Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף נא ע"א) וּבְגִין דָּא אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, וְדָא אוֹר הַנֵּר דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדַיָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), נֵר בְּלִבָּא, אוֹר בְּעַיְינִין, דְּאִיהוּ אוֹר הַנֵּר, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ בְּי"ה, מִתְעַבְּרִין חֲשׁוֹכָא וְקַדְרוּתָא מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין דָּא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד).
וְעוֹד בְּלִבִּי דָא ל"ב אלהים דְּעוֹבְדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן י' מִן לִבִּי, וְלֵב הַאי אִיהוּ לֵב, דְּבֵיהּ נָהִיר הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), וּבֵיהּ עָתִיד לְאִתְגַּלְיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְאוֹרַיְיתָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, כְּגַוְונָא דְפוּרְקָנָא קַדְמָאָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ" (שמות ג, ב), בְּקַדְמֵיתָא בְּלַבַּת אֵשׁ דִּנְבוּאָה, וּבְגָלוּתָא בַתְרָאָה בְּלַבַּת אֵשׁ דְּאוֹרַיְיתָא.

וְדָא בַ"ת מִן בְּרֵאשִׁית, דְּאִיהִי כְלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן וְל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבְדָא דִבְּרֵאשִׁית, בַּת כְּלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן אִיהִי בַת עַיִן אוּכְמָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" (שיר השירים א, ה), וּבֵיהּ נָהִיר אוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), ל"ב אלהים בֵּיהּ נָהִיר מִצְוָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז) וְכוּ'.
וְגַדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן כִּסּוּי דַּם חַיָּה וְעוֹף, דִּמְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ בִרְחִימוּ, וְכַד מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ בִרְחִימוּ דְאַהֲבָה, מֵי טוֹפָנָא לָא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, מַיִם רַבִּים דְּמֵי טוֹפָנָא לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה דְיִשְׂרָאֵל בַּאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, בְּהַהוּא זִמְנָא כָּרְסַיָּא יְהֵא עַל אַרְבַּע חֵיוָון, וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָר הוֹלֵ"ךְ רָבִי"עַ מְרוּבַּע, דַּרְגָּ"א בְּשִׁית דַּרְגִּין, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, הָא אִיהוּ מַלְכָּא עַל כָּרְסַיָּא.
בְּהַהִיא זִמְנָא "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (בראשית כז, ד) מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְאִתְיְיהִיבוּ מֵאַהֲבָה, וְלָא מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, דְהוּא אַקְרִיב לֵיהּ מְמַנָּא דְעִשָׂו, לְקַטְרְגָא בְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל, דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (מלאכי א, ג).

וְדָא אִיהוּ דַרְגָּ"א תְרֵי טַעֲמֵ"י, דְמִסִּטְרָא דְפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מְמַנָּא דְּעֵשָׂו אִיהוּ רָבִי"עַ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאִיהִי דַרְגָּ"א עֲלַיְיהוּ, וְאִי תֵימָא דְשָׁלְטָא עַל שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, הָא אָמַר קְרָא "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" (ישעיהו מב, ח), "וּכְבוֹדִי" שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, "לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" אֵל אַחֵר, "וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וּבְגִין דָּא בְשִׁית יוֹמִין דְּשָׁלְטָא סַם הַמָּוֶת, אֵל אַחֵר, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א), בְּשַׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים דְּלָא שָׁלְטִין מְמַנָּן בִּישִׁין, אִתְּמַר בְּהוֹן "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ" (יחזקאל מו, א).

וְעוֹד רָבִי"עַ אִיהוּ כְּגַוְונָא דָא כּ, וּלְזִמְנִין כְּגַוְונָא דָא [ציור] בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה סְגִירָא בְּבֵיתָא, וְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא לְעוֹלָם לָא אִסְתַּכְּלַת בָּהּ חַמָּה בִישָׁא, גֵיהִנָּם סַם הַמָּוֶת נוּקְבָא בִישָׁא, כָּל שֶׁכֵּן אֵל אַחֵר, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, לְעוֹלָם לָא חָזָא חַמָּה פְּגִימוּתָא דְסִיהֲרָא. דִּבְזִמְנָא דְחַמָּה נָפְקָא מִמִּזְרָח, סִיהֲרָא חָזְרַת אַנְפָּהָא מִינֵיהּ כְּגַוְונָא דָא [ציור] וּבְגִין דָּא אָמַר בִּלְעָם הָרָשָׁע "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כא), עָמָל וָאָוֶן סמא"ל וְנָחָשׁ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

 (דף נא ע"א) וּבְגִין דָּא אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר, וּמִשּׁוּם זֶה, אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר,  וְדָא אוֹר הַנֵּר דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדַיָּא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְזֶה אוֹר הַנֵּר שֶׁהִיא תוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר,  נֵר בְּלִבָּא, אוֹר בְּעַיְינִין, דְּאִיהוּ אוֹר הַנֵּר, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ בְּי"ה, מִתְעַבְּרִין חֲשׁוֹכָא וְקַדְרוּתָא מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין דָּא "כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי" (ישעיהו סג, ד) נֵר בַּלֵּב, וְאוֹר בָּעֵינַיִם, שֶׁהוּא אוֹר הַנֵּר, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה בְּי"ה, נֶעֱבָרִים הַחֲשֵׁכָה וְהַקַּדְרוּת מֵהֶם, וּמִשּׁוּם זֶה כִּי יוֹם נָקָם בְּלִבִּי.  וְעוֹד בְּלִבִּי דָא ל"ב אלהים דְּעוֹבְדָא דִבְּרֵאשִׁית, וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִינוּן י' מִן לִבִּי, וְעוֹד בְּלִבִּי, זֶה שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְעֶשֶׂר אֲמִירוֹת שֶׁהֵן י' מִן לִבִּי,  וְלֵב הַאי אִיהוּ לֵב, דְּבֵיהּ נָהִיר הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא" (שמות ב, ב), וְהַלֵּב זֶה הוּא הַלֵּב שֶׁבּוֹ מֵאִיר אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וּבֵיהּ עָתִיד לְאִתְגַּלְיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְאוֹרַיְיתָא בְגָלוּתָא בַתְרָאָה, כְּגַוְונָא דְפוּרְקָנָא קַדְמָאָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ" (שמות ג, ב), וּבוֹ עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בַּתּוֹרָה בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה כְּמוֹ שֶׁבַּגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהו"ה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ,  בְּקַדְמֵיתָא בְּלַבַּת אֵשׁ דִּנְבוּאָה, וּבְגָלוּתָא בַתְרָאָה בְּלַבַּת אֵשׁ דְּאוֹרַיְיתָא בָּרִאשׁוֹנָה בְּלַבַּת אֵשׁ שֶׁל נְבוּאָה, וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה בְּלַבַּת אֵשׁ שֶׁל הַתּוֹרָה.
 
 וְדָא בַ"ת מִן בְּרֵאשִׁית, דְּאִיהִי כְלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן וְל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבְדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְזוֹ בַ"ת מִן בְּרֵאשִׁית, שֶׁהִיא כְלוּלָה מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית,  בַּת כְּלִילָא מֵעֲשַׂר אֲמִירָן אִיהִי בַת עַיִן אוּכְמָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" (שיר השירים א, ה), וּבֵיהּ נָהִיר אוֹר, הַבַּת הַכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת, הִיא בַּת עַיִן שְׁחוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, וּבוֹ מֵאִיר אוֹר.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), ל"ב אלהים בֵּיהּ נָהִיר מִצְוָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז) וְכוּ' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְתוֹרָה אוֹר, שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם, בּוֹ מְאִירָה מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם.   וְגַדְפוֹי דִּשְׁכִינְתָּא אִינוּן כִּסּוּי דַּם חַיָּה וְעוֹף, דִּמְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ בִרְחִימוּ, וְכַנְפֵי הַשְּׁכִינָה הֵם כִּסּוּי דַם חַיָּה וְעוֹף, שֶׁמְּכַסָּה עֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה,  וְכַד מְכַסֵּי עֲלַיְיהוּ בִרְחִימוּ דְאַהֲבָה, מֵי טוֹפָנָא לָא שָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, מַיִם רַבִּים דְּמֵי טוֹפָנָא לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה דְיִשְׂרָאֵל בַּאֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, וּכְשֶׁמְּכַסָּה עֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה שֶׁל אַהֲבָה, מֵי הַמַּבּוּל לֹא שׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם, מַיִם רַבִּים שֶׁל מֵי הַמַּבּוּל לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.  בְּהַהוּא זִמְנָא כָּרְסַיָּא יְהֵא עַל אַרְבַּע חֵיוָון, בְּאוֹתוֹ זְמַן הַכִּסֵּא יִהְיֶה עַל אַרְבַּע חַיּוֹת,  וְדָא אִיהוּ שׁוֹפָר הוֹלֵ"ךְ רָבִי"עַ מְרוּבַּע, דַּרְגָּ"א בְּשִׁית דַּרְגִּין, דְּאִינוּן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, הָא אִיהוּ מַלְכָּא עַל כָּרְסַיָּא. וְזֶהוּ שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ רָבִי"עַ מְרֻבָּע, דַּרְגָּ"א בְשֵׁשׁ דְּרָגוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא, הֲרֵי הוּא מֶלֶךְ עַל הַכִּסֵּא.
 
בְּהַהִיא זִמְנָא "וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי" (בראשית כז, ד) מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְאִתְיְיהִיבוּ מֵאַהֲבָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן - וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁנִּתְּנוּ מֵאַהֲבָה, וְלֹא וְלָא מִפִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, דְהוּא אַקְרִיב לֵיהּ מְמַנָּא דְעִשָׂו, לְקַטְרְגָא בְהוֹן לְיִשְׂרָאֵל, דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (מלאכי א, ג) מִמִּצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא הִקְרִיב לוֹ הַמְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו לְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבִּשְׁבִילָם נֶאֱמַר וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי.
 
וְדָא אִיהוּ דַרְגָּ"א תְרֵי טַעֲמֵ"י, דְמִסִּטְרָא דְפִקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מְמַנָּא דְּעֵשָׂו אִיהוּ רָבִי"עַ עַל יִשְׂרָאֵל, וְאִיהִי דַרְגָּ"א עֲלַיְיהוּ, וְזֶהוּ דַרְגָּ"א תְּרֵי טַעֲמֵ"י, שֶׁמִּצַּד שֶׁל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, הַמְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו הוּא רוֹבֵ"ץ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהִיא דַרְגָּ"א עֲלֵיהֶם,  וְאִי תֵימָא דְשָׁלְטָא עַל שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, הָא אָמַר קְרָא "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" (ישעיהו מב, ח), וְאִם תֹּאמַר שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת עַל הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, הֲרֵי אָמַר הַכָּתוּב אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.  "וּכְבוֹדִי" שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, "לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" אֵל אַחֵר, "וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וּכְבוֹדִי - שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן - אֵל אַחֵר, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים - זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה,  וּבְגִין דָּא בְשִׁית יוֹמִין דְּשָׁלְטָא סַם הַמָּוֶת, אֵל אַחֵר, אִתְּמַר בִּשְׁכִינְתָּא "יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א), וּמִשּׁוּם זֶה בְּשִׁשָּׁה יָמִים שֶׁשּׁוֹלֵט סַם הַמָּוֶת, אֵל אַחֵר, נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בְּשַׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים דְּלָא שָׁלְטִין מְמַנָּן בִּישִׁין, אִתְּמַר בְּהוֹן "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ" (יחזקאל מו, א) בְּשַׁבָּת וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים הַמְמֻנִּים הָרָעִים, נֶאֱמַר בָּהֶם וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ.
 
וְעוֹד רָבִי"עַ אִיהוּ כְּגַוְונָא דָא כּ, וּלְזִמְנִין כְּגַוְונָא דָא [ציור] בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה סְגִירָא בְּבֵיתָא, וְעוֹד רָבִי"עַ הוּא כְּמוֹ זֶה: כּ, וְלִפְעָמִים כְּמוֹ זֶה:  בַּת מֶלֶךְ פְּנִימָה, סְגוּרָה בְּבֵיתָהּ,  וְאִיהִי סִיהֲרָא קַדִּישָׁא לְעוֹלָם לָא אִסְתַּכְּלַת בָּהּ חַמָּה בִישָׁא, גֵיהִנָּם סַם הַמָּוֶת נוּקְבָא בִישָׁא, כָּל שֶׁכֵּן אֵל אַחֵר, וְהִיא הַלְּבָנָה הַקְּדוֹשָׁה לֹא מִסְתַּכֶּלֶת בָּהּ הַחַמָּה הָרָעָה לְעוֹלָם, גֵּיהִנֹּם סַם הַמָּוֶת, נְקֵבָה רָעָה, כָּל שֶׁכֵּן אֵל אַחֵר, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, לְעוֹלָם לָא חָזָא חַמָּה פְּגִימוּתָא דְסִיהֲרָא שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים, לְעוֹלָם לֹא רָאֲתָה חַמָּה אֶת פְּגִימַת הַלְּבָנָה. דִּבְזִמְנָא דְחַמָּה נָפְקָא מִמִּזְרָח, סִיהֲרָא חָזְרַת אַנְפָּהָא מִינֵיהּ כְּגַוְונָא דָא [ציור] שֶׁבִּזְמַן שֶׁחַמָּה יוֹצֵאת (יוֹצֵאת) מִמִּזְרָח, הַלְּבָנָה מַחֲזִירָה פָּנֶיהָ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ זֶה:  וּבְגִין דָּא אָמַר בִּלְעָם הָרָשָׁע "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כא), עָמָל וָאָוֶן סמא"ל וְנָחָשׁ, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר בִּלְעָם הָרָשָׁע לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, עָמָל וָאָוֶן סמא"ל וְנָחָשׁ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' וַדַּאי בְּסִינַי חָמוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דִּרְתִיכָא עִלָּאָה קָיְימִין עַל קִיּוּמַיְיהוּ. סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִסְתֵּדַּר, דְּעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). קוּם יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה מְהֵימְנָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין (דף קח' עמוד ב')  דִּילָךְ, וּתְהֵא מְסַיַּיע לִי לְסַדְרָא לְהוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְמֶהֱוֵי אֲנָא אוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּמָאן דְּאָמַר מִלֵיה בְּשׁוּם מָארֵיהּ, גָּרִים לְהַהוּא מָארֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא בַּהּ וַדַּאי. דְּכֻלְּהוּ מִילִין אִתְיְהִיבוּ לְכָל חַד לְחוּלָקֵיהּ מַאי דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. וְכַמָּה דְּאִיהוּ לָא נַטִּיל מִלָּה אֶלָּא בְּמָארֵהּ, הָכִי גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח בְּלֹא בַּעְלָהּ, דָּא צַדִּיק גּוֹאֵל וַדַּאי, וְדָא גְּאוּלָה לְעוֹלָם דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם" (תהלים קו, מח) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְכַמָּה גְּאוּלוֹת אִינוּן אֲפִילוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל מִכַּמָּה עַקְתִּין. וְכֻלְהוֹ יִתְחַבְּרוּן כְּחַד בִּכְלָלָא חֲדָא בִּגְאֻלָּה בָּתְרָאָה. בְּגִין כָּךְ "אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת" (ישעיהו מג, יח) דְּהָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא. וּשְׁכִינְתָּא בַּהּ "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א), דָּא מַרְאָה קַדְמָאָה. דִּבְעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּרְתִיכָא מִסְתַּדְּרָן עַל קִיּוּמַיְיהוּ.

מַרְאָה קַדְמָאָה, דָּא מַרְאָה דְּאִתְּמָר בַּהּ "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַרְאָה, דְּבַהּ מִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְעַד דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת אִיהִי מִנַּהֲרָא בְּרָזָא דָּא, לֵית מִלָּה מִתְחַזְיָא כְּלָל. בְּגִין כָּךְ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) דְּאִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא (דף קט' עמוד א') דְּכֹלָּא, וּבָהּ תַּלְיָא דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמִין תַּתְאִין. בְּגִין כָּךְ בַּהּ אִתְחָזֵי כֹּלָּא. וּבְגִין דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּנֵר דָּא שְׁכִינְתָּא בּוֹצִינָא, דְּאִתְדָּלִיק בְּאוֹר דְּתוֹרָה, וּבָהּ אִתְחָזֵי כֹּלָּא. לְבַר נַשׁ דְּיָתִיב בְּחֶדֶר חַד בַחֲשׁוֹכָא, עַד לָא אַדְלִיק שְׁרָגָא לָא אִתְחָזֵי מִכָּל מַאי דְּבַחֶדֶר מִידִי. כֵּיוָן דְּאַדְלִיק, כֹּלָּא אִתְחָזֵי. כְּגַוְנָא דָּא שְׁכִינְתָּא וַדַּאי עַד לָא אִתְפַּתְּחַת בִּנְהוֹרָא לְאַחֲזָאָה, לָא אִתְחָזֵי מִידִי. כֵּיוָן דְּאִּתְפַּתְּחַת כֹּלָּא אִתְחָזֵי. בְּגִין כָּךְ "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). כְּגַוְנָא דָּא כָּל נִיסָּא דְּאִתְעָבִיד, שְׁכִינְתָּא אַקְדִּימַת תָּמָן, דְּהָא כֹּלָּא עַל יָדָהּ אִתְעֲבִיד וַדַּאי.

מַרְאָה תִּנְיָנָא "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה" (יחזקאל א, ד) וְכוּ'. הָכָא רָזָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְכַּפְיָא תְּחוֹת מָארֵהּ וְלָא נָפְקַת מִרְשׁוּתֵיהּ כְּלָל. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע מְהֵימָנוּתָא עִלָּאָה בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט. וְדָא אִתְחָזֵי בְּקַדְמִיתָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא. בָּתַר דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא, וְיִשְׁתְּמוֹדָע מַה בֵּין הַאי לְהַאי. עַל רָזָא דָּא אָמַר ר' עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם' (חגיגה יד) דְּלָא לְתַקְּלָא דָּא בְּדָא. וְרָזָא דָּא 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר', דְּעָיֵיל לְמֶחֱמֵי יְקָרָא דְּמַלְכָּא, בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזוּן לֵיהּ אִינוּן סִטְרִין דִּלְבַר, וְאִלֵּין אִקְרוּן 'אַבְנֵי בְּהוּ', אֲבָנִין דְּאִשְׁתָּאֲרוּ מִגּוֹ הַהוּא 'בֹהוּ' קַדְמָאָה. לְבָתַר מִתַּמָּן (דף קט' עמוד ב') סָלִיק לְגוֹ, לְמֶחֱמֵי בְּיקָרָא דְּמָארֵיהּ, גּוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִקְרוּן אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. וְכַד מָטֵי תָּמָן לָא אִצְטְרִיךְ לְמֵימַר מַיִם מַיִם דְּהָא מַיִין אִלֵּין מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה וּמַיִין אָחֲרָנִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא וְלָא דָּמְיָין אִלֵּין לְאִלֵּין. וְאַף עַל גַּב דְּאִית דִּקְרִיבִין לְגוֹ יַתִּיר, כֹּלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע, דְּדָא קַדִּישָׁא וְדָא מְסָאֲבָא וְלָא דָּמֵי דָּא לְדָא כְּלָל.

פָּתַח וְאָמַר ר' ר' פתח שוב אליהו הנביא הנאמן ואמר רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּסִינַי חָמוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דִּרְתִיכָא עִלָּאָה קָיְימִין עַל קִיּוּמַיְיהוּ. ודאי סיני ראו ישראל את כל סדרי המרכבה העליונה עומדים על מקומם. סִידּוּרָא דִּרְתִיכָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִסְתֵּדַּר, דְּעֲלַיְיהוּ אִתְּמָר סדר המרכבה, בעשרה מראות מסתדר שעליהן נאמר "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א).

> האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה ומחבר קודשא ב"ה ושכינתא

קוּם יְחֶזְקֵאל נְבִיאָה מְהֵימְנָא בְּעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין (דף קח' עמוד ב') דִּילָךְ, קום יחזקאל הנביא הנאמן, בעשרה מראות אלה שלך, וּתְהֵא מְסַיַּיע לִי לְסַדְרָא לְהוּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ותהיה מסייע לי לסדר אותם לפני קוב"ה ושכינתא, לְמֶהֱוֵי אֲנָא אוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ כדי שאהיה אני אומר דבר בשם אומרו שנאמר בו, 'הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּמָאן דְּאָמַר מִלֵיה בְּשׁוּם מָארֵיהּ, גָּרִים לְהַהוּא מָארֵיהּ לְאִתְתַּקְּפָא בַּהּ וַדַּאי. שמי שאומר דבר בשם אומרו, גרים לאותו אחד שאמרם להתחזק בו בודאי, דְּכֻלְּהוּ מִילִין אִתְיְהִיבוּ לְכָל חַד לְחוּלָקֵיהּ מַאי דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. שכל הדברים שניתנו לכל אחד לפי חלקו, כפי מה שראוי לו, וְכַמָּה דְּאִיהוּ לָא נַטִּיל מִלָּה, אֶלָּא בְּמָארֵהּ, וכמו שהוא לא לוקח  לומר דבר בשם עצמו - אלא בשם בעליו, הָכִי גָּרִים לִשְׁכִינְתָּא דְּלָא תִּשְׁתַּכַּח בְּלֹא בַּעְלָהּ, דָּא צַדִּיק גּוֹאֵל וַדַּאי, כך גורם לשכינה שלא תמצא בלא בעלה, והוא הצדיק / יסוד הנקרא גואל - שגואל את השכינה מידי הקלי' ונותן בה שפע ודאי. וְדָא "גְּאוּלָה לְעוֹלָם" דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, דְּאִתְּמָר בַּהּ  וזו הנקראת "גְּאוּלָה לְעוֹלָם" היא השכינה שנאמר בה, "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם" (תהלים קו, מח) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ב' עולמות, כנגד שכינה עליונה שהיא הבינה, ושכינה תחתונה שהיא המלכות. וְכַמָּה גְּאוּלוֹת אִינוּן אֲפִילוּ בְּגָלוּתָא, כֹּלָּא מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל מִכַּמָּה עַקְתִּין. וכמה גאולות יש אפילו בזמן הגלות, וכלם מצד היסוד, להציל את ישראל מכמה צרות. וְכֻלְהוֹ יִתְחַבְּרוּן כְּחַד בִּכְלָלָא חֲדָא בִּגְאֻלָּה בָּתְרָאָה. וכל הגאולות יתחברו כאחד בגאולה האחרונה. ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת" (ישעיהו מג, יח) דְּהָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכֹלָּא. שזו הגאולה האחרונה היא ככלות כולם.

> מראות המרכבה העליונה

וּשְׁכִינְתָּא בַּהּ נאמר בה "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א) מראות של השכינה הנקראת אלהי"ם, דָּא מַרְאָה קַדְמָאָה. זו המראה הראשונה, דִּבְעֶשֶׂר מַרְאוֹת אִלֵּין אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ סְדָרִין דִּרְתִיכָא מִסְתַּדְּרָן עַל קִיּוּמַיְיהוּ. ובעשרה מראות אלה נמצאו כל סדרי המרכבה, מסתדרים על מקומם.

> מראה ראשון. אור הנר

מַרְאָה קַדְמָאָה, דָּא מַרְאָה דְּאִתְּמָר בַּהּ מראה ראשונה, זו מראה שנאמר בה "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג). וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי מַרְאָה, דְּבַהּ מִתְחַזְיָין כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְתַתָּאִין, וזו שכינה שהיא מראה, ותכונתה להראות את כל מה שעליה, ובה נראים כל המדריגות העליונים והתחתונים. וְעַד דְּלָא אִשְׁתַּכְּחַת אִיהִי מִנַּהֲרָא בְּרָזָא דָּא, לֵית מִלָּה מִתְחַזְיָא כְּלָל. ועד שלא תמצא אותה מאירה בסוד זה, אין דבר נראה כלל. לכן, בְּגִין כָּךְ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כג) השגת המראה רק במדריגת זֹאת שהיא השכינה, דְּאִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא כְּלָלָא דְּכֹלָּא, והיא קשר הכל, כללות הכל, (דף קט' עמוד א') , וּבָהּ תַּלְיָא דַּבְּרָנוּתָא דְּעָלְמִין תַּתְאִין. ובה תלויה הנהגת העולמות התחתונים, בְּגִין כָּךְ בַּהּ אִתְחָזֵי כֹּלָּא. לכן, בה נראה הכל.  ולכן, וּבְגִין דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), דְּנֵר דָּא שְׁכִינְתָּא בּוֹצִינָא, דְּאִתְדָּלִיק בְּאוֹר דְּתוֹרָה, וּבָהּ אִתְחָזֵי כֹּלָּא. ונר הוא אור השכינה, שנדלק באור התורה שהוא סוד ז"א, תורה שבכתב וממנו מאירה תורה שבע"פ שהיא השכינה. לְבַר נַשׁ דְּיָתִיב בְּחֶדֶר חַד בַחֲשׁוֹכָא, עַד לָא אַדְלִיק שְׁרָגָא לָא אִתְחָזֵי מִכָּל מַאי דְּבַחֶדֶר מִידִי. כֵּיוָן דְּאַדְלִיק, כֹּלָּא אִתְחָזֵי. כדוגמת אדם שיושב בחדר אחד חשוך, עד שלא ידליק נר, לא יראה דבר מכל מה שנמצא בחדר, וכיון הדליק - הכל נראה. כְּגַוְנָא דָּא שְׁכִינְתָּא וַדַּאי עַד לָא אִתְפַּתְּחַת בִּנְהוֹרָא לְאַחֲזָאָה, לָא אִתְחָזֵי מִידִי. כֵּיוָן דְּאִּתְפַּתְּחַת כֹּלָּא אִתְחָזֵי. כמשל זה היא השכינה, שעד שלא נפתחת להיראות באורותיה, לא נראה דבר, כיון שנפתחה - הכל נראה, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). כְּגַוְנָא דָּא כָּל נִיסָּא דְּאִתְעָבִיד, שְׁכִינְתָּא אַקְדִּימַת תָּמָן,  וכענין זה, כל נס שנעשה , שכינה מקדימה לבוא לאותו מקום, דְּהָא כֹּלָּא עַל יָדָהּ אִתְעֲבִיד וַדַּאי שהרי הכל נעשה על ידה ודאי.

> מראה שני, להבדיל בין קדושה לטומאה

מַרְאָה תִּנְיָנָא מראה שניה, "וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה" (יחזקאל א, ד) וְכוּ'. הָכָא רָזָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא סִטְרָא אַחֲרָא דְּאִתְכַּפְיָא תְּחוֹת מָארֵהּ וְלָא נָפְקַת מִרְשׁוּתֵיהּ כְּלָל. כאן סוד להיוודע שהסטרא אחרא תמיד נכפית תחת הקדושה, ולא יוצאת וחס ושלום אינה רשות בפני עצמה כי אין שתי רשויות, ועל כן אינה יוצאת מתחת רשות הקדושה כלל, ואינה עושה או מראה כוחותיה אלא רק במה שניתן שהותר לה ע"י הקדושה, ובעיקר בב' אופנים, כדי לאפשר בחירה, ולהיות רצועת מלקות. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע מְהֵימָנוּתָא עִלָּאָה בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט. שכך צריך לדעת אמונה עליונה בדרך אמת. וְדָא אִתְחָזֵי בְּקַדְמִיתָא לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא. בָּתַר דָּא נְהִירוּ דִּסְטַר קַדִּישָׁא, וְיִשְׁתְּמוֹדָע מַה בֵּין הַאי לְהַאי. וזה צריך להיוודע בראשונה, כי טבע האדם להסיק ממה שרואות עיניו, וע"כ אמר שזו אמונה עליונה, לאחר כך צריך לעסוק באורות צד הקדושה, לחקור ולהבין בהם ובדרכי ההנהגה וההשגחה העליונה, כדי שיוכל לדעת ההבדלים בין זה צד הקדושה לצד הטומאה, ויראה בידיעה ברורה את דרכי הנהגת ה' בבריאה וידע שאין מקום להשוואה כלל. וכל עניין הבחירה היא דרגה נמוכה מאוד בעבודת ה'.

> אבני שיש טהור, אבן בוחן בין מים חיים למים זדונים

עַל רָזָא דָּא ועל סוד זה אמר אָמַר ר' עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹאמְרוּ מַיִם מַיִם' (חגיגה יד) דְּלָא לְתַקְּלָא דָּא בְּדָא. שלא תשוו בין זה לזה, וְרָזָא דָּא וסוד זה 'כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר', דְּעָיֵיל לְמֶחֱמֵי יְקָרָא דְּמַלְכָּא, כשעולה לראות בכבוד המלך, בְּקַדְמִיתָא אִתְחֲזוּן לֵיהּ אִינוּן סִטְרִין דִּלְבַר, וְאִלֵּין אִקְרוּן 'אַבְנֵי בְּהוּ', אֲבָנִין דְּאִשְׁתָּאֲרוּ מִגּוֹ הַהוּא 'בֹהוּ' קַדְמָאָה. בתחילה יראו לו אלא הצדדים של הקליפות החיצוניות העוטפות את הפרי, ואלו נקראים 'אַבְנֵי בְּהוּ', אבנים שנשארו מתוך אותו 'בְּהוּ' הראשון שהוא המקום שנותן שורש לאפשרות שתברא הסטרא אחרא מהסיגים של הקדושה ולאחר שיבראו כל עולמות הקדושה. לְבָתַר מִתַּמָּן (דף קט' עמוד ב') סָלִיק לְגוֹ, לְמֶחֱמֵי בְּיקָרָא דְּמָארֵיהּ, גּוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין דְּאִקְרוּן אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. לאחר מכן, משם נכנסים לתוך הפנימיות שהיא הקדושה לראות בכבוד המלך, בתוך אותם המדריגות העליונות הנקראות אבני שיש טהור מצד השכינה. וְכַד מָטֵי תָּמָן לָא אִצְטְרִיךְ לְמֵימַר מַיִם מַיִם דְּהָא מַיִין אִלֵּין מִסִּטְרָא דִּקְדוּשָּׁה וּמַיִין אָחֲרָנִין מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא וְלָא דָּמְיָין אִלֵּין לְאִלֵּין. וכאשר למגיע למקום קדוש ועליון זה, לא צריך לומר מים מים, שהרי המים אלה הם מצד הקדושה, והמים האחרים הם מצד הטומאה, ואינם דומים אלה לאלה ולא ברי השוואה, ומכאן שהמגיע להשגות והבנות, אסור לו לנסות ולהשוות בין הקדושה לטומאה, כי מקומות אלו אינם ברי השוואה, ויותר מכך, עצם ההשוואה היא פגם גדול, וודאי שיפול וינזק. וְאַף עַל גַּב דְּאִית דִּקְרִיבִין לְגוֹ יַתִּיר, כֹּלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע, דְּדָא קַדִּישָׁא וְדָא מְסָאֲבָא וְלָא דָּמֵי דָּא לְדָא כְּלָל. ואף על גב, שיש צדדים של הטומאה שיותר קרובים לקדושה כגון המוחין של קליפת נוגה, ושם קל לטעות ולחשוב ח"ו טוב לרע ורע לטוב, הכל הוא כדי להיוודע שזה הקדושה וזו הטומאה, ואינם דומים זה לזה כלל.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קס"ח: בגלות, השכינה שורה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובעוסקם בהם בתורה נשמרים ומחליפים כוח.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "מַה יְּדִידֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָֹה צְבָאוֹת", בְּכַמָּה בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁעוֹסְקִים בְּתוֹרָתְךָ בַּגָּלוּת, וְהַשְּׁכִינָה עוֹמֶדֶת שָׁם בִּמְנוּחָה כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה מָלוֹן בַּדֶּרֶךְ לָנוּחַ בּוֹ וְנֶאֶמַר בָּהּ "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ", וְהֵם עוֹסְקִים בְּתוֹרָתְךָ וְסוֹבְלִים אֶת גָּלוּתָם שֶׁכֵּן הֵם מֻשְׁבָּעִים וְעוֹמְדִים שֶׁלֹּא לִדְחֹק אֶת הַקֵּץ, דִּכְתִיב "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת" וכו', וּלְפִיכָךְ שֵׁם זֶה מֵאִיר עֲלֵיהֶם וְהֵם מְקַבְּלִים בְּאַהֲבָה כַּחֲמוֹר זֶה שֶׁנּוֹשֵׂא מַשָּׂאוֹ.

וְלִפְעָמִים הֵם רוֹבְצִים תַּחַת מַשָּׂאָם בַּעֲבוּר ס"מ שֶׁמַּכְבִּיד עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה מֵקִים אוֹתָם בְּכַמָּה הִתְעוֹרְרוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁאַתָּה מְעוֹרֵר בָּהֶם וְהֵם קָמִים וְנוֹשְׂאִים מַשָּׂאָם כְּבָרִאשׁוֹנָה. "מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ יְהוָֹה צְבָאוֹת" שֶׁכֵּן כֻּלָּם נִקְרָאִים מִקְדָּשׁ מְעַט שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מִקְדָּשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ", וְזֶה 'יָד' 'יָד' שְׁנֵי יָדַיִם, בָּהֶם "יְדִיד יְהוָֹה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו".

וּשְׁלֹמֹה לְפִי שֶׁהָיָה לוֹ לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא יְדִידְיָה, וּשְׁנֵי יָדַיִם אֵלֶּה מְאִירִים בְּכָל בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵי מִדְרָשׁוֹת. וּמַה שֶׁבְּבֵית הַמִקְדָשׁ נִתְבַּלְבְּלוּ הַסְּדָרִים וּשְׁנֵי יָדַיִם אֵלֶּה לֹא הֵאִירוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר בָּהֶם "וַיֵּלְכוּ בְּלֹא כֹּ"חַ לִפְנֵי רֹדֵף", הֲרֵי עַתָּה מַחֲזִירִים אוֹתָם בְּמִקְדַּשׁ מְעַט, זֶה "מַה יְּדִידֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ" וַדַּאי, וְיוֹתֵר שֶׁהֵם מְקַוִּים לְפָנֶיךָ וְסוֹבְלִים גָּלוּתָם, כֹּחַ שֶׁל יָדַיִם אֵלֶּה מִתְחַזֵּק שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְקֹוֵי יְהוָֹה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ", "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי", וְיִחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה לִהְיוֹת מַחֲזִיר אוֹתָם לְאַרְצָם, שֶׁעַכְשָׁיו הֵם בְּחוּץ לָאָרֶץ, שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל, וְכֵן זֶה הַכֹּחַ מִתְפַּזֵּר לְכָאן וּלְכָאן, תִּקְבֹּץ כֹּחֲךָ לַבַּיִת שֶׁלְּךָ וּמִיָּד יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְקַשְּׁרִים בְּיִחוּד זֶה, וְיֵאָמֵר בָּהֶם "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי אַתָּה אֱמֶת וְאַתָּה שֹׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם, וְעַל כֵּן אַפִילוּ בַּגָּלוּת שָׁמַרְתָּ כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִכְלֶה, אֲבָל עַתָּה תְּחַדְּשֵׁהוּ וְיֵאָמֵר בָּהֶם "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי", וְכֵן יִגְדַּל כֹּחֲךָ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה בִּתְחִלָּה וְיֵאָמֵר בּוֹ "וְיִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה חַיִל". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.