Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

אָמְרוּ לֵיהּ, רַבִּי רַבִּי, הָא אִילָנָא שְׁלִים בְּיְהֹוָה, אַמַּאי נָחִית א' מִן בְּרֵאשִׁית? אֶלָּא בְגִין דְּאִיהוּ נְבִיעוּ לְאַשְׁקָאָה אִילָנָא, דְּמִתַּמָּן אלהי"ם מְלֵיאָ"ה מִכָּל תֵּשַׁע סְפִירָאן, דְּאִינוּן בַּבְּרֵאשִׁית, שִׁית אִינוּן שִׁית סְפִירָאן, בָּרָא תְּלַת סְפִירָאן עִלָּאִין, אֱלֹהִי"ם אִיהוּ עֲשִׂירָאָה מְלֵיאָה מִכֻּלְּהוּ תֵּשַׁע, שְׁלִימוּ דְכֻלְּהוּ, וּבְגִין דָּא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), בְּרֵאשִׁית בָּרָא עִם אֱלֹהִים, "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), אָתוּ לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח לְעֵילָא.

(דף קיב ע"א) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חַבְרַיָּא בְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם עִמָּנָא, עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְמֶהֱוִי בְּהַאי חִבּוּרָא. זַכָּאָה דָרָא דְהַאי אִתְגַּלְיָיא בֵיהּ, דְּעָתִיד כּוּלֵי הַאי לְאִתְחַדְּשָׁא עַל יְדָא דְמֹשֶׁה בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְדָרָא בַתְרָאָה, לְקַיְימָא קְרָא מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבֵיהּ "מִ'מְּכוֹן שִׁ'בְתּוֹ הִ'שְׁגִּיחַ" (תהלים לג, יד), "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה לּוֹ" (תהלים קמד, טו) בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁ"ה, "אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו" (תהלים קמד, טו), דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קהלת א, ד), וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר" (תהלים קה, ח), וְאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ הוּא בְכָל דָּרָא וְדָרָא, בְכָל צַדִּיק וְחָכָם דְּמִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, לְאַשְׁלָמָא לְכֻלְּהוּ מִפְּגִימוּ דִלְהוֹן, וְרָזָא דְמִלָּה וְהוּא "מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה), דְאִיהוּ שָׁקִיל לְכֻלְּהוּ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא', וּמַנּוּ מֹשֶׁה דְשָׁקִיל כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלֵיהּ "דּוֹר הֹלֵךְ" (קהלת א, ד) לְהַהוּא עָלְמָא, "וְדוֹר בָּא" (שם) אִיהוּ יֵיתֵי כְּמִלְּקַדְמִין.

וְעוֹד "כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר" (בראשית ד, כה), שֵׁת אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ הֲוָה עַד יַעֲקֹב, דְּפָרַח בֵּיהּ י' מִן שִׁית וְאִשְׁתָּאַר שֵׁת, וְאִשְׁתָּאַר יַעֲקֹב עָקֵב, דְּיַעֲקֹב דִּיּוֹקְנֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּבְגִין הַאי י' אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב), דְּאִינוּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, דְּאִתְּמַר בָּהּ לְגַבֵּי אָדָם "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו), דַּהֲווֹ יָדְעִין דַּהֲוָה עֲתִידָה לְאַלְקָאָה מֵחִוְיָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב).

אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא, וְהָא אָמַר רַבִּי פִּנְחָס דְּאָת י' אִיהִי בְּיִצְחָק? אָמַר וַדַּאי י' עִלָּאָה אִיהִי מִן חָכְמָה, וְהַאי אִיהִי י' זְעִירָא, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ עָקֵב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו), וְדָא כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ" (בראשית לב, כו), וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ" (בראשית לב, לב), וְדָא י' מִן אדנ"י, וְאִיהוּ י' מִן הוה"י, דְּבָהּ "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט" (שמות ג, ו) לַאֲתַר דְּחָב בִּדְקַדְמֵיתָא, קֳדָם דְּיֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא, כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב תַּמָּן, מִיָּד "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" (בראשית לג, יז), בַּת י', מִיָּד אִשְׁתַּלִּים י' בְּעָקֵב וְאִתְעֲבִיד יַעֲקֹב, וְדָא אִיהוּ דְאָמַר קְרָא "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" (בראשית לג, יח), וּלְבָתַר אָתָא מֹשֶׁה וְהָפַךְ הוה"י מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וְאִתְחַזַּר יְהֹוָ"ה, וְדָא אִיהוּ רָזָא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב), בְּהַהוּא זִמְנָא אָמְרוּ כֻּלְּהוּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת" (תהלים קיח, כג) וְכוּ'.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

אָמְרוּ לֵיהּ, רַבִּי רַבִּי, הָא אִילָנָא שְׁלִים בְּיְהֹוָה, אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי רַבִּי, הֲרֵי הָאִילָן שָׁלֵם בְּיהו"ה,  אַמַּאי נָחִית א' מִן בְּרֵאשִׁית? לָמָּה יָרְדָה א' מִן בְּרֵאשִׁית?  אֶלָּא בְגִין דְּאִיהוּ נְבִיעוּ לְאַשְׁקָאָה אִילָנָא, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַעְיָן לְהַשְׁקוֹת אֶת הָאִילָן,  דְּמִתַּמָּן אלהי"ם מְלֵיאָ"ה מִכָּל תֵּשַׁע סְפִירָאן, דְּאִינוּן בַּבְּרֵאשִׁית, שֶׁמִּשָּׁם אֱלֹהִי"ם מְלֵיאָ"ה מִכָּל תֵּשַׁע הַסְּפִירוֹת, שֶׁהֵם בִּבְרֵאשִׁית,  שִׁית אִינוּן שִׁית סְפִירָאן, בָּרָא תְּלַת סְפִירָאן עִלָּאִין, שֵׁשׁ הֵן שֵׁשׁ הַסְּפִירוֹת, בָּרָא, שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת אֱלֹהִי"ם אִיהוּ עֲשִׂירָאָה מְלֵיאָה מִכֻּלְּהוּ תֵּשַׁע, שְׁלִימוּ דְכֻלְּהוּ, אֱלֹהִי"ם הִיא הָעֲשִׂירִית מְלֵיאָה מִכָּל הַתֵּשַׁע, הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל כֻּלָּם,  וּבְגִין דָּא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" וּמִשּׁוּם זֶה בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, (בראשית א, א), בְּרֵאשִׁית בָּרָא עִם אֱלֹהִים, "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א), בְּרֵאשִׁית בָּרָא עִם אֱלֹהִי"ם, אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, אָתוּ לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח לְעֵילָא., בָּאוּ לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ וּפָרַח לְמַעְלָה.
 
(דף קיב ע"א) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חַבְרַיָּא בְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתַּכַּם עִמָּנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: חֲבֵרִים, בְּוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עִמָּנוּ, עִלָּאִין וְתַתָּאִין לְמֶהֱוִי בְּהַאי חִבּוּרָא שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים לִהְיוֹת עִמָּנוּ בַּחִבּוּר הַזֶּה,  זַכָּאָה דָרָא דְהַאי אִתְגַּלְיָיא בֵיהּ, דְּעָתִיד כּוּלֵי הַאי לְאִתְחַדְּשָׁא עַל יְדָא דְמֹשֶׁה בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְדָרָא בַתְרָאָה, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁזֶּה הִתְגַּלָּה בּוֹ, שֶׁעָתִיד כָּל זֶה לְהִתְחַדֵּשׁ עַל יְדֵי מֹשֶׁה בְּסוֹף הַיָּמִים בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן,  לְקַיְימָא קְרָא מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבֵיהּ "מִ'מְּכוֹן שִׁ'בְתּוֹ הִ'שְׁגִּיחַ" (תהלים לג, יד), "אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה לּוֹ" (תהלים קמד, טו) בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁ"ה, לְקַיֵּם אֶת הַכָּתוּב מַ"ה שֶּׁ"הָיָה ה"וּא שֶׁיִּהְיֶה, וּבוֹ מִ'מְּכוֹן שִׁ'בְתּוֹ הִ'שְׁגִּיחַ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָ"ה לּוֹ בְּגִימַטְרִיָּא מֹשֶׁ"ה,  "אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו" (תהלים קמד, טו), דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא" (קהלת א, ד), אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אֱלֹהָי"ו, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא,  

וְלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר"
 (תהלים קה, ח), וְאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וְעָלָיו נֶאֱמַר דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ הוּא בְכָל דָּרָא וְדָרָא, בְכָל צַדִּיק וְחָכָם דְּמִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, וְהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הִיא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל צַדִּיק וְחָכָם שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה,  עַד שִׁתִּין רִבּוֹא, לְאַשְׁלָמָא לְכֻלְּהוּ מִפְּגִימוּ דִלְהוֹן, עַד שִׁשִּׁים רִבּוֹא, לְהַשְׁלִים אֶת כֻּלָּם מֵהַפְּגָם שֶׁלָּהֶם,  וְרָזָא דְמִלָּה וְהוּא "מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ" (ישעיהו נג, ה), דְאִיהוּ שָׁקִיל לְכֻלְּהוּ, וְסוֹד הַדָּבָר - וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, שֶׁהוּא שָׁקוּל לְכֻלָּם, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא', כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמִיהוּ?  וּמַנּוּ מֹשֶׁה דְשָׁקִיל כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, מֹשֶׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עֲלֵיהּ "דּוֹר הֹלֵךְ" (קהלת א, ד) לְהַהוּא עָלְמָא, "וְדוֹר בָּא" (שם) אִיהוּ יֵיתֵי כְּמִלְּקַדְמִין, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר עָלָיו דּוֹר הֹלֵךְ (וְדוֹר בָּא), לְאוֹתוֹ הָעוֹלָם, וְדוֹר בָּא הוּא יָבֹא כְּמוֹ מִקֹּדֶם.
 
וְעוֹד "כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר" (בראשית ד, כה), וְעוֹד, כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִי"ם זֶרַע אַחֵר,  שֵׁת אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ הֲוָה עַד יַעֲקֹב, הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ שֶׁל שֵׁת הָיְתָה עַד יַעֲקֹב,  דְּפָרַח בֵּיהּ י' מִן שִׁית וְאִשְׁתָּאַר שֵׁת, וְאִשְׁתָּאַר יַעֲקֹב עָקֵב, שֶׁפָּרַח בּוֹ י' מִן שִׁית וְנִשְׁאַר שֵׁת, וְנִשְׁאַר יַעֲקֹב עָקֵב,  דְּיַעֲקֹב דִּיּוֹקְנֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה הֲוָה, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה דְיוֹקְנוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, יָפְיוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּעֵין יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן,  וּבְגִין הַאי י' אִתְּמַר "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב), דְּאִינוּן אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וּבִשְׁבִיל הַי' הַזּוֹ נֶאֱמַר אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים, שֶׁהֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, דְּאִתְּמַר בָּהּ לְגַבֵּי אָדָם "הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לָאָדָם, הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב,  דַּהֲווֹ יָדְעִין דַּהֲוָה עֲתִידָה לְאַלְקָאָה מֵחִוְיָא, שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים שֶׁהָיָה עָתִיד לִלְקוֹת מֵהַנָּחָשׁ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב) וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בָּהּ אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים.

אָמְרוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא, וְהָא אָמַר רַבִּי פִּנְחָס דְּאָת י' אִיהִי בְּיִצְחָק? אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים: וַהֲרֵי אָמַר רַבִּי פִּנְחָס שֶׁאוֹת י' הִיא בְּיִצְחָק?  אָמַר וַדַּאי י' עִלָּאָה אִיהִי מִן חָכְמָה, וְהַאי אִיהִי י' זְעִירָא, אָמַר: וַדַּאי י' עֶלְיוֹנָה הִיא מִן חָכְמָה, וְזוֹ הִיא י' קְטַנָּה,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר בָּהּ עָקֵב, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בָּהּ עָקֵב הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (בראשית ג, טו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב וְדָא כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ" (בראשית לב, כו), וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ" (בראשית לב, לב), וְזוֹ כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיִגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וְנֶאֱמַר בּוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ, וְנֶאֱמַר בּוֹ וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ,  וְדָא י' מִן אדנ"י, וְאִיהוּ י' מִן הוה"י, וְזֶה י' מִן אדנ"י, וְהוּא י' מִן הוה"י,  דְּבָהּ "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט" (שמות ג, ו) לַאֲתַר דְּחָב בִּדְקַדְמֵיתָא, שֶׁבָּהּ וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט לַמָּקוֹם שֶׁחָטָא בָּרִאשׁוֹנָה,  קֳדָם דְּיֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא, לִפְנֵי שֶׁיָּבֹא בְגִלְגּוּל.  

כֵּיוָן דְּאָתָא יַעֲקֹב תַּמָּן, מִיָּד "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת"
 (בראשית לג, יז)כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְשָׁם, מִיָּד - וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, בַּת י', מִיָּד אִשְׁתַּלִּים י' בְּעָקֵב וְאִתְעֲבִיד יַעֲקֹב, בַּת י', מִיָּד הִשְׁתַּלְּמָה י' עִם עָקֵב וְנַעֲשָׂה יַעֲקֹב,  וְדָא אִיהוּ דְאָמַר קְרָא "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם" (בראשית לג, יח), וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם,  וּלְבָתַר אָתָא מֹשֶׁה וְהָפַךְ הוה"י מִדִּינָא לְרַחֲמֵי וְאִתְחַזַּר יְהֹוָ"ה, וְאַחַר כָּךְ בָּא מֹשֶׁה וְהָפַךְ הוה"י מִדִּין לְרַחֲמִים, וְחָזַר יהו"ה וְדָא אִיהוּ רָזָא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב), בְּהַהוּא זִמְנָא אָמְרוּ כֻּלְּהוּ "מֵאֵת יְהֹוָה הָיְתָה זֹּאת" (תהלים קיח, כג) וְכוּ',  וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים. בְּאוֹתוֹ זְמַן כֻּלָּם אָמְרוּ מֵאֵת יהו"ה הָיְתָה זֹּאת כוּ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, כְּגַוְנָא דָּא בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כְּתִיב "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת" (יהושע ו, א) דְּתָמָן הֲווּ מִתְתַּקְּפָן כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין, וְדָא אִתְבַּר בְּקַדְמִיתָא. וּבְקַדְמִיתָא יַרְדֵּן אִתְבְּזַע. דְּסִטְרִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. וְכֵיוָן דְּאִתְעָרוּ עֲלַיְיהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין, אִלֵּין דִּלְתַתָּא לָא שָׁלְטוּ, וְכֻלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ. כְּגַוְנָא דָּא (דף פ' עמוד ב')  "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ'. כֵּיוָן דְּאִתְחֲרָבַת יְרֵחוֹ, אִתְּמָר בַּהּ "אָרוּר הָאִישׁ" (יהושע ו, כו) וְכוּ' בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב אֲתַר תּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ הֲווּ מִתְתַּקְּפִין תָּמָן. כֵּיוָן דְּדָא אִתְנְטִילַת מִינַּיְיהוּ, אַהְדַּרוּ אַנְפִּין לְגַבַּיְיהוּ. וְרָזָא דָּא ל"א מְלָכִים. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ לְשֵׁזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', דָּא זֹהַר דְּנָהִיר בִּנְהֹורִין דִּילֵיהּ לְכָל סְטַר. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנָפִיק מֵרָקִיעַ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב) דְּהָא מִינֵּיהּ אִתְמַלְּיָין כֻּלְהוֹ חֵיוָן בִּרְכָאָן וּנְהוֹרִין. וּבְזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אִתְּמָר בְּהוּ "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז). וְאִלֵּין נִיצוֹצִין נָפְקִין כְּכוֹכְבַיָּא, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). וְאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא, כַּמָּה מַלְאָכַיָּא קַיְימָן לְנַטְּלָא לְהוּ וּלְאַפָּקָא עוֹבָדֵיהוֹן בְּעָלְמָא. עַל אִלֵּין כְּתִיב "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) כְּאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא מַמָּשׁ דְּנָפְקִין מֵחֵיוָן עִלָּאִין. "כֹּה" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי נְטָלַת לוֹן וּמַפְקַת מִילִין לְעוֹבָדֵיהוֹן. אֲבָל כּוֹכָבִים אָחֲרָנִין אִתְּמָר בְּהוּ "וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ' וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל" (ישעיהו לד, ד) אִלֵּין אוּמִין דִּלְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ' לְנַטְּלָא חֵילָא דָּא. וְאִלֵּין שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ דִּכְתִיב בְּהוּ "וְחָפְרָה" (ישעיהו כד, כג) וְכוּ'. וְדָא יָד הַחֲזָקָה דְּאֶתְיָהִיב לְהוּ וַדַּאי. דְּהָא מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה אִתְבַּר חֵילָא דְּסִטְרָא אַחֲרָא וּקְדוּשָּׁתָא שַׁלְטַת בְּעָלְמָא.

(דף פא' עמוד א') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". בְּוַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלַיְיהוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ, בְּגִין כָּךְ יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת. וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) וְכוּ'. מַאי רָזָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר עֲמָמִין אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר סְפִירָן. וְשֶׁבַע אִתְיְהִיבוּ בִּידַיְיהוּ דְּאִינוּן שֶׁבַע תַּתְאִין. תְּלָת עַד הָשַׁתָּא לָא אִתְמְסָרוּ בִּידַיְיהוּ, וְאִינּוּן תְּלָת קַדְמָאִין. כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיקְּרֵי כְנָעַן, וְדָא לָקֳבֵל תִּפְאֶרֶת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ אַרְעָא - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרִיאַת, וְאֶרֶץ כְנָעַן דָּא לָקֳבֵל דָּא. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עֲמָמִין אִלֵּין קָיְימִין בְּאַרְעָא, הֲווּ אֲחָדִין בַּהּ וְגָרְמִין לַהּ חֲשׁוּכָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא עִלָּאָה. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן הֲווּ קָיְימִין בַּהּ, אִיהִי לָא אִסְתָּאֲבַת בְּהוּ. דְּלָא אִסְתָּאֲבַת אַרְעָא אֶלָּא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִלֵּין, מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחֵי וְנָפִיק לְבַר. כְּגַוְנָא דְּאִתְדַּחְיָא הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא, דְּכַמָּה מֵאוּמִין יָתְבִין בַּהּ, וְעִם כָּל דָּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִסְתָּאֲבַת. אֶלָּא מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחְיָא לְבַר וְקָאִים תָּמָן.

> ירחו, המקום הראשון לאחיזת הס"א בארץ, וע"כ נחרבה בראשונה

תָּא חֲזֵי, כְּגַוְנָא דָּא בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כְּתִיב בוא וראה, כדוגמת זה, בשעה שנכנסו ישראל לארץ כתוב "וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת" (יהושע ו, א) דְּתָמָן הֲווּ מִתְתַּקְּפָן כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין, וְדָא אִתְבַּר בְּקַדְמִיתָא. ושם ביריחו היו מתחזקים כל הצדדים הטמאים, ולכן ירחו נשברה ראשונה.  וּבְקַדְמִיתָא יַרְדֵּן אִתְבְּזַע. דְּסִטְרִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא הֲווּ מִתְתַּקְּפָן. ובתחילה הירדן נקרע, שהסטרא אחרא למטה מתחת לקדושה היו מתחזקים, וְכֵיוָן דְּאִתְעָרוּ עֲלַיְיהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין, אִלֵּין דִּלְתַתָּא לָא שָׁלְטוּ, וְכֻלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין אִתְבָּרוּ. וכיוון שהתעוררו עליהם המדרגות העליונות של הקדושה, אלה שלמטה לא שלטו, וכל הסטרא אחרא נשברו.  כְּגַוְנָא דָּא וכדוגמת זה היה בעניין (דף פ' עמוד ב')  "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם" (יהושע י, יב) וְכוּ' . כֵּיוָן דְּאִתְחֲרָבַת יְרֵחוֹ, אִתְּמָר בַּהּ כיון שנחרבה ירחו נאמר בה "אָרוּר הָאִישׁ" (יהושע ו, כו) וְכוּ' בְּגִין דְּלָא לְמֵיהַב אֲתַר תּוּ לְסִטְרָא אַחֲרָא לְשַׁלְּטָאָה. כדי שלא לתת שוב מקום לסטרא אחרא לשלוט. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא כֻּלְהוֹ הֲווּ מִתְתַּקְּפִין תָּמָן. כֵּיוָן דְּדָא אִתְנְטִילַת מִינַּיְיהוּ, אַהְדַּרוּ אַנְפִּין לְגַבַּיְיהוּ. אבל, בוא וראה, תחילה היו כולם מתחזקים שם בירחו, כיון שזו נחרבה ונלקחה מהם, החזירו פניהם כלפי הקדושה להילחם בה, וְרָזָא דָּא ל"א מְלָכִים. כְּדֵין יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ לְשֵׁזָבָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. וזה סוד ל"א מלכים. ואז "יד החזקה" הוצרכה להתחזק כנגדם להציל את ישראל. אשרי חלקם.

> המשכת השפע בחיות הקודש הנוצצים ככוכבים

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וְכוּ', דָּא זֹהַר דְּנָהִיר בִּנְהֹורִין דִּילֵיהּ לְכָל סְטַר. זה הזוהר המאיר באורותיו לכל צד. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנָפִיק מֵרָקִיעַ דְּאִתְּמָר בֵּיהּ והוא הזוהר היוצא מהרקיע שנאמר בו "וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ" (יחזקאל א, כב) דְּהָא מִינֵּיהּ אִתְמַלְּיָין כֻּלְהוֹ חֵיוָן בִּרְכָאָן וּנְהוֹרִיןוממנו מתמלאים כל חיות הקודש ברכות ואורות. וּבְזִמְנָא דְּאִתְמַלְּיָין אִתְּמָר בְּהוּ ובשעה שמתמלאים בשפע נאמר בהם, "וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז) והם מתנוצצים מהאורות שמאירים אליהם. וְאִלֵּין נִיצוֹצִין נָפְקִין כְּכוֹכְבַיָּא, ואלו הניצוצין יוצאים ומאירים ככוכבים, שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג). וְאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא, כַּמָּה מַלְאָכַיָּא קַיְימָן לְנַטְּלָא לְהוּ וּלְאַפָּקָא עוֹבָדֵיהוֹן בְּעָלְמָא. ואלה הכוכבים, כמה מלאכים עומדים לקחת מהם שפע, ולהוציא פעולותיהם בעולם, ועליהם כתוב עַל אִלֵּין כְּתִיב "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וְכוּ' כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ" (בראשית טו, ה) כְּאִלֵּין כּוֹכְבַיָּא מַמָּשׁ דְּנָפְקִין מֵחֵיוָן עִלָּאִין. כאלה הכוכבים ממש שיוצאים מחיות הקודש העליונות המקבלות מהשכינה. "כֹּה" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי נְטָלַת לוֹן וּמַפְקַת מִילִין לְעוֹבָדֵיהוֹן. "כה" מצד השכינה שהיא לוקחת את השפע מכל המדריגות שמעליה, ונוטלת את החיות שהם משמשיה להוציא את הדברים לפועל.

> אין ארץ ישראל נטמאת מהגויים הגרים בה ומאתריהם.

(דף פא' עמוד א') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא, ואמר רבי רבי הרמח"ל "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", בְּוַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלַיְיהוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ, בְּגִין כָּךְ יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת. בודאי בשעה שנכנסו ישראל לארץ, כמה סטרא אחרא טמאים, נערכו כנגדם לקטרג עליהם, בשל כך, הוצרכה היד החזקה, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) וְכוּ'. מַאי רָזָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר עֲמָמִין אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר סְפִירָן. מה הסוד? אלא, בוא וראה. עשר עמים שהיו בארץ הם כנגד עשר ספירות. וְשֶׁבַע אִתְיְהִיבוּ בִּידַיְיהוּ דְּאִינוּן שֶׁבַע תַּתְאִין. שבעה עמים נתנו בידיהם כנגד שבע ספירות תחתונות מחסד ועד מלכות. תְּלָת עַד הָשַׁתָּא לָא אִתְמְסָרוּ בִּידַיְיהוּ, וְאִינּוּן תְּלָת קַדְמָאִין. שלושה, עד עכשיו לא נמסרו בידיהם, והם כנגד ג' ספירות עליונות. כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיקְּרֵי כְנָעַן, וְדָא לָקֳבֵל תִּפְאֶרֶת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. כללות כולם נקרא כנען, והוא כנגד מדרגת תפארת - כללות כל הגוף. בְּגִין כָּךְ אַרְעָא - אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרִיאַת, וְאֶרֶץ כְנָעַן דָּא לָקֳבֵל דָּא. לכן, נקראת הארץ ארץ ישראל, שישראל הוא כנגד התפארת, וכנגדו נקרא הארץ כנען שהיא הקליפה שעומדת כנגד הקדושה - זה כנגד זה. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עֲמָמִין אִלֵּין קָיְימִין בְּאַרְעָא, הֲווּ אֲחָדִין בַּהּ וְגָרְמִין לַהּ חֲשׁוּכָא. ובשעה שהיו העמים האלה נמצאים בארץ, היו אוחזים בה וגורמים לה להיחשך. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, כאן יש סוד עליון. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן הֲווּ קָיְימִין בַּהּ, אִיהִי לָא אִסְתָּאֲבַת בְּהוּ. דְּלָא אִסְתָּאֲבַת אַרְעָא אֶלָּא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. אף על גב שהם גרים בארץ, היא לא מטמאת מהם, שלא נטמאת הארץ אלא רק בגלל עוונתיהם של ישראל. אֲבָל אִלֵּין, מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחֵי וְנָפִיק לְבַר. אבל אלא העמים, הטומאה שלהם נדחית ויוצאת לחוץ. כְּגַוְנָא דְּאִתְדַּחְיָא הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא, כמו שנדחית עכשיו בזמן הגלות, ולמרות שהם גרים בה, והקימו עליה את כל בניניהם - היא לא נטמאת בגללם. דְּכַמָּה מֵאוּמִין יָתְבִין בַּהּ, וְעִם כָּל דָּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִסְתָּאֲבַת. שכמה מאומות והדתות יושבים בה, ועל כל זה, לא נטמאת ממעשיהם ופולחנם, אֶלָּא מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחְיָא לְבַר וְקָאִים תָּמָן. אלא הטומאה שלהם נדחית לחוץ ועומדת שם.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה ת"ן: תפילה כחודה של מחט בכוחה יפתח לנו פתח של תשובה כאולם מצד אימא עילאה.

 

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. קַבְּלֵנוּ בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה", וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע דַּיְקָא, שֶׁהֲרֵי "בְּמַקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד". וּתְשׁוּבָה אִימָא עִלָּאָה חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִכָּל מַדְרֵגוֹת רָעוֹת, וְכֵן בְּרֶגַע אֶחָד עוֹלִים עַד רֹאשׁ כָּל הַמַּדְרֵגוֹת בִּתְשׁוּבָה, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים. וּבְתִקּוּן זֶה אַתָּה רוֹצֶה לְתַקֵּן יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב, "וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ", וּכְתִיב, "וְשָׁב יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי אִימָא עִלָּאָה אָנוּ מַמְשִׁיכִים שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה, בָּהּ יִשְׁתַּלֵּם אֶחָד וּבָהּ תָּשִׁיב ד' לְ-אָח, וְזֶה מַחֲזִיר אֲבֵדָה לַבְּעָלִים, שֶׁ-ד' נֶאֱמַר בָּהּ, "אָבְדָה הָאֱמוּנָה", וְדָוִד כָּךְ אָמַר, "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד", אִימָא שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה בָּהּ, "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ", ד' תָּשׁוּב לְ-אח', וְכֵן כָּל יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ לְגַבָּךְ, וּתְשׁוּבָה שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה חֲשׁוּבָה לְפָנֶיךָ כִּתְשׁוּבַת כָּל יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי אָנוּ פּוֹתְחִים פֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט - אַתָּה תִּפְתַּח לָנוּ פֶּתַח גָּדוֹל שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ קִצְבָּה.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְיִחוּדְךָ, בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ תַּעֲנֵנוּ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.