Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְתוּ "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו) אֲנָא יָהִיב בֵּיהּ נִשְׁמָתָא, דִכְתִיב "בְּצַלְמֵנוּ" (בראשית א, כו), וּכְתִיב "אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ" (תהלים לט, ז), וְאַתּוּן יַהֲבוּ בֵּיהּ רוּחָא וְנַפְשָׁא, וְאַרְעָא אַרְבַּע יְסוֹדִין, וְיִדְמֶה לְכֹלָּא עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּמַה דְּרָעִינָא דְלֶהֱוִי שַׁלִּיט וּמְמַנָּא עֲלַיְיכוּ, אַצְדִּיקוּ דִינָא דִילִי, וִיהֵא בִרְעוּ דִלְכוֹן, דַּאֲנָא אַשְׁרֵי שְׁמִי עֲלֵיהּ, וְחוֹתָמָא דִילִי בִּידֵיהּ, דְּאִיהוּ חוֹתָם הַבְּרִית. מַלְאָכַיָּא דְסִטְרָא יְמִינָא בָּרְכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז), הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בָּרְכוּ יְהֹוָה מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ), וְדָא מטטרו"ן, לְקִבְלֵיהּ יוֹסֵף לְתַתָּא, וַהֲווֹ אָחֳרָנִין דַּהֲווֹ שָׂנְאִין לֵיהּ וְאָמְרוּ "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" (תהלים ח, ה), וּבְגִין דָּא "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה" (בראשית לז, ב), "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז, ד), וְלַאו דְּאִינוּן אִלֵּין עז"א ועזא"ל, אֶלָּא אִינוּן אָחֳרָנִין דְּאִתְכַּנְשׁוּ עִמְּהוֹן.
דָּבָר אַחֵר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א), אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, "זֶה סֵפֶר" דָּא צַדִּיק חַי עָלְמִין, דְּאִיהוּ אַפִּיק תּוֹלְדִין, "זֶה סֵפֶר" וַדַּאי וְלָא אָחֳרָא, וְאִינוּן תּוֹלְדוֹת אָדָם, הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת" (ישעיהו מד, יג), מָאן בַּיִת דִּילֵיהּ? דָּא שְׁכִינְתָּא, וְרַעֲיָא מְהֵימְנָא אַנְתְּ הוּא כְּדִיּוֹקְנֵיהּ, וְלָךְ חֵילָא לְאִסְתַּכָּלָא בְּדִיּוֹקְנִין דִּבְנֵי נָשָׁא, בְּצִיּוּרִין דְּהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ בִּדְמוּת אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ, דְּכָל צִיּוּרִין דִּבְנֵי נָשָׁא אִינוּן רְשִׁימִין בְּכָרְסַיָּא, וּבְגִין דְּכָל כָּרְסַיָּא וּמַרְכַּבְתָּא דְאַנְתְּ זְקִיקָא, אַנְתְּ אִית לָךְ חֵילָא לְאִסְתַּכָּלָא, בְּגִין כַּךְ "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" (שמות יח, כא) וְגוֹמֵר.
(אמר המגיה זה מצאתי בס"א וטוב לשומו כאן)
דָּבָר אַחֵר "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א) וְכוּ', זֶ"ה תְּרֵין עֲשַׂר אַנְפִּין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי שׁוֹר" (יחזקאל א, י) וְגוֹ', "וּפְנֵי נֶשֶׁר" וְגוֹ', "בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם" (בראשית ה, א) חַיָּה רְבִיעָאָה. וְצָּרִיךְ לְאִסְתַּכָּלָא בְּהוֹן, בְּאַנְפִּין בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין דְּנַהֲרִין בְּהוֹן אַרְבַּע חַיּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה עִמָּכֶם" (דברים ה, ד), וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר "וְדִבֶּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים" (שמות לג, יא). בָּתַר דְּאַהֲדָרוּ לַאֲחוֹרָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַדַּר לוֹן אֲחֹרוֹי, וְדָא אִיהוּ "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שמות לג, כג), וְאִלֵּין אִינוּן פָּנִים דְּנִרְאִין וּפָנִים דְּאֵינָן נִרְאִין.
אַנְפִּין חִוָּורִין בַּעֲנָוָה, אִינוּן "אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח, כא), אַנְפִּין סוּמְקִין בְּבֹשֶׁת, דְּאִית לוֹן כְּסוּפָא מִן שְׁמַיָּא, אִינוּן "יִרְאֵי אֱלֹהִים" (שם), אַנְפִּין יְרוֹקִין בְּאוֹרַיְיתָא, אִינוּן "אַנְשֵׁי אֱמֶת" (שם), אַנְפִּין אוּכְמִין בְּמִצְּוָה, דְאִיהִי תְּפִלָּה דְיָד, וּתְפִלִּין בְּמִשְׁכָא אוּכְמָא, אִינוּן "שֹׂנְאֵי בָצַּע" (שם). אֲבָל אַנְפִּין בְּלָא עֲנָוָה וּבְלָא בֹשֶׁת וּבְלָא תּוֹרָה וּמִצְּוָה, אִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וְרוּחַ, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, ב) וְכוּ', דְּאִינוּן אַחְזְרִין עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ. "אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח, כא) מִזַּרְעָא דְאַבְרָהָם, דְּבֵיהּ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "יִרְאֵי אֱלֹהִים" (שם) מִזַּרְעָא דְיִצְּחָק, דְּבֵיהּ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְהִיא אוֹצְּרָא לְחָכְמָה, "אַנְשֵׁי אֱמֶת" (שם) מִזַּרְעָא דְיַעֲקֹב דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ), וּבֵיהּ ו' דְּאִיהוּ תִּפְאֶרֶת, "שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא) מִסִּטְרָא דְּדָוִד דְּאִיהוּ רַגְלָא רְבִיעָאָה וּבֵיהּ י', דְאִתְּמַר בֵּיהּ בְּגִינָהּ "וְדָוִד הוּא הַקָּטָן" (שמואל א' יז, יד). הַאי אִיהוּ שְׁמָא ההו"י, וּבְגַוָּונָא אָחֳרָא אִתְפַּרִישׁ לְזִמְנִין הוה"י, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עַמּוּדָא דְאֶמְצָּעִיתָא בֵּינַיְיהוּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה לָקֳבֵל ב' פֵּאִין הָכָא וְהָכָא.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סַחֲרָנֵי פּוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה תְּרֵין אֳרָחִין עֵילָּא וְתַתָּא.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה תְּחוֹת גְּרוֹנָא.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה אֲתַר דְּבַהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת דִּיקְנָא בְּאַנְפִּין בְּעַלְעִין.

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין.

(דף קמג' עמוד א') פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא, בַּהּ אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בִּנְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא בִּתְרֵין שִׂפְוָון סוּמְקָן. וְרוּחִין דְּנָפְקִין מִפּוּמִין עָאלִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין מִתְדַּבְּקִין תַּרְוַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים.

שָׁדַיִם דִּילַהּ דְּמַפְקִין חֲלָבָא לְכָל סְטַר מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד וַדַּאי.

עַד הָכָא תִּיקּוּנִין קָיְימִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, קוּם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאַשְׁלִים תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא. וַאֲבַתְרָךְ יָקוּם סָבָא דְּסָבִין קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָדָם קַדְמָאָה לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל.

קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). מָאן זַכֵי בְּהַאי? דְּאִיהוּ סָהֲדוּתָא עַל מְהֵימָנוּתָא יִחוּדָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִית בַּהּ אֶרֶץ וְאִית בַּהּ שָׁמַיִם. אֲבָל שְׁכִינְתָּא מִתְדַּבֶּקֶת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, דָּא תִּפְאֶרֶת נוֹפָא דְּאִלָנָא, תָּמָן אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד. וְאִתְּמָר בַּהּ "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּתִּפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא. וְתַמָּן "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (יחזקאל א, כו) וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִּפְאֶרֶת לָא אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ, א' אִסְתַּלְּקַת וְאִשְׁתְּאַר כֵּס דְּאִתְכַּסִּיאַת וְאָמַרְתְּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קמג' עמוד ב') דְא' אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ דְּאִיהוּ הוי"ה יו"י, כְּדֵין אִיהוּ כִּסֵּא.

"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּאִיהוּ אֵשׁ וּמַיִם יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. אֵשׁ בְּשְׁכִינְתָּא, מַיִם בִּזְעֵיר אַנְפִּין, הָא חִיבּוּרָא שְׁלִים. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין. אֲבָל כֵּיוָן דִּבְנוֹפָא אִתְחַבְּרוּ כְּחַד, כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה כָּל עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן בִּכְלָלָא חַד אִינוּן. בְּגִין כָּךְ שְׁכִינְתָּא בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר אִתְקַשְּׁרַת בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וּשְׁלִימוּ דְּמַלְכָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א), דְּהָא בְּאִינוּן רַגְלַיִן אִתְּתַּקְּפַת וַדַּאי לְאִתְבְּנָאָה מִינַּיְיהוּ.

וְתָא חֲזֵי, דְּהָא לְתַתָּא בְּגוֹ גּוּפָא מִסְתַּחֲרַן נְהוֹרִין, בְּרָזָא דְּאִינוּן בְּנֵי מֵעַיִם. וְכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכֹלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא אִינוּן.

(ישנם מספר סוגי חיבורים רוחנים שמדמים אותם לחיבורים שבתחתונים, כגון, רוח ברוח, עצם בעצם, אהבה - נתינת שפע ללא תנאי וכו'. אין הדברים האלה בעליונים כפשוטם כלל, אלא שמדמים אותם לשפתנו שלנו. כגון, חיבורי הנשיקה הוא חיבור של רוח ברוח, שרומז לעולם היצירה שהוא עולם שבו נבראים המלאכים, שאין גופם גשמי אלא כעין רוח כמו שנאמר "עושה מלאכיו רוחות". וכשמדובר על תאוה מדובר על התלהטות רוחות כמו שנאמר "ומשרתיו אש לוהט". מכאן ילמד הלומד, כמה יש להזהר בעניינים הגשמים שהם כדמיון ענינים עליונים, ובהתקדשו בם יהיה ראוי להקרא חביב אדם שנברא בצלם.

בהמשך ידובר על גוף השכינה, כמובן שגם כאן אין הדבר כבגשמיים, אלא, גוף הזכר נחשב כבחינת מקור נתינת השפע, הניתן בנקבה שהיא הכלי המקבל את השפע. שני השדיים הם ב' מקורות לאורות שמהם יוצא שפע לתחתונים ונמשל לחלב, דהיינו דם שהיו בו גבורות וע"כ היה אדום - התמתק ונהפך ללבן ולשפע מתוק עבור התחתונים. ע"כ הזהר להבין את הדברים כפשוטם וח"ו לחשוב שהדימויים האלה ישנם כפשוטם בעליונים). 

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה לָקֳבֵל ב' פֵּאִין הָכָא וְהָכָא. התיקון הראשון כנגד שני הפאות כאן וכאן.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא סַחֲרָנֵי פּוּמָא עֵילָּא וְתַתָּא. תיקון השני, סובבים הפה למעלה ולמטה.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה תְּרֵין אֳרָחִין עֵילָּא וְתַתָּא. ההתיקון השלישי שתי אורחות למעלה ולמטה. 

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה תְּחוֹת גְּרוֹנָא. התיקון הרביעי תחת הגרון.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה אֲתַר דְּבַהּ מִתְפַּשֶּׁטֶת דִּיקְנָא בְּאַנְפִּין בְּעַלְעִין. התיקון החמישי, מקום שבו מתפשט הדיקנא בפנים על הלחיים. 

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה תְּרֵין תַּפּוּחִין. התיקון השישי שני תפוחי הלחיים.

(דף קמג' עמוד א')  פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא, בַּהּ אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בִּנְשִׁיקִין דִּרְחִימוּתָא בִּתְרֵין שִׂפְוָון סוּמְקָן. וְרוּחִין דְּנָפְקִין מִפּוּמִין עָאלִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין מִתְדַּבְּקִין תַּרְוַיְיהוּ בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים. פה השכינה, בו מתחברת במלך בנשיקי אהבה בשני שפתיים אדומות. והרוחות שיוצאים מהפה נכנסים זה בזה, ואז נדבקים שניהם בדבקות שלם.

שָׁדַיִם דִּילַהּ דְּמַפְקִין חֲלָבָא לְכָל סְטַר מִסִּטְרָא דְּנֶצַח וְהוֹד וַדַּאי. שדייה מוציאים חלב לכל צד, מצד נצח והוד של ז"א ודאי. 

עַד הָכָא תִּיקּוּנִין קָיְימִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. עד כאן עומדים התיקונים של השכינה בתיקון שלם.

קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא וְאָמַר, קוּם מטט' שָׂרָא רַבָּא וְאַשְׁלִים תִּיקּוּנִין דִּשְׁכִינְתָּא. קום מט"ט השר הגדול ותשלים תיקוני השכינה, וַאֲבַתְרָךְ יָקוּם סָבָא דְּסָבִין קַדִּישָׁא עִלָּאָה אָדָם קַדְמָאָה לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל. ואחריך יקום סבא דסבין קדוש עליון האדם הראשון להשלים תיקון לגאולת ישראל.
קָם מטט' שָׂרָא רַבָּא פָּתַח וְאָמַר, "כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א). מָאן זַכֵי בְּהַאי, דְּאִיהוּ סָהֲדוּתָא עַל מְהֵימָנוּתָא יִחוּדָא עִלָּאָה? מיהו הזוכה לזה, שהיא העדות על אמונת היחוד העליון, הרמוז ביחוד שמים וארץ? תָּא חֲזֵי, שְׁכִינְתָּא אִית בַּהּ אֶרֶץ וְאִית בַּהּ שָׁמַיִם. בא וראה, בשכינה יש ארץ ויש בה שמים, אֲבָל שְׁכִינְתָּא מִתְדַּבֶּקֶת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא בְּגוּפָא דִּילֵיהּ, דָּא תִּפְאֶרֶת נוֹפָא דְּאִלָנָא, תָּמָן אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד. אבל השכינה מתדבקת במלך בגוף שלו הנקרא כסא, הוא התפארת נוף האילן - שם מתחברת בו בחיבור אחד. וזה רמוז בפסוק שנאמר בה וְאִתְּמָר בַּהּ "הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּתִּפְאֶרֶת אִיהוּ כִּסֵּא. וְתַמָּן ושם "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (יחזקאל א, כו) וַדַּאי. וּבְזִמְנָא דְּתִּפְאֶרֶת לָא אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ, א' אִסְתַּלְּקַת וְאִשְׁתְּאַר כֵּס דְּאִתְכַּסִּיאַת וְאָמַרְתְּ ובזמן שהתפארת לא בתחבר עימה, א' של כס"א מסתלקת ונשאר כ"ס, ואז נתכסת ואומרת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו). אֲבָל בְּזִמְנָא (דף קמג' עמוד ב') דְא' אִתְחַבָּר בַּהֲדָהּ דְּאִיהוּ הוי"ה יו"י, כְּדֵין אִיהוּ כִּסֵּא. אבל בזמן שא' מתחברת בו שהיא גימ' יהו"ה בזמן שא' מצויירת בהרכבת האותיות יו"י – אז הוא מלך נקרא כסא, הרומז על יחודם.

"הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי", דְּאִיהוּ שהוא השמים רומז בשמו על אֵשׁ וּמַיִם - יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. אֵשׁ בְּשְׁכִינְתָּא, מַיִם בִּזְעֵיר אַנְפִּין, הָא חִיבּוּרָא שְׁלִים. אש היא השכינה, מים הוא ז"א בעלה – הרי חיבור שלם. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין. ומשם והלאה נחלקים הענפים, אֲבָל כֵּיוָן דִּבְנוֹפָא אִתְחַבְּרוּ כְּחַד, כְּדֵין מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה כָּל עֲנָפִין דְּנָפְקִין מִתַּמָּן בִּכְלָלָא חַד אִינוּן. אבל כיון שמתחברים כאחד בגוף האילן, לכך כל הענפים שיוצאים משם ולהלאה, כולם בכללות אחת. בְּגִין כָּךְ שְׁכִינְתָּא בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר אִתְקַשְּׁרַת בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, לכן, נקשרת השכינה בקשר אחד בכל אבר ואבר שהם הענפים המתפרשים מהגוף שלו, וּשְׁלִימוּ דְּמַלְכָּא שְׁכִינְתָּא אִיהִי. ושלמות המלך היא השכינה. מִתַּמָּן משם וּלְהָלְאָה "וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי" (ישעיהו סו, א), דְּהָא בְּאִינוּן רַגְלַיִן אִתְּתַּקְּפַת וַדַּאי לְאִתְבְּנָאָה מִינַּיְיהוּ. שהרי באלו הרגלים שלו שהם נצח והוד, מתחזקת ודאי להבנות מהם.
וְתָא חֲזֵי, דְּהָא לְתַתָּא בְּגוֹ גּוּפָא מִסְתַּחֲרַן נְהוֹרִין, בְּרָזָא דְּאִינוּן בְּנֵי מֵעַיִם. וְכֹלָּא מִסִּטְרָא דִּימִינָא, וְכֹלָּא בְּגִין שְׁכִינְתָּא אִינוּן. ובוא וראה, הרי למטה בתוך הגוף בבחינת אברים תחתונים סובבים האורות בסוד שהם "בני מעים", וכולם מצד הימין, וכולם בעבור השכינה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה שט"ר: השכינה עולה עד אין סוף ויורדת עד אין תכלית. בכח אמונתם של ישראל יתגלה היחוד ויתקשרו כל המדרגות בשכינה בקשר אחד ויחוד שלם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים", מַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בְּ-ג' אָבוֹת שֶׁהֵם שָׁמַיִם - 'אֵשׁ וּמַיִם' - חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, שָׁמַיִם - עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם מִצַּד הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ, וְזֶה יו"י, כְּלַל כֻּלָּם א', זֶה שְׁכִינָה, בָּהּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלֵאת" וְכוּ', וּכְתִיב "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט... וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ" וְכוּ' וְזוֹ שְׁכִינָה יִחוּד הַכֹּל, עוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֶדֶת עַד אֵין תַּכְלִית וּמְקַשֶּׁרֶת הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד, בָּהּ, "יְהֹוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי". וְזֶה, "עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן", שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ. וְדָוִד נִמְשָׁל לַלְּבָנָה, שֶׁבָּהּ, "כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם, וְעֵ"ד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה", עֵ"ד - דְּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, נֶאֱמָ"ן – בְּ-אֵ'ל מֶ'לֶךְ נֶ'אֱמָן, אָמֵ"ן יאהדונה"י, אֱמוּנָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּךָ עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, שֶׁאַתָּה מְיַחֵד כָּל מַדְרְגוֹתֶיךָ, בְּ-ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יהו"ה בָּ"ה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. בַּשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מָקוֹם אֶחָד וּבָהּ, "בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד" לְהִתְפַּשֵּׁט לְמַטָּה, בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְתֵעָשֶׂה עֲטָרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, בָּהּ, "כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה", "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי".

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וּבָאֱמוּנָה יַחֵד עָלֵינוּ שִׁמְךָ לְעוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם וָעֶד, וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ. תֵּן לָנוּ מִשְׁאֲלוֹת לְבָבֵנוּ, אַל תְּאַחַר לַעֲשׂוֹת בַּקָּשָׁתֵנוּ, בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.