תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְעוֹד "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה) דָּא מֹשֶׁה, כַּד יֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא בְּצַדִּיק גָּמוּר, וְכַד לָא אִיהוּ בְּצַדִּיק גָּמוּר "וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (שם), אִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ, וְאָזַל וְאָתֵי בְּגִלְגּוּלָא עַד דְּאַשְׁכַּח אַתְרֵיהּ, וּבְגִין דָּא "וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם" (שם).
וְעוֹד "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ" דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאָן אֲתַר? בְּבַר נַשׁ דִּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי" (שמות כ, כ) וְגוֹ', וְתִרְגֵּם אֹנְקְלוֹס בַּאֲתַר דְּתִשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן, וְאִי לֵית שְׁכִינְתָּא תַמָּן "וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", אִתְכַּנַּשׁ מִנֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתָּאַר בַּחֲשׁוֹכָא וְשָׁלְטִין עֲלֵיהּ כַּמָּה מְחַבְּלִין וְכַמָּה יִסּוּרִין בִּישִׁין, דְּלַאו אִינוּן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא, יז), דְּאִלֵּין רָעוֹת מְמַנָּן עַל כָּל עִתִּין וְרִגְעִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ" (איוב ז, יח), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד "בְּיָדְךָ עִתֹּתָי" (תהלים לא, טז) וְגוֹ'. וּמָאן גָּרִים דְּלָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עֲלֵיהּ, וְלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא עֲלֵיהּ, בְּגִין הֲבַל דְּשִׁקְרָא וּמִלִּין דְּשִׁקְרָא דְנָפְקִין מִפּוּמוֹי, וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), אִית הֶבֶל וְאִית הֲבַל, אִית הֶבֶל מִמָּארֵי דְשִׁקְרָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו), דְּאִינוּן תּוֹעִים בְּעוֹבָדָא דְשִׁקְרָא.
וְיֵשׁ הֲבַל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהֹוָה יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג), וְדָא הֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִיהוּ חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, מִן ב' דִּבְּרֵאשִׁית עַד ל' "לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, ז), וְדָא הוּא הֲבַ"ל, וְהָא שִׁית אִינוּן עִם זֶה סֵפֶר, אֶלָּא דָא ו' דְּאִיהוּ קוֹל דְּסָלִיק בְּהֶבֶל דְּאִיהוּ ה', זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא, וְאַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְי"ה, וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל" (קהלת ח, יד) וְכוּ', "אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד).
אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא, רַבִּי רַבִּי אִי הָכִי דְאִינוּן צַדִּיקַיָּיא אַמַּאי מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים? אָמַר לוֹן גִּלְגּוּלָא גָרִים לוֹן דְּיֵיתֵי לוֹן כְּעוֹבָדָא דְרַשִּׁיעַיָּא, כְּאִלּוּ הֲווֹ רַשִּׁיעַיָּא הָכִי יֵיתֵי לוֹן יִסּוּרִין וְדָחֲקִין, וְהַאי אִינוּן דְּנִשְׁמָתִין דִּלְהוֹן מִסִּטְרָא דְאָדָם וְהֶבֶל, דְּדָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה וְעוֹבָדָא, וּבְגִין דָּא אָמַר עֲלַיְיהוּ קְרָא "בְּשַׁגַּם" (בראשית ו, ג) זֶה הֶבֶל, "גַּם" לְרַבּוֹת אָדָם.
אָמְרוּ לֵיהּ יָדַעְנָא דְמַחֲשָׁבָה אִיהִי אָדָם קַדְמָאָה, מ"ה דִּלְעֵילָא, מַ"ה שְּׁמוֹ, עוֹבָדָא כ"ח דִּילֵיהּ, כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בָּרָא וְכוּ', וְכֹלָּא חָכְמָה כֹּחַ מָה, אִם כֵּן בְּמַאי הֲווֹ יָכְלֵי לְמֶחֱטֵי הָכָא? אָמַר לוֹן בְּוַדַּאי כָּל מָאן דְּחָב בְּגוּפֵיהּ דְּתַמָּן עוֹבָדָא, וּבְנִשְׁמָתֵיהּ דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה, כְּאִלּוּ חָאב בְּהַהוּא דְאִתְבְּרֵי אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז) וְכוּ'.
"וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים" (קהלת ח, יד), דְּאִית לוֹן עוּתְרָא וּשְׁלָם וַאֲרִיכוּ דְיוֹמִין בְּהַאי עָלְמָא. אָמְרוּ לֵיהּ בָּתַר דְּאִינוּן רְשָׁעִים, אַמַּאי אִית לוֹן כָּל הַאי יְקָר? אָמַר לוֹן הַאי טוֹבָה דִלְהוֹן אִיהוּ הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, דְּגִלְגּוּלָא דִלְהוֹן גָּרִים לוֹן דַּהֲווֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְעָבְדוּ, כַּמָּה מִינֵי טָבִין, אַיְיתִי לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְגִלְגּוּלָא לְאַשְׁלָמָא לוֹן אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו" (דברים ז, י) וְכוּ', וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ" (קהלת ח, י) וְכוּ'.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
וְעוֹד "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ" (קהלת א, ה) דָּא מֹשֶׁה, כַּד יֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא בְּצַדִּיק גָּמוּר, וְעוֹד, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ זֶה מֹשֶׁה, כְּשֶׁיָּבֹא בְגִלְגּוּל בְּצַדִּיק גָּמוּר, וְכַד לָא אִיהוּ בְּצַדִּיק גָּמוּר "וּבָא הַשָּׁמֶשׁ" (שם), אִתְכַּנִּישׁ מִנֵּיהּ, וְאָזַל וְאָתֵי בְּגִלְגּוּלָא עַד דְּאַשְׁכַּח אַתְרֵיהּ, וּכְשֶׁהוּא לֹא בְצַדִּיק גָּמוּר - וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, מִתְכַּנֵּס מִמֶּנּוּ וְהוֹלֵךְ וּבָא בְגִלְגּוּל, עַד שֶׁמּוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ, וּבְגִין דָּא "וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם" (שם), וּמִשּׁוּם זֶה אֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם.
וְעוֹד "וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ" דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְעוֹד, וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּאָן אֲתַר? בְּאֵיזֶה מָקוֹם? בְּבַר נַשׁ דִּשְׁכִינְתָּא עִמֵּיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי" (שמות כ, כ) וְגוֹ', בְּאָדָם שֶׁהַשְּׁכִינָה עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְגוֹמֵר, וְתִרְגֵּם אֹנְקְלוֹס בַּאֲתַר דְּתִשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ תַּמָּן, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס, בְּמָקוֹם שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ שָׁם, וְאִי לֵית שְׁכִינְתָּא תַמָּן "וּבָא הַשָּׁמֶשׁ", אִתְכַּנַּשׁ מִנֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִשְׁתָּאַר בַּחֲשׁוֹכָא וְאִם אֵין שָׁם שְׁכִינָה - וּבָא הַשָּׁמֶשׁ, מִתְכַּנֵּס מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִשְׁאָר בַּחֲשֵׁכָה, וְשָׁלְטִין עֲלֵיהּ כַּמָּה מְחַבְּלִין וְכַמָּה יִסּוּרִין בִּישִׁין, דְּלַאו אִינוּן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְשׁוֹלְטִים עָלָיו כַּמָּה מְחַבְּלִים וְכַמָּה יִסּוּרִים רָעִים שֶׁאֵינָם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" (דברים לא, יז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עַל כִּי אֵין אֱלֹהַ"י בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה,
דְּאִלֵּין רָעוֹת מְמַנָּן עַל כָּל עִתִּין וְרִגְעִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ" (איוב ז, יח), שֶׁהָרָעוֹת הַלָּלוּ מְמֻנּוֹת עַל כָּל הָעִתִּים וְהָרְגָעִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד "בְּיָדְךָ עִתֹּתָי" (תהלים לא, טז) וְגוֹ' וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד בְּיָדְךָ עִתּוֹתָי וְגוֹמֵר וּמָאן גָּרִים דְּלָא שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עֲלֵיהּ, וְלָא נָהִיר שִׁמְשָׁא עֲלֵיהּ, וּמִי גוֹרֵם שֶׁלֹּא שׁוֹרָה עָלָיו שְׁכִינָה וְלֹא מֵאִיר עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ? בְּגִין הֲבַל דְּשִׁקְרָא וּמִלִּין דְּשִׁקְרָא דְנָפְקִין מִפּוּמוֹי, בִּגְלַל הַהֶבֶל שֶׁל שֶׁקֶר וְדִבְרֵי שֶׁקֶר שֶׁיּוֹצְאִים מִפִּיו, וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), וּמִשּׁוּם זֶה - יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ. אִית הֶבֶל וְאִית הֲבַל, יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֶבֶל. אִית הֶבֶל מִמָּארֵי דְשִׁקְרָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים" (ירמיהו י, טו), דְּאִינוּן תּוֹעִים בְּעוֹבָדָא דְשִׁקְרָא יֵשׁ הֶבֶל מִבַּעֲלֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, שֶׁהֵם תּוֹעִים בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל שֶׁקֶר.
וְיֵשׁ הֲבַל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ, "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהֹוָה יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג), וְדָא הֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִיהוּ חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וְיֵשׁ הֶבֶל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם, וְזֶה הַהֶבֶל שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, מִן ב' דִּבְּרֵאשִׁית עַד ל' "לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, ז), מִן ב' שֶׁל בְּרֵאשִׁית עַד ל' שֶׁל לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְדָא הוּא הֲבַ"ל, וְהָא שִׁית אִינוּן עִם זֶה סֵפֶר, וְזֶהוּ הֶבֶ"ל, וַהֲרֵי שֵׁשׁ הֵם עִם זֶה סֵפֶר? אֶלָּא דָא ו' דְּאִיהוּ קוֹל דְּסָלִיק בְּהֶבֶל דְּאִיהוּ ה', זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְחַבֵּר לוֹן כַּחֲדָא, וְאַפִּיק לוֹן מִפּוּמוֹי בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְי"ה, אֶלָּא זֶה ו' שֶׁהוּא הַקּוֹל, שֶׁעוֹלֶה בְּהֶבֶל שֶׁהוּא ה'. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמְּחַבֵּר אוֹתָם כְּאֶחָד וּמוֹצִיא אוֹתָם מִפִּיו בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה שֶׁל י"ה, וּבְגִין דָּא "יֶשׁ הֶבֶל" (קהלת ח, יד) וְכוּ', "אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד). וּמִשּׁוּם זֶה יֶשׁ הֶבֶל וְכוּ', אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים.
אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא, רַבִּי רַבִּי אִי הָכִי דְאִינוּן צַדִּיקַיָּיא אַמַּאי מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים? אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים: רַבִּי רַבִּי אִם כָּךְ שֶׁהֵם צַדִּיקִים, לָמָּה מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים? אָמַר לוֹן גִּלְגּוּלָא גָרִים לוֹן דְּיֵיתֵי לוֹן כְּעוֹבָדָא דְרַשִּׁיעַיָּא, אָמַר לָהֶם: הַגִּלְגּוּל גָּרַם לָהֶם שֶׁיָּבֹא לָהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, כְּאִלּוּ הָיוּ רְשָׁעִים, כְּאִלּוּ הֲווֹ רַשִּׁיעַיָּא הָכִי יֵיתֵי לוֹן יִסּוּרִין וְדָחֲקִין, כָּךְ יָבֹאוּ לָהֶם יִסּוּרִים וְדֹחַק, וְהַאי אִינוּן דְּנִשְׁמָתִין דִּלְהוֹן מִסִּטְרָא דְאָדָם וְהֶבֶל, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁנִּשְׁמוֹתֵיהֶם מֵהַצַּד שֶׁל אָדָם וְהֶבֶל, דְּדָא חָאב בְּמַחֲשָׁבָה וְעוֹבָדָא, שֶׁזֶּה חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה וּמַעֲשֶׂה וּבְגִין דָּא אָמַר עֲלַיְיהוּ קְרָא "בְּשַׁגַּם" (בראשית ו, ג) זֶה הֶבֶל, "גַּם" לְרַבּוֹת אָדָם., וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב בְּשַׁגַּם, זֶה הֶבֶל, גַּם - לְרַבּוֹת אָדָם.
אָמְרוּ לֵיהּ יָדַעְנָא דְמַחֲשָׁבָה אִיהִי אָדָם קַדְמָאָה, אָמְרוּ לוֹ: יָדַעְנוּ שֶׁמַּחֲשָׁבָה הִיא אָדָם קַדְמוֹן, מ"ה דִּלְעֵילָא, מַ"ה שְּׁמוֹ, עוֹבָדָא כ"ח דִּילֵיהּ, כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בָּרָא וְכוּ', מ"ה שֶׁלְּמַעְלָה, מַ"ה שְּׁמוֹ, מַעֲשֶׂה כ"ח שֶׁלּוֹ, עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֶׂה שֶׁל בְּרֵאשִׁית בָּרָא וְכוּ', וְכֹלָּא חָכְמָה כֹּחַ מָה, וְהַכֹּל חָכְמָה, כֹּחַ מָה, אִם כֵּן בְּמַאי הֲווֹ יָכְלֵי לְמֶחֱטֵי הָכָא? אִם כֵּן בַּמָּה הָיוּ יְכוֹלִים לַחֲטֹא כָּאן? אָמַר לוֹן בְּוַדַּאי כָּל מָאן דְּחָב בְּגוּפֵיהּ דְּתַמָּן עוֹבָדָא, וּבְנִשְׁמָתֵיהּ דְּתַמָּן מַחֲשָׁבָה, כְּאִלּוּ חָאב בְּהַהוּא דְאִתְבְּרֵי אִיהוּ בְּדִיּוֹקְנֵיהּ, אָמַר לָהֶם: בְּוַדַּאי כָּל מִי שֶׁחָטָא בְגוּפוֹ שֶׁשָּׁם הַמַּעֲשֶׂה, וּבְנִשְׁמָתוֹ שֶׁשָּׁם הַמַּחֲשָׁבָה, כְּאִלּוּ חָטָא בְאוֹתוֹ שֶׁהוּא נִבְרָא בִדְמוּתוֹ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א, כז) וְכוּ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּבְרָא אֱלֹהִי"ם אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ וְכוּ'.
"וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים" (קהלת ח, יד), דְּאִית לוֹן עוּתְרָא וּשְׁלָם וַאֲרִיכוּ דְיוֹמִין בְּהַאי עָלְמָא וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֹשֶׁר וְשָׁלוֹם וַאֲרִיכוּת יָמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. אָמְרוּ לֵיהּ בָּתַר דְּאִינוּן רְשָׁעִים, אַמַּאי אִית לוֹן כָּל הַאי יְקָר? אָמְרוּ לוֹ: מֵאַחַר שֶׁהֵם רְשָׁעִים, לָמָּה יֵשׁ לָהֶם אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה? אָמַר לוֹן הַאי טוֹבָה דִלְהוֹן אִיהוּ הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, דְּגִלְגּוּלָא דִלְהוֹן גָּרִים לוֹן דַּהֲווֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, אָמַר לָהֶם: הַטּוֹבָה הַזּוֹ שֶׁלָּהֶם הִיא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, שֶׁהַגִּלְגּוּל שֶׁלָּהֶם גָּרַם לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְעָבְדוּ, כַּמָּה מִינֵי טָבִין, וְעָשׂוּ (זְכֻיּוֹת כַּמָּה מֵהֶם, וְהִתְקַצְּרוּ בְּקֹצֶר שָׁנִים וְלֹא הִשְׁתַּלֵּם לָהֶם) כַּמָּה מִינֵי טוֹבוֹת, אַיְיתִי לְהוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְגִלְגּוּלָא לְאַשְׁלָמָא לוֹן אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, הֵבִיא אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּגִלְגּוּל לְהַשְׁלִים לָהֶם שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו" (דברים ז, י) וְכוּ', וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ" (קהלת ח, י) וְכוּ'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו כוּ', וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ כוּ'.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וּבְזִמְנָא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא בְּחֵילָא דְּנִקּוּדִין עָאלוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה. וְדָא (דף עח' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְיַרְדְּנָא אִתְבְּזַע קָמַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא לְאַכְפְּיָא אִינוּן כְּנַעֲנָאֵי דְּשְָׁלְטוּ וְאִתְקָפוּ בֵּיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. וְכֵיוָן דְּאִתְבְּזַע מֵימוֹי, לָא שָׁלְטוּ וְאִתְּבָּרוּ אִינוּן דְּמִתְתַּקְּפֵי בֵּיהּ. וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִתְבְּזַע? אֶלָּא מִקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע. דְּיַרְדֵּן דָּא צַדִּיק, אֲרוֹנָא מָארֵי דִּילֵיהּ. וּבְשַׁעֲתָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין שָׁלְטִין, אִינוּן דְּקַיְּימִין תְּחוֹתַיְיהוּ לָא אִתְחֲזוּן וְלָא מִתְתַּקְּפִין, אֶלָּא אִתְכַנְּעָן מִקַּמַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ לְקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע יַרְדְּנָא. מִתַּמָּן נָטְלוּ אִינוּן אֲבָנִין מִתְּחוּת כַּפּוֹת כָּהֲנַיָּא. וְאִלֵּין נְקוּדִין דְּקַיְּימִין בְּגוֹ אַתְוָן, לְאַחֲזָאָה דִּמְחֵילָא דָּא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה יִשְׂרָאֵל. דְּנִקּוּדִין אִינוּן אֲבָנִין עֲגִילִין וְדָא י', וּבְהוּ אִתְתְּקָפוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְפַּשְׁטוּ לְדַבְּרָא אַתְוָן כִּרְעוּתַיְיהוּ. וְכֹלָּא בְּשׁוֹפָר דְּאִשְׁתְּכַח בַּהֲדַיְיהוּ מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרָחָב אֲמָרַת "וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת" (יהושע ב, יב) לְאַחֲזָאָה שְׁלִטוּ דִּלְהוֹן. וְדָא ו' דְּבַהּ וִֹּ מִתְקַשְּׁרָן נְקוּדִין עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא לְקַשְּׁרָא בַּהּ כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וְדָא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.
וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "בֵּית גֵּאִים יִסַּח (דף עח' עמוד ב') יְהֹוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה) הָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, בְּרָזָא דִּכְתִיב "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). הָכָא תַּלְיָא רָזָא סִידּוּרָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי הֵיאַךְ מִסְתַּדְּרָן לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן, וּבְהוּ קָיְימִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא נָטְרִין מַטְּרַתְהוֹן. אִלֵּין מִלְּגַו וְאִלֵּין מִלְּבַר. וְרָזָא דָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, דְּכֹלָּא אִתְחָזֵי בְּרָזָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא, סִידּוּרָא דְּדַרְגִין כִּדְקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִינוּן לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דִּבְכַמָּה סְדָרִין אִסְתְּדָרוּ מְשָׁרְיָין עִלָּאִין כָּל חַד לְפוּם רָזִין דְּאִצְטְרִיכוּ. אִית סִידּוּרָא דְּמַלְאָכִין לְפוּם דַּרְגַיְיהוּ. וְאִית סִידּוּרָא לְפוּם פּוּלְחָנָא דְּאִתְחֲזֵי.
סִידּוּרָא קַדְמָאָה דָּא סִידּוּרָא לְפוּם דַּרְגִּין. עֶשֶׂר כִּתּוֹת אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר דַּרְגִּין עִלָּאִין. תְּלָת מִינַּיְיהוּ בְּכוּרְסְיָא. שִׁית בַּיְּצִירָה. וְכַת בָּתְרָאָה בַּעֲשִׂיָּה, וּלְכַמָּה סִטְרִין מִתְפָּרְשָׁאן. עַל כֻּלְהוֹ אִית רֵישִׁין. רֵישָׁא לְכָל כַּת. וְרֵישִׁין קָיְימִין בְּגוֹ הֵיכָלִין. וְכַמָּה אָחֲרָנִין דְּאִתְחַזְּיָין עִמְּהוֹן, נָטְרִין מִלְּגַו וּמְקַבְּלִין מִלְּגַו. אָחֲרָנִין קָיְימִין לְבַר, נָטְרִין מִלְּבַר וּמְקַבְּלִין מִלְּבַר. וְהָכִי כֻּלְהוֹ נָטְלִין דָּא מִן דָּא בָּאוֹרֵחַ שְׁלִים. וְכָל כַּת מִתְפָּרְשְׁאַת בְּכַמָּה רָזִין אָחֲרָנִין, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן לְמָארֵי חָכְמְתָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר.
(דף עט' עמוד א') סִידּוּרָא תִּנְיָנָא דָּא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא. כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין אִתְפָּרְשָׁן בְּד', וְאִתְכְּלִילוּ הָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא, כֹּלָּא בְּד' דְּגָלִין. וְרֵישֵׁיהוֹן קָיְימִין עֲלַיְיהוּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר. וְהָכָא קָיְימִין כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וְרָזָא ד' דְּגָלִין אִלֵּין אִינוּן ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא. וּבְהוּ תַּלְיָא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל ד' אַתְוָן דאדנ"י, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין, וּבְהוּ מִתְקַשְּׁרָן לְסַלְקָא לְעֵילָא. וְתָא חֲזֵי כ"ד צֵירוּפִין אִינוּן, שִׁית לְכָל אָת. בְּגִין כָּךְ הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מְשָׁרְיָין תְּחוֹת ד' דְּאִתְמָרוּ, שִׁית לְכָל חַד. וְכָל חַד אִתְתְּקַף בְּדִילֵיהּ. וְהַהוּא רֵישָׁא קָאִים עַל כֻּלְהוֹ, עַד דְּאִתְקַשַׁר כֹּלָּא בְּקִטְרָא עִלָּאָה לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא.
> סוד קריעת הירדן ע"י גילוי יסוד אבא
וּבְזִמְנָא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא בְּחֵילָא דְּנִקּוּדִין עָאלוּ, מִסִּטְרָא דְּבִינָה. בזמן שנכנסו ישראל לארץ ישראל, בכח סוד הניקודים נכנסו, מצד הבינה. וזה וזה וְדָא (דף עח' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְיַרְדְּנָא אִתְבְּזַע קָמַיְיהוּ. אַמַּאי? אֶלָּא לְאַכְפְּיָא אִינוּן כְּנַעֲנָאֵי דְּשְָׁלְטוּ וְאִתְקָפוּ בֵּיהּ עַד הַהוּא זִמְנָא. והירדן נקרע לפניהם. מדוע? אלא כדי לכפות את הכנעני שהתחזקו בירדן עד אותו הזמן, כי הירדן רומז לב' אופנים: גם ליסוד שהוא המוביל את מי הנהר, וגם לג"ר דקלי' נוגה שלפעמים הן בקדושה ולפעמים להיפך, וְכֵיוָן דְּאִתְבְּזַע מֵימוֹי, לָא שָׁלְטוּ וְאִתְּבָּרוּ אִינוּן דְּמִתְתַּקְּפֵי בֵּיהּ. וכיוון שנבקעו מימיו שהם ההרחקה של הקלי' מהקדושה וכפייתם, לא שלטו יותר הקליפות ונשברו אלה הכנענים והעמים שבארץ שהתחזקו בהם. וְאִי תֵּימָא אֵיךְ אִתְבְּזַע? אֶלָּא מִקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע. דְּיַרְדֵּן דָּא צַדִּיק, אֲרוֹנָא מָארֵי דִּילֵיהּ. ואם תשאל, איך נקרע? אלא מלפני הארון נקרע, שירדן הוא הצדיק / יסוד, הארון הרומז ליסוד אבא הוא אדונו. וּבְשַׁעֲתָא דִּנְהוֹרִין עִלָּאִין שָׁלְטִין, אִינוּן דְּקַיְּימִין תְּחוֹתַיְיהוּ לָא אִתְחֲזוּן וְלָא מִתְתַּקְּפִין, אֶלָּא אִתְכַנְּעָן מִקַּמַּיְיהוּ. ובשעה שהאורות העליונים שולטים, אלא שעומדים תחתם לא נראים ולא מתחזקים אלא נכנעים מלפניהם. בְּגִין כָּךְ לְקַמֵּי אֲרוֹנָא אִתְבְּזַע יַרְדְּנָא. לכן, מלפני הארון שהוא יסוד אבא נבקע הירדן שהוא היסוד. מִתַּמָּן נָטְלוּ אִינוּן אֲבָנִין מִתְּחוּת כַּפּוֹת כָּהֲנַיָּא. ומשם נטלו את האבנים מתחת כפות רגלי הכהנים, וְאִלֵּין נְקוּדִין דְּקַיְּימִין בְּגוֹ אַתְוָן, לְאַחֲזָאָה דִּמְחֵילָא דָּא אִתְתְּקָפוּ לְשַׁלְּטָאָה יִשְׂרָאֵל ואלו האבנים רומזים לניקודין שעומדים בתוך האותיות, להראות שמכוח זה של האורות העליונים, מתחזקים ישראל לשלוט. דְּנִקּוּדִין אִינוּן אֲבָנִין עֲגִילִין וְדָא י', וּבְהוּ אִתְתְּקָפוּ בְּזִמְנָא דְּאִתְפַּשְׁטוּ לְדַבְּרָא אַתְוָן כִּרְעוּתַיְיהוּ. הניקודין הם אבנים עגולות והם צורת י' ובהם התחזקו, בזמן בזמן שהתפשטו להנהיג את האותיות כרצונם, וְכֹלָּא בְּשׁוֹפָר דְּאִשְׁתְּכַח בַּהֲדַיְיהוּ מִסִּטְרָא דִּאִימָא. והכל נעשה מכח השופר שנמצא עימן והוא מצד אימא כידוע. וְרָחָב בענין יריחו אֲמָרַת "וּנְתַתֶּם לִי אוֹת אֱמֶת" (יהושע ב, יב) לְאַחֲזָאָה שְׁלִטוּ דִּלְהוֹן, להראות השלטון שלהם. וְדָא ו' דְּבַהּ וִֹּ מִתְקַשְּׁרָן נְקוּדִין עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא לְקַשְּׁרָא בַּהּ כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וזו האות ו' שבו קשורים ג' ניקודין כזה וִֹּ למעלה למטה ובאמצעיתה, לקושר בה הכל בקשר אחד, וְדָא חוּלָקָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, וזה חלקם של ישראל, אשרי חלקם.
> סדרי המלאכים, מדרגותם ועבודתם
וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "בֵּית גֵּאִים יִסַּח (דף עח' עמוד ב') יְהֹוָה וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה) הָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, בְּרָזָא דִּכְתִיב, כאן נודעים סודות עליונים לבעלי החכמה, בסוד הכתוב "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). הָכָא תַּלְיָא רָזָא סִידּוּרָא דְּמַלְאֲכֵי עִלָאֵי הֵיאַךְ מִסְתַּדְּרָן לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. כאן תלוי סוד סדריהם של המלאכים העליונים, איך מסתדרים לפי הסודות העליונים.
תָּא חֲזֵי, שֶׁבַע הֵיכָלִין אִינוּן, וּבְהוּ קָיְימִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא נָטְרִין מַטְּרַתְהוֹן. אִלֵּין מִלְּגַו וְאִלֵּין מִלְּבַר. בוא וראה, שבע היכלות הם, ובהם עומדים כמה מלאכים שומרים משמרתם, אלה מבפנים ואלה מבחוץ. וְרָזָא דָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם, דְּכֹלָּא אִתְחָזֵי בְּרָזָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא, סִידּוּרָא דְּדַרְגִין כִּדְקָא יָאוּת. וזה בסוד כהנים ולוים, והכל נראה בסוד סדרי בית המקדש, שהיה כסדרי מדרגות העליונות כמו שראוי, וְרָזָא דָּא כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִינוּן לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. וסוד זה, כ"ד משמרות הם לכהנים וללוים והכל בסוד עליו כנגד כ"ד צירופי שם אדנ"י, דִּבְכַמָּה סְדָרִין אִסְתְּדָרוּ מְשָׁרְיָין עִלָּאִין כָּל חַד לְפוּם רָזִין דְּאִצְטְרִיכוּ. שכמה סדרים הסתדרו המחנות העליונות, כל אחד לפי הסודות שהוצרכו. אִית סִידּוּרָא דְּמַלְאָכִין לְפוּם דַּרְגַיְיהוּ. יש סדרי מלאכים לפי מדרגתם, וְאִית סִידּוּרָא לְפוּם פּוּלְחָנָא דְּאִתְחֲזֵי ויש סדרים לפי עבודתם הראויה.
> סדר ראשון, שורש המלאכים ביצירה והצבתם בעולמות בי"ע
סִידּוּרָא קַדְמָאָה דָּא סִידּוּרָא לְפוּם דַּרְגִּין. סדר ראשון הוא הסדר לפי המדרגות. עֶשֶׂר כִּתּוֹת אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר דַּרְגִּין עִלָּאִין. עשר כיתות הם כנגד עשרות מדריגות / ספירות עליונות. שורשם בעולם היצירה שהוא עולם המלאכים, משם הם מתפשטים בעולמות כסדר הבא: תְּלָת מִינַּיְיהוּ בְּכוּרְסְיָא, וּלְכַמָּה סִטְרִין מִתְפָּרְשָׁאן. שלוש מהם בעולם הבריאה הנקרא עולם הכסא, שִׁית בַּיְּצִירָה שש בעולם היצירה, וְכַת בָּתְרָאָה בַּעֲשִׂיָּה וכת אחרונה בעולם העשיה, ולכמה צדדים מתחלקים. עַל כֻּלְהוֹ אִית רֵישִׁין, רֵישָׁא לְכָל כַּת, וְרֵישִׁין קָיְימִין בְּגוֹ הֵיכָלִין. על כולם יש ראשים – ראש לכל כת, וכל הראשים עומדים בתוך ההיכלות. וְכַמָּה אָחֲרָנִין דְּאִתְחַזְּיָין עִמְּהוֹן, נָטְרִין מִלְּגַו וּמְקַבְּלִין מִלְּגַו וכמה מלאכים אחרים נראים עמהם, שומרים מבפנים ומקבלים מבפנים. אָחֲרָנִין קָיְימִין לְבַר, נָטְרִין מִלְּבַר וּמְקַבְּלִין מִלְּבַר. מלאכים אחרים עומדים מחוץ להיכלות, שומרים מבחוץ ומקבלים מבחוץ. וְהָכִי כֻּלְהוֹ נָטְלִין דָּא מִן דָּא בָּאוֹרֵחַ שְׁלִים. וכך כולם לוקחים זה מזה בדרך שלמה. וְכָל כַּת מִתְפָּרְשְׁאַת בְּכַמָּה רָזִין אָחֲרָנִין, דְּאִשְׁתְּמוֹדְעָן לְמָארֵי חָכְמְתָא בָּאוֹרֵחַ מֵישָׁר. וכל כת של מלאכים מתחלקת בכמה סודות אחרים, הידועים לבעלי החכמה בדרך ישרה.
> סדר שני, סדר העבודה
(דף עט' עמוד א') סִידּוּרָא תִּנְיָנָא דָּא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא. סדר שני הוא סדר העבודה. כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין אִתְפָּרְשָׁן בְּד', וְאִתְכְּלִילוּ הָכִי מִתַּתָּא לְעֵילָא, כֹּלָּא בְּד' דְּגָלִין. כל המחנות מתחלקות לארבע, וכך נכללים מלטה למעלה, הכל בארבע דגלים. וְרֵישֵׁיהוֹן קָיְימִין עֲלַיְיהוּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר. ועליהם עומדים ראשים מבפנים ומבחוץ. וְהָכָא קָיְימִין כ"ד מִשְׁמְרוֹת אִלֵּין דְּאִתְמָרוּ. וכך עומדים כ"ד המשמרות האלה שהוזכרו. וְרָזָא ד' דְּגָלִין אִלֵּין אִינוּן ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא. וסוד ד' הדגלים הם ד' מחנות שכינה. וּבְהוּ תַּלְיָא סִידּוּרָא דְּפוּלְחָנָא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל ד' אַתְוָן דאדנ"י, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין, וּבְהוּ מִתְקַשְּׁרָן לְסַלְקָא לְעֵילָא. ובהם תלוים סדרי העבודה, שהם כנגד ד' אותיות שם אדנ"י, שמהם הם יוצאים, ובהם מתקשרים לעלות למעלה. וְתָא חֲזֵי כ"ד צֵירוּפִין אִינוּן, שִׁית לְכָל אָת. ובוא וראה, כ"ד צירופים הם, שש מחנות כנגד כל אות של שם אדנ"י, בְּגִין כָּךְ הָכִי מִתְפָּרְשָׁאן מְשָׁרְיָין תְּחוֹת ד' דְּאִתְמָרוּ, שִׁית לְכָל חַד. וְכָל חַד אִתְתְּקַף בְּדִילֵיהּ. לכן, כך מחלקים המחנות תחת ארבע האותיות שנאמרו, שש לכל אחת, וכל אחד מתחזק באותו שלו. וְהַהוּא רֵישָׁא קָאִים עַל כֻּלְהוֹ, עַד דְּאִתְקַשַׁר כֹּלָּא בְּקִטְרָא עִלָּאָה לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא. ואותו הראש עומד על כולם, עד שנקשר הכל בקשר עליון להתחבר למעלה.
תפילה תמ"ח מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תמ"ח: בגלות ירדו ישראל למדרגת צאן וכבהמות נמסרו לשחיטה. בגילוי היחוד ינקום ה' בגויים וישפוך את דמם, ידין בגויים מלא גויות.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. תֵּן שָׁלוֹם לְאוֹתָם עֲנִיֵּי הַצֹּאן שֶׁהֵם מִצַּד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי". בִּזְמַן שֶׁעוֹמֵד בְּתָקְפּוֹ, "אָדָם" נִקְרָא, וּכְשֶׁיֵּרֵד לְמַטָּה נֶאֱמַר בּוֹ, "וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ". מִצַּד זֶה יִשְׂרָאֵל הֵם צֹאן, וְהוּא נֶאֱמַר בּוֹ, "כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה", לְפִיכָךְ "שָׁפְכוּ דָּמָם כַּמַּיִם" כִּבְהֵמוֹת שֶׁעוֹמְדִים לִשְׁחִיטָה, וְעָלוּ קָרְבָּן עַל מִזְבַּחֲךָ הָעֶלְיוֹן. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁתְּגַלֶּה לָנוּ יִחוּדְךָ יֵאָמֵר בָּנוּ, "שׁוֹפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ", "דָּם" נִשְׁלָם וְנַעֲשֶׂה "אָדָם", מִיָּד, "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַיְהֹוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן", וּכְתִיב, "יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת הַשְׁלִימֵנוּ בְּצֶלֶם אָדָם, וְנִשְׂמַח בִּישׁוּעָתֶךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.