תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
- מקור
וּבְגַוָּונָא אָחֳרָא יְהֹוָה מִסִּטְרָא דְמטטרו"ן, גַּוָּונִין מִתְהַפְּכִין לְשִׁית סְרֵי בִּשְׁכִינְתָּא כַּד אִיהִי צְּרִיכָא לְתַתָּאִין, וְדָא אִיהוּ דְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּבַר נַשׁ דְּצָּרִיךְ לִבְרִיּוֹת אַנְפּוֹי מִשְׁתַּנִין כַּכְּרוּם, דְּאִתְהֲפַךְ לְכַמָּה גַוָּונִים. וְאִית הֲפוּכָא דְגַוָּונִים לְטַב דְּנַהֲרִין בִּנְהוֹרָא, וְאִינוּן מְרַקְמָן מִכַּמָּה גַוָּונִין, וְכָל הַאי בְּגוּפָא, כְּגַוְונָא דְעֵדֶן דְאִתְבְּרֵי בִּשְׁמָא דְיְהֹוָה. כָּל גַּוָּונִין וְצִּיּוּרִין דְּאִלֵּין גּוּפִין, וְאִינוּן כְּגַוְונָא דְנוֹבֶלֶת אוֹרָה דִלְעֵילָא גַלְגַּל חַמָּה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה וּפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּפְנֵי לְבָנָה'. וְכַךְ דִּיּוֹקְנָא אִית לֵיהּ אַרְבַּע גַּוָּונִין, דְּאִית גַּוְונָא חִוְורָא, סוּמְקָא, יְרוֹקָא, אוּכְמָא.
נִימִין אִינוּן כֹּכְבַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וּמְמַנָּן דְּתַלְיָין מֵאַנְפִּין כְּחוּשְׁבַּן נִימִין, וְכֻלְּהוּ מְשַׁמְּשֵׁי לְאַנְפִּין. פּוּמָא "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר יב, ח), פֶּה אִיהוּ בְּרָזָא דִכְרוּבִים, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות כה, כ), אִלֵּין שִׂפְוָון כַּד אִתְפַּתְּחוּ אִתְפַּתְּחוּ בְּאדנ"י, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים נא, יז). וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם יְהֹוָה', כַּד אִיהוּ כּוֹרֵעַ כְּרוּבִים "סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם" (שמות כה, כ), וְדָא אִיהוּ סִכוּךְ דְּסוּכָּה, דְאִיהוּ כ"ו ה"ס, וְסִימָנָא יְהֹוָ"ה אדנ"י. "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות כה, כ) אִיהוּ רְמַ"ח. 'כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם', בִּתְרֵין שְׁמָהָן דְּאִינוּן אהי"ה יְהֹוָ"ה, וְסִימָנָא י"א י"א, "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד), חָכְמָה וּבִינָה עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות כה, כ), "יְהֹוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת" (שמות כה, כ) וְאִינוּן ו"ה.
דָּבָר אַחֵר וְהָיוּ הַכְּרֻבִים, אִינוּן צּוּרַת אָדָם, דְּאִיהוּ "יוד הא ואו הא", "פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה" (שמות כה, כ) י"ה, "סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם" (שם) ו"ה, דְּאִינוּן אַרְבַּע גַּדְפִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות יט, ד). וּכְרוּבִים תְּרֵי שִׂפְוָון, עַל נֵס הָיוּ עוֹמְדִים דָּא לִישְׁנָא, "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל" (במדבר ז, פט) קָלָא דְנָפִיק מִגָּרוֹן, "וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז, פט) דִבּוּר דְּפוּמָא. וְקָלָא וְדִבּוּר תִּפְאֶרֶת וּמַלְכוּת, וְ"עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז), וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו), דָא פּוּמָא הֵיכָ"ל, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). מִלְּגָאו מִנֵּיהּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְדָא לִבָּא, כְּרוּבִים - כַּנְפֵי רֵיאָה, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת" (שמות כה, כ), דָּא כַּפֹּרֶת הַלֵּב, דְּתַמָּן "נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם" (משלי כ, כז), "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כה, כ) תְּרֵין כִּלְיָין.
בְּלִבָּא דְאִיהוּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אִית תְּרֵי בָּתֵּי, בְּחַד סַם חַיִּים, וּבְחַד סַם מָוֶת דְּאִיהִי אֵשׁ. כַּהֲנָא רַבָּא דְעָאל לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, אִם זָכָה סַם חַיִּים הֲוָה נָפְקָא מִתַּמָּן וּנְהִירָא בְּאַנְפּוֹי, וְקָלָא וְדִבּוּר הֲוָה נָפִיק מִתַּמָּן מִקּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְאִם לָא זָכָה סַם מָוֶת הֲוָה נָפִיק מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וַהֲוָה קָטִיל לֵיהּ, וּמַאי נִיהוּ כַּהֲנָא בְּגוּפָא, אֶלָּא נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, אִינוּן לָקֳבֵל כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, תְּלַת צְּלוֹתִין לָקֳבֵל תְּלַת קָרְבָּנִין, וְאִינוּן מַאֲכָלִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. אִם הֲוָה עָאל בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי סַם חַיִּים, סַם חַיִּים הֲוָה נָפִיק לְקַדְמוּתֵיהּ, וְאִם לַאו הָא סַם הַמָּוֶת לְקִבְלֵיהּ, דְּאִיהִי מָרָה אוּכְמָא, וּמִינָהּ יָמוּת בַּר נַשׁ בַּעֲנִיּוּת, וְאִיהִי לְסִטְרָא שְׂמָאלָא דְלִבָּא, וְדָא טְחוֹל.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
- מקור
- פירוש
אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרַגְלַיִם וְיָדַיִם, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. אֲבָל יָדַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּדַרְגִין עִלָּאִין, רַגְלַיִם כְּלָלָא דְּדַרְגִין תַּתְאִין. וְרָזָא דְּמִלָּה יָדַיִם אִתְּמָר בְּהוּ "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב). דְּהָא יָדִין אִתְחַזְיָין לְסַלְקָא לְעֵילָא. וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן אִינוּן רָזָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ אִתְעֲבִיד דְּיוֹקְנָא לְתַתָּא. אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְתַתָּא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּיָדִין אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּאִימָא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין. עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִן, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת (דף קמד' עמוד א') דִּזְעֵיר אַנְפִּין דְּמִתָּמָן נָפְקַת שְׁכִינְתָּא.
עַד הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ רָזִין בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. דְּכֹלָּא דְּאִיהוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דָּא אִתְכְּלִיל. וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּגוּפָא אָדָם אִתְכְּלִילוּ. אֲבָל סִטְרִין אָחֲרָנִין לֵית אִינוּן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא דָּא. דְּהָא כַּד נָפִיק רָזָא דְּאָדָם לְעָלְמָא אִינוּן אִתְדָּחוּ לְבַר וְלָא קָיְימִין בְּצִיּוּרָא, אֶלָּא דְּחֵיוָן בְּעִירָן וּרְמָשִׂין. צִיּוּרִין בִּישִׁין מְשָׁנְיָין דָּא מִן דָּא, מִסִּטְרָא דב"ן דְּאִיהוּ בְּהֵמָ"ה, וְלָא מִסִּטְרָא דְּאָדָם כְּלָל. אֲבָל כָּל אִינוּן דִּסְטַר קַדִּישָׁא, כֻּלְהוֹ בְּגוּפָא דָּא כְּלִילָן וַדַּאי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא יִחוּדָא דְּכֹלָּא. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, כְּדֵין אִשְׁתְּמוֹדָע יִחוּדָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא חַד מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סִיּוּמָא דְּכֹלָּא.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִינוּן מִתְחַבְּרָן בְּיִחוּדָא חַד כַּחֲדָא, שָׁרֵי תִּיאוּבְתָּא לְאִתְּעָרָא וְנַטִּיל מִכָּל שַׁיְיפִין. וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא מוֹחָא עִלָּאָה. וּמִתַּמָּן נָחִית לְתַתָּא עַד אִינוּן תְּרֵין רֵיחַיָּא וְאִתְתְּקַן תָּמָן בְּרָזָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. לְבָתַר נָחִית בְּצַדִּיק בְּרָזָא דְּאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן מִילִין דָּא בְּדָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא.
וְתָא חֲזֵי, אֶתְעָרוּתָא סָלִיק מִסִּטְרָא (דף קמד' עמוד ב') דִּדְכוּרָא עַד לְעֵילָא לְעֵילָא, וְהָכִי מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. וּלְבָתַר נָחִית לְתַתָּא. סָלִיק נְהִירוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא. נָחִית נְהִירוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְאִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. וְנוּקְבָּא אֲתַר לִדְכוֹרָא אִיהִי מַמָּשׁ. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא, דְּלֵית תָּמָן פִּירוּדָא כְּלָל. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
קָם סָבָא דְּסָבִין אָדָם קַדְמָאָה פָּתַח וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ וְכוּ'. עֲלָךְ כְּתִיב "הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ" (ישעיהו ד, ג). דִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא בְּזִמְנָא דְּנָחְתִין לְעָלְמָא, מִתְפָּרְשָׁאן מֵאֲתַר עִלָּאָה דִּלְהוֹן, כְּמַאן דְּאָזִיל לַאֲתַר רָחִיק. אֲבָל אַנְתְּ אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ בְּעָלְמָא, לֵית אַנְתְּ מִתְפָּרֵשׁ מִשְּׁכִינְתָּא כְּלָל. כְּגַוְנָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה, כז). וּבְתִיקּוּנִין אִלֵּין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה נְהִירוּ עִלָּאָה עַל יָדְךָ וְכוּ'.
קָמוּ כֻּלְהוֹ וְאָמְרוּ בְּרִיךְ אַנְתְּ וְכוּ'. סָלִיק קָלָא חֲדָא וְאָמַר עָלְמִין עָלְמִין וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ' בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
[עד כאן תיקוני האדרא הקדישא. מכאן ואילך המשך תיקון ס"ט]
אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרַגְלַיִם וְיָדַיִם, רָזָא עִלָּאָה אִיהוּ. אבל, בוא וראה, כאן הוא סוד הרגלים והידים. אֲבָל יָדַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּדַרְגִין עִלָּאִין, רַגְלַיִם כְּלָלָא דְּדַרְגִין תַּתְאִין. אבל, ידים שהם חסד וגבורה, ובכללם התפארת שהוא היד הרמה, הם כללות המדרגות העליונות שמעליהן, והרגלים שהם נצח ויסוד כללות המדרגות התחתונות המפשטות את השפע שעליהם, וְרָזָא דְּמִלָּה, יָדַיִם אִתְּמָר בְּהוּ וסוד הדבר, נאמר בידים "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ" (תהלים קלד, ב). דְּהָא יָדִין אִתְחַזְיָין לְסַלְקָא לְעֵילָא. שְׂאוּ - הרימו, שהרי הידים ראויות לעלות למעלה, וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעָן אִינוּן רָזָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְעֵילָא, דְּמִינַּיְיהוּ אִתְעֲבִיד דְּיוֹקְנָא לְתַתָּא. ועשר אצבעות הידים, הם סוד עשר ספירות עליונות שיש בבינה, שמהם נעשה הדיוקן למטה. אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִם אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּלְתַתָּא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקִין עֶשֶׂר סְפִירוֹת בִּדְיוֹקְנָא דִּלְתַתָּא מִינֵּיהּ. אצבעות הרגלים הם כללות העשר ספירות שלמטה, שמהם יוצאות עשר ספירות בדיוקן שמלמטה מהם, בְּגִין כָּךְ עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּיָדִין אִינוּן כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּאִימָא, דְּמִינַּיְיהוּ נָפְקוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּזְעֵיר אַנְפִּין. לכן, עשר אצבעות הידים הם כללות עשר ספירות של אימא, שמהם יצאו עשר הספירות של ז"א, עֶשֶׂר אֶצְבְּעָן דְּרַגְלַיִן, כְּלָלָא דְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת (דף קמג' עמוד א') דִּזְעֵיר אַנְפִּין דְּמִתָּמָן נָפְקַת שְׁכִינְתָּא. עשר אצבעות הרגלים, כללות עשר ספירות של ז"א שמהן יוצאת השכינה.
עַד הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ רָזִין בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. עד כאן נשלמו הסודות בדיוקן העליון – דיוקן האדם, דְּכֹלָּא דְּאִיהוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דָּא אִתְכְּלִיל. וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּגוּפָא אָדָם אִתְכְּלִילוּ. שכל שהוא מצד הקדושה – בכללות הגוף הזה נכלל, ואפילו מלאכים עליונים – כולם בסוד מבנה גוף אדם נכללים. עַד הָכָא אִשְׁתְּלִימוּ רָזִין בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה, דְּיוֹקְנָא דְּאָדָם. עד כאן נשלמו הסודות בדיוקן העליון – דיוקן האדם, דְּכֹלָּא דְּאִיהוּ מִסְּטַר קַדִּישָׁא בִּכְלָלָא דְּגוּפָא דָּא אִתְכְּלִיל. וַאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי עִלָאֵי כֻּלְהוֹ בְּרָזָא דְּגוּפָא אָדָם אִתְכְּלִילוּ. שכל שהוא מצד הקדושה – בכללות הגוף הזה נכלל, ואפילו מלאכים עליונים – כולם בסוד מבנה גוף אדם נכללים. אֲבָל סִטְרִין אָחֲרָנִין לֵית אִינוּן בִּכְלָלָא דְּגוּפָא קַדִּישָׁא דָּא. אבל הסטרא אחרא, אינם בכללות הגוף הקדוש הזה. דְּהָא כַּד נָפִיק רָזָא דְּאָדָם לְעָלְמָא אִינוּן אִתְדָּחוּ לְבַר וְלָא קָיְימִין בְּצִיּוּרָא, אֶלָּא דְּחֵיוָן בְּעִירָן וּרְמָשִׂין. והוא, שכאשר יצא סוד אדם לעולם, הם נדחו לחוץ ולא עומדים בציור אדם, אלא בצורת חיות, עופות ורמשים. צִיּוּרִין בִּישִׁין מְשָׁנְיָין דָּא מִן דָּא, ציורים רעים משונים זה מזה, מִסִּטְרָא דב"ן דְּאִיהוּ בְּהֵמָ"ה, וְלָא מִסִּטְרָא דְּאָדָם כְּלָל. מצד שם ב"ן בחינת נפש בלבד של המלכות, שהוציאה את כל הבריאה, ובשם ב"ן התגלה בחינת (סוד גימ') בהמ"ה. אֲבָל כָּל אִינוּן דִּסְטַר קַדִּישָׁא, כֻּלְהוֹ בְּגוּפָא דָּא כְּלִילָן וַדַּאי. אבל כל אותם שהם מצד הקדושה, כולם נכללים ודאי בגוף הזה בסוף אד"ם. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא יִחוּדָא דְּכֹלָּא, והשכינה היא קשר היחוד של כולם. דְּהָא בְּזִמְנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, כְּדֵין אִשְׁתְּמוֹדָע יִחוּדָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא חַד מִשֵּׁירוּתָא דְּכֹלָּא עַד סִיּוּמָא דְּכֹלָּא. שהרי בזמן שקב"ה והשכינה מתחברים כאחד, אז נודע היחוד העליון, שהכל אחד מתחילת הכל ועד סיום הכל.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּאִינוּן מִתְחַבְּרָן בְּיִחוּדָא חַד כַּחֲדָא, שָׁרֵי תִּיאוּבְתָּא לְאִתְּעָרָא וְנַטִּיל מִכָּל שַׁיְיפִין. בא וראה, בזמן שקב"ה ושכינתא מתחברים ביחוד אחד כאחד, מתחילה התשוקה להתעורר, ונוטלת מכל האברים נשמות ומלאכים את שלימותה, ובכך מתחברת באברי ז"א, וְכֹלָּא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא בְּהַהוּא מוֹחָא עִלָּאָה. וּמִתַּמָּן נָחִית לְתַתָּא עַד אִינוּן תְּרֵין רֵיחַיָּא וְאִתְתְּקַן תָּמָן בְּרָזָא דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא. והכל נכלל למעלה באותו המח העליון, ומשם יורד השפע למטה עד אלו שני הרחיים שסודם נצח והוד, ונתקן שם בסוד הימין והשמאל, לְבָתַר נָחִית בְּצַדִּיק בְּרָזָא דְּאֶמְצָעִיתָא. אחר כך, יורד השפע ליסוד בסוד קו האמצע, והרי שנכלל השפע בג' קוים. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן מִילִין דָּא בְּדָא מִסִּטְרָא דִּדְכוּרָא וּמִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. ואז מתחברים הדברים זה בזה, מצד הזכר ומצד הנקבה.
וְתָא חֲזֵי, אֶתְעָרוּתָא סָלִיק מִסִּטְרָא (דף קמד' עמוד ב') דִּדְכוּרָא עַד לְעֵילָא לְעֵילָא, וְהָכִי מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָא. ובא וראה, התעוררות - מ"ד, עולה מצד הזכר עד למעלה למעלה, וכך גם מצד הנוקבא והם המ"ן, וּלְבָתַר נָחִית לְתַתָּא, סָלִיק נְהִירוּ מִתַּתָּא לְעֵילָא. נָחִית נְהִירוּ מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְאִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא. ואחרי שיורד למטה – עולה הארה מלמטה למעלה, ויורדת הארה מלמעלה למטה, ונקשר הכל בקשר אחד. וְנוּקְבָּא אֲתַר לִדְכוֹרָא אִיהִי מַמָּשׁ. והנוקבא מקום לזכר היא ממש. וּכְדֵין אִתְקְשַׁר כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא, דְּלֵית תָּמָן פִּירוּדָא כְּלָל. ואז נקשר הכל ביחוד אחד, שאין שם פירוד כלל. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
קָם סָבָא דְּסָבִין אָדָם קַדְמָאָה פָּתַח וְאָמַר, זַכָּאָה חוּלָקָךְ וְכוּ'. עֲלָךְ כְּתִיב "הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ" (ישעיהו ד, ג). דִּשְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא בְּזִמְנָא דְּנָחְתִין לְעָלְמָא, מִתְפָּרְשָׁאן מֵאֲתַר עִלָּאָה דִּלְהוֹן, כְּמַאן דְּאָזִיל לַאֲתַר רָחִיק. בזמן ששאר בני העולם יורדים לעולם, מתרחקים מהמקום העליון שלהם, כמו ההולך למקום רחוק. אֲבָל אַנְתְּ אַף עַל גַּב דְּאַנְתְּ בְּעָלְמָא, לֵית אַנְתְּ מִתְפָּרֵשׁ מִשְּׁכִינְתָּא כְּלָל. אבל אתה הרמח"ל, אף על גב שאתה בעולם הזה, אין אתה נפרד מהשכינה כלל, כְּגַוְנָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ כמו משה הרועה הנאמן שנאמר בו "וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי" (דברים ה, כז). וּבְתִיקּוּנִין אִלֵּין יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְכַמָּה נְהִירוּ עִלָּאָה עַל יָדְךָ וְכוּ'. ובתיקונים האלה של הזוהר התניינא יזכו ישראל לכמה הארות עליונות בזכותך.
קָמוּ כֻּלְהוֹ וְאָמְרוּ בְּרִיךְ אַנְתְּ וְכוּ'. סָלִיק קָלָא חֲדָא וְאָמַר עָלְמִין עָלְמִין וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ' בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. קמו כל משתתפי האידרא הקדישא ואמרו, תבורך אתה הרמח"ל וכו'. עלה קול אחד ואמר עולם עולם וכו', אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
[עד כאן תיקוני האדרא הקדישא. מכאן ואילך המשך תיקון ס"ט]
תפילה יש"ר: בגלות אין נראים הסדרים העליונים, ואין ביכולתנו לסדר התיקונים כמו שצריך. אבל יחודו ית' שאינו משתנה הוא העומד לנו, ולגילויו אנו מייחלים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. מִי יַעֲרֹךְ לְךָ, שֶׁכָּל הַמַּדְרֵגוֹת אוֹרוֹת שֶׁלְּךָ נֶאֱמַר בָּהֶם, "יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן, וּכְתִיב, "לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, שֶׁכֻּלָּם עוֹמְדִים כַּסֵּדֶר זֶה אַחַר זֶה, וְהַדָּבָר אֵינוֹ אֶלָּא בְּסִדּוּר שָׁלֵם, כְּמוֹ הַשֻּׁלְחָן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, וְזֶה עֵרֶךְ לֶחֶם, שֶׁכַּמָּה מִינִים מְבִיאִים בַּשֻּׁלְחָן, וְנֶאֱמַר בָּהּ, "אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ" לִהְיוֹת הַכֹּל הוֹלֵךְ כְּסִדְרוֹ, רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, שֶׁכֵּן מִזְדַּמְּנִים כָּל הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים, בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת, בְּאֶמְצַע תֵּבוֹת, בְּסוֹפֵי תֵּבוֹת וַהֲרֵי לֹא עוֹמְדִים אֶלָּא בְּסִדּוּר זֶה שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם, וְכֵן עוֹשִׂים מַעֲשִׂים בָּעוֹלָם, לֹא יֵשׁ מִי שֶׁמַּקְדִּים, וְלֹא יֵשׁ מִי שֶׁמְּאַחֵר. אֲבָל עַתָּה, "מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַיהֹוָה", וּשְׁחָקִים הֵם טוֹחֲנִים מָן לַצַּדִּיקִים וּמַבְדִּילִים כָּל מִין וּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁמִּצַּד זֶה כְּתִיב, "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ", אֲבָל שֵׁם הַקָּדוֹשׁ מִצַּד הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ, אֶחָד הוּא שֶׁאֵין לוֹ שִׁינּוּי כְּלָל, וְאֵין לַעֲרוֹךְ אוֹתוֹ, אוֹ לְסַדֵּר אוֹתוֹ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וּלְפִיכָךְ אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְסַדֵּר תִּקּוּנִים לְפָנֶיךָ בְּסִדּוּר כָּרָאוּי, שֶׁאַתָּה מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה, אֶלָּא בְּיִחוּדְךָ אָנוּ מַזְכִּירִים שֶׁלֹּא מִשְׁתַּנֶּה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי", בְּיִחוּדְךָ תִּתְגַּלֶּה עָלֵינוּ, וְתִתֵּן לָנוּ תְּשׁוּעָה בְּקָרוֹב, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
סדר מפלת השרים והאומות ע"י משיח בן יוסף.
וְהִנֵּה אָמַר, "כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי" (ישעיהו לד, ה), כִּי הִיא תַּעֲשֶׂה הַנְּקָמָה לְמַעְלָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ לְמַטָּה. וּבַחֶרֶב הַהִיא יִפֹּלוּ גַּם שָׂרֵי הָאוּמּוֹת, גַּם ס"מ ולִילִית מוּסַר כְלִימָּתָם, וְלָכֵן אָמַר "וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים" (ישעיהו לד, ז), וְהֵם ס"מ ולִילִית בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַחֲרֵיהֶם שְׁנֵי הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים בְּשָׂרֵי הַמַּשְׁחִית, שַׂר עֵשָׂו וְשַׂר יִשְׁמָעֵאל, כִּי כְּבָר בְּרֶדֶת אֵלֶּה יָרְדוּ אַחֲרֵיהֶם מֵעַצְמָם כָּל שְׁאַר הַשָּׂרִים אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם – לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל וְזֶה נִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים רַבִּים.
וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, כִּי עַל זֶה הָעִנְיָן כָּתוּב, "יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה" (תהלים קי, ו), וְהוּא סוֹד הַפּוֹרְפִירָא שֶׁשָּׁם נִרְשָׁמִים הֲרוּגֵי הַמַּלְכֻיּוֹת, כִּי חֵילָם יִתְעוֹרֵר בַּזְּמָן הַהוּא לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה עִם הַמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְגַם לְהַעֲלוֹת הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ. וְאָז יִמְחָץ רֹאשׁ – שֶׁהוּא ס"מ, וְעַל זֶה הָעִנְיָן נֶאֱמַר, "ה' יֵחַתּוּ מְרִיבָו" (שמואל א' ב, י), וְהֵם שְׁנַיִם: ס"מ לְמַעְלָה, וְגוֹג תַּחְתָּיו לְמַטָּה. וּבַתְּחִילָּה יַקְשֶׁה לִבָּם וִינִיחֵם לְהִתְחַזֵּק בְּנַפְשָׁם וְלַחְשׁוֹב כֹּחַ לְעַצְמָם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, אֲבָל אַחַר כָּךְ בְּרוֹב גְּבוּרוֹתָיו יְחִיתֵּם וְיַפִּילֵם. וְ"יֵחַתּוּ" לָשׁוֹן יְרִידַת נְפִילָה הוּא, כְּמוֹ, "וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ" (איוב כא, יג). וְהָאֱמֶת כִּי הִנֵּה הֵם יִתְאַמְּצוּ לַעֲלוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי אַךְ בְּכֹחַ הַגְּבוּרָה הַחֲזָקָה יוּכְנְעוּ וְיִפְּלוּ לְמַטָּה.
וְהִנֵּה בָּרִאשׁוֹנָה, "עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם" (שמואל א' ב, י), וְזֶה מוֹרֶה שֶׁמְּדַבֵּר עַל הָעִנְיָן הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק" (תהלים ב, ד), וְנִמְצָא בֶּאֱמֶת, שֶׁ"עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם" (שמואל א' ב, י) – הוּא הַפָּלַת ס"מ מִלְמַעְלָה, וְ"ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ" (שמואל א' ב, י) לְמַטָּה. וְאָז, "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמואל א' ב, י) – הוּא מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, "יִתֵּן עוֹז" כִּי לֹא יֵחָלֵשׁ תַּחַת אַרְמִילוּס הָרָשָׁע. "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ" (שמואל א' ב, י), הוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בִּהְיוֹת הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵימוּתוֹ.
ב' משיחים – כל אחד על מקומו. תיקון ישראל בהסרת הקנאה והשנאה.
וּבֶאֱמֶת כִּי ב' הַמְשִׁיחִים נִקְרָאִים בְּמָשָׁל "שְׁנֵי קַרְנַיִם" כִּי מִן הַנֵּצַח וְהַהוֹד הֵם, שֶׁהֵם שְׁנֵי קַרְנַיִם. אַךְ מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הוּא הָרִאשׁוֹן בַּמַּלְכוּת וְעַל כֵּן אָמַר, "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ" (שמואל א' ב, י), כִּי קַרְנוֹ רָמָה מִקֶּרֶן מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף בְּסוֹד, "מִי בָּרֹאשׁ? בֶּן יִשַׁי בָּרֹאשׁ", (סנהדרין קב ע"א). כִּי כָּךְ צָרִיךְ לְפִי הַמַּדְרֵגוֹת. וְהַטּוֹב הַגָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל הוּא סוּר הַקִּנְאָה וַאֲפֵילוּת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי בְּהַכִּיר כָּל אֶחָד אֶת מְקוֹמוֹ לְפִי הַמַּדְרֵיגָה – הִנֵּה יִהְיֶה זֶה לְמַעְלָה וְזֶה לְמַטָּה, וְאַף גַּם זֹאת אֵין קִנְאָה וְאֵין שִׂנְאָה, כִּי כָּךְ הַסֵּדֶר לְפִי הַמַּדְרֵיגוֹת, וְכַחֲשִׁיבוּת זֶה הָעֶלְיוֹן – חֲשִׁיבוּת זֶה הַתַּחְתּוֹן, בִּהְיוֹת כָּל אֶחָד מֶרְכָּבָה לַמְּאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים – אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵין יוֹצֵא מִגְּבוּלוֹ כַּמְּאוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים.