Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא ארבעין ותרין

בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אִישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), וְדָא יוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּהָא תְּלַת אוּמָנִין הֲווֹ עַד הָכָא, יוֹמָא קַדְמָאָה וְיוֹמָא תִנְיָינָא וְיוֹמָא תְּלִיתָאָה, כָּל חַד אַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ, יוֹמָא קַדְמָאָה אָמַר לֵיהּ הַהוּא אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה דְאִיהוּ אַיִ"ן, כְּלִיל תְּלַת סְפִירָן א' כֶּתֶר י' חָכְמָה ן' בִּינָה, וְה' אַתְוָון מנצפ"ך מֵעָלְמָא דְאָתֵי אִינוּן לָקֳבֵל ה' עִלָּאָה.
אָמַר לְכָל אֶחָד מִתְּלַת יוֹמִין דְּיַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ, אָמַר לְיוֹמָא קַדְמָאָה "יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִיָּד אַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), וְהָא אוּקְמוּהוּ דְלֵית הֲוַיָּה אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה, א' מִן אַיִ"ן דַּהֲוָה פָרַח בְּאַוִּיר אַפִּיק אוֹר, י' אַפִּיק רָקִיעַ, ן' מִן אַיִן אַפִּיק יַבָּשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט), "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם", הָכָא כַּמָּה פִּקּוּדִין, פִּקּוּדָא דְיִחוּדָא וּפִקּוּדָא דְפִרְיָה וְרִבְיָה, פִּקּוּדָא דְיִחוּדָא דְאִיהוּ "יִקָּווּ הַמַּיִם", מִתְכַּנְשִׁין יִחוּדָא דְכָל סְפִירָא וּסְפִירָא לַאֲתַר חַד דְּאִיהוּ כְנִישׁוּ דְכֹלָּא, "אֶל מָקוֹם אֶחָד", דְּאִיהוּ "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה" (ירמיהו יז, יג).
יוֹמָא תְּלִיתָאָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), וְאִיהוּ יְהֹוָה מָקוֹם אִתְקְרֵי, וְהָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרֵי מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, כְּגַוְונָא דָא י' עֶשֶׂר זִמְנִין אִיהוּ ק' מִן מָקוֹם, ה"ה חָמֵשׁ זִמְנִין כָּל חַד וְחַד סָלְקָן כ"ה כ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אַתְוָון דְּיִחוּדָא תְּרֵין זִמְנִין דִּמְיַחֲדִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן שִׁית תֵּיבִין, דִּבְהוֹן כ"ה כ"ה אַתְוָון, אִם כֵּן מַאי ק', מְאָה בִּרְכָאָן דְּחַיָּיב בַּר נַשׁ לְבָרְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא, אִשְׁתָּאַר ו', שִׁית זִמְנִין שִׁית סָלְקִין תְּלָתִין וְשִׁית, כְּחוּשְׁבַּן גַּדְפִין דִּשְׂרָפִים דְּאִתְּמַר בְּהוֹן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל ל"וֹ, וְאִלֵּין גַּדְפִין תַּלְיָין מִן ו' דְּאִיהוּ שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וּבָהּ סָלְקִין אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, תִּשְׁכַּח מָקוֹ"ם דְּסָלִיק יְהֹוָה בְּחֻשְׁבָּנָא כְּגַוְונָא דָא, י' ק', ה"ה כ"ה כ"ה, ו' ל"ו, סָלִיק כֹּלָּא קפ"ו כְּחוּשְׁבַּן מָקוֹ"ם, וּבֵיהּ פָּק"וּ פְּלִילִיָה, וּבֵיהּ קָפ"וּ תְהוֹמֵי בְּלִבָּא דְיַמָּא.
(דף פב ע"א) בְּהַאי שְׁמָא דְאִיהוּ יְהֹוָה, צָרִיךְ לְאִתְכַּנְשָׁא דַרְגִּין דְּיִחוּדָא, וּלְאַכְלָלָא בֵּיהּ עֶשֶׂר סְפִירָן כְּגַוְונָא דָא, יוד הא ואו הא, דְאִינוּן עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, יְהֹוָה מָקוֹם לְיוד הא ואו הא דְאִיהוּ סָתִים וְנֶעְלַם, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי עוֹלָם עֶלֶם, דְּצָרִיךְ לְאַעְלָמָא לֵיהּ מִכּוּלֵי עָלְמָא, דְּאִיהוּ עֶלֶם, וּשְׁכִינְתָּא נֶעֱלָמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי" (איוב כח, כא).
לַאו סְפִירָה דְלֵית תַּמָּן יְהֹוָה יוד הא ואו הא, וְהָכִי צָרִיךְ לְאִתְכַּנְשָׁא כֹּלָּא בֵיהּ בְּכָל אֲתַר, דְּכָל שְׁמָהָן אִינוּן כִּנּוּיִין לֵיהּ, וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִיהִי יְהֹוָה אִיהִי כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון, וְלָא אִתְקְרֵי אִיהוּ מָקוֹם אֶלָּא בָּהּ, מָקוֹם אֶחָד וַדַּאי, אִיהוּ לָא אִתְקְרֵי אָדָם אֶלָּא בָהּ, כְּגַוְונָא דְאָדָם דִּלְתַתָּא דְבָרָא בְדִיּוֹקְנֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב).

 

תקונא ארבעין ותרין

בְּרֵאשִׁית תַּמָּן אִישׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), וְדָא יוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּהָא תְּלַת אוּמָנִין הֲווֹ עַד הָכָא, בְּרֵאשִׁית, שָׁם אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, וְזֶה הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהֲרֵי שְׁלֹשָׁה אָמָּנִים הָיוּ עַד כָּאן.  יוֹמָא קַדְמָאָה וְיוֹמָא תִנְיָינָא וְיוֹמָא תְּלִיתָאָה, כָּל חַד אַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ, הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְהַיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כָּל אֶחָד הוֹצִיא אֶת אָמָּנוּתוֹ.

יוֹמָא קַדְמָאָה אָמַר לֵיהּ הַהוּא אָמוֹן מוּפְלָא וּמְכוּסֶה דְאִיהוּ אַיִ"ן, כְּלִיל תְּלַת סְפִירָן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אָמַר לוֹ אוֹתוֹ אָמוֹן מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, שֶׁהוּא אַיִ"ן, הַכּוֹלֵל שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת, א' כֶּתֶר י' חָכְמָה ן' בִּינָה, וְה' אַתְוָון מנצפ"ך מֵעָלְמָא דְאָתֵי אִינוּן לָקֳבֵל ה' עִלָּאָה. א' כֶּתֶר, י' חָכְמָה, ן' בִּינָה, וְה' אוֹתִיּוֹת מנצפ"ך מֵהָעוֹלָם הַבָּא הֵם כְּנֶגֶד ה' הָעֶלְיוֹנָה.

אָמַר לְכָל אֶחָד מִתְּלַת יוֹמִין דְּיַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ, אָמַר לְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת הַיָּמִים שֶׁיּוֹצִיא אָמָּנוּתוֹ,  אָמַר לְיוֹמָא קַדְמָאָה "יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) מִיָּד אַפִּיק אוּמָנוּתֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), אָמַר לַיּוֹם הָרִאשׁוֹן יְהִי אוֹר, מִיָּד הוֹצִיא אָמָּנוּתוֹ וְעָשָׂה אוֹתָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי אוֹר,  וְהָא אוּקְמוּהוּ דְלֵית הֲוַיָּה אֶלָּא עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ שֶׁאֵין הֲוָיָה אֶלָא עַל יְדֵי עֲשִׂיָּה,  א' מִן אַיִ"ן דַּהֲוָה פָרַח בְּאַוִּיר אַפִּיק אוֹר, א' מִן אַיִ"ן שֶׁהָיָה פוֹרֵחַ בָּאֲוִיר הוֹצִיא אוֹר,  י' אַפִּיק רָקִיעַ, הוֹצִיא רָקִיעַ,  ן' מִן אַיִן אַפִּיק יַבָּשָׁה, י' ן' מִן אַיִן הוֹצִיא יַבָּשָׁה.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט), הוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה.  "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם", הָכָא כַּמָּה פִּקּוּדִין, זֶוַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יִקָּווּ הַמַּיִם, כָּאן כַּמָּה מִצְווֹת, פִּקּוּדָא דְיִחוּדָא וּפִקּוּדָא דְפִרְיָה וְרִבְיָה, מִצְוַת הַיִּחוּד וּמִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה.  פִּקּוּדָא דְיִחוּדָא דְאִיהוּ "יִקָּווּ הַמַּיִם", מִתְכַּנְשִׁין יִחוּדָא דְכָל סְפִירָא וּסְפִירָא לַאֲתַר חַד מִצְוַת הַיִּחוּד שֶׁהִיא יִקָּווּ הַמַּיִם, מִתְכַּנְּסִים הַיִּחוּד שֶׁל כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה לְמָקוֹם אֶחָד, דְּאִיהוּ כְנִישׁוּ דְכֹלָּא, "אֶל מָקוֹם אֶחָד", דְּאִיהוּ "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה" (ירמיהו יז, יג). שֶׁהִיא הַכִּנּוּס שֶׁל הַכֹּל, אֶל מָקוֹם אֶחָד, שֶׁהוּא מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יהו"ה.

יוֹמָא תְּלִיתָאָה "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה אֶחָד,  וְאִיהוּ יְהֹוָה מָקוֹם אִתְקְרֵי, וְיהו"ה הוּא נִקְרָא מָקוֹם, וְהָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְקְרֵי מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה,שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ,

כְּגַוְונָא דָא י' עֶשֶׂר זִמְנִין אִיהוּ ק' מִן מָקוֹם, כְּמוֹ כֵן י' עֶשֶׂר פְּעָמִים הוּא ק' מִן מָקוֹם,  ה"ה חָמֵשׁ זִמְנִין כָּל חַד וְחַד סָלְקָן כ"ה כ"ה,  כְּחוּשְׁבַּן אַתְוָון דְּיִחוּדָא ה"ה חָמֵשׁ פְּעָמִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹלִים עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, כְּחֶשְׁבּוֹן אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד, תְּרֵין זִמְנִין דִּמְיַחֲדִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן שִׁית תֵּיבִין, דִּבְהוֹן כ"ה כ"ה אַתְוָון, שְׁתֵּי הַפְּעָמִים שֶׁמְּיַחֲדִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם שֵׁשׁ תֵּבוֹת, שֶׁבָּהֶן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת. אִם כֵּן מַאי ק', אִם כֵּן, מַה זֶּה ק'?  מְאָה בִּרְכָאָן דְּחַיָּיב בַּר נַשׁ לְבָרְכָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא, מֵאָה בְרָכוֹת שֶׁחַיָּב אָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם,

אִשְׁתָּאַר ו', שִׁית זִמְנִין שִׁית סָלְקִין תְּלָתִין וְשִׁית, כְּחוּשְׁבַּן גַּדְפִין דִּשְׂרָפִים נִשְׁאָר ו', שֵׁשׁ פְּעָמִים שֵׁשׁ עוֹלִים שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ, כְּחֶשְׁבּוֹן כַּנְפֵי הַשְּׂרָפִים,  דְּאִתְּמַר בְּהוֹן שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל ל"וֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל ל"וֹ,  וְאִלֵּין גַּדְ פִין תַּלְיָין מִן ו' דְּאִיהוּ שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְהַכְּנָפַיִם הַלָּלוּ תְּלוּיוֹת מִו', שֶׁהוּא שֵׁשׁ הַתֵּבוֹת שֶׁל הַיִּחוּד,  וּבָהּ סָלְקִין אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָון, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וּבוֹ עוֹלִים אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. תִּשְׁכַּח מָקוֹ"ם דְּסָלִיק יְהֹוָה בְּחֻשְׁבָּנָא כְּגַוְונָא דָא, תִּמְצָא שֶׁמָּקוֹ"ם עוֹלֶה יהו"ה בְּחֶשְׁבּוֹן כְּמוֹ זֶה:  י' ק', ה"ה כ"ה כ"ה, ו' ל"ו, סָלִיק כֹּלָּא קפ"ו כְּחוּשְׁבַּן מָקוֹ"ם, וּבֵיהּ פָּק"וּ פְּלִילִיָה, וּבֵיהּ קָפ"וּ תְהוֹמֵי בְּלִבָּא דְיַמָּא. י' ק', ה"ה כ"ה כ"ה, ו' ל"ו, עוֹלֶה הַכֹּל מֵאָה שְׁמוֹנִים וָשֵׁשׁ כְּחֶשְׁבּוֹן מָקוֹ"ם, וּבוֹ פָּק"וּ פְּלִילִיָּה, וּבוֹ קָפ"וּ תְהוֹמוֹת בְּלֵב יָם.

(דף פב ע"א) בְּהַאי שְׁמָא דְאִיהוּ יְהֹוָה, בַּשֵּׁם הַזֶּה שֶׁהוּא יהו"ה,  צָרִיךְ לְאִתְכַּנְשָׁא דַרְגִּין דְּיִחוּדָא, וּלְאַכְלָלָא בֵּיהּ עֶשֶׂר סְפִירָן כְּגַוְונָא דָא, צָרִיךְ לְכַנֵּס אֶת דַּרְגוֹת הַיִּחוּד וּלְהַכְלִיל בּוֹ עֶשֶׂר סְפִירוֹת כְּמוֹ זֶה: יוד הא ואו הא, דְאִינוּן עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִימָה, יְהֹוָה מָקוֹם לְיוד הא ואו הא דְאִיהוּ סָתִים וְנֶעְלַם, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי עוֹלָם עֶלֶם, יהו"ה מָקוֹם לְיו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָא עוֹלָם עֶלֶם,  דְּצָרִיךְ לְאַעְלָמָא לֵיהּ מִכּוּלֵי עָלְמָא, דְּאִיהוּ עֶלֶם, צָרִיךְ לְהַעְלִים אוֹתוֹ מִכָּל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עֹלָם,  וּשְׁכִינְתָּא נֶעֱלָמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי" (איוב כח, כא). וְהַשְּׁכִינָה נֶעֱלָמָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי.

לַאו סְפִירָה דְלֵית תַּמָּן יְהֹוָה יוד הא ואו הא, אֵין סְפִירָה שֶׁאֵין שָׁם יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א,  וְהָכִי צָרִיךְ לְאִתְכַּנְשָׁא כֹּלָּא בֵיהּ בְּכָל אֲתַר, דְּכָל שְׁמָהָן אִינוּן כִּנּוּיִין לֵיהּ, וְכָךְ צָרִיךְ לְכַנֵּס בּוֹ הַכֹּל בְּכָל מָקוֹם, שֶׁכָּל הַשֵּׁמוֹת הֵן כִּנּוּיִים לוֹ,  וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִיהִי יְהֹוָה אִיהִי כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון, וּשְׁכִינָתוֹ הִיא יהו"ה, הִיא כְלוּלָה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת,  וְלָא אִתְקְרֵי אִיהוּ מָקוֹם אֶלָּא בָּהּ, וְהוּא לֹא נִקְרָא מָקוֹם אֶלָּא בָּהּ,  
מָקוֹם אֶחָד וַדַּאי, אִיהוּ לָא אִתְקְרֵי אָדָם אֶלָּא בָהּ, מָקוֹם אֶחָד וַדַּאי, הוּא לֹא נִקְרָא אָדָם (אֶחָד) אֶלָּא בָּהּ כְּגַוְונָא דְאָדָם דִּלְתַתָּא דְבָרָא בְדִיּוֹקְנֵיהּ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב). , כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם שֶׁלְּמַטָּה שֶׁבָּרָא בִדְמוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא​

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב), אֵימָתַי? בְּשַׁעְתָּא דִּכְתִיב לְהוּ סֵפֶר תּוֹרָה, דִּכְתִיב "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים לא, ט). דְּהָא בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה אִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין מִתְדַּבְּקָן בְּאִינוּן אַתְוָן כֹּלָּא כִּדְקָא יֵאוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְכֻלְהוֹ סְתָרִין גְּנִיזִין דִּלְהוֹן.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְיְהִיבוּ לְהוּ עֶשֶׂר אֲמִירָן, דְּבְהוֹן כְּלִילָא כָּל אוֹרָיְתָא. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְמַסְּרַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַד לַהּ, וּלְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָהָא כִּדְקָא יֵאוֹת. וּבְגִין כָּךְ (דף ה' עמ' ב')  עֶשֶׂר אֲמִירָן הֲווּ, דְּהָא כָּל אוֹרָיְתָא בְּאִינוּן עֶשֶׂר דַּרְגִּין תַּלְיָא. וּכְדֵין כָּל חַד אֲפִיק דִּילֵיהּ וְאִתְגַּלְּיָא לְאִתְמַסְּרָא בִּידָא דְּיִשְׂרָאֵל, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנוֹי כִּדְקָא חֲזֵי.

מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה זָכוּ נָמֵי לְאִסְתַּכְּלָא גּוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, וּלְאִתְמַסְּרָא בִּידֵיהוֹן יְדִיעָה דִּילַהּ נָמֵי. דְּהָא אוֹרָיְתָא לָא אִתְחֲזִיאַת לְשׁוּם בַּר נַשׁ אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְמַסְּרַת לְעוֹבָדָא. וַאֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי לָא אִתְחֲזִיאַת אִי לָאו תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דִּצְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדַיְיהוּ. וְרָזָא דָּא "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ). דְּהָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין בּוּצִינִין לָא אִתְגַּלְיָין לְחַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא דְּאִתְמְסָר לְאִתְתַּקְּנָא, וּבְגִין פּוּלְחָנָא דְּאִתְפָּלַּח לְגַבֵּיהּ אִתְגַּלְיָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע. וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא, בְּקַדְמִיתָא אִצְטְרִיךְ לְמַסְרָא אוֹרָיְתָא לְעוֹבָדָא בִּידַיְיהוּ, וּלְבָתַר הָכִי לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. וְאִינּוּן דְּיָדְעוּ הָכִי אָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) כְּגַוְנָא דְּאִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָאֵי, אִשְׁתַּכְּחַת עֶשֶׂר אֲמִירָן לְתִיקּוּנָא דְּעוּבְדָא אֶתְיַהֲבוּ.

וּלְבָתַר סֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב לוֹן מֹשֶׁה, וּבֵיהּ אִתְמַסְּרַת לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע לַהּ. וּבְגִין כָּךְ בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה כְּלִילָן וּמִתְקַשְּׁרָן כָּל רָזֵי עָלְמָא, וְאֶתְיָהִיב בַּאֲרוֹנָא בַּהֲדֵי לוּחוֹת. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), (דף ו' עמ' א')  דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. מַאי מוֹרָא? אֶלָּא לְאַרְחָקָא מִינַּהּ מְסָאֲבִין אוּמִין דְּעָלְמָא.

וְסֵפֶר דָּא כָּתַב לֵיהּ מֹשֶׁה, וּלְבָתַר כָּל שִׁבְטָא כָּתַב דִּילֵיהּ מִתַּמָּן, לְנַטְּלָא כֹּלָּא מִינֵּיהּ כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה כִּדְקָא יֵאוֹת. וְיִשְׂרָאֵל קְרָאָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּרָא, וּכְדֵין נְהוֹרָא אִתְנָהִיר לְגַבַּיְיהוּ מִגּוֹ הַהוּא סִפְרָא דְּמֹשֶׁה.

וּבְגִין כָּךְ אָמְרִין "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ד, מד) לְאִתְּעָרָא הַהוּא סִפְרָא דְּקָאִים וַדַּאי לְמֶהֱוֵי יְדִיעָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹרַיְתָא, כָּל חַד כִּדְקָא חֲזֵי. וְעַל הַהוּא סִפְרָא אִתְּמָר 'אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת', דְּהָא נַהִירוּ דְּדַרְגִין עִלָּאִין נַהֲרָן בְּהוּ, וְאִתְחַזְיָין תָּמָן כֻּלְהוֹ רָזִין כְּמָה דְּאִתְּמָר. וְעִם כָּל דָּא כָּל שָׁאַר אַתְוָן דִּקְדוּשָּׁה נָמֵי אִתְּמָר בְּהוּ הָכִי, דִּיְרוּתָא יָרְתִין מִגּוֹ סֵפֶר דָּא.

וּבְשַׁבְּתָא מַפְטִירִין בִּנְבִיאֵי, לְאַמְשְׁכָא מְשִׁיכוּ דְּחָכְמְתָא מִמֹּשֶׁה סַפְרָא רַבָּא. דְּלֵית לָךְ חַכִּימָא דְּאֶתְחַכֵּם בְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא עַל יְדוֹי, וְלֵית לְךָ נְבִיאָה דְּאִתְנַבֵּא בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּחֵילָא דִּילֵיהּ. וּבְהַאי חֵילָא קָמוּ אִינוּן נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וַעֲבִידוּ סִפְרַיְיהוּ. וּבְהַאי אִתְפַּשְׁטַת חָכְמְתָא יַתִּיר בְּיִשְׂרָאֵל. וּבְגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנִין אִלֵּין, לְאִתְנַהֲרָא מִינַּיְיהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תִּנְיָינָא​

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב), אֵימָתַי? בְּשַׁעְתָּא דִּכְתִיב לְהוּ סֵפֶר תּוֹרָה, מתי "אשר עשה"? בשעה שכתב להם ספר תורה, שכתובדִּכְתִיב "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת"(דברים לא, ט). דְּהָא בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה אִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין מִתְדַּבְּקָן בְּאִינוּן אַתְוָן כֹּלָּא כִּדְקָא יֵאוֹת, שהרי באותו ספר תורה נראים כל הסודות העליונים מתדבקים באלו האותיות שבספר למטה – הכל כמו שראוי.תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְכֻלְהוֹ סְתָרִין גְּנִיזִין דִּלְהוֹן. תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וכל הסודות הגנוזים שלהם.

וּבְשַׁעֲתָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְיְהִיבוּ לְהוּ עֶשֶׂר אֲמִירָן, דְּבְהוֹן כְּלִילָא כָּל אוֹרָיְתָא. ובשעה שעמדו ישראל על הר סיני נתנו להם עשרת הדברות, שבהן כלולה כל התורה. דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִתְמַסְּרַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַד לַהּ, וּלְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָהָא כִּדְקָא יֵאוֹת. שהרי באותה השעה נמסרה התורה לישראל על מנת לקיים אותה, ולתקן תיקוניה כמו שראוי. וּבְגִין כָּךְ (דף ה' עמ' ב')  עֶשֶׂר אֲמִירָן הֲווּ, דְּהָא כָּל אוֹרָיְתָא בְּאִינוּן עֶשֶׂר דַּרְגִּין תַּלְיָא. וּכְדֵין כָּל חַד אֲפִיק דִּילֵיהּ וְאִתְגַּלְּיָא לְאִתְמַסְּרָא בִּידָא דְּיִשְׂרָאֵל, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנוֹי כִּדְקָא חֲזֵי. לכן, עשר דברות היו, שהרי כל התורה תלויה בעשר המדריגות האלה. ואז, כל מדריגה הוציאה את שלה והתגלתה, על מנת להמסר בידם של ישראל ולתקן תיקונם כמו שראוי.

מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה זָכוּ נָמֵי לְאִסְתַּכְּלָא גּוֹ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, וּלְאִתְמַסְּרָא בִּידֵיהוֹן יְדִיעָה דִּילַהּ נָמֵי. משם והלאה זכו ישראל גם כן והסתכל בתוך סודות התורה, ולהמסר בידיהם גם כן ידיעתה, דְּהָא אוֹרָיְתָא לָא אִתְחֲזִיאַת לְשׁוּם בַּר נַשׁ אֶלָּא בְּגִין דְּאִתְמַסְּרַת לְעוֹבָדָא. שהרי אמיתות התורה לא תראה לשום אדם אלא בשביל קיום מצוותיה, וַאֲפִילוּ לְמַלְאֲכֵי עִלָאֵי לָא אִתְחֲזִיאַת אִי לָאו תִּיקּוּנִין עִלָּאִין דִּצְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדַיְיהוּ. ואפילו למלאכים העליונים לא היתה נראית – אילמלא התיקונים העליונים שצריכים להיתקן על ידם. וזה סוד וְרָזָא דָּא "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ).

דְּהָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין בּוּצִינִין לָא אִתְגַּלְיָין לְחַד בְּעָלְמָא, אֶלָּא דְּאִתְמְסָר לְאִתְתַּקְּנָא, שהרי כל האורות המאירים לא היו מתגלים לאף אחד בעולם אלמלא שנמסרו להיתקן, וּבְגִין פּוּלְחָנָא דְּאִתְפָּלַּח לְגַבֵּיהּ אִתְגַּלְיָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע ובגלל העבודה שנמשכת מהם, מתגלים ונודעים. וְיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא, בְּקַדְמִיתָא אִצְטְרִיךְ לְמַסְרָא אוֹרָיְתָא לְעוֹבָדָא בִּידַיְיהוּ, וּלְבָתַר הָכִי לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ. וכעין זה ישראל, בתחלה נצרכה להינתן התורה לקיימה בידיהם בבחינה מעשה, ואחר כך, להתבונן בה,  וְאִינּוּן דְּיָדְעוּ הָכִי אָמְרוּ ואלו שידעו ענין נכבד זה אמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) כְּגַוְנָא דְּאִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָאֵי, תחילה נעשה בסוד המעשה, כדוגמת המלאכים העליונים האלו, שמלכתחילה היו עומדים רק בסוד העבודה, ואחר כך "ונשמע" בסוד ההבנה  אִשְׁתַּכְּחַת עֶשֶׂר אֲמִירָן לְתִיקּוּנָא דְּעוּבְדָא אֶתְיַהֲבוּ. נמצא, שעשרת הדברות ניתנו בעבור תיקון המעשה.

וּלְבָתַר סֵפֶר תּוֹרָה כְּתִיב לוֹן מֹשֶׁה, וּבֵיהּ אִתְמַסְּרַת לְאִסְתַּכְּלָא וּלְמִנְדַּע לַהּ. ואחר ששמעו בהר סיני, כתב להם משה ספר תורה, ובו נמסרה ההתבוננות והידיעה, וּבְגִין כָּךְ בְּהַהוּא סֵפֶר תּוֹרָה כְּלִילָן וּמִתְקַשְּׁרָן כָּל רָזֵי עָלְמָא, וְאֶתְיָהִיב בַּאֲרוֹנָא בַּהֲדֵי לוּחוֹת. ולכן, באותו ספר התורה כלולים ונקשרים כל סודות העולם, וניתנו בארון לצד הלוחות בסוד חיבור המעשה עם ההבנה. בְּגִין כָּךְ לפיכך, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).

(דף ו' עמ' א')  דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. מַאי מוֹרָא? אֶלָּא לְאַרְחָקָא מִינַּהּ מְסָאֲבִין אוּמִין דְּעָלְמָא. מהו "מורא"? אלא כדי להרחיק מהתורה את טמאי אומות העולם.

וְסֵפֶר דָּא כָּתַב לֵיהּ מֹשֶׁה, וּלְבָתַר כָּל שִׁבְטָא כָּתַב דִּילֵיהּ מִתַּמָּן, לְנַטְּלָא כֹּלָּא מִינֵּיהּ כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה כִּדְקָא יֵאוֹת. וספר זה כתב אותו משה, ואחר כך, כל שבט כתב ממנו העתק לעצמו ובכך נקשרו הארות העתקים בהארת המקור, וְיִשְׂרָאֵל קְרָאָן בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּצִיבּוּרָא, וּכְדֵין נְהוֹרָא אִתְנָהִיר לְגַבַּיְיהוּ מִגּוֹ הַהוּא סִפְרָא דְּמֹשֶׁה. וישראל קוראים בספר התורה בציבור, ואז מאירה הארה עבורם מתוך אותו הספר הראשון שכתב משה.

 וּבְגִין כָּךְ אָמְרִין ולכן אומרים ישראל בזמן הקריאה בציבור "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ד, מד) לְאִתְּעָרָא הַהוּא סִפְרָא דְּקָאִים וַדַּאי לְמֶהֱוֵי יְדִיעָה לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹרַיְתָא, כָּל חַד כִּדְקָא חֲזֵי. לעורר את אותו הספר הראשון שכתב משה שעומד ודאי כדי לתת לישראל את ידיעת התורה.

וְעַל הַהוּא סִפְרָא אִתְּמָר 'אוֹתִיּוֹת מַחְכִּימוֹת', דְּהָא נַהִירוּ דְּדַרְגִין עִלָּאִין נַהֲרָן בְּהוּ, וְאִתְחַזְיָין תָּמָן כֻּלְהוֹ רָזִין כְּמָה דְּאִתְּמָר. ועל אותו הספר של משה נאמר "אותיות מחכימות", שהרי אורות המדרגות העליונות מאירות בו, ומתראים שם כל הסודות כמו שנאמר.  וְעִם כָּל דָּא כָּל שָׁאַר אַתְוָן דִּקְדוּשָּׁה נָמֵי אִתְּמָר בְּהוּ הָכִי, דִּיְרוּתָא יָרְתִין מִגּוֹ סֵפֶר דָּא. ועם כל זה, בכל שאר אותיות הקדושה שנכתבה בהן התורה שבע"פ נאמר בהם "אותיות מחכימות", שיורשים ירושתם מתוך הספר הזה.

וּבְשַׁבְּתָא מַפְטִירִין בִּנְבִיאֵי, לְאַמְשְׁכָא מְשִׁיכוּ דְּחָכְמְתָא מִמֹּשֶׁה סַפְרָא רַבָּא. ובשבת מפטירין אחרי הקריאה בנביאים, ולהמשיך המשכת החכמה ממשה אדון הנביאים הסופר הגדול. דְּלֵית לָךְ חַכִּימָא דְּאֶתְחַכֵּם בְּאוֹרַיְתָא אֶלָּא עַל יְדוֹי, וְלֵית לְךָ נְבִיאָה דְּאִתְנַבֵּא בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּחֵילָא דִּילֵיהּ. שאין לך חכם שנחכם בתורה על על ידו, ואין לך נביא שהתנבא בישראל אלא מכוחו של משה. וּבְהַאי חֵילָא קָמוּ אִינוּן נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וַעֲבִידוּ סִפְרַיְיהוּ. ומזה הכח קמו אלו הנביאים הנאמנים וכתבו ספריהם. וּבְהַאי אִתְפַּשְׁטַת חָכְמְתָא יַתִּיר בְּיִשְׂרָאֵל. ובזה, התפשטה חכמה מרובה בישראל, וּבְגִין לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנָא כִּדְקָא יֵאוֹת אִצְטְרִיךְ לְאִתְּעָרָא תִּיקּוּנִין אִלֵּין, לְאִתְנַהֲרָא מִינַּיְיהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל: וכדי לעורר את התיקון כמו שראוי – צריך לעורר את התיקונים האלה דהיינו תחילה את ספר התורה ואח"כ את ספרי הנביאים, כדי שיאורו מהם כל ישראל. 

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה של"ח: בקשה מה' ית' שיאיר עלינו אור יחודו ויוצאנו מחשכת הגלות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי תּוֹרָה נָתַתָּ לָנוּ בְּיִחוּדְךָ, תַּקִּיפָה שֶׁאֵין לָהּ שִׁנּוּי לְעוֹלָמִים. וְאַף עַל גַּב שֶׁכַּמָּה קִטְרוּגִים קִטְרְגָה לְנֶגְדָּהּ הס"א - הֲרֵי לֹא יָכְלָה לָהּ, שֶׁהֲרֵי בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִתְתַּקֶּפֶת שֶׁאֵין חֹשֶׁךְ מַגִּיעַ לְגַבָּיו. הֲרֵי אוֹר תּוֹרָתְךָ אָנוּ מְבַקְשִׁים מִמְּךָ עַתָּה בִּזְמַן זֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹד יִחוּדְךָ גִּלִּיתָ לָנוּ, זֶהוּ שֶׁאָנוּ בּוֹטְחִים תָּמִיד. תֵּן לָנוּ אוֹר יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, וּבְאוֹר זֶה תּוֹצִיא אוֹתָנוּ מִן הַגָּלוּת, שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ, "כִּי ה' יִהְיֶה לָךְ לְאוֹר עוֹלָם", אוֹר שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, אוֹר יִחוּדְךָ אוֹר שָׁלֵם, וְעָלֵינוּ יָאִיר לְהַרְאוֹת יָקְרָךְ לְכָל הָעוֹלָם, וְגֵרָעוֹן עוֹד לֹא יִמָּצֵא, שֶׁאֵין גֵּרָעוֹן בְּאוֹר יִחוּדְךָ, אֶלָּא, "וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, בְּיִחוּדְךָ בָּטַחְנוּ לֹא נֵבוֹשׁ לָעַד, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה של"ט: בזמן שבית המקדש חרב - ננעלו שערי תפלה, ורק בכוח היחוד התפילות עולות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲשֵׂה לְמַעַן יִחוּדְךָ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִכָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה נִנְעֲלוּ, שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בֵּית הַתְּפִלָּה, שֶׁבּוֹ הָיוּ מִסְתַּדְּרִים כָּל אוֹתָם סִדְרֵי תִּקּוּנִים עֶלְיוֹנִים, בְּסוֹד הַקָּרְבָּנוֹת לְהַמְשִׁיךְ אוֹר שָׁלֵם לְכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ". וּבִזְמַן שֶׁבַּיִת זֶה נֶחֱרַב הֲרֵי שַׁעֲרֵי תְפִלָּה נִנְעֲלוּ וַדַּאי, וּלְפִיכָךְ יִשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, וּכְתִיב, "אָז יִקְרָאוּנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה" וְכוּ', אֲבָל יִחוּד שֶׁלְּךָ לְמַעְלָה מִן כָּל הַבְּרָכוֹת וּמִכָּל הַתְּפִלּוֹת, הוּא יָקִים לָנוּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁבּוֹ אָנוּ מִתְחַזְּקִים, וּבוֹ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, עֲנֵנוּ וְאַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.