תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

וְכַד יִשְׂרָאֵל חָאבִין בִּבְרִית מִילָה, אִתְפַּסִּיק נְבִיעוּ דִנְקוּדִין מֵאַתְוָון, דִּכְלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִשְׁתְּאָרַת יַבָּשָׁה, בְּהַהוּא זִמְנָא מַה כְּתִיב בְּשׁוּרֻ"ק חִירֵ"ק, "שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ" (איכה ב, טז), קָמֵץ פַּתָּ"ח דָּא סָגִיר וְדָא פָּתַח, אִלֵּין תְּרֵין אִינוּן דְּסָגְרִין וּפָתְחִין מַבּוּעִין דְּאִינוּן נְקוּדִין, לְגַבֵּי אַתְוָון, וְאָת ו' כַּד אִיהוּ נָטוּי עַל רֵישֵׁי אַתְוַון עִלָּאִין אִתְקְרֵי רָפֵ"ה, וְכַד אִיהוּ בִּמְצִיעוּ דְאַתְוָון אִתְקְרֵי דָגֵ"שׁ, אַתְוָון אִלֵּין אִינוּן חֵיוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא בְדָגֵ"שׁ וָשׁוֹב בְּרָפֵ"ה.

כִּתְרִין דְּאַתְוָון דְּאִינוּן תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, דְאִינוּן כְּגַוְונָא דְתַגִּין, נְקוּדִין תַּלְיָין בְּדִבּוּרָא, אַתְוָון תַּלְיָין בְּעוֹבָדָא, שֶׁבַע זַיְינִין אִינוּן כְּגַוְונָא דָא [צִיּוּר] [צִיּוּר] י"ו אִיהוּ ז', לָא צְרִיכִין תַּגִּין, דְּאִינוּן אַתְוָון אִתְקְרוּן תַּגִּין כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה.

תַּגִּין תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה דְלִבָּא וּמוֹחָא, נְקוּדִין בְּדִבּוּרָא דְפוּמָא, אַתְוָון בְּעוֹבָדָא דְאֵבָרִין, וּמֵאִלֵין נְקוּדִין וְטַעֲמֵי וְאַתְוָון, עָבִיד הַהוּא סָתִים וְגָנִיז כָּרְסַיָּיא טְמִירָא עִלָּאָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב" (איכה ה, יט) וְכוּ', מַאי אַתָּה? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ" (ישעיהו כה, א), בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר 'לְמִי נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם לְרוּם הַשָּׁמַיִם', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), וּמַאי נִיהוּ? יוד הא ואו הא, דְאִיהוּ חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ" (תהלים קיא, ו), וְהַאי אִיהוּ כ"ח פִּרְקִין דִּיְדִין דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, כִּנּוּיִין דְּיִחוּדָא עִלָּאָה, דְאִיהוּ "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וּבְגִין דְּאִסְתַּלַּק הַאי חֵילָא מִיִּשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן "וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א, ו).
(דף מ ע"א) "יוד הא ואו הא", אִינוּן עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב" (שיר השירים ה, יד), דִּבְהוֹן כ"ח פִּרְקִין, דְּאִינוּן כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּבְגִין דָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי אַתָּה" (מלכים א' ג, ז), וּמַאי אַתָּה? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה" (תהלים צג, ב), וּמַאי נָכוֹן? דָּא נֶאֱמָן יוֹשֵׁב וְנֶאֱמָן עוֹמֵד בְּאֶמְצַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), וּמַאי מֵאָז? אֶלָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), וּמַאי אָ"ז אִלֵּין תְמַנְיָא אַתְוָון דְּאִינוּן יאהדונה"י דְסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן אָמֵ"ן.

וְדָא אִיהוּ 'הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ', בְהַהוּא כ"ח, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הָעוֹנֶה 'אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ קוֹרְעִין לוֹ גְזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה', וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה" (תהלים צג, ב), וּבֵיהּ "אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב" (איכה ה, יט). אַתָּה, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה', וּמַאי נִיהוּ? אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן.

וְאִיהוּ כְלִיל כָּל אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאי נִיהוּ? אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה'. וְכַד יִשְׂרָאֵל קַיְימִין בַּעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, אִיהוּ יְתִיב עַל כָּרְסַיָּיא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר בְּהַהוּא זִמְנָא "אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" (איכה ה, יט), וּמַאי נִיהוּ "לְדוֹר וָדוֹר"? אֶלָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת א, ד), וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וּמַאי נִיהוּ? מֹשֶׁה דְשָׁקוּל לְשִׁתִּין רִבּוֹא מִיִשְׂרָאֵל, וְדַרְגָּא דִילֵיהּ אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא.

וְכַד יִשְׂרָאֵל חָאבִין בִּבְרִית מִילָה, אִתְפַּסִּיק נְבִיעוּ דִנְקוּדִין מֵאַתְוָון, דִּכְלִילָן בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִשְׁתְּאָרַת יַבָּשָׁה, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים בִּבְרִית מִילָה, נִפְסֶקֶת נְבִיעַת הַנְּקֻדּוֹת מִן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְנִשְׁאֶרֶת יַבָּשָׁה.  בְּהַהוּא זִמְנָא מַה כְּתִיב בְּשׁוּרֻ"ק חִירֵ"ק, "שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ" (איכה ב, טז), קָמֵץ פַּתָּ"ח בְּאוֹתוֹ זְמַן מַה כָּתוּב בְּשׁוּרֵ"ק חִירֵ"ק? שָׁרְקוּ וַיַּחְרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ, קָמֵ"ץ פַּתָּ"ח, דָּא סָגִיר וְדָא פָּתַח, אִלֵּין תְּרֵין אִינוּן דְּסָגְרִין וּפָתְחִין מַבּוּעִין דְּאִינוּן נְקוּדִין, לְגַבֵּי אַתְוָון. זֶה סוֹגֵר וְזֶה פוֹתֵחַ, שְׁנֵי אֵלּוּ הֵם שֶׁסּוֹגְרִים וּפוֹתְחִים אֶת הַמַּעְיָנוֹת שֶׁל אוֹתָן נְקֻדּוֹת אֶל הָאוֹתִיּוֹת,  וְאָת ו' כַּד אִיהוּ נָטוּי עַל רֵישֵׁי אַתְוַון עִלָּאִין אִתְקְרֵי רָפֵ"ה, וְכַד אִיהוּ בִּמְצִיעוּ דְאַתְוָון אִתְקְרֵי דָגֵ"שׁ, וְהָאוֹת ו', כְּשֶׁהִיא נְטוּיָה עַל רָאשֵׁי אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת, נִקְרָא רָפֶ"ה, וּכְשֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָאוֹתִיּוֹת נִקְרָא דָגֵ"שׁ,  אַתְוָון אִלֵּין אִינוּן חֵיוָון, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא בְדָגֵ"שׁ וָשׁוֹב בְּרָפֵ"ה, הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. רָצוֹא בְדָגֵ"שׁ, וָשׁוֹב בְּרָפֶ"ה.
 
כִּתְרִין דְּאַתְוָון דְּאִינוּן תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה, דְאִינוּן כְּגַוְונָא דְתַגִּין, הַכְּתָרִים שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בַּמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהֵן כְּמוֹ הַתָּגִים,  נְקוּדִין תַּלְיָין בְּדִבּוּרָא, אַתְוָון תַּלְיָין בְּעוֹבָדָא, שֶׁבַע זַיְינִין אִינוּן כְּגַוְונָא דָא [צִיּוּר] [צִיּוּר] הַנְּקֻדּוֹת תְּלוּיוֹת בַּדִּבּוּר, הָאוֹתִיּוֹת תְּלוּיוֹת בַּמַּעֲשֶׂה, שֶׁבַע זַיְינִים הֵם כְּמוֹ זֶה: י"ו אִיהוּ ז', לָא צְרִיכִין תַּגִּין, דְּאִינוּן אַתְוָון אִתְקְרוּן תַּגִּין כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָה - י"ו, הוּא ז', לֹא צְרִיכִים תָּגִים, שֶׁאוֹתָן אוֹתִיּוֹת נִקְרָאוֹת תָּגִים, כְּמוֹ זֶה: יהו"ה.  

תַּגִּין תַּלְיָין בְּמַחֲשָׁבָה דְלִבָּא וּמוֹחָא, נְקוּדִין בְּדִבּוּרָא דְפוּמָא, אַתְוָון בְּעוֹבָדָא דְאֵבָרִין, הַתָּגִים תְּלוּיִים בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁל הַלֵּב וְהַמֹּחַ, הַנְּקֻדּוֹת בְּדִבּוּר הַפֶּה, הָאוֹתִיּוֹת בְּמַעֲשֵׂה הָאֵיבָרִים,  וּמֵאִלֵין נְקוּדִין וְטַעֲמֵי וְאַתְוָון, עָבִיד הַהוּא סָתִים וְגָנִיז כָּרְסַיָּיא טְמִירָא עִלָּאָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב" (איכה ה, יט) וְכוּ', וּמֵאֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת וְטַעֲמֵי הָאוֹתִיּוֹת עוֹשֶׂה אוֹתוֹ סָתוּם וְגָנוּז כִּסֵּא טָמִיר עֶלְיוֹן, וְעָלָיו נֶאֱמַר אַתָּה יהו"ה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְכוּ'. מַאי אַתָּה? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ" (ישעיהו כה, א)מַה זֶּה אַתָּה? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יהו"ה אֱלֹהַ"י אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ, בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא,  וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר 'לְמִי נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם לְרוּם הַשָּׁמַיִם', הֲדָא הוּא דִכְתִיב "רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא" (חבקוק ג, י), וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר לְמִי נוֹשְׂאִין כַּפַּיִם? לְרוּם הַשָּׁמַיִם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב רוֹם יָדֵיהוּ נָשָׂא.  וּמַאי נִיהוּ? יוד הא ואו הא, דְאִיהוּ חָכְמָה כֹּ"חַ מָ"ה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ" (תהלים קיא, ו), וּמִי הוּא? יו"ד ה"א וא"ו ה"א, שֶׁהוּא חָכְמָה, כֹּ"חַ מָ"ה, וְעָלָיו נֶאֱמַר כֹּ"חַ מַ"עֲשָׂיו הִ"גִּיד לְעַמּוֹ,  וְהַאי אִיהוּ כ"ח פִּרְקִין דִּיְדִין דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, דְּאִינוּן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, כִּנּוּיִין דְּיִחוּדָא עִלָּאָה, דְאִיהוּ "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְזֶהוּ כ"ח הַפְּרָקִים שֶׁל יְדֵי הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהֵן כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, הַכִּנּוּיִים שֶׁל הַיִּחוּד הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא יהו"ה אֱלֹהֵינוּ יהו"ה, וּבְגִין דְּאִסְתַּלַּק הַאי חֵילָא מִיִּשְׂרָאֵל, אִתְּמַר בְּהוֹן "וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א, ו). וּמִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק הַכֹּחַ הַזֶּה מִיִּשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר בָּהֶם וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף.

 (דף מ ע"א) "יוד הא ואו הא", אִינוּן עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב" (שיר השירים ה, יד), דִּבְהוֹן כ"ח פִּרְקִין, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, הֵן עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, שֶׁבָּהֶם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה פְּרָקִים, דְּאִינוּן כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית,   שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּבְגִין דָּא "יְהֹוָה אֱלֹהָי אַתָּה" (מלכים א' ג, ז)וּמִשּׁוּם זֶה יהו"ה אֱלֹהַ"י אַתָּה, וּמַאי אַתָּה? הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה" (תהלים צג, ב),  וּמַהוּ אַתָּה? אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה.  וּמַאי נָכוֹן? דָּא נֶאֱמָן יוֹשֵׁב וְנֶאֱמָן עוֹמֵד בְּאֶמְצַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), וּמַה זֶּה נָכוֹן? זֶה נֶאֱמָן יוֹשֵׁב וְנֶאֱמָן עוֹמֵד בָּאֶמְצַע. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.  וּמַאי מֵאָז? אֶלָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט)וּמַה זֶּה מֵאָז? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה. וּמַאי אָ"ז אִלֵּין תְמַנְיָא אַתְוָון דְּאִינוּן יאהדונה"י דְסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן אָמֵ"ן וּמַה זֶּה אָז? אֵלּוּ שְׁמוֹנֶה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל יאהדונה"י שֶׁעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן אָמֵ"ן.
 
וְדָא אִיהוּ 'הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ', בְהַהוּא כ"ח, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, הָעוֹנֶה 'אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ קוֹרְעִין לוֹ גְזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה', וְזֶהוּ הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ, בְּאוֹתוֹ כֹּ"חַ, וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה,  וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה" (תהלים צג, ב), וּבֵיהּ "אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב" (איכה ה, יט)וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אַתָּה, וּבוֹ אַתָּה יהו"ה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב.  אַתָּה, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה', וּמַאי נִיהוּ? אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן אַתָּה, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אָתָּה, וּמִי הוּא אָבִינוּ? אָב הָרַחֲמָן.  וְאִיהוּ כְלִיל כָּל אַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא, וּמַאי נִיהוּ? אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'בָּרוּךְ אַתָּה' וְהוּא כוֹלֵל אֶת כָּל אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וּמִי הוּא? הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְעָלָיו נֶאֱמַר בָּרוּךְ אַתָּה,   וְכַד יִשְׂרָאֵל קַיְימִין בַּעֲמִידָה דִצְלוֹתָא, אִיהוּ יְתִיב עַל כָּרְסַיָּיא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר בְּהַהוּא זִמְנָא "אַתָּה יְהֹוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר" (איכה ה, יט), וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בָּעֲמִידָה שֶׁל תְּפִלָּה, הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ זְמַן, אַתָּה יהו"ה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר.  וּמַאי נִיהוּ "לְדוֹר וָדוֹר"? אֶלָּא הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (קהלת א, ד), וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמִי הוּא לְדוֹר וָדוֹר? אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת, וְאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמַאי נִיהוּ? מֹשֶׁה דְשָׁקוּל לְשִׁתִּין רִבּוֹא מִיִשְׂרָאֵל, וְדַרְגָּא דִילֵיהּ אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא  וּמִיהוּ? מֹשֶׁה שֶׁשָּׁקוּל לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל, וְדַרְגָּתוֹ הִיא הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

וּבְזִמְנָא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא בְּחֵילָא דְּנִקּוּדִין עָאלוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה. וְדָא (דף עח' עמוד א')  "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְיַרְדְּנָא אִתְבְּזַע קָמַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא לְאַכְפְּיָא אִינוּן כְּנַעֲנָאֵי דְּשְָׁלְטוּ וְאִתְקָפוּ בֵּיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. וְכֵיוָן דְּאִתְבְּזַע מֵימוֹי, לָא שָׁלְטוּ וְאִתְּבָּרוּ אִינוּן דְּמִתְתַּקְּפֵי בֵּיהּ. וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִתְבְּזַע? אֶלָּא מִקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע. דְּיַרְדֵּן דָּא צַדִּיק, אֲרוֹנָא מָארֵי דִּילֵיהּ. וּבְשַׁעֲתָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין שָׁלְטִין, אִינוּן דְּקַיְּימִין תְּחוֹתַיְיהוּ לָא אִתְחֲזוּן וְלָא מִתְתַּקְּפִין, אֶלָּא אִתְכַנְּעָן מִקַּמַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ לְקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע יַרְדְּנָא. מִתַּמָּן נָטְלוּ אִינוּן אֲבָנִין מִתְּחוּת כַּפּוֹת כָּהֲנַיָּא. וְאִלֵּין נְקוּדִין דְּקַיְּימִין בְּגוֹ אַתְוָן, לְאַחֲזָאָה דִּמְחֵילָא דָּא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה יִשְׂרָאֵל. דְּנִקּוּדִין אִינוּן אֲבָנִין עֲגִילִין וְדָא י', וּבְהוּ אִתְתְּקָפוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְפַּשְׁטוּ לְדַבְּרָא אַתְוָן כִּרְעוּתַיְיהוּ. וְכֹלָּא בְּשׁוֹפָר דְּאִשְׁתְּכַח בַּהֲדַיְיהוּ מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרָחָב אֲמָרַת "וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת" (יהושע ב, יב) לְאַחֲזָאָה שְׁלִטוּ דִּלְהוֹן. וְדָא ו' דְּבַהּ וִֹּ מִתְקַשְּׁרָן נְקוּדִין עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא לְקַשְּׁרָא בַּהּ כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וְדָא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "בֵּית גֵּאִים יִסַּח  (דף עח' עמוד ב')  יְהֹוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה) הָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, בְּרָזָא דִּכְתִיב "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). הָכָא תַּלְיָא רָזָא סִידּוּרָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי הֵיאַךְ מִסְתַּדְּרָן לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן, וּבְהוּ קָיְימִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא נָטְרִין מַטְּרַתְהוֹן. אִלֵּין מִלְּגַו וְאִלֵּין מִלְּבַר. וְרָזָא דָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, דְּכֹלָּא אִתְחָזֵי בְּרָזָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא, סִידּוּרָא דְּדַרְגִין כִּדְקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִינוּן לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דִּבְכַמָּה סְדָרִין אִסְתְּדָרוּ מְשָׁרְיָין עִלָּאִין כָּל חַד לְפוּם רָזִין דְּאִצְטְרִיכוּ. אִית סִידּוּרָא דְּמַלְאָכִין לְפוּם דַּרְגַיְיהוּ. וְאִית סִידּוּרָא לְפוּם פּוּלְחָנָא דְּאִתְחֲזֵי.

סִידּוּרָא קַדְמָאָה דָּא סִידּוּרָא לְפוּם דַּרְגִּין. עֶשֶׂר כִּתּוֹת אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר דַּרְגִּין עִלָּאִין. תְּלָת מִינַּיְיהוּ בְּכוּרְסְיָא. שִׁית בַּיְּצִירָה. וְכַת בָּתְרָאָה בַּעֲשִׂיָּה, וּלְכַמָּה סִטְרִין מִתְפָּרְשָׁאן. עַל כֻּלְהוֹ אִית רֵישִׁין. רֵישָׁא לְכָל כַּת. וְרֵישִׁין קָיְימִין בְּגוֹ הֵיכָלִין. וְכַמָּה אָחֲרָנִין דְּאִתְחַזְּיָין עִמְּהוֹן, נָטְרִין מִלְּגַו וּמְקַבְּלִין מִלְּגַו. אָחֲרָנִין קָיְימִין לְבַר, נָטְרִין מִלְּבַר וּמְקַבְּלִין מִלְּבַר. וְהָכִי כֻּלְהוֹ נָטְלִין דָּא מִן דָּא בָּאוֹרֵחַ שְׁלִים. וְכָל כַּת מִתְפָּרְשְׁאַת בְּכַמָּה רָזִין אָחֲרָנִין, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן לְמָארֵי חָכְמְתָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר.

(דף עט' עמוד א')  סִידּוּרָא תִּנְיָנָא דָּא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא. כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין אִתְפָּרְשָׁן בְּד', וְאִתְכְּלִילוּ הָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא, כֹּלָּא בְּד' דְּגָלִין. וְרֵישֵׁיהוֹן קָיְימִין עֲלַיְיהוּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר. וְהָכָא קָיְימִין כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְרָזָא ד' דְּגָלִין אִלֵּין אִינוּן ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא. וּבְהוּ תַּלְיָא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל ד' אַתְוָן דאדנ"י, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין, וּבְהוּ מִתְקַשְּׁרָן לְסַלְקָא לְעֵילָא. וְתָא חֲזֵי כ"ד צֵירוּפִין אִינוּן, שִׁית לְכָל אָת. בְּגִין כָּךְ הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מְשָׁרְיָין תְּחוֹת ד' דְּאִתְמָרוּ, שִׁית לְכָל חַד. וְכָל חַד אִתְתְּקַף בְּדִילֵיהּ. וְהַהוּא רֵישָׁא קָאִים עַל כֻּלְהוֹ, עַד דְּאִתְקַשַׁר כֹּלָּא בְּקִטְרָא עִלָּאָה לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא.

> סוד קריעת הירדן ע"י גילוי יסוד אבא

וּבְזִמְנָא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא בְּחֵילָא דְּנִקּוּדִין עָאלוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה. בזמן שנכנסו ישראל לארץ ישראל, בכח סוד הניקודים נכנסו, מצד הבינה. וזה וזה וְדָא (דף עח' עמוד א')  "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְיַרְדְּנָא אִתְבְּזַע קָמַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא לְאַכְפְּיָא אִינוּן כְּנַעֲנָאֵי דְּשְָׁלְטוּ וְאִתְקָפוּ בֵּיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. והירדן נקרע לפניהם. מדוע? אלא כדי לכפות את הכנעני שהתחזקו בירדן עד אותו הזמן, כי הירדן רומז לב' אופנים: גם ליסוד שהוא המוביל את מי הנהר, וגם לג"ר דקלי' נוגה שלפעמים הן בקדושה ולפעמים להיפךוְכֵיוָן דְּאִתְבְּזַע מֵימוֹי, לָא שָׁלְטוּ וְאִתְּבָּרוּ אִינוּן דְּמִתְתַּקְּפֵי בֵּיהּ. וכיוון שנבקעו מימיו שהם ההרחקה של הקלי' מהקדושה וכפייתם, לא שלטו יותר הקליפות ונשברו אלה הכנענים והעמים שבארץ שהתחזקו בהם. וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִתְבְּזַע? אֶלָּא מִקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע. דְּיַרְדֵּן דָּא צַדִּיק, אֲרוֹנָא מָארֵי דִּילֵיהּ.  ואם תשאל, איך נקרע? אלא מלפני הארון נקרע, שירדן הוא הצדיק / יסוד, הארון הרומז ליסוד אבא הוא אדונווּבְשַׁעֲתָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין שָׁלְטִין, אִינוּן דְּקַיְּימִין תְּחוֹתַיְיהוּ לָא אִתְחֲזוּן וְלָא מִתְתַּקְּפִין, אֶלָּא אִתְכַנְּעָן מִקַּמַּיְיהוּ. ובשעה שהאורות העליונים שולטים, אלא שעומדים תחתם לא נראים ולא מתחזקים אלא נכנעים מלפניהם. בְּגִין כָּךְ לְקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע יַרְדְּנָא. לכן, מלפני הארון שהוא יסוד אבא נבקע הירדן שהוא היסוד. מִתַּמָּן נָטְלוּ אִינוּן אֲבָנִין מִתְּחוּת כַּפּוֹת כָּהֲנַיָּא. ומשם נטלו את האבנים מתחת כפות רגלי הכהנים, וְאִלֵּין נְקוּדִין דְּקַיְּימִין בְּגוֹ אַתְוָן, לְאַחֲזָאָה דִּמְחֵילָא דָּא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה יִשְׂרָאֵל ואלו האבנים רומזים לניקודין שעומדים בתוך האותיות, להראות שמכוח זה של האורות העליונים, מתחזקים ישראל לשלוט. דְּנִקּוּדִין אִינוּן אֲבָנִין עֲגִילִין וְדָא י', וּבְהוּ אִתְתְּקָפוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְפַּשְׁטוּ לְדַבְּרָא אַתְוָן כִּרְעוּתַיְיהוּ. הניקודין הם אבנים עגולות והם צורת י' ובהם התחזקו, בזמן בזמן שהתפשטו להנהיג את האותיות כרצונם, וְכֹלָּא בְּשׁוֹפָר דְּאִשְׁתְּכַח בַּהֲדַיְיהוּ מִסִּטְרָא דִּאִימָא. והכל נעשה מכח השופר שנמצא עימן והוא מצד אימא כידוע. וְרָחָב בענין יריחו אֲמָרַת "וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת" (יהושע ב, יב) לְאַחֲזָאָה שְׁלִטוּ דִּלְהוֹן, להראות השלטון שלהם. וְדָא ו' דְּבַהּ וִֹּ מִתְקַשְּׁרָן נְקוּדִין עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא לְקַשְּׁרָא בַּהּ כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָאוזו האות ו' שבו קשורים ג' ניקודין כזה וִֹּ  למעלה למטה ובאמצעיתה, לקושר בה הכל בקשר אחד, וְדָא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹןוזה חלקם של ישראל, אשרי חלקם.

> סדרי המלאכים, מדרגותם ועבודתם

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "בֵּית גֵּאִים יִסַּח (דף עח' עמוד ב')  יְהֹוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה) הָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, בְּרָזָא דִּכְתִיב, כאן נודעים סודות עליונים לבעלי החכמה, בסוד הכתוב "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). הָכָא תַּלְיָא רָזָא סִידּוּרָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי הֵיאַךְ מִסְתַּדְּרָן לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. כאן תלוי סוד סדריהם של המלאכים העליונים, איך מסתדרים לפי הסודות העליונים.

תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן, וּבְהוּ קָיְימִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא נָטְרִין מַטְּרַתְהוֹן. אִלֵּין מִלְּגַו וְאִלֵּין מִלְּבַר. בוא וראה, שבע היכלות הם, ובהם עומדים כמה מלאכים שומרים משמרתם, אלה מבפנים ואלה מבחוץ. וְרָזָא דָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, דְּכֹלָּא אִתְחָזֵי בְּרָזָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא, סִידּוּרָא דְּדַרְגִין כִּדְקָא יָאוּת. וזה בסוד כהנים ולוים, והכל נראה בסוד סדרי בית המקדש, שהיה כסדרי מדרגות העליונות כמו שראוי, וְרָזָא דָּא כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִינוּן לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וסוד זה, כ"ד משמרות הם לכהנים וללוים והכל בסוד עליו כנגד כ"ד צירופי שם אדנ"י, דִּבְכַמָּה סְדָרִין אִסְתְּדָרוּ מְשָׁרְיָין עִלָּאִין כָּל חַד לְפוּם רָזִין דְּאִצְטְרִיכוּ. שכמה סדרים הסתדרו המחנות העליונות, כל אחד לפי הסודות שהוצרכו. אִית סִידּוּרָא דְּמַלְאָכִין לְפוּם דַּרְגַיְיהוּ. יש סדרי מלאכים לפי מדרגתם, וְאִית סִידּוּרָא לְפוּם פּוּלְחָנָא דְּאִתְחֲזֵי ויש סדרים לפי עבודתם הראויה.

> סדר ראשון, שורש המלאכים ביצירה והצבתם בעולמות בי"ע

סִידּוּרָא קַדְמָאָה דָּא סִידּוּרָא לְפוּם דַּרְגִּין. סדר ראשון הוא הסדר לפי המדרגות. עֶשֶׂר כִּתּוֹת אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר דַּרְגִּין עִלָּאִין. עשר כיתות הם כנגד עשרות מדריגות / ספירות עליונות. שורשם בעולם היצירה שהוא עולם המלאכים, משם הם מתפשטים בעולמות כסדר הבא: תְּלָת מִינַּיְיהוּ בְּכוּרְסְיָא, וּלְכַמָּה סִטְרִין מִתְפָּרְשָׁאן. שלוש מהם בעולם הבריאה הנקרא עולם הכסא, שִׁית בַּיְּצִירָה שש בעולם היצירה, וְכַת בָּתְרָאָה בַּעֲשִׂיָּה וכת אחרונה בעולם העשיה, ולכמה צדדים מתחלקים. עַל כֻּלְהוֹ אִית רֵישִׁין, רֵישָׁא לְכָל כַּת, וְרֵישִׁין קָיְימִין בְּגוֹ הֵיכָלִין. על כולם יש ראשים – ראש לכל כת, וכל הראשים עומדים בתוך ההיכלות. וְכַמָּה אָחֲרָנִין דְּאִתְחַזְּיָין עִמְּהוֹן, נָטְרִין מִלְּגַו וּמְקַבְּלִין מִלְּגַו וכמה מלאכים אחרים נראים עמהם, שומרים מבפנים ומקבלים מבפנים. אָחֲרָנִין קָיְימִין לְבַר, נָטְרִין מִלְּבַר וּמְקַבְּלִין מִלְּבַר. מלאכים אחרים עומדים מחוץ להיכלות, שומרים מבחוץ ומקבלים מבחוץ. וְהָכִי כֻּלְהוֹ נָטְלִין דָּא מִן דָּא בָּאוֹרֵחַ שְׁלִים. וכך כולם לוקחים זה מזה בדרך שלמה. וְכָל כַּת מִתְפָּרְשְׁאַת בְּכַמָּה רָזִין אָחֲרָנִין, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן לְמָארֵי חָכְמְתָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. וכל כת של מלאכים מתחלקת בכמה סודות אחרים, הידועים לבעלי החכמה בדרך ישרה.

> סדר שני, סדר העבודה

(דף עט' עמוד א')  סִידּוּרָא תִּנְיָנָא דָּא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא.  סדר שני הוא סדר העבודה. כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין אִתְפָּרְשָׁן בְּד', וְאִתְכְּלִילוּ הָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא, כֹּלָּא בְּד' דְּגָלִין. כל המחנות מתחלקות לארבע, וכך נכללים מלטה למעלה, הכל בארבע דגלים. וְרֵישֵׁיהוֹן קָיְימִין עֲלַיְיהוּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר. ועליהם עומדים ראשים מבפנים ומבחוץ. וְהָכָא קָיְימִין כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וכך עומדים כ"ד המשמרות האלה שהוזכרו. וְרָזָא ד' דְּגָלִין אִלֵּין אִינוּן ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא. וסוד ד' הדגלים הם ד' מחנות שכינה. וּבְהוּ תַּלְיָא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל ד' אַתְוָן דאדנ"י, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין, וּבְהוּ מִתְקַשְּׁרָן לְסַלְקָא לְעֵילָא. ובהם תלוים סדרי העבודה, שהם כנגד ד' אותיות שם אדנ"י, שמהם הם יוצאים, ובהם מתקשרים לעלות למעלה. וְתָא חֲזֵי כ"ד צֵירוּפִין אִינוּן, שִׁית לְכָל אָת. ובוא וראה, כ"ד צירופים הם, שש מחנות כנגד כל אות של שם אדנ"י, בְּגִין כָּךְ הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מְשָׁרְיָין תְּחוֹת ד' דְּאִתְמָרוּ, שִׁית לְכָל חַד. וְכָל חַד אִתְתְּקַף בְּדִילֵיהּ. לכן, כך מחלקים המחנות תחת ארבע האותיות שנאמרו, שש לכל אחת, וכל אחד מתחזק באותו שלו. וְהַהוּא רֵישָׁא קָאִים עַל כֻּלְהוֹ, עַד דְּאִתְקַשַׁר כֹּלָּא בְּקִטְרָא עִלָּאָה לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא. ואותו הראש עומד על כולם, עד שנקשר הכל בקשר עליון להתחבר למעלה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קל"ט: בזמן שיד ימין חוזרת אחור, שולטת יד שמאל בבחינת תהו ובהו, וגלות וחורבן. בכח הקיווי תחזור הימין בזכות קשרם באבות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יְמִינְךָ יְהוָֹה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ" שֶׁהוּא יָמִין שֶׁהֶחֱזַרְתָּ לְאָחוֹר בִּזְמַן שֶהֶחֱרַבְתּ אֶת בֵּיתְךָ, שֶהַרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָים הַיָמִין הַזֶה שָׁלַט בָּעוֹלָם, ובוֹ "וַיַרְא יְשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה" וכו', שֶׁעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן הָיָה הַחֹשֶׁךְ שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם מִצַּד הַשְּׂמֹאל, בּוֹ "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹּהוּ וָבֹהוּ", וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִתְעוֹרֵר יָמִין וְשָׁלַט, וּבוֹ "נָחִיתָ בְּחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאַלְתָּ", וְזֶה יָמִין מְקָרֶבֶת, שֶׁבּוֹ "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלַי", וְהַתּוֹרָה "מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ", וּבָהּ "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה", בִּמְקוֹם רִנָּה שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תּוֹרָה הַיָּמִין שׁוֹלֵט וַדַּאי, יָמִין מְקָרֶבֶת בָּהּ "תִּקְרַב רִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָֹה", וְזֶה תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" וְהַתּוֹרָה נִשְׁתַּכְּחָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַתְּפִלּוֹת אֵינָם נִשְׁמָעוֹת, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים מִמְּךָ, וְאֵינְךָ מְקָרֵב אוֹתָם עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר כֹּחַ הָעֶלְיוֹן מֵחָכְמָה שֶׁהוּא כ"ח מ"ה, וְזֶה יִהְיֶה מֵאִיר עַל הַיָּמִין שֶׁלְּךָ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרֹעַ קָדְשׁוֹ", "יְמִינְךָ יְהוָֹה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ", וַדַּאי. וְזֶה אַבְרָהָם רֹאשׁ הֶהָרִים, בּוֹ "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָֹה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים", מִיָּד "כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים". סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע לְקַבֵּל תְּפִלּוֹת בְּרַחֲמִים, לְמִי נִתַּן הַיָּמִין שֶׁלְּךָ? אֶלָּא לְמִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּךָ וּמְקַוֶּה אֵלֶיךָ, דִּכְתִיב "וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָֹה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ עֲשֵׂה עִמָּהֶם חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת וְזֶה קֶשֶׁר אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב. יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם, תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם. וְיִצְחָק בּוֹ "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחַק יְהוָֹה יִלְעַג לָמוֹ" לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁיֵּאָמֵר בָּהֶם "וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה". מִיָּד יִחוּד שֶׁלְּךָ יִהְיֶה מִתְגַּלֶּה בְּ-ג' אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב ר"ת אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.