תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

פָּתוֹרָא דָא לִבָּא, וְאִתְּמַר בֵּיהּ שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אִיהִי מְנַרְתָּא כַּד נָטְלָא מִימִינָא, וְשַׁרְיָא עֲלָהּ חָכְמָה, וְאִתְּמַר בָּהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, וְכַד נָטְלָא מִשְּׂמָאלָא דְאִיהִי גְבוּרָה, אִתְקְרִיאַת פָּתוֹרָא, וְאִתְּמַר בָּהּ 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין', וְשַׁרְיָא עֲלָהּ בִּינָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַעֲשִׁיר" (משלי י, כב), וְכַד נָטְלָא מִגּוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִתְקְרִיאַת מַשְׁכְּנָא כְּלִיל מִתַּרְוַיְיהוּ.
כִּיּוֹר וְכַנּוֹ אִינוּן תְּרֵין כֻּלְיָין, וּבְהוֹן שַׁרְיָין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט. מוֹחָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין" (יחזקאל א, י), וְתַמָּן מְנַרְתָּא דָלִיק, לִבָּא "וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול" (יחזקאל א, י), וְתַמָּן פָּתוֹרָא מִתְתַּקְנָא, בְּגִין דְּלִבָּא אִיהוּ לִשְׂמָאלָא. גּוּפָא עֲלֵיהּ אִתְּמַר וּפְנֵי נֶשֶׁר, וְתַמָּן מַשְׁכְּנָא מִתְתַּקְנָא, וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי דְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן, וְאִיהִי ד' דְּאֶחָד, וְאִיהִי אַרְבַּע אַנְפִּין דְּכָל חַיָּה.
בְּגִין דְּבָהּ אַרְבַּע אַתְוָון נְהִירִין דְּאִינוּן יְהֹוָה, וְאִיהִי דְּמוּת אָדָם, דְּאִיהוּ יוד הא ואו הא, וַעֲשַׂר אַתְוָון אִלֵּין אִנּוּן שִׁעוּר קוֹמָא דְּגוּפָא דָא, דְאִיהוּ מַשְׁכְּנָא, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז), "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה" (שמות לה, לא), בְּחָכְמָה דָא י', בִּתְבוּנָה דָא ה', וּבְדַעַת דָּא ו', וּבְכָל מְלָאכָה דָא ה'.
דָּבָר אַחֵר, "וְהַמַּשְׂכִּילִים", אִלֵּין אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּגוּפָא, "יַזְהִירוּ" בְּהוֹן אַרְבַּע חֵיוָון, דְּאִינוּן מַזָּל אַרְיֵה, מַזָּל שׁוֹר, מַזָּל נֶשֶׁר, מַזָּל אָדָם, דְּפַרְצוּפָא דְבַר נַשׁ אִשְׁתְּמוֹדַעַת בְּהוֹן בְּאַנְפּוֹי דְבַר נַשׁ, וְדָא אִיהוּ 'הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם', כְּזֹהַר דָּא נִשְׁמָתָא, "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" בְּאֵבָרִין דְּגוּפָא, יְהוֹן נַהֲרִין מַזָּלַיְיהוּ "כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג).
דָּבָר אַחֵר, "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִלֵין אַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, "יַזְהִירוּ" אִלֵּין אַרְבַּע מַלְאָכַיָּא, דְאִינוּן מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל, כְּזֹהַר דָּא כָּרְסַיָּא יְקָרָא.
דָּבָר אַחֵר "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִלֵּין שִׂפְוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח', וּבְהוֹן אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ, דִּמְשַׁמְּשִׁין בְּפוּמָא בְּכ"ב אַתְוָון, וּבְהוֹן חִתּוּךְ דִּבּוּרָא דִצְלוֹתָא לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא. יַזְהִירוּ אִלֵּין עַיְינִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ', שִׁבְעָה גִלְדֵּי עֵינָא אִינוּן, דְּנַהֲרִין בְּהוֹן שִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת. וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן 'וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ', הָא תִּשְׁעָה, כְּגַוְונָא דְתֵשַׁע נְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא. וְהָא חַמָּה וּלְבָנָה בִּכְלָל שִׁבְעָה כֹּכְבַיָּא אִינוּן אֵיךְ חָשִׁיב לוֹן תּוֹסֶפֶת עַל ז'? אֶלָּא חַמָּה אִיהִי נוּקְבָא לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא, לְבָנָה נוּקְבָא לְגַבֵּי יָרֵחַ, וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ אִינוּן נַהֲרִין לְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, דְּאִינוּן כְּשִׁבְעָה גִלְדֵּי עֵינָא, וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא הָא תִּשְׁעָה, בַּת עַיִן עֲשִׂירִית לוֹן, כַּלָּה דִכְלִילָא מִכֻּלְּהוּ.
(דף יד ע"א) "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", דָא אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא בְּאַנְפּוֹי דְּאָדָם, דְּמִינָהּ תַּלְיָין אוּדְנִין וְעַיְינִין וְחוֹטָמָא וּפוּמָא, דְאִינוּן מַנְהִיגֵי גוּפָא וְאֵבָרִין דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דְטַעֲמֵי, דְאִינוּן מַנְהִיגֵי אַתְוָון וּנְקוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, כְּמָה דְשִׂפְוָון וְשִׁינַיִן וְחֵיךְ וְלָשׁוֹן וְגָרוֹן אִנּוּן מְשַׁמְּשִׁין לְאַתְוָון, הָכִי כְּגַוְונָא דָא כַנְפֵי עֵינָא וְעַפְעַפֵּי עֵינָא וּתְלַת גַּוָּונֵי דְּעֵינָא, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין לְעֵינָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּחָמֵשׁ נְקוּדִין כְּגַוְונָא דָא אִאֻאֵאֹאַ, אַתְוָון וּנְקוּדֵי חָמֵשׁ בְּגוֹ חָמֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כט, ט) הָא חֲמִשָּׁה, "טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כט, י) הָא חָמֵשׁ אָחֳרָנִין, חָמֵשׁ לְגוֹ חָמֵשׁ אִלֵּין ה"ה, וּמִנַּיְיהוּ אִתְיְיהִיבוּ עֲשַׂר דִּבְּרָן דָּא י', "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד) מִסִּטְרָא דְו'.

פָּתוֹרָא דָא לִבָּא, וְאִתְּמַר בֵּיהּ שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אִיהִי מְנַרְתָּא כַּד נָטְלָא מִימִינָא, וְשַׁרְיָא עֲלָהּ חָכְמָה, וְאִתְּמַר בָּהּ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, שֻׁלְחָן זֶה הַלֵּב, וְנֶאֱמַר בּוֹ שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, הִיא מְנוֹרָה, כְּשֶׁנּוֹסַעַת מִיָּמִין, וְשׁוֹרָה עָלֶיהָ חָכְמָה, וְנֶאֱמַר בָּהּ, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים - יַדְרִים.וְכַד נָטְלָא מִשְּׂמָאלָא דְאִיהִי גְבוּרָה, אִתְקְרִיאַת פָּתוֹרָא, וְאִתְּמַר בָּהּ 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין', וּכְשֶׁנּוֹסַעַת מִשְּׂמֹאל, שֶׁהִיא גְבוּרָה, נִקְרֵאת שֻׁלְחָן, וְנֶאֱמַר בָּהּ, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר - יַצְפִּין,  וְשַׁרְיָא עֲלָהּ בִּינָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "בִּרְכַּת יְהֹוָה הִיא תַעֲשִׁיר" (משלי י, כב)וְשׁוֹרָה עָלֶיהָ בִּינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ בִּרְכַּת יהו"ה הִיא תַעֲשִׁיר. וְכַד נָטְלָא מִגּוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִתְקְרִיאַת מַשְׁכְּנָא כְּלִיל מִתַּרְוַיְיהוּ וּכְשֶׁנּוֹסַעַת מֵהַגּוּף, שֶׁהִיא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, נִקְראת מִשְׁכָּן כָּלוּל מִשְּׁנֵיהֶם.
 
כִּיּוֹר וְכַנּוֹ אִינוּן תְּרֵין כֻּלְיָין, וּבְהוֹן שַׁרְיָין תְּרֵין סַמְכֵי קְשׁוֹט הַכִּיּוֹר וְכַנּוֹ הֵם שְׁתֵּי כְלָיוֹת, וּבָהֶם שׁוֹרִים שְׁנֵי עַמּוּדֵי אֱמֶת.  מוֹחָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין" (יחזקאל א, י), וְתַמָּן מְנַרְתָּא דָלִיק, הַמֹּחַ, עָלָיו נֶאֱמַר וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין, וְשָׁם דּוֹלֶקֶת הַמְּנוֹרָה. לִבָּא "וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול" (יחזקאל א, י), הַלֵּב, וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל, וְשָׁם שֻׁלְחָן מְתֻקָּן, מִשּׁוּם שֶׁלֵּב הוּא בִּשְׂמֹאל.  וְתַמָּן פָּתוֹרָא מִתְתַּקְנָא, בְּגִין דְּלִבָּא אִיהוּ לִשְׂמָאלָא. גּוּפָא עֲלֵיהּ אִתְּמַר וּפְנֵי נֶשֶׁר, וְתַמָּן מַשְׁכְּנָא מִתְתַּקְנָא, עַל הַגּוּף נֶאֱמַר וּפְנֵי נֶשֶׁר, וְשָׁם הַמִּשְׁכָּן מְתֻקָּן,  וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי דְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן, וְאִיהִי ד' דְּאֶחָד, וְאִיהִי אַרְבַּע אַנְפִּין דְּכָל חַיָּה וּשְׁכִינָה שֶׁהִיא דְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן, וְהִיא ד' שֶׁל אֶחָד, וְהִיא אַרְבַּע הַפָּנִים שֶׁל כָּל חַיָּה.
 
בְּגִין דְּבָהּ אַרְבַּע אַתְוָון נְהִירִין דְּאִינוּן יְהֹוָה, וְאִיהִי דְּמוּת אָדָם, דְּאִיהוּ יוד הא ואו הא, מִשּׁוּם שֶׁבָּהּ מְאִירוֹת אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵן יהו"ה וְהִיא דְמוּת אָדָם, שֶׁהוּא יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א,  וַעֲשַׂר אַתְוָון אִלֵּין אִנּוּן שִׁעוּר קוֹמָא דְּגוּפָא דָא, דְאִיהוּ מַשְׁכְּנָא, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז)וְעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ הֵן שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁל הַגּוּף הַזֶּה שֶׁהוּא מִשְׁכָּן, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקֶּרֶשׁ "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה" (שמות לה, לא)וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִי"ם בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. בְּחָכְמָה דָא י', בִּתְבוּנָה דָא ה', וּבְדַעַת דָּא ו', וּבְכָל מְלָאכָה דָא ה', בְּחָכְמָה זוֹ י', בִּתְבוּנָה זוֹ ה', וּבְדַעַת זֶה ו', וּבְכָל מְלָאכָה זוֹ ה .
דָּבָר אַחֵר, "וְהַמַּשְׂכִּילִים", אִלֵּין אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּגוּפָא, "יַזְהִירוּ" בְּהוֹן אַרְבַּע חֵיוָון, דְּאִינוּן מַזָּל אַרְיֵה, מַזָּל שׁוֹר, מַזָּל נֶשֶׁר, מַזָּל אָדָם, דָּבָר אַחֵר וְהַמַּשְׂכִּלִים - אֵלּוּ אַרְבַּעַת יְסוֹדוֹת הַגּוּף, יַזְהִירוּ בָהֶם אַרְבַּע חַיּוֹת, שֶׁהֵן מַזַּל אַרְיֵה, מַזַּל שׁוֹר, מַזַּל נֶשֶׁר, מַזַּל אָדָם, דְּפַרְצוּפָא דְבַר נַשׁ אִשְׁתְּמוֹדַעַת בְּהוֹן בְּאַנְפּוֹי דְבַר נַשׁ, וְדָא אִיהוּ 'הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם', שֶׁפַּרְצוּפוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר בָּהֶם בִּפְנֵי הָאָדָם, וְזוֹהִי הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם.  כְּזֹהַר דָּא נִשְׁמָתָא, "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" בְּאֵבָרִין דְּגוּפָא, יְהוֹן נַהֲרִין מַזָּלַיְיהוּ "כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד" (דניאל יב, ג) כְּזֹהַר זוֹ הַנְּשָׁמָה, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים בְּאֵיבְרֵי הַגּוּף, יִהְיוּ מְאִירִים אֶת מַזָּלָם, כַּכֹּכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.
 
דָּבָר אַחֵר, "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִלֵין אַרְבַּע סִטְרֵי עָלְמָא, . דָּבָר אַחֵר וְהַמַּשְׂכִּלִים - אֵלּוּ אַרְבַּעַת צִדְדֵי הָעוֹלָם. "יַזְהִירוּ" אִלֵּין אַרְבַּע מַלְאָכַיָּא, דְאִינוּן מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל, כְּזֹהַר דָּא כָּרְסַיָּא יְקָרָא, 'יַזְהִרוּ - אֵלּוּ אַרְבָּעָה מַלְאָכִים, שֶׁהֵם מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. כְּזֹהַר - זֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד.
דָּבָר אַחֵר "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִלֵּין שִׂפְוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח', דָּבָר אַחֵר וְהַמַּשְׂכִּלִים - אֵלּוּ הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח,  וּבְהוֹן אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ, דִּמְשַׁמְּשִׁין בְּפוּמָא בְּכ"ב אַתְוָון, וּבְהוֹן חִתּוּךְ דִּבּוּרָא דִצְלוֹתָא לְשַׁבְּחָא לְמַלְכָּא וּבָהֶם אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ, שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בַּפֶּה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וּבָהֶם חִתּוּךְ דִּבּוּר הַתְּפִלָּה לְשַׁבֵּחַ לַמֶּלֶךְ.  יַזְהִירוּ אִלֵּין עַיְינִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן 'וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ', יַזְהִרוּ - אֵלּוּ הָעֵינַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ. שִׁבְעָה גִלְדֵּי עֵינָא אִינוּן, דְּנַהֲרִין בְּהוֹן שִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת. וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן 'וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ', שִׁבְעַת גִּלְדֵי הָעַיִן הֵם, שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת וְשֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, הָא תִּשְׁעָה, כְּגַוְונָא דְתֵשַׁע נְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא הֲרֵי תִּשְׁעָה, כְּמוֹ שֶׁתֵּשַׁע נְקֻדּוֹת הַתּוֹרָה. וְהָא חַמָּה וּלְבָנָה בִּכְלָל שִׁבְעָה כֹּכְבַיָּא אִינוּן אֵיךְ חָשִׁיב לוֹן תּוֹסֶפֶת עַל ז'? וַהֲרֵי חַמָּה וּלְבָנָה בִּכְלַל שִׁבְעָה כּוֹכָבִים הֵם, אֵיךְ מַחֲשִׁיב אוֹתָם כְּתוֹסֶפֶת עַל ז'? אֶלָּא חַמָּה אִיהִי נוּקְבָא לְגַבֵּי שִׁמְשָׁא, לְבָנָה נוּקְבָא לְגַבֵּי יָרֵחַ, וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ אִינוּן נַהֲרִין לְשִׁבְעָה כֹּכְבֵי לֶכֶת, דְּאִינוּן כְּשִׁבְעָה גִלְדֵּי עֵינָא, וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא אֶלָּא הַחַמָּה הִיא נְקֵבָה לְגַבֵּי הַשֶּׁמֶשׁ, הַלְּבָנָה נְקֵבָה לְגַבֵּי יָרֵחַ, וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מְאִירִים לְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת, שֶׁהֵם כְּשִׁבְעַת גִּלְדֵי הָעַיִן וְשֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה, הָא תִּשְׁעָה, בַּת עַיִן עֲשִׂירִית לוֹן, כַּלָּה דִכְלִילָא מִכֻּלְּהוּ הֲרֵי תִּשְׁעָה. בַּת עַיִן עֲשִׂירִית לָהֶם, כַּלָּה שֶׁכְּלוּלָה מִכֻּלָּם.
 
(דף יד ע"א) "כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", דָא אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא בְּאַנְפּוֹי דְּאָדָם, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, זוֹ אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה בִּפְנֵי אָדָם, דְּמִינָהּ תַּלְיָין אוּדְנִין וְעַיְינִין וְחוֹטָמָא וּפוּמָא, דְאִינוּן מַנְהִיגֵי גוּפָא וְאֵבָרִין דִּילֵיהּ, שֶׁמִּמֶּנָּה תְלוּיִים הָאָזְנַיִם וְהָעֵינַיִם וְחֹטֶם וּפֶה שֶׁהֵם מַנְהִיגֵי הַגּוּף וְאֵיבָרָיו,  כְּגַוְונָא דְטַעֲמֵי, דְאִינוּן מַנְהִיגֵי אַתְוָון וּנְקוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, כְּמוֹ שֶׁהַטְּעָמִים הֵם מַנְהִיגֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה,  כְּמָה דְשִׂפְוָון וְשִׁינַיִן וְחֵיךְ וְלָשׁוֹן וְגָרוֹן אִנּוּן מְשַׁמְּשִׁין לְאַתְוָון, כְּמוֹ שֶׁשְּׂפָתַיִם וְשִׁנַּיִם וְחֵךְ וְלָשׁוֹן וְגָרוֹן מְשַׁמְּשִׁים לָאוֹתִיּוֹת, הָכִי כְּגַוְונָא דָא כַנְפֵי עֵינָא וְעַפְעַפֵּי עֵינָא וּתְלַת גַּוָּונֵי דְּעֵינָא, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין לְעֵינָא, כָּךְ כְּמוֹ זֶה כַּנְפֵי הָעַיִן וְעַפְעַפַּיִם שֶׁל הָעַיִן, וּשְׁלֹשֶׁת גּוֹנֵי הָעַיִן הֵם מְשַׁמְּשִׁים אֶת הָעַיִן,  וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּחָמֵשׁ נְקוּדִין כְּגַוְונָא דָא אִאֻאֵאֹאַ, וְהַכֹּל נִקְשָׁר בְּחָמֵשׁ נְקֻדּוֹת כְּמוֹ זֶה: אִאֻאֵאֹאַ.  אַתְוָון וּנְקוּדֵי חָמֵשׁ בְּגוֹ חָמֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כט, ט) הָא חֲמִשָּׁה, אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת חָמֵשׁ בְּתוֹךְ חָמֵשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל - הֲרֵי חֲמִשָּׁה.  "טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כט, י) הָא חָמֵשׁ אָחֳרָנִין, טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ - הֲרֵי חֲמִשָּׁה אֲחֵרִים,  חָמֵשׁ לְגוֹ חָמֵשׁ אִלֵּין ה"ה, וּמִנַּיְיהוּ אִתְיְיהִיבוּ עֲשַׂר דִּבְּרָן דָּא י', "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד) מִסִּטְרָא דְו' חָמֵשׁ בְּתוֹךְ חָמֵשׁ, אֵלֶּה ה"ה, וּמֵהֶם נִתְּנוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, זֶה י', וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, מִצַּד שֶׁל ו'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

לְבָתַר, מִתַּמָּן סָלְקִין לְכוּרְסַיָּא, וְתַמָּן תִּיקּוּנָא אֶסְתַּדֵּר לְסַדְרָא שְׁבָחִין דְּמַלְכָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים, בְּרָזָא דְּאִינוּן הֵיכָלִין לְחַבְּרָא חַד בְּחַד. כְּדֵין מִתְעָרִין בְּיִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְחַבְּרָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא כִּדְקָא יֵאוֹת. לְבָתַר סִיּוּמָא דְּכֹלָּא גָּאַל יִשְׂרָאֵל, דְּהָכָא אִית לְאִתְּעָרָא שְׁלִימוּ דְּפוּרְקָנָא. כְּדֵין מָּשִׁיחַ נַטִּיל לְהַהִיא צְלוֹתָא וְאַשְׁלִים לַהּ בִּשְׁלִימוּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ לְאַשְׁלָמָא לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאִתְתְּקַן דְּיוֹקְנָא כִּדְקַחֲזֵי. וְכֻלְהוֹ צְלוֹתִין הָכִי מִּתְתַּקְנָן, בְּתִיקּוּנָא דִּדְיוּקָנָא צֶלֶם וּדְמוּת, כְּמָה דְּאִתְּמָר. לְבָתַר, מִתַּמָּן סָלְקִין בִסְלִיקוּ דְּדַרְגִין בְּשִׁיעוּרָא כִּדְקָא יָאוּת. עַד דְּתָבַן בְּדַרְגַּיְיהוּ לְנַחְתָּא לְתַתָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים מִתַּתָּא לְעֵילָא (דף יט' עמוד ב') וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא.

וְעוֹד תְּרֵין מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא תְּרֵין דַּרְגִּין עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת. דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית ב, ט) וְכוּ' "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן" (בראשית ב, ט) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דְּקַיְּימִין בְּגוֹ גִּנְתָּא, כְּלָלָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וּבְגִין דְּלָא אִתַּתְקְנוּ מִילִין כִּדְקָא יָאוּת, אִתְּמָר בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז) דְּלֵית לְאִתְּעָרָא לֵיהּ, אֶלָּא עַד דְּיִתְתַּקַּן כִּדְקָא חֲזֵי. וְאֵימָתַי הֲוָה מִתְתַּקָּן? אֶלָּא בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא. אִי הֲוָה אוֹרִיךְ אָדָם, דִּכְדֵין הֲוָה הַהוּא רַע תָּב וְאִתְהַדַּר לְטוֹב, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. דִּכְדֵין אִתְּמָר בֵּיהּ "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א, לא) דָּא מָוֶת דְּאִתְהַדַּר לְטוֹב. אֲבָל בְּגִין דְּחָב אָדָם אִצְטְרִיךְ לְאוֹרְכָּא עַד יוֹמָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי. בְּגִין כָּךְ "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא), דְּהָא כְּדֵין אִתְהַדַּר רַע לְמֶיהֱוֵי טוֹב. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (דברים ה, כד) הֵיטִיבוּ לְאַחֲרִינָא? אֶלָּא הֵטִיבוּ דְּאַהֲדָרוּ רַע לְטוֹב. וּכְדֵין אִתְיְהִיבַת לוֹן לוּחוֹת מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים. דְּעַד לָא אִתְתַּקַּן עֵץ הַדַּעַת לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד בַּהֲדֵי עֵץ הַחַיִּים, עֵץ הַחַיִּים לָא אִשְׁתְּכַח וְלָא אִתְגַּלְיָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב "לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כד). אֲבָל כֵּיוָן דְּעֵץ הַדַּעַת אִתְתַּקַּן, תָּב עֵץ הַחַיִּים לְאִתְפַּשְׁטָא.

לְבָתַר (דף כ' עמוד א')  תָּבוּ עֵרֶב רַב לְקַלְקְלָא מִילִין וַאֲהַדְרוּ פְּגִימוּ דְּעֵץ הַדַּעַת לְאַתְרֵיהּ. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דִּכְתִיב "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה" (שמות לב, א) בָּאָה שֵׁשׁ. וְדָא זִמְנָא דְּאִתְפְּגִים עַל יְדוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה נַמִּי. בְּגִין כָּךְ מַאי דֶּהֱוֵי לְהוּ חָרוּת, חֵירוּת, אִתְנְטִיל מִנַיְיהוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ז) דָּא אָדָם קַדְמָאָה. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ז) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, חַד מֵאִינּוּן תְּרֵין שָׂרִים. דִּבְגִין הַאי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא הַהוּא עֵץ הַדַּעַת דְּאִתְפְּגִים. וְכַמָּה דְּצָרִיךְ אִיהוּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא פְּגִימוּ דָּא, הָכִי אִינוּן אִתְּמָר בְּהוּ לְבָתַר, "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד, לה). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נָמֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה בָּתַר פְּלָגוּ דְּיוֹמָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ מוֹתָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִילָנִין כַּחֲדָא לְמִיהְוֵי בִּשְׁלִימוּ חַד. 

לְבָתַר, מִתַּמָּן סָלְקִין לְכוּרְסַיָּא לאחר מכן משם עולים לעולם הכסא שהוא עולם הבריאה, וְתַמָּן תִּיקּוּנָא אֶסְתַּדֵּר לְסַדְרָא שְׁבָחִין דְּמַלְכָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים ושם מסתדר התיקון בסידור שבחי המלך בסדר מתוקן ושלם, בְּרָזָא דְּאִינוּן הֵיכָלִין לְחַבְּרָא חַד בְּחַד בסוד אלו היכלות הבריאה המתחברות אחת בשניה. כְּדֵין מִתְעָרִין בְּיִחוּדָא דִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְחַבְּרָא כֹּלָּא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא כִּדְקָא יֵאוֹת ואז מתעוררים לכוון ביחוד של קריאת שמע לחבר הכל בסדור היחוד כמו שצריך. לְבָתַר סִיּוּמָא דְּכֹלָּא גָּאַל יִשְׂרָאֵל לבסוף, סיום כל התכללות והחיבור עולמות הנפרדים זה בזה בברכת גאל ישראל. דְּהָכָא אִית לְאִתְּעָרָא שְׁלִימוּ דְּפוּרְקָנָא שכאן, יש לעורר בשלמות את הגאולה. כְּדֵין מָּשִׁיחַ נַטִּיל לְהַהִיא צְלוֹתָא וְאַשְׁלִים לַהּ בִּשְׁלִימוּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ לְאַשְׁלָמָא לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאִתְתְּקַן דְּיוֹקְנָא כִּדְקַחֲזֵי. ואז המשיח לוקח את אותה התפילה שעלתה בכוונה הרצויה, ומשלים אותה בשלמות הראוי לו להשלימה בכללות כל תפילות ישראל, וְכֻלְהוֹ צְלוֹתִין הָכִי מִּתְתַּקְנָן, בְּתִיקּוּנָא דִּדְיוּקָנָא צֶלֶם וּדְמוּת, כְּמָה דְּאִתְּמָר וכל התפילות ככה מתקנים בתיקון הדיוקן בסוד צלם ודמות כמו שנאמר לעיל. לְבָתַר, מִתַּמָּן סָלְקִין בִסְלִיקוּ דְּדַרְגִין בְּשִׁיעוּרָא כִּדְקָא יָאוּת. לאחר מכן, משם עולות התפילות והרצונות במעלות המדרגות בשיעוריהן כמו שצריך. עַד דְּתָבַן בְּדַרְגַּיְיהוּ לְנַחְתָּא לְתַתָּא, לְאִשְׁתַּכְּחָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים מִתַּתָּא לְעֵילָא (דף יט' עמוד ב') וּמֵעֵילָּא לְתַתָּא. עד ששבות למדרגותיהן לרדת למטה, כדי שימצא התיקון שלם מלמטה למעלה בסוד מ"ן, ומלמעלה למטה בסוד מ"ד.

וְעוֹד תְּרֵין מְשִׁיחִין לְאַתְקָנָא תְּרֵין דַּרְגִּין עֵץ הַחַיִּים וְעֵץ הַדַּעַת ועוד, שני המשיחין יתקנו שתי המדרגות שהם עץ החיים ועץ הדעת. דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהן"וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים" (בראשית ב, ט) וְכוּ', הוי"ה כנגד עץ החיים, אלהי"ם כנגד עץ הדעת. ויותר בפרטות "וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן" (בראשית ב, ט) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דְּקַיְּימִין בְּגוֹ גִּנְתָּא, כְּלָלָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל שנמצאים בתוך הגן והם כנגד כללות כל ישראל. וּבְגִין דְּלָא אִתַּתְקְנוּ מִילִין כִּדְקָא יָאוּת ובגלל החטא לא נתקנו הדברים דהיינו ההנהגות כראוי. אִתְּמָר ונאמר בְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז) דְּלֵית לְאִתְּעָרָא לֵיהּ, אֶלָּא עַד דְּיִתְתַּקַּן כִּדְקָא חֲזֵי אין לעורר אותו אלא עד שיתוקן כמו שראוי. וְאֵימָתַי הֲוָה מִתְתַּקָּן? אֶלָּא בְּיוֹמָא דְּשַׁבְּתָא  אִי הֲוָה אוֹרִיךְ אָדָם, ומתי היה צריך להיתקן? אלא ביום השבת. אם היה מחכה האדם הראשון לכניסת השבת ולא היה חוטא, דִּכְדֵין הֲוָה הַהוּא רַע תָּב וְאִתְהַדַּר לְטוֹב ואז היה ההוא רע נברא שב וחוזר לטוב. וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא ומשיח בן יוסף היה ניצל ממיתה, דִּכְדֵין אִתְּמָר בֵּיהּ שאז טרם החטא נאמר בו "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א, לא) דָּא מָוֶת דְּאִתְהַדַּר לְטוֹב זה המוות שחזר לטוב. אֲבָל בְּגִין דְּחָב אָדָם אִצְטְרִיךְ לְאוֹרְכָּא עַד יוֹמָא דְּקַבִּילוּ יִשְׂרָאֵל אוֹרָיְתָא עַל טוּרָא דְּסִינַי אבל בגלל שחטא אדם הוצרך התיקון להתארך עד ליום שקבלו ישראל את התורה על הר סיני ביום ו' לחודש סיון בסוד הרמוז בפסוק, בְּגִין כָּךְ "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא)דְּהָא כְּדֵין אִתְהַדַּר רַע לְמֶיהֱוֵי טוֹב נאמר קודם ערב ואח"כ בוקר, שהרי אז חזר הרע להיות טוב. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב שזה סוד ההטבה שחוזר הרע לטוב שאמר הכתוב "הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (דברים ה, כד) הֵיטִיבוּ לְאַחֲרִינָא? לשון הטיבו משמעו הטבה לאחרים? אֶלָּא הֵטִיבוּ דְּאַהֲדָרוּ רַע לְטוֹב אלא נמשך הלשון על שהחזירו הרע לטוב. וּכְדֵין אִתְיְהִיבַת לוֹן לוּחוֹת מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, ואז ניתנו להם הלוחות מצד עץ החיים שכולו טוב. דְּעַד לָא אִתְתַּקַּן עֵץ הַדַּעַת לְאִתְחַבְּרָא בְּחִיבּוּרָא חַד בַּהֲדֵי עֵץ הַחַיִּים שעד שלא נתקן עץ הדעת להתחבר בחיבור אחד בזה עץ החיים ע"י חזרת הרע לטוב עֵץ הַחַיִּים לָא אִשְׁתְּכַח וְלָא אִתְגַּלְיָא בְּעָלְמָא עץ החיים לא נמצא ולא התגלה בעולם, דִּכְתִיב "לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג, כד) לשמור שהרע לא ינק מעץ החיים. אֲבָל כֵּיוָן דְּעֵץ הַדַּעַת אִתְתַּקַּן, אבל כיוון שעץ הדעת נתקן במתן תורה תָּב עֵץ הַחַיִּים לְאִתְפַּשְׁטָא שב עץ החיים להתגלות. 

לְבָתַר (דף כ' עמוד א') תָּבוּ עֵרֶב רַב לְקַלְקְלָא מִילִין וַאֲהַדְרוּ פְּגִימוּ דְּעֵץ הַדַּעַת לְאַתְרֵיהּ. אחרי מתן תורה, שבו הערב לקלקל הדברים והחזירו את פגם עץ הדעת למקומו כקודם מתן תורה. אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דִּכְתִיב "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה" (שמות לב, א) בָּאָה שֵׁשׁ באה השעה השישית שמסר להם משה שיחזור וכשהתעכב מלרדת בלבל אותם השטן, ורומז בא שש שחזר פגם יום השישי. וְדָא זִמְנָא דְּאִתְפְּגִים עַל יְדוֹי דְּאָדָם קַדְמָאָה נַמִּי וזה הזמן הקלקול שנפגם על ידי האדם הראשון. בְּגִין כָּךְ מַאי דֶּהֱוֵי לְהוּ חָרוּת, חֵירוּת, אִתְנְטִיל מִנַיְיהוּ בשל כך, מה שהיה להם חרות על הלוחות מלשון חירות ממלאך המות - ניטל מהם. וְאִתְּמָר בְּהוּ וזה הכתוב "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן" (תהלים פב, ז) דָּא אָדָם קַדְמָאָה זה הוא אדם הראשון. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ" (תהלים פב, ז) דָּא זה רומז על מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, חַד מֵאִינּוּן תְּרֵין שָׂרִים שהוא אחד משני שרים שהם המשיחין. דִּבְגִין הַאי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא הַהוּא עֵץ הַדַּעַת דְּאִתְפְּגִים בגלל זה נצרכה לו מיתה לתקן חלקו שהוא עץ הדעת שנפגם וחזר לקלקולו. וְכַמָּה דְּצָרִיךְ אִיהוּ מוֹתָא לְאַתְקָנָא פְּגִימוּ דָּא וכמו שצריך הוא למות לתקן פגם זה, הָכִי אִינוּן אִתְּמָר בְּהוּ לְבָתַר, כך נגזר גם על העם שנאמר להם אחר כך "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד, לה). וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נָמֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה בָּתַר פְּלָגוּ דְּיוֹמָא אִתְחֲזִיאַת לֵיהּ מוֹתָא, לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים וגם משיח בן יוסף ביום השישי לאחר שנחלק היום דהיינו אחרי חצות האלף השישי נראה שימות לתקן תיקון שלם. וּמִתַּמָּן וּלְהָלְאָה יִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִילָנִין כַּחֲדָא לְמִיהְוֵי בִּשְׁלִימוּ חַד ומשם והלאה יתחברו שני האילנות של יוסף ודוד כאחד להיות בשלמות אחת.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה נד: עֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה פּוֹעֵל נֶגֶד עמ"ל דעמל"ק הַמֲכַסֶּה הָאוֹרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, בְּסוֹד א' הַמִּסְתַּלֶּקֶת מִכִּסֵּ'א  וְנִשְׁאַר כֵּס.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אוֹר שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מִתְפּוֹצֵץ בְּאוֹתִיּוֹתָיו וְעוֹלֶה לְש"ך מַדְרֵגוֹת וּמִיָּד נֶאֱמַר בּוֹ "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע", שֶׁהֲרֵי כָּל הַחֹשֶׁךְ שֶׁגָּרְמוּ עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר עַל יָדוֹ. וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן "כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהוָֹה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי", וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים בְּגָלוּתָם מִצַּד דִּין דְּאֲדֹנָי שֶׁהָיְתָה מִדַּת הַדִּין פּוֹגַעַת בָּהֶם. ה' פְּעָמִים דִּין הוּא ש"ך, וַהֲרֵי שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲדֹנָי הֵם שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְזֶה ק"ל, שֶׁהוּא עֹנִ"י, לְיִשְׂרָאֵל לֶחֶם עֹנִי, לְפִי שֶׁלֹּא נִמְצָא שָׁם צַדִּיק שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְּמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶּחֱסַר כֹּל בָּהּ". וְא' שֶׁל אֲדֹנָי לֹא הָיְתָה מְאִירָה, וְאָז נִשְׁאֲרוּ ש"ך ש"ך שֶׁהֵם גִּימַ' תמ"ר, זֶה "שִׂימִי לָךְ תַּמְרוּרִים", בָּהֶם עַל מַצּוֹת "וּמְרוֹרִים" יֹאכְלוּהוּ. "מַצָּה", וְהִיא גִּימַ' קוֹ"ל, ה"פ אֲדֹנָי שֶׁעוֹשֶׂה ש"ך, וּבִשְׁנֵי שֵׁמוֹת אֲדֹנָי הֲרֵי תמ"ר. לְפִיכָךְ וּמְרוֹרִים, בָּהֶם וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בָּעֲבוֹדָה קָשָׁה וְכוּ', בְּתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי וּבְתַלְמוּד בַּבְלִי שֶׁבָּהֶם עֲמַל תּוֹרָה, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" בַּעֲבוּר עָמָל דְּ"עֲמָלֵק" שֶׁמְּכַסֶּה הָאוֹרוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְגָרַם לַכִּסֵּא שֶׁיִּשָּׁאֵר "כֵּס" בְּ-א' שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי א' בָּהּ "אֵלוּ וְאֵלוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים", וְזֶה תּוֹרָה בְּלֹא מַחֲלֹקֶת. בְּשָׁעָה שֶׁזּוֹ נִתְעַלְּמָה לֹא נִמְצֵאת הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם, בַּעֲבוּר עֲמַל דְּעֲמָלֵק שֶׁשּׁוֹלֵט, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" וְכוּ'. מִלְחָמָה - זֶה מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" כְּגוֹן "יָדָיו רַב לוֹ" לִהְיוֹת שָׁקִיל וְטָרִי, וְכֵן זוֹרְקִים קַשׁ וָתֶבֶן שֶׁהֵם עֵשָׂו וְיִשְׁמָעאֵל מִן הַחִטָּה, שֶׁהֵם כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְזֶה בַּחֲמֵשׁ מוֹצְאוֹת הַפֶּה, לְנֶגְדָּם ה' אוֹתִיּוֹת אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת דִּין בְּעֵשָׂו וְיִשְׁמָעאֵל, וְזֶה ה' דְּחִטָּה וְזֶה כְּלַל כ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" בַּפֶּה. מִיָּד יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עָנִי חָשׁוּב כַּמֵּת", חוֹזְרִים חַיִּים, "חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם" וַדַּאי, בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁחוֹזְרִים וּמִתְחַדְּשִׁים בָּהֶם. מִי מַחֲזִיר אוֹתָם אֶלָּא שֵׁם יְהוָֹה ב"ה שֶׁכָּךְ הוּא מִתְגַּלְגֵּל בְּגִלְגּוּלָיו בְּרל"א שְׁעָרִים פָּנִים וְאָחוֹר, וּמְחַדֵּשׁ כָּל הָעוֹלָמוֹת, בּוֹ "הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית", שֶׁלְּפִיכָךְ צִוִּיתָ לְיִשְׂרָאֵל "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה", וְתוֹרָה שֶׁהִיא תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁנִּשְׁאֶרֶת סֹלֶת נְקִיָּה בְּלֹא שֶׁקֶר שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁשּׁוֹלְטִים עָלֶיהָ, וּמִיָּד מִתְמַתְּקִים דִּינִים שֶׁל שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שֶׁהֵם מִדַּת יוֹם וָלַיְלָה "וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" וַדַּאי. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ וְעוֹסְקִים בְּתוֹרָתְךָ בַּעֲנִיּוּתָם וּלְפִיכָךְ יֵשׁ לְךָ לָתֵת לָהֶם עֹשֶׁר מִצַּד צַדִּיק שֶׁבּוֹ גִּלּוּי הַתּוֹרָה בַּשֵּׁם יג"ל פז"ק, שֶׁבּוֹ יְגַלֶה פִּדְיוֹן זֶרַע קְדוֹשִׁים, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצֵא אוֹר, שֶׁהוּא וְתוֹרָה אוֹר, וְזֶהוּ "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" "אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.