Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אַדְהָכִי הָא קָלָא אִשְׁתַּמַּע בְּרוּמֵי רְקִיעִין: מָארֵי דְאוֹצָרִין מָארֵי דְהֵיכָלִין, אַפְתַּחוּ הֵיכָלִין הָא מַטְרוֹנִיתָא קָא בָּעֲיָא לְאַעָלָא בְהֵיכָלֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), הֵיכָלָא כְּלִילָא מִשִּׁבְעָה הֵיכָלִין. בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה נְבִיאִים סָלְקִין עִמָּהּ וּמִתְכַּנְסִים עִמָּהּ, דְּאִית נְבִיאִים וְאִית נְבִיאִים, אִית נְבִיאִים דְּאִינוּן מָארֵי דְבֵיתָא דְמַטְרוֹנִיתָא, וְאִית נְבִיאִים דְּאִינוּן מָארֵי דְבֵיתָא דְמַלְכָּא, אִלֵּין מֵאַסְפַּקְלַרְיָא דְנַהֲרָא וְאִלֵּין מֵאַסְפַּקְלַרְיָא דְלָא נַהֲרָא. נְבִיאִים דְאַסְפַּקְלַרְיָא דְנַהֲרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דיהו"ה, וּנְבִיאִים דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְלָא נַהֲרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דְאדנ"י, וְאִינוּן שְׁקִילִין לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, נְבִיאִים מִסִּטְרָא דְאדנ"י מִסִּטְרָא דְיִרְאָה, וּנְבִיאִים דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דיהו"ה אִינוּן מִסִּטְרָא דְאַהֲבָה.
בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה מָארֵי תַּרְעִין מִזְדַּעְזְעִין וּמִזְדַּמְנִין לְהֵיכָלָא, וְכַמָּה מָארֵי חוֹתָמוֹת, וְכַמָּה מָארֵי שְׁאֵלְתִּין, וְכַמָּה מָארֵי תְשׁוּבוֹת, דִּבְהוֹן נָבִיא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, וְכַמָּה מָארֵי עֲתִידוֹת, מַה דַּהֲוָה וּמַה דְּעָתִיד לְמֶהֱוִי, וְכַמָּה מָארֵי דְעַיְינִין דְּאִינוּן מַרְאוֹת וְחוֹזִין דִּנְבִיאִים, וְכַמָּה מָארֵי דְאוּדְנִין דְּאִינוּן מָארֵי דְגַדְפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, כד), וְכַמָּה מָארֵי דְחוֹטָמָא דְתַמָּן רֵיחַ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" (ויקרא א, ט), וְכַמָּה מָארֵי דְאַנְפִּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת" (יחזקאל א, ו), וְכַמָּה מָארֵי דְקָלִין וּמָארֵי דְּדִבּוּרִין, וּמָארֵי דַהֲבָלִים דְּאִינוּן לַהֲבוֹת אֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז), וְכַמָּה מָארֵי דִיָדִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח), וְכַמָּה מָארֵי דְקוֹמָה וְאִינוּן שִׁעוּר קוֹמָה דְכָרְסַיָּיא, וְכַמָּה מָארֵי דְאוֹת בְּרִית דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת" (שמות ג, יב), וְכַמָּה מָארֵי דְרַגְלִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד).
כָּל תִּקּוּנִין דִּנְבִיאַיָּא מִלְּבָר בְּגוּפָא, בְּאֵבָרִים דְּגוּפָא, מָארֵי דְחָכְמָה אִינוּן מִלְּגָאו בְּמוֹחָא, וּבְגִין דָּא חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא, וּמִמּוֹחָא תַלְיָין ל"ב נְתִיבוֹת, וְדָא ל"ב דְּאִתְּמַר לֵב מֵבִין. "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), הָכָא רָזָא דְנָתִיב רְבִיעָאָה, מַאי הַבְדָּלָה הָכָא בִּנְבוּאָה? אֶלָּא כַמָּה נְבִיאֵי שִׁקְרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דְחֹשֶׁךְ, דְּאָזְלִין בְּאַוִּירָא לְאַטְעָאָה בְּנֵי נָשָׁא, בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
נָתִיב חֲמִשָּׁאָה, "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה), אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, דְּמָארֵי מִקְרָא אִינוּן פְּתִילָה, וּמָארֵי מִשְׁנָה זַיִת, וּמָארֵי תַלְמוּד דְּאִיהוּ קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי נֵר.
פִּקּוּדָא רְבִיעָאָה לְאִתְעַסְקָא בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּלְאַפְרָשָׁא בָהּ בְּשִׁית דַּרְגִּין, בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טוּמְאָה וְטַהֲרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), בֵּין מַיִם דְּדַכְיוּ דְטַהֲרָה הֶתֵּר כָּשֵׁר, וּבֵין מַיִם דִּמְסָאֲבוּ דְאִינוּן אִסּוּר טָמֵא פָּסוּל, דְּאִינוּן מֵי בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים מַיִם סְרוּחִים מַיִם מְטוּנָפִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), וְהַאי רָקִיעַ דְּאַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ דָא רָקִיעַ דְּעַל רֵישֵׁי חֵיוָון, וְדָא מטטרו"ן, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים" (בראשית א, ז) וְגוֹ', וְדָא נָתִיב שְׁתִיתָאָה, וְאִית רָקִיעַ לְעֵילָא מֵרָקִיעַ, וְדָא צַדִּיק דְּאַפְרִישׁ בֵּין מַיִּין נוּקְבִין לְמַיִּין דְּכוּרִין, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵּיהּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (בראשית א, ז), וְדָא נָתִיב שְׁבִיעָאָה צַדִּיק.
נָתִיב תְּמִינָאָה "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" (בראשית א, ח), "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים" דָּא אִימָּא עִלָּאָה, לָרָקִיעַ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וּכְלִיל תַּרְוַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, ה), וְאִינוּן עֵרֶב דְּיִצְחָק וּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם.


אַדְהָכִי הָא קָלָא אִשְׁתַּמַּע בְּרוּמֵי רְקִיעִין: מָארֵי דְאוֹצָרִין מָארֵי דְהֵיכָלִין, אַפְתַּחוּ הֵיכָלִין הָא מַטְרוֹנִיתָא קָא בָּעֲיָא לְאַעָלָא בְהֵיכָלֵיהּ, בֵּינְתַיִם הִנֵּה קוֹל נִשְׁמַע בְּרוּמֵי הָרְקִיעִים: בַּעֲלֵי הָאוֹצָרוֹת, בַּעֲלֵי הַהֵיכָלוֹת, פִּתְחוּ אֶת הַהֵיכָלוֹת, הֲרֵי הַגְּבִירָה רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְהֵיכָלוֹ.
בְּהַהוּא זִמְנָא "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז), הֵיכָלָא כְּלִילָא מִשִּׁבְעָה הֵיכָלִין. בְּאוֹתוֹ זְמַן אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, הַהֵיכָל כָּלוּל מִשִּׁבְעָה הֵיכָלוֹת.
בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה נְבִיאִים סָלְקִין עִמָּהּ וּמִתְכַּנְסִים עִמָּהּ, דְּאִית נְבִיאִים וְאִית נְבִיאִים, אִית נְבִיאִים דְּאִינוּן מָארֵי דְבֵיתָא דְמַטְרוֹנִיתָא, וְאִית נְבִיאִים דְּאִינוּן מָארֵי דְבֵיתָא דְמַלְכָּא, אִלֵּין מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָ דְנַהֲרָא וְאִלֵּין מֵאַסְפַּקְלַרְיָא דְלָא נַהֲרָא. בְּאוֹתוֹ זְמַן כַּמָּה נְבִיאִים עוֹלִים עִמָּהּ וּמִתְכַּנְּסִים עִמָּהּ, שֶׁיֵּשׁ נְבִיאִים וְיֵשׁ נְבִיאִים, יֵשׁ נְבִיאִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁל הַגְּבִירָה, וְיֵשׁ נְבִיאִים שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֵלּוּ מֵהָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה, וְאֵלּוּ מֵהָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינֶנָּה מְאִירָה.
נְבִיאִים דְאַסְפַּקְלַרְיָא דְנַהֲרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דיהו"ה, וּנְבִיאִים דְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְלָא נַהֲרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דְאדנ"י, וְאִינוּן שְׁקִילִין לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, הַנְּבִיאִים שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה הֵם מִצַּד שֶׁל יהו"ה, וְהַנְּבִיאִים שֶׁל הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה הֵם מִצַּד שֶׁל אדנ"י, וְהֵם שְׁקוּלִים לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.
נְבִיאִים מִסִּטְרָא דְאדנ"י מִסִּטְרָא דְיִרְאָה, וּנְבִיאִים דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דיהו"ה אִינוּן מִסִּטְרָא דְאַהֲבָה. הַנְּבִיאִים מִצִּדּוֹ שֶׁל אדנ"י - מִצַּד הַיִּרְאָה, וְהַנְּבִיאִים שֶׁהֵם מִצִּדּוֹ שֶׁל יהו"ה הֵם מִצַּד שֶׁל הָאַהֲבָה.
בְּהַהוּא זִמְנָא כַּמָּה מָארֵי תַּרְעִין מִזְדַּעְזְעִין וּמִזְדַּמְנִין לְהֵיכָלָא, וְכַמָּה מָארֵי חוֹתָמוֹת, וְכַמָּה מָארֵי שְׁאֵלְתִּין, וְכַמָּה מָארֵי תְשׁוּבוֹת, דִּבְהוֹן נָבִיא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב,  בְּאוֹתוֹ זְמַן כַּמָּה בַּעֲלֵי שְׁעָרִים מִזְדַּעְזְעִים וּמִזְדַּמְּנִים לַהֵיכָל, וְכַמָּה בַּעֲלֵי חוֹתָמוֹת, וְכַמָּה בַּעֲלֵי שְׁאֵלוֹת, וְכַמָּה בַּעֲלֵי תְשׁוּבוֹת, שֶׁבָּהֶם נָבִיא שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב,
וְכַמָּה מָארֵי עֲתִידוֹת, מַה דַּהֲוָה וּמַה דְּעָתִיד לְמֶהֱוִי, וְכַמָּה בַּעֲלֵי עֲתִידוֹת, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת, וְכַמָּה מָארֵי דְעַיְינִין דְּאִינוּן מַרְאוֹת וְחוֹזִין דִּנְבִיאִים, וְכַמָּה בַּעֲלֵי עֵינַיִם שֶׁהֵם מַרְאוֹת וְחוֹזִים שֶׁל נְבִיאִים,  וְכַמָּה מָארֵי דְאוּדְנִין דְּאִינוּן מָארֵי דְגַדְפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, כד), וְכַמָּה בַּעֲלֵי אָזְנַיִם שֶׁהֵם בַּעֲלֵי כְנָפַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם,
וְכַמָּה מָארֵי דְחוֹטָמָא דְתַמָּן רֵיחַ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ" (ויקרא א, ט), וְכַמָּה מָארֵי דְאַנְפִּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת" (יחזקאל א, ו)וְכַמָּה בַּעֲלֵי חֹטֶם שֶׁשָּׁם רֵיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ, וְכַמָּה בַּעֲלֵי פָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת,
וְכַמָּה מָארֵי דְקָלִין וּמָארֵי דְּדִבּוּרִין, וּמָארֵי דַהֲבָלִים דְּאִינוּן לַהֲבוֹת אֵשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז), וְכַמָּה בַּעֲלֵי קוֹלוֹת וּבַעֲלֵי דִבּוּרִים וּבַעֲלֵי הֲבָלִים שֶׁהֵם לַהֲבוֹת אֵשׁ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב קוֹל יהו"ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ,
וְכַמָּה מָארֵי דִיָדִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם" (יחזקאל א, ח)וְכַמָּה בַּעֲלֵי יָדַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, וְכַמָּה מָארֵי דְקוֹמָה וְאִינוּן שִׁעוּר קוֹמָה דְכָרְסַיָּיא, וְכַמָּה בַּעֲלֵי קוֹמָה, וְהֵם שִׁעוּר הַקּוֹמָה שֶׁל הַכִּסֵּא, וְכַמָּה מָארֵי דְאוֹת בְּרִית דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת" (שמות ג, יב)וְכַמָּה בַּעֲלֵי אוֹת בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, וְכַמָּה מָארֵי דְרַגְלִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד). וְכַמָּה בַּעֲלֵי רַגְלַיִם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב.
כָּל תִּקּוּנִין דִּנְבִיאַיָּא מִלְּבָר בְּגוּפָא, בְּאֵבָרִים דְּגוּפָא, מָארֵי דְחָכְמָה אִינוּן מִלְּגָאו בְּמוֹחָא, וּבְגִין דָּא חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא, כָּל תִּקּוּנֵי הַנְּבִיאִים מִבַּחוּץ (מִבִּפְנִים) בַּגּוּף, בְּאֵיבְרֵי הַגּוּף, בַּעֲלֵי הַחָכְמָה הֵם מִבִּפְנִים בַּמֹּחַ, וּמִשּׁוּם זֶה חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא,
וּמִמּוֹחָא תַלְיָין ל"ב נְתִיבוֹת, וְדָא ל"ב דְּאִתְּמַר לֵב מֵבִין. "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד)וּמִן הַמֹּחַ תְּלוּיִים ל"ב נְתִיבוֹת, וְזֶה לֵ"ב, שֶׁנֶּאֱמַר לֵב מֵבִין, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ,
הָכָא רָזָא דְנָתִיב רְבִיעָאָה, מַאי הַבְדָּלָה הָכָא בִּנְבוּאָה? אֶלָּא כַמָּה נְבִיאֵי שִׁקְרָא אִינוּן מִסִּטְרָא דְחֹשֶׁךְ, דְּאָזְלִין בְּאַוִּירָא לְאַטְעָאָה בְּנֵי נָשָׁא, כָּאן הַסּוֹד שֶׁל הַנָּתִיב הָרְבִיעִי, מָה הַהַבְדָּלָה כָּאן בַּנְּבוּאָה? אֶלָּא כַמָּה נְבִיאֵי שֶׁקֶר הֵם מִצַּד הַחֹשֶׁךְ, שֶׁהוֹלְכִים בָּאֲוִיר לְהַטְעוֹת בְּנֵי אָדָם.
בְּהַהוּא זִמְנָא דִיְהֵא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד)בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם שְׁכִינָתוֹ, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.
נָתִיב חֲמִשָּׁאָה, "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם" (בראשית א, ה), אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא, דְּמָארֵי מִקְרָא אִינוּן פְּתִילָה, וּמָארֵי מִשְׁנָה זַיִת, וּמָארֵי תַלְמוּד דְּאִיהוּ קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי נֵר. הַנָּתִיב הַחֲמִישִׁי, וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם לָאוֹר יוֹם, אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא, שֶׁבַּעֲלֵי מִקְרָא הֵם פְּתִילָה, וּבַעֲלֵי הַמִּשְׁנָה - זַיִת, וּבַעֲלֵי תַלְמוּד שֶׁהוּא קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי - נֵר.
פִּקּוּדָא רְבִיעָאָה לְאִתְעַסְקָא בְּאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּלְאַפְרָשָׁא בָהּ בְּשִׁית דַּרְגִּין, בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טוּמְאָה וְטַהֲרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל, מִצְוָה רְבִיעִית - לְהִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּלְהַפְרִיד בָּהֶם בְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת, בְּאִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), בֵּין מַיִם דְּדַכְיוּ דְטַהֲרָה הֶתֵּר כָּשֵׁר, וּבֵין מַיִם דִּמְסָאֲבוּ דְאִינוּן אִסּוּר טָמֵא פָּסוּל, דְּאִינוּן מֵי בּוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים מַיִם סְרוּחִים מַיִם מְטוּנָפִין, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם, בֵּין מַיִם שֶׁל טָהֳרָה הֶתֵּר כָּשֵׁר, וּבֵין מַיִם שֶׁל טֻמְאָה, שֶׁהֵם אָסוּר טָמֵא פָּסוּל, שֶׁהֵם מֵי בוֹרוֹת נִשְׁבָּרִים, מַיִם סְרוּחִים, מַיִם מְטֻנָּפִים,
וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), וְהַאי רָקִיעַ דְּאַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ דָא רָקִיעַ דְּעַל רֵישֵׁי חֵיוָון, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, וְהָרָקִיעַ הַזֶּה שֶׁמַּבְדִּיל בֵּינֵיהֶם, זֶה הָרָקִיעַ שֶׁעַל רָאשֵׁי הַחַיּוֹת,
וְדָא מטטרו"ן, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים" (בראשית א, ז) וְגוֹ', וְזֶה מטטרו"ן, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ, וְעָלָיו נֶאֱמַר וַיַּעַשׂ אֱלֹהִי"ם וְגוֹמֵר,
וְדָא נָתִיב שְׁתִיתָאָה, וְאִית רָקִיעַ לְעֵילָא מֵרָקִיעַ, וְדָא צַדִּיק דְּאַפְרִישׁ בֵּין מַיִּין נוּקְבִין לְמַיִּין דְּכוּרִין, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בֵּיהּ, וְזֶה הַנָּתִיב הַשִּׁשִּׁי, וְיֵשׁ רָקִיעַ מֵעַל לָרָקִיעַ, וְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁמַּפְרִיד בֵּין מַיִם נְקֵבִיִּים לְמַיִם זְכָרִיִּים לְהִוָּדַע בּוֹ,
וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (בראשית א, ז), וְדָא נָתִיב שְׁבִיעָאָה צַדִּיק. וְעָלָיו נֶאֱמַר וַיַּעַשׂ אֱלֹהִי"ם אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וְזֶה הַנָּתִיב הַשְּׁבִיעִי - צַדִּיק.
נָתִיב תְּמִינָאָה "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" (בראשית א, ח), "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים" דָּא אִימָּא עִלָּאָה, לָרָקִיעַ דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִיהוּ בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא וּכְלִיל תַּרְוַיְיהוּ,
הַנָּתִיב הַשְּׁמִינִי, וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם לָרָקִיעַ שָׁמָיִם. וַיִּקְרָא אֱלֹהִי"ם - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, לָרָקִיעַ - זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא בֵּין יָמִין וּשְׂמֹאל וְכוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם.
הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד" (בראשית א, ה), וְאִינוּן עֵרֶב דְּיִצְחָק וּבֹקֶר דְּאַבְרָהָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, וְהֵם הָעֶרֶב שֶׁל יִצְחָק וְהַבֹּקֶר שֶׁל אַבְרָהָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

הקדמת תיקוני זוהר תניינא

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית א א). "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב). נָעִיץ סוֹפָא בְּרֵישָׁא וְרֵישָׁא בְּסוֹפָא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא חַד בְּקִטְרָא דְּיִחוּדָא עִלָּאָה.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וְכוּ' (דָּנִיֵּאל יב, ג) דְּשַׁוִּיאוּ גַּרְמַיְיהוּ בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק לְאַנְהָרָא נְהוֹרִין לְכָל סְטַר, בְּגִין כָּךְ מַשְׂכִּילִים אִקְרוּן. "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", דָּא זֹהַר דְּנָטִיל הַאי צַדִּיק מֵהַהוּא רָקִיעַ דְּקָאִים עֲלֵיהּ. זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ, זֹהַר דְּכָלִיל כָּל זָהֲרִין דְּעָלְמָא.

שִׁיתָּא זָהֲרִין אִינוּן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַאי זֹהַר לְהִזְדַּהֲרָה וּלְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא.

זֹהַר קַדְמָאָה, דָּא זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ. בֵּיהּ תַּלְיָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא וְתוֹרָה אוֹר דְּחֶסֶד אַף עַל גַּב דִּבְיוֹבְלָא קָאִים וּמִתַּמָּן מִתְפַּשֵּׁט לְכָל סְטַר. אֲבָל תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ בִימִינָא אִתְתְּקַף, וּגְבוּרָה בִּשְׂמָאלָא. וִימִינָא מִתַּמָּן זֹהַר דָּא אִתְכְּלִיל הָכָא לְאַנְהָרָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא כִּדְקָא יֵאוֹת.

זֹהַר תִּנְיָנָא, דָּא זֹהַר דְּבֵיהּ תַּלְיָא חֶדָוָתָא דְּאוֹרַיְתָא. וְדָא אִיקְּרֵי חַמְרָא דְּאוֹרַיְתָא, דְּבֵיהּ "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וּבִינָה. וְאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע אִתְּמָר בֵּיהּ 'שָׁתוּי אַל יוֹרֶה' (עירובין סד.) דְּעֵץ הַדַּעַת תָּמָן 'יוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין' (סנהדרין ה.) יוֹרֶה לִימִינָא יוֹרֶה לִשְׂמָאלָא, יָדִין לִימִינָא יָדִין לִשְׂמָאלָא, וְתַמָּן יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים, חֶדָוָתָא דזֹהַר דָּא.

תָּא חֲזֵי, תְּלָת מַשְׁקִין דְּאִתְרְמִיזָא בְּהוּ אוֹרָיְתָא אִינוּן מַיִם יַיִן וְחָלָב, מִסִּטְרָא דִּתְלַת זָהֲרִין אִלֵּין. מַיִם – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר קַדְמָאָה. יַיִן – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תִּנְיָנָא, חָלָב – מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תְלִיתָאָה.

דְּזֹהַר תְלִיתָאָה. זֹהַר דָּא אִיהוּ זֹהַר דְּתָמָן קָאִים יָנִיקוּ דְּאוֹרַיְתָא, וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא דְּאִתְזַנַּת מִינַּהּ וְאִתְעַדְּנַת בְּעִידּוּנָא דִּילַהּ.

זֹהַר רְבִיעָאָה, בֵּיהּ קָאִים תּוּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא וְנִצְחוֹנָא דִּילַהּ, וְדָא נֵצַח. בֵּיהּ 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לְתוֹרָתוֹ אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו' (ברכות ז ע"ב). דְּמִסִּטְרָא דְּהוֹד שְׁכִינְתָּא אָזְלַת מְנַדְדָא מֵאֲתַר לְאֲתַר. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּנֶצַח אַקְבְּעַת בִימִינָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא) וּבֵיהּ "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר" וְכוּ' (שמואל א טו כט) וְדָא לְדָוִד אִתְּמָר דְּאִיהוּ אַתְקִין לָהּ בַּנֶּצַח לִימִינָא.

הקדמה תיקוני זוהר תניינא

הקדמה א.א

סוד הייחוד בתורה - הקשר רישא לסופא.

(דף א' עמוד א') "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית א, א). "וּלְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב). נָעִיץ סוֹפָא בְּרֵישָׁא וְרֵישָׁא בְּסוֹפָא סוף התורה נעוץ בראשה וראשה נעוץ בסופא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא חַד בְּקִטְרָא דְּיִחוּדָא עִלָּאָה, ובחיבור זה חוזרת התורה להיות אחד בקשר היחוד העליון.

המשכילים – מלמדים את התורה (משכילים את הזולת).

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', קם אליהו נביאה מהימנא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וְכוּ' (דניאל יב, ג) דְּשַׁוִּיאוּ גַּרְמַיְיהוּ בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק לְאַנְהָרָא נְהוֹרִין לְכָל סְטַר, אלו הם אלו ששמו עצמותם בדרגת הצדיק - היסוד הנעלם להאיר האורות לכל צד מ-ו' קצוות העולם בְּגִין כָּךְ מַשְׂכִּילִים אִקְרוּן. ומשום כך הם נקראים משכילים. "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", דָּא זֹהַר דְּנָטִיל הַאי צַדִּיק מֵהַהוּא רָקִיעַ דְּקָאִים עֲלֵיהּ. זהו הזוהר שלוקח יסוד דא"ק מאותו הרקיע הבינה הפרוש מעליו. זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ, זֹהַר דְּכָלִיל כָּל זָהֲרִין דְּעָלְמָא. זוהר שמאיר ונוצץ, זוהר שכולל כל הזוהרים שבעולם. 

שִׁיתָּא זָהֲרִין אִינוּן וְחַד דְּכָלִיל לוֹן, שישה זוהרים הם כנגד הו"ק (ז"א) דעתיק ובבחינת חסדים ואחת הכוללת כולם והיא המלכות, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּהַאי זֹהַר לְהִזְדַּהֲרָה וּלְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא. כולם נכללים בזה הזוהר ולהאיר ולנצנץ לכל צדדי העולם.

סוד ז' זהרים: זוהר א' - חסד - אור התורה (מים).

זֹהַר קַדְמָאָה, דָּא זֹהַר דְּנָהִיר וְנָצִיץ. (דף א' עמוד ב') בֵּיהּ תַּלְיָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא, הזוהר הראשון זה הזוהר המאיר ונוצץ, בו תלויה ונמשכת הארת התורה,  וְתוֹרָה אוֹר דְּחֶסֶד, שאור התורה הוא אור חסד כמו שכתוב "ותורה אור", אַף עַל גַּב דִּבְיוֹבְלָא קָאִים וּמִתַּמָּן מִתְפַּשֵּׁט לְכָל סְטַר. אף על פי שמקור האור בבינה - באימא, שדינים מתפשטים ממנה לכל צד, הששה זוהרין הנמשכים בז"א דעתיק הם חסדים. אֲבָל תּוּקְפָּא דִּילֵיהּ בִימִינָא אִתְתְּקַף, וּגְבוּרָה בִּשְׂמָאלָא. אבל כוח התורה מתגבר בצד ימין שבה וגבורתה מצד שמאל. וִימִינָא - מִתַּמָּן זֹהַר דָּא אִתְכְּלִיל הָכָא לְאַנְהָרָא נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָא כִּדְקָא יֵאוֹת. ומצד הימין שהוא החסד נמשכת הארה הזוהר העליון להאיר את אור התורה כמו שראוי.

זוהר ב' - גבורה - שמחת התורה (יין), מצד בעלי קבלה – עץ החיים.

זֹהַר תִּנְיָנָא, דָּא זֹהַר דְּבֵיהּ תַּלְיָא חֶדָוָתָא דְּאוֹרַיְתָא. הזוהר השני הוא הזוהר שבו נתלית שמחת התורה. וְדָא אִיקְּרֵי חַמְרָא דְּאוֹרַיְתָא, והוא נקרא יינה של תורה עליו נאמר, דְּבֵיהּ "וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים" (קהלת י, יט) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וּבִינָה. שהם הארות הנמשכות בהעלם מהחכמה ומתגלים בבינה ונכללים בבוצינא דקרדינותא - גבורות אימא ונקראים יין המשמח וְאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. שמשם נמשכת החכמה בחכמים בעלי הקבלה המקבלים את חכמת הסוד מצד עץ החיים בסוד המוחין ששם אין התערבות של הס"א ואין חילוקים ומחלוקות. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע אִתְּמָר בֵּיהּ אבל מצד עץ הדעת טוב ורע נמשכים הדינים שאינם ממותקים ונמחלוקות וכנגדם נאמר "שָׁתוּי אַל יוֹרֶה" (עירובין סד.) דְּעֵץ הַדַּעַת תָּמָן 'יוֹרֶה יוֹרֶה יָדִין יָדִין' (סנהדרין ה.) יוֹרֶה לִימִינָא יוֹרֶה לִשְׂמָאלָא, יורה היתר לימין ואיסור לשמאל, יָדִין לִימִינָא יָדִין לִשְׂמָאלָא, ידין לחסד מימין ולשבט בשמאל, וְתַמָּן יַיִן הַמְשַׁכֵּר דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ. ושם הוא מקום היין המשכר המקולקל הגורם להפכים שצריך להישמר ממנו. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְיַיִן יְשַׂמַּח חַיִּים, חֶדָוָתָא דזֹהַר דָּא. אבל מצד עץ החיים נמשך היין המשמח והיא השמחה המתגלה בזוהר, השמחה של סודות הקבלה האספקלריא דנהרא.

תָּא חֲזֵי, תְּלָת מַשְׁקִין דְּאִתְרְמִיזָא בְּהוּ אוֹרָיְתָא אִינוּן בא וראה, בשלשה משקין נרמזה התורה והם מַיִם יַיִן וְחָלָב, מִסִּטְרָא דִּתְלַת זָהֲרִין אִלֵּין. מצד שלושת הזוהרים האלה ששנים מתוכם נתבארו והשלישי להלן. מַיִם - מִסִּטְרָא דְּזֹהַר קַדְמָאָה. מים שבחסד מצד הזוהר הראשון. יַיִן - מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תִּנְיָנָא, יין שבגבורה מצד הזוהר השני. חָלָב - מִסִּטְרָא דְּזֹהַר תְלִיתָאָה. הזוהר השלישי נרמז בחלב.

זוהר ג' - תפארת - יניקת התורה, מזון לנשמה (חלב).

דְּזֹהַר תְלִיתָאָה. זֹהַר דָּא אִיהוּ זֹהַר דְּתָמָן קָאִים יָנִיקוּ דְּאוֹרַיְתָא, זוהר זה הוא הזוהר ממנו נמשכת היניקה מהתורה, וּמְזוֹנָא דְּנִשְׁמָתָא דְּאִתְזַנַּת מִינַּהּ ונמשך המזון הרוחני לנשמה הניזונה ממנו, וְאִתְעַדְּנַת בְּעִידּוּנָא דִּילַהּ. ומתעדנת בעידונים שלו. 

זוהר ד' - נצח - תוקף התורה.

(דף ב' עמוד א') זֹהַר רְבִיעָאָה, בֵּיהּ קָאִים תּוּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא וְנִצְחוֹנָא דִּילַהּ, וְדָא נֵצַח. הזוהר הרביעי, בו עומד תוקפה וניצחותה של התורה וזה נצח, ובמידה הזו אמרו רבותינו בֵּיהּ 'כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לְתוֹרָתוֹ אוֹיְבָיו נוֹפְלִים תַּחְתָּיו' (ילקוט שמעוני שמואל ב, ז, רמז קמה, והגהת הרי"ף ברכות ז ע"ב). דבר שבקדושה שתכונתו קביעות הוא דבר שקיים לנצח. דְּמִסִּטְרָא דְּהוֹד שְׁכִינְתָּא אָזְלַת מְנַדְדָא מֵאֲתַר לְאֲתַר. תקופת הגלות ותיקוני האמצע המתגלים מהסתר מידת הוד הנמצא בקו השמאל וממנו מתגברים הדינים הגורמים לשכינה לנדוד ממקום למקום. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּנֶצַח אַקְבְּעַת בִימִינָא, אבל מצד הנצח נקשרת השכינה בקו הימין – קו החסד ממנו נמשכת נעימות התורה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא) וּבֵיהּ "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר" וְכוּ' (שמואל א טו כט) מצד הנצח הנקשר בישראל בקשר כפול נקבעת הנצחיות המעבירה את השקר מהעולם. וְדָא לְדָוִד אִתְּמָר דְּאִיהוּ אַתְקִין לָהּ בַּנֶּצַח לִימִינָא. וזה נאמר לדוד שמידתו המלכות שהוא הקושר את השכינה בקו הנצח. מכאן והלאה, ג' הזוהרים תחתונים שתכליתם לפשט האורות לתחתונים העומדים כנגד ג' העליונים שעליהם שתכליתם להתקשר באור התורה שלמעלה מהם. 

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה ש"ט: הירידה השכינה וחיותיה לגלות גרמה למיעוט כנפי החיות והשפע שיורד גביהם. בבכח האמונה תשוב השירה בסוד הר אמנה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי חַיּוֹת מִעֲטוּ כַּנְפֵיהֶם, אוֹתָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בָּהֶם שִׁירָה, שֶׁהָיוּ נוֹטְלִים בָּהֶם כַּמָּה מָזוֹן לְכָל הָעוֹלָמוֹת, וְזֶה זְמַן שֶׁנֶּאֱמַר בָּנוּ, "אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָֹה עַל אַדְמַת נֵכָר", שֶׁהֲרֵי בִּזְּמַן שֶׁיָּרְדָה הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת כָּךְ הָיוּ יוֹרְדִים כָּל הַחַיּוֹת שֶׁלָּהּ עִמָּהּ וְשָׁם מִעֲטוּ כַּנְפֵיהֶם, שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת שִׁיר לְגַבָּהּ עַד שֶׁתִּגְאַל אוֹתָם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, "הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהוָֹה אַל דֳּמִי לָכֶם", וּלְפִי שֶׁנִּתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת כָּךְ בְּרָכוֹת נִתְמַעֲטוּ מִן הָעוֹלָם, עַד שֶׁהַכֹּל יָשִׁירוּ בְּהַר אֲמָנָה, דִּכְתִיב, "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה", שֶׁהֲרֵי שִׁיר יִתְחַדֵּשׁ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בַּגָּלוּת, וְאוֹתָם הַכְּנָפַיִם יַחְזְרוּ לְהִתְמַלֵּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ", בְּאֵיזֶה כֹּחַ? אֶלָּא בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה, "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" וַדַּאי, וְזֶה "צְבִי לַצַּדִּיק" שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת וַחֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתְךָ, הַחְזֵר לָנוּ בְּרָכוֹת שֶׁלְּךָ, שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, וְאֵין זוּלָתְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ש"י: התעוררות הצדיק בסוד הקשת, מעורר את האבות ומרחיק את הרשעים והקליפות מישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי קֶשֶׁת שֶׁשַּׂמְתָּ לִזְכּוֹר בְּרִית עוֹלָם, שֶׁהוּא צַדִּיק, שֶׁלֹּא מִתְעוֹרֵר אֶלָּא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". וְאִם ג' קְלִפּוֹת קָשׁוֹת רוֹצִים לְהִתְעָרֵב בּוֹ שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְעֵרֶב רַב, הֲרֵי מִילָה, וּפְרִיעָה, וְאַטִיפוּ דְּדַמָא עוֹמְדִים לְהַפְרִיד אוֹתָם. וּבְכָל זְמַן שֶׁעֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְעֵרֶב רַב שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל רוֹצִים לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִיר עוֹלָם לְתוֹהוּ וָבֹהוּ, שֶׁהֵם שְׁלִיטַת הַס"א - קֶשֶׁת זֶה מִתְעוֹרֵר לְפָנֶיךָ וְג' אָבוֹת מְאִירִים בָּהּ, וּמִיָּד מִתְפָּרְשִׁים אֵלֶּה הָרְשָׁעִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְצַדִּיק מֵאִיר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל.

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים הֲרֵי זְמַן שֶׁתִּזְכֹּר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" וְכוּ' בָּאוֹת ו' שֶׁהִיא אוֹת אֱמֶת, יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְגַבָּיו, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.