Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְאַחֲזֵי לֵיהּ דְּלָא הֲוָה מְעָרֵב טוֹב בְּרָע, דְּאַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), וְרָזָא דְמִלָּה "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" (שמות כו, לג), וְהָכִי עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ טַרְפְּשָׁא, דְאַפְרִישׁ בֵּין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְטוֹב, וּבֵין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְרָע, וּמַנִּי לוֹן דְּלָא לְעָרְבָא טוֹב עִם רָע, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַנִּי לֵיהּ לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, וּלְבָתַר אָמַר אִיהוּ "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (שם ג, יב) וְגוֹ'.

אַדְהָכִי הָא סָבָא חַד אִזְדַּמַּן לֵיהּ, וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי, הָא חֲזֵינָא קְרָא דְּאָמַר בְּאוֹרַיְיתָא "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט, יד), וְהָא אוֹרַיְיתָא קֳדָם דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא הֲוַת, וַחֲזֵינָא דְעָלְמָא אַקְדִּים לְאָדָם, דְּכָל עָלְמָא וְצָרְכוֹי אִתְבְּרִיאוּ קֳדָם דְּאִתְבְּרִי אָדָם, אִי הָכִי מַאי תַּקַּנְתָּא אִית הָכָא? אָמַר לֵיהּ סָבָא וְהָא כְּתִיב דְּנִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא אִתְבְּרִיאוּ קֳדָם דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), וְלֵית רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), אִיהִי נִשְׁמָתָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא, אֶלָּא אִית אָדָם וְאִית אָדָם, אִית אָדָם דְּאִיהוּ אָדָם דְּנִשְׁמָתָא, וְאִית אָדָם דְּגוּפָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה" (תהילים קמד, ד), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט, יד).

(דף צח ע"ב) וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ" (ירמיה יז, ה), וְדָא סמא"ל "אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן" (משלי ו, יב), וְאִית לֵיהּ תְּרֵין נוּקְבִין בִּישִׁין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא" (ויקרא כא, יא), וְלֵית אָבִיו אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְכִי לָא אִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִשְׁכִינְתֵּיהּ "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה" (ירמיה כג, כט), מָה אֵשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה הָכִי אִיהוּ לָא מְקַבֵּל טֻמְאָה.

אָמַר לֵיהּ וְהָא כְּתִיב "אֶת מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ) וְדָא שְׁכִינְתֵּיהּ? אָמַר לֵיהּ וַדַּאי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, אֲבָל כָּל מָאן דְּסָאִיב אֲתַר דְּאִיהִי שַׁרְיָא בֵּיהּ, אִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ עָבִיד לֵיהּ, וּבְגִין דָּא "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא" (ויקרא כא, יא), וְלֵית אָבִיו אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְדָא אִיהוּ רָזָא מָאן דְּאַעִיל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּבְגִין דָּא אָמַר "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (שם כב, לב), וְדָא אדנ"י, דְּאִיהוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד דְּאִיהוּ יְהֹוָה יְחִידוֹ דְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ אָדָם.

וְאַחֲזֵי לֵיהּ דְּלָא הֲוָה מְעָרֵב טוֹב בְּרָע, דְּאַפְרִישׁ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), וְהֶרְאָה לוֹ שֶׁלּא הָיָה מְעָרֵב טוֹב בְּרַע, שֶׁהִפְרִידָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִי"ם בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ,  וְרָזָא דְמִלָּה "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם" (שמות כו, לג), וְסוֹד הַדָּבָר - וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם, וְהָכִי עָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ טַרְפְּשָׁא, דְאַפְרִישׁ בֵּין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְטוֹב, וּבֵין דַּרְגִּין דְּאִילָנָא דְרָע, וְכָךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגוּף הָאָדָם שַׂרְעֶפֶת, שֶׁהִפְרִיד בֵּין הַדְּרָגוֹת שֶׁל הָעֵץ הַטּוֹב וּבֵין הַדְּרָגוֹת שֶׁל הָעֵץ הָרָע,  וּמַנִּי לוֹן דְּלָא לְעָרְבָא טוֹב עִם רָע, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), וְצִוָּה אוֹתוֹ שֶׁלֹּא לְעָרֵב טוֹב עִם רַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ.  קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַנִּי לֵיהּ לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, וּלְבָתַר אָמַר אִיהוּ "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (שם ג, יב) וְגוֹ' הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִוָּה אוֹתוֹ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי וְגוֹמֵר.
 
אַדְהָכִי הָא סָבָא חַד אִזְדַּמַּן לֵיהּ, וְאָמַר, בֵּינְתַיִם הִנֵּה זָקֵן אֶחָד הִזְדַּמֵּן לוֹ, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא חֲזֵינָא קְרָא דְּאָמַר בְּאוֹרַיְיתָא "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט, יד), וְהָא אוֹרַיְיתָא קֳדָם דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא הֲוַת, רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי רָאִיתִי פָסוּק שֶׁאוֹמֵר בַּתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל, וַהֲרֵי הַתּוֹרָה הָיְתָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וַחֲזֵינָא דְעָלְמָא אַקְדִּים לְאָדָם, דְּכָל עָלְמָא וְצָרְכוֹי אִתְבְּרִיאוּ קֳדָם דְּאִתְבְּרִי אָדָם, אִי הָכִי מַאי תַּקַּנְתָּא אִית הָכָא? וְרָאִיתִי שֶׁהָעוֹלָם קָדַם לָאָדָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּצְרָכָיו נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא אָדָם, אִם כָּךְ, מָה הַתַּקָּנָה שֶׁיֵּשׁ כָּאן?  אָמַר לֵיהּ סָבָא וְהָא כְּתִיב דְּנִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא אִתְבְּרִיאוּ קֳדָם דְּאִתְבְּרִי עָלְמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), אָמַר לוֹ: זָקֵן, וַהֲרֵי כָּתוּב שֶׁנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים נִקְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם,

 וְלֵית רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), אִיהִי נִשְׁמָתָא דְאָדָם דִּלְעֵילָא, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא נְשָׁמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם, הִיא הַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם שֶׁלְּמַעְלָה.  אֶלָּא אִית אָדָם וְאִית אָדָם, אִית אָדָם דְּאִיהוּ אָדָם דְּנִשְׁמָתָא, וְאִית אָדָם דְּגוּפָא, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה" (תהילים קמד, ד)אֶלָּא יֵשׁ אָדָם וְיֵשׁ אָדָם, יֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא אָדָם שֶׁל הַנְּשָׁמָה, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁל הַגּוּף, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל" (במדבר יט, יד) וְעָלָיו נֶאֱמַר אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל,

(דף צח ע"ב) וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ" (ירמיה יז, ה), וְדָא סמא"ל "אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן" (משלי ו, יב), וְעָלָיו נֶאֱמַר אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרוֹעוֹ, וְזֶה סמא"ל, אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן,  וְאִית לֵיהּ תְּרֵין נוּקְבִין בִּישִׁין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא" (ויקרא כא, יא)וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת רָעוֹת, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר וְעַל כָּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, וְלֵית אָבִיו אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְאֵין אָבִיו אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין אִמּוֹ אֶלָּא הַשְּׁכִינָה,  וְכִי לָא אִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבִשְׁכִינְתֵּיהּ "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהוָה" (ירמיה כג, כט), וְכִי לֹא נֶאֱמַר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה,  מָה אֵשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה הָכִי אִיהוּ לָא מְקַבֵּל טֻמְאָה מָה אֵשׁ אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כָּךְ הוּא לֹא מְקַבֵּל טֻמְאָה.
 
אָמַר לֵיהּ וְהָא כְּתִיב "אֶת מִקְדַּשׁ יְהוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ) וְדָא שְׁכִינְתֵּיהּ? אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי כָּתוּב אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא, וְזוֹ שְׁכִינָתוֹ?  אָמַר לֵיהּ וַדַּאי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, אָמַר לוֹ: וַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לֹא מְקַבְּלִים טֻמְאָה, אֲבָל כָּל מָאן דְּסָאִיב אֲתַר דְּאִיהִי שַׁרְיָא בֵּיהּ, אִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִלּוּ עָבִיד לֵיהּ, אֲבָל כָּל מַה שֶּׁמְּטַמֵּא אֶת הַמָּקוֹם שֶׁהִיא שׁוֹרָה בּוֹ, נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עָשָׂה אוֹתוֹ,  וּבְגִין דָּא "לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא" (ויקרא כא, יא), וּמִשּׁוּם זֶה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא,  וְלֵית אָבִיו אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְלֵית אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְאֵין אָבִיו אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵין אִמּוֹ אֶלָּא שְׁכִינָה,  וְדָא אִיהוּ רָזָא מָאן דְּאַעִיל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְזֶה סוֹד מִי שֶׁמַּכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וּבְגִין דָּא אָמַר "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (שם כב, לב), וְדָא אדנ"י, דְּאִיהוּ רְשׁוּת הַיָּחִיד דְּאִיהוּ יְהֹוָה יְחִידוֹ דְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ אָדָם וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, וְזֶה אדנ"י, שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהוּא יהו"ה יְחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶהוּ אָדָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. יָד, מָקוֹם אֲתַר לְמַלְכָּא. וּבֵיהּ אִתְחַבְּרוּ שַׁיְיפִין לְמֶהֱוֵי עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא נוּרָא דְּנָפַל מִלְעֵילָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּבֵיהּ סַלְּקוּ כֻּלְהוֹ קָרְבָּנִין לְפוּלְחָנָא. דְּאִי לָאו דָּא דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, לָא יָכְלוּ תַּתְאִין לְסַלְקָא.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בֵּי מַקְדְּשָׁא וַדַּאי תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בֵּיהּ "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" (תהלים קכב, ג) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא קַיְימַת כָּל אֲתַר לְדַרְגֵּיהּ. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְרָזָא דְּמִלָּה "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד) וְכוּ'. (דף מו' עמוד א')  דִּבְקַדְמִיתָא גִּילּוּיָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אִתְגַּלֵּי בְּכַמָּה אֲתָרִין לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) דְּתָמָן אִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּחַד נְקוּדָה טְמִירְתָּא.

וּבֵית דָּוִד קַיְימַת לִסְטַר מַקְדְּשָׁא. דְּהָא מַקְדְּשָׁא קָאִים לְאַכְלְלָא כֹּלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּמַאי דְּנָפִיק מִתַּמָּן, דָּוִד נַטִּיל לֵיהּ, וּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל דְּהָא מַלְכָּא הָכִי קָאִים, לְנַטְּלָא לְכָל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּז' שְׁנִין וּבֵיתֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר וְרָזָא דָּא ז' דְּאִתְכְּלִילוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, וְז' מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְנַטְּלָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת. וְעוֹד, דָּוִד אִיהוּ אַרְבֵּיסַר. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) סָלִיק בְּז' וְנָחִית בְּז'. וְכֻלְהוֹ מִילִין דִּשְׁלֹמֹה מֵחֵילָא דְּדָוִד נָטַל לְהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב).

וּבְזִמְנָא דְּקִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" (מלכים א' יב, טז) דָּא בֵּיתָא דִּילֵיהּ דְּקָאִים לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל נַהִירוּ וּבִרְכָאָן מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא. כְּדֵין כָּפְרוֹ בֵּהּ, וְאָמְרוּ "אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ, א) כָּל חַד לְחוּלָקֵיהּ. דְּלָאו לְאִתְחַבְּרָא תּוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה בְּחִיבּוּרָא דָּא, וְלָא יִשְׁתַּכַּח שֻׁלְטָנוּתָא לְדָוִד. אֶלָּא אִישׁ לְאֹהָלָיו, לְאִזְדַּמְּנָא (דף מו' עמוד ב')  בְּתִיקּוּנָא אַחֲרָא עַל יְדָא דִּיְרָבְעָם.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וּפָחֲדוּ אֶל יְהֹוָה וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה) דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ חִיבּוּרָא כִּבְקַדְמִיתָא. וּתְרֵין מְשִׁיחִין כַּחֲדָא יְקוּמוּן בִּירוּשָׁלִַם דָּא עַם דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד. וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וַדַּאי, כֹּלָּא לְגַבֵּי מַקְדְּשָׁא לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת" (תהלים קכב, ה) וְכוּ'.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְלַת.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל. זה בית המקדש תוקפם של ישראל יָד, מָקוֹם אֲתַר לְמַלְכָּא. יד הוא גם סוד מקום, מקום למלך. וּבֵיהּ אִתְחַבְּרוּ שַׁיְיפִין לְמֶהֱוֵי עָלְמָא תַּתָּאָה כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. ובסוד המקום מתחברים האברים של העולמות העליונים והתחתונים כדי שיהיה העולם התחתון כדוגמת העולם העליון. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא נוּרָא דְּנָפַל מִלְעֵילָּא עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא, דְּבֵיהּ סַלְּקוּ כֻּלְהוֹ קָרְבָּנִין לְפוּלְחָנָא. זה האש שיורד מלמעלה על גבי המזבח ובו עולים כל הקורבנות בשעת העבודה. דְּאִי לָאו דָּא דְּנָחִית מִלְעֵילָּא, לָא יָכְלוּ תַּתְאִין לְסַלְקָא. שאם לא יורדת האש מלמעלה לא יכולה עבודת התחתונים לעלות ולהתקבל.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בֵּי מַקְדְּשָׁא וַדַּאי תּוּקְפָּא דְּיִשְׂרָאֵל, בית המקדש בודאי הוא מקום תוקפם של ישראל, מקום גילוי שכינה הנקראת ירושלים, בֵּיהּ "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" (תהלים קכב, ג) וְכוּ'. דִּבְקַדְמִיתָא אַרְעָא קַדִּישָׁא קַיְימַת כָּל אֲתַר לְדַרְגֵּיהּ. בתחילה, קודם שנבנה המקדש היתה הארץ הקדושה מעמידה כל מקום בדרגתו. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא, כֹּלָּא אִתְחַבָּר בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. אחרי שנבנה ביתה מקדש, כל חלקי הארץ הקדושה התחברו בו בחיבור אחד, להיות הכל ביחוד אחר ובתיקון שלם. וְרָזָא דְּמִלָּה "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד) וְכוּ'.

(דף מו' עמוד א')  דִּבְקַדְמִיתָא גִּילּוּיָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אִתְגַּלֵּי בְּכַמָּה אֲתָרִין לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. שבתחילה קודם שנבנה היה הגילוי של צד הקדושה מתגלה בכמה מקומות לפי הסודות העליונים, כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא, "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יב, ה) דְּתָמָן אִתְכְּלִיל כֹּלָּא בְּחַד נְקוּדָה טְמִירְתָּא. כיון שנבנה המקדש נאמר כי אם אל המקום ששם נכללים כולם בנקודה אחת נעלמת שהיא סוד המלכות.

וּבֵית דָּוִד קַיְימַת לִסְטַר מַקְדְּשָׁא. דְּהָא מַקְדְּשָׁא קָאִים לְאַכְלְלָא כֹּלָּא מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ומלכות בית דוד עומדת כבחינת המקדש, שהמקדש עומד לכלול כל הבחינות מלמעלה למטה, וּמַאי דְּנָפִיק מִתַּמָּן, דָּוִד נַטִּיל לֵיהּ, וּמִינֵּיהּ אִתְפְּרַשׁ לְכָל יִשְׂרָאֵל דְּהָא מַלְכָּא הָכִי קָאִים, לְנַטְּלָא לְכָל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. ומהשפע שיצא משם דוד שסודו הוא המלכות לקח אותו, וממנו נשפע לכל ישראל, שכך הוא סוד קיום המלך, ליטול השפע בעבור כל ישראל ודאי.

וּשְׁלֹמֹה בָּנָה בֵּי מַקְדְּשָׁא בְּז' שְׁנִין וּבֵיתֵיהּ בְּאַרְבֵּיסַר ושלמה בנה את בית המקדש בשבע שנים, ואת ביתו ברבע עשרה שנים וְרָזָא דָּא ז' דְּאִתְכְּלִילוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא בְּרָזָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וזה סוד שבע ספירות תחתונות זו"ן שנכללו מלמטה למעלה בסוד ההתעוררות התחתונים לבנית בית המקדש, וְז' מֵעֵילָּא לְתַתָּא לְנַטְּלָא לְתַתָּא כִּדְקָא יָאוּת ואותם שבע ספירות מלמעלה למטה ליטול את השפע ולהורידו למטה כמו שראוי. וְעוֹד, דָּוִד אִיהוּ אַרְבֵּיסַר דוד עולה בגימ' ארבע עשרה וזה גם סוד י"ד. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט) סָלִיק בְּז' וְנָחִית בְּז' שעולה בשבע הספירות ויורד בשבע ספירות שעולים ביחד י"ד. וְכֻלְהוֹ מִילִין דִּשְׁלֹמֹה מֵחֵילָא דְּדָוִד נָטַל לְהוּ, וְרָזָא דְּמִלָּה וכל מעשי שלמה – מכוחו של דוד אביו לקח , וזה סוד "אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב' ו, מב).

וּבְזִמְנָא דְּקִלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר "רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד" (מלכים א' יב, טז) דָּא בֵּיתָא דִּילֵיהּ דְּקָאִים לְאַמְשְׁכָא לְיִשְׂרָאֵל נַהִירוּ וּבִרְכָאָן מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא. ובזמן שקלקלו ישראל נאמר "ראה ביתך דוד" זה בית ה' שהיא המלכות העומדת להמשיך לישראל אורות וברכות מתוך המקדש כְּדֵין כָּפְרוֹ בֵּהּ, וְאָמְרוּ ואז כפרו בו וגרמו לפירוד ואמרו "אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ, א) כָּל חַד לְחוּלָקֵיהּ כל אחד לחלקודְּלָאו לְאִתְחַבְּרָא תּוּ בְּהַהִיא נְקוּדָה בְּחִיבּוּרָא דָּא שלא להתחבר יותר באותה נקודת המלכות שהיא המחברת את כולם, וְלָא יִשְׁתַּכַּח שֻׁלְטָנוּתָא לְדָוִד. אֶלָּא אִישׁ לְאֹהָלָיו, לְאִזְדַּמְּנָא (דף מו' עמוד ב')  בְּתִיקּוּנָא אַחֲרָא עַל יְדָא דִּיְרָבְעָם ולא ימצא שלטון בית דוד המאחד את כולם, אלא איש לאהליו בפירוד, להזמין תיקון אחר על ידו של ירבעם שאינו מבית דוד.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא נאמר "וּפָחֲדוּ אֶל יְהֹוָה וְאֶל טוּבוֹ" (הושע ג, ה) דָּא בֵּי מַקְדְּשָׁא ופחדו אל ה' שיבואו לבית המקדש ויקבלו את שפע טובו, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא לְאִתְחַבְּרָא בֵּיהּ חִיבּוּרָא כִּבְקַדְמִיתָא להחזיר את המלכות למקומה ולהתחבר בו באותו חיבור המדרגות והמקומות שנעשה כבתחילה. וּתְרֵין מְשִׁיחִין כַּחֲדָא יְקוּמוּן בִּירוּשָׁלִַם דָּא עַם דָּא בְּחִיבּוּרָא חַד ושני המשיחין יקומו כאחד בירושלים זה עם זה בחיבור אחד וזה סוד. וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וַדַּאי, כֹּלָּא לְגַבֵּי מַקְדְּשָׁא לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ. הכל באחדות לשם המשכת שפע מבית במקדש, בְּגִין כָּךְ "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת" (תהלים קכב, ה) וְכוּ' וזה זה הפסוק שאמר כסאות בריבוי שהן המשיחין שישבו במקדש באחדות.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ת"ח: השכינה היא התיבה ומעטים סגורים בתוכה, ובתיקונים שעושים בתוכה מחיים לכל מי שבחוץ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה בְּ-ה' עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא אִימָא שֶׁתִּתְחַבֵּר בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא "צֶדֶק". וּשְׁכִינָה הִיא תֵּבָה. וְאִם תֹאמַר שֶׁבָּהּ נִכְנָסִים הַרְבֵּה? לֹא כֵן, אֶלָּא "אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה", וְלִפְעָמִים שִׁבְעָה שִׁבְעָה וְזֶה צֶדֶק. בְּשָׁעָה שֶׁאִימָא מִתְחַבֶּרֶת בָּהּ מִיָּד יֵאָמֵר בָּהּ, "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה", וְאוֹתָם הַמְּעַט שֶׁהֵם סְגוּרִים שָׁם, יִהְיוּ "לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ", וְקֶשֶׁת יֵרָאֶה בְּגַוְנוֹהִי נְהִירִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם", שֶׁהֵם ג' עוֹלָמִים, שֶׁבָּהֶם ג' מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּיבָה, ג' וָוִין שֶׁל ש שֶׁנַּעֲשִׂים חַ"י בְּצַדִּיק חַי עוֹלָמִים, וְזֶה נֹחַ, "מִיָּד זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ לְהַחֲיוֹת זֶרַע" וַדַּאי. וּבְסוֹף הַכֹּל "וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה", מִיָּד הָאוֹר יִתְגַּלֶּה מִמֶּנּוּ לְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה. 


תפילה ת"ט: בהארת ש"ע אורות הפנים יכפה את עש"ו השנוא על ה'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אוֹר פָּנֶיךָ יָאִיר עָלֵינוּ, בְּש"ע נְהוֹרִין שֶׁבָּהֶם תִּשְׁעֶה לִתְפִלָּתֵנוּ כְּגוֹן "וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל", וּמִיָד ע"ש יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא עָ"שׁ דְּ-עֵשָׂ"ו שֶׁהָיָה אוֹכֵל אוֹתָנוּ מְעַט מְעַט, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "כַּבֶּגֶד יֹאכְלֵם עָשׁ". וּבְש"ע נְהוֹרִין אֵלֶּה יֵאָמֵר בָּנוּ "יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם", לִכְפּוֹת לְעֵשָׂו שֶׁהוּא שׂוֹנֵא שֶׁלָּנוּ. וְאַתָּה נָתַתָּ לוֹ שֵׁם שֶׁיּוּכַל לִתָּקֵן בּוֹ שֶׁהוּא עֵשָׂ"ו כְּמִנְיַן שָׁלוֹ"ם. וּלְפִי שֶׁלֹּא רָצָה נֶאֱמַר בּוֹ, "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וְאוֹר פָּנֶיךָ בֶּאֱמֶת תָּאִיר עָלֵינוּ שֶׁכֵּן מִדָּתָם בֶּאֱמֶת, וּבֶאֱמֶת "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ" וְכוּ' לְגַלּוֹת לָנוּ מַה שֶּׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, מִיָּד יֵאָמֵר בָּנוּ "תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.