תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

(דף יד ע"ב) כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא הֲלָכָה, דְאִיהִי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וְכַמָּה עוּלֵימָאן אִית לָהּ דְּאִינוּן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר" (שיר השירים ו, ח), וְאִיהִי סָלְקָא עַל כֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), וְאִיהִי עִם כֻּלְּהוּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים.
וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים בָּהּ יְהוֹן כַּכֹּכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכֹּכָבִים וַדַּאי דְלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא, דְּכָל כּוֹכָבָא וְכוֹכָבָא אִתְקְרֵי עָלְמָא יְחִידָא, וְדָא הוּא "וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר" (שיר השירים ו, ח), וְאִלֵּין עֲלָמוֹת אַל תִּקְרֵי עֲלָמוֹת, אֶלָּא עוֹלָמוֹת, וּבְגִין דְּצַדִּיקַיָּיא אִינוּן כַּכֹּכָבִים, וְכָל חַד אִית לֵיהּ כֹּכָב, בְּגִין דָּא אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, 'כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק אִית לֵיהּ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ', וְכָל מָאן דְּזָכָה לַהֲלָכָה חַד יָרִית עָלְמָא חָד, כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּזָכֵי לְמַסֶּכְתָּא חֲדָא, אוֹ לִתְרֵין, אוֹ לְשִׁתִּין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" (שיר השירים ו, ח), דְּכָל מַסֶּכְתָּא מַטְרוֹנִיתָא אִיהִי בְּגַרְמָהּ. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָרִית לָהּ בְּהַאי עָלְמָא, דַּהֲלָכָה עוּלֵימָא דְמַטְרוֹנִיתָא, דְאִיהִי קַבָּלָה. זַכָּאִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְלִין בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עַל כֻּלְּהוּ בַּהֲלָכָה, לְאַפָּקָא לָהּ מִן גָּלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), וּלְמֵיזַל לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, לְמֶהֱוֵי לָהּ קַבָּלָה בִּדְרוֹעוֹי, לְקַיֵּים בָּהּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ'.
דִּבְגָלוּתָא מִשְׁנָ"ה דְאִיהִי מטטרו"ן שָׁלְטָא, וְאִיהוּ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. בַּאֲתַר דְּמַטְרוֹנִיתָא יָתְבָא מִשְׁנָה, וְדָא אִיהוּ "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג). וּבְיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה לָא שָׁלְטָא שִׁפְחָה אֶלָּא מַטְרוֹנִיתָא. לְבָתַר דְּמִית מֹשֶׁה וְיָרִית יְהוֹשֻׁעַ דְּאִיהוּ נַעַר, בַּאֲתַר מַלְכוּתָא שָׁלְטָא שִׁפְחָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אֲנִי שַׂר צְבָא יְהֹוָה עַתָּה בָאתִי" (יהושע ה, יד).
וְהָא אוּקִימְנָא, מטטרו"ן אִיהוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד', מַאי בְּיָחִיד? בִּיחִידָא דְעָלְמָא, 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ', חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת" (שמות לא, ג), בְּגִין דְּאִיהוּ מַשְׁכְּנָא דְאִתְמַלֵּי בִּתְלַת דַּרְגִּין אִלֵּין. וּבְכָל מְלָאכָה דָא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאֵין דּוֹרְשִׁין לָהּ בְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, אֶלָּא בְיִחוּדָא דְעָלְמָא. מֶרְכָּבָ"ה דִילָהּ אִיהוּ מטטרו"ן גּוּף שְׁכִינְתָּא.
וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי מ"ה יוד הא ואו הא אִתְקְרִיאַת, בְּגִין דְּאִיהִי כְּלָלָא דַעֲשַׂר סְפִירָן, רֶכֶב דִּילָהּ מטטרו"ן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהלים סח, יח), מַאי שִׁנְאָ"ן שׁ'וֹר נֶ'שֶׁר אַ'רְיֵה אָדָם, וְדָא אִיהוּ סוֹד מֶרְכָּבָ"ה, רֶכֶ"ב מ"ה וַדַּאי.
וּמטטרו"ן אִיהוּ אָרוֹן, גּוּפָא לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ שֻׁלְחָן, פָּתוֹרָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי לֵ"ב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ לֵ"ב מֵבִין, וְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן'.
וְאִיהוּ מְנוֹרָה נוּר דָּלִיק מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "נֵר יְהֹוָה" (משלי כ, כז), וְצָרִיךְ לְמֶהֱוֵי לִימִינָא לְקַבָּלָא מִשְׁחָא, וּבְגִין דָּא 'מְנוֹרָה בְּדָרוֹם'. דָּא אִיהוּ מָאנָא לְקַבָּלָא פְּתִילָה וּמִשְׁחָא וּנְהוֹרָא: פְּתִילָה שְׁכִינָה, מִשְׁחָא דִילָהּ צַדִּיק שֶׁמֶן כָּתִית, נְהוֹרָא דִילָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. כְּגַוְונָא דָא נַפְשָׁא דְאִיהִי שִׁתּוּפָא דְגוּפָא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחַ דָּא מִשְׁחָא, נְהוֹרָא דָא נִשְׁמָתָא, מָאנָא דָא גוּפָא, אִיהוּ עֶבֶד, וְאִיהוּ רֶכֶב לִתְלַת סִטְרִין אִלֵּין, דְּאִינוּן קִיטוּרָא דְיִחוּדָא חֲדָא, דְאִינוּן "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז).

שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

(דף יד ע"ב) כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא הֲלָכָה, דְאִיהִי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, זוֹ הֲלָכָה, שֶׁהִיא קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי,  וְכַמָּה עוּלֵימָאן אִית לָהּ דְּאִינוּן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר" (שיר השירים ו, ח), וְאִיהִי סָלְקָא עַל כֻּלְּהוּ, וְכַמָּה עֲלָמוֹת יֵשׁ לָהּ, שֶׁהֵן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, וְהִיא עוֹלָה עַל כֻּלָּם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט), וְאִיהִי עִם כֻּלְּהוּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, וְהִיא עִם כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים.
 
וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים בָּהּ יְהוֹן כַּכֹּכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים בָּהּ יִהְיוּ כַכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.  כַּכֹּכָבִים וַדַּאי דְלֵית לוֹן חוּשְׁבָּנָא, כַּכּוֹכָבִים וַדַּאי, שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן.  דְּכָל כּוֹכָבָא וְכוֹכָבָא אִתְקְרֵי עָלְמָא יְחִידָא, וְדָא הוּא "וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר" (שיר השירים ו, ח), שֶׁכָּל כּוֹכָב וְכוֹכָב נִקְרָא עוֹלָם יָחִיד, וְזֶהוּ וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר.  וְאִלֵּין עֲלָמוֹת אַל תִּקְרֵי עֲלָמוֹת, אֶלָּא עוֹלָמוֹת, וְאֵלּוּ הָעֲלָמוֹת אַל תִּקְרֵי עֲלָמוֹת אֶלָּא עוֹלָמוֹת.  וּבְגִין דְּצַדִּיקַיָּיא אִינוּן כַּכֹּכָבִים, וְכָל חַד אִית לֵיהּ כֹּכָב, בְּגִין דָּא אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, 'כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק אִית לֵיהּ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ', וּמִשּׁוּם שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם כַּכּוֹכָבִים וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ כּוֹכָב, בִּגְלַל זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים, כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ לוֹ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ,  וְכָל מָאן דְּזָכָה לַהֲלָכָה חַד יָרִית עָלְמָא חָד, וְכָל מִי שֶׁזָּכָה לַהֲלָכָה אַחַת - יוֹרֵשׁ עוֹלָם אֶחָד,  כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּזָכֵי לְמַסֶּכְתָּא חֲדָא, אוֹ לִתְרֵין, אוֹ לְשִׁתִּין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" (שיר השירים ו, ח), כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁזּוֹכֶה לְמַסֶּכֶת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ לְשִׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, דְּכָל מַסֶּכְתָּא מַטְרוֹנִיתָא אִיהִי בְּגַרְמָהּ שֶׁכָּל מַסֶּכֶת הִיא גְבִירָה בְעַצְמָהּ זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּיָרִית לָהּ בְּהַאי עָלְמָא, דַּהֲלָכָה עוּלֵימָא דְמַטְרוֹנִיתָא, דְאִיהִי קַבָּלָה אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁיּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֲלָכָה הִיא עַלְמַת הַגְּבִירָה, שֶׁהִיא קַבָּלָה. זַכָּאִין אִינוּן דְּמִשְׁתַּדְלִין בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי עַל כֻּלְּהוּ בַּהֲלָכָה, לְאַפָּקָא לָהּ מִן גָּלוּתָא, אַשְׁרֵיהֶם אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עַל כֻּלָּם בַּהֲלָכָה, לְהוֹצִיאָהּ מֵהַגָּלוּת,  דְאִתְּמַר בָּהּ "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), וּלְמֵיזַל לָהּ לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, לְמֶהֱוֵי לָהּ קַבָּלָה בִּדְרוֹעוֹי, לְקַיֵּים בָּהּ "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי" (שיר השירים ב, ו) וְכוּ' שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, וּלְהוֹלִיכָהּ אֶל בַּעְלָהּ שֶׁתִּהְיֶה לָהּ קַבָּלָה בִּזְרוֹעוֹתָיו, וּלְקַיֵּם בָּהּ שְׂמֹאלוֹ תַחַת לְרֹאשִׁי וְכוּ'.
 
דִּבְגָלוּתָא מִשְׁנָ"ה דְאִיהִי מטטרו"ן שָׁלְטָא, וְאִיהוּ מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ. בַּאֲתַר דְּמַטְרוֹנִיתָא יָתְבָא מִשְׁנָה, . שֶׁבַּגָּלוּת מִשְׁנָ"ה, שֶׁהִיא מטטרו"ן, שׁוֹלֵט, וְהוּא מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, בְּמָקוֹם שֶׁהַגְּבִירָה יוֹשֶׁבֶת מִשְׁנָה, וְדָא אִיהוּ "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג) וְזֶהוּ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ.  וּבְיוֹמוֹי דְּמֹשֶׁה לָא שָׁלְטָא שִׁפְחָה אֶלָּא מַטְרוֹנִיתָא וּבִימֵי מֹשֶׁה לֹא שָׁלְטָה הַשִּׁפְחָה אֶלָּא הַגְּבִירָה.    לְבָתַר דְּמִית מֹשֶׁה וְיָרִית יְהוֹשֻׁעַ דְּאִיהוּ נַעַר, בַּאֲתַר מַלְכוּתָא שָׁלְטָא שִׁפְחָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אֲנִי שַׂר צְבָא יְהֹוָה עַתָּה בָאתִי" (יהושע ה, יד) אַחַר שֶׁמֹּשֶׁה מֵת וְיָרַשׁ יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא נַעַר, בִּמְקוֹם הַמַּלְכוּת שָׁלְטָה הַשִּׁפְחָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי שַׂר צְבָא יהו"ה עַתָּה בָאתִי.
 
וְהָא אוּקִימְנָא, מטטרו"ן אִיהוּ מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד', וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁמטטרו"ן הוּא מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר אֵין דּוֹרְשִׁין בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד.  מַאי בְּיָחִיד? בִּיחִידָא דְעָלְמָא, מַה זֶּה בְּיָחִיד? בִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם,  'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ', אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.  חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת" (שמות לא, ג)חָכָם בְּחָכְמָה וּמֵבִין בְּבִינָה וְיוֹדֵעַ בְּדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת,בְּגִין דְּאִיהוּ מַשְׁכְּנָא דְאִתְמַלֵּי בִּתְלַת דַּרְגִּין אִלֵּין מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִשְׁכָּן שֶׁהִתְמַלֵּא בִּשְׁלֹשֶׁת הַדְּרָגוֹת הַלָּלוּ.. וּבְכָל מְלָאכָה דָא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאֵין דּוֹרְשִׁין לָהּ בְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, אֶלָּא בְיִחוּדָא דְעָלְמָא וּבְכָל מְלָאכָה - זֶה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, שֶׁאֵין דּוֹרְשִׁים לָהּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, אֶלָּא בַּיִּחוּד שֶׁל הָעוֹלָם, מֶרְכָּבָ"ה דִילָהּ אִיהוּ מטטרו"ן גּוּף שְׁכִינְתָּא הַמֶּרְכָּבָ"ה שֶׁלָּהּ הוּא מטטרו"ן, גּוּף הַשְּׁכִינָה.
וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי מ"ה יוד הא ואו הא אִתְקְרִיאַת, בְּגִין דְּאִיהִי כְּלָלָא דַעֲשַׂר סְפִירָן, וּשְׁכִינָה, הִיא מ"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א נִקְרֵאת, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַכְּלָל שֶׁל עֶשֶׂר סְפִירוֹת.  רֶכֶב דִּילָהּ מטטרו"ן, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהלים סח, יח), הָרֶכֶב שֶׁלָּהּ מטטרו"ן, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר רֶכֶב אֱלֹהִי"ם רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָ"ן.  מַאי שִׁנְאָ"ן שׁ'וֹר נֶ'שֶׁר אַ'רְיֵה אָדָם, וְדָא אִיהוּ סוֹד מֶרְכָּבָ"ה, רֶכֶ"ב מ"ה וַדַּאי  מַה זֶּה שִׁנְאָ"ן? שׁוֹר, נֶשֶׁר, אַרְיֵה, אָדָם. וְזֶהוּ סוֹד הַמֶּרְכָּבָה - רכ"ב מ"ה וַדַּאי.
 
וּמטטרו"ן אִיהוּ אָרוֹן, גּוּפָא לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהוּ שֻׁלְחָן, וּמטטרו"ן הוּא אָרוֹן, גּוּף לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁהוּא עַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְהוּא שֻׁלְחָן,  פָּתוֹרָא דִשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי לֵ"ב, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ לֵ"ב מֵבִין, וְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא, . שֻׁלְחַן הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא ל"ב, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לֵ"ב מֵבִין, וְהוּא לִשְׂמֹאל.  וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן' וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן.
וְאִיהוּ מְנוֹרָה נוּר דָּלִיק מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "נֵר יְהֹוָה" (משלי כ, כז), וְהוּא מְנוֹרָה אֵשׁ דּוֹלֶקֶת מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ נֵר יהו"ה, וְצָרִיךְ לְמֶהֱוֵי לִימִינָא לְקַבָּלָא מִשְׁחָא, וּבְגִין דָּא 'מְנוֹרָה בְּדָרוֹם' וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לַיָּמִין שֶׁיְּקַבֵּל שֶׁמֶן, וּמִשּׁוּם זֶה מְנוֹרָה בַּדָּרוֹם. דָּא אִיהוּ מָאנָא לְקַבָּלָא פְּתִילָה וּמִשְׁחָא וּנְהוֹרָא זֶהוּ כְּלִי לְקַבֵּל פְּתִילָה וְשֶׁמֶן וְאוֹר. פְּתִילָה שְׁכִינָה, מִשְׁחָא דִילָהּ צַדִּיק שֶׁמֶן כָּתִית, נְהוֹרָא דִילָהּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא פְּתִילָה - שְׁכִינָה, הַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהּ - צַדִּיק, שֶׁמֶן כָּתִית. הָאוֹר שֶׁלָּהּ - עַמּוּד הָאֶמְצָעִי.  כְּגַוְונָא דָא נַפְשָׁא דְאִיהִי שִׁתּוּפָא דְגוּפָא אִיהִי פְּתִילָה, רוּחַ דָּא מִשְׁחָא, נְהוֹרָא דָא נִשְׁמָתָא, מָאנָא דָא גוּפָא, אִיהוּ עֶבֶד, כְּמוֹ זֶה הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהִיא שִׁתּוּף הַגּוּף, הִיא פְתִילָה, הָרוּחַ זֶה הַשֶּׁמֶן, הָאוֹר זוֹ הַנְּשָׁמָה, הַכְּלִי זֶה הַגּוּף, הוּא עֶבֶד,  וְאִיהוּ רֶכֶב לִתְלַת סִטְרִין אִלֵּין, דְּאִינוּן קִיטוּרָא דְיִחוּדָא חֲדָא, דְאִינוּן "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז) וְהוּא רֶכֶב לִשְׁלֹשֶׁת הַצְּדָדִים הַלָּלוּ, שֶׁהֵם קֶשֶׁר שֶׁל יִחוּד אֶחָד, שֶׁהֵם נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

לְבָתַר "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד) וְכוּ' אִלֵּין מַלְאָכַיָּא מְמַנָּן דְּאִתְמְנִיאוּ עַל כָּל מִילִין דְּעָלְמָא. וְכֹלָּא לְזִינֵיהּ אִתְחָזֵי וְנָפִיק. וְרַבָּנָן אוֹקְמוּהָ 'כָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ מַלְאַךְ' (חגיגה יד, א). וְרָזָא דְּמִלָּה בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק דִּבּוּר, מִיָּד מַלְאַךְ חַד וַדַּאי נָפִיק וְאִזְדַּמַּן לְקַבְּלָא לֵיהּ, וְאִתְמַנֵּי עֲלֵיהּ כִּדְקָא חֲזֵי. וּמָאן אֲתַר נְפַק? אֶלָּא מֵהַהוּא דִּבּוּר וַדַּאי. דְּאִית קוֹל וְאִית דִּבּוּר. קוֹל לְגוֹ דְּלָא אֶשְׁתְּמֹעַ, וְדִיבּוּר לְבַר דְּאִשְׁתְּמַע, וּמִנֵּהּ נָפְקִין מַלְאָכִין אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ) וְלֹא בְּקוֹלוֹ. דְּהָא מֵהַאי דִּבּוּר נָפְקִין וּמִינֵּיהּ נָטְלִין. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ וַדַּאי, דִּמְחִיצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. דִּכְתִיב "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְתְּקַן, בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִלָנִין אִלֵּין לְמֶהֱוֵי חַד, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְכֵיוָן דְּאִלָנִין אִתְחַבְּרוּ כֻּלְהוֹ עֲנָפִין הָכִי נָמֵי מִתְחַבְּרָן. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ' דְּהָא עֲנָפִין בָּתַר שָׁרָשִׁין אַזְלָן, וְכֵיוָן דְּאִתְחַבָרוּ שָׁרָשִׁין לְעֵילָא וְתַתָּא, מִתְחַבְּרָן עֲנָפִין (דף כא' עמוד ב') נָמֵי. דְּלֵית סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַפְרִישַׁת לוֹן, דְּאִתְּמָר בָּהּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח). מַאי נִרְגָּן? אֶלָּא כְּמָה דְּאָמַר "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים" (משלי יח, ח), "וַיֵּרָגְנוּ" (תהלים קו, כה) וְכוּ' דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא לָא אַפְרִישַׁת דַּרְגִּין אֶלָּא מִגּוֹ קִטְרוּגָא דִּילַהּ, דְּסָלְקַת מֵאַתְרַהּ מִתַּתָּא לְעֵילָא.

כְּדֵין מַפְרִיד אַלּוּף דָּא אל"ף ו. דְּו' דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְא' דָּא שְׁכִינְתָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה ו"א הָא ז', פִּירוּדָא בֵּין שִׁית לְשֶׁבַע, מַפְרִיד אַלּוּף וַדַּאי. וּלְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא אִתְּמָר "הֲלוֹא מֵעַתָּה קָרָאת לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד). קָרָאת לִי אָבִי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לִשְׁכִינְתָּא בְּרָתֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, בְּזִמְנָא דְּאִתְבְּנִיאַת מִינֵּיהּ. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ "לוֹ לְבַת" (אֶסְתֵּר ב, ז). לְבָתַר "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (יִרְמְיָהוּ ג, ד), בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבַּר בַּהּ, לוֹ לְבַיִת. כְּדֵין "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תְּהִלִּים כה, ז). מַאי נְעוּרַי? אֶלָּא הָכָא רָזָא כְּמָה דְּאָמַר "כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי" (יִרְמְיָהוּ לא, יח). דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דַּהֲווּ שְׁרָאָן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִזְעָא קַדִּישָׁא לְעָלְמָא בְּאֲבָהָן וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין, מִיָּד אִתְּתַּקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְקִבְלַיְיהוּ וְגָלוּ לְמִצְרַיִם. וְזִמְנָא דָּא אִיקְּרֵי נְעוּרִים לְהוּ וַדַּאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְשַׁר בְּמִצְרַיִם קִיטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, דְּכֻלְּהוּ ד' קְלִיפִין אִתְקְטָרוּ תָּמָן לְשַׁלְּטָאָה עַל יִשְׂרָאֵל. וּלְקִבְלַיְיהוּ ת' שְׁנִין אִתְגְּזָרוּ עֲלַיְיהוּ לְמֶיהֱוֵי בְּפוּלְחָנָא. וְלָקֳבֵל דָּא ד' לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאוּלָה, לְמִפְרַק לְהוּ מִכֻּלְהוֹ ד', פּוּרְקָנָא שְׁלִים. וְאִלְמָלֵא סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל גָּלוּתָא שְׁלִים, (דף כב' עמוד א') פּוּרְקָנָא נָמֵי שְׁלִים הֲוָה, דְּלָא הֲוָה אֲבַתְרֵיהּ גָּלוּתָא. אֲבָל כֵּיוָן דְּלָא יָכִילוּ לְמִסְבַּל גָּלוּתָא, וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְקַצְּרָא, לָא נָטְלוּ כֻּלְהוֹ קְלִיפִין כָּל דִּלְהוֹן. וּלְבָתַר שְׁלָטוּ כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ בְּד' מַלְכֻיּוֹת. וּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ בַּמַּדְבְּרָא תָּבוּ וְאִתְמַסְרוּ לְאִינּוּן ד', בְּמ' שְׁנִין דְּמַדְבְּרָא.

לְבָתַר ואחר כך "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד) וְכוּ' אִלֵּין מַלְאָכַיָּא מְמַנָּן דְּאִתְמְנִיאוּ עַל כָּל מִילִין דְּעָלְמָא. אלה הם המלאכים הממונים שהופקדו על ענייני העולם וְכֹלָּא לְזִינֵיהּ אִתְחָזֵי וְנָפִיק והכל הולך למינו ויוצא. וְרַבָּנָן אוֹקְמוּהָ וחכמים פרשו 'כָּל דִּבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ מַלְאַךְ' (חגיגה יד, א) כל דיבור שהוא ענין יחוד רוח הפה נברא ממנו מלאך. וְרָזָא דְּמִלָּה בְּשַׁעְתָּא דְּנָפִיק דִּבּוּר, מִיָּד מַלְאַךְ חַד וַדַּאי נָפִיק וְאִזְדַּמַּן לְקַבְּלָא לֵיהּ, וסוד הדבר שבשעה שיוצא הדיבור, מיד מלאך שאליו מיועד הדיבור שהוא כח פעולה ודאי שומע אותו ומזדמן לקבל אותו, וְאִתְמַנֵּי עֲלֵיהּ כִּדְקָא חֲזֵי ומתמנה עליו כמו שראוי. וּמָאן אֲתַר נְפַק? אֶלָּא מֵהַהוּא דִּבּוּר וַדַּאי ומאיזה מקום יוצא הכח? אלא מאותו הדיבור ודאי. דְּאִית קוֹל וְאִית דִּבּוּר. יש קול ויש דיבור. קוֹל לְגוֹ דְּלָא אֶשְׁתְּמֹעַ קול הוא פנימי ושלא להישמע, וְדִיבּוּר לְבַר דְּאִשְׁתְּמַע ודיבור בחיצוניות הפה ונשמע, וּמִנֵּהּ נָפְקִין מַלְאָכִין אִלֵּין דְּאִתְּמָר בְּהוּ ומהדיבור יוצאים המלאכים האלה שנאמר בהם "גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ) וְלֹא בְּקוֹלוֹ בקול הדיבור נאמר, ולא סתם בקולו. דְּהָא מֵהַאי דִּבּוּר נָפְקִין וּמִינֵּיהּ נָטְלִין, שהרי מזה הדיבור נבראו, וממנו נוטלים שפעם וכוחם. אֲבָל יִשְׂרָאֵל, לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹלוֹ וַדַּאי לא נאמר בהן "קול דברו" או רק "בקולו" ולפיכך נבראו מהפנימיות ומשם נוטלים כוחם, ולכן גדולה מעלתם יותר מהמלאכים שמקומם בחיצוניות של העולמות, ואילו נשמות ישראל דִּמְחִיצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. דִּכְתִיב "כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג, כג).

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֹּלָּא יִתְתְּקַן, בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן תְּרֵין אִלָנִין אִלֵּין לְמֶהֱוֵי חַד, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ולעתיד לבא הכל יתוקן בזמן שיתחברו שתי האילנות האלה של בן יוסף ובן דוד להיות אחד כנאמר בהם "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), וְכֵיוָן דְּאִלָנִין אִתְחַבְּרוּ כֻּלְהוֹ עֲנָפִין הָכִי נָמֵי מִתְחַבְּרָן וכיוון שהאילנות התחברו, כל הענפים שהם נשמות ישראל גם כך מתחברים. על אותו הזמן נאמר. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה" (ישעיהו יא, יג) וְכוּ' דְּהָא עֲנָפִין בָּתַר שָׁרָשִׁין אַזְלָן, וְכֵיוָן דְּאִתְחַבָרוּ שָׁרָשִׁין לְעֵילָא וְתַתָּא, מִתְחַבְּרָן עֲנָפִין (דף כא' עמוד ב') נָמֵי שהרי הענפים הולכים אחרי השורשים, וכיוון שהתחברו השורשים למעלה באורות ולמטה במשיחין, מתחברים בהם גם הנשמות. דְּלֵית סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַפְרִישַׁת לוֹן, דְּאִתְּמָר בָּהּ שאין יותר סטרא אחרא שתפריד ביניהם, שנאמר בה "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח)מַאי מהו נִרְגָּן? אֶלָּא כְּמָה דְּאָמַר "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים" (משלי יח, ח)"וַיֵּרָגְנוּ" (תהלים קו, כה) וְכוּ' נרגנים מלשון מפריד ומחלק, דְּהָא סִטְרָא אַחֲרָא לָא אַפְרִישַׁת דַּרְגִּין אֶלָּא מִגּוֹ קִטְרוּגָא דִּילַהּ, דְּסָלְקַת מֵאַתְרַהּ מִתַּתָּא לְעֵילָא שאין הסטרא אחרא מפרידה בין המדרגות אלא מתוך שהיא מקטרגת, שעולה ממקומה שלמטה – למעלה.

כְּדֵין מַפְרִיד אַלּוּף דָּא אל"ף ו. דְּו' דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְא' דָּא שְׁכִינְתָּא הרי, "מפריד אלוף" הוא שמפריד אותיות אלו"ף ל-אל"ף ו'. ו' הוא הקב"ה דהיינו הזכר וא' זו השכינה בחינת נקבה. וְרָזָא דְּמִלָּה ו"א הָא ז', פִּירוּדָא בֵּין שִׁית לְשֶׁבַע, מַפְרִיד אַלּוּף וַדַּאי. וסוד חיבור ו' ו-א' הוא ז' – שבע, וע"כ הם רוצים להפריד בין ו' שהוא שש ז"א שבניינו משש ספירות – לז' שהיא השכינה המדרגה השביעית. וּלְזִמְנָא דְּתִתְעַבַּר סִטְרָא אַחֲרָא מֵעָלְמָא אִתְּמָר ובזמן שתעבור הסטרא אחרא מהעולם יאמר "הֲלוֹא מֵעַתָּה קָרָאת לִי אָבִי אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד). קָרָאת לִי אָבִי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרֵי לִשְׁכִינְתָּא בְּרָתֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, בְּזִמְנָא דְּאִתְבְּנִיאַת מִינֵּיהּ שהקב"ה שהוא ז"א קורא לשכינה בתחילה בזמן שהיא נבנית ממנו בשם בתי, כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה "לוֹ לְבַת" (אֶסְתֵּר ב, ז). לְבָתַר "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (יִרְמְיָהוּ ג, ד)בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבַּר בַּהּ, לוֹ לְבַיִת אחרי שנבנתה, היא או קורא לו אלוף נעורי אתה בזמן שמתייחד עימה שאז היא נקראת בַיִת, ואז היא אומרתכְּדֵין "חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר" (תְּהִלִּים כה, ז) הם הזמנים שינקו ממנה הסטרא אחרא הנקראים חטאות בזמן הגלות. מַאי נְעוּרַי? אֶלָּא הָכָא רָזָא כְּמָה דְּאָמַר מה כוונת נְעוּרַי? אלא כאן יש סוד כמו שאמר "כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי" (יִרְמְיָהוּ לא, יח) . דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דַּהֲווּ שְׁרָאָן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִזְעָא קַדִּישָׁא לְעָלְמָא בְּאֲבָהָן וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין בזמן שהיו ישראל מתחילים להתחזק בגזע הקדוש של העולם בזכות האבות ושנים עשר השבטים, מִיָּד אִתְּתַּקְּפַת סִטְרָא אַחֲרָא לְקִבְלַיְיהוּ וְגָלוּ לְמִצְרַיִם מיד התחזקה הסטרא אחרא כנגדם וגלו למצרים. וְזִמְנָא דָּא אִיקְּרֵי נְעוּרִים לְהוּ וַדַּאי וזמן זה של גלות מצרים נקרא עבורם נְעוּרִים ודאי.

וְתָא חֲזֵי, דִּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְקְשַׁר בְּמִצְרַיִם קִיטְרָא דִּמְסָאֲבוּתָא, דְּכֻלְּהוּ ד' קְלִיפִין אִתְקְטָרוּ תָּמָן לְשַׁלְּטָאָה עַל יִשְׂרָאֵל. בא וראה, באותו הזמן, נקשרה במצרים קשר של טומאה, שכל ד' קליפות הידועות: ענן גדול, רוח סערה, אש מתלקחת ונוגה נקשרו שם לשלוט על ישראל, וּלְקִבְלַיְיהוּ ת' שְׁנִין אִתְגְּזָרוּ עֲלַיְיהוּ לְמֶיהֱוֵי בְּפוּלְחָנָא וכנגדם נגזר על ישראל ד' מאות שנות עבדות כנגד הקשר ד' מאות מדרגות טומאה הכלולות בקשר ד' הקליפות. וְלָקֳבֵל דָּא ד' לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאוּלָה, לְמִפְרַק לְהוּ מִכֻּלְהוֹ ד', פּוּרְקָנָא שְׁלִים וכנגד אלה הקליפות נאמרו ד' לשונות של גאולה לגאול אותם מכל אותן הד' גאולה שלמה. וְאִלְמָלֵא סָבְלוּ יִשְׂרָאֵל גָּלוּתָא שְׁלִים, ואלמלא סבלו ישראל את כל ד' מאות שנות הגלות במלואן, (דף כב' עמוד א') פּוּרְקָנָא נָמֵי שְׁלִים הֲוָה, דְּלָא הֲוָה אֲבַתְרֵיהּ גָּלוּתָא ואלמלא סבלו ישראל את כל ד' מאות שנות הגלות במלואן, היתה הגאולה שלמה ולא היתה אחריה גלות נוספת כי היתה הסטרא אחרא נאבדת לחלוטין ולא היה להם קיום להתעורר, וממילא לא היה מעשה העגל. אֲבָל כֵּיוָן דְּלָא יָכִילוּ לְמִסְבַּל גָּלוּתָא, וְאִצְטְרִיךְ לְאִתְקַצְּרָא, לָא נָטְלוּ כֻּלְהוֹ קְלִיפִין כָּל דִּלְהוֹן אבל כיוון שלא יכלו לסבול כל אורך הגלות, ונצרך להתקצר למאתיים ועשר שנים, לא קבלו הקליפות את כל הראוי להם כדי להיאבד. וּלְבָתַר שְׁלָטוּ כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ בְּד' מַלְכֻיּוֹת ואחר כך שלטו אלה הקליפות כל אחד במקומו בד' מלכויות – בבל, פרס, יוון ואדום – ששלטו על ישראל. וּבְשַׁעֲתָא דְּחָבוּ בַּמַּדְבְּרָא תָּבוּ וְאִתְמַסְרוּ לְאִינּוּן ד', בְּמ' שְׁנִין דְּמַדְבְּרָא ובזמן שחטאו בעגל במדבר שבו ונמסרו לאלה הד' קליפות וכנגדן נגזר עליהם להיות ד' עשרות – מ' שנה במדבר.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה נז: עִנְיַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְ' הַמִּתְעַלֶּה עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וּבְעִלוּיוֹ מִתְעַלִּים יִשְׂרָאֵל וְכָל הַבְּרִיאָה מִשְׁתַּלֶּמֶת.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. כְּבוֹד שִׁמְךָ מִתְעַלֶּה עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכֵן הוּא מִתְעַלֶּה בָּהֶם עִלּוּי עַל עִלּוּי עַד שֶׁמִּתְדַּבֵּק תּוֹךְ הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹן שֶׁאֵין עִלּוּי יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְנֶאֶמַר בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ יְהוָֹה "וּמְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה", זֶה הַמֶּלֶךְ הַמְּרוֹמָם שֶׁכֵּן הוּא מִתְעַלֶּה תָּמִיד וְאֵינוֹ פּוֹסֵק, וּבְאוֹתוֹ הָעִלּוּי כָּל הַבְּרִיאָה שֶׁלְּךָ מִשְׁתַּלֶּמֶת, וְכֵן יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ מִתְדַּבְּקִים בּוֹ לְהַעֲלוֹת תָּמִיד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶפְסֵק לְמַעֲלָתָם כְּלָל, דִּכְתִיב "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ" וְכוּ', בָּהּ וְ"אֱמֶת יְהוָֹה" וַדַּאי לְהִסְתַּלֵּק בְּעִלּוּי וְאֵין שֶׁקֶר יָכוֹל לוֹ, שֶׁהוּא מִתְרוֹמֵם בְּעַצְמוֹ וְנִשְׂגָּב לְבַדּוֹ, הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לִשְׁלֵמוּת רְצוֹנְךָ וְכָךְ יִתְעַלּוּ עַד רוּם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "מְקִימִי מֵעָפָר דַּל מֵאַשְׁפּוֹת" וְכוּ'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 

תפילה נח: דָּן, נָחָשׁ דִּקְדוּשָּׁה. פְּעוּלָּתוֹ הִיא לִדְחוֹת הַנָּחָשׁ הַטָּמֵא וְכֹחוֹת הָרַע מֵאֲחִיזָתָם בִּקְדוּשָׁה - בְּכֹחַ הַקִּוּוּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כַּמָּה טֹרַח טוֹרְחִים יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוּר שְׁכִינָתְךָ בְּגָלוּתָם, וּמִיָּד צַדִּיק מִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה לִהְיוֹת מֵכִין מָזוֹן לְ"שַׁבָּת" שֶׁהוּא שׁ"בָּת, תִּקּוּן הַיִּחוּד לְהִתְחַבֵּר אוֹרוֹתֶיךָ בְּחִבּוּר שָׁלֵם. וְזֶה "וְהֵכִינוּ אֶת אֲשֶׁר יָבִיאוּ", וְהוּא מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהַצַּדִּיק הוּא עֶרֶב שַׁבָּת, וְלָמָּה נִקְרָא עֶרֶב אֶלָּא שֶׁבּוֹ מִתְעָרְבִים כָּל הָאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַכֹּל מְקַבֵּץ לְהָבִיא אֶל אוֹצָר אֶחָד, וְהִיא הַשְּׁכִינָה, בָּהּ "יִרְאַת יְהוָֹה הִיא אוֹצָרוֹ", וּבְכָל הַטֹּרַח הַזֶּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יֵאָמֵר בָּהֶם "וְעַמֵךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ". וְזֶה אֶרֶץ הַחַיִּים מִצַּד שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן אַחֵר אֵינָהּ אֶרֶץ הַחַיִּים שֶׁהֲרֵי רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת, וְנֶאֶמַר בָּהּ "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ" אֲבָל בְּשַׁבָּת "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָעֲרוּ" וְכוּ' וְזֶה גּוֹי שֶׁשָּׁבַת חַיָּב מִיתָה, מִיָּד הִיא יְרוּשָׁה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶאֱמַר "וַהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ" וְזֶה נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים. מַהוּ מְצָרִים? זֶה קֵץ הַיָּמִים לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵצְרָנִית לִקְדֻשָּׁה הִיא וְכָל חֵילוֹתֶיהָ, וְאֵלֶּה הֵם ת' אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה שֶׁל מִצְרַיִם, כֻּלָּם הֵם מְצָרִים שֶׁל הַשְּׁכִינָה, וְהֵם רְהָבִים מִצַּד רַהַב שֶׁשּׁוֹלֶטֶת בְּמִצְרַיִם בָּהֶם "וְלֹא פָּנָה אֶל רְהָבִים" וְכוּ', וְשָׁם עוֹמְדִים כָּל מִינֵי רְשָׁפִים קְסָמִים וּנְחָשִׁים מִצַּד שֶׁקֶר שֶׁנִּתְלָה בָּרַגְלַיִם, וְלֹא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", וּבוֹ "וַיֶאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה", וְנִמְצָא אֱמֶת בְּלֹא שֶׁקֶר, "נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים" וַדַּאי.

הֲרֵי כַּמָּה מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם", לְהַעֲבִיר שֶׁקֶר זֶה מֵעַל רַגְלַיִם, שֶׁכָּךְ יַעֲקֹב כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה נָחָשׁ שֶׁהוּא שֶׁקֶר רוֹדֵף אַחַר הָרַגְלַיִם הָאֵלֶּה שָׂם נָחָשׁ אַחֵר לְעֻמָּתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "יְהִי דָּן נָחָשׁ" וְכוּ', אֲבָל כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזֵּק נָחָשׁ זֶה הַקָּדוֹשׁ עַל אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הַטָּמֵא לְהַעֲבִיר אוֹתוֹ - לֹא מָצָא כֹּחַ יוֹתֵר כְּמוֹ קִוּוּי, פָּתַח וְאָמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה". וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ וּמִיָּד תַּחֲזִיק נָחָשׁ שֶׁלָּהֶם, הוּא מָשִׁיחַ לְהַעֲבִיר נָחָשׁ זֶה הָאַחֵר שֶׁקֶר טָמֵא, וּמִיָּד יִתְגַּלֶּה אֱמֶת בָּעוֹלָם שֶׁהוּא קוּשְׁטָא קָאֵי שֶׁהוּא עוֹמֵד אַתְּרֵי סַמְכִי, שֶׁהֵם תְּרֵין מְשִׁיחִין שֶׁבָּהֶם וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ. אֲבָל נָחָשׁ טָמֵא שֶׁקֶר וְקָאֵי אַחַד כַּרְעָא, וְזֶה הוֹד בִּזְּמַן שֶׁהִפְרִיד אוֹתוֹ מִנֶצַח, וְזֶה יָרָבְעָם שֶׁבּוֹ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל מַה לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִיד וְכוּ', וּבִזְמַן שֶׁיַּחֲזֹר לְהִתְקַשֵּׁר בּוֹ בְּדָוִד, מִיָּד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ", אֱמֶת שֶׁעוֹמֵד עַל שְׁתֵּי רַגְלַיִם. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.