Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא תלתין ותרין

פָּתַח וְאָמַר "בְּרֵאשִׁית", בְּרֵאשִׁית מַאֲמַר קַדְמָאָה לְכֹלָּא, וְאִיהוּ כְּלִיל תְּרֵין דִּבּוּרִין "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" דְאִתְּמְרוּ בְּדִבּוּרָא חֲדָא, וְתַרְוַיְיהוּ אִינוּן רְמִיזִין בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, בְּגִין דָּא בְּרֵאשִׁי"ת א"ב רֵשִׁי"ת, א"ב א' אָנֹכִי ב' לֹא יִהְיֶה לְךָ, וְכֹלָּא בְּאָת אֶחָד ב', וְאִיהִי ב' מִבְּרֵאשִׁית.
(דף עו ע"ב) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי מָאן דְּאִית לֵיהּ עַבְדָּא וְאַפִּיק לֵיהּ לְחֵירוּ מִשִּׁעִבּוּדֵיהּ, אִית לֵיהּ לְרִבּוֹנֵיהּ לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ בְּמַפְּקָנוּתָא לְחֵירוּ לְעַבְדֵּיהּ, וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאָמַר לְאַבְרָהָם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו, יג) וְכוּ' אִית לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ כַּמָּה זִמְנִין "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב)? אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל הָכָא לָא מְשַׁבַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַרְמֵיהּ דְּאַפִּיק לוֹן מִן גָלוּתָא, אֶלָּא חַמְשִׁין זִמְנִין אַדְכִּיר בְּאוֹרַיְיתָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּדַרְגָּא דְאַפִּיק לוֹן דְּאִיהוּ יוֹבְלָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה" (ויקרא כה, יא), וְאִינוּן חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה דְּאִתְמַסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי בַּר חַד דְּלָא אִתְמַסַּר לֵיהּ, וּבְגִין דָּא אַדְכִּיר חַמְשִׁין זִמְנִין בְּאוֹרַיְיתָא יְצִיאַת מִצְרָיִם. אָמַר הָא וַדַּאי אִתְיַשֵּׁב דַּעְתָּאִי.
מָאן אֱלֹהִים אֲחֵרִים? אִלֵּין מְמַנָּן דְּשַׁבְעִין אוּמִין, וְסמא"ל וְנָחָ"שׁ הָא ע"ב, בְּגִין דָּא יְהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְיתָא מִימִינָא דְאִיהוּ חֶסֶד וּמִשְּׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, דְּאִית בָּהּ שַׁבְעִין אַנְפִּין לְשֵׁזָבָא מִשַּׁבְעִין אוּמִין. וְאוֹרַיְיתָא אִתְיְיהִיבַת מִמַּיָּא וְאֶשָּׁא דְאִינוּן תְּרֵין, לְשֵׁזָבָא לְיִשְׂרָאֵל מִסמא"ל וְנָחָשׁ דְּאִינוּן מִמַּיָּא וְאֶשָּׁא, וּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), וְלָקֳבֵל שַׁבְעִין אוּמִין שַׁבְעִין נֶפֶשׁ, וּמָאן דְּעָבַר עַל שַׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), שָׁלְטִין שַׁבְעִין מְמַנָּן וְאוּמִין דְּיֵצֶר הָרָע עַל שַׁבְעִין נֶפֶשׁ.
וְכַמָּה גִלְגּוּלִין יֵתוּן לְבַר נַשׁ עַל חוֹבִין אִלֵּין, וְאִם לָא חָזַר בַּר נַשׁ בִּתְיוּבְתָּא בְּאִלֵּין גִּלְגּוּלִין, הַהוּא גוּפָא נָחִית בַּאֲבַדּוֹן, גִּלְגּוּלָא קַדְמָאָה אִצְטַבַּע בְּגַוָּון חִוָּור, וְרָכִיב נַפְשָׁא בְסוּסְיָא חִוְורָא דְאִיהוּ גוּפָא, אִם חָזַר בִּתְיוּבְתָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א, יח), וְאִם לַאו יֵתֵי בְגִלְגּוּלָא תִּנְיָינָא, וְרָכִיב בְּסוּסְיָא סוּמְקָא, וְאִם חָזַר בִּתְיוּבְתָּא אִתְּמַר בְּחוֹבָא דִילֵיהּ "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" (ישעיהו א, יח), וְאִם לָא, אִתְחַזַּר אִתְגַּלְגַּל בְּגִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה, וְרָכִיב בְּסוּסְיָא יְרוֹקָא וְדָא גּוּפָא.
וְאִינוּן מַזָּל אַרְיֵה מַזָּל שׁוֹר מַזָּל נֶשֶׁר, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא, יא) לְנַפְשָׁא בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין, דְּעָבִיד לָהּ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, "וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא), וְ"עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ" (עמוס ב, ו), "וְעַל אַרְבָּעָה" דְאִיהוּ מַזָּל אָדָם "לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ", דְּלָא יְקַלְקְלוּ לֵיהּ.
אֲבָל לְצַדִּיקַיָּא "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" (שמות כ, ה), אֲלָפִים וַדַּאי, תְּלַת גִּלְגּוּלִין בְּהוֹן אִיהוּ רָוַוח תְּלַת אַלְפִּין דְּאִינוּן עָלְמִין דִּכְסוּפִין, וּלְמָאן? לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, לְחַיָּיבַיָּא דְּאִינְהוּ לָא יַחְזְרוּן בִּתְיוּבְתָּא בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין אִלֵּין, אִתְּמַר בְּהוֹן "וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" (ויקרא כג, ל). אָמַר רַבִּי אִם כֵּן אָנָה נָחִית, אֶלָּא שֶׁבַע אַרְעִין אִינוּן, וְסָלְקִין לְשַׁבְעִין לָקֳבֵל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְשֶׁבַע אַרְעִין אִינוּן, אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גֵּיא, צִיָּה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל. וְאִינוּן שֶׁבַע מְדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם, הַהִיא נַפְשָׁא דְלָא חָזְרָה בִּתְיוּבְתָּא בְּאִלֵּין תְּלַת, נָחִית לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמָדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם אִלֵּין, וְתַמָּן אִתְנַשֵּׁי לְדָרֵי דָרִין.
וְאִם הוּא צַדִּיק אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז), אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאִם הוּא צַדִּיק אַמַּאי נָחִית תַּמָּן? אֶלָּא בְּגִין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן כָּל נַפְשָׁא וְנַפְשָׁא מֵאִלֵּין דְּהִרְהֲרוּ בִתְיוּבְתָּא וּמֵתוּ בְקַצְרוּת שְׁנִין, וְאִיהוּ טָרַח בְּגִינֵיהּ, דָּא אִיהוּ מַאֲמַר קַדְמָאָה דְאִיהוּ בְרֵאשִׁית.

תקונא תלתין ותרין

בְּרֵאשִׁית מַאֲמַר קַדְמָאָה לְכֹלָּא, וְאִיהוּ כְּלִיל תְּרֵין דִּבּוּרִין "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ" דְאִתְּמְרוּ בְּדִבּוּרָא חֲדָא, בְּרֵאשִׁית, הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן לַכֹּל, וְהוּא כוֹלֵל שְׁנֵי דִבּוּרִים, אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ, שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, וּשְׁנֵיהֶם רְמוּזִים בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, בְּגִין דָּא בְּרֵאשִׁי"ת א"ב רֵשִׁי"ת, א"ב א' אָנֹכִי ב' לֹא יִהְיֶה לְךָ, בִּגְלַל זֶה בְּרֵאשִׁי"ת, א"ב רֵשִׁי"ת, א"ב א' אָנֹכִי ב' לֹא יִהְיֶה לְךָ, וְכֹלָּא בְּאָת אֶחָד ב', וְאִיהִי ב' מִבְּרֵאשִׁית וְהַכֹּל בְּאוֹת אַחַת ב', וְהִיא ב' מִבְּרֵאשִׁית.
 (דף עו ע"ב) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְכִי מָאן דְּאִית לֵיהּ עַבְדָּא וְאַפִּיק לֵיהּ לְחֵירוּ מִשִּׁעִבּוּדֵיהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶבֶד וְהוֹצִיא אוֹתוֹ לַחֵרוּת מִשִּׁעְבּוּדוֹ, אִית לֵיהּ לְרִבּוֹנֵיהּ לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ בְּמַפְּקָנוּתָא לְחֵירוּ לְעַבְדֵּיהּ, יֵשׁ לְרִבּוֹנוֹ לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּהוֹצָאָה לַחֵרוּת שֶׁל עַבְדּוֹ?
וְכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאָמַר לְאַבְרָהָם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו, יג) וְכוּ' אִית לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ כַּמָּה זִמְנִין "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב)וְכִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְכוּ', יֵשׁ לְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ כַּמָּה פְעָמִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם?
אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל הָכָא לָא מְשַׁבַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גַרְמֵיהּ דְּאַפִּיק לוֹן מִן גָלוּתָא, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַדַּאי כָּךְ הוּא, אֲבָל כָּאן לֹא מְשַׁבֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם מִן הַגָּלוּת, אֶלָּא חַמְשִׁין זִמְנִין אַדְכִּיר בְּאוֹרַיְיתָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, אֶלָּא חֲמִשִּׁים פַּעַם הִזְכִּיר בַּתּוֹרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם,  לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּדַרְגָּא דְאַפִּיק לוֹן דְּאִיהוּ יוֹבְלָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה" (ויקרא כה, יא)לְהוֹדִיעַ הַדַּרְגָּה שֶׁהוֹצִיאָה אוֹתָם, שֶׁהִיא הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאִינוּן חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה דְּאִתְמַסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי וְהֵם חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה שֶׁנִּמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְסִינַי, בַּר חַד דְּלָא אִתְמַסַּר לֵיהּ, וּבְגִין דָּא אַדְכִּיר חַמְשִׁין זִמְנִין בְּאוֹרַיְיתָא יְצִיאַת מִצְרָיִם. פְּרָט לְאֶחָד שֶׁלֹּא נִמְסַר לוֹ, וְלָכֵן הִזְכִּיר חֲמִשִּׁים פַּעַם בַּתּוֹרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם. אָמַר הָא וַדַּאי אִתְיַשֵּׁב דַּעְתָּאִי. אָמַר, הֲרֵי וַדַּאי הִתְיַשְּׁבָה דַעְתִּי.
מָאן אֱלֹהִים אֲחֵרִים? אִלֵּין מְמַנָּן דְּשַׁבְעִין אוּמִין, וְסמא"ל וְנָחָ"שׁ הָא ע"ב, מִי זֶה אֱלֹהִים אֲחֵרִים? אֵלּוּ הַמְמֻנִּים שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וְסמא"ל וְנָחָ"שׁ הֲרֵי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, בְּגִין דָּא יְהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹרַיְיתָא מִימִינָא דְאִיהוּ חֶסֶד וּמִשְּׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, בִּגְלַל זֶה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָה מִיָּמִין, שֶׁהוּא חֶסֶד, וּמִשְּׂמֹאל שֶׁהוּא גְבוּרָה, דְּאִית בָּהּ שַׁבְעִין אַנְפִּין לְשֵׁזָבָא מִשַּׁבְעִין אוּמִין. שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁבְעִים פָּנִים לְהִנָּצֵל מִשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, וְאוֹרַיְיתָא אִתְיְיהִיבַת מִמַּיָּא וְאֶשָּׁא דְאִינוּן תְּרֵין, לְשֵׁזָבָא לְיִשְׂרָאֵל מִסמא"ל וְנָחָשׁ וְהַתּוֹרָה נִתְּנָה מִמַּיִם וְאֵשׁ, שֶׁהֵם שְׁנַיִם, לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל מִסמא"ל וְנָחָשׁ, דְּאִינוּן מִמַּיָּא וְאֶשָּׁא, וּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב)שֶׁהֵם מִמַּיִם וְאֵשׁ, וּבִגְלָלָם נֶאֱמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, וְלָקֳבֵל שַׁבְעִין אוּמִין שַׁבְעִין נֶפֶשׁ, וּמָאן דְּעָבַר עַל שַׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), שָׁלְטִין שַׁבְעִין מְמַנָּן וְאוּמִין דְּיֵצֶר הָרָע עַל שַׁבְעִין נֶפֶשׁ. וּכְנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וּמִי שֶׁעוֹבֵר עַל שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, שׁוֹלְטִים שִׁבְעִים מְמֻנִּים וְאֻמּוֹת שֶׁל יֵצֶר הָרָע עַל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ.
 
וְכַמָּה גִלְגּוּלִין יֵתוּן לְבַר נַשׁ עַל חוֹבִין אִלֵּין, וְאִם לָא חָזַר בַּר נַשׁ בִּתְיוּבְתָּא בְּאִלֵּין גִּלְגּוּלִין, וְכַמָּה גִלְגּוּלִים יָבֹאוּ לָאָדָם עַל הַחֲטָאִים הַלָּלוּ, וְאִם לֹא חוֹזֵר הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה בַּגִּלְגּוּלִים הַלָּלוּ, הַהוּא גוּפָא נָחִית בַּאֲבַדּוֹן, גִּלְגּוּלָא קַדְמָאָה אִצְטַבַּע בְּגַוָּון חִוָּור, אוֹתוֹ הַגּוּף יוֹרֵד לַאֲבַדּוֹן, הַגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן נִצְבָּע בְּצֶבַע לָבָן, וְרָכִיב נַפְשָׁא בְסוּסְיָא חִוְורָא דְאִיהוּ גוּפָא,  וְרוֹכֶבֶת הַנֶּפֶשׁ עַל סוּס לָבָן שֶׁהִיא הַגּוּף, אִם חָזַר בִּתְיוּבְתָּא אִתְּמַר בֵּיהּ "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א, יח)וְאִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, נֶאֱמַר בּוֹ אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ,  וְאִם לַאו יֵתֵי בְגִלְגּוּלָא תִּנְיָינָא, וְרָכִיב בְּסוּסְיָא סוּמְקָא, וְאִם לֹא, יָבֹא בְגִלְגּוּל שֵׁנִי, וְרוֹכֵב עַל סוּס אָדֹם, וְאִם חָזַר בִּתְיוּבְתָּא אִתְּמַר בְּחוֹבָא דִילֵיהּ "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" (ישעיהו א, יח)וְאִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה נֶאֱמַר עַל חֶטְאוֹ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ, וְאִם לָא, אִתְחַזַּר אִתְגַּלְגַּל בְּגִלְגּוּלָא תְּלִיתָאָה, וְרָכִיב בְּסוּסְיָא יְרוֹקָא וְדָא גּוּפָא. וְאִם לֹא, חוֹזֵר וּמִתְגַּלְגֵּל בְּגִלְגּוּל שְׁלִישִׁי, וְרוֹכֵב עַל סוּס יָרֹק, וְזֶה הַגּוּף.
 
וְאִינוּן מַזָּל אַרְיֵה מַזָּל שׁוֹר מַזָּל נֶשֶׁר, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט)וְהֵם מַזַּל אַרְיֵה, מַזַּל שׁוֹר, מַזַּל נֶשֶׁר, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר, "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ" (שמות כא, יא) לְנַפְשָׁא בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין, דְּעָבִיד לָהּ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, "וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף" (שמות כא, יא)וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָּהּ, לַנֶּפֶשׁ, בִּשְׁלֹשָׁה גִלְגּוּלִים, שֶׁעוֹשֶׂה לָהּ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף,  וְ"עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ" (עמוס ב, ו), "וְעַל אַרְבָּעָה" דְאִיהוּ מַזָּל אָדָם "לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ", דְּלָא יְקַלְקְלוּ לֵיהּ. וְעַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, וְעַל אַרְבָּעָה, שֶׁהוּא מַזַּל אָדָם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ אוֹתוֹ.
 
אֲבָל לְצַדִּיקַיָּא "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" (שמות כ, ה), אֲלָפִים וַדַּאי, תְּלַת גִּלְגּוּלִין בְּהוֹן אִיהוּ רָוַוח תְּלַת אַלְפִּין אֲבָל לַצַּדִּיקִים, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים, אֲלָפִים וַדַּאי, שְׁלֹשָׁה גִלְגּוּלִים בָּהֶם הוּא מַרְוִיחַ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים, דְּאִינוּן עָלְמִין דִּכְסוּפִין,  שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת שֶׁל כִּסּוּפִים, וּלְמָאן? לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו, לְחַיָּיבַיָּא דְּאִינְהוּ לָא יַחְזְרוּן בִּתְיוּבְתָּא בִּתְלַת גִּלְגּוּלִין אִלֵּין, אִתְּמַר בְּהוֹן "וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ" (ויקרא כג, ל)וּלְמִי? לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו. לָרְשָׁעִים שֶׁהֵם לֹא יַחְזְרוּ בִתְשׁוּבָה בִּשְׁלֹשֶׁת הַגִּלְגּוּלִים הַלָּלוּ, נֶאֱמַר בָּהֶם וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. אָמַר רַבִּי אִם כֵּן אָנָה נָחִית, אֶלָּא שֶׁבַע אַרְעִין אִינוּן, וְסָלְקִין לְשַׁבְעִין לָקֳבֵל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, אָמַר: רַבִּי, אִם כֵּן אֲנִי יוֹרֵד, אֶלָּא שֶׁבַע אֲרָצוֹת הֵן, וְעוֹלִים לְשִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְשֶׁבַע אַרְעִין אִינוּן, אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גֵּיא, צִיָּה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל. וְשֶׁבַע אֲרָצוֹת הֵן:  אֶרֶץ, אֲדָמָה, אַרְקָא, גֵּיא, צִיָּה, נְשִׁיָּה, תֵּבֵל, וְאִינוּן שֶׁבַע מְדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם, וְהֵם שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנֹּם. הַהִיא נַפְשָׁא דְלָא חָזְרָה בִּתְיוּבְתָּא בְּאִלֵּין תְּלַת, נָחִית לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמָדוֹרִין דְּגֵיהִנָּם אִלֵּין, אוֹתָהּ נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא חָזְרָה בִתְשׁוּבָה בִּשְׁלֹשֶׁת אֵלֶּה, מוֹרִיד אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְדוֹרֵי הַגֵּיהִנֹּם הַלָּלוּ,  וְתַמָּן אִתְנַשֵּׁי לְדָרֵי דָרִין. וְשָׁם נִשְׁכַּחַת לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.
וְאִם הוּא צַדִּיק אִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד, טז)וְאִם הוּא צַדִּיק, נֶאֱמַר בּוֹ כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאִם הוּא צַדִּיק אַמַּאי נָחִית תַּמָּן? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְאִם הוּא צַדִּיק, לָמָּה יֵרֵד לְשָׁם?  אֶלָּא בְּגִין לְאַפָּקָא מִתַּמָּן כָּל נַפְשָׁא וְנַפְשָׁא מֵאִלֵּין דְּהִרְהֲרוּ בִתְיוּבְתָּא וּמֵתוּ בְקַצְרוּת שְׁנִין, וְאִיהוּ טָרַח בְּגִינֵיהּ, אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹצִיא מִשָּׁם כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁהִרְהֲרוּ תְשׁוּבָה וּמֵתוּ בְּקִצּוּר שָׁנִים, וְהוּא טוֹרֵחַ בִּשְׁבִילוֹ, דָּא אִיהוּ מַאֲמַר קַדְמָאָה דְאִיהוּ בְרֵאשִׁית. זֶהוּ מַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְרֵאשִׁית.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא דִּלְגַו שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה אִתְתְּקָפוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאוֹרַיְתָא כֹּלָּא הָכִי, אַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפַּשְׁטַת, כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא (דף ד' עמוד ב') בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) יהו"ה דָּא כְּלָלָא דהוי"ה קַדִּישָׁא, וּשְׁמוֹ דָּא חֶרֶב לַיהֹוָה, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד.

וְאוֹרַיְתָא נָעִיץ סוּפָה בִּתְחִלָּתָהּ, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ', אִלֵּין קְרִאֵי דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּשִׁבְעִים תִּיקּוּנִין, לְאַשְׁלָמָא בְּהוּ תִּיקּוּנִין לִשְׁכִינְתָּא בְּשֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים בְּרָזָא דְּאֶחָד. וְרָזָא דָּא וִֹּ חוֹלָם חִירִק שׁוּרֻק, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא וְדָא א' - י' לְעֵילָא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ שׁוּרֻק מִתְקַשֵּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר בְּרָזָא דְּאֶחָד א' וַדַּאי.

(דף ה' עמוד א') תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" בְּזִמְנָא דְּיִתְנַצְּצוּן נְצִיצִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, דְּהָא נְהוֹרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי הָכִי לְתַתָּא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וּבֵיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". וְכַמָּה נְצִיצִין יִתְנוֹצְצוֹן מִתַּמָּן לְכָל סְטַר, וְרָזָא דָּא וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, אִלֵּין נְצִיצִין דְּמִתְנַצְּצָן מִנְּהוֹרָא דְּעֲלַיְיהוּ, דְּאִתִחֲזוּן כְּגוֹן כּוֹכְבַיָּא לְכָל סְטַר. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַתְקָנָא לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וּלְאַשְׁרָאָה לָהּ עַל רֵישָׁא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאִינּוּן תְּרֵין, חַד מִסִּטְרָא דִּלֵאָה וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְחַד מִסִּטְרָא דְּרָחֵל וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.

"הָרַבִּים", אִלֵּין אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בָּהּ. 'וּמִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם' (נדרים לח ע"ב) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, בְּגִין כָּךְ פָּחוֹת מִן דָּא לָא אִשְׁתְּכַח. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא לָא אִשְׁתָּנִי לְעָלְמִין. וְאִית רַבִּים מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן כְּמָה דַּאֲמִינָא, וּבְהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים (הקדמת ת"ז א ע"ב) דִּשְׁכִינְתָּא בְּאֲבָהָן אִתְקַשְּׁרַת לְמֶיהֱוֵי רְתִיכָא שְׁלֵמָתָא בְּד' סַמְכִין כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ 'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה' (ברכות ח.).

וְרָזָא דְּמִלָּה 'יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים' (ברכות ט.) דְּצַדִּיק אִיהוּ יָחִיד, וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִיהוּ לָא יָכִיל לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד, י) דְּלֵית חֵילָא לְהַהוּא צַדִּיק לְמֵיעַל בְּיָמָא. (דף ה' עמוד ב') וְרָזָא דָּא "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) דְּאִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּרַשׁ מִשְּׁכִינְתָּא? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא "בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ" (ישעיהו יב, ו), דְּאִיהוּ בְּגוֹ שְׁכִינְתָּא קָאִים וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ. אֶלָּא "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט), מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. בְּגִין כָּךְ בְּהַהוּא זִמְנָא אִצְטְרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְפָא בַּה.

וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא דִּלְגַו שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה אִתְתְּקָפוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. וישראל התחזקו בפנימיות שם הוי"ה הקדוש, לכן בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאוֹרַיְתָא כֹּלָּא הָכִי, להודיע שהתורה כולה היא בסוד הזה, אַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפַּשְׁטַת, כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא (דף ד' עמוד ב')  בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שאף על גב שלהרבה צדדים מתפשטת, הכל בכללות אחד, בסוד אחדות השם הקדוש "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) יהו"ה דָּא כְּלָלָא דהוי"ה קַדִּישָׁא, וּשְׁמוֹ דָּא חֶרֶב לַיהֹוָה, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד. שם יהו"ה שבפסוק הוא כללות של ההוי"ה הקדושה, ושמו היא המלכות והיא סוד החרב ליהו"ה כמבואר לעיל, הכל בסוד אח"ד.

התורה נעוץ סופה בתחילתה בסוד ניקודי האות ו' המעידים על א' – אלופו של עולם.

וְאוֹרַיְתָא נָעִיץ סוּפָה בִּתְחִלָּתָהּ, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, והתורה נעוץ סופה בתחילתה, להחזיר הכל בכללות אחת, וזה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, אוְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב)  וְכוּ', אִלֵּין קְרִאֵי דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּשִׁבְעִים תִּיקּוּנִין, ואלו הפסוקים שנתקנו בעבורם שבעים תיקונים לְאַשְׁלָמָא בְּהוּ תִּיקּוּנִין לִשְׁכִינְתָּא,  בְּשֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים בְּרָזָא דְּאֶחָד. להשלים בהם את תיקוני השכינה בתחילה ובסוף להתקן בתיקון שלם בסוד אחד. וְרָזָא דָּא וזה סוד וִֹּ חוֹלָם חִירִק שׁוּרֻק, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא סוד אות ו' שהיא תורה שבכתב המנוקדת בג' ניקודין עליונים, אמצעיים ותחתונים וכולם נקשרים בקשר אחד, וְדָא א' – י' לְעֵילָא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ שׁוּרֻק מִתְקַשֵּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר בְּרָזָא דְּאֶחָד א' וַדַּאי. וזה סוד א' שצורתה, י' למעלה כנגד החולם, י' למטה כנגד החיריק, ו' באמצע כנגד שורוק.  י' י' ו' עולים בגימ' כ"ו גימ' יהו"ה, וכך הכל חוזר בסוד אחד – א' ודאי המעידה על אלופו של עולם. 

מצדיקי הכוכבים – ב' משיחין המקבלים הארה עתיק ומהם מאירים כלל ישראל.

(דף ה' עמוד א') תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' שוב פתח אליהו נביאה ואמר רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" בְּזִמְנָא דְּיִתְנַצְּצוּן נְצִיצִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, בזמן שיתנוצצו ניצוצין עליונים מצד עציקא קדישא על ראש המלך / ז"א,  דְּהָא נְהוֹרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי הָכִי לְתַתָּא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, זה אור עתיקא קדישא שורה כך למטה על שני המשיחין שנאמר בהם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וּבֵיהּ ובו "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". וְכַמָּה נְצִיצִין יִתְנוֹצְצוֹן מִתַּמָּן לְכָל סְטַר, וכמה ניצוצין יתנוצצו משם לכל צד, וְרָזָא דָּא וזה סוד וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, אִלֵּין נְצִיצִין דְּמִתְנַצְּצָן מִנְּהוֹרָא דְּעֲלַיְיהוּ, דְּאִתִחֲזוּן כְּגוֹן כּוֹכְבַיָּא לְכָל סְטַר. אלו ניצוצין שמתנוצצים מהאור שעליהם, ונראים כמו הכוכבים לכל צד.  וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַתְקָנָא לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וּלְאַשְׁרָאָה לָהּ עַל רֵישָׁא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. ומצדיקי הרבים הם שני המשיחין שעומדים לתקן את השכינה, ולהשרותה על ראשיהן של כל ישראל, וְאִינּוּן תְּרֵין, חַד מִסִּטְרָא דִּלֵאָה וְדָא ואילו שניים: חד מצד לאה והוא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְחַד מִסִּטְרָא דְּרָחֵל ואחד מצד רחל והוא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.

מיעוט רבים שניים – חיבור קודשא ב"ה ושכינתא לעולם.

וְדָא "הָרַבִּים", אִלֵּין אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בָּהּ. וזה הרבים, אלו האבות שמחברים בשכינה, 'וּמִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם' (נדרים לח ע"ב) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, אלו קודשא ב"ה ושכינתא, שלא נפרדים זה מזה לעולמים, בְּגִין כָּךְ פָּחוֹת מִן דָּא לָא אִשְׁתְּכַח. לכן פחות מזה, לא נמצא, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא לָא אִשְׁתָּנִי לְעָלְמִין. שהחיבור בין קודשא ב"ה לגבי השכינה לא משתנה לעולמים, וכל מה שנראה בגלות כאלו הם ח"ו הם נפרדים אינו אלא רק לגבי השפע שנמנע מלרדת עבור התחתונים ולכן נראה ח"ו כפירוד.

האבות הם המרכבה כשמתחברים בשכינה.

וְאִית רַבִּים מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן כְּמָה דַּאֲמִינָא, ויש רבים מצד שלושת האבות כמו שנאמר, ובהם וּבְהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים (הקדמת ת"ז א ע"ב) דִּשְׁכִינְתָּא בְּאֲבָהָן אִתְקַשְּׁרַת לְמֶיהֱוֵי רְתִיכָא שְׁלֵמָתָא בְּד' סַמְכִין כִּדְקָא יָאוּת. שכשכינה בסוד מלכות נקשרת באבות כדי להיות מרכבה שלמה בארבעת רגליה כמו שראוי, כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה 'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה' (ברכות ח.)

בגלות היסוד אינו משפיע במלכות והתפארת קשור בפנימיות המלכות.

וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים' (ברכות ט.) דְּצַדִּיק אִיהוּ יָחִיד, וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִיהוּ לָא יָכִיל לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, צדיק / יסוד הוא יחיד ובזמן הגלות הוא אינו יכול להקים את השכינה לבדו, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אלא הקדוש ב"ה שהוא המלך ת"ת שנאמר בו "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בזמן שעליו נאמר "בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד, י) דְּלֵית חֵילָא לְהַהוּא צַדִּיק לְמֵיעַל בְּיָמָא. שאין בו כוח ליסוד לכנוס בים שהיא המלכות, (דף ה' עמוד ב')  וְרָזָא דָּא וסוד זה "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) דְּאִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּרַשׁ מִשְּׁכִינְתָּא? ואם תאמר שקודשא ב"ה נפרד מהשכינה? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא "בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ" (ישעיהו יב, ו), דְּאִיהוּ בְּגוֹ שְׁכִינְתָּא קָאִים וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ. שהוא נמצא בחיבור תמידי בתוך השכינה ולא נפרד ממנה, אֶלָּא "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט)מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. מצד היסוד שהיינו להשפיע לה שפע בעבור התחתונים, בְּגִין כָּךְ בְּהַהוּא זִמְנָא אִצְטְרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְפָא בַּה. לכן באותו הזמן צריך קודשא ב"ה להתחזק בקשר הזה שבפנימיותה.

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה שט"ו: פרוד אותיות שם אדנ"י גרם לישראל שיתפזרו בגלות. בכח היחוד יחבר האותיות כאחד ויקבץ פזורי ישראל.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "קַבֵּץ נִדָּחֵנוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" שֶׁהֵם ד' אוֹתִיּוֹת אדנ"י. בִּזְמַן שֶׁס"א שָׁלְטָה גָּרְמָה פֵּרוּד בֵּינֵיהֶם, וְיִשְׂרָאֵל שֶׁתְּלוּיִם מִשָּׁם בְּד' דְּגָלִים שֶׁסּוֹבְבִים לָאָרוֹן, וְאָרוֹן זֶה יהו"ה, "אֲרוֹן בְּרִית יְהוָֹה" וַדַּאי, ד' אוֹתִיּוֹת אדנ"י סוֹבְבִים אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר". וְכֵן יִשְׂרָאֵל נִתְפַּזְּרוּ לְד' כַּנְפוֹת הָעוֹלָם עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר יִחוּדְךָ עֲלֵיהֶם, וּמִיָּד אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד, וְכֵן יִשְׂרָאֵל יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד בְּמָקוֹם אֶחָד, וּבַמִּדְבָּר נִתְקְנוּ בְּסוֹד ד' דְּגָלִים וּלְאַחַר כָּךְ נִכְנְסוּ לָאָרֶץ לְהִתְקַשֵּׁר הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, תְּקַנֵּא בְּיִחוּדְךָ וּמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה שי"ו: חילול השבת גרם לשבי, עד שיתגלה היחוד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, וְזֶה שַׁבָּת שֶׁנַּעֲשָׂה שְבִית, לָמָּה? אֶלָּא לְפִי שֶׁהִכְנִיסוּ יוֹ"ד זֶה אֶל הֶחָלָל שֶׁלָּהּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" וְנַעֲשָׂה שְבִית, מִיָּד "הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר", וְנֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, "אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת". וְעִם כָּל זֶה בִּזְמַן שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה הֲרֵי הַכֹּל יִתְתַּקַּן, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנָס שָׁם יִשָּׁאֵר מְשֻׁעְבָּד וּכְתִיב "בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד", וְלֹא יֵצֵא מִשָּׁם.... אֶלָּא בּוֹ "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם", וְזֶה תּוֹסֶפֶת מֵחוֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, בּוֹ, "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָֹה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" דַּיְקָא, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ וְיַחְזְרוּ כָּל רַע לְטוֹב וְנִשְׂמַח בְּךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.