Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו), מְמָנָן דְּיַמָּא, בְּסִטְרָא דְּנָחָשׁ, דְּהֲוָה שָׂרָה דְּמִצְרַיִם, דְּאִתְפָּשַּׁט בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה "מִיָּם עַד יָם" (זכריה ט, י). "וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו), עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא, עֲמָלֵקִים, נְפִילִים, תַּעֲרוֹבֶת דְּכָל אוּמִין, בְּכָל סִטְרָא, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּיִשְׁמָעֵאל, בֵּין בְּעֵשָׂו, (בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם). "וּבַבְּהֵמָה" (בראשית א, כו), אִלֵּין בְּנֵי עֵשָׂו. דְּשׁוּלְטָנְתְּהוֹן בְּכָל הָאָרֶץ.
וְיִתְקַיֵּים בְּמָשִׁיחַ, "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (תהלים עב, ח). וְהָכִי בְּב' מְשִׁיחִין, וְהָכִי בְּיִשְׂרָאֵל, וְכֹלָּא בִּזְכוּת מ"ה דְּמֹשֶׁה. וְיֵיתוּן, נֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, מִיהוּדָה, אַרְיֵה רָשִׁים עָלֵיהּ, וְנֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שׁוֹר רָשִׁים עָלֵיהּ. וְנֵס דְּשִׁילֹה, אַרְיֵה לִימִינָא, שׁוֹר לִשְׂמָאלָא, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאָדָם עַל כֻּלְּהוּ. וְד' אַנְפִּין לְכָל חַד. ד' שְׁבָטִין דְּג' חֵיוָן, י"ב. וּלְגַבֵּי אָדָם, דְּאִיהוּ "מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג), בְּנֵי מֹשֶׁה, דִּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקְיָים בְּמֹשֶׁה "וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (במדבר יד, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא, "מַ"ה שֶּׁ"הָיָה הוּ"א שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט). "וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה" (קהלת ג, טו).
"וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" (קהלת ג, טו), יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" (יחזקאל לד, לא), הֲווֹ נִרְדָּפִים קְדַם עֵרֶב רַב, זְאֵבִים בִּישִׁין, הָא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז) לְגַבַּיְיהוּ, דְּטָרִיף לוֹן, וְיִתְקַיֵּים בְּהַהוּא זִמְנָא, "בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד" (בראשית מט, כז). דְּהַיְינוּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י), וְדָא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. "וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז) דָּא עֶרֶב דְּיִצְחָק, דְּתַּמָּן תְּרֵין מְשִׁיחִין. בְּחַד יֵיכוּל (ס"א מָמוֹנָא) מְמָנָא דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. וּבְחַד יְחַלֵּק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל.
יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן אַיֶּלֶת, נִרְדָּפִין קֳדָם רַשִּׁיעַיָּא אֲרָיוֹת. וְיִתְּעַר נַפְתָּלִי, דְּאִיהוּ "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" (בראשית מט, כא). יִתְּעַר בִּימִינָא דְּאִיהוּ אַרְיֵה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ" (בראשית מט, ט). וְיְחַזְקוּן עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, "כָּרַע שָׁכַב" (במדבר כד, ט) עָלַיְיהוּ, לְמִטְרַף לוֹן "מִי יְקִימֶנּוּ" (בראשית מט, ט), בְּהַהוּא זִמְנָא נֶחְזֵי מַאן הוּא אֱלֹהַּ אַחֲרָא, דְּיָקִים לֵיהּ מִלִּטְרוֹף עָלַיְיהוּ, אוֹ אוּמָה וְלִישָׁן. וְיִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִין קָדָם נְשֶׁר, מִסִּטְרָא דְּעוֹפִין דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר נֶשֶׁר, וְיִתְפְּרַשׁ גַּדְפָהָא, עַל עִרְבּוּבֵי דְּאוּמִין, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, דְּאִינּוּן עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, וְטָרִיף לוֹן, דְּלָא יִשְׁתְּאַר חַד מִנַּיְיהוּ, לְקַיֵּים מַה שֶׁנְּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב).
מִתַּמָּן וְאֵילָךְ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא דְּיִשְׁתַּאֲרוּן, יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיָּה דְּאָדָם, לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. לְקַיְּימָא בְּהוֹן, "כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ" (ישעיהו ס, יב). לְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו) וְגוֹ'. "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם" (בראשית ט, ב) וְגוֹ'.

וְאִתְּמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו), מְמָנָן דְּיַמָּא, בְּסִטְרָא דְּנָחָשׁ, דְּהֲוָה שָׂרָה דְּמִצְרַיִם, דְּאִתְפָּשַּׁט בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה "מִיָּם עַד יָם" (זכריה ט, י). וְנֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם - הַמְמֻנִּים עַל הַיָּם בַּצַּד שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁהָיָה שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם, שֶׁהִתְפַּשֵּׁט בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה מִיָּם עַד יָם. "וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו), עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא, עֲמָלֵקִים, נְפִילִים, תַּעֲרוֹבֶת דְּכָל אוּמִין, בְּכָל סִטְרָא, בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּיִשְׁמָעֵאל, בֵּין בְּעֵשָׂו, (בְּאוּמוֹת הָעוֹלָם). וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם - עִרְבּוּבְיָה רָעָה. עֲמָלֵקִים, נְפִילִים, תַּעֲרֹבֶת שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת בְּכָל צַד בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל, בֵּין בְּיִשְׁמָעֵאל, בֵּין בְּעֵשָׂו.  "וּבַבְּהֵמָה" (בראשית א, כו), אִלֵּין בְּנֵי עֵשָׂו. דְּשׁוּלְטָנְתְּהוֹן בְּכָל הָאָרֶץ. וּבַבְּהֵמָה - אֵלּוּ בְּנֵי עֵשָׂו שֶׁשִּׁלְטוֹנָם בְּכָל הָאָרֶץ.

וְיִתְקַיֵּים בְּמָשִׁיחַ, "וְיֵרְדְּ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ" (תהלים עב, ח). וְהָכִי בְּב' מְשִׁיחִין, וְהָכִי בְּיִשְׂרָאֵל, וְכֹלָּא בִּזְכוּת מ"ה דְּמֹשֶׁה. וְיִתְקַיֵּם בַּמָּשִׁיחַ, (תהלים עב) וְיֵרְדְּ מִיָּם עַל יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ. וְכָךְ בִּשְׁנֵי מְשִׁיחִים, וְכָךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל בִּזְכוּת מָ"ה (שְׁמוֹ) שֶׁל מֹשֶׁה. וְיֵיתוּן, נֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, מִיהוּדָה, אַרְיֵה רָשִׁים עָלֵיהּ, וְנֵס דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, שׁוֹר רָשִׁים עָלֵיהּ. וְנֵס דְּשִׁילֹה, אַרְיֵה לִימִינָא, שׁוֹר לִשְׂמָאלָא, נֶשֶׁר בְּאֶמְצָעִיתָא, וְאָדָם עַל כֻּלְּהוּ. וְיָבִיאוּ נֵס שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד מִיהוּדָה - אַרְיֵה רָשׁוּם עָלָיו, וְנֵס שֶׁל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף - שׁוֹר רָשׁוּם עָלָיו. וְנֵס שֶׁל שִׁילֹה - אַרְיֵה לְיָמִין, שׁוֹר לִשְׂמֹאל, וְנֶשֶׁר בָּאֶמְצַע, וְאָדָם עַל כֻּלָּם. וְד' אַנְפִּין לְכָל חַד. ד' שְׁבָטִין דְּג' חֵיוָן, י"ב. וּלְגַבֵּי אָדָם, דְּאִיהוּ "מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג), בְּנֵי מֹשֶׁה, דִּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקְיָים בְּמֹשֶׁה "וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ" (במדבר יד, יב). בְּהַהוּא זִמְנָא, "מַ"ה שֶּׁ"הָיָה הוּ"א שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט). "וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה" (קהלת ג, טו). וְאַרְבַּע פָּנִים לְכָל אֶחָד, אַרְבָּעָה שְׁבָטִים שֶׁל שָׁלֹשׁ חַיּוֹת - שְׁנֵים עָשָׂר. וּלְאָדָם שֶׁהוּא מַה שְּׁמוֹ, בְּנֵי מֹשֶׁה, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְקַיֵּם בְּמֹשֶׁה (במדבר יד) וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן, (קהלת ג) מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וַאֲשֶׁר לִהְיוֹת כְּבָר הָיָה.

 "וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף" (קהלת ג, טו), יִשְׂרָאֵל דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, "וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם" (יחזקאל לד, לא), הֲווֹ נִרְדָּפִים קְדַם עֵרֶב רַב, זְאֵבִים בִּישִׁין, הָא "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מט, כז) לְגַבַּיְיהוּ, דְּטָרִיף לוֹן, וְהָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף - יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל לד) וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם, הָיוּ נִרְדָּפִים לִפְנֵי הָעֵרֶב רַב, זְאֵבִים רָעִים, הֲרֵי בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרַף אֲלֵיהֶם, שֶׁטּוֹרֵף אוֹתָם, וְיִתְקַיֵּים בְּהַהוּא זִמְנָא, "בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד" (בראשית מט, כז). דְּהַיְינוּ "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה" (בראשית מט, י), וְדָא בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. וְיִתְקַיֵּם בְּאוֹתוֹ זְמַן - בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד, שֶׁהַיְנוּ עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה, וְזֶה בֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם. "וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל" (בראשית מט, כז) דָּא עֶרֶב דְּיִצְחָק, דְּתַּמָּן תְּרֵין מְשִׁיחִין. בְּחַד יֵיכוּל (ס"א מָמוֹנָא) מְמָנָא דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. וּבְחַד יְחַלֵּק לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל - זֶה עֶרֶב שֶׁל יִצְחָק, שֶׁשָּׁם שְׁנֵי מְשִׁיחִים. בְּאֶחָד יֹאכַל (הַמָּמוֹן) הַמְמֻנֶּה שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבְאֶחָד יְחַלֵּק לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל.

 יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן אַיֶּלֶת, נִרְדָּפִין קֳדָם רַשִּׁיעַיָּא אֲרָיוֹת. וְיִתְּעַר נַפְתָּלִי, דְּאִיהוּ "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" (בראשית מט, כא). יִתְּעַר בִּימִינָא דְּאִיהוּ אַרְיֵה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ" (בראשית מט, ט). יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אַיֶּלֶת, נִרְדָּפִים לִפְנֵי הָרְשָׁעִים אֲרָיוֹת. וְכִבְחִינוֹת אֵלּוּ וְיִתְעוֹרֵר נַפְתָּלִי - שֶׁהוּא "אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר", יִתְעוֹרֵר בַּיָּמִין - שֶׁהוּא אַרְיֵה, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ". וְיְחַזְקוּן עַל אוּמִין דְּעָלְמָא, "כָּרַע שָׁכַב" (במדבר כד, ט) עָלַיְיהוּ, לְמִטְרַף לוֹן "מִי יְקִימֶנּוּ" (בראשית מט, ט), בְּהַהוּא זִמְנָא נֶחְזֵי מַאן הוּא אֱלֹהַּ אַחֲרָא, דְּיָקִים לֵיהּ מִלִּטְרוֹף עָלַיְיהוּ, אוֹ אוּמָה וְלִישָׁן. וְיֶחֱזַק (וְיַחֲזֹר) עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּרַע שָׁכַב עֲלֵיהֶם לִטְרֹף אוֹתָם, מִי יְקִימֶנּוּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן נִרְאֶה מִי הוּא אֱלוֹהַּ אַחֵר שֶׁיָּקִים אוֹתוֹ מִלִּטְרֹף עֲלֵיהֶם אוֹ אֻמָּה וְלָשׁוֹן. וְיִשְׂרָאֵל דַּהֲווֹ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִין קָדָם נְשֶׁר, מִסִּטְרָא דְּעוֹפִין דְּאוּמִין דְּעָלְמָא. בְּהַהוּא זִמְנָא, יִתְּעַר נֶשֶׁר, וְיִתְפְּרַשׁ גַּדְפָהָא, עַל עִרְבּוּבֵי דְּאוּמִין, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, דְּאִינּוּן עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא דְּיִשְׂרָאֵל, וְטָרִיף לוֹן, דְּלָא יִשְׁתְּאַר חַד מִנַּיְיהוּ, לְקַיֵּים מַה שֶׁנְּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב). וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ כַּיּוֹנָה, נִרְדָּפִים לִפְנֵי נֶשֶׁר מִצַּד שֶׁל הָעוֹפוֹת שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. בְּאוֹתוֹ זְמַן יִתְעוֹרֵר נֶשֶׁר וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל עִרְבּוּבֵי הָאֻמּוֹת, וְעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהֵם עֲמָלֵקִים, וְעִרְבּוּבְיָה רָעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹרֵף אוֹתָם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֶחָד מֵהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

מִתַּמָּן וְאֵילָךְ, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. מִשָּׁם וְאֵילָךְ אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וְאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת דְּעָלְמָא דְּיִשְׁתַּאֲרוּן, יִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיָּה דְּאָדָם, לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ. לְקַיְּימָא בְּהוֹן, "כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ" (ישעיהו ס, יב). לְקַיֵּים בְּיִשְׂרָאֵל, "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם" (בראשית א, כו) וְגוֹ'. "וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם" (בראשית ט, ב) וְגוֹ'. וְאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ, יְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיָּה שֶׁל אָדָם לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם בָּהֶם (ישעיה ס) כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךָ יֹאבֵדוּ. לְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל, (בראשית א) וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וְגוֹ'. (שם ט) וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם וְגוֹ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בָּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג). יֵצֵא מֵהֵיכְלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בֵּיהּ "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אתמליא גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי, דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי:
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יָדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עָשׂוּ וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. דְּהָא אִלֵּין יָדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. וְרָזָא דָּא "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. וְדָא "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. סוֹפָא דְּכֹלָּא זוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים:
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאָפָקְת מִילִין לְעָלְמָא. אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ לְפִי חֶרֶב. דָּא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וְדָא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל. "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכֵי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא:

הקב"ה יוצא בכבודו למלחמה בסטרא אחרא.

תָּא חֲזֵי, עַל אִלֵּין כְּתִיב בא וראה, על אלה הצדיקים נאמר "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" (שמות יז, ט), אִלֵּין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּתוּקְפַּיְיהוּ דְּאִתְחַזְּיָין לְהַאי. אלו שנודעים בכוחם, וידועים לזה. ואז כְּדֵין "וְצֵא הִלָּחֵם (דף קטו' עמוד ב') בַּעֲמָלֵק" (שם). מַאי "וְצֵא"? אֶלָּא בְּגִין דְּנָפְקִין מִגּוֹ אוֹצָרָא עִלָּאָה דְּתָמָן קָיְימִין. אלא בגלל שיוצאים מתוך האוצר העליון של הנשמות ששם נמצאים, וְתוּ דְּנָפְקִין מִגּוֹ תְּחוּמָא קַדִּישָׁא, וְנַחְתִּין בְּגוֹ קְלִיפִין אִלֵּין לְאַכְפְּיָא לוֹן. וגם, שיוצאים מתוך תחומי הקדושה ויורדים בתוך הקליפות לכפות אותם. כְּדֵין מַלְכָּא קַדִּישָׁא נָפִיק בְּחֵילֵיהּ, נָפִיק וַדַּאי, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואז המלך הקדוש יוצא בכוחו - יוצא ודאי, שנאמר בו "יְהֹוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא" (ישעיהו מב, יג) הוי"ה הוא עמודא דאמצעיתא, כגיבור היא מידת הגבורה, יצא מהיסוד. יֵצֵא מֵהֵיכָלָא דִּילֵיהּ דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא לֵיהּ אִתְחָזֵי וַדַּאי וְלָא לִשְׁכִינְתָּא. יוצא מהיכלו שהיא השכינה, שהרי לו ראוי לצאת למלחמה ולא לשכינה, וכבר העמידו וְהָא אוֹקְמוּהָ 'אִישׁ דַּרְכּוֹ לִכְבּוֹשׁ' (יבמות סה). בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְּמָר בֵּיהּ באותו הזמן יאמר בו "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהֹוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ה, לא). וְצַדִּיק אִתְּמְלֵי גְּבוּרָה לָקֳבֵל קְלִיפִין אִלֵּין. והיסוד יתמלא בגבורה כנגד אלו הקליפות, ועל סוד זה כתוב עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה" (שמות יז, ט), דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" (שם), דָּא צַדִּיק דְּנָטִיל מֵאֱלֹהִים וַדַּאי. מטה הוא הצדיק / יסוד שלוקח גבורה מאלהי"ם ודאי.

בעליית הידיים כלפי הראש נמשך כח לישראל, ועשו וישמעאל נופלים תחתיהם.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים" (שמות יז, יב) וְכוּ', תְּרֵין יְדִין אִינוּן דְּמִינַּיְיהוּ מִתְתַּקְּפָן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְגִין תְּרֵין אִלֵּין אִינוּן כְּבֵדִים, שתי ידים הם, שמהם מתחזקים עשו מיד שמאל, וישמעאל מהימין, שבהם נאמר דִּבְהוּ כְּתִיב "כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל" (משלי כז, ג). וְאִצְטְרִיךְ לְסַלְקָא לְהוּ לְגַבֵּי רֵישָׁא עִלָּאָה, וּכְדֵין אִינוּן מִּתְתַּקְנָן בְּתִיקּוּנָא כִּדְקָא יָאוּת, וצריך להעלותם כלפי הראש העליון, וכך הם נתקנים בתיקון כמו שראוי, וְאִינּוּן מְסָאֲבִין לָא יָכְלִין לְנַטְּלָא מִינַּיְיהוּ כְּלָל. וכשהם למעלה, אלו הטמאים לא יכולים לקחת ולינוק מהם כלום. אֲבָל תָּא חֲזֵי, כֹּלָּא אִיהוּ רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, הכל הוא סוד עליון. דְּהָא אִלֵּין יְדִין בְּזִמְנָא דְּקַיְּימִין לְתַתָּא, כְּדֵין נָפִיק מִינַּיְיהוּ לְבַר לְאִינּוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל כְּמוֹ דַּאֲמִינָא. בזמן שאלה הידים עומדים למטה, אז יוצא מהם גם שפע לחוץ, לאלה עשו וישמעאל כמו שאמרנו, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּסָלְקִין לְעֵילָא, תַּרְוַיְיהוּ נַגָּדִין בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא לְמֵיהַב לְיִשְׂרָאֵל. אבל בזמן שעולים למעלה כנגד הראש, שניהם נאחזים בעמודא דאמצעיתא שהוא המבריח מהקצה אל הקצה לתת את השפע והכח רק לישראל,

(דף קטז' עמוד א') וְרָזָא דָּא וזה סוד "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" (שמות יז, יב), לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וַדַּאי וְלָא לְגַבַּיְיהוּ. לגבי השכינה בודאי ולא עבורו. וְדָא וזה "עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב), דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא זִיוּוּגָא לָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא לְבָתַר בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא. בגלל שבאותו זמן המלחמה הזיווג לא נמצא, אלא רק אחר כך, בסוף הכל, בְּגִין כָּךְ "וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ" (שמות יז, יב), אבן דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּהָא כֹּלָּא לְתִיקּוּנָא דָּא אִזְדַּמַּן. שהרי הכל, לתיקון השכינה נועד, סוֹפָא דְּכֹלָּא, זִיוּוּגָא אִשְׁתְּכַח לְיַשְּׁבָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ לְקַיְּימָא לְהוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים. בסוף הכל, שז"א חוזר מהמלחמה למקומו, נמצא הזיווג, כדי להשיב הדברים במקומם, לקיים אותם בקיום שלם.

במלחמה עמלק נתחזקה היד להציל את ישראל בכל ימי הגלות.

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ' לְפִי חָרֵב" (שמות יז, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאַפִּיקַת מִילִין לְעָלְמָא. זו השכינה שמוציאה את הדברים לעולם, אֲבָל תִּיקּוּנִין דְּמִילִּין מִלְעֵילָּא נָפִיק, וּשְׁכִינְתָּא אֲפִיק לֵיהּ לְעָלְמָא. אבל התיקונים מלמעלה יוצאים, מהספירות שעל גביה, והשכינה היא הוציאה אותם לעולם, לכן בְּגִין כָּךְ "לְפִי חָרֵב" - דָּא זו "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה".

בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא בְּנָא מַדְבְּחָא, בסוף המלחמה בנה משה מזבח, וְדָא לְזִיוּוּגָא דְּהַהוּא זִמְנָא לְאַקָּמָא מִילִין בְּאַתְרַיְיהוּ. וזה לצורך הזיווג של אותו הזמן שנעדר בזמן המלחמה ועתה שב להעמיד הדברים במקומם, וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". "וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי" (שמות יז, טו) לְפוּם תִּיקּוּנָא דְּאִתְתְּקַן בְּהַהוּא זִמְנָא. לפי התיקון שנתקן באותו הזמן. "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), יד דָּא יָד הַחֲזָקָה, לְמֶהֱוֵי הָכִי תָּדִיר בְּתִיקּוּנָא דְּחֵילָא דָּא דְּאִצְטְרָךְ בְּכַמָּה זִמְנִין בְּגָלוּתָא: שתהיה היד תמיד כך, בתיקון כוחה שתצטרך בכמה זמנים בגלות. 

תפילה רפ"ה: בקשה שיגלה חסדו ית' למיחלים לו, ובכח התשובה יפדנו מהגלות
.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלֵּה חַסְדְּךָ לִמְיַחֲלֶיךָ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָֹה כִּי עִם יְהוָֹה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו", וְעַל כֵּן מִכָּל צַד שֶׁאָנוּ שָׁבִים לְפָנֶיךָ תִּהְיֶה מַזְמִין לָנוּ יְשׁוּעָה, דִּכְתִיב, "וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" וַדַּאי. אַל תַּאֲרִיךְ עוֹד קִצֵּנוּ אֶלָּא יֵאָמֵר בָּנוּ, "אֲנִי יְהוָֹה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי, "חָנֵּנוּ יְהוָֹה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בּוּז", לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת קִוִינוּ, מִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רפ"ו: רוחו של משיח, מאיר בסתום לכל המתכנסים בסוד "תיבה", ומחיה אותם שם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי סָתַרְתָּ אוֹתָנוּ בְּ"תֵיבָה" שָׁם "בת" שָׁם "יה". "בת" מִצַּד אַבְרָהָם דְּאוּקְמוּהָ 'בַּת הָיְתָה לְאַבְרָהָם וּבַּכֹּל שְׁמָהּ'. "יה" חָכְמָה, וְזֶה, "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי". חַיִּים מִצַּד חָכְמָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְּעָלֶיהָ", וְחַיִּי"ם הוּא גִימַ' חָכָ"ם, שֶׁמִּי שֶׁהֵם חוּץ לַתֵּבָה נֶאֱמַר בָּהֶם, "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם", שֶׁהֵם מַיִם שֶׁיּוֹצְאִים מִתְּהוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה", וְזֶה, "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" - יָהּ אֵינוֹ מֵאִיר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יוֹרְדֵי דּוּמָה", אֲבָל כָּאן, "חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי". וְרוּחַ שֶׁיּוֹרֵד בְּסִתּוּם בְּגַוָּהּ שֶׁהוּא רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". הֲרֵי יִחוּדְךָ כָּאן שׁוֹלֵט וּלְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת. גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ, וְרוּחַ זֶה יַעֲבוֹר מֵעַל פָּנֶיךָ לְשַׁכֵּךְ אֵלֶּה הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.