Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום - אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים

שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ליצור ח"ו הגשמות לענינים רוחניים.

דְּמִסִּטְרָא דְיַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בָּעָא בִּלְעָם חַיָּיבָא לְאִסְתַּכְּלָא בְּנַחֲשׁוֹי וּבְקִסְמוֹי, וְלָא אַשְׁכַּח אֲתַר לְאַעָלָא לְגַבֵּיהּ, וּבְגִין דָּא אָמַר "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כג). אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָא בְּלָבָן כְּתִיב "נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי יְהֹוָה בִּגְלָלֶךָ" (בראשית ל, כז), אִם כֵּן אַמַּאי אַעְרַב בֵּיהּ? אָמַר בְּרִי הָכָא רָזָא עִלָּאָה, דִלְזִמְנִין שׁוֹשַׁנָּה אִשְׁתַּכְּחַת בֵּין קוֹצִים, וְהָכָא רָזָא דְגִלְגּוּלָא. אָמַר לֵיהּ, יָדַעְנָא. וְעִם כָּל דָּא בְּרִי, אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כג), בַּר נַשׁ צָרִיךְ לְמִנְדַּע כֹּלָּא וַאֲפִילוּ חָרָשִׁין, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת, אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת'.

וּבְגִין דָּא תְּנוּעִין דְּעוֹרְבָא, אִית תְּנוּעָה דְסָלִיק בְּרָבִי"עַ, וְאַחֲזֵי דְחוֹבָא דִילֵיהּ תַּלְיָא לְעֵילָא בְעָלְמָא דְאָתֵי. וְאִית תְּנוּעָה דְנָחִית לָהּ בַּתְּבִי"ר בַּשְּׁבָרִים, וְאַחֲזֵי דְחוֹבָא דִילֵיהּ נָחִית לְתַתָּא בְעָלְמָא דֵין, לְמֶהֱוִי לֵיהּ תְּבִירוּ בְּגִינֵיהּ, וְכָל אִלֵּין סִימָנִין אִיהִי אַחֲזֵי בְּאָרְחָא, כְּגַוְונָא דַעֲמָלֵק דְּאָמַר בְּגִינֵיהּ "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כה, יח), דְּסִטְרִין אָחֳרָנִין אִינוּן כְּלִסְטִים דְּנָפְקִין בְּאָרְחִין, וּבְגִין דָּא עוֹרְבִין חֵילָא דִלְהוֹן בְּאוֹרְחִין.

וְאִינוּן דְּמַזָּלְהוֹן תַּלְיָא בְּשַׁבְּתַא"י, אִינוּן עֲצִיבִין, וְאִינוּן דּוֹחֲקִין רַגְלֵי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, דִּבְזִמְנָא דְאִלֵּין אִתְפַּשְׁטוּ בְעָלְמָא, אִתְּמַר בְּרַגְלֵי שְׁכִינְתָּא "וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה" (בראשית מט, לג), אִתְכְּנִישַׁת לְגַבֵּי זַרְעֵיהּ דְּיַעֲקֹב מִטָּה שְׁלֵמָה, וּבְגִין דָּא "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב" (דברים לג, כח), דְּלָא זָזַת שְׁכִינְתָּא מִינַיְיהוּ בְּגָלוּתָא, בְּגִין דְּלֵית בְּהוּ פִסּוּלָא. וְשַׁבְּתַא"י אִית לֵיהּ תְּרֵין בָּתִּין, חַד שְׁפַל רֹאשׁ, וְתִנְיָינָא בֵּית הַסֹּהַר, דַּאֲסִירֵי מַלְכָּא אֲסִירִין תַּמָּן בְּגָלוּתָא, וְאִינוּן דָּחֲקִין שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וּבִשְׁפַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל אִינוּן שְׁפֵלִין לְתַתָּא, וּמֵהַאי כֹּכָבָא יֵיתֵי כַפְנָא וַעֲנִיּוּתָא לְיִשְׂרָאֵל. וּמָאן דְּבָעֵי לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי שְׁמֵיהּ וּלְשַׁנּוּיֵי אַתְרֵיהּ וּלְשַׁנּוּיֵי עוֹבָדוֹי, וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וְהָא אוּקְמוּהוּ "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט).

שַׂעֲרָא חִוְורָא, וְעֵינוֹי חִוְורִין, וְאַנְפּוֹי חִוְורִין, וְגוּפָא חִוְורָא, אִי אִית בֵּיהּ עוֹבָדִין טָבִין דָּא אִיהוּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, מִסִּטְרָא דִרְחִימוּ דְאִיהוּ "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד" (ירמיהו לא, ב). שַׂעֲרָא חִוְורָא וְעֵינוֹי חִוְורִין וְאַנְפִּין חִוְורִין וְגוּפָא חִוְורָא, דְלֵית בֵּיהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים בִּרְחִימוּ דְאַהֲבָה, הַאי הוּא רַמַּאי מִסִּטְרָא דְלָבָן הָאֲרַמִּי, אִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ, "בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא" (ויקרא יג, ד), וְלִילִי"ת הִיא בַּהֶרֶת לְבָנָה אוּכְמָא סוּמְקָא יְרוֹקָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר" (ויקרא יג, ד), בַּהֶרֶת שְׁחוֹרָה "וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה" (ויקרא יג, כא).

תְּרֵין (דף קכה ע"א) גַּוָּונִין תִּנְיָינִין אִינוּן יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, כֻּלְּהוּ מִתְהַפְּכִין עֵינוֹי בְכַעְסָא לְחִוְורוּ וְאוּכְמוּ וְסוּמְקוּ וִירוֹקָא, וְכָל דָּא בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדָע, דְּלֵית בַּר נַשׁ דְּלָא אִתְכְּלִילָן בֵּיהּ אִלֵּין אַרְבַּע גַּוָּונִין, אֶלָּא הַהוּא גַוָּון דְּשַׁלִּיט עַל כֻּלְּהוּ אָחֳרָנִין, בֵּיהּ אִתְקְרֵי, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדָע לְאִתְקְרֵי חִוָּור אוֹ אוּכַם אוֹ סוּמַק אוֹ יָרוֹק. וְאִלֵּין אַרְבַּע גַּוָּונִין בִּישִׁין אִינוּן אַרְבַּע קְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא, תֹּהוּ, וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, וּתְהוֹם, וְאִלֵּין אִינוּן נָחָשׁ, שָׂרָף, וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן. נָחָשׁ גַּוָּון חִוָּור בַּהֶרֶת לְבָנָה. שָׂרָף וְעַקְרָב, אֲדַמְדָּם שָׂרָף, אוֹ יְרַקְרַק עַקְרָב. וְצִמָּאוֹן שְׁחוֹרָה. אִלֵּין אִינוּן אַרְבַּע גַּוָּונִין דְּאֶשָּׁא דְגֵיהִנָּם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּלֵית יִשְׂרָאֵל נָפְקִין אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַהוּא דְּפָרִיק לוֹן, בְּחַד עִיטְרָא יַקִּירָא דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא בַּת חוֹרִין דְּלָא קַיְימַת בְּפוּלְחָנָא בְּגָלוּתָא. וּבְזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַאי לְתַתָּא, מִיָּד כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְחַבְּרָן בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, וְהָכִי אִקְרוּן כֻּלְהוֹ עַל שְׁמֵיהּ "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב). וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי עַל מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "בְּנִי (דף קיג' עמוד א') בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל", וְדָא מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ בּוּכְרָא קַדְמָאָה לְכֹלָּא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ירמיהו לא, יט), בְּכוֹר וַדַּאי, "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז). וְאִיהוּ "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" (ירמיהו לא, יט), דְּכָל בְּרָא מַיִין נוֹקְבִין אִיהוּ לְאִימֵּיהּ, לְאִתְחַבְּרָא עַל יְדוֹי לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי לַהּ. בְּגִין כָּךְ "יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים" דְּגָרִים כֵּיוָן דְּאִתְיְלִיד, שַׁעֲשׁוּעָא דְּמַלְכָּא בְּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא עִלָּאָה דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז), בְּיוֹמָא דְּנָפִיק בְּעָלְמָא. וְיִשְׂרָאֵל "בְּנִי בְכֹרִי" עַל שְׁמֵיהּ.

וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּלָא זָכָה אֶלָּא לַחַיָּה, אֲבָל סִטְרָא דָּא נָמֵי הֲוָה קָאִים עֲלֵיהּ לְמִפְרַק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּבְמַתַּן תּוֹרָה יַתִּיר, וְתַמָּן "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (תהלים סח, יח) וְאִיהוּ בְּכֹ"ר לְעֵילָא, לְקִבְלֵיהּ רֶכֶב לְתַתָּא. לְעֵילָא בּוּכְרָא דְּכֹלָּא. לְתַתָּא רֶכֶב, רְתִיכָא דְּכֹלָּא מָאנָא דְּכֹלָּא. וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב) בְּגִין בּוּכְרָא דָּא דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ. וּפָרַשְׁתָא דָּא אִיהוּ בְּחָכְמָה. אֲבָל "כָּל בְּכוֹר" מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה. דְּהָכִי מֹשֶׁה זָכָה לַחַיָּה וִיחִידָה קַיְימַת עָלֵהּ. וּבְזִמְנָא דְּחָאבוּ בְּעֵגֶל אִסְתְּלַק כֶּתֶר וְאִשְׁתְּאַר חָכְמָה וְדָא כֹּהֵן. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֵּיוָן דְּיֶהְדַּר (דף קיג' עמוד ב') כֶּתֶר לְאִתְגַּלָּאָה, תֶהְדַּר עֲבוֹדָה לִבְכוֹרוֹת. וְכַמָּה דִּבְסוֹף יוֹמִין דְּמַדְבְּרָא תָּב מֹשֶׁה לְאַכְלְלָא אוֹרָיְתָא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְאָתִיב יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן לְעֵילָא, בְּרָזָא דְּאִתְּמָר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", הָכִי בְּפוּרְקָנָא בָּתְרַיְיתָא "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד) וְכֹלָּא יִתְהַדָּר לְאִסְתַּדְּרָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּגִילּוּיָא עִלָּאָה דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:

> ישראל נקראים בני בכורי על שם נשמת המשיח שמאירה מעתיקא קדישא.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּלֵית יִשְׂרָאֵל נָפְקִין אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַהוּא דְּפָרִיק לוֹן, אבל בוא וראה, אין ישראל יוצאים מהגלות אלא בזמן שיגיע אותו אחד שיגאל אותם. בְּחַד עִיטְרָא יַקִּירָא דְּאִיהִי נִשְׁמָתָא בַּת חוֹרִין דְּלָא קַיְימַת בְּפוּלְחָנָא בְּגָלוּתָא. באותו אחד שיש לו עטרת כבוד, שהיא נשמה בת חורין בבחינת "חיה" או "יחידה", שלא עומדת תחת שיעבוד הגלות. וּבְזִמְנָא דְּאִזְדְּמַן הַאי לְתַתָּא, מִיָּד כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְחַבְּרָן בֵּיהּ בְּחִיבּוּרָא חַד, ובזמן הגאולה שתזדמן נשמתו לרדת למטה, מיד כל ישראל מתחברים בו בחיבור אחד. וְהָכִי אִקְרוּן כֻּלְהוֹ עַל שְׁמֵיהּ וכך יקראו כולם על שמו "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב). וּבְזִמְנָא דְּאִתְגַּלֵּי עַל מֹשֶׁה בְּמִצְרַיִם, אִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל ובזמן שהתגלתה על משה במצרים הבחינה העליונה של נשמתו שהיא ה"החיה" ו"יחידה" עמדה עליה כדלהלן, שהיא נקראת בת חורין נאמר בישראל "בְּנִי (דף קיג' עמוד א')  בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל", וְדָא מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ בּוּכְרָא קַדְמָאָה לְכֹלָּא. וזה מצד עתיקא קדישא שהיא הכתר - הבכור הקודם לכל הספירות שתחתיו, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ירמיהו לא, יט), בְּכוֹר וַדַּאי יקיר לשיזכה לבחינה "יחידה", "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז) בכור מצד עתיקא קדישא.

וְאִיהוּ "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" (ירמיהו לא, יט), דְּכָל בְּרָא מַיִין נוֹקְבִין אִיהוּ לְאִימֵּיהּ, לְאִתְחַבְּרָא עַל יְדוֹי לְמַאן דְּאִתְחֲזֵי לַהּ. והוא "יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים" שכל בן, הוא מעלה מיין נוקבין לאימו, ומים אלו מעוררים את אימו שתעלה ותתייחד על ידי המ"ן למי שראוי לה כדי להוריד לו אח"כ משפע היחוד מיין דוכרין, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים", דְּגָרִים כֵּיוָן דְּאִתְיְלִיד, שַׁעֲשׁוּעָא דְּמַלְכָּא בְּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא עִלָּאָה דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא. שכיון שנולד גורם לשעשועים של המלך בשכינה מצד העליון הזה של עתיקא קדישא, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב, ז), בְּיוֹמָא דְּנָפִיק בְּעָלְמָא. על היום שיצא לעולם, וְיִשְׂרָאֵל נקראים "בְּנִי בְכֹרִי" עַל שְׁמֵיהּ של שמו.

> משה זכה לבחינת "חיה" ובכוחה הוציא את ישראל ממצרים.

וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּלָא זָכָה אֶלָּא לַחַיָּה, אֲבָל סִטְרָא דָּא נָמֵי הֲוָה קָאִים עֲלֵיהּ לְמִפְרַק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ומשה, אף על גב, שלא זכה לקבל את רק את בחינת "חיה", אבל צד זה גם כן עמד עליו לגאול את ישראל. וּבְמַתַּן תּוֹרָה יַתִּיר יותר, וְתַמָּן ושם היה גילוי עליון שנאמר "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (תהלים סח, יח) וְאִיהוּ בְּכֹ"ר לְעֵילָא רכ"ב אותיות בְּכֹ"ר שהוא עתיקא הבכור העליון, לְקִבְלֵיהּ רֶכֶב לְתַתָּא, וכנגדו למטה, בבחינה הראשונה מלמטה למעלה שהיא המלכות נקראת רכ"ב, שכל הספירות רוכבות עליה, והיא רוכבת על מרכבותיה. לְעֵילָא בּוּכְרָא דְּכֹלָּא, לְתַתָּא רֶכֶב רְתִיכָא דְּכֹלָּא מָאנָא דְּכֹלָּא. למעלה הוא בכור הכל, שעומד שמעל כולם וכולם נשרשים בו, ולמטה היא רכב, מרכבת הכל, כלי הכל.

> לעתיד לבוא ישוב הכתר להתגלות על ישראל ותשוב העבודה לבכורות.

וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּגִין כָּךְ כְּתִיב ובזמן שיצאו ישראל ממצרים והגלתה עליהם הבחינה העליונה, לכן כתוב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב) בְּגִין בּוּכְרָא דָּא דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ. בגלל הבכו"ר הזה שהתגלה עליהם, וּפָרַשְׁתָא דָּא אִיהוּ בְּחָכְמָה. ואמנם פרשה זו היא בחכמה מצד שנאמר בה "קדש לי", אֲבָל "כָּל בְּכוֹר" מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה, אבל, כל בכור הוא מצד הכתר העליון. דְּהָכִי מֹשֶׁה זָכָה לַחַיָּה שכאן זכה משה לקבל את בחינת "חיה", וִיחִידָה קַיְימַת עָלֵהּ, ובחינת "יחידה" עמדה עליו. וּבְזִמְנָא דְּחָאבוּ בְּעֵגֶל אִסְתְּלַק כֶּתֶר וְאִשְׁתְּאַר חָכְמָה וְדָא כֹּהֵן. ובזמן שחטאו בעגל, הסתלק מהם הכתר ונשארה החכמה, וזה סוד הכהן שהוא מצד החכמה, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֵּיוָן דְּיֶהְדַּר (דף קיג' עמוד ב') כֶּתֶר לְאִתְגַּלָּאָה, תֶהְדַּר עֲבוֹדָה לִבְכוֹרוֹת. ולעתיד לבוא, כיון שיחזור הכתר להתגלות, תחזור העבודה לבכורות. וְכַמָּה דִּבְסוֹף יוֹמִין דְּמַדְבְּרָא תָּב מֹשֶׁה לְאַכְלְלָא אוֹרָיְתָא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, וכמו שבסוף ארבעים השנים שהיו במדבר, שב משה וכלל את כל התורה במשנה תורה - ספר דברים, וְאָתִיב יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן לְעֵילָא, והשיב את ישראל על מקומם למעלה ב"וזאת הברכה", בְּרָזָא דְּאִתְּמָר בסוד שנאמר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", הָכִי בְּפוּרְקָנָא בָּתְרַיְיתָא כך בגאולה האחרונה נאמר "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד) וְכֹלָּא יִתְהַדָּר לְאִסְתַּדְּרָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּגִילּוּיָא עִלָּאָה דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ. והכל יחזור להסתדר בסידור שלם בגילויים העליונים שיתגלו עליהם. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, אשרי חלקם:

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ת"פ: כשינתן פתחון פה לישראל שבסודו נכרתו י"ג בריתות - יתגלה כבוד ה', ומשם והלאה יונהג העולם בגילוי שם מלא.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הַשְׁרֶה שִׁמְךָ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גּוֹי אֶחָד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִילָה שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ י"ג בְּרִיתוֹת. מִילָ"ה אוֹתִיוֹת להי"ם דְאֱ'לֹהִים, י"ג בְּרִיתוֹת א' שֶׁל אֶחָ"ד - י"ג, וְזֶה שֵׁם יהו"ה שֶׁמֵּאִיר בָּהֶם כְּשֶׁהֵם נִמְלָאִים יו"י, כָּאן נִכְלָל יהו"ה אלהי"ם שֵׁם מָלֵא שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם, בּוֹ, "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם", שֶׁהֲרֵי עוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁם מָלֵא קִיּוּמוֹ בְּשֵׁם מָלֵא, וּ-מִילָ"ה הִיא גִּימַטְרִיָּא פֶּ"ה, פִּתְחוֹן פֶּה בְּ-א', דִּכְתִיב, "וְנִגְלָה כְּבוֹ"ד יְהֹוָה וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו", וְזֶה א'י"ו ו"י, גִּימַטְרִיָּא "כָּבוֹד" וַדַּאי שֶׁיָּצָא מִן הַפֶּה, וְזֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְבֵית יִשְׂרָאֵל. וְשֵׁם יהו"ה מוֹצִיא מִן הַפֶּה שִׁיר חָדָשׁ שֶׁהוּא פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע בְּ-ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ, מִיָּד, "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ", ז"וּ גִּימַטְרִיָּא אֶחָ"ד, א' דְּאלֹהִים לִפְתּוֹחַ להי"ם שֶׁלּוֹ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, תֵּן לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה לָשִׁיר לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ, "אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה", וְכָתוּב, "הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהֹוָה אַל דֳּמִי לָכֶם", יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.