תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.
תְּלַת וָוִי"ן אִית בְּהַאי שְׁמָא, דְאִנּוּן שַׁרְבִיטִין. שֵׂעָר אִתְקְרֵי עַל שֵׁם שִׁעוּר קוֹמָתֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל נִימָא וְנִימָא אִתְקְרֵי נִשְׁמָתָא. וְאִית נִימִין דְּאִתְקְרִיאוּ מַלְאָכִין, וְכָל נִיצוֹץ אִתְקְרֵי אוֹפָן וְאִתְקְרֵי גַלְגַּל. וְאִית מִנַּיְיהוּ דְאִינוּן נִימִין מֵאֶשָּׁא חִוְורָא כֻלְּהוּ רַחֲמֵי, וְאִית מִנַּיְיהוּ דְאִינוּן נִימִין דְּאִינוּן מֵאֶשָּׁא סוּמְקָא וְכֻלְּהוּ דִין, וְאִית נִימִין כֻּלְּהוּ יְרוֹקִין מֵאֶשָּׁא יְרוֹקָא, וְאִית נִימִין כֻּלְּהוּ מֵאֶשָּׁא אוּכְמָא, אִלֵּין אִתְקְרִיאוּ שֵׂעָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
כָּל נִיצוֹץ שִׁעוּר מַהֲלַךְ דִּילֵיהּ עֶשֶׂר אַלְפִין, וְכָל נִימָא אִיהִי שִׁעוּרָא דְאֶצְבָּעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכָל אֶצְבַּע אִיהוּ פַּרְסָה זְעִירָא, וְכָל פַּרְסָה אִית בָּהּ תְּלַת מִיל, לָקֳבֵל תְּלַת פִּרְקִין דְּאֶצְבָּעָא, וְכָל מִיל אִיהוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, אֲבָל מִיל דְּפַרְסָה עִלָּאָה אִיהוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רִבּוֹא, וְהָכִי דְרוֹעָא תִשְׁכַּח בָּהּ תְּלַת פִּרְקִין, וְכָל פֶּרֶק אִיהוּ י', וְכָל אַמָּה אִיהוּ ו', אֲבָל אֶצְבַּע וְאַמָּה דָּא שִׁעוּרֵיהּ זְעִיר מִסִּטְרָא דִזְעִיר אַנְפִּין, וְדָא שִׁעוּרֵיהּ רַב מִסִּטְרָא דַאֲרִיךְ אַנְפִּין.
וּבְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר אִיהוּ יְהֹוָה, וְאִיהוּ שִׁעוּרָא דְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, בְּגָבְהָא בְאָרְכָּא עֵילָּא וְתַתָּא, וּלְאַרְבַּע סִטְרִין, וְאִיהוּ בֵּין כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר, לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ, כְּנִשְׁמָתָא דְאִשְׁתַּכְּחַת בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּגוּפָא. וְאִית אֵבֶר עִלָּאָה דְאִתְקְרֵי יְהֹוָה עַל שְׁמֵיהּ, דְּשָׁלְטָנוּתֵיהּ בַּאֲתַר יְדִיעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ" (זכריה יד, ט).
וְאִית תְּרֵין אֵבָרִין עִלָּאִין מִנֵּיהּ, דְּאִתְקְרִיאוּ יְהֹוָה אֱלֹהִים דְּשָׁלְטָנוּתְהוֹן בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד, לט), וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי אֱלֹהִים, וְשָׁלְטָנוּתֵיהּ בְּכָל אַרְעָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים" (תהלים מז, ח). וְאִית אָחֳרָא דְשָׁלְטָנוּתֵיהּ אִיהוּ בִתְרֵין אֵבָרִין בְּמוֹחָא וּבְלִבָּא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה), וְאַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא עַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר דְּ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", עִם כָּל דָּא הָכָא רָזָא דְּדִיּוֹקְנָא עִלָּאָה דִילֵיהּ, לְאַחֲזָאָה בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּגוּפֵיהּ שׁוֹלְטָנוּתֵיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לְבַר נַשׁ אֵיךְ אִתְנַהִיג עָלְמָא, וְיִנְדַּע לְמִקְרֵי לֵיהּ בְּכָל אֵבֶר כִּדְקָא יָאוּת לֵיהּ, וְאֵיךְ אִשְׁתַּנִּי שְׁמֵיהּ לְפוּם הַהוּא אֵבֶר.
וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ יְהֹוָה רַחֲמֵי, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אֱלֹהִים, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אֶהְיֶ"ה, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ צְבָאוֹ"ת, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אֵ"ל, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ שַׁדַּ"י, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אֲדֹנָ"י.
יְהֹוָה מְמַנָּא עַל קָלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "קוֹל יְהֹוָה בַּכֹּחַ" (תהלים כט, ד). אֶהְיֶ"ה עַל הֲוַיָּה וְהֶבֶל דְּלִבָּא, הַהוּא דְרָכִיב עַל קָלָא דְיְהֹוָה אִיהוּ עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, סָתִים וְטָמִיר וְלָא אִתְגַּלְיָא, וְאִיהוּ רָכִיב וְשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, חוֹבָא גָּרִים חוֹבָא. וְחוֹבָא דְּעֵגֶל גָּרִים חוֹבָא דִּמְרַגְּלִים, עַד דְּאִתְעַכְּבוּ בְּמַדְבְּרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטוּ עֲלַיְיהוּ. אֲבָל בְּסוֹף יוֹמִין בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא, דִּכְבָר פְּגִימוּ אִתְעַבַר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּבִיקוּ מִנַיְיהוּ, כְּדֵין תָּב מֹשֶׁה לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין כִּבְקַדְמִיתָא. בְּמַאי? אֶלָּא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. וְהָכָא כְּתִיב "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ, יז) לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא לְאַהַדְרָא מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָרִיךְ לוֹן הָכִי שָׁארֵי "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' לְאַהַדְרָא כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ.
(דף קז' עמוד ב') תָּא חֲזֵי, "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב). מַאי שֵׂעִיר וּפָארָן הָכָא? אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלָּה בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, וּקְלִיפִין כֻּלְהוֹ אִשְׁתַּעְבִּידוּ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וְאוֹרַיְתָא בְּתִיקּוּנָא דְּכֹלָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְיְהִיבַת. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). וּבְדָא אַתְקִיף לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. וְרָזָא דָּא "חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים לא, ז) לִיהוֹשֻׁעַ אִתְּמָר. וְדָא חָזָק מִיָּד הַחֲזָקָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי אִי יִשְׂרָאֵל לָא הֲווּ חָאבִין כֹּלָּא הֲוָה מִתְתַּקָּן כִּדְקָא יָאוּת. אֲבָל כֵּיוָן דְּחָאבוּ אִתְהֲדָרוּ מִילִין בְּקִלְקוּלָא. עַד דְּיֵיתֵי רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לְאַהַדְרָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּזִמְנָא דְּתִתְגָּלֵּי רְתִיכָא עִלָּאָה לְקַמֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּד' חָיוֹת אִית תְּלָת אַנְפִּין לְכָל חַד, דְּכֻלְּהוּ דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. וּתְלָת דִּיוּקְנִין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִתַּמָּן לְכָל סְטַר וְאִינּוּן תְּלָת בִּרְכָאָן "יְבָרֶכְךָ" "יָאֵר" "יִשָּׂא" וְדָא יה"ו מיהו"ה. ה"א בָּתְרָאָה בַּהּ "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כז). וְתָא חֲזֵי, הוי"ה חֲדָא אִיהִי, בַּהּ מִתְפָּרְשָׁאן ד' חֵיוָן לְסִטְרַיְיהוּ. כָּל (דף קח' עמוד א') חַד אֲפִיק תְּלָת בִּרְכָאָן אִלֵּין. בְּגִין כָּךְ "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה" "יָאֵר יְהֹוָה" "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו). וְאַנְפִּין אִינוּן י"ב, בְּהוּ מִתְגַּלְגְּלִין כ"ב אַתְוָן דְּנָפְקִין מֵהַהוּא רְקִיעָא דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ. וּבְהוּ מִתְגַּלְגְּלִין י"ב אַלְפָא בֵּיתִין אַלְפָא בֵּיתָא לְכָל חַד. וְרָזָא דָּא שְׁמָא דכ"ב אַתְוָן דְּמִתְגַּלְגֵּל בְּצֵירוּפוֹי בִּפְסוּקִין אִלֵּין.
תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְגַּלְגֵּלָן אַתְוָן וַדַּאי בְּי"ב צֵירוּפִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, צֵירוּפָא לְשִׁבְטָא מִתְּרֵיסַר שְׁבָטִין. לְבָתַר י"ב אִלֵּין מִתְחַבְּרָן בְּי"ב אָחֲרָנִין דְּקַיְּימִין לְתַתָּא בְּשְׁכִינְתָּא, וְאִינּוּן כ"ד, אַתְוָן דִרְקִיעָא מִסְתַּחֲרַן עַל כֹּלָּא וְאִינּוּן כ"ה. בְּרָזָא דָּא "כֹּ"ה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ כ"ב אַתְוָן מִצְטָרְפָן בְּי"ב צֵירוּפִין כֹּלָּא אִיהוּ ל"ד, וְדָא יד"ך. בֵּיהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם" (ויקרא ט, כב) יָדוֹ כְּתִיב. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא דְּמִסְתְּדַּר בְּסִדְרוֹי לְתִיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל.
> משה ישוב לעתיד לבוא להחזיר הכתרים לישראל ולהשלים התיקון
תָּא חֲזֵי, חוֹבָא גָּרִים חוֹבָא. וְחוֹבָא דְּעֵגֶל גָּרִים חוֹבָא דִּמְרַגְּלִים, עַד דְּאִתְעַכְּבוּ בְּמַדְבְּרָא וְסִטְרָא אַחֲרָא שָׁלְטוּ עֲלַיְיהוּ. בוא וראה, עבירה גוררת עבירה, וחטא העגל גרם לחטא המרגלים, עד שהתעכבו המדבר מלהיכנס לארץ, ומקום המדבר הוא מקום הטומאה, וככל שהתעכבו יותר כך דבקה בהם הטומאה יותר, אֲבָל בְּסוֹף יוֹמִין בְּזִמְנָא דְּאִתְחֲזֵי לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא, דִּכְבָר פְּגִימוּ אִתְעַבַר וְסִטְרָא אַחֲרָא אִשְׁתְּבִיקוּ מִנַיְיהוּ, אבל באחרית הימים, בזמן שיהיו ראויים להיכנס לארץ, הן הגשמית והן הרוחנית שהיא השכינה, שכבר יעברו הפגמים, והסטרא אחרא תעזוב אותם, כְּדֵין תָּב מֹשֶׁה לְקַשְּׁרָא קְשָׁרִין כִּבְקַדְמִיתָא. ואז, ישוב משה לקשור הקשרים של הכתרים כבתחילה. בְּמַאי? במה? אֶלָּא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה וְעֶשֶׂר אֲמִירָן. במשנה תורה ועשרת הדברות, וְהָכָא כְּתִיב וכאן כתוב "כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ, יז) לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא לְאַהַדְרָא מִילִין כִּבְקַדְמִיתָא. להראות שכל הדברים יחזרו כבראשונה, וּבְשַׁעֲתָא דְּבָרִיךְ לוֹן הָכִי שָׁארֵי ובשעה שבירך אותם משה לפני מותו, כך התחיל ברכתו "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא" (דברים לג, ב) וְכוּ' לְאַהַדְרָא כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ. להחזיר את הכל למקומו.
(דף קז' עמוד ב') תָּא חֲזֵי, בוא וראה "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר" (דברים לג, ב). מַאי שֵׂעִיר וּפָארָן הָכָא? למה הזכיר שעיר ופארן כאן? אֶלָּא לְאַחֲזָאָה מִלָּה בְּדָרְגָּהָא כִּדְקָא יָאוּת. דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל כַּחֲדָא, אלא להראות את כח הקדושה במדריגתו כראוי, שהכל נכלל כאחד, וּקְלִיפִין כֻּלְהוֹ אִשְׁתַּעְבִּידוּ לִסְטַר קַדִּישָׁא, וכל הקליפות השתעבדו לצד הקדושה, וְאוֹרַיְתָא בְּתִיקּוּנָא דְּכֹלָּא בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא אִתְיְהִיבַת. והתורה ניתנה, בתיקון הכל, בכללות הכל. וּכְלָלָא דְּכֹלָּא וכלל הכל "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). וּבְדָא אַתְקִיף לוֹן לְמֵיעַל לְאַרְעָא קַדִּישָׁא. ובזה חיזק אותם להכניסם לארץ ישראל הקדושה, וְרָזָא דָּא וזה סוד "חֲזַק וֶאֱמָץ" (דברים לא, ז) לִיהוֹשֻׁעַ אִתְּמָר נאמר. וְדָא המילה חָזָק מִיָּד הַחֲזָקָה בשורש התיבה הַ-חֲזָקָ-ה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּוַדַּאי אִי יִשְׂרָאֵל לָא הֲווּ חָאבִין כֹּלָּא הֲוָה מִתְתַּקָּן כִּדְקָא יָאוּת. אבל, בוא וראה, שבודאי אם לא היו חוטאים ישראל, הכל היה נתקן כמו שראוי, אֲבָל כֵּיוָן דְּחָאבוּ אִתְהֲדָרוּ מִילִין בְּקִלְקוּלָא. כשנתנה התורה עברו כל הקלקולים, אבל כיון שחטאו, החזירו את הדברים לקלקולם, עַד דְּיֵיתֵי רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְזִמְנָא דְּאָתֵי לְאַהַדְרָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, עד שלעתיד לבוא יבוא משה רבנו הרועה הנאמן להחזיר הכל בתיקון שלם, בְּזִמְנָא דְּתִתְגָּלֵּי רְתִיכָא עִלָּאָה לְקַמֵּי כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. בזמן שתתגלה המרכבה העליונה לפני כל ישראל. אשרי חלקם.
> דמות אדם ודמות החיות שבמרכבה, ודרך המשכת צירופי האותיות על ידן
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּד' חָיוֹת אִית תְּלָת אַנְפִּין לְכָל חַד, דְּכֻלְּהוּ דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. ודאי בד' החיות של המרכבה יש ג' פנים של אריה, שור ונשר בכל אחד, וכל הארבע בדיוקן אדם, וג' הפנים מתחברים בג' מהם. וּתְלָת דִּיוּקְנִין אָחֲרָנִין נָפְקִין מִתַּמָּן לְכָל סְטַר וְאִינּוּן תְּלָת בִּרְכָאָן ושלושה דיוקנאות אחרים יוצאים משם לכל צד והם ג' ברכות "יְבָרֶכְךָ" "יָאֵר" "יִשָּׂא" וְדָא וזה יה"ו מיהו"ה. ה"א בָּתְרָאָה בַּהּ ה' אחרונה ובה "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כז).
וְתָא חֲזֵי, הוי"ה חֲדָא אִיהִי, בַּהּ מִתְפָּרְשָׁאן ד' חֵיוָן לְסִטְרַיְיהוּ. ובוא וראה, יהו"ה אחד הוא, וממנו נחלקים ד' החיות לצדדיהם, כָּל (דף קח' עמוד א') חַד אֲפִיק תְּלָת בִּרְכָאָן אִלֵּין. כל אחד, מוציא שלוש ברכות אלו בְּגִין כָּךְ "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה" "יָאֵר יְהֹוָה" "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו). וְאַנְפִּין אִינוּן והפנים הם י"ב, בְּהוּ מִתְגַּלְגְּלִין כ"ב אַתְוָן דְּנָפְקִין מֵהַהוּא רְקִיעָא דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ. ובהם מתגלגלים כ"ב האותיות כאמור לעיל שיוצאים מהרקיע שעומד עליהם, וּבְהוּ מִתְגַּלְגְּלִין י"ב אַלְפָא בֵּיתִין אַלְפָא בֵּיתָא לְכָל חַד. ובהם מתגלגלים י"ב צירופי אלפא ביתות - וכל אחד מהם כנגד פנים אחד. וְרָזָא דָּא שְׁמָא דכ"ב אַתְוָן דְּמִתְגַּלְגֵּל בְּצֵירוּפוֹי בִּפְסוּקִין אִלֵּין. וסוד זה, השם של כ"ב אותיות שמתגלגל בצירופיו בפסוקים האלה.
> חיבורי י"ב צירופי אלפא ביתות בסוד יד"ך
תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְגַּלְגֵּלָן אַתְוָן וַדַּאי בְּי"ב צֵירוּפִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא הוי"ה, צֵירוּפָא לְשִׁבְטָא מִתְּרֵיסַר שְׁבָטִין. בוא וראה, ככה מתגלגלות אותיות ודאי ב-יב' צירופי אלפא ביתות בי"ב צירופין של שם הוי"ה ב"ה, צירוף אחד כנגד כל אחד מי"ב שבטים הנמצאים בז"א, לְבָתַר י"ב אִלֵּין מִתְחַבְּרָן בְּי"ב אָחֲרָנִין דְּקַיְּימִין לְתַתָּא בְּשְׁכִינְתָּא, אחר כך, י"ב הצירופים האלה מתחברים בי"ב צירופים אחרים של שם הוי"ה הנמצאים בחותם בלב השכינה שלמטה, וְאִינּוּן כ"ד וביחד הם כ"ד צירופים כנגד כ"ד צירופי אדנ"י, אַתְוָן דִרְקִיעָא מִסְתַּחֲרַן עַל כֹּלָּא וְאִינּוּן כ"ה, האותיות יוצאות מהרקיע וסובבות על הכל וכולם כ"ה צירופים. בְּרָזָא דָּא בסוד זה "כֹּ"ה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). תָּא חֲזֵי, רָזָא אִיהוּ כ"ב אַתְוָן מִצְטָרְפָן בְּי"ב צֵירוּפִין כֹּלָּא אִיהוּ ל"ד, וְדָא יד"ך. בוא וראה, סוד זה הוא כ"ב אותיות, המצטרפות בי"ב צירופים, הכל ביחד עולה ל"ד וגימ' יד"ך, בו בֵּיהּ "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו אֶל הָעָם" (ויקרא ט, כב) יָדוֹ כְּתִיב כתוב בכתיב חסר ויכול גם להדרש ידו האחת והיא. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא דְּמִסְתְּדַּר בְּסִדְרוֹי לְתִיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל. סדרי המרכבה במסתדרים בסדריהן לתיקון ישראל.
תפילה עת"ה מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה: בגלות נסתרת הארת י"ה, ומחד – נאלמת הנפש ומתייסרת, ומאידך נתמלאת סאתה של בס"א להעבירה מהעולם. עד שיפתחו השערים בכוח היחוד ומלאה הארץ דעה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מַלֵּא נַפְשֵׁנוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה" בְּ-אל"ם דֶּאֱלֹהִי"ם שֶׁשָּׁלַט בַּגָּלוּת, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְלָא זְמַן כְּגוֹן, "וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת", מִיָּד יִהְיוּ נִשְׁמוֹתֵינוּ מְלֵאוֹת בְּ-י"ה שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהַשְׁלִים אֱלֹהִים וְיַעֲשֶׂה מְלֵיאָ"ה כְּגוֹן, "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי", וְזֶה בַּעֲבוּר י"ה שֶׁבּוֹ נִתְיַסְּרוּ, עַד שֶׁנִּמְלָא גָּלוּת זֶה, וְנִמְלָא סְאָתָהּ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא לַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ", וּמִיָּד, "וּמִתּוֹרָתְךָ תְּלַמְּדֶנּוּ", שֶׁהֲרֵי בְּ-יָהּ זֶה חָכְמָה תִּמָּשֵׁךְ לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה שֵׁם יָהּ שֶׁמִּצְטָרֵף בְּפָסוּק, "לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ" וְכוּ' כִּי, "מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים יה", מִיָּד, "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ", בְּחָכְמָה שֶׁהִיא פְּתִיחַת שְׁעָרִים, וּבַיִּחוּד שֶׁמִּתְגַּלֶּה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ לְהִשְׁתַּלֵּם בּוֹ אַיֵ"ה כְּמִנְיַן אוֹדֶ"ה יָהּ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, בְּיִחוּדְךָ תִּתֵּן לָנוּ חָכְמָה וְהַשְׂכֵּל, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.