Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

דְּאִית אָדָם דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִית אָדָם דְּאִיהוּ מַלְאָךְ וְדָא מטטרו"ן, וְאִית אָדָם בְּדִיּוֹקְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ אֲצִילוּתֵיהּ, וְדָא "יוד הא ואו הא", וְלֵית לֵיהּ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה אֶלָּא אֲצִילוּתָא, וּבַאֲתַר דָּא לֵית חֵטְא וְלָא מָוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), וְעַל הַאי אָדָם בְּלִיַּעַל מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְלָא לְמֵיכַל מִנֵּיהּ, וּדְלָא לְעָרְבָא לֵיהּ עִם טוֹב, דְּהַאי אִיהוּ כְּמָאן דְּעָרֵיב כַּסְפָּא עִם עוֹפָרֶת, וְדָא גָרִים בִּלְבּוּלָא בְּפַמַּלְיָא דִּלְעֵילָא, וְעָרַב חֲשׁוֹכָא בִנְהוֹרָא מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).

וְלָא עוֹד אֶלָּא מָאן דְּאַעִיל זַרְעֵיהּ בַּנִּדָּה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ זוֹנָה, כְּאִלּוּ מְעָרֵב מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְתִיב "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), דְּאִינוּן מֵי נִדָּה לְמֵי דַכְיָא, דְּדָא אָסוּר וְדָא מוּתָּר, וְדָא כָּשֵׁר וְדָא פָסוּל, דָּא טוּמְאָה וְדָא טַהֲרָה, אִלֵּין אִינוּן שִׁית סִדְרִין דְּאִתְיְהִיבַת, לְאַפְרָשָׁא בֵּין טוֹב לָרָע, דְּעָרַב לוֹן אָדָם וְדָרִין דְּאָתוּ אַבַּתְרֵיהּ.

תקונא תמניא ושתין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), מַאי אֱלֹהִים? לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כד), מַטֵּה הָאֱלֹהִים וַדַּאי, וְדָא מטטרו"ן, וְהָא אוּקִימְנָא לֵיהּ דְּאִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבֵיהּ אִשְׁתַּנִּיּוּ כָּל דִּיּוֹקְנִין דְּלָא דָמוּ דָא לְדָא, כַּד אִתְהַפַּךְ מִימִינָא לִשְׂמָאלָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְשׁוֹר, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְאַרְיֵה, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמַעֲרָב אַחְזִיר אַנְפּוֹי וְאִתְהַפַּךְ לְנֶשֶׁר, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמִזְרָח דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא אִתְהַפַּךְ לְאָדָם, מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, לֵית דִּיּוֹקְנָא בְעָלְמָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ.

תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת אִתְחַזְיָין בֵּיהּ, וְכָל דִּיּוֹקְנִין דְּמַלְאָכַיָּיא וְדִיּוֹקְנִין דְּנִשְׁמָתִין וְדִיּוֹקְנִין דְּכָל מַה דְּאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, כְּלִיל בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא וְכָרְסַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנָּם, מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיב יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, גַּן עֵדֶן "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב), גֵּיהִנָּם "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו), וְתַרְוַיְיהוּ בְּלִבָּא, "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב).


דְּאִית אָדָם דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִית אָדָם דְּאִיהוּ מַלְאָךְ וְדָא מטטרו"ן, וְאִית אָדָם בְּדִיּוֹקְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ אֲצִילוּתֵיהּ, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא מַלְאָךְ, וְזֶה מטטרו"ן, וְיֵשׁ אָדָם בִּדְמוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲצִילוּתוֹ, וְזֶה וְדָא "יוד הא ואו הא", וְלֵית לֵיהּ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה אֶלָּא אֲצִילוּתָא, וּבַאֲתַר דָּא לֵית חֵטְא וְלָא מָוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵין לוֹ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה, אֶלָּא אֲצִילוּת, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין חֵטְא וְלֹא מָוֶת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), וְעַל הַאי אָדָם בְּלִיַּעַל מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְלָא לְמֵיכַל מִנֵּיהּ, וּדְלָא לְעָרְבָא לֵיהּ עִם טוֹב, דְּהַאי אִיהוּ כְּמָאן דְּעָרֵיב כַּסְפָּא עִם עוֹפָרֶת, וְעַל הָאָדָם הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְשֶׁלֹּא לְעָרֵב אוֹתוֹ עִם טוֹב, שֶׁזֶּהוּ כְּמִי שֶׁמְּעָרֵב כֶּסֶף עִם עֹפֶרֶת (וכל שכן אותם עובדי עבודה זרה שכביכול מסירים עין הרע עם עופרת), וְדָא גָרִים בִּלְבּוּלָא בְּפַמַּלְיָא דִּלְעֵילָא, וְעָרַב חֲשׁוֹכָא בִנְהוֹרָא מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְזֶה גוֹרֵם בִּלְבּוּל בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, וּמְעָרֵב חֲשֵׁכָה עִם אוֹר, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְרִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
 
וְלָא עוֹד אֶלָּא מָאן דְּאַעִיל זַרְעֵיהּ בַּנִּדָּה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ זוֹנָה, כְּאִלּוּ מְעָרֵב מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְתִיב וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת זַרְעוֹ בְנִדָּה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ זוֹנָה, כְּאִלּוּ מְעָרֵב מַה שֶּׁהִפְרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), דְּאִינוּן מֵי נִדָּה לְמֵי דַכְיָא, דְּדָא אָסוּר וְדָא מוּתָּר, וְדָא כָּשֵׁר וְדָא פָסוּל, דָּא טוּמְאָה וְדָא טַהֲרָה, שֶׁהֵם מֵי נִדָּה לְמֵי טָהֳרָה, שֶׁזֶּה אָסוּר וְזֶה מֻתָּר, וְזֶה כָשֵׁר וְזֶה פָסוּל, זֶה טֻמְאָה וְזֶה טָהֳרָה. אִלֵּין אִינוּן שִׁית סִדְרִין דְּאִתְיְהִיבַת, לְאַפְרָשָׁא בֵּין טוֹב לָרָע, דְּעָרַב לוֹן אָדָם וְדָרִין דְּאָתוּ אַבַּתְרֵיהּ. אֵלּוּ הֵם שֵׁשֶׁת הַסְּדָרִים שֶׁנִּתְּנָה (בָהֶם מִשְׁנָה) (לְמֹשֶׁה) לְהַפְרִיד בֵּין טוֹב לָרָע, שֶׁעֵרַב אוֹתָם אָדָם וְהַדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו.

תקונא תמניא ושתין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), מַאי אֱלֹהִים? בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א אֱלֹהִי"ם, מַה זֶּה אֱלֹהִי"ם?  לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כד), מַטֵּה הָאֱלֹהִים וַדַּאי, וְדָא מטטרו"ן, לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים, מַטֵּה הָאֱלֹהִי"ם וַדַּאי, וְזֶה מטטרו"ן, וְהָא אוּקִימְנָא לֵיהּ דְּאִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבֵיהּ אִשְׁתַּנִּיּוּ כָּל דִּיּוֹקְנִין דְּלָא דָמוּ דָא לְדָא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וּבוֹ הִשְׁתַּנּוּ (נִמְצְאוּ) כָּל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁלֹּא דָמוּ זוֹ לָזוֹ.  כַּד אִתְהַפַּךְ מִימִינָא לִשְׂמָאלָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְשׁוֹר, כְּשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, הוּא מַרְאֶה פַּרְצוּף שֶׁל שׁוֹר, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְאַרְיֵה, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׂמֹאל לְיָמִין, מַרְאֶה פַּרְצוּף שֶׁל אַרְיֵה. וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמַעֲרָב אַחְזִיר אַנְפּוֹי וְאִתְהַפַּךְ לְנֶשֶׁר, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, מַחֲזִיר פָּנָיו וּמִתְהַפֵּךְ לְנֶשֶׁר (לְאָדָם). וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמִזְרָח דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא אִתְהַפַּךְ לְאָדָם, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לַמִּזְרָח, שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, מִתְהַפֵּךְ לְאָדָם (לְנֶשֶׁר),  מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, לֵית דִּיּוֹקְנָא בְעָלְמָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ. מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, אֵין דְּמוּת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא נוֹדַעַת בּוֹ.
 
תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת אִתְחַזְיָין בֵּיהּ, וְכָל דִּיּוֹקְנִין דְּמַלְאָכַיָּיא וְדִיּוֹקְנִין דְּנִשְׁמָתִין וְדִיּוֹקְנִין דְּכָל מַה דְּאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת נִרְאִים בּוֹ, וְכָל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַמַּלְאָכִים, וְהַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת, וְהַדְּמֻיּוֹת שֶׁל כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, (אֵינוֹ דְּמוּת שֶׁל אָדָם שָׁלֵם בְּכָל הַתִּקּוּנִים, אֶלָּא אִם הוּא) (כְּלֹא הָיָה) כְּלִיל בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא וְכָרְסַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנָּם, כָּלוּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהַכִּסֵּא וְהַמַּלְאָכִים וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם,  מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיב יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, מֵהַצַּד שֶׁל שְׁנֵיהֶם נִתָּן הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרָע. גַּן עֵדֶן "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב), גֵּיהִנָּם "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו), וְתַרְוַיְיהוּ בְּלִבָּא, "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב) גַּן עֵדֶן - מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, גֵּיהִנֹּם - וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וּשְׁנֵיהֶם בַּלֵּב, לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא נוֹרָא דְּמַדְבְּחָא וַדַּאי, דְּבֵיהּ סָלְקִין קָרְבָּנִין, דְּאִי לָאו אֵשׁ דָּא לָא סָלְקִין. וּבֵיהּ "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו). דְּאֵשׁ דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז). וּמָאן דִּמְכַבֵּי לֵיהּ אַשְׁנֵי תִּיקּוּנָא דִּלְעֵילָא. וְאֵשׁ דָּא לָא אִתְעַדֵּי מִמַּדְבְּחָא, דְּהָא בִּטְמִירוּ קָאִים הָשַׁתָּא נָמֵי לְסַלְקָא עֲלֵיהּ קָרְבָּנִין, מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא. וּבְזִמְנָא דְּעַדְיָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר" (תהלים נ, ט) וְכוּ' דְּמִילִּין לָא סָלְקִין אֶלָּא בֵּיהּ. כְּדֵין "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם" (ישעיהו א, יב) וְכוּ'. וְאִי תֵּימָא דִּלְעֵילָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכִי. אֶלָּא "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ, י) וְכוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּאִית אֵשׁ דְּגָבוֹהַּ מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, 'מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט' (עירובין סג.) מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, וְדָא אֵשׁ דְּמַעֲרָכָה. וְכַמָּה מַעֲרָכוֹת אִינוּן עַל מַדְבְּחָא, כֻּלְהוֹ מֵהַאי אֵשׁ קַדְמָאָה מִתְעָרַן. 

וְאִינּוּן ד' מַעֲרָכוֹת, ד' אַתְוָן (דף מז' עמוד א')  דְּאֲדֹנָ"י. וּבְיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי ה' בְּגִין אִימָּא עִלָּאָה דְּשַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ, מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת תְּלָת אֲבָהָן. וְהַיּוֹם ד', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְהַיּוֹם ג', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְכֹלָּא אִיהוּ. וּנְהוֹרִין קַיְּמִין בְּדַרְגַּיְיהוּ, כֻּלְהוֹ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים:

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דָּא נוֹרָא דְּמַדְבְּחָא וַדַּאי זה אש מזבח ודאי, דְּבֵיהּ סָלְקִין קָרְבָּנִין, דְּאִי לָאו אֵשׁ דָּא לָא סָלְקִין שבה עולות הקורבנות ודאי, ובלעדי האש הזו לא עולים הקורבנות. וּבֵיהּ ועל זה נאמר "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו). דְּאֵשׁ דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ שעל קיומה של האש נאמר "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" (שיר השירים ח, ז). וּמָאן דִּמְכַבֵּי לֵיהּ אַשְׁנֵי תִּיקּוּנָא דִּלְעֵילָא שמי שמכבה אותה משנה את התיקון העליון. וְאֵשׁ דָּא לָא אִתְעַדֵּי מִמַּדְבְּחָא, דְּהָא בִּטְמִירוּ קָאִים הָשַׁתָּא נָמֵי לְסַלְקָא עֲלֵיהּ קָרְבָּנִין, מִיכָאֵל כַּהֲנָא רַבָּא והאש הזו לא תעדר מהמזבח, שהיא גם כן עתה עומדת בהעלם להעלות את הקורבנות שהם הנשמות על ידי מיכאל הכהן הגדול המעלה אותם לפני המלך. וּבְזִמְנָא דְּעַדְיָא לֵיהּ יִשְׂרָאֵל, אִתְּמָר בֵּיהּ ובזמן שהרחיקו ישראל את האש בגלל מעשיהם ולא היה ראוי שדבריהם יעלו לפני המלך נאמר "לֹא אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר" (תהלים נ, ט) וְכוּ' דְּמִילִּין לָא סָלְקִין אֶלָּא בֵּיהּ שהדברים אינם עולים אלא בה, וכיון שהרחיקו נאמר. כְּדֵין "מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם" (ישעיהו א, יב) וְכוּ'. וְאִי תֵּימָא דִּלְעֵילָא לָא אִשְׁתְּכַח? לָאו הָכִי ואם תאמר שהתיקון האש נעדר גם למעלה? אין הדבר כן. אֶלָּא "כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים נ, י) וְכוּ'. וְאַף עַל גַּב דְּאִית אֵשׁ דְּגָבוֹהַּ מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ואף על גב שיש אש גבוהה מצד הקדוש ב"ה, 'מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט' (עירובין סג.) מִסִּטְרָא מצד דִּשְׁכִינְתָּא, וְדָא אֵשׁ דְּמַעֲרָכָה.

וְכַמָּה מַעֲרָכוֹת אִינוּן עַל מַדְבְּחָא, כֻּלְהוֹ מֵהַאי אֵשׁ קַדְמָאָה מִתְעָרַן וכמה מערכות הם על המזבח, כולם מזו אותה האש הראשונה מתעוררים. וְאִינּוּן והם ד' מַעֲרָכוֹת, ד' אַתְוָן כנגד ד' אותיות (דף מז' עמוד א')  דְּאֲדֹנָ"י. וּבְיוֹמָא דְּכִפּוּרֵי ה' בְּגִין אִימָּא עִלָּאָה דְּשַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ וביום הכיפורים הם חמש בגלל אימא עילאה שהיא הבינה המאירה ביום הזה ושורה עליהם. וְאִית דְּאָמְרֵי ויש שאומרים בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ, מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת תְּלָת אֲבָהָן. וְהַיּוֹם וביום הכיפורים ד', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְאִית דְּאָמְרֵי ויש שאומרים בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, מִסִּטְרָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְהַיּוֹם וביום הכיפורים ג', מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְכֹלָּא אִיהוּ והכל נכון. וּנְהוֹרִין קַיְּמִין בְּדַרְגַּיְיהוּ, כֻּלְהוֹ כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. והאורות עומדים במדריגותם, כולם כפי הנצרך לפי הסודות העליונים. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְהַדָּר לְאַתְרֵיהּ בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, ולעתיד לבוא הכל יחזור למקומו בתיקון שלם.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ת"י: יחודו ית' שלם ושווה בכל מקום ובכל צד, ומתגלה ונודע בכל מדרגות קדושתו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי כָּמוֹךָ בָּעֶלְיוֹנִים, מִי כָּמוֹךָ בַּתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהֲרֵי כָל מַדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ חִלַּקְתָּ אוֹתָם בְּסֵדֶר כָּרָאוּי, לִהְיוֹת זֶה עֶלְיוֹן וְזֶה תַּחְתּוֹן, זֶה מַשְׁפִּיע וְזֶה מְקַבֵּל, וְיִחוּד שֶׁלְּךָ שָׁוֶה בְּכָל מַדְרֵגָה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה שֶׁאַתָּה שָׁלֵם בְּכָל הַצְּדָדִים, וְאֵין מַדְרֵגָה חוּץ מִמְּךָ, שֶׁאַתָּה מַקִּיף כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מִלְּמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, לָדַעַת שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּיִחוּדְךָ תָּלוּי, בַּשְּׁלֵמוּת שֶׁלְּךָ, וְכֵן נֶאֱמַר "אֲנִי יְהֹוָה רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא". שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה שָׁלֵם מִתְּחִלָּה, הֲרֵי אַתָּה רוֹצֶה לְגַלּוֹת שְׁלֵמוּתְךָ בַּמַּדְרֵגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ, וְנוֹדָע בָּהֶם שְׁלֵמוּת יִחוּדְךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
גַּלֵּה לָנוּ אֶת אֲמִתְּךָ, כְּמוֹ שֶׁלְּיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.


 

תפילה תי"א: ג' כתרים נמצאים לישראל להתעטר בהם, ומהסתרם נמצאת הגלות הרביעית. והכל כדי לתקן את הקלקולים בדרך נסתרת, ופתאום תבוא תשועה לישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יִתְעַטֵּר בָּנוּ בְּ-ג' עֲטָרוֹת "אוֹר קַדְמוֹן", "אוֹר צַח", "אוֹר מְצֻחְצַח" - שֶׁהֵם ג' כְּתָרִים מִצַּד כֶּתֶר, מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, בּוֹ, "בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחֲקֹר". שֶׁהֲרֵי דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם מִצַּד מַדְרֵגוֹת שֶׁלְּמַטָּה הֵם דַּעַת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ", אֲבָל דַּעַת עֶלְיוֹן - אֵין שׁוּם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ, שֶׁזֶּה "מַה לְּמַעְלָה מַה לְמַטָּה מַה לְפָנִים" וְכוּ'. לְמַעְלָה חָכְמָה, לְמַטָּה בִּינָה, לְפָנִים תִּפְאֶרֶת, לְאָחוֹר מַלְכוּת, כֶּתֶר לְמַעְלָה מִכֻּלָּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בּוֹ, אֶלָּא "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ", מִצַּד כֶּתֶר עֶלְיוֹן.

שֶׁלְּפִי שֶׁגְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל צְרִיכָה לָבֹא מִצַּד זֶה שַׂמְתָּ אוֹתָם בַּתְּהוֹם שֶׁאֵין לוֹ חֵקֶר שֶׁהוּא מַלְכוּת רְבִיעִית, וַהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁאֵין סוֹף לְמַיִם עֶלְיוֹנִים, כָּךְ אֵין נִרְאֶה חֵקֶר לְזֶה הַתְּהוֹם, וְזֶה גַּאֲוַת ס"מ הָרָשָׁע שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא יִהְיֶה נְפִילָה לַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלּוֹ. אֲבָל אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ, וּבְדֶרֶךְ נִסְתָּר אַתָּה רוֹצֶה לְהִתְגַּלּוֹת עַל בָּנֶיךָ, וְאֲחַר כַּךְ בְּרֶגַע אֶחָד תְּגַלֶּה לָהֶם אֲמִתְּךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "וּפִתְאֹם יָבֹא אֶל הֵיכָלוֹ", וְכַמָּה קִצִּים אֲחֵרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מִצַּד זֶה נִתְגַּלּוּ, אֲבָל קֵץ אַחֲרוֹן נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב", וּלְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצוֹא אוֹתוֹ אָמְרוּ "תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּים", עַד שֶׁתְּגַלֶּה אוֹתוֹ אַתָּה, מִיָּד יִמָּצֵא בְּגִלּוּי לְכָל אֶחָד. שֶׁהֲרֵי עַתָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין סוֹף מִי יוּכַל לִמְצוֹא סוֹף, וְעַל כֵּן דֶּרֶךְ תְּשׁוּעָה אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא שֶׁבְּהֶסְתֵּר אַתָּה עוֹשֶׂה, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" וַדַּאי.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים
כֵּן תִּהְיֶה לָנוּ בִּמְהֵרָה מוֹשִׁיעַ, וּתְגַלֶּה לָנוּ אֲמִתְּךָ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.