאִזְדַּמְּנוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין, הָכִי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. שהרי, כמו שנזדמנו המדרגות העליונות מאבא ואימא לתקן בכמה תיקונים, כך ישראל למטה נזדמנו כנגדם, וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט, ט) דְּהָא כְּדֵין חֻמּוֹ חֵילֵיהּ וַדַּאי, לְאַמְשְׁכָא מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ואז ראו כולם את כוחו של משה, להמשיך הדברים בתיקון שלם מלמעלה למטה. וּבְגִין דָּא "לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" שהוא המורא שנמשכה מכח הכרת גדולת משה, דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי שהלך וגדל ודאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
תפילות פא"ר - רפ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה פְּאֵ"ר: המיחלים ליחודו ית' בבטחון ותקוה, מגלה אליהם שמו ית'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. וַדַּאי שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יהו"ה נִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וְנִסְתַּלֵּק לְ"אָיִן" הָעֶלְיוֹן, בַּזְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר, "לָמָה יְהוָֹה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק", מִי מְקָרֵב אוֹתוֹ? אֶלָּא בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מִתְעַלֵּם לְמַעְלָה וְנִמְצָא סִתּוּם לְמַטָּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" מִי שֶׁמִּתְחַזֵּק בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", מִיָּד שֵׁם זֶה מִתְגַּלֶּה לְגַבָּיו, דִּכְתִיב, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ מִמֶּנוּ וְאָנוּ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים מְיַחֲלִים לְיִחוּדְךָ, שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנִּסְתַּלַּקְתָּ מִשְּׁתֵּי כִּסְאוֹת שֶׁלְּךָ – כִּסֵּא דִין וְכִסֵּא רַחֲמִים, אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתְךָ אֶלָּא בְּיִחוּדְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמוּנָה רַבָּה בְּתוֹךְ כָּל סָתוּם וְצָרָה, עַתָּה תִּתְגַּלֶּה לָנוּ אֵל אֱמֶת לְעוֹלָמִים. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, עֲנֵנוּ כִּי אֵין זוּלָתְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה רפ"ב: החטא גורם להיות הבשר ב'ושה ס'רוחה ר'ימה, ורק היחוד יכול להגן על האדם מהקטרוג.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יוּכַל לְהַצְדִּיק עַצְמוֹ לְפָנֶיךָ שֶׁהֲרֵי בְּנֵי אָדָם חוֹטְאִים שֶׁהֵם בָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "בְּשַׁגָּם הוּא בָּשָׂר", "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנַחְנוּ", מָקוֹם שֶׁהַנָּחָשׁ מִתְדַּבֵּק שָׁם, וְנִיזוֹן מִמֶּנוּ דִּכְתִיב "וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ", וְלָכֵן הוּא מִתְדַּבֵּק בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בָּשָׂר – בּוּשָׁה סְרוּחָהּ רִימָה, וְהָרוּחַ שֶׁלְּךָ אֵינוֹ מִתְחַזֵּק בּוֹ לְפִי שֶׁבָּשָׂר אֵינוֹ מִזְדַּמֵּן לְנֶגְדּוֹ כָּרָאוּי אֶלָּא, "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָּאָדָם בְּשַׁגָּם הוּא בָּשָׂר" וְכוּ', וְכַמָּה קִטְרוּגִים מִתְעוֹרְרִים תָּמִיד בַּעֲבוּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁמַּזְכִּירִים אוֹתָם בְּכָל שָׁעָה.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. רַק יִחוּדְךָ מַחְסֶה לָנוּ, בְּכָל שָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרְרִים קִטְרוּגִים עָלֵינוּ ח"ו, בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה יִחוּדְךָ יַעֲמוֹד לָנוּ וְיֵאָמֵר בָּנוּ, "בְּצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבוֹר הַוּוֹת", שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בֶּאֱמֶת, מִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.