Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא תלתין וחד

בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שְׁתֵּ"י, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) וְגוֹ', וְאִינוּן תְּרֵי תּוֹרוֹת אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, וְעוֹד תְּרֵי לוּחוֹת אָזְלוּ לְטוּרָא דְסִינַי, מִיָּד "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן" (רות א, יט) אִזְדַּעְזַע כָּל עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְכוּ', וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ" (שמות כ, יד), וְאָמְרוּ "הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות א, יט), דָּא אִיהוּ נְעִימוּ דְאוֹרַיְיתָא, מִיָּד אִתְּמַר "וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות לב, יט), פָּרְחַת אוֹרַיְיתָא מִתַּמָּן, וְאָמְרַת "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי" (רות א, כא) לְטוּרָא דְסִינַי, וּכְעַן "וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהֹוָה" (שם, מְלֵיאָ"ה - מָלֵ"א י"ה, וּכְעַן פָּרַח מִנִּי מָלֵ"א י"ה דְּאִיהוּ יה"ו, וְאִשְׁתְּאָרַת ה' יְחִידָה אִלֵּ"ם, "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִ"יָּה" (תהלים לט, ג), דוֹ"ם י"ה, "הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" (שם) דְאִיהוּ ו'.

דָּבָר אַחֵר "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) גּוּף וְנֶפֶשׁ, לְאָן אֲתַר אָזְלִי? לְבֵי קִבְרָא, גּוּף אִתְדַּן וְאִתְרַקַּב, נֶפֶשׁ אִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז).

קָם סָבָא חַד וְאָמַר, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא חֲזוֹר בָּךְ, עָרְפָּה אִיהִי גוּף, רוּת אִיהִי נֶפֶשׁ, שׁוּתָּפוּ דִילָהּ נָעֳמִי נִשְׁמַת חַיִּים, מַחְלוֹן רוּחָא, גּוּפָא דְאִיהִי עָרְפָּה חָזְרָה עוֹרֶף לְגַבֵּי נְשָׁמָה, נֶפֶשׁ אִתְדַּבַּק בָּהּ בְּנִשְׁמָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בַּ"אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" (רות א, טז) בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, "וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין" (רות א, טז) בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה.

דָּבָר אַחֵר בַּ"אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" (רות א, טז) בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), "וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין" (רות א, טז) דְּמִשְׁכָּבָא דִילָךְ בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" (שיר השירים ג, א), "עַמֵּךְ עַמִּי" (רות א, טז) אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, "וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (שם) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֱלִימֶלֶךְ דָּא י', נָעֳמִי דָּא ה', מַחְלוֹן ו', רוּת בָּהּ אִתְדַּבְּקַת ה' וְאִתְעֲבִידַת תּוֹרָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב).

עָרְפָּה אִימָּא דְעֵרֶב רַב, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" (שמות לד, ט), דְּחָזְרַת לְסָרְחָנָה, וְחָזְרַת עֹרֶף לְגַבֵּי חֲמוֹתָהּ. כִּלְיוֹן בַּעְלָהּ דְּעָרְפָּה, יֵצֶר הָרָע דְאַתְיָא כְּלָיָיה מִנֵּיהּ לְעָלְמָא, וְאִיהוּ כִּלְיוֹן, וְאִתְּתֵיהּ לִילִית כְּלָיָיה.

נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ, כַּד בַּר נַשׁ אִיהוּ מְחוּיָיב בְּחוֹבִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל אֵבָרִים, נִשְׁמַת חַיִּים אִסְתַּלְּקַת מִן גּוּפָא, וְנֶפֶשׁ אִשְׁתְּאָרַת תַּמָּן, וְאִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" (רות ג, ז), לְגַבֵּי מָאן? לְגַבֵּי צַדִּיק וְדָא בְרִית מִילָה, דְאִיהוּ בּוֹעַז בּ"וֹ עַ"ז תַּקִּיף עַל יִצְרֵיהּ, "וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ" (רות ג, טו), "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), שַוִּאיַת לוֹן עֲלָהָא לְאַגָּנָא עֲלָהּ, וְאוּקְמוּהָ "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם, לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי" (רות ד, יז), דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, כַּד חָאבוּ יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ לְאִסְתַּלְקָא שְׁכִינְתָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" (רות ג, ז).

תקונא תלתין וחד

בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א שְׁתֵּ"י, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) וְגוֹ', וְאִינוּן תְּרֵי תּוֹרוֹת אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וְאוֹרַיְיתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּרֵאשִׁית, בָּרָ"א שְׁתֵּ"י, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם וְגוֹמֵר, וְהֵן שְׁתֵּי תוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
וְעוֹד תְּרֵי לוּחוֹת אָזְלוּ לְטוּרָא דְסִינַי, מִיָּד "וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן" (רות א, יט) אִזְדַּעְזַע כָּל עָלְמָא, , וְעוֹד, שְׁנֵי לוּחוֹת הָלְכוּ לְהַר סִינַי, מִיָּד וַתֵּהֹם כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן, הִזְדַּעְזַע כָּל הָעוֹלָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְכוּ', וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ" (שמות כ, יד), וְאָמְרוּ "הֲזֹאת נָעֳמִי" (רות א, יט), דָּא אִיהוּ נְעִימוּ דְאוֹרַיְיתָא, מִיָּד אִתְּמַר "וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" (שמות לב, יט),
 זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקֹּלֹת וְכוּ' וַיַּרְא הָעָם וַיָּנוּעוּ, וְאָמְרוּ הֲזֹאת נָעֳמִי, זוֹהִי הַנְּעִימוּת שֶׁל הַתּוֹרָה?! מִיָּד נֶאֱמַר וַיְשַׁבֵּר אוֹתָם תַּחַת הָהָר
פָּרְחַת אוֹרַיְיתָא מִתַּמָּן, וְאָמְרַת "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי" (רות א, כא) לְטוּרָא דְסִינַי, וּכְעַן "וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהֹוָה" (שם, פָּרְחָה הַתּוֹרָה מִשָּׁם וְאָמְרָה, אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי לְהַר סִינַי, וְכָעֵת רֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יהו"ה,
 מְלֵיאָ"ה - מָלֵ"א י"ה, וּכְעַן פָּרַח מִנִּי מָלֵ"א י"ה דְּאִיהוּ יה"ו, וְאִשְׁתְּאָרַת ה' יְחִידָה אִלֵּ"ם, מָלֵא י"ה, וְכָעֵת פָּרַח מִמֶּנִּי מָלֵ"א י"ה, שֶׁהוּא יה"ו, וְנִשְׁאֲרָה ה' יְחִידָה אִלֵּ"ם,
"נֶאֱלַמְתִּי דוּמִ"יָּה" (תהלים לט, ג), דוֹ"ם י"ה, "הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" (שם) דְאִיהוּ ו'.
 מְלֵיאָ"ה נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּ"ה, דּוֹ"ם י"ה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב שֶׁהוּא ו'.
דָּבָר אַחֵר "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) גּוּף וְנֶפֶשׁ, לְאָן אֲתַר אָזְלִי? לְבֵי קִבְרָא, גּוּף אִתְדַּן וְאִתְרַקַּב, נֶפֶשׁ אִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב" (רות ג, ז). דָּבָר אַחֵר וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן, הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, לְאֵיזֶה מָקוֹם הָלְכוּ? לְבֵית הַקְּבָרוֹת, הַגּוּף נִדּוֹן וְנִרְקָב, וּבַנֶּפֶשׁ נֶאֱמַר וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו וַתִּשְׁכָּב.
קָם סָבָא חַד וְאָמַר, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא חֲזוֹר בָּךְ, עָרְפָּה אִיהִי גוּף, רוּת אִיהִי נֶפֶשׁ, שׁוּתָּפוּ דִילָהּ נָעֳמִי נִשְׁמַת חַיִּים, מַחְלוֹן רוּחָא, קָם זָקֵן אֶחָד וְאָמַר: מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה חֲזֹר בְּךָ, עָרְפָּה הִיא הַגּוּף, רוּת הִיא הַנֶּפֶשׁ, הַשֻּׁתָּפָהּ שֶׁלָּהּ נָעֳמִי, נִשְׁמַת חַיִּים, מַחְלוֹן הָרוּחַ,
גּוּפָא דְאִיהִי עָרְפָּה חָזְרָה עוֹרֶף לְגַבֵּי נְשָׁמָה, נֶפֶשׁ אִתְדַּבַּק בָּהּ בְּנִשְׁמָתָא, הַגּוּף שֶׁהִיא עָרְפָּה הֶחֱזִירָה עֹרֶף אֶל הַנְּשָׁמָה (הַשְּׁכִינָה), הַנֶּפֶשׁ נִדְבְּקָה בַּנְּשָׁמָה,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב בַּ"אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" (רות א, טז) בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, "וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין" (רות א, טז) בְּפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ - בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין - בְּמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה.
 דָּבָר אַחֵר בַּ"אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ" (רות א, טז) בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), "וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין" (רות א, טז) דְּמִשְׁכָּבָא דִילָךְ בְּגָלוּתָא, דָּבָר אַחֵר, בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ - בַּגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, שֶׁמִּשְׁכָּבֵךְ בַּגָּלוּת,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת" (שיר השירים ג, א), "עַמֵּךְ עַמִּי" (רות א, טז) אִלֵּין יִשְׂרָאֵל, "וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (שם) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֱלִימֶלֶךְ דָּא י', נָעֳמִי דָּא ה', מַחְלוֹן ו', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת. עַמֵּךְ עַמִּי - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, וֵאלֹהַיִ"ךְ אֱלֹהָ"י - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֱלִימֶלֶךְ זֶה י', נָעֳמִי זוֹ ה', מַחְלוֹן ו',
רוּת בָּהּ אִתְדַּבְּקַת ה' וְאִתְעֲבִידַת תּוֹרָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב). רוּת בָּהּ נִדְבְּקָה ה' וְנֶעֶשְׂתָה תוֹרָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.
עָרְפָּה אִימָּא דְעֵרֶב רַב, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" (שמות לד, ט), דְּחָזְרַת לְסָרְחָנָה, וְחָזְרַת עֹרֶף לְגַבֵּי חֲמוֹתָהּ. עָרְפָּה הִיא הָאֵם שֶׁל הָעֵרֶב רַב, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, שֶׁחָזְרָה לְסִרְחוֹנָהּ וְהֶחֱזִירָה עֹרֶף לַחֲמוֹתָהּ,
כִּלְיוֹן בַּעְלָהּ דְּעָרְפָּה, יֵצֶר הָרָע דְאַתְיָא כְּלָיָיה מִנֵּיהּ לְעָלְמָא, וְאִיהוּ כִּלְיוֹן, וְאִתְּתֵיהּ לִילִית כְּלָיָיה. כִּלְיוֹן בַעְלָהּ שֶׁל עָרְפָּה, יֵצֶר הָרָע, שֶׁבָּאָה כְלָיָה מִמֶּנּוּ לָעוֹלָם, וְהוּא כִּלְיוֹן, וְאִשְׁתּוֹ לִילִית כְּלָיָה.
נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ, כַּד בַּר נַשׁ אִיהוּ מְחוּיָיב בְּחוֹבִין וּמִתְגַּבְּרִין עַל אֵבָרִים, נִשְׁמַת חַיִּים אִסְתַּלְּקַת מִן גּוּפָא, וְנֶפֶשׁ אִשְׁתְּאָרַת תַּמָּן, וְאִתְּמַר בָּהּ "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" (רות ג, ז), לְגַבֵּי מָאן? נְשָׁמָה וְנֶפֶשׁ, כְּשֶׁאָדָם מְחֻיָּב בַּחֲטָאִים וְהֵם מִתְגַּבְּרִים עַל הָאֵיבָרִים, נִשְׁמַת חַיִּים מִסְתַּלֶּקֶת מֵהַגּוּף, וְהַנֶּפֶשׁ נִשְׁאֶרֶת שָׁם, וְנֶאֱמַר בָּהּ וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו, לְמִי?
לְגַבֵּי צַדִּיק וְדָא בְרִית מִילָה, דְאִיהוּ בּוֹעַז בּ"וֹ עַ"ז תַּקִּיף עַל יִצְרֵיהּ, "וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ" (רות ג, טו), "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו), שַוִּאיַת לוֹן עֲלָהָא לְאַגָּנָא עֲלָהּ, לַצַּדִּיק, וְזוֹ בְּרִית מִילָה, שֶׁהוּא בּוֹעַ"ז בּ"וֹ עַ"ז, תַּקִּיף עַל יִצְרוֹ, וַיָּמָד שֵׁשׁ שְׂעוֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, שָׂמָה אוֹתָם עָלֶיהָ לְהָגֵן עָלֶיהָ,
 וְאוּקְמוּהָ "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם" (רות א, יט) בִּשְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם, לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי" (רות ד, יז), דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא דְאִתְּמַר בֵּיהּ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וּפֵרְשׁוּהָ וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם, עִם הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַתִּקְרֶאנָה לוֹ הַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם, לֵאמֹר יֻלַּד בֵּן לְנָעֳמִי, זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.
כַּד חָאבוּ יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ לְאִסְתַּלְקָא שְׁכִינְתָּא, עֲלָהּ אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה "וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו" (רות ג, ז). כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְגָרְמוּ לְהִסְתַּלְּקוּת הַשְּׁכִינָה, עַל הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה נֶאֱמַר וַתְּגַל מַרְגְּלוֹתָיו.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

זֹהַר חֲמִישָׁאָה, בֵּיהּ הוֹד דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא הוֹד מַלְכוּת. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן' וְדָא זֹהַר שְׁבִיעָאָה. וּמִסִּטְרָא דְּזֹהַר דָּא חֲמִישָׁאָה אֶתְיָהִיב לְהוּ הוֹד מַלְכוּת. וּבְגִינֵיהּ "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) וְרָזָא דָּא הוֹד זָקָן דִּבְהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה קָאִים הוֹד עִלָּאָה וְאִתְּמָר, וּמִינֵּיהּ הוֹד זָקָן דְּאִצְטְרִיךְ לְהָדְרָא לֵיהּ.

זֹהַר שְׁתִיתָאָה, בֵּיהּ תַּלְיָא גִּילּוּיָא דְּאוֹרַיְתָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְכָל סְטַר בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, לְכָל חַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ.

שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק. וּבְהוּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא.

תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין.

ז' – אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.

ה' – אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.

ר' – אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר.

וּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. וְאִתְּמָר בְּכוּ (בראשית ב י) "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן.

וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן.

זוהר ה' - הוד התורה.

זֹהַר חֲמִישָׁאָה, בֵּיהּ הוֹד דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא הוֹד מַלְכוּת. זוהר החמישי הוא הוד התורה המתגלה במלכות. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן' וְדָא זֹהַר שְׁבִיעָאָה. שמצד השכינה עצמה נאמר מי הם המלכים? רבנן. שהם מגלים את המלכות שהיא הזוהר השביעי הכלול מכל השש שעליה. וּמִסִּטְרָא דְּזֹהַר דָּא חֲמִישָׁאָה אֶתְיָהִיב לְהוּ הוֹד מַלְכוּת. מצד הוד המתגלה במלכות הוא הזוהר החמישי - וממנו שורה על החכמים הוד תורה. וּבְגִינֵיהּ ובו נאמר מפני "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) 'שיבה' הוא א"א, 'והדרת פני זקן' היא הדיקנא דא"א. וְרָזָא דָּא הוֹד זָקָן דִּבְהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה קָאִים הוֹד עִלָּאָה וְאִתְּמָר, וסוד זה הוא 'הוד זקן' שבההוא דיקנא עליונה דאריך הנשרש מהוד דעתיק העליון, וּמִינֵּיהּ הוֹד זָקָן דְּאִצְטְרִיךְ לְהָדְרָא לֵיהּ. ומהוד דעתיק נמשך הוד זקן דדיקנא דא"א שצריך להדר אותו. משם נמשכות הארות עד לתחתונים המתגלים בהוד השכינה ובדיקנא של החכמים.

זוהר ו' - יסוד ומלכות - גילוי סודות התורה. חכמי התורה.

זֹהַר שְׁתִיתָאָה, בֵּיהּ תַּלְיָא גִּילּוּיָא דְּאוֹרַיְתָא, הזוהר השישי בו נתלים כל גילויי התורה, לְאִתְגַּלָּאָה לְכָל סְטַר בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, המתגלים בכל הצדדים בכמה סודות עליונים, לְכָל חַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. לכל אחד כפי הראוי לו כפי מדרגתו ושורש נשמתו, וזוהר זה עומד במדרגת היסוד שממנו יוצא השפע ומתפשט לחוץ.

זוהר ז' – כלולות ז' זהרים נכללים בזהר היוצא מן הצדיק.

שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק. שבעת הזוהרים האלו - כולם כלולים באותו הזוהר עליון היוצא מהצדיק - היסוד העליון. וּבְהוּ וממנו נמשך השפע לכל אותם הנמצאים במדרגת היסוד ונקראים משכילים. בהם נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף ב' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא. להאיר לכל צידי העולם.

סוד המילה זהר.

תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִיןהתיבה 'זֹהַר' כוללת בתוכה כמה סודות. 

ז' - אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. אות ז' רומזת לז' זוהרים שאמרנו. 

ה' - אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, אות ה' רומזת לה' חומשי התורה מהם מתפשטים השבעה זוהרים, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. הם חמישה אורות - ה' חסדים מהם מתפשטים שבעה זוהרים הנכללים ביסוד, ובכללות דכללות במלכות שהיא השביעית כדוגמת זו"ן. 

ר' - אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. אות ר' רומזת למאתיים עולמות של ב' ספירות חכמה ובינה הנמצאים בג"ר בסוד עץ החיים כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר. כל הבחינות האלה מקורם, ודרך השתלשלות אורות התורה נרמזים במילה זה"ר. וּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. ובזמן שיוצאת הארת הזהר, כל האורות האלו המגלים אותו מאירים.

ז' זהרים, ה' ספרים, ר' עולמות (חכמה ובינה). "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" – זהו הרמח"ל המרווה את השכינה ואת שאר צדיקי העולם השותים מתורתו.

וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ ואתם, המשכילים מתוקנים ועומדים בדרגת היסוד הנקרא "משכיל" לפיכך כתוב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כזוהר הרקיע הפרוש מעל היסוד. וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, ושאר הצדיקים גם אחוזים במדרגות היסוד שבשאר העולמות ועומדים להאיר לכלל ישראל, אבל כולם נוטלים אורם ממכם בבחינת הדלקת נר מנר, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. ולכן הם נקראים 'מצדיקי הרבים' מצד השכינה כשם שהיא מקבלת את אורה מהשמש, כך הם נמשלים לכוכבים המנצנצים מאור השמש.  וְאִתְּמָר בְּכוּ ונאמר בכם "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. זהו הנהר העליון - היסוד, המושך את מימי הבינה. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. להשקות את הגן שהיא השכינה. בכח תורתכם נמשכים מימי השפע המשקים ומרווים את השכינה. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, מהשכינה ומטה יורד השפע לארבע מחנות שכינה הרמוזות בד' אותיות אדנ"י והם חיות המרכבה אריה שור נשר ואדם. וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. ולכלל ישראל החונים סביב השכינה בארבעת צידיה. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן. וכולם מזאת התורה שותים ומתפרנסים. 

וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך', דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה. (דף ג' עמוד א') וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך', דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּ כעין מי שנותן צדקה לעני נאמר עליו "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) וכן כתוב גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. כגלגל המשאבה, מצד אחד בירידתו מוריד מוריק מימיו למדרגה שתחתיו ובעלייתו מהצד השני שב וממלא כליו במים חדשים. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב עליכם נאמר, "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, שאתם נקראים ברוכים מצד היסוד שהוא המידה התחתונה של ז"א הנקרא שָׁמַיִם המוריק שפעו לארץ שהיא המלכות, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. ומזומנים לשמו הקדוש שהיא המלכות הנקראת 'שם' לקבל אורתיה על ידכם בעולם. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא שמי שלא רוצה להשפיע ברווח לאחרים – לא ראוי לו להדבק בזרע הקודש. דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) שנאמר באברהם איש החסד המוריד חסדים לבריכה התחתונה שהיא המלכות "והיה ברכה", וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. ומי שהוא מזרעו של אברהם צריך באופן זה להיות מברך ולהשפיע לאחרים ברווח. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן. וזה הסימן שלקח לו אליעזר לבדוק את רבקה, וכך היה ראוי לבודקה. אשרי חלקיכם. 

קישור ישיר לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה שי"א: מעלת ארץ ישראל שנתקנה בסוד היחוד ולכן אינה מקבלת הרכבה של שלטון זר, אלא רק שלטון הוי"ה ב"ה לבד.

אֵלאֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. זְכֹר אֶרֶץ שֶׁלְּךָ קְדוֹשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וְכִפֵּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ". שֶׁאַרְצוֹת שְׁאָר עַמִּים - טֻמְאָה נִשְׁאֲרָה בָּהֶם מִצַּד אוֹתָם שָׂרִים שֶׁמְּמֻנִּים עֲלֵיהֶם, וְס"מ וְנוּקְבֵהּ שֶׁשּׁוֹלְטִים שָׁם בְּכַמָּה עַבוֹדָה זָרָה שֶׁעוֹבְדִים שָׁם, וְכָל הַכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם. אֲבָל אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֵין שְׁלִיטָה חוּץ מִמְּךָ, וְזֶה שְׁכִינָה, גֶּפֶן שֶׁלֹּא מְקַבֶּלֶת הַרְכָּבָה, אֶלָּא, "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ", וּבָנִים שֶׁיּוֹצְאִים מִשָּׁם כֵּן יֵשׁ לָהֶם לְהָאִיר דִּכְתִיב, "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ". וְאָנוּ הֲרֵי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מִמֶּנָּה, וּמִתְפַּלְלִים לְגַבָּךְ תָּמִיד, "וּמִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ", כֵּן "יְהִי רָצוֹן שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ" וְכוּ'.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, עֲשֵׂה בַּעֲבוּר אַרְצֶךָ שֶׁנִּתְקְנָה בְּיִחוּדְךָ, וְשָׁם תְּקַיֵּם בָּנוּ, "וַעֲשִׂיתִים לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ בְּהָרֵי יִשְׂרָאֵל" דַּיְקָא.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתְּךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה שי"ב: בהיות היסוד בסוד אב"ר ח"י נקרא אבי"ר, וזרעו של עשו נופל ביד זרעו של יוסף, ומתגלה היחוד בסוד מלאך הברית.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, וְזֶה צַדִּיק שֶׁנִּתְקַן בְּג' יוּדִין, וְזֶה שַׁדַּ"י - ש' יד'. ש' - תְלַת וָוִין, וְזֶה גִּימַטְרִיָּא חַ"י, חַי הָעוֹלָמִים, בָּהֶם וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה. וְ-ג' י"ד הֵם מ"ב- שֵׁם תַּקִּיף, גִּימַטְרִיָּא, "לֶהָבָ"ה תְּלַהֵט רְשָׁעִים". וְזֶה "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב", שֶׁהֲרֵי בְּאֵלֶּה הַיָּדַיִם יֵעָשֶׂה אֲבִיר תַּקִּיף בְּתָקְפוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ". וְזַרְעוֹ דְּעֵשָׂו יִהְיֶה נוֹפֵל בְּיַד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף בִּזְמַן שֶׁיִּתְמַלֵּא אוֹתוֹ הַצַּדִּיק (אֵבָר) בְּ-י' שֶׁהִיא זֶרַע קֹדֶשׁ וְנַעֲשָׂה בָּהּ אֲבִי"ר, וְזֶה אֵבָר חַי בְּ-ג' טִפִּין שֶׁיּוֹרְדִין מִן הַמֹּחַ בְּ-ג' וָוִין שֶׁהֵם חֶסֶד גְּבוּרָה תִפְאֶרֶת וְכֻלָּם נִכְלָלִים בְּ-י' אַחַת בַּצַּדִּיק וְזֶה אֲבִיר, כָּאן שׁוֹלֵט יַעֲקֹב שֶׁבּוֹ כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ, וְצַדִּיק זֶה יִתְעוֹרֵר בְּתָקְפוֹ לִגְאֹל אוֹתָנוּ שֶׁהוּא הַמַּלְאָ"ךְ הַגּוֹאֵל בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ, מַלְאָ"ך גִימַטְרִיָא יאהדונה"י, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.