Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

תקונא תלתין ותלת

(דף עז ע"א) בְּרֵאשִׁית דָּא פִּקוּדָא קַדְמָאָה, דְאִתְרְמִיז בְּל"ב שְׁבִילִין, דְּאִינוּן ל"ב אלהים דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, כ"ב אַתְוָון וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְכְּלִילָן בְּהוּ, תִּקּוּנָא קַדְמָאָה יִרְאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה" (תהלים קיא, י), דְאִית דְּחִילוּ וְאִית דְּחִילוּ, "יִרְאַת יְהֹוָה" דָא שְׁכִינְתָּא מַלְכוּת קַדִּישָׁא, יִרְאָה רָעָה דָּא רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְחַיָּיבַיָּא, וּמַאי נִיהוּ? סַם הַמָּוֶת דְּסמא"ל. נוּקְבָא דִילֵיהּ, יִרְאַת יְהֹוָה אִיהִי אַגְרָא לְמָאן דְּנָטִיר פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, יִרְאָה רָעָה, אִיהִי רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְמָאן דְּאַעֲבַר עֲלַיְיהוּ.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר אֶלְעָזָר בְּרִי, אִית מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵיחוּן בְּנוֹי וְיִסְגֵּי עוּתְרֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְאִי חָסֵר מֵהַאי לָא דָחִיל לֵיהּ, הַאי לָא שַׁוִּי לֵיהּ יִרְאַת יְהֹוָה לְעִקָּרָא. אֲבָל מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָאקוּ, הָא דָא שַׁוִּי יִרְאַת יְהֹוָה בֵּיהּ לְעִקָּרָא. דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן דְּיִרְאָה, אִית יִרְאָה בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָאקוּ. וְאִית יִרְאָה דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּטִיבוּ וְלָא בְּעָאקוּ. וְאִית יִרְאָה דְּלָא שַׁוִּי לָהּ עֲלֵיהּ לְעִקָּרָא בֵּין לְטִיבוּ בֵּין לְעָאקוּ. צַדִּיק גָמוּר שַׁוִּי לָהּ עֲלֵיהּ לְעִקָּרָא בֵּין לְטִיבוּ בֵּין לְדִינָא. בֵּינוּנִי שַׁוִּי לֵיהּ עֲלֵיהּ לְטִיבוּ וְלָא לְדִינָא. רָשָׁע גָּמוּר לָא שַׁוִּי לֵיהּ עִקָּרָא לָא בְּטִיבוּ וְלָא בְּדִינָא.
וּשְׁכִינְתָּא אַמַּאי אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, דְּהָא הִיא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְנְטִילַת, אֶלָּא כְּמָה דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נָטִיל מֵרַחֲמֵי וְדִינָא דְאִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, הָכִי אִיהִי נָטְלָא מִתַּרְוַיְיהוּ, מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דָּא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה פַּחַד יִצְחָק, דְּמִסִּטְרָא דִימִינָא אַהֲבָ"ה אִתְקְרֵי, וְדָא פִּקּוּדָא תִנְיָנָא דְאִתְּמַר בָּהּ וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
וּמִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין אִתְקְרֵי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אוֹר וְנֵר, וּשְׁכִינְתָּא אוֹרָה אֲבוּקָה. אוֹרָה - "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה" (אסתר ח, טז), אֲבוּקָה - הָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּצַדִּיקִים קַיְימִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה. מִסִּטְרָא דִימִינָא יְהֹוָה, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אדנ"י דְּתַמָּן דִּין, וּבְגִין דָּא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), בְּגִין דְּחָמֵשׁ אוֹר אִינוּן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, וְאִינוּן ה' עִלָּאָה וּמִתַּמָּן נַהֲרִין, י' בִּשְׂמָאלָא וְדָא נֵר, וְדָא ה"י מִן אלהים ה' לִימִינָא י' לִשְׂמָאלָא,
(וּ' מַלֵּ"א מִתַּרְוַיְיהוּ עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, בֶּן יָ"הּ, וְדָא אִיהוּ רָזָא אלהי"ם מַלֵּ"א ה"י, דָּא כְּתִיבַת קַדְמָאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה ה"א, אֱלֹהִי"ם דָּא מליא"ה בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, וְדָא ה' זְעֵירָא, דְּאִיהִי מָלְיָא מִתְּלָת אַתְוָון, וְאִתְעֲבִידַת היו"ה. לְעֵילָא אִיהוּ הוי"ה, וּבָהּ מַתְחִילִין אַתְוָון דְּאוֹרָיְיתָא ה"ו וּלְבָתַר ט"י, וְאָנָה אִשְׁתַּכַּח ה' בָּתְרָאָה, אֶלָּא ד' הַוַּת לְמֶהֱוֵי ה', אֶלָּא מַאן גָּרַם דְּפָרַח מִינַּהּ וּ' דְּאִיהוּ יֶרֶךְ דִּילַהּ, אֶלָּא "נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג), דָּא הוֹד דְּאִיהוּ יֶרֶךְ דִּילַהּ דְּאִתְחַזְרַת אִיהוּ דָּוָה בְּאֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, בְּגִין דְּפָרַח מִנֵּיהּ יָרֵךְ, דְּעָלֶיהָ אִתְּמַר "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" (בראשית לב, כו), אִשְׁתְּמוֹדָע דְמִימִינָא קָא מִתְּחִלַּת לְמִמְנֵי אָת ד' עַד נֵצַח, וְהוֹד אִיהוּ יָרֵךְ שְׁלִימוּ דִּילַהּ, וְדָא אִיהוּ דְּאֶתְיָהִיב לְמֹשֶׁה, הָדָא הוּא דְּאִתְּמַר וְנָתַן הוֹד לְמֹשֶׁה).


תקונא תלתין ותלת

 
(דף עז ע"א) בְּרֵאשִׁית דָּא פִּקוּדָא קַדְמָאָה, דְאִתְרְמִיז בְּל"ב שְׁבִילִין, דְּאִינוּן ל"ב אלהים דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, בְּרֵאשִׁית, זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּרְמְזָה בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם שְׁבִילִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, כ"ב אַתְוָון וַעֲשַׂר אֲמִירָן דְּאִתְכְּלִילָן בְּהוּ, (תהלים קיא, י)עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת וְעֶשֶׂר אֲמִירוֹת שֶׁנִּכְלְלוּ בָהֶם. תִּקּוּנָא קַדְמָאָה יִרְאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה"  הַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן יִרְאָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יהו"ה, דְאִית דְּחִילוּ וְאִית דְּחִילוּ, שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה וְיֵשׁ יִרְאָה.  "יִרְאַת יְהֹוָה" דָא שְׁכִינְתָּא מַלְכוּת קַדִּישָׁא, יִרְאַת יהו"ה זוֹ הַשְּׁכִינָה, הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה, יִרְאָה רָעָה דָּא רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְחַיָּיבַיָּא, וּמַאי נִיהוּ? יִרְאָה רָעָה זוֹ רְצוּעָה לְהַלְקוֹת אֶת הָרְשָׁעִים, וּמִי הוּא? סַם הַמָּוֶת דְּסמא"ל. סַם הַמָּוֶת שֶׁל סמא"ל, נוּקְבָא דִילֵיהּ, יִרְאַת יְהֹוָה אִיהִי אַגְרָא לְמָאן דְּנָטִיר פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה, הַנְּקֵבָה שֶׁלּוֹ, יִרְאַת יהו"ה הִיא שָׂכָר לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, יִרְאָה רָעָה, אִיהִי רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְמָאן דְּאַעֲבַר עֲלַיְיהוּ. יִרְאָה רָעָה הִיא רְצוּעָה לְהַלְקוֹת אֶת מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר אֶלְעָזָר בְּרִי, אִית מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵיחוּן בְּנוֹי וְיִסְגֵּי עוּתְרֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אֶלְעָזָר בְּנִי, יֵשׁ מִי שֶׁיָּרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁיְּיחָיוּ אֶת בָּנָיו וְיִגְדַּל עָשְׁרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאִי חָסֵר מֵהַאי לָא דָחִיל לֵיהּ, הַאי לָא שַׁוִּי לֵיהּ יִרְאַת יְהֹוָה לְעִקָּרָא. וְאִם חָסֵר מִזֶּה, אֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ, זֶה לֹא שָׂם לוֹ אֶת יִרְאַת יהו"ה לָעִקָּר,
אֲבָל מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָאקוּ, הָא דָא שַׁוִּי יִרְאַת יְהֹוָה בֵּיהּ לְעִקָּרָא. אֲבָל מִי שֶׁיָּרֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּין בְּטוֹב בֵּין בְּצָרָה, זֶהוּ מִי שֶׁשָּׂם אֶת יִרְאַת יהו"ה בּוֹ לְעִקָּר, דִּתְלַת דַּרְגִּין אִינוּן דְּיִרְאָה, אִית יִרְאָה בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָאקוּ. שֶׁשָּׁלֹשׁ דְּרָגוֹת הֵן שֶׁל יִרְאָה, יֵשׁ יִרְאָה בֵּין בְּטוֹב בֵּין בְּצָרָה,  וְאִית יִרְאָה דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּטִיבוּ וְלָא בְּעָאקוּ. וְיֵשׁ יִרְאָה שֶׁיָּרֵא אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּטוֹב וְלֹא בְצָרָה, וְאִית יִרְאָה דְּלָא שַׁוִּי לָהּ עֲלֵיהּ לְעִקָּרָא בֵּין לְטִיבוּ בֵּין לְעָאקוּ. וְיֵשׁ יִרְאָה שֶׁלֹּא שָׂם אוֹתָהּ עָלָיו לְעִקָּר, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְצָרָה. צַדִּיק גָמוּר שַׁוִּי לָהּ עֲלֵיהּ לְעִקָּרָא בֵּין לְטִיבוּ בֵּין לְדִינָא. צַדִּיק גָּמוּר שָׂם אוֹתָהּ עָלָיו לְעִקָּר בֵּין לְטוֹב בֵּין לְדִין, בֵּינוּנִי שַׁוִּי לֵיהּ עֲלֵיהּ לְטִיבוּ וְלָא לְדִינָא. בְּדִינָא. הַבֵּינוֹנִי שָׂם אוֹתָהּ עָלָיו לְטוֹב וְלֹא לְדִין, רָשָׁע גָּמוּר לָא שַׁוִּי לֵיהּ עִקָּרָא לָא בְּטִיבוּ וְלָא הָרָשָׁע הַגָּמוּר לֹא שָׂם אוֹתָהּ עִקָּר, לֹא בְטוֹב וְלֹא בְדִין.
וּשְׁכִינְתָּא אַמַּאי אִתְקְרִיאַת יִרְאָה, וְלָמָּה הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת יִרְאָה?  דְּהָא הִיא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְנְטִילַת, שֶׁהֲרֵי הִיא נִטְּלָה מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. אֶלָּא כְּמָה דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא נָטִיל מֵרַחֲמֵי וְדִינָא דְאִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, הָכִי אִיהִי נָטְלָא מִתַּרְוַיְיהוּ,
אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נוֹטֵל מֵרַחֲמִים וְדִין, שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל, כָּךְ הִיא נוֹטֶלֶת מִשְּׁנֵיהֶם,  מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דָּא אִתְקְרִיאַת יִרְאָה פַּחַד יִצְחָק, דְּמִסִּטְרָא דִימִינָא אַהֲבָ"ה אִתְקְרֵי, מִצַּד הַשְּׂמֹאל זוֹ נִקְרֵאת יִרְאָה, פַּחַד יִצְחָק, שֶׁמִּצַּד הַיָּמִין נִקְרָא אַהֲבָ"ה,  וְדָא פִּקּוּדָא תִנְיָנָא דְאִתְּמַר בָּהּ וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד וְזוֹ הַמִּצְוָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
וּמִתְּרֵין סִטְרִין אִלֵּין אִתְקְרֵי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אוֹר וְנֵר, וּשְׁכִינְתָּא אוֹרָה אֲבוּקָה. וּמִצַּד שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ נִקְרָא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי אוֹר וְנֵר, וְהַשְּׁכִינָה אוֹרָה, אֲבוּקָה. אוֹרָה - "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה" (אסתר ח, טז), אֲבוּקָה - הָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דְּצַדִּיקִים קַיְימִין קַמֵּי שְׁכִינְתָּא כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה. אוֹרָה - לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה, אֲבוּקָה - כָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁצַּדִּיקִים עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה כְּנֵר לִפְנֵי הָאֲבוּקָה,  מִסִּטְרָא דִימִינָא יְהֹוָה, וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אדנ"י דְּתַמָּן דִּין, מִצַּד הַיָּמִין יהו"ה, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל אדנ"י, שֶׁשָּׁם הַדִּין, וּבְגִין דָּא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג)וּמִשּׁוּם זֶה בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, בְּגִין דְּחָמֵשׁ אוֹר אִינוּן בְּיוֹמָא קַדְמָאָה, וְאִינוּן ה' עִלָּאָה וּמִתַּמָּן נַהֲרִין, מִשּׁוּם שֶׁחֲמִשָּׁה אוֹר הֵם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהֵם ה' הָעֶלְיוֹנָה, וּמִשָּׁם מְאִירִים, י' בִּשְׂמָאלָא וְדָא נֵר, וְדָא ה"י מִן אלהים ה' לִימִינָא י' לִשְׂמָאלָא, י' בִּשְׂמֹאל, וְזֶה נֵר, וְזֶה ה"י מִן אֱלֹהִי"ם, ה' לְיָמִין י' לִשְׂמֹאל,
(וּ' מַלֵּ"א מִתַּרְוַיְיהוּ עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, בֶּן יָ"הּ, (ו' מָלֵ"א מִשְּׁנֵיהֶם הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, בֶּן י"ה, וְדָא אִיהוּ רָזָא אלהי"ם מַלֵּ"א ה"י, דָּא כְּתִיבַת קַדְמָאָה. וְזֶהוּ סוֹד אֱלֹהִי"ם מָלֵ"א ה"י, זוֹ כְתוּבָה רִאשׁוֹנָה.  וְרָזָא דְּמִלָּה ה"א, אֱלֹהִי"ם דָּא מליא"ה בְּהִפּוּךְ אַתְוָון, וְסוֹד הַדָּבָר - הֵ"א, אֱלֹהִי"ם זֶה מְלֵיאָ"ה בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת,  וְדָא ה' זְעֵירָא, דְּאִיהִי מָלְיָא מִתְּלָת אַתְוָון, וְאִתְעֲבִידַת היו"ה. וְזוֹ ה' זְעִירָה, שֶׁהִיא מְלֵאָה מִשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֵׂית היו"ה, לְעֵילָא אִיהוּ הוי"ה, וּבָהּ מַתְחִילִין אַתְוָון דְּאוֹרָיְיתָא ה"ו וּלְבָתַר ט"י, לְמַעְלָה הוּא הוי"ה, וּבָהּ מַתְחִילִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה ה"ו וְאַחַר כָּךְ ט"י, וְאָנָה אִשְׁתַּכַּח ה' בָּתְרָאָה, וְאָנָה נִמְצֵאת ה' אַחֲרוֹנָה? אֶלָּא ד' הַוַּת לְמֶהֱוֵי ה', אֶלָּא מַאן גָּרַם דְּפָרַח מִינַּהּ וּ' דְּאִיהוּ יֶרֶךְ דִּילַהּ, אֶלָּא ד' הָיְתָה לִהְיוֹת ה', אֶלָּא מִי גָרַם שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה ו' שֶׁהוּא הַיָּרֵךְ שֶׁלָּהּ?  אֶלָּא "נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג), דָּא הוֹד דְּאִיהוּ יֶרֶךְ דִּילַהּ דְּאִתְחַזְרַת אִיהוּ דָּוָה בְּאֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, אֶלָּא נְתָנַנִי שׁוֹמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָה, זֶהוּ הוֹד שֶׁהוּא הַיָּרֵךְ שֶׁלָּהּ, שֶׁהוּא חָזַר דָּוָה בָּאֶלֶף הַחֲמִישִׁי,  בְּגִין דְּפָרַח מִנֵּיהּ יָרֵךְ, דְּעָלֶיהָ אִתְּמַר "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" (בראשית לב, כו)מִשּׁוּם שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה יָרֵךְ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, אִשְׁתְּמוֹדָע דְמִימִינָא קָא מִתְּחִלַּת לְמִמְנֵי אָת ד' עַד נֵצַח, וְהוֹד אִיהוּ יָרֵךְ שְׁלִימוּ דִּילַהּ, נוֹדָע שֶׁמִּיָּמִין מַתְחִילָה לִמְנוֹת הָאוֹת ד' עַד נֵצַח, וְהוֹד הוּא הַיָּרֵךְ, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלָּהּ, וְדָא אִיהוּ דְּאֶתְיָהִיב לְמֹשֶׁה, הָדָא הוּא דְּאִתְּמַר וְנָתַן הוֹד לְמֹשֶׁה). וְזֶהוּ שֶׁנִּתַּן לְמֹשֶׁה, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְנָתַן הוֹד לְמֹשֶׁה).

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

"וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז), דָּא לִילִית חַיַּיבְתָּא דְּבְגִינַהּ אִצְטְרִיךְ צַדִּיק לְאִתְטַמְּרָא מִינַּהּ דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ יֵיקוּם לְקִבְלַהּ לְאַתְקְפָא לִשְׁכִינְתָּא. וְעִם כָּל דָּא מַרְחִיק אִיהוּ, וְרָזָא דָּא "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (ירמיהו לא, ב). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י) דָּא צַדִּיק, דְּבֵיהּ "וַיהֹוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן" (יואל ד, כא) דִּכְדֵין אִיהוּ קָרוֹב.

אֲבָל הָשַׁתָּא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים, דְּאִינוּן אֲבָהָן. וּכְדֵין אִיהִי סַמְכָא רְבִיעָאָה לוֹן וְאִיהִי אדנ"י, ד' אַתְוָן לְקִבְלַיְיהוּ. וְאִלֵּין ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אֶשְׁתַּעֲשָׁע הָשַׁתָּא בְּשְׁכִינְתָּא בְּרָזָא דְּצַדִּיק אֶלָּא בְּחִיבּוּרָא דַּאֲבָהָן. וְרָזָא דָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה.

וְאִי תֵּימָא אַמַּאי אַמּוֹת? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא אִיהוּ. דְּאַמָּה אִיהִי שִׁית טְפָחִים, וְד' אַמּוֹת אִינוּן כ"ד, וְאִלֵּין כ"ד צֵירוּפִין דְּאֲדֹנָ"י. וְדָא כ"ד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז). וְדָא מְעַט מַיִם, סֶלַע דְּאַפִּיק טִפִּין טִפִּין מִגּוֹ כְּמָה מַחֲלוֹקוֹת. וְכ"ד אִלֵּין אִינוּן לָקֳבֵל כ"ד סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, וּבְהוּ "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד, כא).

אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְתְּקַף צַדִּיק לְמִפְרַק לַהּ, וּכְדֵין אִתְּמָר 'כִּי תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא' (ויקרא רבא יג ג) לָקֳבֵל כָּל אִלֵּין יִפּוֹק כ"ד אַחֲרִינָא דְּאִיהוּ לְגוֹ, כְּדֵין (דף ו' עמוד א') "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ" (ישעיהו נד, יב). מֵאָן אֲתַר? אֶלָּא מִצִּיּוֹן דָּא צַדִּיק, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). מַאי דְּבַר יְהֹוָה? דָּא רָזָא דִּכְתִיב "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו) דָּא דְּבַר דְּיהֹוָה, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָן דְּעָלְמָא בְּמִילּוּלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא אִתְבְּרִיאוּ, דְּהָא בְּכַמָּה צֵירוּפִין אִצְטְרִיךְ לְאִתְמַלְּלָא, וְכָל מִלָּה דְּאִתְעָבִידַת בְּעָלְמָא בְּאַדְכָּרוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְעֲבִידַת. וְרָזָא דָּא "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג) וְהָא אִתְּמָר. וְדָא תּוֹרָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, רָזָא דְּצֵירוּפֵי שְׁמָהָן דְּאִתְכְּלִילוּ בְּאוֹרַיְתָא, דְּעֲלַיְיהוּ אָמְרוּ רַבָּנָן 'כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'. וּבָהּ עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, דְּאוֹרַיְתָא בָּהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל בִּרְיָן דְּעָלְמָא וּבָהּ מִתְקַיְּימִין. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן בָּהּ בְּרָזָא דִּלְגַו, בָּהּ יֵיכְלוּן לְאַחֲיָא מֵיתַיָּא. וְרָזָא דָּא "וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ" (זכריה ח, ד), כְּגוֹן "וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר" (מלכים ב' ד, כט) וְדָא צַדִּיק דְּמִינֵּיהּ נָפְקִין חַיִּין.

אֲבָל כֹּלָּא מֵרָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר עֲלֵיהּ 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא' (מועד קטן כח). וְרָזָא דָּא "מֵרֹב יָמִים" (זכריה ח, ד) מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, וּמֵהָכָא נָפִיק טַלָּא דְּבֵיהּ יִחְיוּן מֵיתַיָּא וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט) וְדָא יו"ד ה"א וא"ו בְּחָכְמָה סְתִימָאָה. וְאִיהוּ טַל דְּאִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין, בִּתְרֵין מַזָּלִין עִלָּאָה וְתַתָּאָה. בְּגִין כָּךְ "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט). וּתְרֵין זִמְנִין טַל אִיהוּ (דף ו' עמוד ב') לֶחֶם, וְדָא מָּן דִּכְתִיב בֵּיהּ "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד). וְרָזָא דְּמִלָּה, טַל לְעֵילָא, טַל לְתַתָּא, לֶחֶם בְּאֶמְצָעִיתָא. וְאִלֵּין תְּלָת הֲוָיוֹת דְּנָחְתִין לְתַתָּא בְּאַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת וּמִינַּיְיהוּ לְמוֹחִין דְּרֵישָׁא. וְרָזָא דְּמִלָּה "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד) וַדַּאי.

בגאולה יתחבר תפארת ביסוד וישפיעו במלכות שפע רב.

בזמן שנאמר "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז)דָּא זו לִילִית חַיַּיבְתָּא דְּבְגִינַהּ אִצְטְרִיךְ צַדִּיק לְאִתְטַמְּרָא מִינַּהּ דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה, זו לילי' השפחה החוטאת שבגללה צריך היסוד להעלם ממנה ולא להראות כדי שלא תעשוק את השפע עבור התחתונים, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ יֵיקוּם לְקִבְלַהּ לְאַתְקְפָא לִשְׁכִינְתָּא. אלא קודשא ב"ה יקום כנגדה להתחזק בשכינה, וְעִם כָּל דָּא מַרְחִיק אִיהוּ, וְרָזָא דָּא ועם כל זה בזמן הגלות זה נעשה מרחוק וזה סוד "מֵרָחוֹק יְהֹוָה נִרְאָה לִי" (ירמיהו לא, ב)וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י) דָּא צַדִּיק, זה היסוד הנקרא 'טוב' השוכן וקרוב במלכות שישפיע בה בגלוי. ובגלות "אח רחוק" הוא הת"ת משפיע מרחוק, ובגאולה נאמר על היסוד  דְּבֵיהּ "וַיהֹוָה שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן" (יואל ד, כא) יהו"ה הוא התפארת קודשא ב"ה שוכן בציון שהוא היסוד, דִּכְדֵין אִיהוּ קָרוֹב ולכן אז יקרא גם כן קרוב.

יחיד ורבים הלכה כרבים – חיבור האבות בשכינה.

אֲבָל הָשַׁתָּא אבל עכשיו קודם אחרית הימים, יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים, דְּאִינוּן אֲבָהָן. הרבים הם האבות הקדושים. וּכְדֵין אִיהִי סַמְכָא רְבִיעָאָה לוֹן וְאִיהִי אדנ"י, ד' אַתְוָן לְקִבְלַיְיהוּ. וְאִלֵּין ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, ואז היא המלכות הבחינה / הרגל הרביעית  הסומכת אותם, והיא אדנ"י – ד' אותיות כנגדם, ואלו ד' אמות של הלכה, –  דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אֶשְׁתַּעֲשָׁע הָשַׁתָּא בְּשְׁכִינְתָּא בְּרָזָא דְּצַדִּיק אֶלָּא בְּחִיבּוּרָא דַּאֲבָהָן. ועתה אין הקדוש ב"ה משתעשע עכשיו בסוד היסוד אלא בחיבור האבות הנחשבים כבחינת הזכר אליה, וְרָזָא דָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה. 'אמה' רומזת על היסוד, וזה סוד ד' אמות של הלכה.

וְאִי תֵּימָא אַמַּאי אַמּוֹת? ואם תאמר למה אמות? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא אִיהוּ. דְּאַמָּה אִיהִי שִׁית טְפָחִים, וְד' אַמּוֹת אִינוּן כ"ד, וְאִלֵּין כ"ד צֵירוּפִין דְּאֲדֹנָ"י. אלא הכל הוא סוד, שיעור האמה ששה טפחים, ולכן ד' אמות הם כ"ד טפחים, והם כ"ד צירופי שם אדנ"י,  וְדָא כ"ד דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה כ"ד רמוז  בפסוק "הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ" (בראשית כד, יז). וְדָא מְעַט מַיִם, סֶלַע דְּאַפִּיק טִפִּין טִפִּין מִגּוֹ כְּמָה מַחֲלוֹקוֹת. וזה "מעט מים" שאין השפע ניתן ברווחה כיוון שנמשך דרך האבות, והוא כמו הסלע שהיכה משה והוציא מימיו טיפין טיפין ומהם נמשכו הרבה מחלוקות ששורשם באותם הטיפות שיצאו כתוצאה ממכה ולא מדיבור. וְכ"ד אִלֵּין אִינוּן לָקֳבֵל כ"ד סְפָרִין דְּאוֹרַיְתָא, וּבְהוּ וכ"ד האלו הם כנגד כ"ד ספרים של התורה  ובהם נאמר "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד, כא).

לעתיד לבוא יגאל היסוד שהיא יחיד את השכינה.

אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְתְּקַף צַדִּיק לְמִפְרַק לַהּ, וּכְדֵין אִתְּמָר אבל לעתיד לבוא, יתחזק היסוד לגאולה אותה, ואז יאמר 'כִּי תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵּצֵא' (ויקרא רבא יג ג) לָקֳבֵל כָּל אִלֵּין יִפּוֹק כ"ד אַחֲרִינָא דְּאִיהוּ לְגוֹ, כנגד כל אלו כ"ד ספרים יצאו כ"ד אחרים שהוא בפנימיות ואז יאמר, (דף ו' עמוד א') כְּדֵין "וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ" (ישעיהו נד, יב) כדכד - ב' כ"ד. מֵאָן אֲתַר? אֶלָּא מִצִּיּוֹן דָּא צַדִּיק, מהיכן? אלא מציון שהוא הצדיק / יסוד, "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). מַאי דְּבַר יְהֹוָה? דָּא רָזָא דִּכְתִיב וזה סוד "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" (תהלים לג, ו) דָּא דְּבַר דְּיהֹוָה, דְּכֻלְּהוּ בִּרְיָן דְּעָלְמָא בְּמִילּוּלָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא דָּא אִתְבְּרִיאוּ, וזה דבר יהו"ה, שכל בריאות העולם נבראו בכוח הדיבור של השם הקדוש, דְּהָא בְּכַמָּה צֵירוּפִין אִצְטְרִיךְ לְאִתְמַלְּלָא, שהרי בהרבה צירופים הוצרך דיבור וְכָל מִלָּה דְּאִתְעָבִידַת בְּעָלְמָא בְּאַדְכָּרוּתָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִתְעֲבִידַת. וכל דבר שנעשה בעולם, באזכרת השם הקדוש נעשה, וְרָזָא דָּא וסוד זה "וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ" (שמות ג, יג) וְהָא אִתְּמָר. וזה נתבאר.

תורה חדשה תצא מאיתי, טל תורה יחיה העתיד לבוא את המתים.

וְדָא תּוֹרָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, רָזָא דְּצֵירוּפֵי שְׁמָהָן דְּאִתְכְּלִילוּ בְּאוֹרַיְתָא, דְּעֲלַיְיהוּ אָמְרוּ רַבָּנָן וזו נקראת ממש "תורה חדשה", בסוד צירופי השמות שנכללים בתורה, שעליהם אמרו רבותינו, 'כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'. וּבָהּ עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים, דְּאוֹרַיְתָא בָּהּ אִתְבְּרִיאוּ כָּל בִּרְיָן דְּעָלְמָא וּבָהּ מִתְקַיְּימִין. ובתורה נבראו כל בריות העולם ובה מתקיימים, וּבְזִמְנָא דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוֹן בָּהּ בְּרָזָא דִּלְגַו, ובזמן שתיוודע בתורה בסוד הפנימיות, בָּהּ יֵיכְלוּן לְאַחֲיָא מֵיתַיָּא. וְרָזָא דָּא יוכלו להחיות מתים, וזה סוד:  "וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ" (זכריה ח, ד), כְּגוֹן "וְשַׂמְתָּ מִשְׁעַנְתִּי עַל פְּנֵי הַנָּעַר" (מלכים ב' ד, כט) וְדָא צַדִּיק דְּמִינֵּיהּ נָפְקִין חַיִּין. וזה צדיק / יסוד שממנו יוצאים החיים.

טל היוצא מעתיקא קדישא.

אֲבָל כֹּלָּא מֵרָזָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא מֵהַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה, דְּאִתְּמָר עֲלֵיהּ אבל הכל מסוד עתיקא קדישא המוריד שפע לאותו המזל העליון שנאמר בו 'בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי לָאו בִּזְכוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא' (מועד קטן כח). וְרָזָא דָּא וזה סוד "מֵרֹב יָמִים" (זכריה ח, ד) מִסִּטְרָא מצד דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, וּמֵהָכָא נָפִיק טַלָּא דְּבֵיהּ יִחְיוּן מֵיתַיָּא וַדַּאי. ומכן יוצא הטל שבו יחיו המתים ודאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט) וְדָא יו"ד ה"א וא"ו בְּחָכְמָה סְתִימָאָה. וְאִיהוּ טַל דְּאִתְפְּרַשׁ לִתְרֵין, בִּתְרֵין מַזָּלִין עִלָּאָה וְתַתָּאָה. והוא הטל המתחלק לשניים - בשני המזלות העליון והתחתון, לכן נאמר  בְּגִין כָּךְ "כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ" (ישעיהו כו, יט) אורות בלשון רבים. וּתְרֵין זִמְנִין טַל אִיהוּ  (דף ו' עמוד ב') לֶחֶם, ופעמים ט"ל גימ' לח"ם, וזה המן שנאמר בו, וְדָא מָּן דִּכְתִיב בֵּיהּ "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד). וְרָזָא דְּמִלָּה, טַל לְעֵילָא, טַל לְתַתָּא, לֶחֶם בְּאֶמְצָעִיתָא. וסוד הדבר, על למעלה טל למטה לחם באמצעיתם. וְאִלֵּין תְּלָת הֲוָיוֹת דְּנָחְתִין לְתַתָּא בְּאַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת וּמִינַּיְיהוּ לְמוֹחִין דְּרֵישָׁא. ואלו שלוש הוויו"ת שיורדים מאבא ואמא ודעת, ומהם למוחין שבראש ז"א, וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמות טז, ד) וַדַּאי.

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא

תפילה שי"ז: סלוק י"ה משם אלהי"ם גרם לחורבן ולגלות. מגילוי שם הוי"ה ב"ה ביחוד, ימשך יחוד קבו"ש וב' המשיחין, וימול את הגויים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל סוֹבְבִים אוֹתָנוּ, שֶׁנֶאֱמַר, "סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי", "סַבּוּנִי" בִּתְחִלָה בְּחֻרְבָּן בֵּית הַמִקְדָשׁ, "גַּם סְבָבוּנִי" בַּגָלוּת שֶׁלֹא לָצֵאת מִשָׁם. וְנֶאֶמַר בַּשְׁכִינָה, "כְּרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶהָ נֶאֱלָמָה", וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֱמַר בּוֹ "נֶאֶלַמְתִּי דוּמִיָה", וְזֶה אֱלֹהִי"ם שֶׁנִשְׁאַר אל"ם עַד שֶׁיִתְעוֹרֵר שִׁמְךָ הַקָדוֹשׁ בְּיִחוּד שֶׁלְךָ וְיִשְׁלוֹט עַל כֻּלָם, וּמַה שֶׁהָיָה אל"ם לְיִשְׁרָאֵל נַעֲשָׁה אמ"ל לְאוּמוֹת הָעוֹלָם, מִיָד, "בְּשֵׁם יְהוָֹה כִּי אַמִילַם", בִּשְׁנֵי אוֹתִיוֹת י"ה שֶׁהֵם שְׁנֵי מְשִׁיחִין אֶחָד לְיָמִין וְאֶחָד לִשְׂמֹאל שֶׁבָּהֶם מִתְחַבְּרִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיהּ - אִישׁ וְאִשָׁה י"ה בֵּינֵיהֶם, כָּל זֶה בְּיִחוּד שֶׁלְךָ שֶׁיִתְגָלֶה עֲלֵיהֶם וְזֶה א', בָּה אַיֵ"ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ.

רִבּוֹן כֹּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִים בֶּאֱמֶת וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִצָּרֵינוּ מִסָבִיב, יְהוָֹה אַל תֶּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה שי"ח: מצד לילי' שפחה רעה והערב רב בניה - נמשכים החנופה וגסות הרוח, ולע"ל יאבדו כצלילת העופרת במים רבים.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁנֵי מַדְרֵגוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם "חֲנוּפָה" "וְגַסּוּת הָרוּחַ", שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וַתִּשֶּׂאנָה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם", וְזֶה לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", כְּעֵרֶב רַב שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם", שֶׁהֵם בָּנֶיהָ שֶׁל לִילִית שִׁפְחָה רָעָה, וְלָהֶם שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת אֵלֶּה, "חֲנוּפָה" - מִצַּד קְלִפַּת נֹגַהּ, "וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ, וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה". ג' קְלִפּוֹת קָשׁוֹת - "גַּסּוּת רוּחַ", וְזֶה רוּחַ סְעָרָה שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אוֹתָם.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. יִחוּדְךָ יִתְגַּלֶּה עַל אֵיפָה וְיִתֵּן עוֹפֶרֶת בְּפִיהָ. מַאי עוֹפֶרֶת בְּפִיהָ? אֶלָּא כֹּבֶד חוֹבִין שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם" עֲוֹנוֹת תָּם, מִיָּד, "סוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", "צָלֲלוּ כַּעֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה עָלֵינוּ יִחוּדְךָ וְתַשְׁקִיעַ שִׁפְחָה רָעָה זֹאת שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּעוֹלָם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיָה יְהוָֹה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.