Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או בר"ת - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.

וְכֻלְּהוּ נָחֲתִין תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְּעוֹרְבִין, וְאַחֲזֵי לוֹן בִּתְּנוּעָה דִלְהוֹן כַּמָּה דִינִין דְּנָחֲתִין עַל עָלְמָא. וְאִית אָחֳרָנִין דִּמְמַנָּן עַל קָלִין דִּלְהוֹן, וְצָוְוחִין קָלָא בָתַר קָלָא כֻּלְּהוּ בַשְּׁבָרִים, לְאַחֲזָאָה תְּבִירוּ עַל בְּנֵי נָשָׁא, וּלְזִמְנִין צָוְוחִין בִּתְלַת סִימָנִין דְּאִינוּן קר"ק, דְּאִיהוּ תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, לְאַחֲזָאָה דִינָא רַפְיָא בְרֵישָׁא וּבְסֵיפָא, וּבְאֶמְצָעִיתָא תְּבִירָא סַגִּי, בִתְרוּעָה דָּחֲקָא בָתַר דָּחֲקָא בִמְהִירוּ, וְרָזָא דְמִלָּה "וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל" (קהלת י, כ), נָחָשׁ רְכִיב עַל קָלָא דְעוֹרְבָא אֵל אַחֵר, בַּת זוּגֵיהּ קֶסֶם סַם הַמָּוֶת, דְּבָהּ אִשְׁתַּלִּים סמא"ל אֵל אַחֵר.

רְכִיבַת אִיהִי עַל תְּנוּעִין דְּגוּפָא דְעוֹרֵב, וְאִיהִי תְנוּעָה דְכֻלְּהוּ, דְנָפְקַת לְאַסְטָאָה לִבְנֵי נָשָׁא בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, תְּנוּעָה דִילָהּ בְּרֵישָׁא דְעוֹרְבָא, וּבִזְנָבָא וּבְגוּפָא וּבְגַדְפִין דְּעוֹרְבָא. נָחָשׁ שַׁרְיָא בִקְרִיאָה וַאֲמִירָה וְקָלָא וְדִבּוּר דְּעוֹרְבָא, וּבְאִלֵּין תְּנוּעִין שַׁרְיָין "כֹּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן וְכֹל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע" (ויקרא יא, מב) מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ.

וּמְנָא יָדְעִין כּוּלֵי הַאי? בְּגִין דְּסמא"ל וְנָחָשׁ מְמַנָּן עַל חוֹבִין דִּבְנֵי נָשָׁא, דְאִתְדָּנוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, וְכַד בַּר נַשׁ עָבִיד חוֹבִין, כְּפוּם הַהוּא בַּר נַשׁ הָכִי סָלִיק חוֹבֵיהּ לַאֲתַר דְּאִתְגַּזַּר נִשְׁמָתֵיהּ, וְלָא זָז מִתַּמָּן הַהוּא חוֹבָא עַד דְּאִתְפַּרַע מֵהַהוּא בַּר נַשׁ, וְאִם בַּר נַשׁ אִיהוּ נִשְׁמָתֵיהּ בְּאֹרַח אֲצִילוּת, אִם חָאב, חוֹבֵיהּ מְטֵי עַד סְפִירָן, וְעוֹנְשָׁא אִיהוּ סַגִּי כְּפוּם דַּרְגֵיהּ.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא וְכִי חוֹבָא אִיהוּ בְּבַר נַשׁ דְּתַלְיָא נִשְׁמָתֵיהּ מֵהַהוּא אֲתַר, וְכִי אִית לֵיהּ חוֹבִין, וְהָא כְּתִיב "לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן" (משלי יב, כא)? אָמַר לֵיהּ אִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט, ב) "בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם", מַאי "מַבְדִּלִים"? אֶלָּא דְסָלִיק הַהִיא נִשְׁמָתָא דַאֲצִילוּתָא מִנֵּיהּ וְאִתְפָּרַשׁ מִנֵּיהּ.

(דף קכד ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה, "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" (בראשית א, ט) וְגוֹ', אִסְתַּלַּק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ וְאִשְׁתָּאַר גּוּפָא יְבֵשָׁא, מָאן גּוּפָא הָכָא, דָא נִשְׁמָתָא דְכָרְסַיָּא יְקָרָא דְּאִשְׁתְּאָרַת יְבֵשָׁה, בְּגִין דְּאִסְתַּלְקַת מִנֵּיהּ נִשְׁמָתָא בְאֹרַח אֲצִילוּת, דְּהַאי נִשְׁמָתָא אִיהִי גוּפָא לְנִשְׁמָתָא עִלָּאָה, וְאִי בָּעִי דְתַחֲזוֹר לְגַבֵּי הַהוּא נִשְׁמָתָא, לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַחֲזָרָא לְגַבֵּיהּ, עַד דְּהַהוּא חוֹבָא אִתְעַבְרַת מִנֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (מלאכי ג, ז).

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, אַבָּא אִלֵּין תְּנוּעִין דְּעוֹרְבָא מַאי לְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּהוּ בַּר נַשׁ בְּגִין דְּיַחֲזוֹר בִּתְיוּבְתָּא? אָמַר לֵיהּ בְּרִי וַדַּאי אֲסִיר לְאִסְתַּכְּלָא בְּהוֹן לְעַמָּא קַדִּישָׁא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כג), אֲבָל אִם יִזְדַּמַּן לְבַר נַשׁ לְפוּם שַׁעְתָּא וְיֵדַע בְּהוֹן, יִסְתַּכַּל בְּהוֹן בְּגִין דְּיַחֲזוֹר מֵחוֹבוֹי בִּתְיוּבְתָּא, וְהַאי לְבַר נַשׁ דְּכָל עוֹבָדוֹי כְּיַעֲקֹב וּכְיִשְׂרָאֵל, דְּבַר נַשׁ דְּיַעֲבִיד עֹבְדֵי דְּיַעֲקֹב דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), מַה כְּתִיב בֵּיהּ "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב" (ירמיהו י, טז).

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

 (דף קיב' עמוד א') מַרְאָה תְּשִּׁיעֲאָה דָּא אָדָם, וְדָא חָכְמָה וּבִינָה דְּקַיְּימִין לְעֵילָא מִן כּוּרְסְיָא לְפַקְדָּא עַל עָלְמָא וּלְאַשְׁגְּחָא עֲלֵיהּ אַשְׁגָּחוּתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וְאָדָם דָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְכוּ' וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) דְּהָכִי כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. וּתְרֵין בְּנִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּאַבָּא וְאִימָּא, דָּא טְמִירוּ וְדָא גִּילּוּיָא. וְרָזָא דָּא "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת" (יחזקאל א, כח) דָּא צַדִּיק, "הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהֹוָה" (יחזקאל א, כח) דָּא שְׁכִינְתָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא דְּאִיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְתַתָּא, דָּא הַנִּסְתָּרוֹת וְדָא הַנִּגְלוֹת.

מַרְאָה עֲשִׂירָאָה קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וּכְלָלָא דְּכֹלָּא, וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה, בֵּיהּ "כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דְּהָכָא אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בְּשָׁרְשָׁא חֲדָא קָטִיר כְּאַחַד, וּמִתְפָּרְשָׁן עֲנָפִין לְתַתָּא וְכֹלָּא אִיהוּ חַד. וְהָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין לְכָל סְטַר, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ בּוֹצִינָא דְּמִינֵּיהּ מִתְלַהֲטָן כָּל שְׁאָר בּוּצִינִין. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בְּהוּ לָא קָאִים אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין סְתִימִין בְּקַדְמִיתָא, תָּמָן קָיְימִין מִילִין בִּטְמִירוּ יַתִּיר, וּמִתַּמָּן מִזְדַּמְּנִין לְנַחְתָּא לְתַתָּא בְּאַתְרֵיהוֹן. זְעֵיר אַנְפִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בֵּיהּ כִּסֵּא וְחֵיוָן מִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ לְדַבְּרָא עָלְמָא. שְׁכִינְתָּא  (דף קיב' עמוד ב') מַרְאָה, לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא וּלְאַמְטָאָה מִילִין לְתַתָּא. וְכֹלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא קִישּׁוּרָא חֲדָא יִחוּדָא חֲדָא, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לָא לְעֵילָא וְלָא לְתַתָּא. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) וְרָזָא דָּא "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב) דְּאִתְּמָר לְפַרְעֹה בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְנָפְקָא מִמִּצְרַיִם. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ אוּמִין דְּעָלְמָא עֲבָדִים אִינוּן לִסְטַר קַדִּישָׁא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּגָלוּתָא תְּחוֹת יְדַיְיהוּ דִּכְתִיב בְּהוּ "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ' וּבְכָל עֲבוֹדָה" (שמות א, יד)  אִתְּמָר בְּהוּ "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח) וְאִינּוּן עֲבָדִים לַעֲבָדִים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָפְקִין מִגָּלוּתָא אִינוּן בָּנִים, וְדָא "הֲבֵן יַקִּיר לִי" (ירמיהו לא, יט) וְכוּ'.

> מראה תשיעית, אדם, חיבור זכר ונקבה, נסתר וגלוי.

(דף קיב' עמוד א') מַרְאָה תְּשִּׁיעֲאָה דָּא אָדָם, מראה תשיעית היא אדם, וְדָא חָכְמָה וּבִינָה דְּקַיְּימִין לְעֵילָא מִן כּוּרְסְיָא לְפַקְדָּא עַל עָלְמָא וּלְאַשְׁגְּחָא עֲלֵיהּ אַשְׁגָּחוּתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וזה חכמה ובינה שעומדים למעלה מהכסא להיות ממונים ומפקחים על העולם, ולהשגיח עליו בהשגחה ראויה. וְאָדָם דָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואדם הוא זכר ונקבה כמו שנאמר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְכוּ' וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) דְּהָכִי כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. שכך הכל נתקן בסוד זכר ונקבה. וּתְרֵין בְּנִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּאַבָּא וְאִימָּא, ושני בנים נודעים מהשגחת אבא ואימא, דָּא טְמִירוּ וְדָא גִּילּוּיָא. אחד נעלם כנגד אבא ואחד גלוי כנגד אימא. וְרָזָא דָּא וסוד זה, "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת" (יחזקאל א, כח) הנעלם דָּא צַדִּיק יסוד, הנעלם בתוך הנוק', "הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהֹוָה" (יחזקאל א, כח) והגלוי דָּא שְׁכִינְתָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא דְּאִיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְתַתָּא, ונודע שלמעלה הוא כעין של מטה, וזה סוד דָּא הַנִּסְתָּרוֹת וְדָא הַנִּגְלוֹת.

> מראה עשירית, כתר עליון יחוד, קשר ושורש הכל.

מַרְאָה עֲשִׂירָאָה קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וּכְלָלָא דְּכֹלָּא, מראה עשירית, קשר הכל, יחוד הכל וכללות הכל. וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה, בֵּיהּ וזה כתר עליון ובו "כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דְּהָכָא אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בְּשָׁרְשָׁא חֲדָא קָטִיר כְּאַחַד, שכאן נמצא הכל בשורש אחד וקשר אחד, וּמִתְפָּרְשָׁן עֲנָפִין לְתַתָּא וְכֹלָּא אִיהוּ חַד. ומתחלקים הענפים למטה, והכל הוא אחד. וְהָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין לְכָל סְטַר, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ בּוֹצִינָא דְּמִינֵּיהּ מִתְלַהֲטָן כָּל שְׁאָר בּוּצִינִין. וכך נודעים הסודות לכל צד, שעתיקא קדישא הוא הנר, שממנו מתלהטים שאר הנרות ולא חסר ממנו כלום. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בְּהוּ לָא קָאִים אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, וכאשר מסתכלים בהם דהיינו בשורשם, לא נמצא אלא הוא לבדו, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין סְתִימִין בְּקַדְמִיתָא, וממנו מתחלקים ענפים סתומים בראשונה, תָּמָן קָיְימִין מִילִין בִּטְמִירוּ יַתִּיר, ושם עומדים הדברים ביותר העלם, וּמִתַּמָּן מִזְדַּמְּנִין לְנַחְתָּא לְתַתָּא בְּאַתְרֵיהוֹן. ומשם מזדמנים לרדת למטה במקומם, מהמוחין לז"א ונוק'. על כן, זְעֵיר אַנְפִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא, זעיר אנפין / ז"א הוא כללות הכל, בֵּיהּ כִּסֵּא וְחֵיוָן מִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ לְדַבְּרָא עָלְמָא. בו נמצאים הכיסא וחיות הקודש מתחלקים לצדדיהן להנהגת העולם. שְׁכִינְתָּא  (דף קיב' עמוד ב') מַרְאָה, לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא וּלְאַמְטָאָה מִילִין לְתַתָּא. השכינה היא מראה, להראות הכל הדברים שמקבלת מהספירות שעליה, להביא ולהוציא את הדברים למטה. וְכֹלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. וכל הכל צריך ודאי. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא קִישּׁוּרָא חֲדָא יִחוּדָא חֲדָא, נמצא הכל קישור אחד יחוד אחד, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לָא לְעֵילָא וְלָא לְתַתָּא. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. שלא נפרד, לא למעלה ולא למטה, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים.

> ישראל שירדו למדרגת עבדים בגלות יחזרו להיות בנים בגאולה. 

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) וְרָזָא דָּא וזה סוד "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב) דְּאִתְּמָר לְפַרְעֹה בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְנָפְקָא מִמִּצְרַיִם, שנאמר לפרעה בזמן שהיו ישראל צריכים לצאת ממצרים, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. והכל סוד עליון הוא. תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ אוּמִין דְּעָלְמָא עֲבָדִים אִינוּן לִסְטַר קַדִּישָׁא, בוא וראה, כל אומות העולם, עבדים הם לצד הקדושה, וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּגָלוּתָא תְּחוֹת יְדַיְיהוּ דִּכְתִיב בְּהוּ ובזמן שישראל נמצאים בגלות תחת ידיהם, נאמר בהם "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ' וּבְכָל עֲבוֹדָה" (שמות א, יד) אִתְּמָר בְּהוּ נאמר בהם "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח) וְאִינּוּן עֲבָדִים לַעֲבָדִים, והם עבדים לעבדים, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָפְקִין מִגָּלוּתָא אִינוּן בָּנִים, אבל בזמן שיצאו מהגלות לא יהיו יותר עבדים אלא יחזרו למדרגת בנים, וזה וְדָא "הֲבֵן יַקִּיר לִי" (ירמיהו לא, יט) וְכוּ'.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תע"ט: צדיק גומ"ל חסדים טובים, ובתחבר בו ב' ההי"ן מב' צידיו נעשה חרב פיפיות, נוקם נקם הברית.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. 'גָּמְלֵנוּ חֲסָדִים טוֹבִים' בְּ-ג' הֲוָיוֹת וְזֶה גִּימַטְרִיָּא גּוֹמֵ"ל, וְהֵם, "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה... יָאֵר יְהֹוָה... יִשָּׂא יְהֹוָה". וְנַעֲשִׂים חֲסָדִים מִצַּד ע"ב, סוֹד, "וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ" שֶׁהוּא, "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם", וְאֵלֶּה, "חַסְדֵּי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים" בַּחֶרֶב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "חָגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵ"ךְ גִּבּוֹר", וְיָרֵ"ךְ זֶה גִּימַטְרִיָּא יג"ל פז"ק, בּוֹ יִגָּלֶפִּ'דְיוֹן זֶ'רַע קְ'דוֹשִׁים, צַדִּיק גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וַדַּאי, וְהוּא, "חֶרֶב פִּיפִיּוֹת" בִּשְׁנֵי הֵהִי"ן שֶׁמִּתְחַבְּרִים בּוֹ, וְהוּא ו' כְּלַל הַכֹּל, "הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ". י' - תְּלַת טִפִּין שֶׁיּוֹרְדִים מִן הַמֹּחַ וְנַעֲשִׂים י' אֶחָד, בָּהֶם, "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" לְהַרְאוֹת בָּהֶם "אֲנִי רִאשׁוֹן" וְכוּ', מִיָּד שֵׁם הַקָּדוֹשׁ מִשְׁתַּלֵּם עָלָיו, וְנֶאֱמַר בּוֹ, "צַדִּיק יְהֹוָה צְדָקוֹת אָהֵב".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ אֲמִתַּת יִחוּדְךָ, וְקַשְׁתּוֹ שֶׁל צַדִּיק חַי עוֹלָמִים תַּחֲזִיק בִּשְׁמוֹתֶיךָ, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.