Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְהָא אוּקְמוּהוּ "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), אוֹמָאָה בְּחַ"י, דְאִיהוּ כְלִיל חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), עַד הַהוּא נַהֲרָא, דִבְהַהוּא זִמְנָא צְלוֹתָא תְהֵא נַהֲרָא בְלִבָּא וּבְעַיְינִין, וּבְגִין דִּבְחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא תַלְיָא פּוּרְקָנָא, וּבֵיהּ אִתְגַּלְיָא, דְאִיהוּ יְסוֹד חַ"י עָלְמִין, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים א' ט, ג).

"וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי" (מלכים א' ט, ג) אַדְכִּיר עַיְינִין וְלִבָּא, בְּגִין דְּצָרִיךְ בַּר נַשׁ בִּצְלוֹתֵיהּ לְמֶהֱוִי עֵינוֹי לְתַתָּא לְגַבֵּי נִשְׁמָתָא, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי אֲסִירָא בְגָלוּתָא, וְלִבֵּיהּ לְעֵילָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרָזָא דְמִלָּה "עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (תהלים כה, טו), וְלִבֵּיהּ לְעֵילָא לְנָטְלָא נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), בְלִבִּי וַדַּאי, בֵּיהּ עָתִיד לְנָטְלָא נוּקְמָא, כְּמָה דְנָטִיל בֵּיהּ נוּקְמָא מִמִּצְרָאֵי.

דְּאִיהִי לִבִּ"י שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּתְרֵין, אבגית"ץ בֵּיהּ אַפִּיק לְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא. קְרַ"ע שָׂטָ"ן דְּאִיהוּ שְׁמָא תִנְיָינָא דְיוֹמָא תִנְיָינָא, בֵּיהּ קָרַע יַמָּא, וּבְהַאי שְׁמָא אִתְּמַר "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם" (בראשית א, ו) וְגוֹ', נג"ד יכ"ש "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת" (שמות לד, י), בְּכָל שְׁמָא נָטַל נוּקְמָא בְּמִצְרַיִם.
וּפוּרְקָנָא בְלִבָּא תַלְיָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ הַלֵּב רוֹאֶה, וּבְגִין דָּא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), נְקָמָה בְּמַאי בְּלִבִּי בְּי"ה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י"הּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), וּפוּרְקָנָא בְלִבָּא תַלְיָא, דְבֵיהּ אִתְּמַר הַלֵּב רוֹאֶה, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין לְלִבִּ"י גִלִּיתִי וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי. מַאי לְלִבִּי? אֶלָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב אִתְקְרִיאַת לִבִּי, וְאוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה אִתְקְרִיאַת פּוּמָא. וְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין מִלִּבָּא לְפוּמָא לָא גַלִּי, לְלִבִּ"י גִלִּיתִי דָא שְׁמָא דְע"ב שְׁמָהָן, וְאִינוּן שַׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא, דְתַלְיָין מִן ב'.

וְאוֹרַיְיתָא אִית לָהּ רֵישָׁא וְגוּפָא וְלִבָּא וּפִימָא וְאֵבָרִין, כְּגַוְונָא דְאִית בְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן רֵישִׁין רֵישֵׁי עַמָּא, וּמִנְּהוֹן עַיְינִין הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָיָה אִם מֵעִינֵי הָעִדָה, וְאִית מִנְּהוֹן לִבָּא, דְאִינוּן לָקֳבֵל שַׁבְעִין סַנְהֶדְרִין וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל גַּבַּיְיהוּ, דְּלָא חָסְרִין מֵעָלְמָא כְּוָתַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לְלִבִּי גִלִּיתִי, אֲבָל אָחֳרָנִין דְּאִינוּן כִּשְׁאָר אֵבָרִין אִתְּמַר בְּהוֹן וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי, וְכֵן בְּאוֹרַיְיתָא שַׁבְעִין אַנְפִּין תַּלְיָין מִתְּרֵין תּוֹרוֹת, אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.

וּבְגָלוּתָא חָלַק לִבָּ"ם, דְּאִינוּן ע"ב צַדִּיקִים דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְסַנְהֶדְרִין, וְרָזָא דְמִלָּה "אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ" (ישעיהו ל, יח), לֹ"ו בְּחוּשְׁבָּנָא סְלִיק תְּלָתִין וְשִׁית, וְאִינוּן ל"ו בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְל"ו לְבָר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְדָא אִיהוּ "חָלַק לִבָּ"ם" (הושע י, ב), וּמָאן "חָלַק לִבָּם". שְׂאוֹר וְחָמֵץ דְּאִינוּן עֵרֶב רַב, וְרָזָא דְמִלְתָא "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב, טו), אַךְ חָלַק, וְאוֹמָאָה דְיִתְמַחוּן בְּי"ד, דְּאִינוּן אַרְבַּע סְרֵי יוֹמֵי דְפִסְחָא, לְקַיְימָא "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל" (יחזקאל מה, כא).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

וְהָא אוּקְמוּהוּ "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר,  אוֹמָאָה בְּחַ"י, דְאִיהוּ כְלִיל חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, הַשְּׁבוּעָה בְּחַ"י, שֶׁכּוֹלֵל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה, "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), עַד הַהוּא נַהֲרָא, דִבְהַהוּא זִמְנָא צְלוֹתָא תְהֵא נַהֲרָא בְלִבָּא וּבְעַיְינִין, שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר, עַד אוֹתוֹ הָאוֹר, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה מְאִירָה בַּלֵּב וּבָעֵינַיִם,  וּבְגִין דִּבְחַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא תַלְיָא פּוּרְקָנָא, וּבֵיהּ אִתְגַּלְיָא, וּמִשּׁוּם שֶׁבִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַבְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, וּבוֹ מִתְגַּלָּה, דְאִיהוּ יְסוֹד חַ"י עָלְמִין, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים" (מלכים א' ט, ג) שֶׁהוּא יְסוֹד חַ"י הָעוֹלָמִים, נֶאֱמַר בּוֹ וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים.
 
 "וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי" (מלכים א' ט, ג) אַדְכִּיר עַיְינִין וְלִבָּא, בְּגִין דְּצָרִיךְ בַּר נַשׁ בִּצְלוֹתֵיהּ לְמֶהֱוִי עֵינוֹי לְתַתָּא לְגַבֵּי נִשְׁמָתָא, וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי, הִזְכִּיר עֵינַיִם וְלֵב, מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו לְמַטָּה אֶל הַנְּשָׁמָה, דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי אֲסִירָא בְגָלוּתָא, וְלִבֵּיהּ לְעֵילָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁהִיא שְׁכִינָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה בַגָּלוּת, וְלִבּוֹ לְמַעְלָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וְרָזָא דְמִלָּה "עֵינַי תָּמִיד אֶל יְהֹוָה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (תהלים כה, טו), וְסוֹד הַדָּבָר - עֵינַי תָּמִיד אֶל יהו"ה כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי,  וְלִבֵּיהּ לְעֵילָא לְנָטְלָא נוּקְמָא מֵעֲמָלֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), וְלבּוֹ לְמַעְלָה לִטֹּל נְקָמָה מֵעֲמָלֵק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי,  בְלִבִּי וַדַּאי, בֵּיהּ עָתִיד לְנָטְלָא נוּקְמָא, כְּמָה דְנָטִיל בֵּיהּ נוּקְמָא מִמִּצְרָאֵי בְּלִבִּי וַדַּאי, בּוֹ עָתִיד לִטֹּל נְקָמָה, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל בּוֹ נְקָמָה מֵהַמִּצְרִים. דְּאִיהִי לִבִּ"י שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּתְרֵין, אבגית"ץ בֵּיהּ אַפִּיק לְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא שֶׁהוּא לִבִּ"י, שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, אבגית"ץ, בּוֹ הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת. קְרַ"ע שָׂטָ"ן דְּאִיהוּ שְׁמָא תִנְיָינָא דְיוֹמָא תִנְיָינָא, בֵּיהּ קָרַע יַמָּא, וּבְהַאי שְׁמָא אִתְּמַר "יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם" (בראשית א, ו) וְגוֹ', קר"ע שט"ן, שֶׁהוּא הַשֵּׁם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי, בּוֹ קָרַע אֶת הַיָּם, וּבַשֵּׁם הַזֶּה נֶאֱמַר יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וְגוֹמֵר. נג"ד יכ"ש "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת" (שמות לד, י), נג"ד יכ"ש נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת, בְּכָל שֵׁם נוֹטֵל נְקָמָה בַּמִּצְרִים.
 
 בְּכָל שְׁמָא נָטַל נוּקְמָא בְּמִצְרַיִם. וּפוּרְקָנָא בְלִבָּא תַלְיָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ הַלֵּב רוֹאֶה, וּבְגִין דָּא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד), וְהַגְּאֻלָּה בַּלֵּב תְּלוּיָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הַלֵּב רוֹאֶה, וּמִשּׁוּם זֶה כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי, נְקָמָה בְּמַאי בְּלִבִּי בְּי"ה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל י"הּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), נְקָמָה בַּמֶּה? בְּלִבִּי, בְּיָ"הּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ"הּ, וְעָלָיו נֶאֱמַר כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ,  וּפוּרְקָנָא בְלִבָּא תַלְיָא, דְבֵיהּ אִתְּמַר הַלֵּב רוֹאֶה, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין לְלִבִּ"י גִלִּיתִי וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִיוְהַגְּאֻלָּה תְלוּיָה בַלֵּב, שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר הַלֵּב רוֹאֶה, וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לְלִבִּ"י גִלִּיתִי וּלְאֵיבָרַי לֹא גִלִּיתִי.  מַאי לְלִבִּי? אֶלָּא אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב אִתְקְרִיאַת לִבִּי, וְאוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה אִתְקְרִיאַת פּוּמָא. מַה זֶּה לְלִבִּי? אֶלָּא תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב נִקְרֵאת לִבִּי, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִקְרֵאת פֶּה,  וְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין מִלִּבָּא לְפוּמָא לָא גַלִּי, לְלִבִּ"י גִלִּיתִי וּפֵרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, מִלֵּב לְפֶה לֹא גִלָּה, לְלִבִּ"י גִלִּיתִי,  דָא שְׁמָא דְע"ב שְׁמָהָן, וְאִינוּן שַׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא, דְתַלְיָין מִן ב' זֶהוּ הַשֵּׁם שֶׁל ע"ב שֵׁמוֹת, וְהֵם שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁתְּלוּיִים מִן ב'.

 וְאוֹרַיְיתָא אִית לָהּ רֵישָׁא וְגוּפָא וְלִבָּא וּפִימָא וְאֵבָרִין, כְּגַוְונָא דְאִית בְּיִשְׂרָאֵל, וְלַתּוֹרָה יֵשׁ רֹאשׁ וְגוּף וְלֵב וּפֶה וְאֵיבָרִים, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל,  דְּאִינוּן רֵישִׁין רֵישֵׁי עַמָּא, וּמִנְּהוֹן עַיְינִין הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְהָיָה אִם מֵעִינֵי הָעִדָה, שֶׁהֵם רָאשִׁים, רָאשֵׁי הָעָם, וּמֵהֶם עֵינַיִם, זֶה שֶׁכָּתוּב וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה. וְאִית מִנְּהוֹן לִבָּא, דְאִינוּן לָקֳבֵל שַׁבְעִין סַנְהֶדְרִין וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל גַּבַּיְיהוּ, דְּלָא חָסְרִין מֵעָלְמָא כְּוָתַיְיהוּ, וְדָא אִיהוּ לְלִבִּי גִלִּיתִי, וְיֵשׁ מֵהֶם לֵב, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שִׁבְעִים סַנְהֶדְרִין, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל גַּבֵּיהֶן, שֶׁלֹּא חֲסֵרִים מֵעוֹלָם כְּמוֹתָם, וְזֶהוּ לְלִבִּי גִלִּיתִי,  אֲבָל אָחֳרָנִין דְּאִינוּן כִּשְׁאָר אֵבָרִין אִתְּמַר בְּהוֹן וּלְאֵבָרַי לֹא גִלִּיתִי, אֲבָל אֲחֵרִים שֶׁהֵם כִּשְׁאָר אֵיבָרִים, נֶאֱמַר בָּהֶם וּלְאֵיבָרַי לֹא גִלִּיתִי,  וְכֵן בְּאוֹרַיְיתָא שַׁבְעִין אַנְפִּין תַּלְיָין מִתְּרֵין תּוֹרוֹת, אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה וְכֵן בַּתּוֹרָה שִׁבְעִים פָּנִים תְּלוּיִים מִשְּׁתֵּי תוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
 
 וּבְגָלוּתָא חָלַק לִבָּ"ם, דְּאִינוּן ע"ב צַדִּיקִים דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְסַנְהֶדְרִין, וּבַגָּלוּת חָלַק לִבָּ"ם, שֶׁהֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם צַדִּיקִים שֶׁהֵם כְּמוֹ הַסַּנְהֶדְרִין, וְרָזָא דְמִלָּה "אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ" (ישעיהו ל, יח), לֹ"ו בְּחוּשְׁבָּנָא סְלִיק תְּלָתִין וְשִׁית, וְאִינוּן ל"ו בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְל"ו לְבָר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְסוֹד הַדָּבָר - אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ, ל"וֹ בְּחֶשְׁבּוֹן עוֹלֶה שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ, וְהֵם שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ מִחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְדָא אִיהוּ "חָלַק לִבָּ"ם" (הושע י, ב), וְזֶהוּ חָלַק לִבָּ"ם.  וּמָאן "חָלַק לִבָּם"? שְׂאוֹר וְחָמֵץ דְּאִינוּן עֵרֶב רַב, וּמִי חָלַק לִבָּם? הַשְּׂאוֹר וְחָמֵץ שֶׁהֵם עֵרֶב רַב,  וְרָזָא דְמִלְתָא "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב, טו)וְסוֹד הַדָּבָר - וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם, אַךְ חָלַק, וְאוֹמָאָה דְיִתְמַחוּן בְּי"ד, דְּאִינוּן אַרְבַּע סְרֵי יוֹמֵי דְפִסְחָא, לְקַיְימָא "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" (מיכה ז, טו), אַךְ חֵלֶק, וּשְׁבוּעָה שֶׁיִּמָּחוּ בְּי"ד, שֶׁהֵם אַרְבָּעָה עָשָׂר יְמֵי פֶסַח, לְקַיֵּם כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "חָג שְׁבֻעוֹת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל" (יחזקאל מה, כא) (וְזֶה שִׁבְעָה יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁל הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה וְשִׁבְעָה יְמֵי הַפֶּסַח שֶׁל גָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, חוֹבָא גָּרִים חוֹבָא. וְחוֹבָא דְּעֵגֶל גָּרִים חוֹבָא דִּמְרַגְּלִים, עַד דְּאִתְעַכְּבוּ בְּמַדְבְּרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטוּ עֲלַיְיהוּ. אֲבָל בְּסוֹף יוֹמִין בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא, דִּכְבָר פְּגִימוּ אִתְעַבַר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּבִיקוּ מִנַיְיהוּ, כְּדֵין תָּב מֹשֶׁה לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין כִּבְקַדְמִיתָא. בְּמַאי? אֶלָּא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. וְהָכָא כְּתִיב "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ, יז) לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא לְאַהַדְרָא מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָרִיךְ לוֹן הָכִי שָׁארֵי "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' לְאַהַדְרָא כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ.

(דף קז' עמוד ב') תָּא חֲזֵי, "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב). מַאי שֵׂעִיר וּפָארָן הָכָא? אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלָּה בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, וּקְלִיפִין כֻּלְהוֹ אִשְׁתַּעְבִּידוּ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וְאוֹרַיְתָא בְּתִיקּוּנָא דְּכֹלָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְיְהִיבַת. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). וּבְדָא אַתְקִיף לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא "חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים לא, ז) לִיהוֹשֻׁעַ אִתְּמָר. וְדָא חָזָק מִיָּד הַחֲזָקָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי אִי יִשְׂרָאֵל לָא הֲווּ חָאבִין כֹּלָּא הֲוָה מִתְתַּקָּן כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל כֵּיוָן דְּחָאבוּ אִתְהֲדָרוּ מִילִין בְּקִלְקוּלָא. עַד דְּיֵיתֵי רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לְאַהַדְרָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּזִמְנָא דְּתִתְגָּלֵּי רְתִיכָא עִלָּאָה לְקַמֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּד' חָיוֹת אִית תְּלָת אַנְפִּין לְכָל חַד, דְּכֻלְּהוּ דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. וּתְלָת דִּיוּקְנִין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִתַּמָּן לְכָל סְטַר וְאִינּוּן תְּלָת בִּרְכָאָן "יְבָרֶכְךָ" "יָאֵר" "יִשָּׂא" וְדָא יה"ו מיהו"ה. ה"א בָּתְרָאָה בַּהּ "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כז). וְתָא חֲזֵי, הוי"ה חֲדָא אִיהִי, בַּהּ מִתְפָּרְשָׁאן ד' חֵיוָן לְסִטְרַיְיהוּ. כָּל (דף קח' עמוד א') חַד אֲפִיק תְּלָת בִּרְכָאָן אִלֵּין. בְּגִין כָּךְ "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה" "יָאֵר יְהֹוָה" "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו). וְאַנְפִּין אִינוּן י"ב, בְּהוּ מִתְגַּלְגְּלִין כ"ב אַתְוָן דְּנָפְקִין מֵהַהוּא רְקִיעָא דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ. וּבְהוּ מִתְגַּלְגְּלִין י"ב אַלְפָא בֵּיתִין אַלְפָא בֵּיתָא לְכָל חַד. וְרָזָא דָּא שְׁמָא דכ"ב אַתְוָן דְּמִתְגַּלְגֵּל בְּצֵירוּפוֹי בִּפְסוּקִין אִלֵּין.

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְגַּלְגֵּלָן אַתְוָן וַדַּאי בְּי"ב צֵירוּפִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, צֵירוּפָא לְשִׁבְטָא מִתְּרֵיסַר שְׁבָטִין. לְבָתַר י"ב אִלֵּין מִתְחַבְּרָן בְּי"ב אָחֲרָנִין דְּקַיְּימִין לְתַתָּא בְּשְׁכִינְתָּא, וְאִינּוּן כ"ד, אַתְוָן דִרְקִיעָא מִסְתַּחֲרַן עַל כֹּלָּא וְאִינּוּן כ"ה. בְּרָזָא דָּא "כֹּ"ה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ כ"ב אַתְוָן מִצְטָרְפָן בְּי"ב צֵירוּפִין כֹּלָּא אִיהוּ ל"ד, וְדָא יד"ך. בֵּיהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם" (ויקרא ט, כב) יָדוֹ כְּתִיב. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא דְּמִסְתְּדַּר בְּסִדְרוֹי לְתִיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל.

> משה ישוב לעתיד לבוא להחזיר הכתרים לישראל ולהשלים התיקון

תָּא חֲזֵי, חוֹבָא גָּרִים חוֹבָא. וְחוֹבָא דְּעֵגֶל גָּרִים חוֹבָא דִּמְרַגְּלִים, עַד דְּאִתְעַכְּבוּ בְּמַדְבְּרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטוּ עֲלַיְיהוּ. בוא וראה, עבירה גוררת עבירה, וחטא העגל גרם לחטא המרגלים, עד שהתעכבו המדבר מלהיכנס לארץ, ומקום המדבר הוא מקום הטומאה, וככל שהתעכבו יותר כך דבקה בהם הטומאה יותר,  אֲבָל בְּסוֹף יוֹמִין בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא, דִּכְבָר פְּגִימוּ אִתְעַבַר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּבִיקוּ מִנַיְיהוּ, אבל באחרית הימים, בזמן שיהיו ראויים להיכנס לארץ, הן הגשמית והן הרוחנית שהיא השכינה, שכבר יעברו הפגמים, והסטרא אחרא תעזוב אותם, כְּדֵין תָּב מֹשֶׁה לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין כִּבְקַדְמִיתָא. ואז, ישוב משה לקשור הקשרים של הכתרים כבתחילה. בְּמַאי? במה? אֶלָּא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. במשנה תורה ועשרת הדברות, וְהָכָא כְּתִיב וכאן כתוב "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ, יז) לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא לְאַהַדְרָא מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. להראות שכל הדברים יחזרו כבראשונה, וּבְשַׁעֲתָא דְּבָרִיךְ לוֹן הָכִי שָׁארֵי ובשעה שבירך אותם משה לפני מותו, כך התחיל ברכתו "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' לְאַהַדְרָא כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ. להחזיר את הכל למקומו.

(דף קז' עמוד ב') תָּא חֲזֵי, בוא וראה "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב). מַאי שֵׂעִיר וּפָארָן הָכָא? למה הזכיר שעיר ופארן כאן? אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלָּה בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, אלא להראות את כח הקדושה במדריגתו כראוי, שהכל נכלל כאחד, וּקְלִיפִין כֻּלְהוֹ אִשְׁתַּעְבִּידוּ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וכל הקליפות השתעבדו לצד הקדושה, וְאוֹרַיְתָא בְּתִיקּוּנָא דְּכֹלָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְיְהִיבַת. והתורה ניתנה, בתיקון הכל, בכללות הכל. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא וכלל הכל "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). וּבְדָא אַתְקִיף לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. ובזה חיזק אותם להכניסם לארץ ישראל הקדושה, וְרָזָא דָּא וזה סוד "חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים לא, ז) לִיהוֹשֻׁעַ אִתְּמָר נאמר. וְדָא המילה חָזָק מִיָּד הַחֲזָקָה בשורש התיבה הַ-חֲזָקָ-ה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי אִי יִשְׂרָאֵל לָא הֲווּ חָאבִין כֹּלָּא הֲוָה מִתְתַּקָּן כִּדְקָא יָאוּת. אבל, בוא וראה, שבודאי אם לא היו חוטאים ישראל, הכל היה נתקן כמו שראוי, אֲבָל כֵּיוָן דְּחָאבוּ אִתְהֲדָרוּ מִילִין בְּקִלְקוּלָא. כשנתנה התורה עברו כל הקלקולים, אבל כיון שחטאו, החזירו את הדברים לקלקולם, עַד דְּיֵיתֵי רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לְאַהַדְרָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, עד שלעתיד לבוא יבוא משה רבנו הרועה הנאמן להחזיר הכל בתיקון שלם, בְּזִמְנָא דְּתִתְגָּלֵּי רְתִיכָא עִלָּאָה לְקַמֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. בזמן שתתגלה המרכבה העליונה לפני כל ישראל. אשרי חלקם.

> דמות אדם ודמות החיות שבמרכבה, ודרך המשכת צירופי האותיות על ידן

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּד' חָיוֹת אִית תְּלָת אַנְפִּין לְכָל חַד, דְּכֻלְּהוּ דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. ודאי בד' החיות של המרכבה יש ג' פנים של אריה, שור ונשר בכל אחד, וכל הארבע בדיוקן אדם, וג' הפנים מתחברים בג' מהם. וּתְלָת דִּיוּקְנִין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִתַּמָּן לְכָל סְטַר וְאִינּוּן תְּלָת בִּרְכָאָן ושלושה דיוקנאות אחרים יוצאים משם לכל צד והם ג' ברכות "יְבָרֶכְךָ" "יָאֵר" "יִשָּׂא" וְדָא וזה יה"ו מיהו"ה. ה"א בָּתְרָאָה בַּהּ ה' אחרונה ובה "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כז).

וְתָא חֲזֵי, הוי"ה חֲדָא אִיהִי, בַּהּ מִתְפָּרְשָׁאן ד' חֵיוָן לְסִטְרַיְיהוּ. ובוא וראה, יהו"ה אחד הוא, וממנו נחלקים ד' החיות לצדדיהם, כָּל (דף קח' עמוד א') חַד אֲפִיק תְּלָת בִּרְכָאָן אִלֵּין. כל אחד, מוציא שלוש ברכות אלו בְּגִין כָּךְ "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה" "יָאֵר יְהֹוָה" "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו). וְאַנְפִּין אִינוּן והפנים הם י"ב, בְּהוּ מִתְגַּלְגְּלִין כ"ב אַתְוָן דְּנָפְקִין מֵהַהוּא רְקִיעָא דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ. ובהם מתגלגלים כ"ב האותיות כאמור לעיל  שיוצאים מהרקיע שעומד עליהם, וּבְהוּ מִתְגַּלְגְּלִין י"ב אַלְפָא בֵּיתִין אַלְפָא בֵּיתָא לְכָל חַד. ובהם מתגלגלים י"ב צירופי אלפא ביתות - וכל אחד מהם כנגד פנים אחד. וְרָזָא דָּא שְׁמָא דכ"ב אַתְוָן דְּמִתְגַּלְגֵּל בְּצֵירוּפוֹי בִּפְסוּקִין אִלֵּין. וסוד זה, השם של כ"ב אותיות שמתגלגל בצירופיו בפסוקים האלה.

> חיבורי י"ב צירופי אלפא ביתות בסוד יד"ך

תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְגַּלְגֵּלָן אַתְוָן וַדַּאי בְּי"ב צֵירוּפִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, צֵירוּפָא לְשִׁבְטָא מִתְּרֵיסַר שְׁבָטִין. בוא וראה, ככה מתגלגלות אותיות ודאי ב-יב' צירופי אלפא ביתות בי"ב צירופין של שם הוי"ה ב"ה, צירוף אחד כנגד כל אחד מי"ב שבטים הנמצאים בז"א, לְבָתַר י"ב אִלֵּין מִתְחַבְּרָן בְּי"ב אָחֲרָנִין דְּקַיְּימִין לְתַתָּא בְּשְׁכִינְתָּא, אחר כך, י"ב הצירופים האלה מתחברים בי"ב צירופים אחרים של שם הוי"ה הנמצאים בחותם בלב השכינה שלמטה, וְאִינּוּן כ"ד וביחד הם כ"ד צירופים כנגד כ"ד צירופי אדנ"י, אַתְוָן דִרְקִיעָא מִסְתַּחֲרַן עַל כֹּלָּא וְאִינּוּן כ"ה, האותיות יוצאות מהרקיע וסובבות על הכל וכולם כ"ה צירופים. בְּרָזָא דָּא בסוד זה "כֹּ"ה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ כ"ב אַתְוָן מִצְטָרְפָן בְּי"ב צֵירוּפִין כֹּלָּא אִיהוּ ל"ד, וְדָא יד"ך. בוא וראה, סוד זה הוא כ"ב אותיות, המצטרפות בי"ב צירופים, הכל ביחד עולה ל"ד וגימ' יד"ך, בו בֵּיהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם" (ויקרא ט, כב) יָדוֹ כְּתִיב כתוב בכתיב חסר ויכול גם להדרש ידו האחת והיא. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא דְּמִסְתְּדַּר בְּסִדְרוֹי לְתִיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל. סדרי המרכבה במסתדרים בסדריהן לתיקון ישראל.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קס"ו: מעלת ישראל שששים רבוא דיוקנאות עליונות שלהם מתקשרות תמיד למעלה, ולכן אפילו בזמן שלמטה הם בפירודא, ה' משלים בעליונים מה שלא נשלם בתחתונים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הִנֵּה "שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל" שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ הֲרֵי הַס"א מַפְרֶדֶת אוֹתָם שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה, לָכֵן אֵין לָהֶם כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק לְפָנֶיךָ שֶׁהֲרֵי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת כּוֹלֵל בּוֹ כֹּחַ כֻּלָּם וְיֵאָמֵר בּוֹ 'שָׁקּוּל זֶה כְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ', שֶׁהֲרֵי אֵינָם מִתְקַשְּׁרִים כֵּן עַד שֶׁתִּשְׁלַח לָהֶם אֵלִיָּהוּ עַבְדְּךָ וְהוּא יְקַשֵּׁר אוֹתָם דִּכְתִיב "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".

וְעִם כֹל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁלְּמַטָּה הֵם פְּזוּרִים הֲרֵי לְמַעְלָה הֵם קְשׁוּרִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִּיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם", וְעַל כֵּן אַתָּה מַשְׁלִים בָּעֶלְיוֹנִים מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה בַּתַּחְתּוֹנִים. וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁלָּהֶם מִתְחַבְּרוֹת לְמַעְלָה כְּאֶחָד, וּבְכֹחַ זֶה תּוֹרִיד לָנוּ אוֹר לְמַטָּה לְתַקֵּן תִּקּוּנֵי שְׁכִינָתְךָ בְּכֹחַ גָּדוֹל בְּכֹחַ יִחוּדְךָ שֶׁאֵין זוּלָתְךָ.

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ שֶׁתַּדְרִיכֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שׁוּם פְּסֹלֶת בַּעֲבוֹדָתֵנוּ. וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת - קָדְשְׁךָ יִהְיוּ הַצֵּל שֶׁלָּנוּ שֶׁיַּנְהִיג אוֹתָנוּ בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר "הוֹרֵנִי יְהוָֹה דַּרְכְּךָ אֲהַלֵּךְ בַאַמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ", עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה יִחוּד שֶׁלְּךָ בְּכָל הָעוֹלָם וְאָז תִּהְיֶה כָּל נְשָׁמָה וּנְשָׁמָה מִתְעַטֶּרֶת בְּעַטְרוֹת שְׁכִינָתְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק, יְהוָֹה כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְּרֶנּוּ". בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.



תפילה קס"ז:
 ההסתר בגלות מסתיר גם את אורות הקדושה מהס"א ואינם יכולים לחזות ולקטרג מתי תבוא מכתם. וקיווים של ישראל שההסתר תהיה של ישועה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מוֹשִׁיעַ אַיִן בִּלְתְּךָ שֶׁ"אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ", בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהַס"א אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּכֹחַ כָּל הָאוֹרוֹת שֶׁבָּאִים כְּנֶגְדָּהּ לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ - הֲרֵי הֵם מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים אוֹתָם כָּעִנְיָן שֶׁנֶאֱמַר "עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֵף צָר יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח", שֶׁס"מ הָרָשָׁע שׂוֹחֵק וּמַלְעִיג עַל אוֹרוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְתִקּוּנֶיהָ וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מֵהֶם שֶׁהֲרֵי הוּא מַקְבִּיל קִטְרוּג לְעֻמָּתָם, אֲבָל הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ מֵבִיא אוֹרוֹת גְּדוֹלִים בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר שֶׁהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ בָּהֶם וְיוֹצְאִים פִּתְאֹום, דִּכְתִיב "וַיּוֹרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאֹום הָיוּ מַכּוֹתָם", מִיָּד הוּא נִשְׁבָּר לִפְנֵיהֶם וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד. וְכֵן נֶאֱמַר "וּפִתְאֹום יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים". וּלְפִיכָךְ בַּהֶסְתֵּר שֶׁלְּךָ זֶהוּ כֹּחַ הַתְּשׁוּעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ, וּבְשָׁעָה שֶׁתַּסְתִּיר פָּנֶיךָ בְּסוֹף כָּל הַגָּלוּת וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, כִּי אָז הוּא שֶׁתָּבוֹא פִּתְאֹום עַל ס"מ הָרָשָׁע וְתִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶנָּה יִוָּשֵׁעַ" וַדַּאי. לְךָ מְקַוִּים יִשְׂרָאֵל בְּכָל הֶסְתֵּר פָּנִים שֶׁלְּךָ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַהֶסְתֵּר אֶלָּא לְהָבִיא לָהֶם יְשׁוּעָה. וְאַתָּה אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן, כָּל מַעֲשֶׂיךָ אֱמֶת שֶׁאֵין לָהֶם שִׁנּוּי, וְזֶה מַה שֶּׁנָּתַתָּ לְבִטָּחוֹן לְיַעֲקֹב לְפִי שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד בְּעֵת צָרָה שֶׁיֵּדַע שֶׁהֶסְתֵּר פָּנִים לֹא יִהְיֶה אֶלָּא לְהוֹשִׁיעוֹ, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וַדַּאי. הֲרֵי לָאֱמֶת הַזֶּה יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְפָנֶיךָ שֶׁתְּגַלֶּה לָהֶם יְשׁוּעָה בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.