Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג). "וְהַמַּשְׂכִּלִים", אִלֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי, "יַזְהִרוּ" כַּד אִתְכְּנָשׁוּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ מִזִּיהֲרָא עִלָּאָה דִּלְעֵלָּא, רְעוּתָא עִלָּאָה אִתְגַּלְּיָא, רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי לְגַלָּאָה בֵּיהּ רָזִין סְתִימִין עֲמִיקִין, וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא דִּלְעֵלָּא, וּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה, וּלְשֶׁבָע טוּרִין עִלָּאִין, דְּאִנּוּן תְּלָת אֲבָהָן וְרָעֲיָא מְהֵימְנָא וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאֵלִיָּהוּ עִמְּהוֹן, וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָאן דְּאָזְלִין עַרְטִילָאִין, וּמַלְאָכִין דִּמְמָנָן עָלַיְהוּ, וְאָזְלִין עַרְטִילָאִין בְּגִינַיְהוּ, דְּאִנּוּן "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ" (תהלים מה, טו) דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי עַרְטִילָאָה מִנְּהוֹן וְאִנּוּן עַרְטִילָאִין מִנַּהּ. וְהָכִי אִנּוּן חַיָּלִין דְּמַלְכָּא עַרְטִילָאִין מִנַּהּ, דִּכְתִיב "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן" (ישעיהו לג, ז).

וּמְנָא לָן דִּשְׁכִינְתָּא יְחִידָא מֵחַיָּלָהָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א). אֵ"י כֹּ"ה יָשְׁבָה בָדָד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּ כָ"ה" (תהלים קמה, י). וְעַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אָמַר קְרָא "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג). וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי עַרְטִילָאָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת דִּילָהּ, כֻּלְּהוּ אָזְלִין מְנַדְּדִין מִדּוּךְ לְדוּךְ, מֵאֲתַר לַאֲתַר. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, אַנְשֵׁי חַיִל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְרֻחֲמוּ'.

וּבְגִין דָּא אִסְתְּכַם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא, עַל יַד הַהוּא דְּאִתְגַּלְּיָא וְכָנִיס בֵּיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְאַשְׁכָּחָא בֵּיהּ נַיְיחָא לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְחֵירוּ לָהּ וְלִבְנָהָא. הָדָא הוּא דִּכְתִיב "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד). הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא כה, י).

"אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (תהלים פד, ד), אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים" (דברים כב, ו). וְאִנּוּן מָארֵי דְּגַדְפִין דְּאִתְּמַר בְּהוּ "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו). דְּאִלֵּין אִנּוּן דִּמְמָנָן עַל מָארֵי מַתְנִיתִין דְּרוּחֵיהוֹן פַּרְחִין מִנְּהוֹן.

"אוֹ עַל הַבֵּיצִים" (דברים כב, ו), אִלֵּין אוֹפַנִּים דִּמְמָנָן עַל מָארֵי מִקְרָא. דִּבְגִין הַאי חִבּוּרָא, "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), אִלֵּין אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א). אִלֵּין רִבֵּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי וּמָארֵי מְתִיבְתָּא דְּעַבְדֵי הַאי חִבּוּרָא.

וְהַאי חִבּוּרָא הֲוָא כְּגַוְנָא דְּתֵבַת נֹחַ דְּאִתְכְּנַשׁ בָּהּ כָּל מִין וָמִין, הָכִי מִתְכַּנְּשִׁין בְּהַאי חִבּוּרָא כָּל נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ), וָאָחֳרָנִין דְּלָא צַדִּיקִים, אִתְדַּחְיָן מִתַּמָּן. וְכַד אִתְגַּלְּיָא הַאי חִבּוּרָא, בְּעָלְמָא, סַגִּיאִין מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה" (דברים כט, יד) וְגוֹ', "וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" (שם), בְּהַאי חִבּוּרָא, "עִמָּנוּ הַיּוֹם" (שם). וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג), כְּאִנּוּן כּוֹכְבַיָּא דִּיְהוֹן קַיְּמִין לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, וְאִתְּמַר בְּהוֹן וְהָיָה זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" (מלכים א' ח, מג), וְלֹא כְּכוֹכְבַיָּא מִשְּׁמַיָּא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ" (ישעיהו נא, ו), "הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד" (תהלים קב, כז).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג), וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד "וְהַמַּשְׂכִּלִים", אִלֵּין רִבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי, "יַזְהִרוּ" כַּד אִתְכְּנָשׁוּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא דְּאִיהוּ מִזִּיהֲרָא עִלָּאָה דִּלְעֵלָּא. וְהַמַּשְׁכִּלִים - אֵלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו, יַזְהִרוּ כְּשֶׁהִתְכַּנְּסוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחִבּוּר הַזֶּה, שֶׁהוּא מִזֹּהַר הָעֶלְיוֹן שֶׁלְּמַעְלָה,  רְעוּתָא עִלָּאָה אִתְגַּלְּיָא, רְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְרִבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי לְגַלָּאָה בֵּיהּ רָזִין סְתִימִין עֲמִיקִין, הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן הִתְגַּלָּה, נִתְּנָה רְשׁוּת לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו לְגַלּוֹת בּוֹ רָזִים נִסְתָּרִים עֲמֻקִּים, וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָּא דִּלְעֵלָּא, וּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה, וּלְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַיְשִׁיבָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְהַיְשִׁיבָה הַתַּחְתּוֹנָה,  וּלְשֶׁבָע טוּרִין עִלָּאִין,  דְּאִנּוּן תְּלָת אֲבָהָן וְרָעֲיָא מְהֵימְנָא וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאֵלִיָּהוּ עִמְּהוֹן, וּלְשִׁבְעָה הָרִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וְאֵלִיָּהוּ עִמָּהֶם,  וּלְכָל נִשְׁמָתִין דִּמְתִיבְתָאן דְּאָזְלִין עַרְטִילָאִין, וּמַלְאָכִין דִּמְמָנָן עָלַיְהוּ, וְאָזְלִין עַרְטִילָאִין בְּגִינַיְהוּ, וּלְכָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַיְשִׁיבוֹת שֶׁהוֹלְכִים מְעֻרְטָלִים, וְהַמַּלְאָכִים שֶׁמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם, וְהוֹלְכִים מְעֻרְטָלִים בִּשְׁבִילָם,  דְּאִנּוּן "בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ" (תהלים מה, טו) דִּשְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי עַרְטִילָאָה מִנְּהוֹן וְאִנּוּן עַרְטִילָאִין מִנַּהּ שֶׁהֵם בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ שֶׁל הַשְּׁכִינָה. שֶׁהִיא מְעֻרְטֶלֶת מֵהֶם, וְהֵם מְעֻרְטָלִים מִמֶּנָּה. וְהָכִי אִנּוּן חַיָּלִין דְּמַלְכָּא עַרְטִילָאִין מִנַּהּ, דִּכְתִיב "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן" (ישעיהו לג, ז) , כָךְ  הֵם צִבְאוֹת הַמֶּלֶךְ מְעֻרְטָלִים מִמֶּנָּה, שֶׁכָּתוּב הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.

וּמְנָא לָן דִּשְׁכִינְתָּא יְחִידָא מֵחַיָּלָהָא, וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁהַשְּׁכִינָה יְחִידָה מִצִּבְאוֹתֶיהָ? הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), זֶהוּ אֵ"י כֹּ"ה יָשְׁבָה בָדָד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּ כָ"ה" (תהלים קמה, י), שֶׁכָּתוּב אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד. אֵ'י כֹּ'ה יָשְׁבָה בָדָד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַחֲסִידֶיךְ יְבָרְכוּ כָ'ה. וְעַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אָמַר קְרָא "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג) וְעַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ אָמַר הַכָּתוּב  כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ה' אִישׁ מִלְחָמָה.  וּבְזִמְנָא דְּאִיהִי עַרְטִילָאָה, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת דִּילָהּ, כֻּלְּהוּ אָזְלִין מְנַדְּדִין מִדּוּךְ לְדוּךְ, מֵאֲתַר לַאֲתַר וּבַזְּמַן שֶׁהִיא מְעֻרְטֶלֶת, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְצַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת שֶׁלָּהּ, כֻּלָּם הוֹלְכִים וְנוֹדְדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵאֲתַר לַאֲתַר,  כְּמָה דְּאוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, אַנְשֵׁי חַיִל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְרֻחֲמוּ' כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, אַנְשֵׁי חַיִל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר, וְלֹא יְרֻחֲמוּ.
וּבְגִין דָּא אִסְתְּכַם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ לְמֶעֱבַד הַאי חִבּוּרָא, עַל יַד הַהוּא דְּאִתְגַּלְּיָא, וּמִשּׁוּם זֶה הִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחִבּוּר הַזֶּה עַל יַד אוֹתוֹ שֶׁהִתְגַּלָּה,וְכָנִיס בֵּיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְאַשְׁכָּחָא בֵּיהּ נַיְיחָא לִשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, וְחֵירוּ לָהּ וְלִבְנָהָא. וְכִנֵּס בּוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לִמְצֹא בוֹ מְנוּחָה לַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְחֵרוּת לָהּ וּלְבָנֶיהָ.  הָדָא הוּא דִּכְתִיב "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד). הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא כה, י), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ. הַהִיא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ.
"אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ" (תהלים פד, ד), אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים" וְאִנּוּן מָארֵי דְּגַדְפִין (דברים כב, ו) אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ - אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים, וְהֵם בַּעֲלֵי הַכְּנָפַיִם, שֶׁבָּהֶם נֶאֱמַר  דְּאִתְּמַר בְּהוּ "וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם" (יחזקאל א, ו) וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם דְּאִלֵּין אִנּוּן דִּמְמָנָן עַל מָארֵי מַתְנִיתִין דְּרוּחֵיהוֹן פַּרְחִין מִנְּהוֹן שֶׁאֵלֶּה הֵם שֶׁמְּמֻנִּים עַל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁרוּחָם פּוֹרַחַת מֵהֶם. "אוֹ עַל הַבֵּיצִים" (דברים כב, ו), אִלֵּין אוֹפַנִּים דִּמְמָנָן עַל מָארֵי מִקְרָא אוֹ עַל הַבֵּיצִים - אֵלּוּ הָאוֹפַנִּים שֶׁמְּמֻנִּים עַל בַּעֲלֵי הַמִּקְרָא.  דִּבְגִין הַאי חִבּוּרָא, "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), שֶׁבִּשְׁבִיל הַחִבּוּר הַזֶּה, וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, אִלֵּין אִנּוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "בָּנִים אַתֶּם לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם,  אִלֵּין רִבֵּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרוֹי וּמָארֵי מְתִיבְתָּא דְּעַבְדֵי הַאי חִבּוּרָא אֵלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲבֵרָיו וּמוֹרֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַחִבּוּר הַזֶּה.

וְהַאי חִבּוּרָא הֲוָא כְּגַוְנָא דְּתֵבַת נֹחַ דְּאִתְכְּנַשׁ בָּהּ כָּל מִין וָמִין, וְהַחִבּוּר הַזֶּה הָיָה כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁהִתְכַּנְּסוּ בָהּ כָּל מִין וָמִין.  הָכִי מִתְכַּנְּשִׁין בְּהַאי חִבּוּרָא כָּל נִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּא וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "זֶה הַשַּׁעַר לַיהֹוָה צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ" (תהלים קיח, כ), כָּךְ מִתְכַּנְּסִים בַּחִבּוּר הַזֶּה כָּל נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי מִדּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶםזֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבאוּ בוֹ.  וָאָחֳרָנִין דְּלָא צַדִּיקִים, אִתְדַּחְיָן מִתַּמָּן וַאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם צַדִּיקִים, נִדְחִים מִשָּׁם. וְכַד אִתְגַּלְּיָא הַאי חִבּוּרָא, בְּעָלְמָא, סַגִּיאִין מִתְכַּנְּשִׁין לְגַבֵּהּ דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה" (דברים כט, יד) וְגוֹ', "וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה" (שם), בְּהַאי חִבּוּרָא, "עִמָּנוּ הַיּוֹם" (שם) וּכְשֶׁהִתְגַּלָּה הַחִבּוּר הַזֶּה בָּעוֹלָם, רַבִּים מִתְכַּנְּסִים אֵלָיו שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם)כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְגוֹ', וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה - בַּחִבּוּר הַזֶּה - עִמָּנוּ הַיּוֹם. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג), כְּאִנּוּן כּוֹכְבַיָּא דִּיְהוֹן קַיְּמִין לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, כְּאוֹתָם הַכּוֹכָבִים שֶׁיִּהְיוּ קַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.  וְאִתְּמַר בְּהוֹן וְהָיָה זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ "אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם" (מלכים א' ח, מג), וְנֶאֱמַר בָּהֶם, וְהָיָה זַרְעֲךְ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא אַתָּה תִשְׁמַע הַשָּׁמַיִם,  וְלֹא כְּכוֹכְבַיָּא מִשְּׁמַיָּא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ" (ישעיהו נא, ו), "הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד" וְלֹא כַּכּוֹכָבִים מִשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם  כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחו , הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק. וִבְהוּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא:
ת"ח, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין. ז' אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. ה' אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.

ר' אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר. וּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, בְּגִין כָּךְ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, כַּכּוֹכָבִים דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. וְאִתְּמַר בְּכוּ (בראשית ב י) "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן, דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן.

וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמַר בְּכוֹן כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ. דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שֶׁפִּיךָ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּאַבְרָהָם אִתְּמַר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן.

שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק, שבעת הזוהרים האלו – כולם כלולים באותו הזוהר עליון היוצא מהצדיק – היסוד העליון, וּבְהוּ וממנו נמשך השפע לכל אותם הנמצאים במדרגת היסוד ונקראים משכילים, בהם נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף ב' עמוד ב'כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא, להאיר לכל צידי העולם.

סוד המילה זהר
תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין, התיבה 'זֹהַר' כוללת בתוכה כמה סודות
ז' – אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרו,  אות ז' רומזת לז' זוהרים שאמרנו. 
ה' – אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא , אות ה' רומזת לה' חומשי התורה מהם מתפשטים השבעה זוהריםה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ, הם חמישה אורות – ה' חסדים מהם מתפשטים שבעה זוהרים הנכללים ביסוד, ובכללות דכללות במלכות שהיא השביעית כדוגמת זו"ן
ר' – אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. אות ר' רומזת למאתיים עולמות של ב' ספירות חכמה ובינה הנמצאים בג"ר בסוד עץ החיים כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר, כל הבחינות האלה מקורם, ודרך השתלשלות אורות התורה נרמזים במילה זה"רוּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן ובזמן שיוצאת הארת הזהר, כל האורות האלו המגלים אותו מאירים.

ז' זהרים,  ה' ספרים, ר' עולמות (חכמה ובינה). "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" – זהו הרמח"ל המרווה את השכינה ואת שאר צדיקי העולם השותים מתורתו.
וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ ואתם, המשכילים מתוקנים ועומדים בדרגת היסוד הנקרא "משכיל" לפיכך כתוב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיע", (דניאל יב, ג) כזוהר הרקיע הפרוש מעל היסוד, וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, ושאר הצדיקים גם אחוזים במדרגות היסוד שבשאר העולמות ועומדים להאיר לכלל ישראל, אבל כולם נוטלים אורם ממכם בבחינת הדלקת נר מנר, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא, ולכן הם נקראים 'מצדיקי הרבים' מצד השכינה כשם שהיא מקבלת את אורה מהשמש, כך הם נמשלים לכוכבים המנצנצים מאור השמש, וְאִתְּמָר בְּכוּ ונאמר בכם "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" "בראשית ב, י, דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי, זהו הנהר העליון – היסוד, המושך את מימי הבינה. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן, להשקות את הגן שהיא השכינה, בכח תורתכם נמשכים מימי השפע המשקים ומרווים את השכינה.

"וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים
", בראשית ב, י, אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, מהשכינה ומטה יורד השפע לארבע מחנות שכינה הרמוזות בד' אותיות אדנ"י והם חיות המרכבה אריה שור נשר ואדם .וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין, ולכלל ישראל החונים סביב השכינה בארבעת צידיה, וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָ, וכולם מזאת התורה שותים ומתפרנסים בְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך' דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא, והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּכעין מי שנותן צדקה לעני נאמר עליו "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) וכן כתוב גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל, כגלגל המשאבה, מצד אחד בירידתו מוריד מוריק מימיו למדרגה שתחתיו ובעלייתו מהצד השני שב וממלא כליו במים חדשים. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב עליכם נאמר "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו( דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, שאתם נקראים ברוכים מצד היסוד שהוא המידה התחתונה של ז"א הנקרא שָׁמַיִם המוריק שפעו לארץ שהיא המלכות,  מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא, ומזומנים לשמו הקדוש שהיא המלכות הנקראת 'שם' לקבל אורתיה על ידכם בעולם.  דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא שמי שלא רוצה להשפיע ברווח לאחרים – לא ראוי לו להדבק בזרע הקודש דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה"  (בראשית יב, ב) שנאמר באברהם איש החסד המוריד חסדים לבריכה התחתונה שהיא המלכות "והיה ברכה" ,ּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. ומי שהוא מזרעו של אברהם צריך באופן זה להיות מברך ולהשפיע לאחרים ברווח, וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן, וזה הסימן שלקח לו אליעזר לבדוק את רבקה, וכך היה ראוי לבודקה' אשרי חלקיכם.

תפילה נר"ד: אע"פ שנראה ששם הוי"ה ב"ה נתרחק מישראל בגלות ונפלה תרדמה, גילוי סודות התורה מראה שאנו כן אלא רק הסתר, ע"כ מבקשים שאל יחרש.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַף עַל גַב שֶׁשִּׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה רָחוֹק מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב "לָמָּה יְהוָֹה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק", הֲרֵי בְּסוֹף הַכֹּל נִפְקְחוּ עֵינָיו לִרְאוֹת בַּזְּמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" וְיָדַעְנוּ שֶׁעַיִן שֶׁלְךָ פְּקוּחָה עָלֵינוּ בְּכַמָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁגִּלִּיתָ לָנוּ שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים אֶלָּא מִפְּתִיחַת זֶה הָעַיִן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", מִכָּאן וּלְהָלְאָה, "רָאִיתָה יְהוָֹה אַל תֶּחֱרָשׁ", מִיָּד הַשְּׁכִינָה בְּתֹקְפְּךָ תִּתְעוֹרֵר שֶׁאַתָּה תּוֹרִיד עָלֶיהָ יִחוּדְךָ בַּעֲבוּר אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ שֶׁעוֹמֶדֶת בְּךָ בְּתֹקֶף אֱמֶת, וּמִיָּד, "אֲדֹנָי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי", מִכָּאן וּלְהָלְאָה תִּתְעוֹרֵר לְגַבֵּינוּ בְּכַמָּה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לְגַלּוֹת אֲמִתְּךָ בָּעוֹלָם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל חֶרְפָּתֵנוּ שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים בַּעֲבוּר אֱמוּנָתְךָ, תְּגַלֶּה לָנוּ כַּמָּה שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רנ"ה: בכח בטחונו של מלך המשיח יתעורר החסד ותחזור ימין ה' למקומה בריבוי ברכה ושמחה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ וְעַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָךְ", שֶׁהֲרֵי יָמִין שֶׁלְּךָ שֶׁחָזַר לְאָחוֹר בַּזְּמַן שֶׁנֶאֱמַר, "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב", הֲרֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עוֹמֵד לְהַחֲזִיר אוֹתָהּ, בְּמָּה? אֶלָּא בַּבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "וְהַבֹּטֵחַ בַּיְהוָֹה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" וְאַתָּה מַחֲזִיק אוֹתוֹ בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ לַעֲמֹד תַּקִּיף בַּבִּטָּחוֹן שֶׁלּוֹ. "תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ וְעַל בֶּן אָדָם אִמַּצְתָּ לָךְ", הֲרֵי זְמַן שֶׁתָּשִׁיב יָמִין לִמְקוֹמָהּ וּכְמוֹ שֶׁסָּבַלְנוּ בִּגְבוּרָה שֶׁלְךָ כַּמָּה עֳנָשִׁים תַּקִּיפִים, כֵּן תִּתֵּן לָנוּ יְמִינְךָ כָּל בְּרָכָה וְכָל שִׂמְחָה.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת. בַּאֲמִתְּךָ תַּעֲנֵנוּ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.