תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
- פירוש
וּכְשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה, כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלִים בָּהֶם, וְנִקְרָאִים נְבִיאִים, וּמַלְכוּת הִיא דִמְיוֹן כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא "וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים" (הושע יב, יא) וְגוֹ', שֶׁהִיא כְמוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָאָה שֶׁכָּל הַפָּנִים נִרְאִין בָּהּ, כֵּן כָּל הַסְּפִירוֹת מַרְאִין בָּהּ כֹּחָם וְדִמְיוֹנָם וְצוּרֹתָם, לְכָל נָבִיא כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ לְמַעְלָה, וּכְמוֹ כֵּן לְמַטָּה הִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בַּכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְכָל הַמַּלְאָכִים, וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּבְכָל הָרְקִיעִים, וְהַכִּסְאוֹת שֶׁבָּהֶם, וְהַמַּלְאָכִים הַתְּלוּיִם מֵהֶם, שֶׁיֶּשׁ מַלְאָכִים גְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז). וְכֵן בְּכָל כּוֹכָב וּמַזָּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וְזֶהוּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), וּלְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּפִי כֹּחוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, וְהָבֵן אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ.
יְהֹוָה הוּא בְכֶתֶר, שֶׁהָיָה קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא וּשְׁמוֹ לְבָד בַּכֶּתֶר. כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בְּמִדַּת רֵאשִׁית יָרַד עָלָיו, וְלֹא הָיָה חָסֵר מִלְמַעְלָה, וְכֵן בְּכָל סְפִירָה, כְמַדְלִיק נֵר מִנֵּר וְאֵינוֹ חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מֵחֲבֶרְתָּהּ, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.
וּמִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בְזֹאת, כְּמוֹ שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, בַּעֲבוּר שֶׁהִיא כְלוּלָה מֵהָעֶלְיוֹנִים, וְאִיהִי יִחוּד וְקֶשֶׁר כֻּלָּם, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בַּתַּחְתּוֹנִים, וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא ואַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל כִּי אִם בְּזֹאת. הִיא אִתְקְרִיאַת נְבוּאָה מִסִּטְרָא דִנְבִיאַיָּא, חָכְמָה מִסִּטְרָא דְחַכִּימַיָּיא, דְכָל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ חֲכָמִים.
וְכ"ח אַתְוָון אִינוּן לְכָל עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְכֻלְּהוֹן אִינוּן בֵּין לִכְתִיבָה בֵּין לְכָל מִלָּה דְיִתְעֲבִיד בַּיְדִין, דְּעוֹבָדָא דְכ"ח פִּרְקִין אִינוּן בַּעֲשַׂר אֶצְבְּעָאן, וְדָא אִיהוּ רָזָא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְכֹלָּא בְחָכְמָה, וְרָזָא דְמִלָּה "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד).
אִית חָכְמָה מִסִּטְרָא דְאַתְוָון, וְאִית חָכְמָה מִסִּטְרָא דִנְקוּדִין, דְּאַתְוָון אִינוּן בַּת קוֹל, וּבְהוֹן רָזָא דְדִבּוּרָא לִדְרָשָׁא וּלְכָל מִלָּה דְתַלְיָיא בִדְרָשָׁא, תַּגִּין אִינוּן לְמַחֲשָׁבָה, וְאִינוּן בְּרָזָא דְהַאי קְרָא "וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת" (שמות לה, לב) וְכוּ', וְכֻלְּהוֹן תַּלְיָין בִּשְׁכִינְתָּא תַתָּאָה, וְאִיהִי כְלָלָא דְכֻלְּהוּ.
וּבְרָזָא דְא תִשְׁכַּח טַעֲמִין וּנְקוּדִין וְאַתְוָון, וְהָכִי בְּכָל אָת וְאָת, וְרָזָא דְמִלָּה [ציור] תְּלַת תַּגִּין לְעֵילָא כְּמוֹ זַיְינִין דְּסֵפֶר תּוֹרָה, בָּהּ רְשִׁימִין כִּתְרִין וּנְקוּדִין וְאַתְוָון, וְהָכִי בְכָל אָת וְאָת. ש' שַׁבָּת הַגָּדוֹל בִּינָה, שַׁבָּת הַקָּטָן מַלְכוּת. ב' תְּרֵין דְּרוֹעִין גְּדוּלָה גְבוּרָה. ת' תִּפְאֶרֶת, בֵּיהּ שְׁקִיל שַׁבָּת לְכָל אוֹרַיְיתָא, תְּלַת כִּתְרִין דְ-ש תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בִּתְיוּבְתָּא. דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר תְּפִלַּת כָּל פֶּה.
(דף מא ע"א) וְהָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּה, אֶלָּא אִיהוּ בֶ"ן י"ה מִן בִּינָ"ה, וְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ מְמוּצָע בִּתְּלַת אַתְוָון דְּאִינוּן יה"ו, דְאִתְכְּלִילָן בְּבִינָה, וְאִיהוּ מְמוּצָע כְּגוּפָא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין, וְאִיהוּ אוֹת בַּצַּדִּיק, דְּאִיהוּ כְּלִיל בְּא"ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵא' וְעַד ת', וְאִיהוּ כְּלִיל תְּלַת בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא קַדְמָאִין, וּתְלַת בַּתְרָאִין, וְאִיהוּ כְּלִיל תְּרֵין ו'ו' דְּאִתְּמַר בְּהוֹן עַל שְׁתֵּי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר, דְּאִינוּן י"ב בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא דְּאִתְקְרִיאוּ אֶמְצָעִיּוֹת, וְכֻלְּהוּ חַ"י בִּרְכָאָן דְּאִתְכְּלִילָן בְּה דְּאִינוּן תְּלַת וָוִי"ן, דְּאִיהוּ דוּ פַּרְצוּפִין, וְדָא אִיהוּ שִׁעוּר קוֹמָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז), בְּמַאי סָלְקַת לְעֶשֶׂר? בְּאָת י'.
וּכְשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה, כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלִים בָּהֶם, וְנִקְרָאִים נְבִיאִים, וּכְשֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַמְשִׁיךְ נְבוּאָה, כָּל הַסְּפִירוֹת כְּלוּלִים בָּהֶם, וְנִקְרָאִים נְבִיאִים, וּמַלְכוּת הִיא דִמְיוֹן כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא "וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים" (הושע יב, יא) וְגוֹ', וּמַלְכוּת הִיא דִמְיוֹן כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יב יא) וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (שם) וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְגוֹמֵר שֶׁהִיא כְמוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָאָה שֶׁכָּל הַפָּנִים נִרְאִין בָּהּ, שֶׁהִיא כְּמוֹ הָאַסְפַּקְלַרְיָאָה שֶׁכָּל הַפָּנִים נִרְאִין בָּהּ, כֵּן כָּל הַסְּפִירוֹת מַרְאִין בָּהּ כֹּחָם וְדִמְיוֹנָם וְצוּרֹתָם, לְכָל נָבִיא כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ לְמַעְלָה, כֵּן כָּל הַסְּפִירוֹת מַרְאִין בָּהּ כֹּחָם וְדִמְיוֹנָם וְצוּרוֹתָם, לְכָל נָבִיא כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ לְמַעְלָה וּכְמוֹ כֵּן לְמַטָּה הִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בַּכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְכָל הַמַּלְאָכִים, וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּבְכָל הָרְקִיעִים, וְהַכִּסְאוֹת שֶׁבָּהֶם, וּכְמוֹ כֵּן לְמַטָּה הִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בַּכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּבְכָל הַמַּלְאָכִים, וְהָאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּבְכָל הָרְקִיעִים, וְהַכִּסְאוֹת שֶׁבָּהֶם, וְהַמַּלְאָכִים הַתְּלוּיִם מֵהֶם, שֶׁיֶּשׁ מַלְאָכִים גְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה, ז) וְהַמַּלְאָכִים הַתְּלוּיִם מֵהֶם, שֶׁיֶּשׁ מַלְאָכִים גְּבוֹהִים עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ה ז) כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם.
וְכֵן בְּכָל כּוֹכָב וּמַזָּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וְזֶהוּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא), וְכֵן בְּכָל כּוֹכָב וּמַזָּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קג יט) וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וְזֶהוּ וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה (הושע יב יא), וּלְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּפִי כֹּחוֹ שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, וְהָבֵן אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ וּלְכָל אֶחָד נִדְמֶה כְּפִי כֹחוֹ, שֶׁהִיא נִשְׁמָתוֹ, וְהָבֵן אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ.
יְהֹוָה הוּא בְכֶתֶר, שֶׁהָיָה קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא וּשְׁמוֹ לְבָד בַּכֶּתֶר יהו"ה הוּא בְכֶתֶר, שֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוּא וּשְׁמוֹ לְבַד בַּכֶּתֶר. כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם בְּמִדַּת רֵאשִׁית יָרַד עָלָיו, וְלֹא הָיָה חָסֵר מִלְמַעְלָה, כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם, בְּמִדַּת רֵאשִׁית יָרַד עָלָיו, וְלֹא הָיָה חָסֵר מִלְמָעְלָה, וְכֵן בְּכָל סְפִירָה, כְמַדְלִיק נֵר מִנֵּר וְאֵינוֹ חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מֵחֲבֶרְתָּהּ, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְכֵן בְּכָל סְפִירָה, כְּמַדְלִיק נֵר מִנֵּר וְאֵינוֹ חָסֵר מִן הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מֵחֲבֶרְתָּהּ, עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית. וּמִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בְזֹאת, כְּמוֹ שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, בַּעֲבוּר שֶׁהִיא כְלוּלָה מֵהָעֶלְיוֹנִים, וּמִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בְּזֹאת כְּמוֹ שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, בַּעֲבוּר שֶׁהִיא כְלוּלָה מֵהָעֶלְיוֹנִים, וְאִיהִי יִחוּד וְקֶשֶׁר כֻּלָּם, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בַּתַּחְתּוֹנִים, וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא ואַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל כִּי אִם בְּזֹאת וְהִיא יִחוּד וְקֶשֶׁר כֻּלָּם, וְהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בַּתַּחְתּוֹנִים, וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא (ירמיה יט כג) אַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל כִּי אִם בְּזֹאת, הִיא אִתְקְרִיאַת נְבוּאָה מִסִּטְרָא דִנְבִיאַיָּא, חָכְמָה מִסִּטְרָא דְחַכִּימַיָּיא, דְכָל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ חֲכָמִים הִיא נִקְרֵאת נְבוּאָה מִצַּד הַנְּבִיאִים, חָכְמָה מִצַּד הַחֲכָמִים, שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת נִקְרְאוּ חֲכָמִים.
וְכ"ח אַתְוָון אִינוּן לְכָל עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת הֵן לְכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְכֻלְּהוֹן אִינוּן בֵּין לִכְתִיבָה בֵּין לְכָל מִלָּה דְיִתְעֲבִיד בַּיְדִין, וְכֻלָּן הֵן בֵּין לִכְתִיבָה בֵּין לְכָל דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה בַיָּדַיִם, דְּעוֹבָדָא דְכ"ח פִּרְקִין אִינוּן בַּעֲשַׂר אֶצְבְּעָאן, וְדָא אִיהוּ רָזָא מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְכֹלָּא בְחָכְמָה, שֶׁמַּעֲשֶׂה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה הַפְּרָקִים הֵם בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, וְזֶהוּ הַסּוֹד, מֵהַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְהַכֹּל בְּחָכְמָה, וְרָזָא דְמִלָּה "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד) וְסוֹד הַדָּבָר – כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. אִית חָכְמָה מִסִּטְרָא דְאַתְוָון, וְאִית חָכְמָה מִסִּטְרָא דִנְקוּדִין, יֵשׁ חָכְמָה מִצַּד שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת, וְיֵשׁ חָכְמָה מִצַּד שֶׁל הַנְּקֻדּוֹת דְּאַתְוָון אִינוּן בַּת קוֹל, וּבְהוֹן רָזָא דְדִבּוּרָא לִדְרָשָׁא וּלְכָל מִלָּה דְתַלְיָיא בִדְרָשָׁא, שֶׁהָאוֹתִיּוֹת הֵן בַּת קוֹל, וּבָהֶן סוֹד הַדִּבּוּר לִדְרָשָׁה וּלְכָל דָּבָר שֶׁתָּלוּי בִדְרָשָׁה. תַּגִּין אִינוּן לְמַחֲשָׁבָה, וְאִינוּן בְּרָזָא דְהַאי קְרָא "וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת" (שמות לה, לב) וְכוּ', וְהֵם בְּסוֹד הַכָּתוּב הַזֶּה וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת וְכוּ', וְכֻלְּהוֹן תַּלְיָין בִּשְׁכִינְתָּא תַתָּאָה, וְאִיהִי כְלָלָא דְכֻלְּהוּ הַתָּגִים הֵם לְמַחֲשָׁבָה, וְכֻלָּם תְּלוּיִים בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְהִיא הַכְּלָל שֶׁל כֻּלָּם..
וּבְרָזָא דְא תִשְׁכַּח טַעֲמִין וּנְקוּדִין וְאַתְוָון, וְהָכִי בְּכָל אָת וְאָת, וּבְסוֹד זֶה תִמְצָא אֶת הַטְּעָמִים וּנְקֻדּוֹת וְאוֹתִיּוֹת, וְכֵן בְּכָל אוֹת וָאוֹת, וְרָזָא דְמִלָּה [ציור] תְּלַת תַּגִּין לְעֵילָא כְּמוֹ זַיְינִין דְּסֵפֶר תּוֹרָה, וְסוֹד הַדָּבָר שְׁלֹשָׁה תָגִים לְמַעְלָה כְּמוֹ זַיְינִים שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, בָּהּ רְשִׁימִין כִּתְרִין וּנְקוּדִין וְאַתְוָון, וְהָכִי בְכָל אָת וְאָת בָּהּ רְשׁוּמִים (רְמוּזִים) כְּתָרִים וּנְקֻדּוֹת וְאוֹתִיּוֹת, וְכָךְ בְּכָל אוֹת וְאוֹת. ש' שַׁבָּת הַגָּדוֹל בִּינָה, שַׁבָּת הַקָּטָן מַלְכוּת. ב' תְּרֵין דְּרוֹעִין גְּדוּלָה גְבוּרָה. ת' תִּפְאֶרֶת, ש' שַׁבָּת הַגָּדוֹל בִּינָה, שַׁבָּת הַקָּטָן מַלְכוּת, ב' שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, גְּדֻלָּה גְּבוּרָה, ת' תִּפְאֶרֶת. בֵּיהּ שְׁקִיל שַׁבָּת לְכָל אוֹרַיְיתָא, תְּלַת כִּתְרִין דְ-ש תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בִּתְיוּבְתָּא בּוֹ שְׁקוּלָה שַׁבָּת לְכָל הַתּוֹרָה, שְׁלֹשָׁה כְתָרִים שֶׁל ש, שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בִּתְשׁוּבָה. דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר תְּפִלַּת כָּל פֶּה שֶׁהִיא שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר תְּפִלַּת כָּל פֶּה.
(דף מא ע"א) וְהָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּה, וְהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הַזֶּה נִקְרָא תְּפִלַּת כָּל פֶּה, אֶלָּא אִיהוּ בֶ"ן י"ה מִן בִּינָ"ה, וְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ מְמוּצָע בִּתְּלַת אַתְוָון דְּאִינוּן יה"ו, דְאִתְכְּלִילָן בְּבִינָה, אֶלָּא (כָּל) הוּא בֶ"ן י"ה מִן בִּינָה, וְהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הוּא מְמֻצָּע בְּשָׁלֹשׁ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יה"ו, שֶׁנִּכְלָלוֹת בַּבִּינָה, וְאִיהוּ מְמוּצָע כְּגוּפָא בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין, וְאִיהוּ אוֹת בַּצַּדִּיק, דְּאִיהוּ כְּלִיל בְּא"ת, דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה כְּלִילָא מֵא' וְעַד ת', וְהִיא מְמֻצָּע כְּמוֹ גוּף בֵּין שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת, וְהוּא אוֹת בְּצַדִּיק, שֶׁהוּא כָלוּל בְּא"ת, שֶׁהִיא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הַכְּלוּלָה מֵא' עַד ת', וְאִיהוּ כְּלִיל תְּלַת בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא קַדְמָאִין, וּתְלַת בַּתְרָאִין, וְהוּא כוֹלֵל שָׁלֹשׁ בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה הָרִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וְאִיהוּ כְּלִיל תְּרֵין ו'ו' דְּאִתְּמַר בְּהוֹן עַל שְׁתֵּי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר, דְּאִינוּן י"ב בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא דְּאִתְקְרִיאוּ אֶמְצָעִיּוֹת, וְהוּא כוֹלֵל שְׁנֵי ו' ו', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן עַל שְׁתֵּי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר, שֶׁהֵן (וְהֵן) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁנִּקְרְאוּ אֶמְצָעִיּוֹת, וְכֻלְּהוּ חַ"י בִּרְכָאָן דְּאִתְכְּלִילָן בְּה דְּאִינוּן תְּלַת וָוִי"ן, דְּאִיהוּ דוּ פַּרְצוּפִין, וְכָל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַבְּרָכוֹת שֶׁנִּכְלְלוּ בָהּ, שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ וָוִי"ם, שֶׁהוּא דוּ פַרְצוּפִים, וְדָא אִיהוּ שִׁעוּר קוֹמָה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז), וְזֶהוּ שִׁעוּר קוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ, בְּמַאי סָלְקַת לְעֶשֶׂר? בְּאָת י'. בַּמָּה עוֹלוֹת לְעֶשֶׂר? בָּאוֹת י'.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
תָּא חֲזֵי, כְּגַוְנָא דָּא בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כְּתִיב "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת" (יהושע ו, א) דְּתָמָן הֲווּ מִתְתַּקְּפָן כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין, וְדָא אִתְבַּר בְּקַדְמִיתָא. וּבְקַדְמִיתָא יַרְדֵּן אִתְבְּזַע. דְּסִטְרִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. וְכֵיוָן דְּאִתְעָרוּ עֲלַיְיהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין, אִלֵּין דִּלְתַתָּא לָא שָׁלְטוּ, וְכֻלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ. כְּגַוְנָא דָּא (דף פ' עמוד ב') "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ'. כֵּיוָן דְּאִתְחֲרָבַת יְרֵחוֹ, אִתְּמָר בַּהּ "אָרוּר הָאִישׁ" (יהושע ו, כו) וְכוּ' בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב אֲתַר תּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ הֲווּ מִתְתַּקְּפִין תָּמָן. כֵּיוָן דְּדָא אִתְנְטִילַת מִינַּיְיהוּ, אַהְדַּרוּ אַנְפִּין לְגַבַּיְיהוּ. וְרָזָא דָּא ל"א מְלָכִים. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ לְשֵׁזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.
וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', דָּא זֹהַר דְּנָהִיר בִּנְהֹורִין דִּילֵיהּ לְכָל סְטַר. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנָפִיק מֵרָקִיעַ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב) דְּהָא מִינֵּיהּ אִתְמַלְּיָין כֻּלְהוֹ חֵיוָן בִּרְכָאָן וּנְהוֹרִין. וּבְזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אִתְּמָר בְּהוּ "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז). וְאִלֵּין נִיצוֹצִין נָפְקִין כְּכוֹכְבַיָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). וְאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא, כַּמָּה מַלְאָכַיָּא קַיְימָן לְנַטְּלָא לְהוּ וּלְאַפָּקָא עוֹבָדֵיהוֹן בְּעָלְמָא. עַל אִלֵּין כְּתִיב "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) כְּאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא מַמָּשׁ דְּנָפְקִין מֵחֵיוָן עִלָּאִין. "כֹּה" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי נְטָלַת לוֹן וּמַפְקַת מִילִין לְעוֹבָדֵיהוֹן. אֲבָל כּוֹכָבִים אָחֲרָנִין אִתְּמָר בְּהוּ "וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל" (ישעיהו לד, ד) אִלֵּין אוּמִין דִּלְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ' לְנַטְּלָא חֵילָא דָּא. וְאִלֵּין שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ דִּכְתִיב בְּהוּ "וְחָפְרָה" (ישעיהו כד, כג) וְכוּ'. וְדָא יָד הַחֲזָקָה דְּאֶתְיָהִיב לְהוּ וַדַּאי. דְּהָא מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אִתְבַּר חֵילָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וּקְדוּשָּׁתָא שַׁלְטַת בְּעָלְמָא.
(דף פא' עמוד א') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". בְּוַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלַיְיהוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ, בְּגִין כָּךְ יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת. וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) וְכוּ'. מַאי רָזָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר עֲמָמִין אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר סְפִירָן. וְשֶׁבַע אִתְיְהִיבוּ בִּידַיְיהוּ דְּאִינוּן שֶׁבַע תַּתְאִין. תְּלָת עַד הָשַׁתָּא לָא אִתְמְסָרוּ בִּידַיְיהוּ, וְאִינּוּן תְּלָת קַדְמָאִין. כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיקְּרֵי כְנָעַן, וְדָא לָקֳבֵל תִּפְאֶרֶת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ אַרְעָא – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרִיאַת, וְאֶרֶץ כְנָעַן דָּא לָקֳבֵל דָּא. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עֲמָמִין אִלֵּין קָיְימִין בְּאַרְעָא, הֲווּ אֲחָדִין בַּהּ וְגָרְמִין לַהּ חֲשׁוּכָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא עִלָּאָה. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן הֲווּ קָיְימִין בַּהּ, אִיהִי לָא אִסְתָּאֲבַת בְּהוּ. דְּלָא אִסְתָּאֲבַת אַרְעָא אֶלָּא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִלֵּין, מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחֵי וְנָפִיק לְבַר. כְּגַוְנָא דְּאִתְדַּחְיָא הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא, דְּכַמָּה מֵאוּמִין יָתְבִין בַּהּ, וְעִם כָּל דָּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִסְתָּאֲבַת. אֶלָּא מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחְיָא לְבַר וְקָאִים תָּמָן.
> ירחו, המקום הראשון לאחיזת הס"א בארץ, וע"כ נחרבה בראשונה
תָּא חֲזֵי, כְּגַוְנָא דָּא בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כְּתִיב בוא וראה, כדוגמת זה, בשעה שנכנסו ישראל לארץ כתוב "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת" (יהושע ו, א) דְּתָמָן הֲווּ מִתְתַּקְּפָן כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין, וְדָא אִתְבַּר בְּקַדְמִיתָא. ושם ביריחו היו מתחזקים כל הצדדים הטמאים, ולכן ירחו נשברה ראשונה. וּבְקַדְמִיתָא יַרְדֵּן אִתְבְּזַע. דְּסִטְרִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. ובתחילה הירדן נקרע, שהסטרא אחרא למטה מתחת לקדושה היו מתחזקים, וְכֵיוָן דְּאִתְעָרוּ עֲלַיְיהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין, אִלֵּין דִּלְתַתָּא לָא שָׁלְטוּ, וְכֻלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ. וכיוון שהתעוררו עליהם המדרגות העליונות של הקדושה, אלה שלמטה לא שלטו, וכל הסטרא אחרא נשברו. כְּגַוְנָא דָּא וכדוגמת זה היה בעניין (דף פ' עמוד ב') "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ' . כֵּיוָן דְּאִתְחֲרָבַת יְרֵחוֹ, אִתְּמָר בַּהּ כיון שנחרבה ירחו נאמר בה "אָרוּר הָאִישׁ" (יהושע ו, כו) וְכוּ' בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב אֲתַר תּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה. כדי שלא לתת שוב מקום לסטרא אחרא לשלוט. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ הֲווּ מִתְתַּקְּפִין תָּמָן. כֵּיוָן דְּדָא אִתְנְטִילַת מִינַּיְיהוּ, אַהְדַּרוּ אַנְפִּין לְגַבַּיְיהוּ. אבל, בוא וראה, תחילה היו כולם מתחזקים שם בירחו, כיון שזו נחרבה ונלקחה מהם, החזירו פניהם כלפי הקדושה להילחם בה, וְרָזָא דָּא ל"א מְלָכִים. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ לְשֵׁזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. וזה סוד ל"א מלכים. ואז "יד החזקה" הוצרכה להתחזק כנגדם להציל את ישראל. אשרי חלקם.
> המשכת השפע בחיות הקודש הנוצצים ככוכבים
וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', דָּא זֹהַר דְּנָהִיר בִּנְהֹורִין דִּילֵיהּ לְכָל סְטַר. זה הזוהר המאיר באורותיו לכל צד. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנָפִיק מֵרָקִיעַ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והוא הזוהר היוצא מהרקיע שנאמר בו "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב) דְּהָא מִינֵּיהּ אִתְמַלְּיָין כֻּלְהוֹ חֵיוָן בִּרְכָאָן וּנְהוֹרִין. וממנו מתמלאים כל חיות הקודש ברכות ואורות. וּבְזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אִתְּמָר בְּהוּ ובשעה שמתמלאים בשפע נאמר בהם, "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז) והם מתנוצצים מהאורות שמאירים אליהם. וְאִלֵּין נִיצוֹצִין נָפְקִין כְּכוֹכְבַיָּא, ואלו הניצוצין יוצאים ומאירים ככוכבים, שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). וְאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא, כַּמָּה מַלְאָכַיָּא קַיְימָן לְנַטְּלָא לְהוּ וּלְאַפָּקָא עוֹבָדֵיהוֹן בְּעָלְמָא. ואלה הכוכבים, כמה מלאכים עומדים לקחת מהם שפע, ולהוציא פעולותיהם בעולם, ועליהם כתוב עַל אִלֵּין כְּתִיב "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) כְּאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא מַמָּשׁ דְּנָפְקִין מֵחֵיוָן עִלָּאִין. כאלה הכוכבים ממש שיוצאים מחיות הקודש העליונות המקבלות מהשכינה. "כֹּה" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי נְטָלַת לוֹן וּמַפְקַת מִילִין לְעוֹבָדֵיהוֹן. "כה" מצד השכינה שהיא לוקחת את השפע מכל המדריגות שמעליה, ונוטלת את החיות שהם משמשיה להוציא את הדברים לפועל.
> אין ארץ ישראל נטמאת מהגויים הגרים בה ומאתריהם.
(דף פא' עמוד א') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא, ואמר רבי רבי הרמח"ל "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", בְּוַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלַיְיהוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ, בְּגִין כָּךְ יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת. בודאי בשעה שנכנסו ישראל לארץ, כמה סטרא אחרא טמאים, נערכו כנגדם לקטרג עליהם, בשל כך, הוצרכה היד החזקה, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) וְכוּ'. מַאי רָזָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר עֲמָמִין אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר סְפִירָן. מה הסוד? אלא, בוא וראה. עשר עמים שהיו בארץ הם כנגד עשר ספירות. וְשֶׁבַע אִתְיְהִיבוּ בִּידַיְיהוּ דְּאִינוּן שֶׁבַע תַּתְאִין. שבעה עמים נתנו בידיהם כנגד שבע ספירות תחתונות מחסד ועד מלכות. תְּלָת עַד הָשַׁתָּא לָא אִתְמְסָרוּ בִּידַיְיהוּ, וְאִינּוּן תְּלָת קַדְמָאִין. שלושה, עד עכשיו לא נמסרו בידיהם, והם כנגד ג' ספירות עליונות. כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיקְּרֵי כְנָעַן, וְדָא לָקֳבֵל תִּפְאֶרֶת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. כללות כולם נקרא כנען, והוא כנגד מדרגת תפארת – כללות כל הגוף. בְּגִין כָּךְ אַרְעָא – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרִיאַת, וְאֶרֶץ כְנָעַן דָּא לָקֳבֵל דָּא. לכן, נקראת הארץ ארץ ישראל, שישראל הוא כנגד התפארת, וכנגדו נקרא הארץ כנען שהיא הקליפה שעומדת כנגד הקדושה – זה כנגד זה. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עֲמָמִין אִלֵּין קָיְימִין בְּאַרְעָא, הֲווּ אֲחָדִין בַּהּ וְגָרְמִין לַהּ חֲשׁוּכָא. ובשעה שהיו העמים האלה נמצאים בארץ, היו אוחזים בה וגורמים לה להיחשך. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, כאן יש סוד עליון. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן הֲווּ קָיְימִין בַּהּ, אִיהִי לָא אִסְתָּאֲבַת בְּהוּ. דְּלָא אִסְתָּאֲבַת אַרְעָא אֶלָּא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. אף על גב שהם גרים בארץ, היא לא מטמאת מהם, שלא נטמאת הארץ אלא רק בגלל עוונתיהם של ישראל. אֲבָל אִלֵּין, מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחֵי וְנָפִיק לְבַר. אבל אלא העמים, הטומאה שלהם נדחית ויוצאת לחוץ. כְּגַוְנָא דְּאִתְדַּחְיָא הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא, כמו שנדחית עכשיו בזמן הגלות, ולמרות שהם גרים בה, והקימו עליה את כל בניניהם – היא לא נטמאת בגללם. דְּכַמָּה מֵאוּמִין יָתְבִין בַּהּ, וְעִם כָּל דָּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִסְתָּאֲבַת. שכמה מאומות והדתות יושבים בה, ועל כל זה, לא נטמאת ממעשיהם ופולחנם, אֶלָּא מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחְיָא לְבַר וְקָאִים תָּמָן. אלא הטומאה שלהם נדחית לחוץ ועומדת שם.
תפילה קמ"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קמא: ישמעאל ועשו הם מי מבול רותחים המשחיתים את העולם בזמן הגלות. בהגלות אור א"א לשלוט – יעשו לעם ישראל אותות ומופתים ותזרח גאולתם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אַתָּה אָמַרְתָּ לְיִשְׂרָאֵל "כִּי תַּעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אֲנִי וּבַנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְמוֹ אֵשׁ לֹא תִּכָּוֶה", וְהֵם מַיִם וְאֵשׁ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, וְהֵם מַיִם רוֹתְחִים שֶׁל מַבּוּל שֶׁבּוֹ נִשְׁחַת הָאָרֶץ וְלֹא נִשְׁאָר אֶלָּא תֵּבָה אַחַת, מוּעָטִים בָּהּ, וְאַתָּה סוֹגֵר בַּעֲדָם כְּמוֹ שֶׁכָתוּב "וַיִּסְגֹּר יְהוָֹה בַּעֲדוֹ". וְאַף עַל גַב שֶׁהֵם שְׁנַיִם מֵעִיר וְאֶחָד מִמִּשְׁפָּחָה, הֲרֵי שָׁם אַתָּה כּוֹלֵל כָּל עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים שֶׁנֱאֶמַר בָּהֶם "מִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל". שֶׁכֵּן הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה, לְהַחֲיוֹת בְּאוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים יוֹסִיפוּ לָךְ" – מִצַּד אָרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מִצַּד שֶׁלְּמַטָּה נֶאֱמַר "הוֹשִׁיבַנִּי בְּמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עוֹלָם", וּמִצַּד אָרִיך אַנְפִּין "הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל", וְזֶה אוֹר שֶׁל עֵינָא פְּקִיחָא שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָּׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל", לְמִי נִפְקַח זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁמְּקַוֶּה לְךָ, דִּכְתִיב "הִנֵּה עֵין יְהוָֹה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ", שֶאַף עַל פִּי שֶׁלְּמַטָּה הַחֹשֶׁךְ שָׁלַט לִסְגֹּר הָעֵינַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר הָמָן הָרָשָׁע 'יָשֵׁן הוּא אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ', הֲרֵי לְמַעְלָה אֵין חֹשֶׁךְ אֶלָּא וּנְהוֹרָא עִמֵּיהּ שְׁרֵא "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל". תְּגַלֶּה אוֹר זֶה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וּמִיָּד יִהְיוּ אוֹכְלִים כֻּלָּם בְּעֵץ הַחַיִּים מִצַּד אָרִיך אַנְפִּין וַדַּאי, כִּי "אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים" וַדַּאי, מִיָּד יְקֻיַּם "כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי", וּמִצַּד עַתִּיק יוֹמִין "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת", בְּכַמָּה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּנְבוּאָה, שֶׁבּוֹ "וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ". וְכַמָּה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם אוֹת אֱמֶת מִצַּד ו' תִפְאֶרֶת עֵץ הַחַיִּים עוֹלָם אָרֹךְ וַדַּאי. שֶׁמִּצַּד הַיְסוֹד ו' קְטִיעָא נֶאֱמַר "שָׂמוּ אוֹתֹתָם אוֹתוֹת", אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁתִפְאֶרֶת מִתְעוֹרֵר נֶאֱמַר בּוֹ "חַי יְהוָֹה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר", שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁמִּתְעוֹרֵר תִפְאֶרֶת חֶסֶד מִתְעוֹרֵר עִמּוֹ שֶׁהוּא וְרַב חֶסֶד, "מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד", מִיָּד "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שֶׁמֶשׁ", בֹּקֶר דְּאַבְרָהָם. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.