תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

  • מקור
  • פירוש

וְהַאי עֶבֶד אִיהוּ כִּנּוּיָא לְכָל שְׁמָהָן, שִׁנּוּי לְכָל שְׁמָהָן, וּבֵיהּ מַרְכִּיבִין כָּל אִלָּנִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְטוֹב, מֶרְכָּבוֹת דְּסִטְרָא דְרַע עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וְלֹא בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי עֲרָיוֹת? סמא"ל וְנָחָשׁ, לָא צָרִיךְ לְמֶהֱוִי בִשְׁלֹשָׁה, דְאִינוּן מַשְׁחִי"ת אַ"ף וְחֵימָ"ה, לְמֶהֱוֵי תְּלִיתָאָה בֵּינַיְיהוּ, דְּלָא מִתְקַשְּׁרִין בְּהוֹן, אֶלָּא דִיְהוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּפִרוּדָא, וּבְגִין דָּא אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּתְלָתָא.
(דף טו ע"א) וְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בְּהִפּוּכָא, 'אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם', דְּלָא יַעַבְדוּן פִּרוּדָא, אֶלָּא בְּיָחִיד דְּאִיהוּ יִחוּדָא חָד. וּבְגִין דָּא לֹא יֹאכַל אָדָם תְּרֵי, וְלֹא יִשְׁתֶּה תְּרֵי.
'וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְיָחִיד', בְּגִין דְּיָחִיד לֵית לֵיהּ שִׁתּוּף דְּאִיהוּ מטטרו"ן, כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ שֻׁתּוּף בְּגוּפָא, וְאַמַּאי אָמַר 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ'? הָכָא מַשְׁמַע דְּאִית לֵיהּ מֶרְכָּבָה לְעֵילָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִיהוּ מְלָאכָה דִילֵיהּ, וּמַאי אִיהִי הַהִיא דְאִיהִי כְלִילָא מֵחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, דְּאִינוּן יה"ו, מְלָאכָה דִתְלַת אַתְוָון אִיהִי ה' שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, שְׁלִימוּ דִתְלַת אַתְוָון, עֲלָהּ אִתְּמַר "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן" (שמות לט, לב) וְגוֹ', וְאִיהִי ה' דְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, וּבְגִין דָּא אַף עַל גַּב דְּאַמְרִינָן 'אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד', חָזַר וְאָמַר 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, דְּוַדַּאי בְּאִלֵּין תְּלַת דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, וּבְלָא אִלֵּין תְּלַת לַאו אִיהוּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא, דְאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא חַד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ.
וְכַד אִיהוּ לְתַתָּא בְּמטטרו"ן בְּלָא שְׁכִינְתֵּיהּ, אִשְׁתַּנִּי בֵיהּ, וּבְגִין דָּא אָמַר אֱלִישָׁע אַחֵר, 'שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ', וּבְגִין דָּא אָמַר "אַל תַּמֵּר בּוֹ וְכוּ' כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג, כא), בְּגִין דְמטטרו"ן אִיהוּ שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, וְכַד אִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּלָא בַּעְלָהּ, אִתְקְרֵי הַאי מַלְאָךְ מִשְׁנֶה לָהּ, וְאִשְׁתְּנִיאַת דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ חֲיָילִין, וּמַה דְּאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, וּבְמַאי הִיא מִתְכַסְּיָא? בְּהַהִיא דְאִתְקְרִיאַת אָמָה.
וְדָא הוּא דְאָמַר קְרָא "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" (שמות כא, ז), "אִישׁ" דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, "בִּתּוֹ" דָּא שְׁכִינְתָּא, "לְאָמָה" בַּת זוּגֵיהּ דְמטטרו"ן, דְּאִיהִי מיטטרו"ן בְּתוֹסֶפֶת יוּ"ד. דְּשִׁפְחָה בִישָׁא הִיא אָמָה דְּעֶרֶב רַב, וּבְגִין דְּהַהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא וּבְנָהָא לָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ, אִיהִי מִתְכַסְּיָא בְעַבְדָּא דִילָהּ, כְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא.
וּבְגָלוּתָא קַדְמָאָה דְּלָא חָזְרַת לְמַלְכוּתָהָא בְּרַתָּא דְמַלְכָּא, וְלָא נָפְקַת מֵהַהוּא גוּפָא, לָא נָפְקַת חָפְשִׁית, וּבְגִינָהָא אִתְּמַר בְּהוֹן, "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם" (דברים ו, כא) בְּגִין דַּהֲווֹ תְּחוֹת רְשׁוּ דְּהַהוּא עֶבֶד, וּבְגִין דָּא אָמַר פַּרְעֹה בְּהַאי אֲתַר "לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהֹוָה, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה, ב), וּבְגִין דָּא נָפְקוּ בִּמְנוּסָה, כְּעַבְדָּא דְלֵית לֵיהּ כְּתַב חֵירוּ וּבָרַח מֵרִבּוֹנֵיהּ.
אֲבָל בְּפוּרְקָנָא בַּתְרָאָה לָא נָפְקַת בְּרַתָּא, בְּהַאי עַבְדָּא כְּשִׁפְחָה, אֶלָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי חֵירוּ, אִיהִי עִמָּהּ בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי חֵירוּ דִּילָהּ, מַה דְּלָא הֲוָה הָכִי בְגָלוּתָא קַדְמָאָה, דְלָא הֲוָה לָהּ וְלִבְנָהָא אוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי חֵירוּ. דְאוֹרַיְיתָא וַדַּאי אִיהִי חֵירוּ, בְּמַלְכוּתָא דִילָהּ, בִּיקָרָא דִילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" (משלי ג, טו), וּבְגִין דָּא "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז), וְדָא הוּא דְאָמַר "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה" (ישעיהו נב, יב), יְהֹוָה וַדַּאי אִיהוּ יוֹקִים לוֹן מֵעַפְרָא, וְאִיהוּ נָהִיר עַל אַנְפּוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדְעִין כָּל עָלְמִין דְּאִינוּן זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה.

וְהַאי עֶבֶד אִיהוּ כִּנּוּיָא לְכָל שְׁמָהָן, שִׁנּוּי לְכָל שְׁמָהָן, וּבֵיהּ מַרְכִּיבִין כָּל אִלָּנִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְטוֹב, וְעֶבֶד זֶה הוּא כִנּוּי לְכָל הַשֵּׁמוֹת, שִׁנּוּי לְכָל הַשֵּׁמוֹת, וּבוֹ מַרְכִּיבִים כָּל הָאִילָנוֹת הָעֶלְיוֹנִים מִצַּד שֶׁל טוֹב. מֶרְכָּבוֹת דְּסִטְרָא דְרַע עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר וְלֹא בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה הַמֶּרְכָּבוֹת שֶׁל צַד הָרָע, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְלֹא בָעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי עֲרָיוֹת? סמא"ל וְנָחָשׁ, מַה זֶּה עֲרָיוֹת? סָמָאֵ"ל וְנָחָ"שׁ, לָא צָרִיךְ לְמֶהֱוִי בִשְׁלֹשָׁה, דְאִינוּן מַשְׁחִי"ת אַ"ף וְחֵימָ"ה, לְמֶהֱוֵי תְּלִיתָאָה בֵּינַיְיהוּ, דְּלָא מִתְקַשְּׁרִין בְּהוֹן, לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵם מַשְׁחִי"ת אַ"ף וְחֵמָ"ה, לִהְיוֹת שְׁלִישִׁי בֵּינֵיהֶם, שֶׁלֹּא מִתְקַשְּׁרִים בָּהֶם, אֶלָּא דִיְהוֹן תַּרְוַיְיהוּ בְּפִרוּדָא, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּפֵרוּד, וּבְגִין דָּא אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּתְלָתָא וּמִשּׁוּם זֶה אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

(דף טו ע"א) וְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית בְּהִפּוּכָא, 'אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם', דְּלָא יַעַבְדוּן פִּרוּדָא, וּבְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּהִפּוּךְ - אֵין דּוֹרְשִׁים בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ פֵּרוּד, אֶלָּא בְּיָחִיד דְּאִיהוּ יִחוּדָא חָד. וּבְגִין דָּא לֹא יֹאכַל אָדָם תְּרֵי, וְלֹא יִשְׁתֶּה תְּרֵי אֶלָּא בְיָחִיד, שֶׁהוּא יִחוּד אֶחָד, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנַיִם וְלֹא יִשְׁתֶּה שְׁנַיִם.  
'וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְיָחִיד', בְּגִין דְּיָחִיד לֵית לֵיהּ שִׁתּוּף דְּאִיהוּ מטטרו"ן, וְלֹא בְמֶרְכָּבָה בְיָחִיד, מִשּׁוּם שֶׁיָּחִיד אֵין לוֹ שִׁתּוּף, שֶׁהוּא מטטרו"ן, כְּגַוְונָא דְנִשְׁמָתָא דְלֵית לָהּ שֻׁתּוּף בְּגוּפָא, וְאַמַּאי אָמַר 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ'? כְּמוֹ שֶׁהַנְּשָׁמָה אֵין לָהּ שִׁתּוּף בַּגּוּף. וְלָמָּה אָמַר אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ?  הָכָא מַשְׁמַע דְּאִית לֵיהּ מֶרְכָּבָה לְעֵילָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאִיהוּ מְלָאכָה דִילֵיהּ, וּמַאי אִיהִי כָּאן מַשְׁמָע שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶרְכָּבָה לְמַעְלָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא מְלָאכָה שֶׁלּוֹ, וּמַהִי? הַהִיא דְאִיהִי כְלִילָא מֵחָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, דְּאִינוּן יה"ו, מְלָאכָה דִתְלַת אַתְוָון אוֹתָהּ שֶׁכְּלוּלָה מֵחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, שֶׁהֵם יה"ו, הַמְּלָאכָה שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת,  אִיהִי ה' שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, שְׁלִימוּ דִתְלַת אַתְוָון, עֲלָהּ אִתְּמַר "וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן" (שמות לט, לב) וְגוֹ', הִיא ה' שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, עָלֶיהָ נֶאֱמַר וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן וְגוֹ',  וְאִיהִי ה' דְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהִיא ה' שֶׁל הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי.  וּבְגִין דָּא אַף עַל גַּב דְּאַמְרִינָן 'אֵין דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד', חָזַר וְאָמַר 'אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁאוֹמְרִים אֵין דּוֹרְשִׁים בְּמֶרְכָּבָה בְיָחִיד, חָזַר וְאָמַר, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.  דְּוַדַּאי בְּאִלֵּין תְּלַת דּוֹרְשִׁין בְּמֶרְכָּבָה בְּיָחִיד, שֶׁוַּדַּאי בְּאֵלֶּה הַשָּׁלֹשׁ דּוֹרְשִׁים בְּמֶרְכָּבָה בְיָחִיד, וּבְלָא אִלֵּין תְּלַת לַאו אִיהוּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא, דְאִיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא חַד בִּשְׁכִינְתֵּיהּ וּבְלֹא אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ אֵינוֹ יִחוּד שֶׁלּוֹ, וְזֶהוּ סוֹד, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה אֶחָד עִם שְׁכִינָתוֹ.

וְכַד אִיהוּ לְתַתָּא בְּמטטרו"ן בְּלָא שְׁכִינְתֵּיהּ, אִשְׁתַּנִּי בֵיהּ, וּכְשֶׁהוּא לְמַטָּה בְּמטטרו"ן בְּלִי שְׁכִינָתוֹ, מִשְׁתַּנֶּה בּוֹ, וּבְגִין דָּא אָמַר אֱלִישָׁע אַחֵר, 'שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ', וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר אֱלִישָׁע אַחֵר, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת,  וּבְגִין דָּא אָמַר "אַל תַּמֵּר בּוֹ וְכוּ' כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כג, כא), וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ, בְּגִין דְמטטרו"ן אִיהוּ שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, מִשּׁוּם שֶׁמטטרו"ן הוּא שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, וְכַד אִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּלָא בַּעְלָהּ, אִתְקְרֵי הַאי מַלְאָךְ מִשְׁנֶה לָהּ, וְאִשְׁתְּנִיאַת וּכְשֶׁהַשְּׁכִינָה בְּלִי בַעְלָהּ, נִקְרָא הַמַּלְאָךְ הַזֶּה מִשְׁנֶה לָהּ, וּמִשְׁתַּנֵּית, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ חֲיָילִין, וּמַה דְּאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, שֶׁלֹּא יוֹדְעִים בָּהּ הַחֲיָלוֹת וּמַה שֶּׁהִיא גְבִירָה וּבְמַאי הִיא מִתְכַסְּיָא? בְּהַהִיא דְאִתְקְרִיאַת אָמָה וּבַמָּה הִיא מִתְכַּסֵּית? בְּאוֹתָהּ שֶׁנִּקְרֵאת אָמָה.
 
וְדָא הוּא דְאָמַר קְרָא "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" (שמות כא, ז), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה.  "אִישׁ" דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, "בִּתּוֹ" דָּא שְׁכִינְתָּא, "לְאָמָה" בַּת זוּגֵיהּ דְמטטרו"ן, אִישׁ - זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּתּוֹ - זוֹ שְׁכִינָה, לְאָמָה - בַּת זוּגוֹ שֶׁל מטטרו"ן, דְּאִיהִי מיטטרו"ן בְּתוֹסֶפֶת יוּ"ד שֶׁהִיא מיטטרו"ן בְּתוֹסֶפֶת יוֹ"ד,   דְּשִׁפְחָה בִישָׁא הִיא אָמָה דְּעֶרֶב רַב, שֶׁשִּׁפְחָה רָעָה הִיא אָמָה שֶׁל עֵרֶב רַב,  וּבְגִין דְּהַהִיא שִׁפְחָה בִּישָׁא וּבְנָהָא לָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ, אִיהִי מִתְכַסְּיָא בְעַבְדָּא דִילָהּ, כְּנִשְׁמָתָא בְּגוּפָא וּמִשּׁוּם אוֹתָהּ שִׁפְחָה רָעָה וּבָנֶיהָ לֹא מַכִּירִים אוֹתָהּ, הִיא מְכֻסָּה בָּעֶבֶד שֶׁלָּהּ כְּמוֹ הַנְּשָׁמָה לַגּוּף.
 
וּבְגָלוּתָא קַדְמָאָה דְּלָא חָזְרַת לְמַלְכוּתָהָא בְּרַתָּא דְמַלְכָּא, וְלָא נָפְקַת מֵהַהוּא גוּפָא, לָא נָפְקַת חָפְשִׁית, וּבַגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא חָזְרָה לְמַלְכוּתָהּ בַּת הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָצְאָה מֵאוֹתוֹ הַגּוּף, לֹא יָצְאָה חָפְשִׁית,  וּבְגִינָהָא אִתְּמַר בְּהוֹן, "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם" (דברים ו, כא) וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר בָּהֶם עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם,  בְּגִין דַּהֲווֹ תְּחוֹת רְשׁוּ דְּהַהוּא עֶבֶד, מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ תַּחַת רְשׁוּת אוֹתוֹ עֶבֶד,  וּבְגִין דָּא אָמַר פַּרְעֹה בְּהַאי אֲתַר "לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהֹוָה, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה, ב), וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר פַּרְעֹה בַּמָּקוֹם הַזֶּה, לֹא יָדַעְתִּי אֶת יהו"ה, וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ,  וּבְגִין דָּא נָפְקוּ בִּמְנוּסָה, כְּעַבְדָּא דְלֵית לֵיהּ כְּתַב חֵירוּ וּבָרַח מֵרִבּוֹנֵיהּ וּמִשּׁוּם זֶה יָצְאוּ בִמְנוּסָה כְּעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ כְּתַב שִׁחְרוּר וּבָרַח מֵאֲדוֹנוֹ.

אֲבָל בְּפוּרְקָנָא בַּתְרָאָה לָא נָפְקַת בְּרַתָּא, בְּהַאי עַבְדָּא כְּשִׁפְחָה, אֶלָּא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה לֹא יוֹצֵאת הַבַּת בָּעֶבֶד הַזֶּה כְּמוֹ שִׁפְחָה, אֶלָּא בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי חֵירוּ, אִיהִי עִמָּהּ בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי חֵירוּ דִּילָהּ, מִשּׁוּם שֶׁתּוֹרָה, שֶׁהִיא חֵרוּת, הִיא עִמָּהּ בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁהִיא הַחֵרוּת שֶׁלָּהּ,  מַה דְּלָא הֲוָה הָכִי בְגָלוּתָא קַדְמָאָה, דְלָא הֲוָה לָהּ וְלִבְנָהָא אוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי חֵירוּ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה כָּךְ בַּגְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ וּלְבָנֶיהָ תוֹרָה שֶׁהִיא חֵרוּת,  דְאוֹרַיְיתָא וַדַּאי אִיהִי חֵירוּ, בְּמַלְכוּתָא דִילָהּ, בִּיקָרָא דִילָהּ, שֶׁתּוֹרָה הִיא וַדַּאי חֵרוּת, בַּמַּלְכוּת שֶׁלָּהּ, בַּכָּבוֹד שֶׁלָּהּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים" (משלי ג, טו), וּבְגִין דָּא "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים וְדָא הוּא דְאָמַר "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהֹוָה" (ישעיהו נב, יב), וְזֶה שֶׁאָמַר כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יהו"ה.  יְהֹוָה וַדַּאי אִיהוּ יוֹקִים לוֹן מֵעַפְרָא, וְאִיהוּ נָהִיר עַל אַנְפּוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדְעִין כָּל עָלְמִין דְּאִינוּן זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה,  יהו"ה וַדַּאי, הוּא יָקִים אוֹתָם מֵהֶעָפָר, וְהוּא מֵאִיר עַל פְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבוֹ נוֹדָעִים כָּל הָעוֹלָמוֹת שֶׁהֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

  • מקור
  • פירוש

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מָאן גָּרִים לוֹן דְּלָא יָכְלוּ לְמִסְבַּל. אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִתְגְּזָרוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ "בַּיהֹוָה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ" (הושע ה, ז) מִסִּטְרָא דְּעָרְלָה. דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י) בְּךָ מַמָּשׁ דָּא עָרְלָה. וּכְדֵין מִצְרַיִם דְּאִיהִי עֶרְוַת הָאָרֶץ שַׁלְטַת עֲלַיְיהוּ, וְאִשְׁתַּעֲבִידוּ תְחוּתָהּ וּתְחוּת כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין דַּהֲווּ מִתְקַטְּרִין בַּהּ.

וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לוֹן, יְהִיב לְהוּ דָּם פֶּסַח וְדַם מִילָה. דָּם מִילָה לְאִשְׁתִּיזָבָא מֵהַהִיא עָרְלָה קְלִיפָה קַּשְׁיָא. וְדַם פֶּסַח לְאִתְחַבְּרָא בְּגוֹ קְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹן. כְּדֵין כְּתִיב "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ" (זכריה ט, יא), לִשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר, דְּאִתְפָּרְקַת בְּחֵילָא דָּא. "שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ" (זכריה ט, יא), אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב, כא) מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה דָּא עָרְלָה, "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י). "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" (שמות יב, כא) שֶׁל מִצְוָה דָּם פֶּסַח וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא, לָא אִתְפָּרְשַׁת סִטְרָא אַחֲרָא לְגַמְרֵי. וְכַד תָּבוּ לְמֶחֱטֵי בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, תָּבוּ לְאִתְמַסְּרָא בִּידַיְיהוּ כְּמָה דְּאִתְּמָר.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, כָּל מַלְכֻיּוֹת אִלֵּין, חֵילָא מָשְׁכִין לְגַבַּיְיהוּ מֵהַהוּא (דף כב' עמוד ב') חֵילָא דְּנָטְלוּ בְּקַדְמִיתָא. וּבְגִין כָּךְ "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ" (דברים טז, ג) וְכוּ' לְאַדְכְּרָא תְּבִירוּ קַדְמָאָה, דְּלָא יִתְגָאוּן לְחַרְבָּא עָלְמָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, "כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם" (ישעיהו כג, ה) וְכוּ' וּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ" (מיכה ז, טו) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנֵּה יְהֹוָה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם" (ישעיהו יט, א) לְתַבְרָא שָׁרְשָׁא, וְיִתַּבְּרוּן עֲנָפִין אֲבַתְרֵיהּ.

אֲבָל בַּמַּדְבְּרָא וַדַּאי מְשִׁיכוּ מִמִּצְרַיִם אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, וַהֲוָה אַסְחַר לְהוּ. בְּגִין כָּךְ אָמְרוּ תָּדִיר "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ד). "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם" (במדבר יא, ה). וְהָכִי כֹּלָּא. דְּלָא אִתְפְּרָשׁוּ מִינֵּיהּ לְגַמְרֵי. וְכֵיוָן דְּלָא אִתְגְּזָרוּ בַּמַּדְבְּרָא נָמֵי, כָּל שֶׁכֵּן דִּאִתְתַקְּפַת עֲלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא בְּחֵילָא דְמִצְרָיִם וַדַּאי. וְכַד אִתְגְּזָרוּ בִּידָא דִּיהוֹשֻעַ אִתְּמָר "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה, ט) וַדַּאי, וְדָא "חֶרְפַּת נְעוּרָי" (ירמיהו לא, יח). דְּחֵילָא נָטְלוּ מֵאִינּוּן נְעוּרִים כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, וּמִתַּמָּן מָשְׁכִין חֵילָא לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד" (ישעיהו נד, ד) דִּכְדֵין "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) בְּזִמְנָא דְּיִסְתְּלַק כָּל פְּגִימוּ, וְכָל חֵילָא יִתְנְטִיל מִמְּסָאֲבוּתָא, וְכֹלָּא יִתְתְּקַן. כְּדֵין "חַטֹּאות נְעוּרַי" (תהלים כה, ז), וּפְשָׁעַי דִּלְבָתַר, "אַל תִּזְכּוֹר". אֶלָּא "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד).

אֲבָל תָּא חֲזֵי, מָאן גָּרִים לוֹן דְּלָא יָכְלוּ לְמִסְבַּל. אֶלָּא בְּגִין דְּלָא אִתְגְּזָרוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ אבל בא וראה, מה גרם להם שלא יכול לסבול אורך הגלות? אלא בגלל שלא היו נימולים ונאמר בהם "בַּיהֹוָה בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ" (הושע ה, ז) מִסִּטְרָא דְּעָרְלָה מצד הערלה שאין לה תיקון וצריכה להאבד. דְּאִתְּמָר בַּהּ "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י) בְּךָ מַמָּשׁ בגופך דָּא עָרְלָה. וּכְדֵין מִצְרַיִם דְּאִיהִי עֶרְוַת הָאָרֶץ שַׁלְטַת עֲלַיְיהוּ וכיון שמדרגת טומאת מצרים שהיה גדולה מכל הארצות וע"כ נקראת ערות הארץ – שלטה עליהם, וְאִשְׁתַּעֲבִידוּ תְחוּתָהּ וּתְחוּת כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין דַּהֲווּ מִתְקַטְּרִין בַּהּ ונשתעבדו תחתיה ותחת כל אותם הטומאות שהיו נקשרות בערוות הארץ.

וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַפָּקָא לוֹן, יְהִיב לְהוּ דָּם פֶּסַח וְדַם מִילָה וכאשר רצה הקב"ה להוציאם ממצרים, נתן להם ב' דמים, דם הפסח ודם המילה. דָּם מִילָה לְאִשְׁתִּיזָבָא מֵהַהִיא עָרְלָה קְלִיפָה קַּשְׁיָא דם המילה להציל אותם מאותה הקליפה הקשה הנקראת ערלה. וְדַם פֶּסַח לְאִתְחַבְּרָא בְּגוֹ קְדוּשָׁתָא דְּמָארֵיהוֹןודם קרבן הפסח לחברם ולקשרם בתוך קדושת אדונם. כְּדֵין כְּתִיב ואז נאמר "גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ" (זכריה ט, יא), לִשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר, דְּאִתְפָּרְקַת בְּחֵילָא דָּא אַתְּ לשכינה נאמר שנגאלה בכח אלה הדמים. "שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ" (זכריה ט, יא), אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ ציווה הקב"ה עליהם "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" (שמות יב, כא) דרשו רבותינו מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה דָּא עָרְלָה, "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" (תהלים פא, י)תפרישו עצמיכם מעבודה הזרה שהיא הערלה. "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" (שמות יב, כא) שֶׁל מִצְוָה דָּם פֶּסַח לקרבם לאדונם וַדַּאי. וְעִם כָּל דָּא כֵּיוָן דְּלָא אִשְׁתְּלִים גָּלוּתָא, לָא אִתְפָּרְשַׁת סִטְרָא אַחֲרָא לְגַמְרֵי. ועם כל זה, כיוון שלא נשלמה הגלות בכל שנותיה כאמור לעיל, לא התרחקה הסטרא אחרא מהם לגמרי. וְכַד תָּבוּ לְמֶחֱטֵי בָּעֵגֶל וּבַמְּרַגְּלִים, תָּבוּ לְאִתְמַסְּרָא בִּידַיְיהוּ כְּמָה דְּאִתְּמָר וכאשר שבו וחטאו בעגל ובמרגלים, שבו ונמסרו בידיהם כמו שנאמר.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, כָּל מַלְכֻיּוֹת אִלֵּין, חֵילָא מָשְׁכִין לְגַבַּיְיהוּ מֵהַהוּא (דף כב' עמוד ב') חֵילָא דְּנָטְלוּ בְּקַדְמִיתָא. אבל בא וראה, כל אלה ד' מלכויות מושכים הכח לעצמם מאותו הכח שלקחו בתחילה במצרים, וּבְגִין כָּךְ ולכך ציוה "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ" (דברים טז, ג) וְכוּ' לְאַדְכְּרָא תְּבִירוּ קַדְמָאָה דְּלָא יִתְגָאוּן לְחַרְבָּא עָלְמָא להזכיר את שבירתם הראשונה במצרים, שלא יתגאו להחריב העולם. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי, ולעתיד לבא תזכר שבירתם הראשונה וממנה תמשך השבירה האחרונה המוחלטת כמו שנאמר "כַּאֲשֶׁר שֵׁמַע לְמִצְרָיִם" (ישעיהו כג, ה) וְכוּ' וּכְתִיב "כִּימֵי צֵאתְךָ" (מיכה ז, טו) וְכוּ'. וּכְתִיב "הִנֵּה יְהֹוָה רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם" (ישעיהו יט, א) לְתַבְרָא שָׁרְשָׁא, וְיִתַּבְּרוּן עֲנָפִין אֲבַתְרֵיהּ ולשבור את שורשם שהם הקליפות ברוחניות וכללותם נקרא מצרים, ואחריהן ישברו הענפים שהם שריהם ברוחניות אומותיהם בגשמיות.

אֲבָל בַּמַּדְבְּרָא וַדַּאי מְשִׁיכוּ מִמִּצְרַיִם אִתְמְשַׁךְ אֲבַתְרַיְיהוּ, וַהֲוָה אַסְחַר לְהוּ. בְּגִין כָּךְ אָמְרוּ תָּדִיר אבל במדבר, ודאי טומאת מצרים נמשכה אחריהם וסובבה אותם, ולפיכך היו תמיד אומרים "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד, ד). וכן "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם" (במדבר יא, ה). וְהָכִי כֹּלָּא, דְּלָא אִתְפְּרָשׁוּ מִינֵּיהּ לְגַמְרֵי. וְכֵיוָן דְּלָא אִתְגְּזָרוּ בַּמַּדְבְּרָא נָמֵי, כָּל שֶׁכֵּן דִּאִתְתַקְּפַת עֲלַיְיהוּ סִטְרָא אַחֲרָא בְּחֵילָא דְמִצְרָיִם וַדַּאי. וכך בכל קלקולי המדבר, בגלל שלא הפרידו עצמם מהם לגמרי. וכיון שלא נימולו במדבר שהיה העורלה בבשרים, כל שכן שהתחזקה עליהם הסטרא אחרא בכח טומאת מצרים ודאי.

וְכַד אִתְגְּזָרוּ בִּידָא דִּיהוֹשֻעַ אִתְּמָר וכאשר נימולו על ידי יהודע בכניסתם לארץ נאמר "הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם" (יהושע ה, ט) וַדַּאי, וְדָא "חֶרְפַּת נְעוּרָי" (ירמיהו לא, יח). דְּחֵילָא נָטְלוּ מֵאִינּוּן נְעוּרִים כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, וּמִתַּמָּן מָשְׁכִין חֵילָא לְשַׁלְּטָאָה בְּזִמְנַיְיהוּ. שהכח שלקחה הטומאה מאותם ימי הנעורים, משם שאבו המלכויות את כוחם לשלוט בעתיד כל אחד בזמנה.

וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד" (ישעיהו נד, ד) דִּכְדֵין "תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי" (תהלים קג, ה) יוסר כח החרפה שהיא הערלה ולא יזכר עוד, ויתוקנו ימי הנעורים ויחזרו לטובה, בְּזִמְנָא דְּיִסְתְּלַק כָּל פְּגִימוּ, וְכָל חֵילָא יִתְנְטִיל מִמְּסָאֲבוּתָא, וְכֹלָּא יִתְתְּקַן. בזמן שיעברו כל הפגמים, וכל הכח ילקח מהטומאה, והכל יתוקן, כְּדֵין "חַטֹּאות נְעוּרַי" (תהלים כה, ז), וּפְשָׁעַי דִּלְבָתַר, "אַל תִּזְכּוֹר". אֶלָּא "אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד). ואז, "חטאות נעורי" שבמדבר, "ובפשעי" שנמשכו מטומאת מצרים והעמים "אל תזכור", אלא "אלוף נעורי אתה" המחזיר כל רע לטוב.

קישור לזף הזוהר תניינא

תפילה נט: בְּכֹחַ חִיבּוּר מִידּוֹת "רַב חֶסֶד" וֶ"אֱמֶת" חוֹזֵר הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה, וּבְגִלּוּי י"ג תִּיקוּנֵי דִּיקְנָא תִּתְגַלֶּה הָאֱמֶת וְלֹא יִשָּׁאֵר הַשֶּׁקֶר.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי י"ג שֵׁמוֹת סוֹד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹתֶיךָ שַׂמְתָּ לְהַעֲבִיר כָּל הַפְּגָמִים וּלְטַהֵר מִכָּל טֻמְאָה שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר הַנָּבִיא "וּמַשְׁתִּי אֶת עַוֹן הָאָרֶץ הַהִיא", וּבְרִית כְּרוּתָה לָהֶם, מִצַּד צַדִּיק שֶׁאֵינָם חוֹזְרוֹת רֵיקָם, שֶׁצַּדִּיק הוּא הָדָר וּבוֹ הַדְרַת פָּנִים זָקָן, מִיָּד "לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו", וְזֶה חֶסֶד שֶׁמִּתְרַבֶּה בְּשַׂעֲרוֹת הַפָּנִים, בּוֹ "וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךָ", וּבִשְׁתֵּי מִדּוֹת מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד שֶׁהֵם וְ"רַב חֶסֶד" וֶ"אֱמֶת", וְרַב חֶסֶד רִבּוּי הַחֶסֶד וְזֶה "מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד" לְהַחֲזִיר נָחָשׁ לְמַטֶּה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמַּטֶּה נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, בּוֹ הָיוּ שׁוֹלְטִים כָּל קֶסֶם וְנָחָשׁ שֶׁהֵם עָמָל וָאָוֶן, וּמִיָּד שֶׁנֶּהְפַּךְ נָחָשׁ לְמַטֶּה, "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְרָאֵל". וְזֶה ו' כֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֱמֶת וַדַּאי, לְפִיכָךְ "וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת", תְּלוּיִים הַדְּבָרִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה. וְזֶה וָא"ו - אֶחָ"ד, "וּמַשְׁתִּי אֶת עַוֹן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד" שֶׁהוּא יוֹם שֶׁתִּהְיֶה מְיַקֵר הַדִיקְנָא יְקִירַא שֶׁלְּךָ. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא יִמָּצֵא בָּעוֹלָם אֶלָּא אֱמֶת, "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ". הֲרֵי תִּקְוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁאַתָּה תִּמְשֹׁל לְבַדְּךָ וְלֹא יִהְיֶה עוֹד אֵל נֵכָר שֶׁנֶאֱמַר "יְהוָֹה בָּדָד יַנְחֶנּוּ" וְכוּ', וְזֶה "יְהוָֹה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ", וְזֶה תְּרוּעָה בַּמַּטֶּה "תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל". וּלְיִשְׂרָאֵל, "רְעֵה עַמְּךָ בְּשִׁבְטֶךָ" וְזֶה ו' בּוֹ "וְקַו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלַיִם", בְּקִוּוּי שֶׁלָּהֶם וַדַּאי, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.