תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
דִּתְלַת עָלְמִין נִינְהוּ, תְּרֵין יָרִית בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, וּתְלִיתָאָה יָרִית בְּאוֹרַיְיתָא, דְכָלִיל לוֹן בֶּ"ן י"ה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דברים ל, כ), "כִּי הוּא חַיֶּיךָ בָּעוֹלָם" הַזֶּה דָּא גַן דִּלְתַתָּא, "וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" דָּא עָלְמָא דְאָתֵי עָלְמָא אֲרִיכָא, "עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ, יא) עָלְמָא שְׁפֵלָה.
וְעוֹד אִלֵּין דְּקָשְׁרִין לִשְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְאִינוּן דְּלָא קָשְׁרִין לוֹן כַּחֲדָא, אִתְּמַר בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז). וְעוֹד אִלֵּין דִּמְיַחֲדִין לוֹן כַּחֲדָא, לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְאִלֵּין דְּלָא מְיַיחֲדִין לוֹן בְּיִחוּדָא דִקְרִיאַת שְׁמַע, כְּתִיב בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), בְּכָל אֲתַר "אֶת" לְרַבּוֹת, וְהָכָא לְרַבּוֹת חָכְמָה עִלָּאָה. אַב הָאֱמוּנָה דְאִיהִי בִינָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר הָכָא "לֹא תִקַּח הָאֵם", "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם", הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), וְאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָא דְאִתְּמַר בָּהּ "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח).
וְעוֹד אִלֵּין דְּנָטְרִין אוֹת בְּרִית בִּתְּחוּמֵיהּ, דְּאִיהוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, וְנָטְרֵי אוֹת שַׁבָּת בִּתְּחוּמֵיהּ, דְּאִינוּן י"י מִן י'אהדונה'י, דִבְגִינַיְיהוּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בַּר נַשׁ פָּחוּת מִתַּרְוַיְיהוּ, כְּתִיב "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְאִינוּן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ בְּכָל יוֹמָא בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵלּוּ דְאִינוּן אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְשַׁבָּת אוֹת בְּרִית וְאוֹת שַׁבָּת, כְּתִיב בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז).
(דף ב ע"ב) וְאִי תֵמְרוּן אַמַּאי צְרִיכִין לְמֶהֱוֵי תַּרְוַיְיהוּ בְּכָל בַּר נַשׁ בְּכָל יוֹמָא, בְּגִין דְּלָא תִשְׁתַּכַּח שְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ יוּ"ד מִן אדנ"י, יְחִידָה בְּלָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יוּ"ד מִן יְ'הֹוָה, וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ דְּלָא יִשְׁתַּכַּח בְּכָל יוֹמָא פָּחוּת מִתַּרְוַיְיהוּ, וְאִי לָא - עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח), דְּאַפְרִיד אַלּוּפֵיהּ דְּעָלְמָא מִשְּׁכִינְתָּא, נוּקְבָא אִתְּמַר בָּהּ "אוֹת הִיא לְעֹלָם" (שמות לא, יז), דְּכוּרָא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא, וּבְגִין דָּא אוֹת תְּפִלִּין נוּקְבָא, אוֹת בְּרִית דְּכוּרָא, וְרָזָא דְמִילָה "מִ'י יַ'עֲלֶה לָּ'נוּ הַ'שָּׁמַיְמָה" (דברים ל, יב), בְּרֵישֵׁי תֵּיבִין מִילָ"ה וּבְסוֹפֵי תֵּיבִין יְהֹוָה, בִּתְּפִלִּין נוּקְבָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה" (שמות יג, טז) יַד כֵּהָה.
וְעַל קַן דְּצִפּוֹרָא דָא אִתְּמַר, "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם" (ישעיהו ד, ו) וְגוֹ', וְאִיהוּ לָשׁוֹן סְכַךְ שֶׁמְּסַכֶּכֶת בָּהּ אִימָּא עַל בָּנֶיהָ. אֶפְרוֹחִים דִּילָהּ תְּלַת הֲדַסִּים וּתְרֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת וְלוּלָב. אוֹ בֵּיצִים דָּא אִינוּן אֶתְרוֹגִין דְּכָל חַד שִׁיעוּרֵיהּ בְּכַבֵּיצָה, וְאִלֵּין דִּרְשִׁימִין בְּהוֹן כְּתִיב עֲלַיְיהוּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), דִּתְלַת הֲדַסִּים רְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, תְּרֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת לִתְרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, לוּלָב צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, אֶתְרוֹג רָמִיז לִשְׁכִינְתָּא, סוּכָּה רְמִיזָא לְאִימָּא דִמְסַכֶּכֶת עֲלַיְיהוּ, הָא אִינוּן תְּמַנְיָא לָקֳבֵל יאהדונה"י, דְאִיהוּ חוּשְׁבַּן סוּכָּ"ה כ"ו ה"ס. וְאִלֵּין דְּלָא נָטְלִין אִלֵּין סִימָנִין בִּידֵיהוֹן כְּתִיב בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב, ז) - כֶּתֶר חָכְמָה, דְּלָא שַׁרְיָין אִלֵּין בְּאִלֵּין תְּמַנְיָא, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ עֲשַׂר סְפִירָן בְּכָל נִעֲנוּעַ וְנִעֲנוּעַ דְּנִעֲנוּעִי דְלוּלָב וּמִינָיו, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא.
דִּתְלַת עָלְמִין נִינְהוּ, תְּרֵין יָרִית בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, וּתְלִיתָאָה יָרִית בְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת הֵן - שְׁנַיִם יוֹרֵשׁ בְּכִבּוּד אָב וָאֵם, וְהַשְּׁלִישִׁי יוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה, דְכָלִיל לוֹן בֶּ"ן י"ה, שֶׁכּוֹלֵל אוֹתָם ב"ן י"ה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" (דברים ל, כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ. "כִּי הוּא חַיֶּיךָ בָּעוֹלָם" הַזֶּה דָּא גַן דִּלְתַתָּא, כִּי הוּא חַיֶּיךָ - בָּעוֹלָם הַזֶּה, זֶה הַגַּן שֶׁלְּמַטָּה, "וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" דָּא עָלְמָא דְאָתֵי עָלְמָא אֲרִיכָא, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ - זֶה הָעוֹלָם הַבָּא, הָעוֹלָם הָאָרֹךְ, "עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (שמות כ, יא) עָלְמָא שְׁפֵלָה, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ נֹתֵן לְךְ - עוֹלָם שָׁפָל.
וְעוֹד אִלֵּין דְּקָשְׁרִין לִשְׁכִינְתָּא עִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּקִשּׁוּרָא דִתְּפִלִּין, וְעוֹד, אֵלּוּ שֶׁקּוֹשְׁרִים אֶת הַשְּׁכִינָה עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְאִינוּן דְּלָא קָשְׁרִין לוֹן כַּחֲדָא, וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא קוֹשְׁרִים אוֹתָם יַחַד, אִתְּמַר בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) נֶאֱמַר בָּהֶם שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. וְעוֹד אִלֵּין דִּמְיַחֲדִין לוֹן כַּחֲדָא, לְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְעוֹד אֵלּוּ שֶׁמְּיַחֲדִים אוֹתָם יַחַד, אֶת הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וְאֶת הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), נֶאֱמַר עֲלֵיהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְאִלֵּין דְּלָא מְיַיחֲדִין לוֹן בְּיִחוּדָא דִקְרִיאַת שְׁמַע, כְּתִיב בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מְיַחֲדִים אוֹתָם בְּיִחוּד שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, כָּתוּב בָּהֶם שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם,בְּכָל אֲתַר "אֶת" לְרַבּוֹת, וְהָכָא לְרַבּוֹת חָכְמָה עִלָּאָה. אַב הָאֱמוּנָה דְאִיהִי בִינָה, בְּכָל מָקוֹם אֶת - לְרַבּוֹת, וְכָאן - לְרַבּוֹת חָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, אַב הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בִינָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר הָכָא "לֹא תִקַּח הָאֵם", "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם", וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כָּאן לֹא תִקַּח הָאֵם, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), וְאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִּלְעֵילָא דְאִתְּמַר בָּהּ "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א, ח) , זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, וְהִיא הַתּוֹרָה שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ.
וְעוֹד אִלֵּין דְּנָטְרִין אוֹת בְּרִית בִּתְּחוּמֵיהּ, דְּאִיהוּ שְׁמוֹנָה יָמִים, וְנָטְרֵי אוֹת שַׁבָּת בִּתְּחוּמֵיהּ, וְעוֹד, אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְרִים אוֹת הַבְּרִית בִּתְחוּמָהּ, שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה יָמִים, וְשׁוֹמְרִים אוֹת שַׁבָּת בִּתְחוּמָהּ, דְּאִינוּן י"י מִן י'אהדונה'י, דִבְגִינַיְיהוּ אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, שֶׁבִּגְלָלָם בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁלֹּא נִמְצָא אִישׁ פָּחוֹת מִשְּׁנֵיהֶם, דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בַּר נַשׁ פָּחוּת מִתַּרְוַיְיהוּ, כָּתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. כְּתִיב "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְאוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים בְּכָל יוֹם עִם שְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָאֵלּוּ, וְאִינוּן דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ בְּכָל יוֹמָא בִּשְׁתֵּי אוֹתוֹת אֵלּוּ דְאִינוּן אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְשַׁבָּת אוֹת בְּרִית וְאוֹת שַׁבָּת, שֶׁהֵם אוֹת תְּפִלִּין וְאוֹת בְּרִית מִילָה, וּבְשַׁבָּת - אוֹת בְּרִית וְאוֹת שַׁבָּת, כְּתִיב בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז), כָּתוּב בָּהֶם שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.
(דף ב ע"ב) וְאִי תֵמְרוּן אַמַּאי צְרִיכִין לְמֶהֱוֵי תַּרְוַיְיהוּ בְּכָל בַּר נַשׁ בְּכָל יוֹמָא, וְאִם תֹּאמְרוּ, לָמָּה צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׁנֵיהֶם בְּכָל אָדָם בְּכָל יוֹם? בְּגִין דְּלָא תִשְׁתַּכַּח שְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ יוּ"ד מִן אדנ"י, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִמָּצֵא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא יוֹ"ד מִן אדנ"י, יְחִידָה בְּלָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יוּ"ד מִן יְ'הֹוָה, יְחִידָה בְּלִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יוֹ"ד מִן הוי"ה, וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ דְּלָא יִשְׁתַּכַּח בְּכָל יוֹמָא פָּחוּת מִתַּרְוַיְיהוּ, וְצָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּכָל יוֹם פָּחוֹת מִשְּׁנֵיהֶם, וְאִי לָא - עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (משלי טז, כח), וְאִם לֹא - עָלָיו נֶאֱמַר וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, דְּאַפְרִיד אַלּוּפֵיהּ דְּעָלְמָא מִשְּׁכִינְתָּא, שֶׁהִפְרִיד אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם מֵהַשְּׁכִינָה. נוּקְבָא אִתְּמַר בָּהּ "אוֹת הִיא לְעֹלָם" (שמות לא, יז), דְּכוּרָא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא, הַנְּקֵבָה, נֶאֱמַר בָּהּ אוֹת הִוא לְעֹלָם, הַזָּכָר הוּא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם, וּבְגִין דָּא אוֹת תְּפִלִּין נוּקְבָא, אוֹת בְּרִית דְּכוּרָא, וְלָכֵן אוֹת תְּפִלִּין - נְקֵבָה, אוֹת הַבְּרִית - זָכָר. וְרָזָא דְמִילָה "מִ'י יַ'עֲלֶה לָּ'נוּ הַ'שָּׁמַיְמָה" (דברים ל, יב), בְּרֵישֵׁי תֵּיבִין מִילָ"ה וְסוֹד הַדָּבָר, מִ"י יַ"עֲלֶה לָ"נוּ הַ"שָּׁמַיְמָה, בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת מִילָ"ה, וּבְסוֹפֵי תֵּיבִין יְהֹוָה, בִּתְּפִלִּין נוּקְבָא הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה" (שמות יג, טז) יַד כֵּהָה וּבְסוֹפֵי תֵבוֹת יהו"ה. בַּתְּפִלִּין נְקֵבָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה, יָד כֵּהָה.
וְעַל קַן דְּצִפּוֹרָא דָא אִתְּמַר, "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם" (ישעיהו ד, ו) וְגוֹ', וְעַל קַן צִפּוֹר הַזֶּה נֶאֱמַר וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם וְגוֹמֵר, וְאִיהוּ לָשׁוֹן סְכַךְ שֶׁמְּסַכֶּכֶת בָּהּ אִימָּא עַל בָּנֶיהָ וְהוּא לְשׁוֹן סְכָךְ, שֶׁמְּסוֹכֶכֶת בּוֹ הָאֵם עַל בָּנֶיהָ. אֶפְרוֹחִים דִּילָהּ תְּלַת הֲדַסִּים וּתְרֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת וְלוּלָב, הָאֶפְרוֹחִים שֶׁלָּהּ - שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁנֵי בַּדֵּי עֲרָבוֹת וְלוּלָב, אוֹ בֵּיצִים דָּא אִינוּן אֶתְרוֹגִין דְּכָל חַד שִׁיעוּרֵיהּ בְּכַבֵּיצָה, אוֹ בֵּיצִים - אֵלּוּ הֵם אֶתְרוֹגִים, שֶׁכָּל אֶחָד שִׁעוּרוֹ בִּכְבֵיצָה, וְאִלֵּין דִּרְשִׁימִין בְּהוֹן כְּתִיב עֲלַיְיהוּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו), וְאֵלּוּ שֶׁרְשׁוּמִים בָּהֶם, כָּתוּב עֲלֵיהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, דִּתְלַת הֲדַסִּים רְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, שֶׁשְּׁלֹשָׁה הֲדַסִּים רוֹמְזִים לִשְׁלֹשָׁה הָאָבוֹת, תְּרֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת לִתְרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, שְׁנֵי בַּדֵּי עֲרָבוֹת לִשְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, לוּלָב צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, לוּלָב - צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, אֶתְרוֹג רָמִיז לִשְׁכִינְתָּא, אֶתְרוֹג רוֹמֵז לַשְּׁכִינָה, סוּכָּה רְמִיזָא לְאִימָּא דִמְסַכֶּכֶת עֲלַיְיהוּ, הָא אִינוּן תְּמַנְיָא סֻכָּה רוֹמֶזֶת לָאֵם שֶׁמְּסַכֶּכֶת עֲלֵיהֶם - הֲרֵי הֵם שְׁמוֹנָה, לָקֳבֵל יאהדונה"י, דְאִיהוּ חוּשְׁבַּן סוּכָּ"ה כ"ו ה"ס, כְּנֶגֶד יאהדונה"י, שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן סוּכָּ"ה כ"ו ה"ס.
וְאִלֵּין דְּלָא נָטְלִין אִלֵּין סִימָנִין בִּידֵיהוֹן וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא נוֹטְלִים הַסִּימָנִים הַלָּלוּ בִּידֵיהֶם, כְּתִיב בְּהוֹן "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" (דברים כב, ז) בָּהֶם כָּתוּב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח, - כֶּתֶר חָכְמָה, דְּלָא שַׁרְיָין אִלֵּין בְּאִלֵּין תְּמַנְיָא, כֶּתֶ"ר חָכְמָ"ה, שֶׁלֹּא שׁוֹרִים אֵלּוּ בִּשְׁמוֹנָה הָאֵלּוּ, לְמֶהֱוִי כֻּלְּהוּ עֲשַׂר סְפִירָן בְּכָל נִעֲנוּעַ וְנִעֲנוּעַ דְּנִעֲנוּעִי דְלוּלָב וּמִינָיו, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, לִהְיוֹת כָּל עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת בְּכָל נִעְנוּעַ וְנִעְנוּעַ שֶׁל נִעְנוּעֵי הַלּוּלָב וּמִינָיו, בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא דִּלְגַו שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה אִתְתְּקָפוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאוֹרַיְתָא כֹּלָּא הָכִי, אַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפַּשְׁטַת, כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא (דף ד' עמוד ב') בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) יהו"ה דָּא כְּלָלָא דהוי"ה קַדִּישָׁא, וּשְׁמוֹ דָּא חֶרֶב לַיהֹוָה, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד.
וְאוֹרַיְתָא נָעִיץ סוּפָה בִּתְחִלָּתָהּ, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ', אִלֵּין קְרִאֵי דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּשִׁבְעִים תִּיקּוּנִין, לְאַשְׁלָמָא בְּהוּ תִּיקּוּנִין לִשְׁכִינְתָּא בְּשֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים בְּרָזָא דְּאֶחָד. וְרָזָא דָּא וִֹּ חוֹלָם חִירִק שׁוּרֻק, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא וְדָא א' - י' לְעֵילָא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ שׁוּרֻק מִתְקַשֵּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר בְּרָזָא דְּאֶחָד א' וַדַּאי.
(דף ה' עמוד א') תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" בְּזִמְנָא דְּיִתְנַצְּצוּן נְצִיצִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, דְּהָא נְהוֹרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי הָכִי לְתַתָּא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וּבֵיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". וְכַמָּה נְצִיצִין יִתְנוֹצְצוֹן מִתַּמָּן לְכָל סְטַר, וְרָזָא דָּא וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, אִלֵּין נְצִיצִין דְּמִתְנַצְּצָן מִנְּהוֹרָא דְּעֲלַיְיהוּ, דְּאִתִחֲזוּן כְּגוֹן כּוֹכְבַיָּא לְכָל סְטַר. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַתְקָנָא לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וּלְאַשְׁרָאָה לָהּ עַל רֵישָׁא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאִינּוּן תְּרֵין, חַד מִסִּטְרָא דִּלֵאָה וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְחַד מִסִּטְרָא דְּרָחֵל וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.
"הָרַבִּים", אִלֵּין אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בָּהּ. 'וּמִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם' (נדרים לח ע"ב) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, בְּגִין כָּךְ פָּחוֹת מִן דָּא לָא אִשְׁתְּכַח. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא לָא אִשְׁתָּנִי לְעָלְמִין. וְאִית רַבִּים מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן כְּמָה דַּאֲמִינָא, וּבְהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים (הקדמת ת"ז א ע"ב) דִּשְׁכִינְתָּא בְּאֲבָהָן אִתְקַשְּׁרַת לְמֶיהֱוֵי רְתִיכָא שְׁלֵמָתָא בְּד' סַמְכִין כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ 'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה' (ברכות ח.).
וְרָזָא דְּמִלָּה 'יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים' (ברכות ט.) דְּצַדִּיק אִיהוּ יָחִיד, וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִיהוּ לָא יָכִיל לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד, י) דְּלֵית חֵילָא לְהַהוּא צַדִּיק לְמֵיעַל בְּיָמָא. (דף ה' עמוד ב') וְרָזָא דָּא "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) דְּאִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּרַשׁ מִשְּׁכִינְתָּא? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא "בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ" (ישעיהו יב, ו), דְּאִיהוּ בְּגוֹ שְׁכִינְתָּא קָאִים וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ. אֶלָּא "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט), מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. בְּגִין כָּךְ בְּהַהוּא זִמְנָא אִצְטְרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְפָא בַּה.
וְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁמָא דִּלְגַו שְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה אִתְתְּקָפוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקוֹרָא דְּכֹלָּא. וישראל התחזקו בפנימיות שם הוי"ה הקדוש, לכן בְּגִין כָּךְ "יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאוֹרַיְתָא כֹּלָּא הָכִי, להודיע שהתורה כולה היא בסוד הזה, אַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפַּשְׁטַת, כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא (דף ד' עמוד ב') בְּרָזָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, שאף על גב שלהרבה צדדים מתפשטת, הכל בכללות אחד, בסוד אחדות השם הקדוש "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד). וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) יהו"ה דָּא כְּלָלָא דהוי"ה קַדִּישָׁא, וּשְׁמוֹ דָּא חֶרֶב לַיהֹוָה, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד. שם יהו"ה שבפסוק הוא כללות של ההוי"ה הקדושה, ושמו היא המלכות והיא סוד החרב ליהו"ה כמבואר לעיל, הכל בסוד אח"ד.
התורה נעוץ סופה בתחילתה בסוד ניקודי האות ו' המעידים על א' – אלופו של עולם.
וְאוֹרַיְתָא נָעִיץ סוּפָה בִּתְחִלָּתָהּ, לְאִתְהַדְּרָא כֹּלָּא כְּלָלָא חֲדָא, והתורה נעוץ סופה בתחילתה, להחזיר הכל בכללות אחת, וזה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ', אִלֵּין קְרִאֵי דְּאִתְתַּקְּנוּ בְּשִׁבְעִים תִּיקּוּנִין, ואלו הפסוקים שנתקנו בעבורם שבעים תיקונים לְאַשְׁלָמָא בְּהוּ תִּיקּוּנִין לִשְׁכִינְתָּא, בְּשֵׁירוּתָא וְסִיּוּמָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שָׁלִים בְּרָזָא דְּאֶחָד. להשלים בהם את תיקוני השכינה בתחילה ובסוף להתקן בתיקון שלם בסוד אחד. וְרָזָא דָּא וזה סוד וִֹּ חוֹלָם חִירִק שׁוּרֻק, עֵילָּא וְתַתָּא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא סוד אות ו' שהיא תורה שבכתב המנוקדת בג' ניקודין עליונים, אמצעיים ותחתונים וכולם נקשרים בקשר אחד, וְדָא א' – י' לְעֵילָא, י' לְתַתָּא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבֵיהּ שׁוּרֻק מִתְקַשֵּׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא, כֹּלָּא אִתְהַדַּר בְּרָזָא דְּאֶחָד א' וַדַּאי. וזה סוד א' שצורתה, י' למעלה כנגד החולם, י' למטה כנגד החיריק, ו' באמצע כנגד שורוק. י' י' ו' עולים בגימ' כ"ו גימ' יהו"ה, וכך הכל חוזר בסוד אחד – א' ודאי המעידה על אלופו של עולם.
מצדיקי הכוכבים – ב' משיחין המקבלים הארה עתיק ומהם מאירים כלל ישראל.
(דף ה' עמוד א') תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' שוב פתח אליהו נביאה ואמר רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" בְּזִמְנָא דְּיִתְנַצְּצוּן נְצִיצִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, בזמן שיתנוצצו ניצוצין עליונים מצד עציקא קדישא על ראש המלך / ז"א, דְּהָא נְהוֹרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי הָכִי לְתַתָּא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, זה אור עתיקא קדישא שורה כך למטה על שני המשיחין שנאמר בהם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וּבֵיהּ ובו "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". וְכַמָּה נְצִיצִין יִתְנוֹצְצוֹן מִתַּמָּן לְכָל סְטַר, וכמה ניצוצין יתנוצצו משם לכל צד, וְרָזָא דָּא וזה סוד וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, אִלֵּין נְצִיצִין דְּמִתְנַצְּצָן מִנְּהוֹרָא דְּעֲלַיְיהוּ, דְּאִתִחֲזוּן כְּגוֹן כּוֹכְבַיָּא לְכָל סְטַר. אלו ניצוצין שמתנוצצים מהאור שעליהם, ונראים כמו הכוכבים לכל צד. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַתְקָנָא לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וּלְאַשְׁרָאָה לָהּ עַל רֵישָׁא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. ומצדיקי הרבים הם שני המשיחין שעומדים לתקן את השכינה, ולהשרותה על ראשיהן של כל ישראל, וְאִינּוּן תְּרֵין, חַד מִסִּטְרָא דִּלֵאָה וְדָא ואילו שניים: חד מצד לאה והוא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְחַד מִסִּטְרָא דְּרָחֵל ואחד מצד רחל והוא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.
מיעוט רבים שניים – חיבור קודשא ב"ה ושכינתא לעולם.
וְדָא "הָרַבִּים", אִלֵּין אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בָּהּ. וזה הרבים, אלו האבות שמחברים בשכינה, 'וּמִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם' (נדרים לח ע"ב) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, אלו קודשא ב"ה ושכינתא, שלא נפרדים זה מזה לעולמים, בְּגִין כָּךְ פָּחוֹת מִן דָּא לָא אִשְׁתְּכַח. לכן פחות מזה, לא נמצא, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא לָא אִשְׁתָּנִי לְעָלְמִין. שהחיבור בין קודשא ב"ה לגבי השכינה לא משתנה לעולמים, וכל מה שנראה בגלות כאלו הם ח"ו הם נפרדים אינו אלא רק לגבי השפע שנמנע מלרדת עבור התחתונים ולכן נראה ח"ו כפירוד.
האבות הם המרכבה כשמתחברים בשכינה.
וְאִית רַבִּים מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן כְּמָה דַּאֲמִינָא, ויש רבים מצד שלושת האבות כמו שנאמר, ובהם וּבְהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים (הקדמת ת"ז א ע"ב) דִּשְׁכִינְתָּא בְּאֲבָהָן אִתְקַשְּׁרַת לְמֶיהֱוֵי רְתִיכָא שְׁלֵמָתָא בְּד' סַמְכִין כִּדְקָא יָאוּת. שכשכינה בסוד מלכות נקשרת באבות כדי להיות מרכבה שלמה בארבעת רגליה כמו שראוי, כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה 'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה' (ברכות ח.).
בגלות היסוד אינו משפיע במלכות והתפארת קשור בפנימיות המלכות.
וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים' (ברכות ט.) דְּצַדִּיק אִיהוּ יָחִיד, וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִיהוּ לָא יָכִיל לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, צדיק / יסוד הוא יחיד ובזמן הגלות הוא אינו יכול להקים את השכינה לבדו, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אלא הקדוש ב"ה שהוא המלך ת"ת שנאמר בו "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בזמן שעליו נאמר "בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד, י) דְּלֵית חֵילָא לְהַהוּא צַדִּיק לְמֵיעַל בְּיָמָא. שאין בו כוח ליסוד לכנוס בים שהיא המלכות, (דף ה' עמוד ב') וְרָזָא דָּא וסוד זה "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) דְּאִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּרַשׁ מִשְּׁכִינְתָּא? ואם תאמר שקודשא ב"ה נפרד מהשכינה? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא "בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ" (ישעיהו יב, ו), דְּאִיהוּ בְּגוֹ שְׁכִינְתָּא קָאִים וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ. שהוא נמצא בחיבור תמידי בתוך השכינה ולא נפרד ממנה, אֶלָּא "וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט), מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק. מצד היסוד שהיינו להשפיע לה שפע בעבור התחתונים, בְּגִין כָּךְ בְּהַהוּא זִמְנָא אִצְטְרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְפָא בַּה. לכן באותו הזמן צריך קודשא ב"ה להתחזק בקשר הזה שבפנימיותה.
תפילה מתוך "תקט"ו תפילות"
שנה