תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
- פירוש
וּמִתַּמָּן "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ", הַאי דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי", דָּא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי כְּלִילָא מֵעֲשַׂר סְפִירָן, וּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל מְלָכִים, צַדִּיקִים, חוֹזִים, נְבִיאִים, מָארֵי תּוֹרָה, גִּבּוֹרִים, חֲסִידִים, נְבוֹנִים, חֲכָמִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.
וּרְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְאִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּאִתְתַּרְכוּ מֵאַתְרַיְיהוּ בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַנְּנָא בְהַאי חִבּוּרָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), וְלֵית "צִפּוֹר" אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, דְאִיהִי מִתְתַּרְכָא מֵאַתְרָהָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז), "אֶת" לְרַבּוֹת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "הָאֵם" שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), דְּתַרְוַיְהוּ אִתְתַּרְכוּ מֵאַתְרֵיהוֹן, וּבְגִין דָּא "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" תְּרֵין שִׁלּוּחִין חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְחַד מִבַּיִת שֵׁנִי, לְקַיְימָא בֵּיהּ "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, "וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" (שם) שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח) דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג), דְאִתְתָּרֵךְ אַבַּתְרַיְיהוּ.
וְעוֹד "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), דָא מֹשֶׁה דִכְתִיב "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד" (במדבר יב, ג), דְּאִתְתָּרַךְ רוּחֵיהּ אַבַּתְרַיְהוּ. וְעוֹד "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח) מָאן דְּאִיהוּ אִישׁ צַדִּיק דְּאָזַל נָע וָנָד מֵאַתְרֵיהּ כְּשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" (בראשית ח, ט), דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא גָזַר עַל בָּתֵּי הַצַּדִּיקִים דְּיִחָרְבוּ, דְאָזְלִין כָּל חַד "נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ", דְּדַיּוֹ לְעֶבֶד לְמֶהֱוִי כְּרַבֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה" (איוב טו, כג) אַיֵּ"ה דִמְרַחֵם עֲלֵיהּ, אוּף הָכִי "אֵין מְנַהֵל לָהּ" (ישעיהו נא, יח) וְגוֹ', וּבְגִין דָּא דַיּוֹ לְעֶבֶד לְמֶהֱוֵי כְּרַבֵּיהּ, וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, הַאי גָּרַם לְמָארֵי תוֹרָה דְּאָזְלִין מִתְתַּרְכִין.
זַכָּאָה אִיהוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא, מָארֵי מִדְרָשׁ, מָארֵי תוֹרָה, דְּגַּם "צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד), "בַּיִת" דְּנִשְׁמָעִין בֵּיהּ פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא, דְּבַאֲתַר דְּאִית תַּמָּן תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד) תַּמָּן, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן 'כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִין בּוֹ דִבְרֵי תוֹרָה לְסוֹף תֵּחָרֵב', וְאִלֵּין דְּנִשְׁמָעִין דִּבְרֵי תוֹרָה בְּהוֹן אִתְקְרִיאוּ "בֵּיצִים", "אֶפְרֹחִים", "בָּנִים". "בֵּיצִים" מָארֵי מִקְרָא, "אֶפְרֹחִים" מָארֵי מִשְׁנָה, "בָּנִים" מָארֵי קַבָּלָה.
וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים" (דברים כב, ו), "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב, ז) מִנַּיְהוּ, אֲבָל עַל מָארֵי קַבָּלָה אִתְּמַר "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), דְּלֵית סִכְלְתָנוּ לְאִשְׁתְּמוֹדָע בִּשְׁכִינְתָּא כְּאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה, וְאִלֵּין עָבְדִין לָהּ דִּירָה וּלְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּפָרְחִין עִמָּהּ, בְּכָל אֲתַר דְּאִיהִי פָּרְחַת כֻּלְּהוּ מְנַדְּדִין עִמָּהּ בִּשְׁלִיחוּתָא דִילָהּ, אֲבָל אֶפְרוֹחֵי לֵית גַּדְפִין דִּלְהוֹן שְׁלֵמִין דְּפָרְחִין בְּהוֹן, דְּאִינוּן פִּקּוּדֵי דַעֲשֵׂה, כָּל שֶׁכֵּן בֵּצִים, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלַיְהוּ לְגַבֵּי אִימָּא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.
וּמִתַּמָּן "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ", הַאי דְאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי", וּמִשָּׁם, וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, זוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. דָּא שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי כְּלִילָא מֵעֲשַׂר סְפִירָן, זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּמִתַּמָּן אִתְקְרִיאוּ יִשְׂרָאֵל מְלָכִים, צַדִּיקִים, חוֹזִים, נְבִיאִים, מָארֵי תּוֹרָה, גִּבּוֹרִים, חֲסִידִים, נְבוֹנִים, חֲכָמִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשָּׁם נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל מְלָכִים, צַדִּיקִים, חוֹזִים, נְבִיאִים, בַּעֲלֵי תוֹרָה, גִּבּוֹרִים, חֲסִידִים, נְבוֹנִים, חֲכָמִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.
וּרְשׁוּתָא אִתְיְהִיב לְאִלֵּין נִשְׁמָתִין דְּאִתְתַּרְכוּ מֵאַתְרַיְיהוּ בָּתַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַנְּנָא בְהַאי חִבּוּרָא, וּרְשׁוּת נִתְּנָה לַנְּשָׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁגֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָן אַחַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לְקַנֵּן בַּחִבּוּר הַזֶּה,דְאִתְּמַר בָּהּ "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, וְלֵית "צִפּוֹר" אֶלָּא שְׁכִינְתָּא, וְאֵין צִפּוֹר אֶלָּא שְׁכִינָה, שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת מִמְּקוֹמָהּ. דְאִיהִי מִתְתַּרְכָא מֵאַתְרָהָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. "אֶת" לְרַבּוֹת שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, אֶת, לְרַבּוֹת שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, הָאֵם, שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה. "הָאֵם" שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), דְּתַרְוַיְהוּ אִתְתַּרְכוּ מֵאַתְרֵיהוֹן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, שֶׁשְׁתֵּיהֶן גֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָן, וּבְגִין דָּא "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" תְּרֵין שִׁלּוּחִין וְלָכֵן שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח - שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְחַד מִבַּיִת שֵׁנִי, אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְאֶחָד מִבַּיִת שֵׁנִי, לְקַיְימָא בֵּיהּ "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) לְקַיֵּם בּוֹ אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן. שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, "וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים" (שם) שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה - וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח) שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה - כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג), דְאִתְתָּרֵךְ אַבַּתְרַיְיהוּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ה' אִישׁ מִלְחָמָה, שֶׁגֹּרַשׁ אַחֲרֵיהֶן.
וְעוֹד "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), דָא מֹשֶׁה דִכְתִיב "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד" (במדבר יב, ג), וְעוֹד, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, זֶה מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, דְּאִתְתָּרַךְ רוּחֵיהּ אַבַּתְרַיְהוּ, שֶׁגֹּרְשָׁה רוּחוֹ אַחֲרֵיהֶם. וְעוֹד "כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח) מָאן דְּאִיהוּ אִישׁ צַדִּיק דְּאָזַל נָע וָנָד מֵאַתְרֵיהּ כְּשְׁכִינְתָּא, וְעוֹד, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ - מִי שֶׁהוּא אִישׁ צַדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ נָע וָנָד מִמְּקוֹמוֹ כְּמוֹ הַשְּׁכִינָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ" (בראשית ח, ט), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא גָזַר עַל בָּתֵּי הַצַּדִּיקִים דְּיִחָרְבוּ, שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ, בִּזְמַן שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, גָּזַר עַל בָּתֵּי הַצַּדִּיקִים שֶׁיֵּחָרְבוּ, דְאָזְלִין כָּל חַד "נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ", דְּדַיּוֹ לְעֶבֶד לְמֶהֱוִי כְּרַבֵּיהּ, שֶׁהוֹלְכִים כָּל אֶחָד נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁדַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. וְרָזָא דְמִלָּה "נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה" (איוב טו, כג) אַיֵּ"ה דִמְרַחֵם עֲלֵיהּ, אוּף הָכִי "אֵין מְנַהֵל לָהּ" (ישעיהו נא, יח) וְגוֹ', וְסוֹד הַדָּבָר - נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה, אַיֵּ"ה שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו, אַף כָּךְ - אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ', וּבְגִין דָּא דַיּוֹ לְעֶבֶד לְמֶהֱוֵי כְּרַבֵּיהּ, וּמִשּׁוּם זֶה, דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, הַאי גָּרַם לְמָארֵי תוֹרָה דְּאָזְלִין מִתְתַּרְכִין, וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תוֹרָה, זֶה גּוֹרֵם לְבַעֲלֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוֹלְכִים מְגֹרָשִׁים.
זַכָּאָה אִיהוּ מָארֵי מְתִיבְתָּא, מָארֵי מִדְרָשׁ, מָארֵי תוֹרָה, אַשְׁרֵי הוּא בַּעַל הַיְשִׁיבָה, בַּעַל הַמִּדְרָשׁ, בַּעַל הַתּוֹרָה, דְּגַּם "צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד), "בַּיִת" דְּנִשְׁמָעִין בֵּיהּ פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא, שֶׁגַּם צִפּוֹר מָצְאָה בָיִת, בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִים בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, דְּבַאֲתַר דְּאִית תַּמָּן תּוֹרָה דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם תּוֹרָה, שֶׁהוּא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי - "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת" (תהלים פד, ד) תַּמָּן, גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת שָׁם, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ רַבָּנָן 'כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִין בּוֹ דִבְרֵי תוֹרָה לְסוֹף תֵּחָרֵב', וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ, כָּל בַּיִת שֶׁאֵין נִשְׁמָעִים בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, לַסּוֹף תֶּחֱרַב, וְאִלֵּין דְּנִשְׁמָעִין דִּבְרֵי תוֹרָה בְּהוֹן אִתְקְרִיאוּ "בֵּיצִים", "אֶפְרֹחִים", "בָּנִים", וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁמָעִים בָּהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה, נִקְרְאוּ בֵּיצִים, אֶפְרוֹחִים, בָּנִים. "בֵּיצִים" מָארֵי מִקְרָא, "אֶפְרֹחִים" מָארֵי מִשְׁנָה, "בָּנִים" מָארֵי קַבָּלָה, בֵּיצִים - בַּעֲלֵי מִקְרָא, אֶפְרוֹחִים - בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, בָּנִים - בַּעֲלֵי קַבָּלָה.
וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים" (דברים כב, ו), "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב, ז) מִנַּיְהוּ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח מֵהֶם. אֲבָל עַל מָארֵי קַבָּלָה אִתְּמַר "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), אֲבָל עַל בַּעֲלֵי קַבָּלָה נֶאֱמַר לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, דְּלֵית סִכְלְתָנוּ לְאִשְׁתְּמוֹדָע בִּשְׁכִינְתָּא כְּאִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה, שֶׁאֵין שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת הַשְּׁכִינָה כְּאוֹתָם בַּעֲלֵי קַבָּלָה, וְאִלֵּין עָבְדִין לָהּ דִּירָה וּלְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּפָרְחִין עִמָּהּ, וְאֵלּוּ עוֹשִׂים לָהּ דִּירָה וְלַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּפוֹרְחִים עִמָּהּ, בְּכָל אֲתַר דְּאִיהִי פָּרְחַת כֻּלְּהוּ מְנַדְּדִין עִמָּהּ בִּשְׁלִיחוּתָא דִילָהּ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא פּוֹרַחַת, כֻּלָּם נוֹדְדִים עִמָּהּ בִּשְׁלִיחוּתָהּ. אֲבָל אֶפְרוֹחֵי לֵית גַּדְפִין דִּלְהוֹן שְׁלֵמִין דְּפָרְחִין בְּהוֹן, דְּאִינוּן פִּקּוּדֵי דַעֲשֵׂה, אֲבָל הָאֶפְרוֹחִים אֵין כַּנְפֵיהֶם שְׁלֵמִים, שֶׁפּוֹרְחִים בָּהֶם, שֶׁהֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה, כָּל שֶׁכֵּן בֵּצִים, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלַיְהוּ לְגַבֵּי אִימָּא שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם, כָּל שֶׁכֵּן בֵּיצִים, וְלָכֵן נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם כְּלַפֵּי הָאֵם שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
זֹהַר חֲמִישָׁאָה, בֵּיהּ הוֹד דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא הוֹד מַלְכוּת. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן' וְדָא זֹהַר שְׁבִיעָאָה. וּמִסִּטְרָא דְּזֹהַר דָּא חֲמִישָׁאָה אֶתְיָהִיב לְהוּ הוֹד מַלְכוּת. וּבְגִינֵיהּ "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) וְרָזָא דָּא הוֹד זָקָן דִּבְהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה קָאִים הוֹד עִלָּאָה וְאִתְּמָר, וּמִינֵּיהּ הוֹד זָקָן דְּאִצְטְרִיךְ לְהָדְרָא לֵיהּ.
זֹהַר שְׁתִיתָאָה, בֵּיהּ תַּלְיָא גִּילּוּיָא דְּאוֹרַיְתָא, לְאִתְגַּלָּאָה לְכָל סְטַר בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, לְכָל חַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ.
שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק. וּבְהוּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא.
תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין.
ז' – אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.
ה' – אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ.
ר' – אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר.
וּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. וְאִתְּמָר בְּכוּ (בראשית ב י) "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן.
וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא. דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן.
זוהר ה' - הוד התורה.
זֹהַר חֲמִישָׁאָה, בֵּיהּ הוֹד דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא הוֹד מַלְכוּת. זוהר החמישי הוא הוד התורה המתגלה במלכות. דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר 'מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן' וְדָא זֹהַר שְׁבִיעָאָה. שמצד השכינה עצמה נאמר מי הם המלכים? רבנן. שהם מגלים את המלכות שהיא הזוהר השביעי הכלול מכל השש שעליה. וּמִסִּטְרָא דְּזֹהַר דָּא חֲמִישָׁאָה אֶתְיָהִיב לְהוּ הוֹד מַלְכוּת. מצד הוד המתגלה במלכות הוא הזוהר החמישי - וממנו שורה על החכמים הוד תורה. וּבְגִינֵיהּ ובו נאמר מפני "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב) 'שיבה' הוא א"א, 'והדרת פני זקן' היא הדיקנא דא"א. וְרָזָא דָּא הוֹד זָקָן דִּבְהַהִיא דִּיקְנָא עִלָּאָה קָאִים הוֹד עִלָּאָה וְאִתְּמָר, וסוד זה הוא 'הוד זקן' שבההוא דיקנא עליונה דאריך הנשרש מהוד דעתיק העליון, וּמִינֵּיהּ הוֹד זָקָן דְּאִצְטְרִיךְ לְהָדְרָא לֵיהּ. ומהוד דעתיק נמשך הוד זקן דדיקנא דא"א שצריך להדר אותו. משם נמשכות הארות עד לתחתונים המתגלים בהוד השכינה ובדיקנא של החכמים.
זוהר ו' - יסוד ומלכות - גילוי סודות התורה. חכמי התורה.
זֹהַר שְׁתִיתָאָה, בֵּיהּ תַּלְיָא גִּילּוּיָא דְּאוֹרַיְתָא, הזוהר השישי בו נתלים כל גילויי התורה, לְאִתְגַּלָּאָה לְכָל סְטַר בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, המתגלים בכל הצדדים בכמה סודות עליונים, לְכָל חַד כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. לכל אחד כפי הראוי לו כפי מדרגתו ושורש נשמתו, וזוהר זה עומד במדרגת היסוד שממנו יוצא השפע ומתפשט לחוץ.
זוהר ז' – כלולות ז' זהרים נכללים בזהר היוצא מן הצדיק.
שֶׁבַע זָהֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן בְּהַהוּא זֹהַר דְּנָפִיק מִצַּדִּיק. שבעת הזוהרים האלו - כולם כלולים באותו הזוהר עליון היוצא מהצדיק - היסוד העליון. וּבְהוּ וממנו נמשך השפע לכל אותם הנמצאים במדרגת היסוד ונקראים משכילים. בהם נאמר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ (דף ב' עמוד ב') כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) לְנַצְּצָא לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא. להאיר לכל צידי העולם.
סוד המילה זהר.
תָּא חֲזֵי, זֹהַר דְּכָלִיל כַּמָּה רָזִין. התיבה 'זֹהַר' כוללת בתוכה כמה סודות.
ז' - אִלֵּין ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. אות ז' רומזת לז' זוהרים שאמרנו.
ה' - אִלֵּין ה' סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, אות ה' רומזת לה' חומשי התורה מהם מתפשטים השבעה זוהרים, ה' אוֹרוֹת מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ מִתְפַּשְׁטָן לְבָתַר ז' זָהֲרִין דְּאִתְמָרוּ. הם חמישה אורות - ה' חסדים מהם מתפשטים שבעה זוהרים הנכללים ביסוד, ובכללות דכללות במלכות שהיא השביעית כדוגמת זו"ן.
ר' - אִלֵּין מָאתָן עָלְמִין חָכְמָה וּבִינָה עֵץ הַחַיִּים. אות ר' רומזת למאתיים עולמות של ב' ספירות חכמה ובינה הנמצאים בג"ר בסוד עץ החיים כֹּלָּא כָּלִיל בְּהַאי זֹהַר. כל הבחינות האלה מקורם, ודרך השתלשלות אורות התורה נרמזים במילה זה"ר. וּבְזִמְנָא דְּנָפִיק, כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין אִלֵּין מְנַהֲרָן. ובזמן שיוצאת הארת הזהר, כל האורות האלו המגלים אותו מאירים.
ז' זהרים, ה' ספרים, ר' עולמות (חכמה ובינה). "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" – זהו הרמח"ל המרווה את השכינה ואת שאר צדיקי העולם השותים מתורתו.
וְאַתּוּן בְּתִיקּוּנָא דָּא קָיְימִין בְּדַרְגָּא דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ מַשְׂכִּיל, בְּגִין כָּךְ ואתם, המשכילים מתוקנים ועומדים בדרגת היסוד הנקרא "משכיל" לפיכך כתוב "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). כזוהר הרקיע הפרוש מעל היסוד. וּשְׁאָר כֻּלְהוֹ צַדִּיקַיָּא דְּעָלְמָא קָיְימִין לְאַנְהָרָא לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל כֻּלְהוֹ מִנְּכוֹן נָטְלִין, ושאר הצדיקים גם אחוזים במדרגות היסוד שבשאר העולמות ועומדים להאיר לכלל ישראל, אבל כולם נוטלים אורם ממכם בבחינת הדלקת נר מנר, בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים", מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, "כַּכּוֹכָבִים" דְּנָטְלִין מִשִּׁמְשָׁא. ולכן הם נקראים 'מצדיקי הרבים' מצד השכינה כשם שהיא מקבלת את אורה מהשמש, כך הם נמשלים לכוכבים המנצנצים מאור השמש. וְאִתְּמָר בְּכוּ ונאמר בכם "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן" (בראשית ב, י), דָּא נָהָר עִלָּאָה צַדִּיק וַדַּאי. זהו הנהר העליון - היסוד, המושך את מימי הבינה. "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִשְׁתְּקִיאַת וְאִתְרְוִיאַת מֵאוֹרַיְתָא דִּלְכוֹן. להשקות את הגן שהיא השכינה. בכח תורתכם נמשכים מימי השפע המשקים ומרווים את השכינה. "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (בראשית ב, י), אִלֵּין ד' מַחֲנוֹת שְׁכִינְתָּא, מהשכינה ומטה יורד השפע לארבע מחנות שכינה הרמוזות בד' אותיות אדנ"י והם חיות המרכבה אריה שור נשר ואדם. וְיִשְׂרָאֵל מִתְפָּרְשָׁאן בְּד' דְּגָלִין. ולכלל ישראל החונים סביב השכינה בארבעת צידיה. וְכֹלָּא מֵאוֹרַיְתָא דָּא מְשַׁתְּקִין וּמִתְפַּרְנְסָן. וכולם מזאת התורה שותים ומתפרנסים.
וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך', דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה. (דף ג' עמוד א') וּבְגִין דְּכֹלָּא מִתְבָּרְכָן מִנְּכוֹן, אִתְּמָר בְּכוֹן 'כָּל הַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ'. ובגלל שהכל מתברכים ממכם, נאמר בכם 'כל המברך מתברך', דְּהָא כְּמָה דְּאַתּוּן יָהֲבִין לְאָחֳרָנִין הָכִי אַתּוּן תָּבִין וּמְקַבְּלִין מִלְעֵילָּא. והוא, ככל שאתם נותנים ומשפיעים לאחרים כך אתם שבים ומקבלים שפע חדש מלמעלה. כְּגַוְנָא דָּא מָאן דְּיָהִיב צְדָקָה לַעֲנִיֵּי, אִתְּמָר בֵּיהּ כעין מי שנותן צדקה לעני נאמר עליו "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים טו, י) וכן כתוב גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם (שבת קנא ע"ב) כְּהַאי גַּלְגָּלָא דְּאַסְחַר בְּמַיָּא, מִסִּטְרָא דָּא שָׁפִיךְ מַיָּא וּמִסִּטְרָא דָּא סָלִיק וְנַטִּיל. כגלגל המשאבה, מצד אחד בירידתו מוריד מוריק מימיו למדרגה שתחתיו ובעלייתו מהצד השני שב וממלא כליו במים חדשים. עֲלֵיכוֹן כְּתִיב עליכם נאמר, "בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו, טו) דְּהָא אַתּוּן בְּרוּכִים אַתּוּן מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, שאתם נקראים ברוכים מצד היסוד שהוא המידה התחתונה של ז"א הנקרא שָׁמַיִם המוריק שפעו לארץ שהיא המלכות, מְזֻמָּנִין לִשְׁמָא קַדִּישָׁא לְאִתְנַהֲרָא עַל יְדֵיכוֹן בְּעָלְמָא. ומזומנים לשמו הקדוש שהיא המלכות הנקראת 'שם' לקבל אורתיה על ידכם בעולם. דְּמָאן דְּלָא בָּעֵי לְמֵיהַב בְּרִוְחָא לָאַחֲרִינֵי, לָא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְאִתְדַּבְּקָא בְּזַרְעָא קַדִּישָׁא שמי שלא רוצה להשפיע ברווח לאחרים – לא ראוי לו להדבק בזרע הקודש. דְּאַבְרָהָם אִתְּמָר בֵּיהּ "וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית יב, ב) שנאמר באברהם איש החסד המוריד חסדים לבריכה התחתונה שהיא המלכות "והיה ברכה", וּמָאן דְּאִיהוּ מִזַּרְעֵיהּ אִצְטְרִיךְ כְּגַוְנָא דָּא לְמֶהֱוֵי מְבָרֵךְ לָאַחֲרִינֵי. ומי שהוא מזרעו של אברהם צריך באופן זה להיות מברך ולהשפיע לאחרים ברווח. וְדָא סִימָנָא דְּנָטִיל אֱלִיעֶזֶר בִּידוֹי בְּרִבְקָה וְהָכִי אִתְחָזֵי זַכָּאָה חוּלָקֵכוֹן. וזה הסימן שלקח לו אליעזר לבדוק את רבקה, וכך היה ראוי לבודקה. אשרי חלקיכם.