דִּיקְנָא יַקִּירָא דְּמַלְכָּא בְּט' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקְּנַת, תַּלְיָין מִט' דְּאָרִיךְ אַנְפִּין. הדיקנא הנכבד של המלך בתשעה תיקונים נתקן ותלוי מתשעה תיקונים של אריך. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּאִתְתַּקְּנִין מִילִין, כְּדֵין הַט' אִשְׁתַּלְּמָן בְּי"ג. וְי"ג דִּלְעֵילָא נַהֲרָן בְּהוּ, וְדִינָא אִתְבְּסַם לְגַמְרֵי. אבל בזמן שמתקנים הדברים הרי שהתשעה נשלמים לשלושה עשר, והשלושה עשר תיקונים שלמעלה מאירים בהם, והדינים מתמתקים לגמרי.  וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַמְשְׁכָא לְהוּ לְתַתָּא בְּזִמְנָא דְּדִינָא תַּלְיָא בְּעָלְמָא.  וכך צריך להמשיכם למטה בזמן שהדין שרוי בעולם.

עַד הָכָא מִתְקַשְּׁרָן תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין מִתִּיקּוּנִין דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּכֹלָּא חַד וַדַּאי. עד כאן מתקשרים התיקונים של זעיר אנפין מהתיקונים של עתיקא קדישא להוודע שהכל אחד ודאי.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי בְּאִלֵּין ט' תִּיקּוּנִין רָזִין קָיְימִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא, דִּלְעֵילָא אִינוּן תְּלֵיסַר וִלְתַתָּא אִינוּן ט'. כמה אברהם סבא חסידא פתח ואמר, ודאי באילו התשעה תיקונים סודות עומדים להיוודע שלמעלה באריך הם שלושה עשר ולמטה הם תשעה, בְּגִין דְּד' קַדְמָאִין אִתְנְטִילוּ מִינֵּיהּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ ט', וְאִלֵּין ט' נָפְקִין מִגּוֹ י"ג דִּלְעֵילָא. בגלל שארבעת הראשונים נלקחו מז"א ונשארו לו תשעה, ואלו התשעה יוצאים מתוך השלושה עשר העליונים של אריך, דְּהָכִי אִתְחָזֵי דְּכֹלָּא קָאִים בְּיִחוּדָא חֲדָא. שכך צריך להראות שהכל עומד ביחוד אחד. וּבְזִמְנָא דְּאִתְתְּקַן לְתַתָּא תִּיקּוּנָא שְׁלִים, כְּדֵין יִשְׁתַּכַּח כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא מַמָּשׁ. ובזמן שז"א נתקן למטה בתיקון שלם, אז יהיה כמו העליונים ממש.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה נָפְקִין שַׂעֲרֵי מִתְּחוּת פִּתְחָא דְּאוּדְנִין התיקון הראשון, יוצאות השערות מתחת פתחי האוזניים (דף קמ' עמוד א')   נִימִין עַל גַּבֵּי נִימִין. וְהָכָא נָמֵי אִיהוּ 'אֵל' כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, נימין על גבי נימין. וכאן גם כן הוא תיקון "אל" כמו העליון, דְּהָכָא נָמֵי אִצְטְרִיךְ לְאִתְכַּלְלָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֵל דְּאִתְּמָר כְּלָלָא דִּתְלַת עָלְמִין, דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּכֹלָּא וַדַּאי.שכאן גם כן צריך לכלול הכל בסוד "אל" כמו שנאמר שהוא כללות שלושת העולמות,  שהם כללות הכל ודאי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא שַׂעֲרִין סַחֲרִין לְפוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא, וְהָכָא תְּרֵין תִּיקּוּנִין אִתְכְּלִילוּ כַּחֲדָא.  התיקון השני, שערות סובבות את הפה למעלה ולמטה, וכך שני תיקונים נכללים כאחד. דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְעֲבִידוּ לְעֵילָא תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, תִּיקּוּנִין דְּלָא אִצְטְרִיכוּ לְתַתָּא אִתְחַבְּרוּ כַּחֲדָא.  וזה, כיון שנעשו למעלה תיקונים עליונים - תיקונים שלא נצרכו למטה - התחברו כאחד. וְרָזָא דָּא שָׁארוּ שַׂעֲרֵי לְעֵילָא וְנָפְקָן עַל פּוּמָא, וְתַמָּן אִתְבְּסָמוּ אִינוּן ש"ך דִּינִין דְּאִתְמָרוּ. וסוד זה, החלו השערות למעלה באריך ויצאו על הפה, ושם למעלה נתמתקו אלו הש"ך דינים שנאמרו, לְבָתַר תִּיקּוּנָא אַחֲרָא אִתְתַּקַּן, וְנָחֲתוּ שַׂעֲרֵי תְּחוֹת פּוּמָא. לאחר כך, נתקן שם באריך תיקון אחר, וירדו השערות תחת הפה. אֲבָל כַּד מָטוּ לְאִתְגַּלָּאָה לְתַתָּא, כֹּלָּא אִשְׁתְּכַח בְּחִיבּוּרָא חַד בְּתִיקּוּנָא חֲדָא וַדַּאי.   אבל כאשר באו וירדו להתגלות למטה בז"א, נמצא הכל בחיבור אחד - בתיקון אחד ודאי, וְדָא קָאִים לְנַטְּלָא נְהִירוּ כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, דְּלָא לְאִתְפַּשְׁטָא אֶלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וזה התיקון עומד לקחת אור כדוגמת העליון, שלא להתפשט אלא בשיעור שלם.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה אֳרָחִין קָיְימִין עַל פּוּמָא וּתְחוֹת פּוּמָא, וּמַלְיָן שַׂעֲרִין זְעִירִין תַקִּיפִין. דְּהָא הָכָא אֲתַר דְּדִינָא אִיהוּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. התיקון השלישי, עומדות השערות, על הפה ותחת הפה, ומלאות בשערות זעירות וחזקות, כיון שכאן הוא מקום של דין, וכך צריך.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה סָלְקִין שַׂעֲרֵי וְחַפְיָין עַלְעִין כִּדְקָא חֲזֵי. וְהָכָא נָמֵי קָאִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא לְבַסְמָא דִּינָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. התיקון הרביעי, עולות השערות ומחפות את הלחיים כמו שראוי, וגם כאן עומד כדוגמת למעלה למתק הדינים  כמו שנאמר. אֲבָל תָּא חֲזֵי, אִלֵּין דִּינִין דמנצפ"ך דְּאִתְחֲזוּן לְאִתְבַּסְּמָא. אֲבָל ש"ך בְּהוּ אִתְּמָר  אבל בוא וראה, אלו הדינים של מנצפ"ך שצריכים להתמתק, אבל בש"ך דינים נאמר דְּ'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים' (ברכות ה). דְּהָא דָּא בְּרָזָא דְּעָלְמִין קַדְמָאִין (דף קמ' עמוד ב') אִשְׁתְּמוֹדָע, וּמִלָּה לְתַתָּא הֲוַת וְלָא לְעֵילָא.  שהרי זה בסוד העולמות הראשונים שנודעו, והשבירה היתה למטה ולא למעלה. בְּגִין כָּךְ לְהַהוּא דִּלְעֵילָא סַלְקַת מִלָּה. וְכֵיוָן דְּאִתְתְּקַן לְעֵילָא תּוּ לָא אִצְטְרִיךְ לְתַתָּא, וּתְרֵין תִּיקּוּנִין כַּחֲדָא אִתְחַבְּרוּ. לפיכך לאותו העליון עולה לתקן ענין הש"ך דינים, וכיון שנתקן למעלה שוב לא צריך למטה, ושני תיקונים התחברו כאחד. 

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין אִתְחַזְיָין כִּדְקָא יָאוּת. וְהָכָא נָמֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא אִינוּן קָיְימִין לְבַסְמָא דִּינָא כִּדְקָא יָאוּת. תיקון חמישי שני תפוחים הפנים נראים כראוי, וגם כאן,  כעין העליון עומדים למתק הדין כמו שראוי.

קישור לדף זוהר תניינא