תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
בְּתִיקוּנִין דְּאַרְבַּע אַתְוָון אִתַּקַּן שִׁיר, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם" (בראשית כח, יב) וְגוֹ', סָלְקִין תְּרֵין וְאִינוּן י"ה, וְנָחֲתִין תְּרֵין וְאִינוּן ו"ה, וְכֵן גַּלְגַּלֵּי יַמָּא סָלְקִין בְּעֶשֶׂר, וְאִינוּן "יוד הא ואו הא", וְאַרְבַּע חֵיוָון, כַּד סָלְקָא בְּרַתָּא בְּשִׁיר, נִשְׁרָא נְטִיל י' בְּפִימָא וְעַל רֵישָׁהָא, ו' בְּגוּפָא, ה"ה בְּגַדְפָהָא, אָדָ"ם "יוד הא ואו הא" רְכִיב עַל כֹּלָּא, "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" (יחזקאל א, י), דָּא סְלִיק עַל כֹּלָּא, "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י) דָּא יְהֹוָה, וּפְנֵי שׁוֹר, וּפְנֵי נֶשֶׁר, אִינוּן מֶרְכָּבָה לִשְׁמָא דְיְהֹוָה, וְאָדָם עַל כֹּלָּא.
בְּזִמְנָא דְאִיהִי סָלְקָא בְּכָל אִלֵּין תִּקּוּנִין, אִיהוּ מְשַׁבַּח לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה" (שיר השירים ד, ג), הָא תְּרֵין מִינֵי נִגּוּנִין דְּשַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא, בְּאַשְׁרֵי בְּשִׁיר.
תְּלִיתָאָה בַּבְּרָכָה וְדָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה" (תהלים קג, א). מֵהַאי אִתְיְיהִיבַת בְּבַר נַשׁ נִשְׁמַת חַיִּים, דְּאִתְּמַר בָּהּ חֲמִשָּׁה תִּקּוּנִין. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן כָּל עָלְמָא, הָכִי נִשְׁמָתָא זָנַת כָּל גּוּפָא. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, הָכִי נִשְׁמָתָא רוֹאָה וְאֵינָה נִרְאֵית. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, הָכִי נִשְׁמָתָא יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא כָל הָעוֹלָם הָכִי נִשְׁמָתָא מְלֵאָה אֶת כָּל הַגּוּף. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָן אֶת כָּל הָעוֹלָם, הָכִי נִשְׁמָתָא דָּנָה אֶת גּוּפָא. וְרָזָא דְנִשְׁמָתָא דְאִיהִי שָׁוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּא בִינָה, מִ"י, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיהו מ, כה), "אֶל מִי" וַדַּאי, וְהָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, חֲמִשָּׁה דְבָרִים אִלֵּין, חֲמִשָּׁה וַדַּאי, בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה.
וְאִינוּן כֻּלְּהוּ תִקּוּנִין בְּלֵב, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין הַלֵּב מֵבִין, הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, הָא תְּלַת. ה' אִיהִי חָמֵשׁ, וְרוּחָא דְפִימָא דְסָלִיק בָּהּ קָלָא וַאֲמִירָה וְדִבּוּרָא דָא ו'. עַרְקִין דְּלִבָּא אִינוּן כַּחֲיָילִין בָּתַר מַלְכֵהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), הָכִי מִתְנַהֲגִין עַרְקִין דְּלִבָּא לְגַבֵּי רוּחָא הֲרֵי לָךְ רוּחַ בְּלֵב, דְּנָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וְאִיהוּ הֲוָה רוּחַ צְפוֹנִית דְּבָטַשׁ בְּכִנּוֹר דְּדָוִד, וּבְהַאי רוּחָא הֲוָה בָטַשׁ בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵיאָה. וּבְקָנֶה סָלִיק קוֹל לְלִבָּא, וְאִיהוּ אֵשׁ אוֹכְלָא מֵאוּדְנָא יְמִינָא דְלִבָּא דְאִיהִי כְּלַפֵּי כָּבֵד, וּמִנֵּיהּ נָפִיק דִּבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיהו כג, כט), וְאִי לַאו כַּנְפֵי רֵיאָה דְנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. מַחֲשָׁבָה בְּלִבָּא וְדָא י', דְּה' ה' אִנּוּן אֲמִירָה וְדִבּוּרָא, ו' קָלָא כְלִיל כֹּלָּא.
רְבִיעָאָה בְּמִזְמוֹר, וְדָא הוּא דְרוֹעָא יְמִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ" (תהלים צח, א), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ" (תהלים ס, ז), וְאִיהוּ בְגָלוּתָא עִם שְׁכִינְתָּא, וְאִיהוּ תְמִיךְ לָהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "וּזְרוֹעַ יְהֹוָה עַל מִי נִגְלָתָה" (ישעיהו נג, א), וּבֵיהּ אוֹמָאָה דְפוּרְקָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נִשְׁבַּע יְהֹוָה בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ" (ישעיהו סב, ח), וְעוֹד "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג).
בְּתִיקוּנִין דְּאַרְבַּע אַתְוָון אִתַּקַּן שִׁיר, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם" (בראשית כח, יב) וְגוֹ', בַּתִּקּוּנִים שֶׁל אַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת נִתְקָן הַשִּׁיר, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם וְגוֹמֵר, סָלְקִין תְּרֵין וְאִינוּן י"ה, וְנָחֲתִין תְּרֵין וְאִינוּן ו"ה, עֹלִים - שְׁתַּיִם, וְהֵן י"ה, וְיֹרְדִים - שְׁתַּיִם, וְהֵן ו"ה, וְכֵן גַּלְגַּלֵּי יַמָּא סָלְקִין בְּעֶשֶׂר, וְאִינוּן "יוד הא ואו הא", וְכֵן גַּלְגַּלֵּי הַיָּם עוֹלִים בְּעֶשֶׂר, וְהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְאַרְבַּע חֵיוָון, כַּד סָלְקָא בְּרַתָּא בְּשִׁיר, וְאַרְבַּע חַיּוֹת, כְּשֶׁעוֹלָה הַבַּת בְּשִׁיר, נִשְׁרָא נְטִיל י' בְּפִימָא וְעַל רֵישָׁהָא, ו' בְּגוּפָא, ה"ה בְּגַדְפָהָא, אָדָ"ם "יוד הא ואו הא" רְכִיב עַל כֹּלָּא, הַנֶּשֶׁר נוֹטֵל י' בַּפֶּה וְעַל רֹאשָׁהּ, ו' בַּגּוּף, ה"ה בִּכְנָפֶיהָ, אָדָם יו"ד ה"א וא"ו ה"א רוֹכֵב עַל הַכֹּל. "וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם" (יחזקאל א, י), דָּא סְלִיק עַל כֹּלָּא, וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם, זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י) דָּא יְהֹוָה, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, זֶה יהו"ה, וּפְנֵי שׁוֹר, וּפְנֵי נֶשֶׁר, אִינוּן מֶרְכָּבָה לִשְׁמָא דְיְהֹוָה, וְאָדָם עַל כֹּלָּא, וּפְנֵי שׁוֹר וּפְנֵי נֶשֶׁר, הֵם מֶרְכָּבָה לַשֵּׁם שֶׁל יהו"ה, וְאָדָם עַל הַכֹּל.
בְּזִמְנָא דְאִיהִי סָלְקָא בְּכָל אִלֵּין תִּקּוּנִין, אִיהוּ מְשַׁבַּח לָהּ, בִּזְמַן שֶׁהִיא עוֹלָה בְּכָל הַתִּקּוּנִים הַלָּלוּ, הוּא מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה" (שיר השירים ד, ג), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה. הָא תְּרֵין מִינֵי נִגּוּנִין דְּשַׁבַּח דָּוִד מַלְכָּא, בְּאַשְׁרֵי בְּשִׁיר, הֲרֵי שְׁנֵי מִינֵי נִגּוּנִים שֶׁשִּׁבַּח דָּוִד הַמֶּלֶךְ - בְּאַשְׁרֵי בְּשִׁיר. תְּלִיתָאָה בַּבְּרָכָה וְדָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה" (תהלים קג, א) שְׁלִישִׁי בִּבְרָכָה, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יהו"ה, מֵהַאי אִתְיְיהִיבַת בְּבַר נַשׁ נִשְׁמַת חַיִּים, דְּאִתְּמַר בָּהּ חֲמִשָּׁה תִּקּוּנִין מִזּוֹ נִתְּנָה בָאָדָם נִשְׁמַת חַיִּים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ חֲמִשָּׁה תִקּוּנִים. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן כָּל עָלְמָא, הָכִי נִשְׁמָתָא זָנַת כָּל גּוּפָא מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם, כָּךְ הַנְּשָׁמָה זָנָה אֶת כָּל הַגּוּף. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, הָכִי נִשְׁמָתָא רוֹאָה וְאֵינָה נִרְאֵית מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, כָּךְ הַנְּשָׁמָה רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, הָכִי נִשְׁמָתָא יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, כָּךְ הַנְּשָׁמָה יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרֵי חֲדָרִים. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא כָל הָעוֹלָם הָכִי נִשְׁמָתָא מְלֵאָה אֶת כָּל הַגּוּף, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא כָּל הָעוֹלָם, כָּךְ הַנְּשָׁמָה מְלֵאָה אֶת כָּל הַגּוּף. מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָן אֶת כָּל הָעוֹלָם, הָכִי נִשְׁמָתָא דָּנָה אֶת גּוּפָא, מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת כָּל הָעוֹלָם, כָּךְ הַנְּשָׁמָה דָּנָה אֶת הַגּוּף. וְרָזָא דְנִשְׁמָתָא דְאִיהִי שָׁוָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דָּא בִינָה, מִ"י, וְסוֹד הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא שָׁוָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זוֹ בִּינָה, מִ"י, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" (ישעיהו מ, כה), "אֶל מִי" וַדַּאי, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה, אֶל מִ"י וַדַּאי, וְהָא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, חֲמִשָּׁה דְבָרִים אִלֵּין, חֲמִשָּׁה וַדַּאי, בְּגִין דְּאִינוּן מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵלּוּ, חֲמִשָּׁה וַדַּאי, מִשּׁוּם שֶׁהֵם מִצַּד ה' הָעֶלְיוֹנָה.
וְאִינוּן כֻּלְּהוּ תִקּוּנִין בְּלֵב, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, וְהֵם כֻּלָּם תִּקּוּנִים בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, הַלֵּב מֵבִין, הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב שׁוֹמֵעַ, הָא תְּלַת, הַלֵּב מֵבִין, הַלֵּב רוֹאֶה, הַלֵּב שׁוֹמֵעַ - הֲרֵי שָׁלֹשׁ. ה' אִיהִי חָמֵשׁ, וְרוּחָא דְפִימָא דְסָלִיק בָּהּ קָלָא וַאֲמִירָה וְדִבּוּרָא דָא ו' ה' הִיא חָמֵשׁ, הֶבֶל וְרוּחַ הַפֶּה שֶׁעוֹלֶה בּוֹ קוֹל וַאֲמִירָה וְדִבּוּר, זֶה ו', עַרְקִין דְּלִבָּא אִינוּן כַּחֲיָילִין בָּתַר מַלְכֵהוֹן, עוֹרְקֵי הַלֵּב הֵם כְּמוֹ חַיָּלִים אַחַר מַלְכָּם, וְרָזָא דְמִלָּה "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), וְסוֹד הַדָּבָר - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, הָכִי מִתְנַהֲגִין עַרְקִין דְּלִבָּא לְגַבֵּי רוּחָא הֲרֵי לָךְ רוּחַ בְּלֵב, דְּנָפִיק מֵאֹזֶן שְׂמָאלָא דְלִבָּא, כָּךְ מִתְנַהֲגִים עוֹרְקֵי הַלֵּב אֶל הָרוּחַ, הֲרֵי לְךָ רוּחַ בַּלֵּב, שֶׁיּוֹצֵא מֵאֹזֶן שְׂמֹאל שֶׁל הַלֵּב, וְאִיהוּ הֲוָה רוּחַ צְפוֹנִית דְּבָטַשׁ בְּכִנּוֹר דְּדָוִד, וּבְהַאי רוּחָא הֲוָה בָטַשׁ בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵיאָה וְהִיא הָיְתָה הָרוּחַ הַצְּפוֹנִית שֶׁהִכְּתָה בְּכִנּוֹר דָּוִד, וּבָרוּחַ הַזּוֹ הָיָה מַכֶּה בַּחֲמֵשֶׁת הַנִּימִים שֶׁל הַכִּנּוֹר, שֶׁהֵם חָמֵשׁ כַּנְפֵי רֵאָה וּבְקָנֶה סָלִיק קוֹל לְלִבָּא, וְאִיהוּ אֵשׁ אוֹכְלָא מֵאוּדְנָא יְמִינָא דְלִבָּא דְאִיהִי כְּלַפֵּי כָּבֵד, וּמִנֵּיהּ נָפִיק דִּבּוּר, וּבַקָּנֶה עוֹלֶה הַקּוֹל לַלֵּב, וְהִיא אֵשׁ אוֹכֶלֶת, מֵאֹזֶן יָמִין שֶׁל הַלֵּב שֶׁהִיא כְּלַפֵּי כָבֵד, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא הַדִּבּוּר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיהו כג, כט), וְאִי לַאו כַּנְפֵי רֵיאָה דְנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ, וְאִם לֹא כַּנְפֵי הָרֵאָה שֶׁנּוֹשְׁבוֹת עַל הַלֵּב, הָיָה שׂוֹרֵף כָּל הַגּוּף. מַחֲשָׁבָה בְּלִבָּא וְדָא י', דְּה' ה' אִנּוּן אֲמִירָה וְדִבּוּרָא, ו' קָלָא כְלִיל כֹּלָּא הַמַּחֲשָׁבָה בַּלֵּב, וְזֶה י', שֶׁה' ה' הֵם אֲמִירָה וְדִבּוּר, ו' קוֹל כּוֹלֵל הַכֹּל.
רְבִיעָאָה בְּמִזְמוֹר, וְדָא הוּא דְרוֹעָא יְמִינָא, רְבִיעִי בְּמִזְמוֹר, וְזֶהוּ הוּא זְרוֹעַ יָמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ" (תהלים צח, א), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהו"ה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ" (תהלים ס, ז), וְאִיהוּ בְגָלוּתָא עִם שְׁכִינְתָּא, וְאִיהוּ תְמִיךְ לָהּ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ, וְהוּא בַגָּלוּת עִם הַשְּׁכִינָה, וְהוּא תוֹמֵךְ אוֹתָהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "וּזְרוֹעַ יְהֹוָה עַל מִי נִגְלָתָה" (ישעיהו נג, א), וּבֵיהּ אוֹמָאָה דְפוּרְקָנָא, וְסוֹד הַדָּבָר - וּזְרוֹעַ יהו"ה עַל מִי נִגְלָתָה, וּבוֹ שְׁבוּעַת הַגְּאֻלָּה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נִשְׁבַּע יְהֹוָה בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ" (ישעיהו סב, ח), וְעוֹד "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נִשְׁבַּע יהו"ה בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ, וְעוֹד, חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וּמִלִּין לְעֵילָא הָכִי אִרְשִׁימוּ בְּרָזָא דִּילֵיהּ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר בְּרָזָא דָּא. דְּכָל מִילִין רְשִׁימִין לְעֵילָא, כֻּלְהוֹ דְּאִתְמָרוּ בְּאוֹרַיְתָא, מִכָּל חַד דְּאִתְמָרוּ וַדַּאי. וְכֹלָּא אֶתְיָהִיב לְמֹשֶׁה, לְאַחֲזָאָה לְיִשְׂרָאֵל מִילִין כִּדְקָא יָאוּת.
וַאֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֹּלָּא אִתְרְשִׁים לְעֵילָא בִּשְׁמָא דְּמָארֵיהּ עַד לָא אִתָּמְרַת לְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן בָּתַר (דף מח' עמוד ב') דְּאִתְמָרַת. וְרָזָא דָּא 'כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּכַמָּה אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהַהִיא נִשְׁמָתָא וַדַּאי, וּמְשַׁמְּשִׁין לַהּ, וְכֻלְהוֹ מִתְנַהֲרָן בְּהַהִיא מִלָּה, דִּלְהַהִיא חוּלָקָא אִתְיְהִיבַת. וּמָאן דְּגָזַל מִילִין מִמַּרַיְיהוּ כְּאִלּוּ גָּזָל מִגּוֹ קוּדְשָׁא עִלָּאָה, וְגָזַל נְהִירוּ מֵאִלֵין דִּמְצַפָּאן לֵיהּ. וַאֲפִילוּ מָאן דְּאָמַר סְתָם, גָּרִים לִנְהִירוּ דְּלָא אִשְׁתְּלִים.
וְאִי תֵּימָא מֹשֶׁה אַמַּאי בְּעָא לְמֵימַר לוֹן? אֶלָּא מֹשֶׁה כֹּלָּא לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבֵד. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה). דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חֲדָא, וּפָרִישׁ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִיהוּ נַטִּיל לוֹן בְּגִינַיְיהוּ. אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ תּוֹכָחוֹת לָקֳבֵל דַּרְגִּין עִלָּאִין. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית" (דברים כח, סט) וְדָא אוֹרָיְתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה). דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין עִלָּאִין.
וּבְזִמְנָא דְּקַיְּימִין מִילִין בְּתִיקּוּנָא, אִינוּן מִילִין גַּרְמַיְיהוּ מָשְׁכִין בִּרְכָאָן לְמַאן דִּמְקַיֵּם לוֹן. וּלְמָאן דְּעָבְרִין עֲלַיְיהוּ, אִתְהֲדָרוּ אִינוּן גּוּפַיְיהוּ בְּדִינָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְצֵירוּפִין מִצְטָרְפִין בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בְּאָרְחִין עִלָּאִין כֹּלָּא לְדִינָא עַל חַיָיבַיָּא. וְכָל דָּא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין צְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ פְּגִימוּ. אֲבָל בַּסּוּף יוֹמַיָּא, כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְעָרַן כַּחֲדָא לְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ כָּל רְשִׁימוּ דְּזוּהֲמָא.
(דף מט' עמוד א') וּבְזִמְנָא דְּקַיְּימִין מִילִין בְּתִיקּוּנָא, אִינוּן מִילִין גַּרְמַיְיהוּ מָשְׁכִין בִּרְכָאָן לְמַאן דִּמְקַיֵּם לוֹן. וּלְמָאן דְּעָבְרִין עֲלַיְיהוּ, אִתְהֲדָרוּ אִינוּן גּוּפַיְיהוּ בְּדִינָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְצֵירוּפִין מִצְטָרְפִין בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בְּאָרְחִין עִלָּאִין כֹּלָּא לְדִינָא עַל חַיָיבַיָּא. וְכָל דָּא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין צְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ פְּגִימוּ. אֲבָל בַּסּוּף יוֹמַיָּא, כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְעָרַן כַּחֲדָא לְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ כָּל רְשִׁימוּ דְּזוּהֲמָא. וְכַמָּה דְּכֻלְּהוּ מִתְעָרִין בְּזִמְנָא חֲדָא, הָכִי עַקְתִּין דְּיִתְחֲזוּן בְּעָלְמָא, מִכֻּלְהוֹ יְהוֹן. וְרָזָא דָּא "וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל) כֻּלְהוֹ בְּקִיטְרָא חֲדָא. דְּהָא עַקְתָּא כְּלִילָא מִכָּל עַקְתִּין תְּהֵא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי" (עמוס ה, יט) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". כְּדֵין בְּרִגְעָא חַד נְהִירוּ יִתְבַּקַּע, נְהִירוּ דְּכָל דַּרְגִּין, וְיִתְפָּרְקוּן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. וְרָזָא דָּא "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. דְּכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין מָארֵי חֲשׁוּכָא יִתְפַּשְּטוּן לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְיִתְתַּקְּפוּן עַל אוּמִין דִּלְהוֹן לְאַשְׁלָטָא לוֹן. בְּגִין כָּךְ "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ". "וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים" (ישעיהו ס, ב) דָּא עֲרָפֶל דִּלְהוֹן. כְּדֵין "וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל:
וּמִלִּין לְעֵילָא הָכִי אִרְשִׁימוּ בְּרָזָא דִּילֵיהּ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר בְּרָזָא דָּא. והדברים למעלה ככה נרשמו בסוד הנהגתו, ורוח הקודש אמרם בסוד זה. דְּכָל מִילִין רְשִׁימִין לְעֵילָא, כֻּלְהוֹ דְּאִתְמָרוּ בְּאוֹרַיְתָא, מִכָּל חַד דְּאִתְמָרוּ וַדַּאי. וְכֹלָּא אֶתְיָהִיב לְמֹשֶׁה, לְאַחֲזָאָה לְיִשְׂרָאֵל מִילִין כִּדְקָא יָאוּת. כל הדברים הרשומים למעלה, כולם שנאמרו בתורה, מכל אחד מהמדרגות העליונות נאמרו, וכולם ניתנו למשה, להראות לישראל את הדברים כראוי.
וַאֲפִילוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֹּלָּא אִתְרְשִׁים לְעֵילָא בִּשְׁמָא דְּמָארֵיהּ עַד לָא אִתָּמְרַת לְתַתָּא. כָּל שֶׁכֵּן בָּתַר (דף מח' עמוד ב') דְּאִתְמָרַת. וְרָזָא דָּא ואפילו תורה שבעל פה, כולה נרשמה למעלה בשם אומרה עוד לפני שנאמרה למטה, וכל שכן אחרי שנאמרה וזה סוד 'כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאוּלָה לְעוֹלָם' (אבות ו, ו). דְּכַמָּה אִינוּן דְּתַלְיָין בְּהַהִיא נִשְׁמָתָא וַדַּאי, וּמְשַׁמְּשִׁין לַהּ, וְכֻלְהוֹ מִתְנַהֲרָן בְּהַהִיא מִלָּה, דִּלְהַהִיא חוּלָקָא אִתְיְהִיבַת. שכמה הם האנשים והנשמות התלויים באותה נשמה שדברי התורה רשומים על שמה, ומשמשים אותה, וכולם מוארים מאותו העניין, שניתנה לחלקה של אותה הנשמה. וּמָאן דְּגָזַל מִילִין מִמַּרַיְיהוּ כְּאִלּוּ גָּזָל מִגּוֹ קוּדְשָׁא עִלָּאָה, ומי שגזל אותם הדברים מבעליהן ואמרם בשם עצמו או שמשתמע כך, כאילו גזל מתוך הקדושה העליונה – מאותו המקום שהיו הדברים רשומים טרם שירדו לעולם, וְגָזַל נְהִירוּ מֵאִלֵין דִּמְצַפָּאן לֵיהּ, וגזל את האורות מאלו שמצפים להם, אותם המשמשים התלויים באותה הנשמה. וַאֲפִילוּ מָאן דְּאָמַר סְתָם, גָּרִים לִנְהִירוּ דְּלָא אִשְׁתְּלִים, ואפילו מי שאומר דברים בסתם ולא מעצמו, ולא אמר מהיכן שמעם – גורם חסרון להארות ואינן נשלמות.
[הערת המתרגם: ומה נאמר אנו בדור יתום זה שהזיכרון חלש, והרבה מהדברים ששומעים ויודעים - אין יודעים את מקורם? על כן, חשוב לנסות להתמיד להביא הדברים בשם אומרם, ובהעדר מקור, לא נמנע טוב, ולכל הפחות נבהיר שאין אנו מקור הדברים].
וְאִי תֵּימָא מֹשֶׁה אַמַּאי בְּעָא לְמֵימַר לוֹן? אֶלָּא מֹשֶׁה כֹּלָּא לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבֵד ואם תאמר, מדוע רצה משה לומר להם התוכחות? אלא משה הכל עשה לטובתם של ישראל וזה סוד. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה) שנוטל את משאם עליו. דְּהָא אִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ בִּכְלָלָא חֲדָא, וּפָרִישׁ לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שהוא נטל בתחילה את כל התוכחות, הראשונות והאחרונות בכלל אחד ופרש אותם לפרטים לישראל כדי למעט את תוקפם, אֲבָל אִיהוּ נַטִּיל לוֹן בְּגִינַיְיהוּ. אִשְׁתַּכְחוּ כֻּלְהוֹ תּוֹכָחוֹת לָקֳבֵל דַּרְגִּין עִלָּאִין אבל הוא נטל אותם בגללם, ונמצאו כל התוכחות כנגד המדרגות העליונות שיכולות להפגם בגלל העוונות, וזה סוד המילה "אֵלֶּה". וְרָזָא דְּמִלָּה "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית" (דברים כח, סט) וְדָא אוֹרָיְתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ דברי הברית זו התורה שמקיימת את העולם שנאמר עליה "אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" (ירמיהו לג, כה). דְּאוֹרַיְתָא אִיהִי כְּלָלָא דְּכָל דַּרְגִּין עִלָּאִין והיא כלולה מכל המדרגות העליונות.
וּבְזִמְנָא דְּקַיְּימִין מִילִין בְּתִיקּוּנָא, אִינוּן מִילִין גַּרְמַיְיהוּ מָשְׁכִין בִּרְכָאָן לְמַאן דִּמְקַיֵּם לוֹן. ובזמן, שעומדים הדברים בתיקונם ושומרים את הברית, אלה דברים עצמם מושכים הברכות מאותם המקומות לאלה שמקיימים אותם. וּלְמָאן דְּעָבְרִין עֲלַיְיהוּ, אִתְהֲדָרוּ אִינוּן גּוּפַיְיהוּ בְּדִינָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְצֵירוּפִין מִצְטָרְפִין בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן בְּאָרְחִין עִלָּאִין כֹּלָּא לְדִינָא עַל חַיָיבַיָּא. ולאלה שעוברים עליהם, חוזרים אלו הדברים עצמם במידת הדין כנגדם, ומצטרפים הצירופים בסוד השמות והדרכים העליונות כולם לדון את הרשעים. וְכָל דָּא בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא, דְּכֻלְּהוּ דַּרְגִּין צְרִיכִין לְאִתְתַּקְּנָא וּלְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ פְּגִימוּ. וכל זה בזמן הגלות, שכל המדרגות צריכות להתקן ולהעביר מהם הפגמים שבגינם יש גלות. אֲבָל בַּסּוּף יוֹמַיָּא, כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְעָרַן כַּחֲדָא לְאַעַבְרָא מִינַּיְיהוּ כָּל רְשִׁימוּ דְּזוּהֲמָא. אבל בסוף הימים, כל המדריגות העליונות יתעוררו כאחד להעביר מהם כל רושם של זוהמה העוונות והפגמים.
(דף מט' עמוד א') וְכַמָּה דְּכֻלְּהוּ מִתְעָרִין בְּזִמְנָא חֲדָא, הָכִי עַקְתִּין דְּיִתְחֲזוּן בְּעָלְמָא, מִכֻּלְהוֹ יְהוֹן. וכמו שהם יתעוררו בזמן אחד להעביר הזוהמה, כך יראו צרות בעולם כנגד כל המדרגות שיתוקנו. וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל) כֻּלְהוֹ בְּקִיטְרָא חֲדָא, כולם בקשר אחד. דְּהָא עַקְתָּא כְּלִילָא מִכָּל עַקְתִּין תְּהֵא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב שהצרה תהיה כלולה מכל הצרות כולם, כמו שכתוב "כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי" (עמוס ה, יט) וְכוּ'. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". כְּדֵין בְּרִגְעָא חַד נְהִירוּ יִתְבַּקַּע, נְהִירוּ דְּכָל דַּרְגִּין, וְיִתְפָּרְקוּן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל פּוּרְקָנָא שְׁלִים. ואז ברגע אחד יבקע האור, אור הכלול מכל המדרגות, ויגאלו ישראל גאולה שלמה. וזה סוד וְרָזָא דָּא "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ' לקחת נקמה מהאומות ולהעביר הזוהמה הסותמים את השכינה הנקראת ארץ. דְּכַמָּה זִינִין מְסָאֲבִין מָארֵי חֲשׁוּכָא יִתְפַּשְּטוּן לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְיִתְתַּקְּפוּן עַל אוּמִין דִּלְהוֹן לְאַשְׁלָטָא לוֹן. שכמה מינים טומאות, בעלי החושך יתפשטו לשוטט בעלמא, ויתחזקו על האומות שלהם להשליט אותם ולהתנגד לגאולת ישראל, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ". "וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים" (ישעיהו ס, ב) דָּא עֲרָפֶל דִּלְהוֹן שלהם. כְּדֵין ועל גאולת ישראל נאמר "וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה" (ישעיהו ס, ב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אשרי חלקם של ישראל.
תפילה ק"ה מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קה: נשמות ישראל התפשטו בכל קצוות הארץ כדי לתקן על ידם כל הקצוות. ואח"כ הב"ה חוזר ומקשרם ביחודו מצד הצדיק, להתקשר הכל במלך המשיח.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה", שֶׁאַתָּה מְנַהֵל כָּל הַנְּשָׁמוֹת לִמְקוֹמוֹת שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהִתַּקֵּן שָׁם, וַהֲרֵי אָמְרוּ 'רַגְלוֹי דְבַּר אִינִשׁ אִינּוּן עֲרֵבִין בֵּיהּ', שֶׁהֲרֵי "מֵיְהוָֹה מִצְעֲדֵי גָּבֶר כּוֹנָנוּ", לְהִתְפַּשֵּׁט כָּל הַנְּשָׁמוֹת בְּכָל קַצְווֹת הָאָרֶץ כְּדֵי לְתַקֵּן כָּל הַקְּצָווֹת, וּבְכָל אֶחַד יֵשׁ דֶּרֶךְ בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר "וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קוֹלוֹת", וְאַתָּה "מְנַהֵג כַּצֹאן יוֹסֵף", לְאַחַר שֶׁנִּגְזְרוּ כֻּלָּם לַמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם, אַתָּה חוֹזֵר וּמְחַבְּרָם בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ מִצַּד צַדִּיק שׁוּרוּק "אֶשְׁרְ"קָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם", וְזֶה קֶשֶׁ"ר, אֵימָתַי, בְּשָׁעָה שֶׁשֶּׁקֶ"ר מִתְעַבֵר מִן הָעוֹלָם שֶׁהוּא "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", וּבַעֲבוּר כִּי "כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פָּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם" וּכְשֶׁנִּתְקַן הָעוֹלָם בֶּאֱמֶת מִיָּד נֶאֱמַר "מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ", לְהִתְקַשֵּׁר הַכֹּל עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבּוֹ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָֹה" וכו', שֶׁהָרוּחוֹת בְּסוֹד אוֹת ו' בּוֹ "וְקַו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלַיִם", שֶׁכְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקַוִּים כֻּלָּם לְךָ, כָּךְ מִתְקַשְּׁרִים כֻּלָּם בְּךָ, וּבַיִּחוּד שֶׁלְּךָ, וְנֶאֶמַר בָּהֶם "מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד" וכו'. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.