Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

מָרָה חַרְבָּא דִילֵיהּ, עֲלָהּ אִתְּמַר "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז, מ), וּמְנָא לָן דְּמָרָה אִיהִי חַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוְת? דִּכְתִיב "וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד), אִיהִי חַיִּים לְכָבֵד, וְסַם הַמָּוֶת לְלִבָּא, מָרָה אִיהִי גֵיהִנָּם, וְאִית לָהּ תְּרֵי פִיּוֹת דְּאָמְרִין הַב הַב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב" (משלי ל, טו), שְׁתֵּי בָנוֹת דְּאָמְרִין הַב חַיָּיבִין לְגֵיהִנָּם.

שַׁבְעִין עַרְקִין אִינוּן בְּכַבְדָּא, לָקֳבֵל שַׁבְעִין מְמַנָּן. כָּבֵד וְיוֹתֶרֶת ע"ב. יוֹתֶרֶת דִּילֵיהּ אִיהִי נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, בְּגִין דְּשִׁיּוּרִין דִּילֵיהּ נַטְלָא טְחוֹל דְּאִיהוּ חֹשֶׁךְ, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה), דְּשָׁלְטָנוּתָהּ בְּגָלוּתָא דְאִיהוּ לַיְלָה, וּבְגָלוּתָא שַׁעֲתָא קַיְימָא לֵיהּ, דְּאִיהִי לִילִי"ת אִימָּא דְעֵרֶב רַב, וְאִיהִי "שְׂחֹק הַכְּסִיל" (קהלת ז, ו), וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה" (איוב ז, ט).

וְדָא אִיהוּ 'צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ', דְּרָשָׁע וַדַּאי דְּאִיהוּ כְּסִיל, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" (חבקוק א, יג), וְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ', וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל" (שמואל א' ב, ו), וַוי לְנִשְׁמָתָא כַד בָּלַע לָהּ טְחוֹל. וַוי לְיִשְׂרָאֵל כַּד אִתְבַּלְעוּ בְּעֵרֶב רַב, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה" (בראשית מא, כא).

בְּזִמְנָא דְגָלוּתָא כָּל מְמַנָּן דְּאוּמִין דְּעָלְמָא וְעֵרֶב רַב, אִתְּמַר בְּהוֹן "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ" (איכה א, ה), צָרֶיהָ וַדַּאי אִינוּן עֵרֶב רַב, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ, אֹהֵב שֹׁחַד" (ישעיהו א, כג) וְגוֹ', "אוֹיְבֶיהָ שָׁלוּ" אִלֵּין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְשַׁבְעִין מְמַנָּן, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ בְּשַׁלְוָה בְעוּתְרָא, וְיִשְׂרָאֵל בְּדוֹחֲקָא בַעֲנִיּוּתָא, וּבְגִין דָּא וַוי לְעָלְמָא כַּד אִתְבַּלְעוּ בְּעִרְבוּבְיָא בִישָׁא, וּמָאן גָּרַם דְּאִתְבַּלְעוּ בְּמֵעַיְיהוּ "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה" (בראשית מא, כא)? בְּגִין דְּעוֹבְדֵיהוֹן בִּישִׁין בִּידֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תהלים קו, לה).

(דף נב ע"ב) כְּגַוְונָא דָא נִשְׁמָתָא אִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כַּד אִיהִי שְׁלֵימָא בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, אִתְּמַר בָּהּ "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁרְיָא שֵׁם יְהֹוָה עֲלָהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י), וּמְמַנָּן דְּכָבֵד וְעַרְקִין דִּילֵיהּ וּמְמַנָּן דִּטְחוֹל וְעִרְבוּבְיָא בִישָׁא דִילֵיהּ, מִתְכַּפְיָין תְּחוֹת לִבָּא דְתַמָּן נִשְׁמָתָא.

וְאִם נִשְׁמָתָא אִיהִי מִתְטַנְפָא בְחוֹבִין, אוֹ גָּרַע מִינָהּ אֲפִילוּ פִקּוּדָא חֲדָא מֵאִינוּן פִּקּוּדִין, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, בְּהַהוּא אֲתַר דְּשַׁרְיָא עֲבֵירָה וְאִסְתַּלַּק מִצְוָה מִנֵּיהּ, הַהוּא אֵבֶר אִיהוּ פָּגוּם, וְאִיהוּ מוּם דְּנִשְׁמָתָא, בְּגִינֵיהּ לָא שַׁרְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל נִשְׁמָתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ" (ויקרא כב, כ), נִשְׁמָתָא דְאִית בָּהּ מוּם בְּחַד מֵרַמַ"ח פִּקּוּדִין דִּילָהּ לָא אִתְקְרִיבַת בְּגִינֵיהּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או בר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

 מָרָה חַרְבָּא דִילֵיהּ, עֲלָהּ אִתְּמַר "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז, מ), הַמָּרָה חַרְבּוֹ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה,  וּמְנָא לָן דְּמָרָה אִיהִי חַרְבָּא דְמַלְאַךְ הַמָּוְת? דִּכְתִיב "וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד), וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁמָּרָה הִיא חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת? שֶׁכָּתוּב וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת,  אִיהִי חַיִּים לְכָבֵד, וְסַם הַמָּוֶת לְלִבָּא, הִיא חַיִּים לַכָּבֵד, וְסַם הַמָּוֶת לַלֵּב. מָרָה אִיהִי גֵיהִנָּם, וְאִית לָהּ תְּרֵי פִיּוֹת דְּאָמְרִין הַב הַב, הַמָּרָה הִיא גֵיהִנֹּם, וְיֵשׁ לָהּ שְׁתֵּי פִיּוֹת שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב" (משלי ל, טו), שְׁתֵּי בָנוֹת דְּאָמְרִין הַב חַיָּיבִין לְגֵיהִנָּם זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שְׁתֵּי בָנוֹת שֶׁאוֹמְרוֹת הַב רְשָׁעִים לַגֵּיהִנֹּם.  שַׁבְעִין עַרְקִין אִינוּן בְּכַבְדָּא, לָקֳבֵל שַׁבְעִין מְמַנָּן. כָּבֵד וְיוֹתֶרֶת ע"ב שִׁבְעִים עוֹרְקִים הֵם בַּכָּבֵד, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים מְמֻנִּים, כָּבֵד וְיוֹתֶרֶת ע"ב,   יוֹתֶרֶת דִּילֵיהּ אִיהִי נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, בְּגִין דְּשִׁיּוּרִין דִּילֵיהּ נַטְלָא טְחוֹל דְּאִיהוּ חֹשֶׁךְ, יוֹתֶרֶת שֶׁלּוֹ הִיא נָחָשׁ אֵשֶׁת זְנוּנִים, מִשּׁוּם שֶׁאֶת הַשִּׁיּוּרִים שֶׁלּוֹ (שֶׁלָּהּ) נוֹטֵל הַטְּחוֹל שֶׁהוּא חֹשֶׁךְ,  וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה), דְּשָׁלְטָנוּתָהּ בְּגָלוּתָא דְאִיהוּ לַיְלָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, שֶׁשִּׁלְטוֹנָהּ בַּגָּלוּת שֶׁהוּא הַלַּיְלָה,  וּבְגָלוּתָא שַׁעֲתָא קַיְימָא לֵיהּ, דְּאִיהִי לִילִי"ת אִימָּא דְעֵרֶב רַב, וּבַגָּלוּת עוֹמֶדֶת לוֹ הַשָּׁעָה, שֶׁהִיא לִילִי"ת, אִמָּם שֶׁל עֵרֶב רַב וְאִיהִי "שְׂחֹק הַכְּסִיל" (קהלת ז, ו), וּבְגִינָהּ אִתְּמַר "כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה" (איוב ז, ט), וְהִיא שְׂחוֹק הַכְּסִיל (הַטְּחוֹל), וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה.

וְדָא אִיהוּ 'צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ', דְּרָשָׁע וַדַּאי דְּאִיהוּ כְּסִיל, וְזֶהוּ צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, שֶׁרָשָׁע וַדַּאי שֶׁהוּא כְסִיל,  עֲלֵיהּ אִתְּמַר "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" (חבקוק א, יג), עָלָיו נֶאֱמַר לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ,  וְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ', וּפֵרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, צַדִּיק מִמֶּנּוּ בּוֹלֵעַ, אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ,  וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל" (שמואל א' ב, ו), וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל.  וַוי לְנִשְׁמָתָא כַד בָּלַע לָהּ טְחוֹל. וַוי לְיִשְׂרָאֵל כַּד אִתְבַּלְעוּ בְּעֵרֶב רַב, אוֹי לַנְּשָׁמָה כְּשֶׁבּוֹלֵעַ אוֹתָהּ הַטְּחוֹל, אוֹי לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּבְלְעוּ בָּעֵרֶב רַב, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה" (בראשית מא, כא) שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה. בְּזִמְנָא דְגָלוּתָא כָּל מְמַנָּן דְּאוּמִין דְּעָלְמָא וְעֵרֶב רַב, אִתְּמַר בְּהוֹן "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ" (איכה א, ה), בִּזְמַן הַגָּלוּת, כָּל הַמְמֻנִּים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְעֵרֶב רַב, נֶאֱמַר בָּהֶם הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אוֹיְבֶיהָ שָׁלוּ,  צָרֶיהָ וַדַּאי אִינוּן עֵרֶב רַב, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ, אֹהֵב שֹׁחַד" (ישעיהו א, כג) וְגוֹ', צָרֶיהָ וַדַּאי הֵם עֵרֶב רַב, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שָׂרַיִךְ סוֹרְרִם וְחַבְרֵי גַנָּבִים, כֻּלּוֹ אוֹהֵב שֹׁחַד וְגוֹמֵר. "אוֹיְבֶיהָ שָׁלוּ" אִלֵּין עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְשַׁבְעִין מְמַנָּן, דְּאִינוּן כֻּלְּהוּ בְּשַׁלְוָה בְעוּתְרָא, וְיִשְׂרָאֵל בְּדוֹחֲקָא בַעֲנִיּוּתָא, אוֹיְבֶיהָ שָׁלוּ, אֵלּוּ עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וְשִׁבְעִים הַמְמֻנִּים, שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּשַׁלְוָה וּבְעֹשֶׁר, וְיִשְׂרָאֵל בְּדֹחַק בַּעֲנִיּוּת,  וּבְגִין דָּא וַוי לְעָלְמָא כַּד אִתְבַּלְעוּ בְּעִרְבוּבְיָא בִישָׁא, וּמָאן גָּרַם דְּאִתְבַּלְעוּ בְּמֵעַיְיהוּ "וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה" (בראשית מא, כא) וּמִשּׁוּם זֶה אוֹי לָעוֹלָם כְּשֶׁנִּבְלְעוּ בְּעִרְבּוּב רַע, וּמִי גָרַם שֶׁנִּבְלְעוּ בִּמְעֵיהֶם וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה? בְּגִין דְּעוֹבְדֵיהוֹן בִּישִׁין בִּידֵיהוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (תהלים קו, לה). מִשּׁוּם שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים בִּידֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם,

(דף נב ע"ב) כְּגַוְונָא דָא נִשְׁמָתָא אִיהִי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כַּד אִיהִי שְׁלֵימָא בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה, אִתְּמַר בָּהּ "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), כְּמוֹ כֵן הַנְּשָׁמָה, הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהִיא שְׁלֵמָה בְמִצְווֹת עֲשֵׂה, נֶאֱמַר בָּהּ כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.  בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁרְיָא שֵׁם יְהֹוָה עֲלָהּ, וְאִתְּמַר בָּהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י), בְּאוֹתוֹ זְמַן שׁוֹרֶה שֵׁם יהו"ה עָלֶיהָ, וְנֶאֱמַר בָּהּ וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ,  וּמְמַנָּן דְּכָבֵד וְעַרְקִין דִּילֵיהּ וּמְמַנָּן דִּטְחוֹל וְעִרְבוּבְיָא בִישָׁא דִילֵיהּ, מִתְכַּפְיָין תְּחוֹת לִבָּא דְתַמָּן נִשְׁמָתָא. וְהַמְמֻנִּים שֶׁל הַכָּבֵד וְהָעוֹרְקִים שֶׁלּוֹ וְהַמְמֻנִּים שֶׁל הַטְּחוֹל וְהָעִרְבּוּב הָרָע שֶׁלּוֹ, נִכְנָעִים תַּחַת הַלֵּב שֶׁשָּׁם הַנְּשָׁמָה. וְאִם נִשְׁמָתָא אִיהִי מִתְטַנְפָא בְחוֹבִין, אוֹ גָּרַע מִינָהּ אֲפִילוּ פִקּוּדָא חֲדָא מֵאִינוּן פִּקּוּדִין, וְאִם הַנְּשָׁמָה מְטֻנֶּפֶת (פְּגוּמָה) בַּחֲטָאִים אוֹ חָסֵר מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ מִצְוָה אַחַת מֵאוֹתָן מִצְווֹת,  כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, בְּהַהוּא אֲתַר דְּשַׁרְיָא עֲבֵירָה וְאִסְתַּלַּק מִצְוָה מִנֵּיהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם (אֵיבָר) שֶׁשּׁוֹרָה עֲבֵרָה וְהִסְתַּלְּקָה מִצְוָה מִמֶּנּוּ, הַהוּא אֵבֶר אִיהוּ פָּגוּם, וְאִיהוּ מוּם דְּנִשְׁמָתָא, בְּגִינֵיהּ לָא שַׁרְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל נִשְׁמָתָא, אוֹתוֹ אֵיבָר הוּא פָגוּם, וְהוּא מוּם הַנְּשָׁמָה, בִּגְלָלוֹ לֹא שׁוֹרֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַנְּשָׁמָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ" (ויקרא כב, כ), נִשְׁמָתָא דְאִית בָּהּ מוּם בְּחַד מֵרַמַ"ח פִּקּוּדִין דִּילָהּ לָא אִתְקְרִיבַת בְּגִינֵיהּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כָּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב, נְשָׁמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם בְּאֶחָד מֵרְמַ"ח מִצְווֹת שֶׁלָּהּ, לֹא נִקְרֶבֶת בִּגְלָלוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל נִשְׁמָתָא מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא לֵית בָּהּ מוּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), אֲבָל הַנְּשָׁמָה מִצַּד הַשְּׁכִינָה אֵין בָּהּ מוּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

 (דף קיב' עמוד א') מַרְאָה תְּשִּׁיעֲאָה דָּא אָדָם, וְדָא חָכְמָה וּבִינָה דְּקַיְּימִין לְעֵילָא מִן כּוּרְסְיָא לְפַקְדָּא עַל עָלְמָא וּלְאַשְׁגְּחָא עֲלֵיהּ אַשְׁגָּחוּתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וְאָדָם דָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְכוּ' וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) דְּהָכִי כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. וּתְרֵין בְּנִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּאַבָּא וְאִימָּא, דָּא טְמִירוּ וְדָא גִּילּוּיָא. וְרָזָא דָּא "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת" (יחזקאל א, כח) דָּא צַדִּיק, "הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהֹוָה" (יחזקאל א, כח) דָּא שְׁכִינְתָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא דְּאִיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְתַתָּא, דָּא הַנִּסְתָּרוֹת וְדָא הַנִּגְלוֹת.

מַרְאָה עֲשִׂירָאָה קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וּכְלָלָא דְּכֹלָּא, וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה, בֵּיהּ "כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דְּהָכָא אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בְּשָׁרְשָׁא חֲדָא קָטִיר כְּאַחַד, וּמִתְפָּרְשָׁן עֲנָפִין לְתַתָּא וְכֹלָּא אִיהוּ חַד. וְהָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין לְכָל סְטַר, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ בּוֹצִינָא דְּמִינֵּיהּ מִתְלַהֲטָן כָּל שְׁאָר בּוּצִינִין. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בְּהוּ לָא קָאִים אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין סְתִימִין בְּקַדְמִיתָא, תָּמָן קָיְימִין מִילִין בִּטְמִירוּ יַתִּיר, וּמִתַּמָּן מִזְדַּמְּנִין לְנַחְתָּא לְתַתָּא בְּאַתְרֵיהוֹן. זְעֵיר אַנְפִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא, בֵּיהּ כִּסֵּא וְחֵיוָן מִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ לְדַבְּרָא עָלְמָא. שְׁכִינְתָּא  (דף קיב' עמוד ב') מַרְאָה, לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא וּלְאַמְטָאָה מִילִין לְתַתָּא. וְכֹלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא קִישּׁוּרָא חֲדָא יִחוּדָא חֲדָא, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לָא לְעֵילָא וְלָא לְתַתָּא. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) וְרָזָא דָּא "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב) דְּאִתְּמָר לְפַרְעֹה בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְנָפְקָא מִמִּצְרַיִם. וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ אוּמִין דְּעָלְמָא עֲבָדִים אִינוּן לִסְטַר קַדִּישָׁא. וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּגָלוּתָא תְּחוֹת יְדַיְיהוּ דִּכְתִיב בְּהוּ "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ' וּבְכָל עֲבוֹדָה" (שמות א, יד)  אִתְּמָר בְּהוּ "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח) וְאִינּוּן עֲבָדִים לַעֲבָדִים. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָפְקִין מִגָּלוּתָא אִינוּן בָּנִים, וְדָא "הֲבֵן יַקִּיר לִי" (ירמיהו לא, יט) וְכוּ'.

> מראה תשיעית, אדם, חיבור זכר ונקבה, נסתר וגלוי.

(דף קיב' עמוד א') מַרְאָה תְּשִּׁיעֲאָה דָּא אָדָם, מראה תשיעית היא אדם, וְדָא חָכְמָה וּבִינָה דְּקַיְּימִין לְעֵילָא מִן כּוּרְסְיָא לְפַקְדָּא עַל עָלְמָא וּלְאַשְׁגְּחָא עֲלֵיהּ אַשְׁגָּחוּתָא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. וזה חכמה ובינה שעומדים למעלה מהכסא להיות ממונים ומפקחים על העולם, ולהשגיח עליו בהשגחה ראויה. וְאָדָם דָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואדם הוא זכר ונקבה כמו שנאמר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וְכוּ' וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב) דְּהָכִי כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. שכך הכל נתקן בסוד זכר ונקבה. וּתְרֵין בְּנִין אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּאַבָּא וְאִימָּא, ושני בנים נודעים מהשגחת אבא ואימא, דָּא טְמִירוּ וְדָא גִּילּוּיָא. אחד נעלם כנגד אבא ואחד גלוי כנגד אימא. וְרָזָא דָּא וסוד זה, "כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת" (יחזקאל א, כח) הנעלם דָּא צַדִּיק יסוד, הנעלם בתוך הנוק', "הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהֹוָה" (יחזקאל א, כח) והגלוי דָּא שְׁכִינְתָּא. וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעֵילָא דְּאִיהוּ כְּגַוְנָא דִּלְתַתָּא, ונודע שלמעלה הוא כעין של מטה, וזה סוד דָּא הַנִּסְתָּרוֹת וְדָא הַנִּגְלוֹת.

> מראה עשירית, כתר עליון יחוד, קשר ושורש הכל.

מַרְאָה עֲשִׂירָאָה קִישּׁוּרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וּכְלָלָא דְּכֹלָּא, מראה עשירית, קשר הכל, יחוד הכל וכללות הכל. וְדָא כֶּתֶר עִלָּאָה, בֵּיהּ וזה כתר עליון ובו "כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דְּהָכָא אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא בְּשָׁרְשָׁא חֲדָא קָטִיר כְּאַחַד, שכאן נמצא הכל בשורש אחד וקשר אחד, וּמִתְפָּרְשָׁן עֲנָפִין לְתַתָּא וְכֹלָּא אִיהוּ חַד. ומתחלקים הענפים למטה, והכל הוא אחד. וְהָכִי אִשְׁתְּמוֹדְעָן רָזִין לְכָל סְטַר, דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא אִיהוּ בּוֹצִינָא דְּמִינֵּיהּ מִתְלַהֲטָן כָּל שְׁאָר בּוּצִינִין. וכך נודעים הסודות לכל צד, שעתיקא קדישא הוא הנר, שממנו מתלהטים שאר הנרות ולא חסר ממנו כלום. וְכַד מִסְתַּכְּלִין בְּהוּ לָא קָאִים אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, וכאשר מסתכלים בהם דהיינו בשורשם, לא נמצא אלא הוא לבדו, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן עֲנָפִין סְתִימִין בְּקַדְמִיתָא, וממנו מתחלקים ענפים סתומים בראשונה, תָּמָן קָיְימִין מִילִין בִּטְמִירוּ יַתִּיר, ושם עומדים הדברים ביותר העלם, וּמִתַּמָּן מִזְדַּמְּנִין לְנַחְתָּא לְתַתָּא בְּאַתְרֵיהוֹן. ומשם מזדמנים לרדת למטה במקומם, מהמוחין לז"א ונוק'. על כן, זְעֵיר אַנְפִּין כְּלָלָא דְּכֹלָּא, זעיר אנפין / ז"א הוא כללות הכל, בֵּיהּ כִּסֵּא וְחֵיוָן מִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ לְדַבְּרָא עָלְמָא. בו נמצאים הכיסא וחיות הקודש מתחלקים לצדדיהן להנהגת העולם. שְׁכִינְתָּא  (דף קיב' עמוד ב') מַרְאָה, לְאַחֲזָאָה כֹּלָּא וּלְאַמְטָאָה מִילִין לְתַתָּא. השכינה היא מראה, להראות הכל הדברים שמקבלת מהספירות שעליה, להביא ולהוציא את הדברים למטה. וְכֹלָּא הָכִי אִצְטְרִיךְ וַדַּאי. וכל הכל צריך ודאי. אִשְׁתְּכַח כֹּלָּא קִישּׁוּרָא חֲדָא יִחוּדָא חֲדָא, נמצא הכל קישור אחד יחוד אחד, דְּלָא אִתְפְּרַשׁ לָא לְעֵילָא וְלָא לְתַתָּא. בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. שלא נפרד, לא למעלה ולא למטה, ברוך הוא לעולם ולעולמי עולמים.

> ישראל שירדו למדרגת עבדים בגלות יחזרו להיות בנים בגאולה. 

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "יְהֹוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז) וְרָזָא דָּא וזה סוד "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב) דְּאִתְּמָר לְפַרְעֹה בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְנָפְקָא מִמִּצְרַיִם, שנאמר לפרעה בזמן שהיו ישראל צריכים לצאת ממצרים, וְכֹלָּא רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. והכל סוד עליון הוא. תָּא חֲזֵי, כֻּלְהוֹ אוּמִין דְּעָלְמָא עֲבָדִים אִינוּן לִסְטַר קַדִּישָׁא, בוא וראה, כל אומות העולם, עבדים הם לצד הקדושה, וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּגָלוּתָא תְּחוֹת יְדַיְיהוּ דִּכְתִיב בְּהוּ ובזמן שישראל נמצאים בגלות תחת ידיהם, נאמר בהם "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְכוּ' וּבְכָל עֲבוֹדָה" (שמות א, יד) אִתְּמָר בְּהוּ נאמר בהם "עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ" (איכה ה, ח) וְאִינּוּן עֲבָדִים לַעֲבָדִים, והם עבדים לעבדים, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּנָפְקִין מִגָּלוּתָא אִינוּן בָּנִים, אבל בזמן שיצאו מהגלות לא יהיו יותר עבדים אלא יחזרו למדרגת בנים, וזה וְדָא "הֲבֵן יַקִּיר לִי" (ירמיהו לא, יט) וְכוּ'.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קע"א: אחיזת הס"א ברגלי הנוקבא, שרגליה יורדות מות בגלל נחש כרוך על עקבה. בשליטת אריך אנפין נשקעת הס"א בתהומא רבא ואינה אוחזת ברגלי השכינה. ובגילוי היחוד בא"א תטבע הס"א בתהומא ותאבד.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲלֹא בְּיִחוּדְךָ יֵשׁ מִבְטָח לַצַּדִּיקִים שֶׁבּוֹ "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ", בּוֹ נֶאֱמַר "אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלְךָ אַל יָנוּם שׁוֹמְרֶךָ", שֶׁהֲרֵי הַנְהָגָה שֶׁלְּךָ בְּשָׂכָר וָעֹנֶשׁ שׁוֹלֵט בָּהּ זְעִיר אַנְפִין שֶׁהוּא כָּלוּל מִיָּמִין וּשְׂמֹאל "לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו כִּפְרִי מַעֲלָלָיו". וְהַשְּׁכִינָה הִיא אֶרֶץ מִתְקוֹמְמָה לָרְשָׁעִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "יְגַלּוּ שָׁמַיִם עַוֹנוֹ וְאָרֶץ מִתְקוֹמְמָה לוֹ" בָּרֶגֶל שֶׁלָּהּ - שֶׁנּוֹתֵן סִימָן לַנָּחָשׁ לְהִתְעוֹרֵר וְלָבוֹא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים, וְזֶה ת' אוֹת אַחֲרוֹנָה שֶׁל א"ב, רֶגֶל הֶעָקֹם שֶׁלָּהּ, בָּהּ "רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת" "נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ". בִּזְמַן שֶׁהִיא מִתְעוֹרֶרֶת נוֹתֵן סִימָן לְזֶה הַנָּחָשׁ וְהוּא מִתְעוֹרֵר לַעֲשׂוֹת דִּין בָּרְשָׁעִים, וְזֶה ת' (של) "תָּמוּת", בַּעֲבוּר זֶה הָרֶגֶל כַּמָּה מִיִּשְׂרָאֵל נִכְשְׁלוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמְּרוּ מִמֶּנּוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אוֹתוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "שְׁמֹר רַגְלֶיךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים" כְּגוֹן קַיִן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה", שֶׁלֹּא נִטְהַר זֶה הָרֶגֶל מִן הַנָּחָשׁ הַכָּרוּךְ בּוֹ, וּלְפִיכָךְ "וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה", וְכֵן "זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה", שֶׁהֵם מַקְרִיבִים ת' זֹאת קֹדֶם שֶׁיִּטָּהֲרוּ רַגְלֶיהָ, לְפִיכָךְ "וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זֶבַח", שֶׁהֲרֵי זֶבַח שֶׁלָּהֶם תּוֹעֵבָה הוּא בַּעֲבוּר הָרָע שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ מִזֹּאת הַ-ת'.

אֲבָל מִצַּד הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ - אֲרִיךְ אַנְפִּין שׁוֹלֵט וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה חֶסֶד עִם הַכֹּל, וְ"עוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים", זֶה תִּקּוּן לַאֲלָפִים שֶׁבּוֹ "תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם", שֶׁהֲרֵי מִצַּד שֶׁלּוֹ - ס"א נִשְׁאֶרֶת שְׁקוּעָה בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִרְדֹף אַחַר הַקְּדֻשָּׁה דִּכְתִיב "אָשִׁירָה לַיהוָֹה כִּי גָּאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", מִצַּד אַרִיךְ אַנְפִין שֶׁהוּא גֵּאֶה עַל הַכֹּל וּמַשְׁפִּיל הַס"א לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּנוּקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּא וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים - וַדַּאי יַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם. מִצַּד שֶׁלּוֹ ת' תִּ'חְיֶה, שֶׁהָרֶגֶל שֶׁלָּהּ טָהוֹר הוּא, וְהַס"א אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקָרֵב שָׁם, לְפִיכָךְ 'אַפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַיִּחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה נָחָשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת מַפְרִיד אַלּוּף, אֶלָּא "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם", לְפִיכָךְ "אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶיךָ" זֶה רֶגֶל שֶׁיּוֹרֵד לְמַטָּה שֶׁהוּא ת' תִּחְיֶה וְלֹא ת' תָּמוּת. אֵימָתַי? כְּשֶׁאָרִיךְ אַנְפִּין שׁוֹלֵט שֶׁאֵין שָׁם שֵׁינָה "אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ. הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָּׁן שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל" וַדַּאי - יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּמַעְלָה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ.

לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים וְעַל כֵּן לֹא תִּתֵּן לַמּוֹט רַגְלֵינוּ שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ טְהוֹרָה לְפָנֶיךָ, וְנָחָשׁ שֶׁהוּא נִכְרַךְ עַל עֲקֵבָהּ שֶׁל הַ-ת' יֵאָמֵר בּוֹ "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם" שֶׁלֹּא יוּכַל לְטַמֵּא אֶת קְדֻשַּׁת עֲבוֹדָתֵנוּ ח"ו, אֶלָּא "מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן". וְ-ת' תִּהְיֶה ת' שֶׁל אֱמֶת מְתֻקֶּנֶת בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁבּוֹ ת' תִּחְיֶה, וְזֶה "הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים וְלֹא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ". ת' תִּחְיֶה בַּחַיִּים וַדַּאי, מִצַּד אַרִיךְ אַנְפִּין עֵץ הַחַיִּים וְלֹא מִצַּד שֶׁל מַטָּה עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.