תיקון גילוי היחוד – הדף היומי ד' בתמוז
תיקוני זוהר רשב"י – רישא.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל – סופא.
תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ”י. וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. וְרָזָא דָּא ‘אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ’, אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָא. כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב “מַלְכֵי צְבָאוֹת” (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין. “יִדֹּדוּן” תְּרֵין. “יִדֹּדוּן” תְּרֵין. הָא ד’. אִלֵּין ד’ דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. כְּדֵין “וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל” (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא. וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ “וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ” (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא.
וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ “בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה” (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב “וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ” (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא לְמֵיקָם בֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרְגוּן וְלָא יְעַרְבְּבוּן סְטַר קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ בֵּיתָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ, בְּגִין דִּיהוֹן מֻפְרָשִׁין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי “בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה” (משלי טו, כה), בְּגִין דְּיָתִּיר אִתְגָּאָן סִטְרִין אִלֵּין, דְּלָא אִתְחָזֵי. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא בֵּיתָא דָּא מֵעָלְמָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַטִּיל בֵּיתָא דָּא מִינַּיְיהוּ, אִינוּן אָזְלִין כִּכְלָבִין כְּפִינִין, וְאַהַדְרָן אַנְפִּין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא. בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיקָם לְקִבְלַיְיהוּ בְּחֵילָא תַּקִּיפָא.
תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא גּוֹג רַשִׁיעָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבֵיתָא דָּא יִתְהָרֵס, יִתְבַּדְּרוּן אִינוּן דַּרְגִּין הָכָא וְהָכָא, דְּלָא יֵכְלוּן לְמֵיקָם. עַד דְּמִינַּיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן מָאן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן, וְיִבְעוּן לְאַהַדְרָא אַנְפִּין לְקוּדְשָׁא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב “וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ” (זכריה ב, ט). בְּגִין כָּךְ “בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה” (משלי טו, כה). כְּדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא “וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה” (משלי טו, כה), דָּא גְּבוּל דְּבֵיהּ “וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ” (בראשית א, ד).
תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(דף קיא ע"ב) אַדְהָכִי הָא רַבִּי פִּנְחָס קָא נָחִית מִמְּתִיבְתָּא עִלָּאָה, וְאִתְחַזֵּי תְּחוֹת טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לֵיהּ, מַאי "הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), וְכִי עַל הָאָרֶץ אִתְעֲבִיד הֶבֶל? אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ" (בראשית ב, ו), דְּאִית "הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), הֲבַל דִּצְלוֹתִין וַהֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא אִתְעֲבִיד עַל אַרְעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). וּמַאי נִיהוּ הֶבֶל דְּאִתְעֲבִיד עֲלֵיהּ? אֶלָּא הֲפוֹךְ הֶבֶ"ל וְתִשְׁכְּחֵיהּ הַלֵּ"ב, וּמִנֵּיהּ נָפִיק הֲבַל, וְדָא נֶפֶשׁ וּבֵיהּ סָלִיק דִּבּוּר, רוּחָא נָפִיק מֵאוּדְנָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וּמִנֵּיהּ נָפִיק קָלָא, וְקָלָא אִיהוּ אִילָנָא, דְאִתְפַּלַּג לְכַמָּה קָלִין דְּאִינוּן עַנְפִין דְּאִילָנָא, וְאִיבָּא דִילֵיהּ דִּבּוּר, וְתַרְוַיְיהוּ עֵץ פְּרִי, וְאִינוּן גּוּף וּבְרִית, דָּא עֵץ ו', וְדָא פְּרִי י' אוֹת הַבְּרִית.
ה' תַּתָּאָה שָׁרְשָׁא דְאִילָנָא, דְאִית בֵּיהּ תְּלַת וָוִי"ן לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּש', ה' עִלָּאָה תְּלַת עַנְפִין, וְאִינוּן תְּלַת וָוִי"ן מִן 'וַיִּסַּע' 'וַיָּבֹא' 'וַיֵּט', הַאי אִיהוּ עֵץ הַחַיִּים דְּאַעֲקַר עַנְפּוֹי דְּקִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְאִסְתַּלַּק אִיבָּא, וְאִתְּמַר בְּאִלָנָא "גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי" (דניאל ד, יא) וְכוּ', בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ, דְאִיהוּ ה' תַּתָּאָה, אִסְתַּלַּק הו"י וְאִשְׁתָּאַר ה', וּבְגִין דָּא 'שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוִ"י הַלַּיְלָה, וּבְכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹאֵג כָּאֲרִי' וְכוּ', ה' דְּהַלַּיְלָה עֲלָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שׁוֹאֵג בְּשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת דְּתַמָּן הו"י, תַּמָּן הו"י אִיהוּ וַדַּאי.
וּמְנָא לָן דְּאַעֲקַר אָדָם אִילָנָא וְאִיבָּא וְעַנְפִין דִּילֵיהּ, וְלָא אִשְׁתָּאַר תַּמָּן אֶלָּא שָׁרְשָׁא דְאִיהִי ה' תַּתָּאָה? הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט), כְּגַוְונָא דְאֵיכָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), אֵיךְ ה' יָשְׁבָה בָדָד, בְּגִין דָּא אִתְגַּלְגַּל אָדָם בִּתְלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן עַנְפִין דְּאִילָנָא וְגוּפָא וְאִיבָּא דְאִילָנָא, וְאִתְתַּקַּן מַה דְּאַעֲקַר. נָחִית בְּאַבְרָם וְנָטַע בֵּיהּ ה' דְּאִיהִי עַנְפִין דְּאִילָנָא, נָחִית בְּיִצְחָק וְעָבִיד אִיבָּא דְאִיהוּ י' מִן יִצְחָק, נָחִית בְּיַעֲקֹב וְנָטַע בֵּיהּ ו' דְּאִיהוּ אִילָנָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ וֵאלֹהֵי יַעֲקוֹב.
לְבָתַר אָתָא מֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), שַׁגַּם זֶה הֶבֶל, וְנָחִית חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, דְאִיהִי שָׁרְשָׁא דְאִלָנָא, וְאַשְׁלִים אִילָנָא בִשְׁמָא דְיְהֹוָה, וּבְגִין דָּא אִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ שֵׁם יְהֹוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), "כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהֹוָה" (שמות ד, א), דְּלַאֲבָהָן לָא אִתְגְּלִי לוֹן, בְּגִין דְּלָא הֲוָה שְׁלִים שְׁמָא בַּאֲבָהָן, לָא אִתְגַּלְיָא לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), בַּמֶּה דְחָב אָדָם אִתְתַּקַּן, וּבַמֶּה דְחָב הֶבֶל אִתְתַּקַּן, וְאִתְחַזַּר כֹּלָּא בְתִקּוּנֵיהּ בְּעַנְפּוֹי בְּשָׁרְשׁוֹי בְּגוּפֵיהּ בְּאִיבֵּיהּ, וְכֹלָּא אִשְׁתַּלִּים בְּ-בַר דְּאִיהוּ מֹשֶׁה, ב"ר מִן בְּרֵ'אשִׁית, מַה דַּהֲוָה שֵׁת נָחִית תַּמָּן י' וְאִתְעֲבִיד שִׁי"ת, וּמַתְחִיל בְּב' דְּאִיהִי בְרָכָה לְאַפָּקָא אַרְעָא מִלְּוָוטַיָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" (בראשית ג, יז), וּלְבָתַר נָחִית ר' עֲלָהּ דְאִיהִי רֵאשִׁית חָכְמָה, וְכַד קָרִיב לְטוּרָא דְסִינַי נָחִית א' מִן בְּרֵאשִׁית דְּאִיהִי אָנֹכִי, וְנָחִית עֲלָהּ כֶּתֶר, דְּאִינוּן אַתְוָון דְּעֶשֶׁר אֲמִירָן, וְאִשְׁתַּלִּים אִילָנָא בְכָל תִּקּוּנִין דִּילֵיהּ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
(דף קיא ע"ב) אַדְהָכִי הָא רַבִּי פִּנְחָס קָא נָחִית מִמְּתִיבְתָּא עִלָּאָה, וְאִתְחַזֵּי תְּחוֹת טוּלָא דְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לֵיהּ, בֵּינְתַיִם הִנֵּה רַבִּי פִּנְחָס שֶׁיּוֹרֵד מֵהַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה, וְנִרְאָה תַחַת צִלּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לוֹ: מַאי "הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), וְכִי עַל הָאָרֶץ אִתְעֲבִיד הֶבֶל? מַה זֶּה הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, וְכִי עַל הָאָרֶץ נַעֲשָׂה הֶבֶל? אֶלָּא כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ" (בראשית ב, ו), אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, דְּאִית "הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ" (קהלת ח, יד), שֶׁיֵּשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, הֲבַל דִּצְלוֹתִין וַהֲבַל דְּאוֹרַיְיתָא אִתְעֲבִיד עַל אַרְעָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א) הַהֶבֶל שֶׁל תְּפִלּוֹת וְהַהֶבֶל שֶׁל הַתּוֹרָה נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, וּמַאי נִיהוּ הֶבֶל דְּאִתְעֲבִיד עֲלֵיהּ? וּמַהוּ הַהֶבֶל שֶׁנַּעֲשָׂה עָלֶיהָ? אֶלָּא הֲפוֹךְ הֶבֶ"ל וְתִשְׁכְּחֵיהּ הַלֵּ"ב, וּמִנֵּיהּ נָפִיק הֲבַל, וְדָא נֶפֶשׁ וּבֵיהּ סָלִיק דִּבּוּר, אֶלָּא הֲפֹךְ הֶבֶל וְתִמְצָא הַלֵּב, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא הֶבֶל, וְזוֹ הַנֶּפֶשׁ, וּבָהּ עוֹלֶה הַדִּבּוּר, רוּחָא נָפִיק מֵאוּדְנָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וּמִנֵּיהּ נָפִיק קָלָא, הָרוּחַ יוֹצֵאת מֵאֹזֶן שְׂמֹאל שֶׁל הַלֵּב, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא הַקּוֹל, וְקָלָא אִיהוּ אִילָנָא, דְאִתְפַּלַּג לְכַמָּה קָלִין דְּאִינוּן עַנְפִין דְּאִילָנָא, וְהַקּוֹל הוּא הָאִילָן, שֶׁנֶּחֱלָק לְכַמָּה קוֹלוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי הָאִילָן, וְאִיבָּא דִילֵיהּ דִּבּוּר, וְתַרְוַיְיהוּ עֵץ פְּרִי, וְאִינוּן גּוּף וּבְרִית, דָּא עֵץ ו', וְדָא פְּרִי י' אוֹת הַבְּרִית, וְהַפְּרִי שֶׁלּוֹ הוּא הַדִּבּוּר, וּשְׁנֵיהֶם עֵץ פְּרִי, וְהֵם גּוּף וּבְרִית, הָעֵץ זֶה ו', וְהַפְּרִי זֶה י', אוֹת הַבְּרִית.
ה' תַּתָּאָה שָׁרְשָׁא דְאִילָנָא, דְאִית בֵּיהּ תְּלַת וָוִי"ן לָקֳבֵל תְּלַת עַנְפִין דְּש', ה' הַתַּחְתּוֹנָה שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה וָוִי"ם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה הָעֲנָפִים שֶׁל ש, ה' עִלָּאָה תְּלַת עַנְפִין, וְאִינוּן תְּלַת וָוִי"ן מִן 'וַיִּסַּע' 'וַיָּבֹא' 'וַיֵּט', ה' הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְהֵם שְׁלֹשֶׁת הַוָּוִי"ם מִן וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, הַאי אִיהוּ עֵץ הַחַיִּים דְּאַעֲקַר עַנְפּוֹי דְּקִצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְאִסְתַּלַּק אִיבָּא, זֶהוּ עֵץ הַחַיִּים שֶׁעָקַר עֲנָפָיו, שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת וְהִסְתַּלֵּק הַפְּרִי, וְאִתְּמַר בְּאִלָנָא "גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי" (דניאל ד, יא) וְכוּ', וְנֶאֱמַר בָּאִילָן גֹּדּוּ הָאִילָן וְקַצְּצוּ עֲנָפָיו וְכוּ'. בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ, דְאִיהוּ ה' תַּתָּאָה, אִסְתַּלַּק הו"י וְאִשְׁתָּאַר ה', בְּרַם, עִקַּר שָׁרָשָׁיו בָּאָרֶץ הַשְׁאִירוּ, שֶׁהִיא ה' הַתַּחְתּוֹנָה, וּבְגִין דָּא 'שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הֲוִ"י הַלַּיְלָה, הִסְתַּלֵּק הַו"י וְנִשְׁאֲרָה ה', וּמִשּׁוּם זֶה שָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת הָוֵ"י הַלַּיְלָה, וּבְכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹאֵג כָּאֲרִי' וְכוּ', וּבְכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשׁוֹאֵג כָּאֲרִי וְכוּ', ה' דְּהַלַּיְלָה עֲלָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שׁוֹאֵג בְּשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת דְּתַמָּן הו"י, תַּמָּן הו"י אִיהוּ וַדַּאי ה' שֶׁל הַלַּיְלָה עָלֶיהָ שׁוֹאֵג הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁלֹשׁ מִשְׁמָרוֹת שֶׁשָּׁם הו"י, שָׁם הו"י הוּא וַדַּאי.
וּמְנָא לָן דְּאַעֲקַר אָדָם אִילָנָא וְאִיבָּא וְעַנְפִין דִּילֵיהּ, וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁעָקַר אָדָם אֶת הָאִילָן וְהַפְּרִי וְהָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ, וְלָא אִשְׁתָּאַר תַּמָּן אֶלָּא שָׁרְשָׁא דְאִיהִי ה' תַּתָּאָה? וְלֹא נִשְׁאָר שָׁם אֶלָּא הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהִיא ה' הַתַּחְתּוֹנָה? הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג, ט), כְּגַוְונָא דְאֵיכָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" (איכה א, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה, כְּמוֹ שֶׁאֵיכָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, אֵיךְ ה' יָשְׁבָה בָדָד, אֵיךְ ה' יָשְׁבָה בָדָד? בְּגִין דָּא אִתְגַּלְגַּל אָדָם בִּתְלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן עַנְפִין דְּאִילָנָא וְגוּפָא וְאִיבָּא דְאִילָנָא, וְאִתְתַּקַּן מַה דְּאַעֲקַר בִּגְלַל זֶה הִתְגַּלְגֵּל אָדָם בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁהֵם עַנְפֵי הָאִילָן וְהַגּוּף וְהַפְּרִי שֶׁל הָאִילָן, וְהִתְתַּקֵּן מַה שֶּׁעָקַר, נָחִית בְּאַבְרָם וְנָטַע בֵּיהּ ה' דְּאִיהִי עַנְפִין דְּאִילָנָא, יָרַד בְּאַבְרָם וְנָטַע בּוֹ ה', שֶׁהִיא עַנְפֵי הָאִילָן, נָחִית בְּיִצְחָק וְעָבִיד אִיבָּא דְאִיהוּ י' מִן יִצְחָק, יָרַד בְּיִצְחָק וְעָשָׂה פְרִי שֶׁהוּא י' מִן יִצְחָק, נָחִית בְּיַעֲקֹב וְנָטַע בֵּיהּ ו' דְּאִיהוּ אִילָנָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ וֵאלֹהֵי יַעֲקוֹב, יָרַד בְּיַעֲקֹב וְנָטַע בּוֹ ו' שֶׁהוּא הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.
לְבָתַר אָתָא מֹשֶׁה דְאִתְּמַר בֵּיהּ "בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר" (בראשית ו, ג), שַׁגַּם זֶה הֶבֶל, אַחַר כָּךְ בָּא מֹשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר, שַׁגַּם זֶה הֶבֶל, וְנָחִית חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, דְאִיהִי שָׁרְשָׁא דְאִלָנָא, וְהוֹרִיד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הָאִילָן, וְאַשְׁלִים אִילָנָא בִשְׁמָא דְיְהֹוָה, וְהִשְׁלִים אֶת הָאִילָן בַּשֵּׁם שֶׁל יהו"ה, וּבְגִין דָּא אִשְׁתַּלִּים בֵּיהּ שֵׁם יְהֹוָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), ּמִשּׁוּם זֶה הִשְׁתַּלֵּם בּוֹ שֵׁם יהו"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם, "כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהֹוָה" (שמות ד, א), וכִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יהו"ה, דְּלַאֲבָהָן לָא אִתְגְּלִי לוֹן, בְּגִין דְּלָא הֲוָה שְׁלִים שְׁמָא בַּאֲבָהָן, שֶׁלָּאָבוֹת לֹא הִתְגַּלָּה לָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהַשֵּׁם לֹא הָיָה שָׁלֵם, לָא אִתְגַּלְיָא לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), בָּאָבוֹת לֹא הִתְגַּלָּה לָהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, בַּמֶּה דְחָב אָדָם אִתְתַּקַּן, וּבַמֶּה דְחָב הֶבֶל אִתְתַּקַּן, בְּמַה שֶּׁחָטָא אָדָם הִתְתַּקֵּן, וּבְמַה שֶּׁחָטָא הֶבֶל הִתְתַּקֵּן וְאִתְחַזַּר כֹּלָּא בְתִקּוּנֵיהּ בְּעַנְפּוֹי בְּשָׁרְשׁוֹי בְּגוּפֵיהּ בְּאִיבֵּיהּ, וְחָזַר הַכֹּל בְּתִקּוּנוֹ בַּעֲנָפָיו, בְּשָׁרָשָׁיו, בְּגוּפוֹ, בְּפִרְיוֹ,
וְכֹלָּא אִשְׁתַּלִּים בְּ-בַר דְּאִיהוּ מֹשֶׁה, וְהַכֹּל הִשְׁתַּלֵּם בְּבַ"ר שֶׁהוּא מֹשֶׁה, ב"ר מִן בְּרֵ'אשִׁית, ב"ר מִן בְּרֵאשִׁית, מַה דַּהֲוָה שֵׁת נָחִית תַּמָּן י' וְאִתְעֲבִיד שִׁי"ת, מַה שֶּׁהָיָה שֵׁת יָרְדָה לְשָׁם י' וְנַעֲשֶׂה שִׁי"ת, וּמַתְחִיל בְּב' דְּאִיהִי בְרָכָה לְאַפָּקָא אַרְעָא מִלְּוָוטַיָּא, וּמַתְחִיל בְּב' שֶׁהִיא בְרָכָה לְהוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ מִקִּלְלָתָהּ, דְאִתְּמַר בָּהּ "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" (בראשית ג, יז), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ, וּלְבָתַר נָחִית ר' עֲלָהּ דְאִיהִי רֵאשִׁית חָכְמָה, וְאַחַר יָרְדָה ר' עָלֶיהָ, שֶׁהִיא רֵאשִׁית חָכְמָה, וְכַד קָרִיב לְטוּרָא דְסִינַי נָחִית א' מִן בְּרֵאשִׁית דְּאִיהִי אָנֹכִי, וּכְשֶׁקָּרַב לְהַר סִינַי, יָרְדָה א' מִן בְּרֵאשִׁית, שֶׁהִיא אָנֹכִי, וְנָחִית עֲלָהּ כֶּתֶר, דְּאִינוּן אַתְוָון דְּעֶשֶׁר אֲמִירָן, וְאִשְׁתַּלִּים אִילָנָא בְכָל תִּקּוּנִין דִּילֵיהּ, וְיָרַד עָלֶיהָ הַכֶּתֶר, שֶׁהֵן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, וְהִשְׁתַּלֵּם הָאִילָן בְּכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁלּוֹ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ"י. (דף עט' עמוד ב') וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. וְרָזָא דָּא 'אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ', אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָא. כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. הָא ד'. אִלֵּין ד' דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. כְּדֵין "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא. וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא.
וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא (דף פ' עמוד א') לְמֵיקָם בֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרְגוּן וְלָא יְעַרְבְּבוּן סְטַר קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ בֵּיתָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ, בְּגִין דִּיהוֹן מֻפְרָשִׁין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה), בְּגִין דְּיָתִּיר אִתְגָּאָן סִטְרִין אִלֵּין, דְּלָא אִתְחָזֵי. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא בֵּיתָא דָּא מֵעָלְמָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַטִּיל בֵּיתָא דָּא מִינַּיְיהוּ, אִינוּן אָזְלִין כִּכְלָבִין כְּפִינִין, וְאַהַדְרָן אַנְפִּין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא. בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיקָם לְקִבְלַיְיהוּ בְּחֵילָא תַּקִּיפָא.
תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא גּוֹג רַשִׁיעָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבֵיתָא דָּא יִתְהָרֵס, יִתְבַּדְּרוּן אִינוּן דַּרְגִּין הָכָא וְהָכָא, דְּלָא יֵכְלוּן לְמֵיקָם. עַד דְּמִינַּיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן מָאן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן, וְיִבְעוּן לְאַהַדְרָא אַנְפִּין לְקוּדְשָׁא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ" (זכריה ב, ט). בְּגִין כָּךְ "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). כְּדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא "וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה), דָּא גְּבוּל דְּבֵיהּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
> כרוזים מזמנים את מחנות השכינה לעבודתם
תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בוא וראה, סדר המסעות כך מסתדר ודאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, בזמן שמגיע הזמן להביא העבודה לגבי השכינה כמו שראוי, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. יוצא כרוז בכל הרקיעים ואומר, הזדמנו משמשים נאמנים לעבודת אדוניכם. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מיד כולם עולים בנגון ובשמחה, עד שמגיע ניגון למעלה, במתיקות של שמחה. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. מהו הניגון? אלא הניגון של השכינה שמזמרת לפני המלך, כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ"י. ואז שמחה מתעוררת לפני המלך והשכינה / זו"ן ויוצא למטה עבור המשתמשים באותיות האלה של אדנ"י. (דף עט' עמוד ב') וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. ושם מתחלק לכל אחד לדגל שלו. וְרָזָא דָּא וסוד זה 'אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ', אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָא. אות זו מאירה בכמה צירופי סודות עליונים, לכללות מחנות שעומדים תחת אותו הדגל.
> דרכי ירידת השפע לשכינה ומחנותיה
כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. ואז כולם מתקשרים בתוך אלה הצירופים, כל אחד באתר הראוי לו. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. עד שהכל נקשר ועולה למעלה להתקין התיקון – תיקון שלם. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. ואז, משם נוטלים כולם וחוזרים למקומם כמו שראוי. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה כתוב "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין אלו הם ראשי המחנות. ב' פעמים נאמרה בפסוק המילה ידדון. בכל פעם, המילה עצמה "יִדֹּדוּן" תְּרֵין היא בלשון רבים – שניים. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. הָא ד'. וגם הפעם השניה מיעוט שניים, וביחד הם ארבע. אִלֵּין ד' דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. אלה הם ארבע הדגלים שנאמרו. כְּדֵין והמשך הפסוק "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא, וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן, נְוַת בַּיִת היא השכינה, שעשתה בית למלך. ואז ניתן לה המזון שלה, השפע שלה, וכל צרכי המקבלים ממנה. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ ועוד, השכינה היא ביתו של המלך, ונאמר בה "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא. שכל אלה המשמשים שזכרנו, הם המשמשים של זה הבית.
> בית גאים יסח ה'
וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. בוא וראה, כנגד בית ה' נמצא בסטרא אחרא כדוגמתו ממש, וכמו בית ה' נמצא אצלם בית טומאה, וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ ועל זה הבית נאמר "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב אבל בוא וראה, כתוב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. כך הוא ודאי, שהקב"ה רוצה שאלה הצדדים שאינם מהקדושה, יהיו נפרדים תמיד, בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא (דף פ' עמוד א') לְמֵיקָם בֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרְגוּן וְלָא יְעַרְבְּבוּן סְטַר קַדִּישָׁא. לכן, נתן מקום לסטרא אחרא להיות בו, שלא יקטרגו שאין להם מקום, ולא יערבבו את צד הקדושה בטומאתם, בְּגִין כָּךְ בֵּיתָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ, בְּגִין דִּיהוֹן מֻפְרָשִׁין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. לכן, בית זה – בית גאים, הנקרא בשל היותם מתגאים כנגד הקדושה – ניתן להם, כדי שהם יהיו מפורדים מתוך הקדושה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי, אבל לעתיד לבוא נאמר "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה) יסח מלשון יהרס, בְּגִין דְּיָתִּיר אִתְגָּאָן סִטְרִין אִלֵּין, דְּלָא אִתְחָזֵי. בגלל שהתגאו אלו צדדי הטומאה יתר על המידה, ולא כראוי, בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא בֵּיתָא דָּא מֵעָלְמָא. לכן, צריך לעקור בית גאים מהעולם. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַטִּיל בֵּיתָא דָּא מִינַּיְיהוּ, אִינוּן אָזְלִין כִּכְלָבִין כְּפִינִין, וְאַהַדְרָן אַנְפִּין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא. אבל בוא וראה, בשעה שילקח בית זה מהם וה' יהרוס אותו, יהיו אלו הצדדים הטמאים הולכים ככלבים רעבים, ויחזירו פניהם אל הקדושה, בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיקָם לְקִבְלַיְיהוּ בְּחֵילָא תַּקִּיפָא. לכן, הקב"ה יצטרך לעמוד כנגדם בכוח תקיף.
> בהריסת בית גאים, יהרס גם גוג, ותהיה הבדלה בין אור לחושך
תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא גּוֹג רַשִׁיעָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבֵיתָא דָּא יִתְהָרֵס, יִתְבַּדְּרוּן אִינוּן דַּרְגִּין הָכָא וְהָכָא, דְּלָא יֵכְלוּן לְמֵיקָם. בוא וראה, זה סוד גוג הרשע, ובזמן שבית גאים יהרס, יתפזרו אלו דרגות הסטרא אחרא לכאן ולכא, כדי שלא יוכו לעמוד. עַד דְּמִינַּיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן מָאן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן, וְיִבְעוּן לְאַהַדְרָא אַנְפִּין לְקוּדְשָׁא. עד שמהם יאספו מי שיאספו, וירצו להחזיר פניהם לקדושה, באותו הזמן נאמר בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ" (זכריה ב, ט) חומת אש להבדיל בין האור ובן החושך, כדי שלא יתקרבו לקדושה. בְּגִין כָּךְ לכן "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). כְּדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא, ואז באותו הזמן נאמר "וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה) יבסס את גבולה תחומה של האלמנה/ שכינה שנעשקה על ידי בית גאים, דָּא גְּבוּל דְּבֵיהּ זה הגבול שנאמר בו "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
תפילה תמ"ט מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תמ"ט: שלמות התפילה ב-ד' מדרגות: יראה, ואהבה, קול, ודבור, שהם כנגד ד' אותיות הוי"ה ב"ה, ובה מתקשריםבסוד שם שד"י ג' קוי חד"ר בשכינה, ועי"כ מתקבלת ברחמים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. עֲנֵנוּ בִּתְפִלָּתֵנוּ וְזוֹ שְׁכִינָה – תְּפִלָּה שֶׁל יָד. יָד מִשַּׁ'דַּי שֶׁבּוֹ, "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ", וְזֶה יָד כֵּהָה. וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְקֶנֶת כָּרָאוּי, נִקְשֶׁרֶת לְמַעְלָה בְּ-ג' וָוִין שֶׁהֵם ת"י, מִיָּד אֶרֶץ נַעֲשֵׂית אֶרֶץ הַחַיִּי"ם שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא אהי"ה יהו"ה אהי"ה (בהם י"ב אותיות). י"ד וְי"ב הֲרֵי כ"ו, מִיָּד "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ", וְזֶה תְּפִלָּה שֶׁנִּכְלְלָה בְּ-ד' מַדְרֵגוֹת יִרְאָה, וְאַהֲבָה, קוֹל, וְדִבּוּר, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, יהוה בָּ"ה. וְחַ"י זֶה חַ"י עוֹלָמִים, שֶׁהֵם ג' וָוִין לְהַרְאוֹת בָּהֶם שְׁלִיטָתְךָ, בְּ-ג' קַוִּים שֶׁהֵם חֶסֶד דִּין וְרַחֲמִים וּכְשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים כֻּלָּם כְּאֶחָד נַעֲשִׂים כֻּלָּם ש' וְזֶה בְּגִימַטְרִיָּא בְּרַחֲמִי"ם, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן רַחֲמִים שׁוֹלְטִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ". וּבִתְחִלָּה "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ" יד דְּשַׁ'דַּי, אֲחַר כַךְ "וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" – ש' שֶׁלּוֹ כְּמִנְיַן בְּרַחֲמִי"ם, מִיָּד שַׁדַּי רָאשֵׁי תֵבוֹת שׁ'וֹמֵר דַּ'לִּים יַ'חְדָּו, יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים, וְנֶאֱמַר בָּהֶם "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי אָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, שָׁמְרֵנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ וְתִגְאָלֵנוּ בְּקָרוֹב, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.