Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג), יַעַבְדוּן נִגּוּנָא בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי. "יַזְהִרוּ" לְעֵלָּא יַזְהִרוּ לְתַתָּא, לְקַיְּמָא קִיּוּמָא דְּרָזָא דִּמְהֵמְנוּתָא, וְסָמְכִין לָהּ וְנַהֲרִין לָהּ. "יַזְהִרוּ" בְּהַהוּא נִגּוּנָא רוּחָא בָּתַר רוּחָא וּנְעִימוּ דָּא בָּתַר דָּא. כַּד מִתְחַבְּרָן כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא, מִשְׁחָתָא סָלִיק כְּחֻשְׁבָּן יַזְהִיר"וּ. בְּגִין דְּהַאי יַזְהִירוּ הוּא כְּחֻשְׁבָּן רל"ח, דְּהַנֵּי רוּחֵי וּתְנוּעֵי לְנַגְּנָא לְאִתְפַּשְּׁטָא בּוּצִיצָא בְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין, גּוֹ מִשְׁחָתָא לְאִסְתְּמָכָא אוֹרַיְתָא. וּבְגִין דָּא יַזְהִרוּ כְּזֹהַ"ר הָכִי הוּא לְחֻשְׁבָּנָא יַזְהִיר"וּ.

"יַזְהִירוּ" כְּזֹהַר חַד הוּא. מַה בֵּין הַאי לְהַאי? אֶלָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר דִּרְקִיעָא עִלָּאָה סְתִימָאָה עַל כֹּלָּא, מִשְׁחָתָא גּוֹ בּוּצִיצָא דְּקַיְּמָא בְּהַאי רָקִיעַ, בְּכֻלְּהוּ מִשְׁחָתֵי דְּחֵיוָן קַדִּישִׁין עִלָּאִין וְתַתָּאִין וּבְגִין כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר" (דניאל יב, ג) בְּכָל אִנּוּן חֵיוָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין כְּזֹהַר בְּהַהוּא רָקִיעַ דְּקַיְּמָא עָלַיְהוּ, וְכֹלָּא דָּא לָקֳבֵל דָּא. וְסִימָנָא דְּכָל רָזִין אִלֵּין בְּהַאי קַיְּמָא יַזְהִרוּ כְּזֹהַר סִימָנָא דָּא. וְרָזָא דָּא לָא אִתְיְהִיב אֶלָּא לְמָארֵי מִדִּין דְּיַדְעֵי בְּרָזָא דָּא דְּבּוּצִיצָא. זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ" (דניאל יב, ג), יַעַבְדוּן נִגּוּנָא בְּרָזָא דָּא כִּדְקָא חֲזֵי וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ, יַעֲשׂוּ נִגּוּן בַּסּוֹד הַזֶּה כָּרָאוּי. "יַזְהִרוּ" לְעֵלָּא יַזְהִרוּ לְתַתָּא, לְקַיְּמָא קִיּוּמָא דְּרָזָא דִּמְהֵמְנוּתָא, יַזְהִירוּ לְמַעְלָה, יַזְהִירוּ לְמַטָּה, לְקַיֵּם אֶת קִיּוּם סוֹד הָאֱמוּנָה,  וְסָמְכִין לָהּ וְנַהֲרִין לָהּ וְסוֹמְכִים אוֹתָהּ וּמְאִירִים לָהּ.  "יַזְהִרוּ" בְּהַהוּא נִגּוּנָא רוּחָא בָּתַר רוּחָא וּנְעִימוּ דָּא בָּתַר דָּא יַזְהִירוּ בְּאוֹתוֹ הַנִּגּוּן רוּחַ אַחַר רוּחַ, וּנְעִימוּת זוֹ אַחַר זוֹ.  כַּד מִתְחַבְּרָן כֹּלָּא בְּרָזָא דָּא, מִשְׁחָתָא סָלִיק כְּחֻשְׁבָּן יַזְהִיר"וּ כְּשֶׁכֻּלָּם מִתְחַבְּרִים בַּסּוֹד הַזֶּה, הַמְּדִידָה עוֹלָה כְּחֶשְׁבּוֹן יַזְהִירוּ.  בְּגִין דְּהַאי יַזְהִירוּ הוּא כְּחֻשְׁבָּן רל"ח, מִשּׁוּם שֶׁהַ''יַּזְהִירוּ'' הַזֶּה הוּא כְּחֶשְׁבּוֹן מָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה,  דְּהַנֵּי רוּחֵי וּתְנוּעֵי לְנַגְּנָא שֶׁהָרוּחוֹת הַלָּלוּ וְהַתְּנוּעוֹת לְנַגֵּן,  לְאִתְפַּשְּׁטָא בּוּצִיצָא בְּכֻלְּהוּ נְהוֹרִין, גּוֹ מִשְׁחָתָא לְאִסְתְּמָכָא אוֹרַיְתָא שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט הַמָּאוֹר בְּכָל הָאוֹרוֹת תּוֹךְ הַמְּדִידָה לִסְמֹךְ אֶת הַתּוֹרָה. וּבְגִין דָּא יַזְהִרוּ כְּזֹהַ"ר הָכִי הוּא לְחֻשְׁבָּנָא יַזְהִיר"וּ וּמִשּׁוּם זֶה יַזְהִרוּ כְּזֹהַ''ר, כָּךְ הוּא לְחֶשְׁבּוֹן יַזְהִיר''וּ.
 
"יַזְהִירוּ" כְּזֹהַר חַד הוּא. מַה בֵּין הַאי לְהַאי? יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר אֶחָד הוּא. מַה בֵּין זֶה לָזֶה?  אֶלָּא כְּמָה דְּאִתְּמַר דִּרְקִיעָא עִלָּאָה סְתִימָאָה עַל כֹּלָּא, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, שֶׁהָרָקִיעַ הָעֶלְיוֹן הַנִּסְתָּר עַל הַכֹּל, מִשְׁחָתָא גּוֹ בּוּצִיצָא דְּקַיְּמָא בְּהַאי רָקִיעַ, בְּכֻלְּהוּ מִשְׁחָתֵי דְּחֵיוָן קַדִּישִׁין עִלָּאִין וְתַתָּאִין מְדִידָה בְּתוֹךְ קַו הַמִּדָּה שֶׁעוֹמֵד בָּרָקִיעַ הַזֶּה בְּכָל הַמְּדִידוֹת שֶׁל הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת, וּבְגִין כָּךְ "יַזְהִרוּ כְּזֹהַר" (דניאל יב, ג) וּמִשּׁוּם כָּךְ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר,  בְּכָל אִנּוּן חֵיוָן עִלָּאִין וְתַתָּאִין בְּכָל אוֹתָם הַחַיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת, כְּזֹהַר בְּהַהוּא רָקִיעַ דְּקַיְּמָא עָלַיְהוּ, וְכֹלָּא דָּא לָקֳבֵל דָּא כְּזֹּהַר בְּאוֹתָהּ הָרָקִיעַ שֶׁעוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְהַכֹּל זֶה כְּנֶגֶד זֶה.  וְסִימָנָא דְּכָל רָזִין אִלֵּין בְּהַאי קַיְּמָא וְהַסִּימָן שֶׁל כָּל הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ בָּזֶה עוֹמֵד, יַזְהִרוּ כְּזֹהַר סִימָנָא דָּא יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הַסִּימָן הַזֶּה.  וְרָזָא דָּא לָא אִתְיְהִיב אֶלָּא לְמָארֵי מִדִּין דְּיַדְעֵי בְּרָזָא דָּא דְּבּוּצִיצָא וְהַסּוֹד הַזֶּה לֹא נִתָּן אֶלָּא לְבַעֲלֵי מִדּוֹת שֶׁיּוֹדְעִים בְּסוֹד קַו הַמִּדָּה הַזֶּה.  זַכָּאִין אִנּוּן צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, אַשְׁרֵיהֶם הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' אַנְתְּ נְהִירוּ דְּנָהִיר בְּעָלְמָא, וּמִינָּךְ מִתְנַהֲרִין כַּמָּה אָחֲרָנִין לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר. וְרָזָא דָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). דְּהָא שִׁמְשָׁא נַטִּיל כָּל חֵילָא לְאַפָּקָא לְעָלְמָא. לְבָתַר מִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ חֵילָא לְכֻלְּהוּ כּוֹכְבַיָּא, וְכָל חַד עָבֵיד דִּילֵיהּ בְּעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח, כא). דְּהָא מִילִין מִסְתַּדְּרָן הָכִי בְּסִידוּרָא שְׁלִים, דָּא בָּתַר דָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. בְּגִין כָּךְ נָבֹל תִּבֹּל וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּשָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. כְּדֵין "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה:

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט השר הגדול בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, אַנְתְּ נְהִירוּ דְּנָהִיר בְּעָלְמָא, אתה האור שמאיר בעולם, וּמִינָּךְ מִתְנַהֲרִין כַּמָּה אָחֲרָנִין לְאַנְהָרָא לְכָל סְטַר, וממך מאירים כמה אחרים להאיר לכל צד. וזה סוד, וְרָזָא דָּא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). דְּהָא שִׁמְשָׁא נַטִּיל כָּל חֵילָא לְאַפָּקָא לְעָלְמָא, לְבָתַר מִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ חֵילָא לְכֻלְּהוּ כּוֹכְבַיָּא, וזה השמש לקח כל את כל הכח – להוציאו לעולם, ואחר כך ממנו מתחלק הכח לכל הכוכבים, וְכָל חַד עָבֵיד דִּילֵיהּ בְּעָלְמָא, וכל אחד עושה תפקידו בעולם. וְרָזָא דָּא וזה סוד התפרטות ההנהגה והאצלה "שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח, כא). דְּהָא מִילִין מִסְתַּדְּרָן הָכִי בְּסִידוּרָא שְׁלִים, דָּא בָּתַר דָּא כִּדְקָא יָאוּת, שכך מסתדרים דרכי ההנהגה בסידור שלם, זה אחר זה, כמו שראוי.

וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ובתחילה משה היה עומד להנהיג לבדו את כל ישראל, שנאמר בו 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה שהכל בסוד עליון. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שהרי הדברים למטה צריכים להיות כעין אלה של מעלה וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. ואם הם אינם כך, לא עומדים בקיומם, בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא לכן אמר לו יתרו שאין כך דרכי דרכי ההנהגה העליונה אלא בסוד של דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. ומשה למעלה מכולם, וכללות כולם, וממנו מתחלקים ומקבלים בתחילה כל אחד מאלה ראשי העם את ההנהגה וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. ותחתיו מתחלקים, של שאר המחנות. כְּדֵין ואז "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, שימצא כל אחד במדרגתו הראויה לו, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. ולא כולם בכלל אחד – בערבוביא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה ולכן אמר יבוא בשלום, שהכל נוטלים מההוא השלום העליון שהוא היסוד המוציא את כל השפע וההנהגה שקיבל מעליו ומוסרה למלכות.

תפילה רצ"א: ג' מדרגות נסתלקו מאדה"ר בחטאו, וחזרו ע"י ג' אבות בכח מסירת נר"ן. אח"כ בעוונות שוב נסתלקו מישראל ורק בכח התורה יכולים לשוב.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. ג' אָבוֹת שֶׁמָּסְרוּ נֶפֶשׁ, רוּחַ וּנְשָׁמָה לְגַבָּךְ, שֶׁאָדָם נֶאֱמַר בּוֹ, "בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת", שֶׁהֲרֵי ג' נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ שֶׁהֵם אִימָא, זָעִיר וְנוּקְבָא, שֶׁהָיוּ מִתְעַטְּרִים בּוֹ בְּמֹחַ, לֵב, וְכָּבֵד שֶׁלּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ ג' אָבוֹת וּמָסְרוּ נֶפֶשׁ, רוּח וּנְשָׁמָה לְגַבָּךְ הֲרֵי חָזְרוּ ג' אֵלֶּה לְהָאִיר בְּיִשְׂרָאֵל, וְאֵלֶּה הַ-ג' הֵם "אֱמֶת". בְּמִי נִשְׁלַם? אֶלָּא בְּיַעֲקֹב לְפִיכָךְ מִמֶּנּוּ, "כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת". וּלְפִי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בָּהֶם, "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן", וְאֵלֶּה הַ-ג' הָיוּ מִסְתַּלְּקִים מֵהֶם, אֲבָל הַתּוֹרָה הֶחֱזִירָה הַכֹּל לְגַבָּם שֶׁנֶּאֱמַר, "וְאֵין שִׁיּוּר אֶלָּא הַתּוֹרָה הַזֹּאת". עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתְךָ שֶׁמִּיִּחוּד שֶׁלְּךָ נִתְּנָה, וְהִיא תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁאֵין בָּהּ שִׁנּוּי כְּמוֹ שֶׁאֵין שִׁנּוּי בְּיִחוּדְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בְּךָ, "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִיתִי" לְפִיכָךְ, "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם". בַּעֲבוּר תּוֹרָתְךָ גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רצ"ב: משהוסרה העטרה בגלות - התחזקו עשו ולשמעאל לשלוט, ונטלו ד' מלכויות שליטה.  ובגאולה יתגלה עליה היחוד ותחזור למקומה ותינתן השליטה למלך המשיח.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁנֵי מְשִׁיחִין עוֹמְדִים תַּחַת שְׁנֵי רַגְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם", וְאוֹתָהּ הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה - שׁוֹלֶטֶת עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם. וּכְשֶׁנִּתְּנָה בְּרֹאשׁ דָּוִד - מִיָּד נוֹטֵל שְׁלִיטָה מֵאוּמוֹת הָעוֹלָם וְהַכֹּל נִתָּן לְיִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב, "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת". וְעַתָּה, שֶׁיָּרְדָה בַּגָּלוּת - מִשָּׁם נָטְלוּ שְׁלִיטָה כָּל אוּמוֹת הָעוֹלָם, וּלְפִי שֶׁיָּרְדוּ בִּשְׁנֵי רַגְלַיִם מִשָּׁם נִתְחַזְּקוּ עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל לִשְׁלוֹט בְּסוֹף הַכֹּל. וְעִם כָֹּל זֶה מִיּוֹם שֶׁיָּרְדָה שָׁם - כָּל הַגּוּף הַטָּמֵא נַטַּל שְׁלִיטָה בַּעֲבוּרָהּ, שֶׁהֵם ד' מַלְכֻיּוֹת, שֶׁהֵם אַחַת רֹאשׁ, וְאַחַת שְׁנֵי זְרוֹעוֹת, וְאַחַת גּוּף, וְאַחֲרוֹן שֶׁבְּכֻלָּם שְׁנֵי רַגְלַיִם - שָׁם עֲטָרָה בִּמְקוֹמָהּ וְהֵם שׁוֹלְטִים יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי כָּל אֶחָד כַּמָּה שֶׁנָּטַל מִן הָעֲטָרָה - כָּךְ שָׁלַט. וְעַתָּה תְּרֵין מְשִׁיחִין שָׁם עוֹמְדִים וְהֵם סוֹבְלֵי חֳלָאִים עַד שֶׁיּוֹצִיאוּ אוֹתָהּ לַחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ", בְּמַאי? אֶלָּא בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "מֵאֵת יְהוָֹה הָיְתָה זֹאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" פֶּלֶא (אוֹתִיוֹת אלף) - א' אֶחָד.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, תֵּן כֹּחַ לִמְשִׁיחֶךָ לְהוֹצִיא הָעֲטָרָה מִגָּלוּתָהּ וּלְהַחֲזִיר אוֹתָהּ לְיָשְׁנָהּ, מִיָּד יֵאָמֵר בְּךָ, "יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלָךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.