תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
(דף קלז ע"א) וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּלָא אִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, עֵינוֹי סָתִים מֵעָלְמָא דְאָתֵי. בָּתַר דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, מִיָּד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), דְּנַהֲרִין לֵיהּ בִּנְהוֹרָא דְהַהוּא עָלְמָא, מִיָּד דְּאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא, מִיָּד "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), אִתְכַּנְשַׁת נִשְׁמָתָא לַאֲתַר חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" (קהלת יב, ז), וְגוּפָא אִשְׁתָּאַר יַבָּשָׁה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט). לְבָתַר דְּאִתְכַּנְשַׁת נִשְׁמָתֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵימָא לִשְׁכִינְתָּא, "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ" (בראשית א, כד), מָאן "חַיָּה"? אִלֵּין חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְנַהֲרִין לֵיהּ, דְּנָחֲתִין לֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ" (תהלים צא, יב) וְכוּ'.
וְעוֹד "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד) לְקַבְּלָא לֵיהּ, לְמִינָהּ דָּא בַּת זוּגֵיהּ דְּאִתְיְיהִיבַת לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, "בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ לְמִינָהּ" (בראשית א, כד), כַּמָּה חֲיָילִין וּמַשִּׁרְיָין לִיקָרֵיהּ, וּלְבָתַר אַפִּיק לֵיהּ אִילָנִין וְעִשְׂבִּין בְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא) וְכוּ', כָּל מַה דְּאִתְבְּרֵי בְּשִׁית יְמֵי בְרֵאשִׁית כֻּלְּהוּ מְזוּמָן לֵיהּ בְּהַהוּא עָלְמָא, בְגַן עֵדֶן עִלָּאָה וְתַתָּאָה.
דָּבָר אַחֵר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א), דָּא סִפְרָא דַחֲנוֹךְ נַעַר, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים" (בראשית ה, כד), וְאַמַּאי קָארֵי לֵיהּ "תּוֹלְדוֹת אָדָם"? אֶלָּא הָכָא רָזָא דְגִלְגּוּלָא, תּוֹלְדוֹת אָדָם אִתְקְרֵי, דְּמִנֵּיהּ נָפַק, וְאִיהוּ הֲוָה תּוֹלָדָה דִילֵיהּ. וְאַמַּאי אִתְקְרֵי "נַעַר"? אֶלָּא הָכָא רָזָא "יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו" (איוב לג, כה), כְּמָה דַהֲוָה בְּקַדְמֵיתָא לְעֵילָא, וּלְבָתַר נָחִית בְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה" (בראשית לז, ב), מַאי "דִּבָּתָם רָעָה"? אֶלָּא דַהֲווֹ מִגִּזְעָא דְאִלֵּין דְּאָמְרוּ "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ: וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" (תהלים ח, ה-ו), דְּיַהֲבַת לֵיהּ כָּל גִּנְזֵי שְׁמַיָּא, וְכָל מַפְתְּחָן דִּילֵיהּ בִּידֵיהּ, וְאַשְׁלְטֵיהּ בְּכָל דִּילֵיהּ, כְּגַוְונָא דְמַלְכָּא דְאָמַר לְיוֹסֵף "רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (בראשית מא, מ).
(דף קלז ע"ב) אָמַר לֵיהּ וְהָא עז"א ועזא"ל הֲווֹ אִלֵּין. אָמַר לֵיהּ וְהָא אָחֳרָנִין הֲווֹ מִתְכַּנְּשִׁין עִמֵּיהּ, אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאִתְיָיעַץ בַּחֲיָילִין דִּילֵיהּ לָא הֲוָה עָבִיד לְאָדָם, דְּאָמַר "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו). אָמַר לֵיהּ לְאוֹלָפָא דֶרֶךְ אֶרֶץ לִבְנֵי נָשָׁא, דְנָטִיל רַבְרְבָא עֵצָה מִדִּזְעֵיר מִנֵּיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא רָזָא אָחֳרָא אִית הָכָא, לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵיהּ שְׁלִיחָא מְהֵימְנָא, וַהֲוָה בָּעִי לְמֵיהַב לֵיהּ אַגְרֵיהּ, אָמַר לְחֵיְילוֹי אֲנָא בָעִינָא לְשַׁלְטָאָה הַאי שְׁלִיחָא דִילִי עֲלַיְיכוּ, בְּגִין דְּהוּא מְהֵימְנָא, אִי אִית מָאן דְּיָדַע בֵּיהּ מִלָּה אָחֳרָא יֵימָא, בְּזִמְנָא דְלָא אַשְׁכַּח מְקַטְרְגָא עֲלֵיהּ, אָמַר "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו).
וְתוּ "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בָּעֵינָא אָדָם דְּיַעֲבִיד פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, וְיִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, וִיהֵא לֵיהּ אַגְרָא טָבָא, וְשׁוּלְטָנוֹ עֲלַיְיכוּ, וְדָא אִיהוּ "נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר" (ישעיהו ס, כא), דְּהָא מַלְאֲכֵי עִלָּאֵי אַף עַל גַּב דְּאִינוּן "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ" (תהלים קג, כ), לָא עָבְדֵי גְּבוּרָה בְּפוּלְחָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִינוּן פָּלְחִין בְּהֶכְרֵחַ, וְלֵית לוֹן עִרוּבָא דְבִשְׂרָא וְיִצְרָא בִישָׁא, וּבְגִין דָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם", וְיִשְׁלוֹט בְּכוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) וְגוֹ'.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
רֵישָׁא דִּשְׁכִינְתָּא כְּגַוְנָא דְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת אִתְתַּקְּנַת וַדַּאי דְּאִתְחַבָּרוּ בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּכְדֵין תָּמָן אִתְעֲבִידַת רֵישָׁא דָּא.
(דף קמב' עמוד א') מוֹחִין דְּרֵישָׁא תְּרֵין אִינוּן. וְאִינּוּן חָכְמָה וּבִינָה מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, דְּמִתָּמָן אִתְתַּקְּנַת וַדַּאי בְּרָזָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא, דְּהָכִי לִתְרֵין סִטְרִין קַיְימַת, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.
דַּעַת קָאִים לְתַתָּא בְּרָזָא דְּצַדִּיק, דְּבֵיהּ אִתְתַּקְּנַת בְּתִיקּוּנָהָא מִסִּטְרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ, לְמֶהֱוֵי שְׂמָאלָא לָקֳבֵל זְעֵיר אַנְפִּין דְּאִיהוּ יְמִינָא.
שַׁעֲרֵי דְּרֵישָׁא סוּמְקָן כְּאַרְגְּוָנָא, וְאִינּוּן ט"ו נִימִין. וְרָזָא דָּא י"ה. אִלֵּין תְּרֵין מוֹחִין דְּקַיְּימִין בְּרֵישָׁא, דְּמִתָּמָן נָפְקִין שַׂעֲרִין אִלֵּין. אִי תֵּימָא שְׂעֲרִין אִלֵּין לְאָן אָזְלִין? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא 'שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה' (ברכות כד, ע"ב). תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא בְּגִין עָלְמִין דִּלְתַתָּא אִינוּן. וְשַׂעֲרִין אִלֵּין נָמֵי הָכִי נָחֲתִין מִינַּיְיהוּ בִּטְמִירוּ טִפִּין טִפִּין לְתַתָּא. אֲבָל בְּגִין דְּאִינוּן דִּינִין אִצְטְרִיכַת אִתְּתָא לְכַסָּאָה לְהוּ, בְּגִין דְּלָא יִתְדַּבְּקוּן בְּהוּ אִינוּן מְסָאֲבִין, אֶלָּא בִּטְמִירוּ נָחֲתַת מִלָּה וַדַּאי.
עַיְנִין דְּרֵישָׁא תְּרֵין עַיְנִין אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. מִסִּטְרָא דְּמַלְכָּא נְטָלַת לוֹן. מִצְחָא דָּא נָמֵי קָאִים לְאַכְפְּיָא קְלִיפִין.
חוֹטָמָא שַׁפִּירוּ דְּפַרְצוּפָא וַדַּאי. בֵּיהּ קָיְימִין שע"ה (דף קמב' עמוד ב') נְהוֹרִין מְנַהֲרָן. דְּהָא חוֹטָמָא תָּמָן גְּבוּרָאן קָיְימִין, וּבְגִין כָּךְ נְהוֹרִין אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחָן הָכָא לְבַסְמָא לֵיהּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. וְרָזָא דָּא "וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל... וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ד-ה). דְּהָא בְּש"ע אִלֵּין אִצְטְרִיכַת לְאִתְבַּסְּמָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא, וּכְדֵין נַיְחָא אִשְׁתְּכַח.
אַנְפִּין דִּשְׁכִינְתָּא שִׁית תִּיקּוּנִין אִשְׁתַּכְּחָן בְּהוּ, מִסִּטְרָא דְּשִׁית תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין. אִי תֵּימָא דְּאִית תָּמָן שַׂעֲרֵי? לָאו הָכֵי. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְדַּבַּק מַלְכָּא בְּשְׁכִינְתָּא בְּאִינוּן נְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא, מִתְנַהֲרָן שִׁית אַתְרִין אִלֵּין בְּאַנְפָּהָא, לָקֳבֵל שִׁית אָחֲרָנִין דִּילֵיהּ.
רֵישָׁא דִּשְׁכִינְתָּא כְּגַוְנָא דְּרֵישָׁא דְּמַלְכָּא בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת אִתְתַּקְּנַת וַדַּאי דְּאִתְחַבָּרוּ בְּהַהוּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, וּכְדֵין תָּמָן אִתְעֲבִידַת רֵישָׁא דָּא. ראש השכינה, כמו ראש המלך בחסדים וגבורות נתקנת ודאי, שמתחברים באותו העמוד האמצעי ת"ת דז"א, ושם נעשה הראש הזה שלה.
(דף קמב' עמוד א') מוֹחִין דְּרֵישָׁא תְּרֵין אִינוּן. וְאִינּוּן חָכְמָה וּבִינָה מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד, דְּמִתָּמָן אִתְתַּקְּנַת וַדַּאי בְּרָזָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא, מוחי ראשה שתיים הם, והם חכמה בינה מצד נצח והוד של ז"א, ומשם נתקנת ודאי בסוד ימין ושמאל כאחד, דְּהָכִי לִתְרֵין סִטְרִין קַיְימַת, לְאִשְׁתַּכְּחָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. שכך לשני הצדדים עומדת להיות הכל בתיקון שלם.
דַּעַת קָאִים לְתַתָּא בְּרָזָא דְּצַדִּיק, דְּבֵיהּ אִתְתַּקְּנַת בְּתִיקּוּנָהָא מִסִּטְרָא דִּילַהּ מַמָּשׁ, לְמֶהֱוֵי שְׂמָאלָא לָקֳבֵל זְעֵיר אַנְפִּין דְּאִיהוּ יְמִינָא. הדעת עומד למטה בסוד הצדיק / יסוד, שבו נתקנת בתיקוניה מהצד שלה ממש, להיות בשמאל כנגד ז"א שהוא בימין.
שַׁעֲרֵי דְּרֵישָׁא סוּמְקָן כְּאַרְגְּוָנָא, וְאִינּוּן ט"ו נִימִין. וְרָזָא דָּא י"ה. אִלֵּין תְּרֵין מוֹחִין דְּקַיְּימִין בְּרֵישָׁא, דְּמִתָּמָן נָפְקִין שַׂעֲרִין אִלֵּין. שערות הראש של השכינה אדומות כארגמן, והם חמש עשרה נימין, וזה בסוד האותיות י"ה שהם שני המוחין שעומדים בראשה שמשם יוצאים השערות האלה. אִי תֵּימָא שְׂעֲרִין אִלֵּין לְאָן אָזְלִין? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא ואם תשאל שערות האלה להיכן הולכים? אלא בוא וראה, כאן סוד 'שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה' (ברכות כד, ע"ב).
תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא בְּגִין עָלְמִין דִּלְתַתָּא אִינוּן. וְשַׂעֲרִין אִלֵּין נָמֵי הָכִי נָחֲתִין מִינַּיְיהוּ בִּטְמִירוּ טִפִּין טִפִּין לְתַתָּא. בוא וראה, כל התיקונים של השכינה בשביל העולמות התחתונים הם, והשערות האלה גם כן כך יורדים מהמוחין בעלם - מעט מעט למטה. אֲבָל בְּגִין דְּאִינוּן דִּינִין אִצְטְרִיכַת אִתְּתָא לְכַסָּאָה לְהוּ, בְּגִין דְּלָא יִתְדַּבְּקוּן בְּהוּ אִינוּן מְסָאֲבִין, אֶלָּא בִּטְמִירוּ נָחֲתַת מִלָּה וַדַּאי. אבל בגלל שהם דינים, צריכה האישה לכסות אותם, כדי שלא ידבקו בהם אלו הטמאים, ולכן אלא בסתר יורד הדבר ודאי.
עַיְנִין דְּרֵישָׁא תְּרֵין עַיְנִין אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. מִסִּטְרָא דְּמַלְכָּא נְטָלַת לוֹן. שני העינים הם ימין ושמאל וכך צריך ודאי. מצד המלך לוקחת אותם. מִצְחָא דָּא נָמֵי קָאִים לְאַכְפְּיָא קְלִיפִין. המצח גם כן עומד לכפות את הקליפות.
חוֹטָמָא שַׁפִּירוּ דְּפַרְצוּפָא וַדַּאי. בֵּיהּ קָיְימִין שע"ה (דף קמב' עמוד ב') נְהוֹרִין מְנַהֲרָן. דְּהָא חוֹטָמָא תָּמָן גְּבוּרָאן קָיְימִין, וּבְגִין כָּךְ נְהוֹרִין אִלֵּין מִשְׁתַּכְּחָן הָכָא לְבַסְמָא לֵיהּ, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. החוטם שלה הוא יופי הפרצוף ודאי, בו עומדים שע"ה אורות מאירים, בזה החוטם שם הגבורות נמצאים, ולפיכך האורות האלו נמצאים כאן למתק אותם וכך צריך. וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיִּשַׁע יְהֹוָה אֶל הֶבֶל... וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (בראשית ד, ד-ה). דְּהָא בְּש"ע אִלֵּין אִצְטְרִיכַת לְאִתְבַּסְּמָא בְּרָזָא דִּלְעֵילָא, וּכְדֵין נַיְחָא אִשְׁתְּכַח. שהרי בש"ע האורות האלו שיורדים מא"א, צריכה השכינה להתמתק בסוד העליון, ואז המנוחה נמצאת.
אַנְפִּין דִּשְׁכִינְתָּא שִׁית תִּיקּוּנִין אִשְׁתַּכְּחָן בְּהוּ, מִסִּטְרָא דְּשִׁית תִּיקּוּנִין דִּזְעֵיר אַנְפִּין. בפנים של השכינה - ששה תיקונים נמצאים בהם, מצד ששה התיקונים של ז"א. אִי תֵּימָא דְּאִית תָּמָן שַׂעֲרֵי? לָאו הָכֵי. ואם תשאל שיש שם בפני השכינה שערות? לא כך. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִתְדַּבַּק מַלְכָּא בְּשְׁכִינְתָּא בְּאִינוּן נְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא, מִתְנַהֲרָן שִׁית אַתְרִין אִלֵּין בְּאַנְפָּהָא, לָקֳבֵל שִׁית אָחֲרָנִין דִּילֵיהּ. אלא בזמן שנדבק המלך בשכינה באלו הנשיקין של אהבה, מאירים ששה מקומות אלו בפניה - שהם כנגד ששת התיקונים שנמצאים בדיקנא שלו.
תפילה שר"ח: מהעלם היסוד בגלות נתחזקה מלכות אדום. בכוח סודות התורה הרמוזים בי' דיסוד, יוקם היסוד והמלכות ויתגלה היחוד.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "צַדִּיק יְהֹוָה צְדָקוֹת אָהֵב", וְזֶה, "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", שֶׁעָלָיו כָּל הַבִּנְיָנִים נִסְמָכִים. וּלְפִי שֶׁזֶּה נֶעְלָם מִיִּשְׂרָאֵל נֶאֱמַר בָּהֶם, "אִם יְהֹוָה לֹא יִבְנֶה בַּיִת שָׁוְא עָמְלוּ בּוֹנָיו בּוֹ", וְזֶה נִתְעַלֵּם בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר, "עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ", מֵאוֹתָם בְּנֵי אֱדוֹם שֶׁבָּהֶם תָּלוּי חֻרְבָּן, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ" וְכוּ', שֶׁהָיוּ שׁוֹלְטִים עַד שֶׁלֹּא מָלַךְ הָדָר שֶׁהוּא צַדִּיק, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", וּלְפִי שֶׁזֶּה לֹא נִמְצָא בֵּינֵיהֶם, בִּנְיָנִים שֶׁלָּהֶם הָיוּ נֶחֱרָבִים, דִּכְתִיב, "וַיִּמְלֹךְ וַיָּמָת", וְכָּאן נֶאֱמַר, "זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם הָאוֹמְרִים" וְכוּ'. וְעַד שֶׁזֶּה לֹא מִתְגַּלֶּה כַּמָּה בִּנְיָנִים שֶׁהָיוּ בּוֹנִים יִשְׂרָאֵל לֹא עָמְדוּ עַל עָמְדָם, לְפִי שֶׁיְסוֹד זֶה חָסֵר מֵהֶם גִּלּוּי שֶׁלּוֹ, בְּאֵיזֶה מָקוֹם? אֶלָּא מָקוֹם שֶׁנָּפְלוּ שָׁם בְּנֵי אֱדוֹם וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם חָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁהֵם מַלְכִּין קַדְמָאִין, וְשָׁם צָרִיךְ לַעֲלוֹת וּלְהִתְקוֹמֵם יְסוֹד זֶה, וּמִיָּד כָּל הַבִּנְיָנִים יַעַמְדוּ, בְּמַאי? אֶלָּא בְּסוֹד הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם", בְּרִית דַּיְקָא י' דְּ-יְ'סוֹד, זוֹ טִפָּה עֶלְיוֹנָה כְּלוּלָה מִ-ג' יוּדִין שֶׁיּוֹרֶדֶת שָׁם, מִיָּד שֶׁזֶּה יִתְעוֹרֵר נֶאֱמַר בּוֹ, "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל" וְכוּ', מִיָּד, "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת", מִשָּׁם וָהָלְאָה, "וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִיסוֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם". מִיָּד "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְהֹוָה", שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִילָה יֵשׁ הוי"ה, גּוּף וּבְרִית הוֹלְכִים כְּאֶחָד, דִּכְתִיב, "בָּהֶם אֵלֶּה תוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף", וְהֵם ו"ו. אִימָא עוֹמֶדֶת עֲלֵיהֶם לְגַלּוֹת יִחוּד שֶׁלְּךָ, וְזֶה וא"ו, גִּימַטְרִיָּא אֶחָד, י"ג בְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ עַל הַמִּילָה, בָּהֶם תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת.
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֶת אֲמִתְּךָ, וּבְיִחוּדְךָ תּוֹשִׁיעֵנוּ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
משיח בן יוסף המתגבר בתוקף הדין הקשה שהוא דם טהור יעביר דמים טמאים מהעולם. סוד חרב לה'.
וֶאֱמֶת סוֹד גָּדוֹל הוּא מְאֹד וּמוּשְׁרָשׁ בְּעִמְקֵי הַחָכְמָה, עַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מֵבִין הֵיטֵב! כִּי הִנֵּה כָּתוּב, "פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם בְּאַפִּי וְאֶרְמְסֵם בַּחֲמָתִי וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי" (ישעיהו סג, ג). וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ לְךָ הָעִנְיָן הֵיטֵב, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן הַנָּבִיא, "חֶרֶב לַה' מָלְאָה דָם" (ישעיהו לד, ו) וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי תּוֹקֵף הַדִּין הַקָּשֶׁה הוּא דָּם. וְהִנֵּה זֶה זְמָן הַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה – הוּא שֶׁתִּלָּחֵם הַקְּדוּשָׁה עִם הַטּוּמְאָה. וּבְהִתְעוֹרֵר אֵלֶּה כְּנֶגֶד אֵלֶּה – יַעְפִּילוּ שָׂרֵי הַטּוּמְאָה לְהִתְחַזֵּק, וּבְהִתְחַזְּקָם נִמְצֵאת הַטּוּמְאָה קָשָׁה מְאֹד וְהִיא דָּם טָמֵא. וְעַל כֵּן הֵכִינָה הַקְּדוּשָׁה לְזֹאת בָּרִאשׁוֹנָה, וְעַל כֵּן נִמְלֵאת הַחֶרֶב דָּם, וְהוּא דָּם טָהוֹר נֶגֶד הַדָּם הַטָּמֵא לְהַכְנִיעוֹ מְאֹד.