Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעוֹד, "וְנָהָרּ" (בראשית ב, י), דָּא ו', "יֹצֵא מֵעֵדֶן" (שם), דָּא י', "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (שם), דָּא ד'. וְעוֹד, "וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן" (שם), דָּא אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי א' תִּנְיָינָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין. מַאי אַלֶּ"ף? אַלֵּף בִּינָה, וּלְאָן אִתְמַשַּׁךְ בְּגוּפָא? "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים", אִלֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין שׁוֹקִין. מָאן גַּן דְּאִתְשַׁקְיָיא מִנֵּיהּ לְתַתָּא? דָא שְׁכִינְתָּא, דִתְרֵין גַּנִּין אִינוּן חַד לְעֵילָא וְחַד לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים" (שיר השירים ח, יג), וְהָא אוּקְמוּהָ.
וְאִית נָהָר לְתַתָּא דְּאִיהוּ מטטרו"ן, דְּאִתְפָּרַשׁ לְאַרְבַּע סִטְרִין דְּאִינוּן מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, "שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב" (בראשית ב, יא), וְזָּהָב אִיהוּ לַצָּפוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב), וְרָזָא דְמִלָּה הוֹלֵךְ אֶל צָפוֹן דָּא גַבְרִיאֵ"ל. וּלְבָתַר "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם" (קהלת א, ו), וְדָא גִּיחוֹן דְּתַמָּן מִיכָאֵ"ל, הִפּוּכָא מִלְּעִילָא, דְאָמַר קְרָא עֲלֵיהּ "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם" (שם) בְּקַדְמֵיתָא, וּלְבָתַר "סוֹבֵב אֶל צָפוֹן" (שם), "סוֹבֵב סֹבֵב" (שם), לִתְרֵין סִטְרִין דְּאִינוּן מִזְרָח וּמַעֲרָב, דְּאִינוּן חִדֶּקֶל וּפְרָת, דְּתַמָּן אוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל.
"פִּישׁוֹן", לָקֳבֵל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּמִתַּמָּן פִּישׁוֹן - פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, גִּיחוֹן, ג' גּוֹמֵל חֶסֶד, וְתַמָּן חֵיוָון דְּאִתְקְרִיאוּ "חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ" מִסִּטְרָא דְאַרְיֵה מִסִּטְרָא דִימִינָא, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא נָחָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחו‍ֹן" (ויקרא יא, מב), לְאַעֲנָשָׁא בֵיהּ לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דְאִתְיְהִיבַת מִימִינָא.
(דף פח ע"ב) פִּישׁוֹן תַּמָּן שְׁפִיפוֹן, לְאַעֲנָשָׁא לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. "חִדֶּקֶל" חַ"ד קַ"ל, דָּא חֲרִיפָא בְּלִישָׁנֵיהּ וְחַד מִסִּטְרָא דִימִינָא, קַ"ל מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, לְאוֹלָפָא תַּרְוַיְיהוּ, חַ"ד בְּשִׁנַּיִם, וְקַ"ל בְּשִׂפְוָון, וּבְגִין דָּא "פִּישׁוֹן", פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת. "גִּיחוֹן", גִּיחוֹן הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו), תָּמָן שַׁרְיָא לְסִטְרָא דִּימִינָא. פְרָת כָּלִיל כֻּלְהוֹ, הָאִי פִּרְיָהּ וּרְבִיָּה, עָלֶיהָ אִתְּמַר "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), "אִם" וַדַּאי לְמֶעְבַּד תָּמָן פִּרְיָהּ וּרְבִיָּה.
וּבְאִלֵּין אַרְבָּעָה עָאלוּ לַפַּרְדֵּס אִלֵּין אַרְבָּעָה, אִלֵּין דְּעָאלוּ בִּקְלִיפִין חַד הַצִּיץ וּמֵת, חַד הַצִּיץ וְנִפְגַּע, וְחַד אִשְׁתַּמַּד (נ"א נְפַק לְתַרְבּוּת רָעָה), רְבִיעָאָה דְּעָאל בְּמוֹחָא דֶּאֱגוֹזָא עָאל בִּשְׁלָם וְנָפִיק בִּשְׁלָם. הַאי דְּאִתְּמַר בֵּיהּ הַצִּיץ וְנִפְגַּע, עָאל בְּעֹנֶג וְלֹא עָאל בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, אִתְהַפַּךְ לֵיהּ לְנֶגַע, וְדָא נָהָר דְּיוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּאִיהוּ סִימָן עֹנֶ"ג נָהָ"ר גַּ"ן, הָכָא אָסוּר וְהֶתֵּר, טוּמְאָה וְטָהֲרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל:


וְעוֹד, "וְנָהָרּ" (בראשית ב, י), דָּא ו', "יֹצֵא מֵעֵדֶן" (שם), דָּא י', וְעוֹד, וְנָהָר - זֶה ו', יוֹצֵא מֵעֵדֶן - זֶה י',  "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים" (שם), דָּא ד' וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים - זֶה ד', (אֵלּוּ אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת). וְעוֹד, "וְנָהָרּ יֹצֵא מֵעֵדֶן" (שם), דָּא אִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי א' תִּנְיָינָא, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין וְעוֹד, וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן - זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא א' הַשְּׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה. מַאי אַלֶּ"ף? מַה זֶּה אָלֶ"ף? אַלֵּף בִּינָה, וּלְאָן אִתְמַשַּׁךְ בְּגוּפָא? אַלֵּף בִּינָה, וּלְאָן נִמְשָׁךְ בַּגּוּף? "וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים", וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים,  אִלֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין שׁוֹקִין אֵלּוּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת וּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם מָאן גַּן דְּאִתְשַׁקְיָיא מִנֵּיהּ לְתַתָּא? מִי הַגָּן שֶׁנִּשְׁקָה מִמֶּנּוּ לְמַטָּה? דָא שְׁכִינְתָּא, דִתְרֵין גַּנִּין אִינוּן חַד לְעֵילָא וְחַד לְתַתָּא, זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁשְּׁנֵי גַנִּים הֵם, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים" (שיר השירים ח, יג), וְהָא אוּקְמוּהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
 
וְאִית נָהָר לְתַתָּא דְּאִיהוּ מטטרו"ן, דְּאִתְפָּרַשׁ לְאַרְבַּע סִטְרִין וְיֵשׁ נָהָר לְמַטָּה שֶׁהִיא מטטרו"ן, שֶׁנִּפְרָד לְאַרְבָּעָה צְדָדִים,  דְּאִינוּן מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, שֶׁהֵם מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל,  "שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב" (בראשית ב, יא), שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב, וְזָּהָב אִיהוּ לַצָּפוֹן, וְהַזָּהָב הוּא לַצָּפוֹן,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה,  וְרָזָא דְמִלָּה הוֹלֵךְ אֶל צָפוֹן דָּא גַבְרִיאֵ"ל. וּלְבָתַר "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם" (קהלת א, ו), וְדָא גִּיחוֹן דְּתַמָּן מִיכָאֵ"ל, וְסוֹד הַדָּבָר - הוֹלֵךְ אֶל צָפוֹן, זֶה גַבְרִיאֵ"ל, וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם, וְזֶה גִיחוֹן שֶׁשָּׁם מִיכָאֵ"ל,  הִפּוּכָא מִלְּעִילָא, דְאָמַר קְרָא עֲלֵיהּ "הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם" (שם) בְּקַדְמֵיתָא, הַהֵפֶךְ מִלְמַעְלָה, שֶׁאָמַר עָלָיו הַכָּתוּב הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם בָּרִאשׁוֹנָה,  וּלְבָתַר "סוֹבֵב אֶל צָפוֹן" (שם), וְאַחַר כָּךְ סוֹבֵב אֶל צָפוֹן,  "סוֹבֵב סֹבֵב" (שם), לִתְרֵין סִטְרִין דְּאִינוּן מִזְרָח וּמַעֲרָב, דְּאִינוּן חִדֶּקֶל וּפְרָת, דְּתַמָּן אוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל סוֹבֵב סוֹבֵב לִשְׁנֵי צְדָדִים שֶׁהֵם מִזְרָח וּמַעֲרָב, שֶׁהֵם חִדֶּקֶל וּפְרָת, שֶׁשָּׁם אוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל.
 
"פִּישׁוֹן", לָקֳבֵל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּמִתַּמָּן פִּישׁוֹן - פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת, פִּישׁוֹן כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמִשָּׁם פִּישׁוֹן - פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת.  גִּיחוֹן, ג' גּוֹמֵל חֶסֶד, גִּ"יחוֹ"ן - ג' גּ"וֹמֵל חֶסֶד,  וְתַמָּן חֵיוָון דְּאִתְקְרִיאוּ "חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ" מִסִּטְרָא דְאַרְיֵה מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְשָׁם הַחַיּוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מֵהַצַּד שֶׁל אַרְיֵה מִצַּד הַיָּמִין,  מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא נָחָשׁ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחו‍ֹן" (ויקרא יא, מב), מִצַּד הַשְּׂמֹאל נָחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן, לְאַעֲנָשָׁא בֵיהּ לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דְאִתְיְהִיבַת מִימִינָא. לְהַעֲנִישׁ בּוֹ אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה מִיָּמִין.  
 
(דף פח ע"ב) פִּישׁוֹן תַּמָּן שְׁפִיפוֹן, פִּישׁוֹן - שָׁם שְׁפִיפוֹן, לְאַעֲנָשָׁא לְמָאן דְּאַעֲבַר עַל אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, לְהַעֲנִישׁ אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עַל הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.  "חִדֶּקֶל" חַ"ד קַ"ל, חִדֶּקֶל - חַ"ד קַ"ל, דָּא חֲרִיפָא בְּלִישָׁנֵיהּ וְחַד מִסִּטְרָא דִימִינָא, זֶה חָרִיף בִּלְשׁוֹנוֹ, וְאֶחָד מִצַּד יָמִין,  קַ"ל מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, לְאוֹלָפָא תַּרְוַיְיהוּ, חַ"ד בְּשִׁנַּיִם, וְקַ"ל בְּשִׂפְוָון, קַ"ל מִצַּד הַשְּׂמֹאל, לְלַמֵּד שְׁנֵיהֶם, חַ"ד בַּשִּׁנַּיִם וְקַ"ל בַּשְּׂפָתַיִם, וּבְגִין דָּא "פִּישׁוֹן", פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וּמִשּׁוּם זֶה, פִּישׁוֹן - פִּי שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת,
 
"גִּיחוֹן", גִּיחוֹן הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו), תָּמָן שַׁרְיָא לְסִטְרָא דִּימִינָא גִּיחוֹן - גַּיחוֹן, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי, שָׁם שָׁרוּי לְצַד יָמִין, פְרָת כָּלִיל כֻּלְהוֹ, הָאִי פִּרְיָהּ וּרְבִיָּה, פְּרָת כּוֹלֵל אֶת כֻּלָּם, זֶה פִּרְיָה וְרִבְיָה, עָלֶיהָ אִתְּמַר "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), "אִם" וַדַּאי לְמֶעְבַּד תָּמָן פִּרְיָהּ וּרְבִיָּה, עָלָיו נֶאֱמַר אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, אֵם וַדַּאי לַעֲשׂוֹת שָׁם פִּרְיָה וְרִבְיָה.
 
וּבְאִלֵּין אַרְבָּעָה עָאלוּ לַפַּרְדֵּס אִלֵּין אַרְבָּעָה, וּבְאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס הָאַרְבָּעָה הַלָּלוּ.  אִלֵּין דְּעָאלוּ בִּקְלִיפִין אֵלּוּ שֶׁנִּכְנְסוּ עִם קְלִפּוֹת,  חַד הַצִּיץ וּמֵת, חַד הַצִּיץ וְנִפְגַּע, אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת, אֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְחַד אִשְׁתַּמַּד (נ"א נְפַק לְתַרְבּוּת רָעָה), וְאֶחָד יָצָא לִשְׁמָד (יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה),  רְבִיעָאָה דְּעָאל בְּמוֹחָא דֶּאֱגוֹזָא עָאל בִּשְׁלָם וְנָפִיק בִּשְׁלָם, הָרְבִיעִי שֶׁנִּכְנַס לְמֹחַ הָאֱגוֹז, נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. הַאי דְּאִתְּמַר בֵּיהּ הַצִּיץ וְנִפְגַּע, עָאל בְּעֹנֶג וְלֹא עָאל בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הֵצִיץ וְנִפְגַּע, נִכְנַס בְּעֹנֶג וְלֹא נִכְנַס בּוֹ כָּרָאוּי,  אִתְהַפַּךְ לֵיהּ לְנֶגַע, הִתְהַפֵּךְ לוֹ לְנֶגַע,  וְדָא נָהָר דְּיוֹצֵא מֵעֵדֶן, דְּאִיהוּ סִימָן עֹנֶ"ג נָהָ"ר גַּ"ן, וְזֶה נָהָר שֶׁיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁהוּא סִימַן עֹנֶ"ג, עֵ'דֶן נָ'הָר גַּ'ן,  הָכָא אָסוּר וְהֶתֵּר, טוּמְאָה וְטָהֲרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל, כָּאן אִסּוּר וְהֶתֵּר, טֻמְאָה וְטָהֳרָה, כָּשֵׁר וּפָסוּל.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מָאן גָּרִים לוֹן דְּלָא יָכְלוּ לְמִסְבַּל. אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִתְגְּזָרוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ "בַּיהֹוָה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ" (הושע ה, ז) מִסִּטְרָא דְּעָרְלָה. דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י) בְּךָ מַמָּשׁ דָּא עָרְלָה. וּכְדֵין מִצְרַיִם דְּאִיהִי עֶרְוַת הָאָרֶץ שַׁלְטַת עֲלַיְיהוּ, וְאִשְׁתַּעֲבִידוּ תְחוּתָהּ וּתְחוּת כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין דַּהֲווּ מִתְקַטְּרִין בַּהּ.

וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לוֹן, יְהִיב לְהוּ דָּם פֶּסַח וְדַם מִילָה. דָּם מִילָה לְאִשְׁתִּיזָבָא מֵהַהִיא עָרְלָה קְלִיפָה קַּשְׁיָא. וְדַם פֶּסַח לְאִתְחַבְּרָא בְּגוֹ קְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן. כְּדֵין כְּתִיב "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ" (זכריה ט, יא), לִשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר, דְּאִתְפָּרְקַת בְּחֵילָא דָּא. "שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ" (זכריה ט, יא), אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב, כא) מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה דָּא עָרְלָה, "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י). "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" (שמות יב, כא) שֶׁל מִצְוָה דָּם פֶּסַח וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא, לָא אִתְפָּרְשַׁת סִטְרָא אַחֲרָא לְגַמְרֵי. וְכַד תָּבוּ לְמֶחֱטֵי בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, תָּבוּ לְאִתְמַסְּרָא בִּידַיְיהוּ כְּמָה דְּאִתְּמָר.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, כָּל מַלְכֻיּוֹת אִלֵּין, חֵילָא מָשְׁכִין לְגַבַּיְיהוּ מֵהַהוּא (דף כב' עמוד ב') חֵילָא דְּנָטְלוּ בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִין כָּךְ "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ" (דברים טז, ג) וְכוּ' לְאַדְכְּרָא תְּבִירוּ קַדְמָאָה, דְּלָא יִתְגָאוּן לְחַרְבָּא עָלְמָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, "כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם" (ישעיהו כג, ה) וְכוּ' וּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ" (מיכה ז, טו) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנֵּה יְהֹוָה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם" (ישעיהו יט, א) לְתַבְרָא שָׁרְשָׁא, וְיִתַּבְּרוּן עֲנָפִין אֲבַתְרֵיהּ.

אֲבָל בַּמַּדְבְּרָא וַדַּאי מְשִׁיכוּ מִמִּצְרַיִם אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, וַהֲוָה אַסְחַר לְהוּ. בְּגִין כָּךְ אָמְרוּ תָּדִיר "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ד). "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם" (במדבר יא, ה). וְהָכִי כֹּלָּא. דְּלָא אִתְפְּרָשׁוּ מִינֵּיהּ לְגַמְרֵי. וְכֵיוָן דְּלָא אִתְגְּזָרוּ בַּמַּדְבְּרָא נָמֵי, כָּל שֶׁכֵּן דִּאִתְתַקְּפַת עֲלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא בְּחֵילָא דְמִצְרָיִם וַדַּאי. וְכַד אִתְגְּזָרוּ בִּידָא דִּיהוֹשֻעַ אִתְּמָר "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה, ט) וַדַּאי, וְדָא "חֶרְפַּת נְעוּרָי" (ירמיהו לא, יח). דְּחֵילָא נָטְלוּ מֵאִינּוּן נְעוּרִים כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, וּמִתַּמָּן מָשְׁכִין חֵילָא לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד" (ישעיהו נד, ד) דִּכְדֵין "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) בְּזִמְנָא דְּיִסְתְּלַק כָּל פְּגִימוּ, וְכָל חֵילָא יִתְנְטִיל מִמְּסָאֲבוּתָא, וְכֹלָּא יִתְתְּקַן. כְּדֵין "חַטֹּאות נְעוּרַי" (תהלים כה, ז), וּפְשָׁעַי דִּלְבָתַר, "אַל תִּזְכּוֹר". אֶלָּא "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מָאן גָּרִים לוֹן דְּלָא יָכְלוּ לְמִסְבַּל. אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִתְגְּזָרוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ אבל בא וראה, מה גרם להם שלא יכול לסבול אורך הגלות? אלא בגלל שלא היו נימולים ונאמר בהם "בַּיהֹוָה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ" (הושע ה, ז) מִסִּטְרָא דְּעָרְלָה מצד הערלה שאין לה תיקון וצריכה להאבד. דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י) בְּךָ מַמָּשׁ בגופך דָּא עָרְלָה. וּכְדֵין מִצְרַיִם דְּאִיהִי עֶרְוַת הָאָרֶץ שַׁלְטַת עֲלַיְיהוּ וכיון שמדרגת טומאת מצרים שהיה גדולה מכל הארצות וע"כ נקראת ערות הארץ – שלטה עליהם, וְאִשְׁתַּעֲבִידוּ תְחוּתָהּ וּתְחוּת כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין דַּהֲווּ מִתְקַטְּרִין בַּהּ ונשתעבדו תחתיה ותחת כל אותם הטומאות שהיו נקשרות בערוות הארץ.

וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לוֹן, יְהִיב לְהוּ דָּם פֶּסַח וְדַם מִילָה וכאשר רצה הקב"ה להוציאם ממצרים, נתן להם ב' דמים, דם הפסח ודם המילה. דָּם מִילָה לְאִשְׁתִּיזָבָא מֵהַהִיא עָרְלָה קְלִיפָה קַּשְׁיָא דם המילה להציל אותם מאותה הקליפה הקשה הנקראת ערלה. וְדַם פֶּסַח לְאִתְחַבְּרָא בְּגוֹ קְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹןודם קרבן הפסח לחברם ולקשרם בתוך קדושת אדונם. כְּדֵין כְּתִיב ואז נאמר "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ" (זכריה ט, יא), לִשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר, דְּאִתְפָּרְקַת בְּחֵילָא דָּא אַתְּ לשכינה נאמר שנגאלה בכח אלה הדמים. "שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ" (זכריה ט, יא), אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ ציווה הקב"ה עליהם "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב, כא) דרשו רבותינו מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה דָּא עָרְלָה, "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י)תפרישו עצמיכם מעבודה הזרה שהיא הערלה. "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" (שמות יב, כא) שֶׁל מִצְוָה דָּם פֶּסַח לקרבם לאדונם וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא, לָא אִתְפָּרְשַׁת סִטְרָא אַחֲרָא לְגַמְרֵי. ועם כל זה, כיוון שלא נשלמה הגלות בכל שנותיה כאמור לעיל, לא התרחקה הסטרא אחרא מהם לגמרי. וְכַד תָּבוּ לְמֶחֱטֵי בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, תָּבוּ לְאִתְמַסְּרָא בִּידַיְיהוּ כְּמָה דְּאִתְּמָר וכאשר שבו וחטאו בעגל ובמרגלים, שבו ונמסרו בידיהם כמו שנאמר.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, כָּל מַלְכֻיּוֹת אִלֵּין, חֵילָא מָשְׁכִין לְגַבַּיְיהוּ מֵהַהוּא (דף כב' עמוד ב') חֵילָא דְּנָטְלוּ בְּקַדְמִיתָא. אבל בא וראה, כל אלה ד' מלכויות מושכים הכח לעצמם מאותו הכח שלקחו בתחילה במצרים, וּבְגִין כָּךְ ולכך ציוה "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ" (דברים טז, ג) וְכוּ' לְאַדְכְּרָא תְּבִירוּ קַדְמָאָה דְּלָא יִתְגָאוּן לְחַרְבָּא עָלְמָא להזכיר את שבירתם הראשונה במצרים, שלא יתגאו להחריב העולם. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, ולעתיד לבא תזכר שבירתם הראשונה וממנה תמשך השבירה האחרונה המוחלטת כמו שנאמר "כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם" (ישעיהו כג, ה) וְכוּ' וּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ" (מיכה ז, טו) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנֵּה יְהֹוָה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם" (ישעיהו יט, א) לְתַבְרָא שָׁרְשָׁא, וְיִתַּבְּרוּן עֲנָפִין אֲבַתְרֵיהּ ולשבור את שורשם שהם הקליפות ברוחניות וכללותם נקרא מצרים, ואחריהן ישברו הענפים שהם שריהם ברוחניות אומותיהם בגשמיות.

אֲבָל בַּמַּדְבְּרָא וַדַּאי מְשִׁיכוּ מִמִּצְרַיִם אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, וַהֲוָה אַסְחַר לְהוּ. בְּגִין כָּךְ אָמְרוּ תָּדִיר אבל במדבר, ודאי טומאת מצרים נמשכה אחריהם וסובבה אותם, ולפיכך היו תמיד אומרים "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ד). וכן "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם" (במדבר יא, ה). וְהָכִי כֹּלָּא, דְּלָא אִתְפְּרָשׁוּ מִינֵּיהּ לְגַמְרֵי. וְכֵיוָן דְּלָא אִתְגְּזָרוּ בַּמַּדְבְּרָא נָמֵי, כָּל שֶׁכֵּן דִּאִתְתַקְּפַת עֲלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא בְּחֵילָא דְמִצְרָיִם וַדַּאי. וכך בכל קלקולי המדבר, בגלל שלא הפרידו עצמם מהם לגמרי. וכיון שלא נימולו במדבר שהיה העורלה בבשרים, כל שכן שהתחזקה עליהם הסטרא אחרא בכח טומאת מצרים ודאי.

וְכַד אִתְגְּזָרוּ בִּידָא דִּיהוֹשֻעַ אִתְּמָר וכאשר נימולו על ידי יהודע בכניסתם לארץ נאמר "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה, ט) וַדַּאי, וְדָא "חֶרְפַּת נְעוּרָי" (ירמיהו לא, יח). דְּחֵילָא נָטְלוּ מֵאִינּוּן נְעוּרִים כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, וּמִתַּמָּן מָשְׁכִין חֵילָא לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ. שהכח שלקחה הטומאה מאותם ימי הנעורים, משם שאבו המלכויות את כוחם לשלוט בעתיד כל אחד בזמנה.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד" (ישעיהו נד, ד) דִּכְדֵין "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) יוסר כח החרפה שהיא הערלה ולא יזכר עוד, ויתוקנו ימי הנעורים ויחזרו לטובה, בְּזִמְנָא דְּיִסְתְּלַק כָּל פְּגִימוּ, וְכָל חֵילָא יִתְנְטִיל מִמְּסָאֲבוּתָא, וְכֹלָּא יִתְתְּקַן. בזמן שיעברו כל הפגמים, וכל הכח ילקח מהטומאה, והכל יתוקן, כְּדֵין "חַטֹּאות נְעוּרַי" (תהלים כה, ז), וּפְשָׁעַי דִּלְבָתַר, "אַל תִּזְכּוֹר". אֶלָּא "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד). ואז, "חטאות נעורי" שבמדבר, "ובפשעי" שנמשכו מטומאת מצרים והעמים "אל תזכור", אלא "אלוף נעורי אתה" המחזיר כל רע לטוב.

קישור לזף הזוהר תניינא

תפילה שס"ז: בכח היחוד והמלכת ה', מידת המשפט תנער רשעים מן הארץ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ", שֶׁזָּן אוֹתָהּ לְאוֹתָהּ הָאָרֶץ בְּמִשְׁפָּט בַּעֲבוּר ס"א שְׁהָיוּ רוֹצִים לְהִתְתַּקַּף בָּהּ בְּאוֹתָם הַכְּנָפוֹת שֶׁלָּהּ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ, "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּהּ". וְשֵׁשׁ קְצָווֹת הֵם ד' כַּנְפוֹת וּמַעְלָה וּמַטָּה וְאַתָּה מֵקִים בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלְּךָ עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה עֹשֶׁק בָּעוֹלָם, כְּגוֹן "וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפַּט", אֶלָּא "מִשְׁפְּטֵי יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו". וְיִשְׂרָאֵל מְיֻחָדִים לְךָ בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת שֶׁל הַיִּחוּד לְהַמְלִיךְ אוֹתְךָ עַל שֵׁשׁ קְצָווֹת אֵלֶּה, וס"א תִּתְרַחֵק מֵאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם צַדִּיקִים מִצַּד צַדִּיק חַי עוֹלָמִים שֶכּוֹלֵל שִׁית בְּקַרְטוֹפֵי כְּחָדָא, "הֵם יַרְשׁוּ אָרֶץ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ בְּאוֹת אֲמִתְּךָ שַׂמְּחֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה:

 


 

תפילה שס"ח: בעת שה' יעביר הטמאים מן הארץ, יתחבר זעיר אנפין עם המלכות והיה ה' למלך על כל הארץ.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים". ה' אַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהּ נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ, "בְּהִבָּרְאָם בְּ-ה' בְּרָאָם". וְ-ה' הִיא הָעוֹלָם, בָּהּ אוֹמְרִים "מֶלֶךְ הָעוֹלָם", וּזְעֵיר אַנְפִּין הוּא מֶלֶךְ שֶׁל זֶה הָעוֹלָם בְּ-ז' תַּחְתּוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. וּבַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ אַתָּה מְנַהֵג כָּל הָעוֹלָם לְהִתְקַשֵּׁר הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד, בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא עוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֶדֶת עַד אֵין תַּכְלִית. וּבִזְמַן שֶׁיִּתְעֲבָרוּ טְמֵאִים מִמֶּנָּה, כָּל אוֹתָם הַמַּדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשָׁה יִתְקַשְּׁרוּן בָּהּ בְּחִבּוּר אֶחָד בְּתִקּוּן שָׁלֵם לְהַרְאוֹת יִחוּדְךָ בְּכֻלָּם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וְכוּ'.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ. יַחֵד נָא שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהֹוָה בְּ"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה: