תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
קָם סָבָא חַד פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי ה' אִית בָּהּ תְּלַת וָוִי"ן, דְּאִינוּן חַ"י בִּרְכָאָן, כְּגַוְונָא דָא [ציור], דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וּ"בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו), מַאי רֹאשׁ צַדִּיק? דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְּבֵיהּ שַׁרְיָין חַ"י בִּרְכָאָן דְּה' עִלָּאָה, וּמִנֵּיהּ אִתְמְשִׁיכוּ לְה' זְעִירָא עַל יְדָא דְצַדִּיק, וּבְגִין דָּא גוּף וּבְרִית חַשְׁבִינָן חַד.
ו' דְּאִיהוּ בִמְצִיעוּת ה"ה, אִיהוּ שִׁעוּר קוֹמָה, וְאִיהוּ אַמָּה, וְסָלִיק בְּאָת י' לְעֶשֶׂר אַמּוֹת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד" (שמות כו, טז), דָּא ו' י', דְּאִיהוּ בְרָזָא דְז', דְּכָל תַּגִּין בֵּיהּ אִתְקְרִיאוּ.
"שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת" (שמות כח, ז) דָּא כָתֵף עִלָּאָה וְכָתֵף תַּתָּאָה, דְאִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִינוּן ה"ה. "אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו" (שמות כח, ז) אִינוּן ו' ו', וּבְהוֹן אִתְעֲבִיד ה' ה' בְּחִבּוּרָא, וּבְגִין דָּא "אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר" (שמות כח, ז).
בְּכָל אֲתַר אַמָּה אִיהִי ו', וּבְגִין דָּא אִיהִי בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וַחֲצִי הָאַמָּה דָא י', דִּתְרֵין יוּדִי"ן אִינוּן שִׁעוּרָא דְאַמָּה, וְאָת י' שִׁעוּרָא דִילָהּ תְּלַת טְפָחִים, וְדָא ג', וְעֶשֶׂר אַמּוֹת דָּא אִיהוּ שִׁעוּרָא דְגוּפָא דְבַר נַשׁ, לָקֳבֵל עֲשָׂרָה דְבָרִים דְּאִתְּמַר בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְלָא אִשְׁתָּאַר בְּזִמְנָא דָא אֶלָּא אַרְבַּע, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ.
וְכֻלְּהוּ רְמִיזֵי בְגוּפָא כְּגַוְונָא דָא, בִּדְרוֹעָא יְמִינָא תְרֵין אַמִּין מִן פִּרְקָא לְפִרְקָא. וְכֵן בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא תְּרֵין, הָא אַרְבַּע. וְכֵן בִּתְּרֵין שׁוֹקִין ד' הָא ח', וּבְגוּפָא תְּרֵין הָא עֶשֶׂר, דָּא אִיהוּ "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז), הַקֶּשֶׁ"ר אִיהוּ בְהִפּוּךְ אַתְוָון, בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר.
וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים "חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת" (שמות לו, לא), אִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיָד יָמִין, "וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית" (שמות כו, כז) חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיָד שְׂמָאלָא, וְאִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן כֻּלְּהוּ מִדָּה לַבְּרִיחִים, וְאִינוּן "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְגוֹ', וְהָא אוּקְמוּהוּ, וְאִינוּן אָ אֵ אֹ אִ אֻ חָמֵשׁ נְקוּדִין אִלֵּין, דְּאִנּוּן קָמֵ"ץ צֵרִ"י חֹלֵ"ם חִירֵ"ק שֻׁרֵ"ק, אִינוּן בְּרָזָא דֶּאֱלֹהִים, דְּהָכִי סְלִיק בְּחֻשְׁבַּן, וְרָזָא דֶּאֱלֹהִים מָלֵא י"ה, וְדָא אִיהוּ בִּינָה וַדַּאי.
וְהָכִי בְרָזָא ה' אַלְפִי"ן כְּלִילָן בְּה' תַּתָּאָה, וְאִלֵּין אַתְוָון אִינוּן תְּלַת נְשָׁמָה רוּחַ וְנֶפֶשׁ, ה' זְעִירָא גוּפָא בֵּית קִבּוּל דְּכֻלְּהוּ, פְּתִילָה דְּאִתְאַחֲדָן בֵּיהּ תְּלַת גּוּוָנִין דִּשְׁרַגָּא, דְאִיהוּ נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם. זַיִת מִזֵּתִים דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (ויקרא כד, ב), כָּתִית דְּכַתִּישׁ כְּתִישָׁא בְאִינוּן אָתִין דְּאִינוּן אֵבָרֵי גוּפָא, וְדָא בְרִית מִילָה, לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת גַּד.
וְרָזָא דְמִלָּה וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, בְּהַהוּא יוּ"ד אִתְעֲבִידַת גִּיד. וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת גַּד? בְּגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מִ-ז' סְפִירָאן דְּסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן גַּד. וְאַמָּאי אִתְקְרִיאַת מָן? בְּגִין דְּכֹלָּא לָא יָדְעוּ מַה הוּא, דְּנָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָן דְּאִיהוּ כִּזְרַע גַּד חִוָּור, "וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח" (במדבר יא, ז), דְּאִיהוּ חִוָּור מִסִּטְרָא דִימִינָא, "וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות טז, לא) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, מַה הוּא, כְלִיל מֵעֲשַׂר אַתְוָון דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, וְדָא מַנָּא דְאוֹרַיְיתָא, וְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן מ"ה, וְ"לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" (שמות טז, טו).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה - אלא רק לקרא בעינים
קָם סָבָא חַד פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי ה' אִית בָּהּ תְּלַת וָוִי"ן, דְּאִינוּן חַ"י בִּרְכָאָן, כְּגַוְונָא דָא [ציור], קָם זָקֵן אֶחָד, פָּתַח וְאָמַר: וַדַּאי שֶׁבַּה' יֵשׁ לָהּ שָׁלֹשׁ וָוִי"ם, שֶׁהֵן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת, כְּמוֹ זֶה: ציור דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וּ"בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו), מַאי רֹאשׁ צַדִּיק? , שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק, מַה זֶּה רֹאשׁ צַדִּיק? דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁבּוֹ שׁוֹרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל ה' הָעֶלְיוֹנָה, דְּבֵיהּ שַׁרְיָין חַ"י בִּרְכָאָן דְּה' עִלָּאָה, זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁבּוֹ שׁוֹרוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל ה' הָעֶלְיוֹנָה, וּמִנֵּיהּ אִתְמְשִׁיכוּ לְה' זְעִירָא עַל יְדָא דְצַדִּיק, וּבְגִין דָּא גוּף וּבְרִית חַשְׁבִינָן חַד וּמִמֶּנּוּ נִמְשְׁכוּ לַה' הַתַּחְתּוֹנָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, וּמִשּׁוּם זֶה גוּף וּבְרִית נֶחְשָׁבִים לְאֶחָד. ו' דְּאִיהוּ בִמְצִיעוּת ה"ה, אִיהוּ שִׁעוּר קוֹמָה, וְאִיהוּ אַמָּה, וְסָלִיק בְּאָת י' לְעֶשֶׂר אַמּוֹת, ו' שֶׁהוּא בְאֶמְצַע ה"ה, הוּא שִׁעוּר קוֹמָה, וְהוּא אַמָּה, וְעוֹלֶה (שֶׁעוֹלֶה) בָאוֹת י' לְעֶשֶׂר אַמּוֹת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד" (שמות כו, טז), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד, דָּא ו' י', דְּאִיהוּ בְרָזָא דְז', דְּכָל תַּגִּין בֵּיהּ אִתְקְרִיאוּ זֶה ו' י', שֶׁהוּא בְסוֹד שֶׁל ז', שֶׁכָּל הַתָּגִים נִקְרָאִים בּוֹ.
"שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת" (שמות כח, ז) דָּא כָתֵף עִלָּאָה וְכָתֵף תַּתָּאָה, דְאִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִינוּן ה"ה שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת, זוֹ כָתֵף עֶלְיוֹנָה וְכָתֵף תַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֵן יָמִין וּשְׂמֹאל, וְהֵן ה"ה. "אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו" (שמות כח, ז) אִינוּן ו' ו', וּבְהוֹן אִתְעֲבִיד ה' ה' בְּחִבּוּרָא, וּבְגִין דָּא "אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר" (שמות כח, ז) אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, הֵם ו' ו', וּבָהֶם נַעֲשִׂים ה' ה' בְּחִבּוּר, וּמִשּׁוּם זֶה אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר.
בְּכָל אֲתַר אַמָּה אִיהִי ו', וּבְגִין דָּא אִיהִי בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וַחֲצִי הָאַמָּה דָא י', דִּתְרֵין יוּדִי"ן אִינוּן שִׁעוּרָא דְאַמָּה, וְאָת י' שִׁעוּרָא דִילָהּ תְּלַת טְפָחִים, וְדָא ג', בְּכָל מָקוֹם אַמָּה הִיא ו', וּמִשּׁוּם זֶה הִיא בַת שִׁשָּׁה טְפָחִים, וַחֲצִי הָאַמָּה זוֹ י', שֶׁשְּׁתֵּי יוֹדִי"ן הֵן שִׁעוּר שֶׁל אַמָּה, וְהָאוֹת י' הַשִּׁעוּר שֶׁלָּהּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְזֶה ג', וְעֶשֶׂר אַמּוֹת דָּא אִיהוּ שִׁעוּרָא דְגוּפָא דְבַר נַשׁ, לָקֳבֵל עֲשָׂרָה דְבָרִים דְּאִתְּמַר בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְעֶשֶׂר אַמּוֹת זֶהוּ שִׁעוּר שֶׁל גּוּף אָדָם, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דְבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וְלָא אִשְׁתָּאַר בְּזִמְנָא דָא אֶלָּא אַרְבַּע, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ וְלֹא נִשְׁאָר בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא אַרְבָּעָה (שֶׁנִּתְעַלְּתָה ו' וְנִשְׁאֲרָה ד' מִדּוּ פַרְצוּפִים, וְשִׁעוּר שֶׁל הַכֹּל ו', בְּאוֹת י' עוֹלֶה לְעֶשֶׂר), כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ.
וְכֻלְּהוּ רְמִיזֵי בְגוּפָא כְּגַוְונָא דָא, בִּדְרוֹעָא יְמִינָא תְרֵין אַמִּין מִן פִּרְקָא לְפִרְקָא וְכֻלָּם רְמוּזִים בַּגּוּף כְּמוֹ זֶה: בִּזְרוֹעַ יָמִין שְׁתֵּי אַמּוֹת מִפֶּרֶק לְפֶרֶק. וְכֵן בִּדְרוֹעָא שְׂמָאלָא תְּרֵין, הָא אַרְבַּע וְכֵן בִּזְרוֹעַ שְׂמֹאל שְׁתַּיִם, הֲרֵי אַרְבַּע. וְכֵן בִּתְּרֵין שׁוֹקִין ד' הָא ח', וְכֵן בִּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם אַרְבַּע, הֲרֵי שְׁמוֹנֶה, וּבְגוּפָא תְּרֵין הָא עֶשֶׂר, דָּא אִיהוּ "עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ" (שמות כו, טז), וּבַגּוּף שְׁתַּיִם, הֲרֵי עֶשֶׂר, זֶהוּ עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ, הַקֶּשֶׁ"ר אִיהוּ בְהִפּוּךְ אַתְוָון, בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר הַקֶּשֶׁ"ר הוּא בְּהִפּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת, בֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר.
וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים "חֲמִשָּׁה לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת" (שמות לו, לא), אֶצְבְּעָאן דְּיָד יָמִין, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הָאֶחָת, הֵם חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד יָמִין, אִינוּן חָמֵשׁ "וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִם לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית" (שמות כו, כז) חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיָד שְׂמָאלָא, וַחֲמִשָּׁה בְרִיחִים לְקַרְשֵׁי צֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית, חֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד שְׂמֹאל, וְאִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן כֻּלְּהוּ מִדָּה לַבְּרִיחִים, וְאִינוּן "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם" (ישעיהו מ, יב) וְגוֹ', וְאוֹתָן חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, כֻּלָּן מִדָּה לַבְּרִיחִים, וְהֵן - מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְגוֹמֵר, וְהָא אוּקְמוּהוּ, וְאִינוּן אָ אֵ אֹ אִ אֻ חָמֵשׁ נְקוּדִין אִלֵּין, דְּאִנּוּן קָמֵ"ץ צֵרִ"י חֹלֵ"ם חִירֵ"ק שֻׁרֵ"ק, אִינוּן בְּרָזָא דֶּאֱלֹהִים, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ, וְהֵם אָ אֵ אֹ אִ אֻ. חָמֵשׁ נְקֻדּוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵן קָמֵ"ץ צֵרֵ"י חֹלֵ"ם חִירֵ"ק שׁוּרֵ"ק, הֵן בְּסוֹד שֶׁל אֱלֹהִי"ם, דְּהָכִי סְלִיק בְּחֻשְׁבַּן, וְרָזָא דֶּאֱלֹהִים מָלֵא י"ה, וְדָא אִיהוּ בִּינָה וַדַּאי שֶׁכָּךְ עוֹלֶה בְחֶשְׁבּוֹן, וְסוֹד שֶׁל אֱלֹהִי"ם מָלֵא י"ה, וְזֶהוּ (יה"ו) בִּינָה וַדַּאי.
וְהָכִי בְרָזָא ה' אַלְפִי"ן כְּלִילָן בְּה' תַּתָּאָה, וְאִלֵּין אַתְוָון אִינוּן תְּלַת נְשָׁמָה רוּחַ וְנֶפֶשׁ, וְכָךְ בְּסוֹד ה' אַלְפִי"ן כְּלוּלִים בַּה' הַתַּחְתּוֹנָה, וְהָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הֵן שָׁלֹשׁ, נְשָׁמָה רוּחַ וְנֶפֶשׁ. ה' זְעִירָא גוּפָא בֵּית קִבּוּל דְּכֻלְּהוּ, פְּתִילָה דְּאִתְאַחֲדָן בֵּיהּ תְּלַת גּוּוָנִין דִּשְׁרַגָּא, ה' זְעִירָה הַגּוּף, בֵּית קִבּוּל שֶׁל כֻּלָּם, הַפְּתִילָה (פְּתִיל ה') שֶׁנֶּאֱחָזִים בָּהּ שְׁלֹשֶׁת צִבְעֵיי הַנֵּר, דְאִיהוּ נֵר יְהֹוָה נִשְׁמַת אָדָם שֶׁהוּא נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם. זַיִת מִזֵּתִים דָּא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" (ויקרא כד, ב), זַיִת מִזֵּיתִים זֶה צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁמֶן זַיִת זַךְ, כָּתִית דְּכַתִּישׁ כְּתִישָׁא בְאִינוּן אָתִין דְּאִינוּן אֵבָרֵי גוּפָא, וְדָא בְרִית מִילָה, לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת גַּד, כָּתִית, שֶׁכּוֹתֵשׁ כְּתִישָׁה בְּאוֹתָן הָאוֹתוֹת (זֵיתִים), שֶׁהֵן אֵיבְרֵי הַגּוּף, וְזוֹ בְרִית מִילָה, אֶל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת גַּד.
וְרָזָא דְמִלָּה וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, בְּהַהוּא יוּ"ד אִתְעֲבִידַת גִּיד, וְסוֹד הַדָּבָר - וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, בְּאוֹתָהּ יוֹ"ד נַעֲשֵׂית גִּיד, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת גַּד? וְלָמָּה נִקְרֵאת גַּד? בְּגִין דְּאִיהִי כְּלִילָא מִ-ז' סְפִירָאן דְּסָלְקִין לְחוּשְׁבַּן גַּד מִשּׁוּם שֶׁהִיא כְלוּלָה מִשֶּׁבַע סְפִירוֹת שֶׁעוֹלוֹת לְחֶשְׁבּוֹן גַּד. וְאַמָּאי אִתְקְרִיאַת מָן? בְּגִין דְּכֹלָּא לָא יָדְעוּ מַה הוּא, דְּנָחִית לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָן דְּאִיהוּ כִּזְרַע גַּד חִוָּור, "וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח" (במדבר יא, ז), וְלָמָּה נִקְרֵאת מָן? מִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל לֹא יָדְעוּ מַה הוּא, שֶׁהוֹרִיד לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָן שֶׁהוּא כִּזְרַע גַּד לָבָן וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח, דְּאִיהוּ חִוָּור מִסִּטְרָא דִימִינָא, "וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות טז, לא) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, שֶׁהוּא לָבָן מִצַּד הַיָּמִין, וְטַעֲמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ מִצַּד הַשְּׂמֹאל. מַה הוּא, כְלִיל מֵעֲשַׂר אַתְוָון דְּאִינוּן יוד הא ואו הא, וְדָא מַנָּא דְאוֹרַיְיתָא, וְסָלִיק לְחֻשְׁבַּן מ"ה, וְ"לֹא יָדְעוּ מַה הוּא" (שמות טז, טו), מַה הוּא, כָּלוּל מֵעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְזֶה הַמָּן שֶׁל הַתּוֹרָה, וְעוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן מ"ה, וְלֹא יָדְעוּ מַ"ה הוּא.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא מְסָאֲבִין אִלֵּין, אִתְעָרַת יָד הַחֲזָקָה בְּתוּקְפָּא. וּכְדֵין כָּל חֲשׁוּכָא דְּאִתְחַשְׁכוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, בְּגִין חֲשׁוּכָא דְּאַרְעָא, (דף פא' עמוד ב') כֹּלָּא אִתְדַּחֵי מִקָּמָהּ וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ לְאִתְאַבְּדָא בַּהּ. וְכָל מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן כְּגַוְנָא דָּא אִתְחַבְּרַת וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ. וְדָא צִרְעָה דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה" (דברים ז, כ) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז). תִפֹּל מַמָּשׁ, דְּאִיתְדַּחְיַת מִלְעֵילָּא וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ וּבָהּ אִתְאֲבִידוּ. וְצִרְעָה לָא עַבֲרְת אֶת הַיַּרְדֵּן דְּהָכִי מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן לְבַר קָאִים, וּמִתַּמָּן תְּפִיסַת לְהוּ וְאוֹבִידַת לְהוּ.
וְאִי תֵּימָא מַאי צִרְעָ"ה? אֶלָּא דָּא שס"ה, דְּאִתְּמָר בַּהּ שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה. וְדָא שְׂמָאלָא, רָזָא מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּתָמָן אַתְקִיפוּ מְסָאֲבִין אִלֵּין וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידוּ. בְּמַאי? אֶלָּא "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז). וְרָזָא דָּא שְׁמָא י"ה אִתְרַבֵּי בְּדַרְגוֹי, וְאִתְעָבִיד שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ. בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). כְּדֵין "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו, טז). מָאן אֶבֶן? אֶלָּא כָּאֶבֶן, כְּהַהִיא אֶבֶן יְדִיעָה וְדָא לִילִית אֶבֶן נֶגֶף, דִּכְדֵין אִתְבְּרַת אִיהִי דְּלָא לְמֵיקָם, וְאִינּוּן כְּגַוְנָא דִּילַהּ הָכִי אִתְבָּרוּ וְאִתְאֲבִידוּ. וְכָל דָּא "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז). וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ בְּנַיְיחָא גּוֹ אַרְעָא, דִּכְתִיב "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז), (דף פב' עמוד א') דִּבְקַדְמִיתָא "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה" (דברים יב, ט) בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ כֹבְשִׁין לַהּ לְאַרְעָא, דְּקִטְרוּגָא הֲוָה מִשְׁתַּכֵּחַ לְגַבַּיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". כֵּיוָן דְּאִתְקַם מַקְדְּשָׁא וְיִשְׂרָאֵל הֲווּ קָיְימִין בְּאַתְרֵיהוֹן, כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז). וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּתַּקְּפַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וּדְחִילוּ דִּילַהּ נָפִיל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.
פָּתַח רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִצְטְרִיךְ הָשַׁתָּא לְיַשְּׁבָא בְּאַתְרֵיהוֹן כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרַיְיהוּ. וְכֻלְהוֹ יִשְׂרָאֵל דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרָא דִּלְהוֹן כִּדְקָא יָאוּת. וְדָא "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). דְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹבִין דִּלְהוֹן אִתְנְטִילַת מִנְּהוֹן אַרְעָא וְאִתְמַסְּרַת לְנוּכְרָאִין. וְאִינּוּן הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּנָפְקוּ מִינַּהּ אִתְּמָר בְּהוּ 'הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ' (כתובות קי). דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִיק מִינַּיְיהוּ וְאִינּוּן קָיְימִין בְּגוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. וְהַשְׁתָּא יִסְתַּלְּקוּן כֻּלְהוֹ לְאִתְחַבְּרָא בְּשְׁכִינְתָּא. בְּאָן אֲתַר? אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וַדַּאי, דְּאִיהִי אֲחוּזָה דִּלְהוֹן, דִּכְדֵין תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בַּהּ, וּמִתַּמָּן לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרֵיהוֹן. וְרָזָא (דף פב' עמוד ב') דָּא "וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). וְאִתְּמָר בְּהוּ "כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה" (ישעיהו סא, ט).
> היד החזקה תיטול מהטומאה את כוחה - כתוספת כוח, ותאבדם.
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא מְסָאֲבִין אִלֵּין, אִתְעָרַת יָד הַחֲזָקָה בְּתוּקְפָּא. בוא וראה, בזמן שרצה הקב"ה להעביר מהארץ הקדשוה את הטומאים האלה, התעוררה היד החזקה בתוקף גדול, וּכְדֵין כָּל חֲשׁוּכָא דְּאִתְחַשְׁכוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, בְּגִין חֲשׁוּכָא דְּאַרְעָא, (דף פא' עמוד ב') כֹּלָּא אִתְדַּחֵי מִקָּמָהּ וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ לְאִתְאַבְּדָא בַּהּ. ואז, כל חושך, שנחשכו המדרגות למעלה - בגין חשכות הארץ, הכולם נדחה מלפני גילוי תוקפה של היד החזקה ונפלה על ראשיהם לאבדם, וְכָל מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן כְּגַוְנָא דָּא אִתְחַבְּרַת וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ. וכל הטומאה שלהם כענין זה, התחברה לדין הקשה של היד החזקה ונפלה על ראשיהם של הסטרא אחרא, וְדָא צִרְעָה דְּאִתְּמָר בַּהּ וזה סוד בצרעה שנאמר בה "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה" (דברים ז, כ) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז). תִפֹּל מַמָּשׁ, דְּאִיתְדַּחְיַת מִלְעֵילָּא וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ וּבָהּ אִתְאֲבִידוּ. תִפֹּל ממש, שנדחתה מהמדרגות העליונות ונפלה על ראשיהם ובה נאבדו, וְצִרְעָה לָא עַבֲרְת אֶת הַיַּרְדֵּן דְּהָכִי מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן לְבַר קָאִים, וּמִתַּמָּן תְּפִיסַת לְהוּ וְאוֹבִידַת לְהוּ. והצרעה לא עברה את הירדן שכך הטומאה שלהם עומדת חוץ לארץ הקדושה, ומשם היא תופסת בם ומכלה אותם.
> צרע"ה, בסוד שס"ה דינים המכלים את אבן נגף.
וְאִי תֵּימָא מַאי צִרְעָ"ה? אֶלָּא דָּא שס"ה, דְּאִתְּמָר בַּהּ שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה. ואם תשאל מהי צרע"ה? אלא היא בגימ' שס"ה, שנאמר בה סוד חשבון שמ"י עם י"ה של שם הוי"ה ב"ה עולה שס"ה, וְדָא שְׂמָאלָא, רָזָא מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּתָמָן אַתְקִיפוּ מְסָאֲבִין אִלֵּין וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידוּ. וזה כנגד צד שמאל, קו הדין, וסוד שס"ה מצוות לא תעשה העומדות כשס"ה גדרות בפני הנחשים שמנינם שס"ה ומשם, מצד הדינים קיבלו אותם הטמאים האלה את כוחם, ומשם גם יאבדו. בְּמַאי? אֶלָּא "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז). וְרָזָא דָּא שְׁמָא י"ה אִתְרַבֵּי בְּדַרְגוֹי, וְאִתְעָבִיד שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ. וזה סוד שם י"ה המתגדל במדרגותיו, ונעשה שלהבת י"ה, בו נאמר בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). כְּדֵין ואז נאמר באותם הטמאים "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו, טז). מָאן אֶבֶן? אֶלָּא כָּאֶבֶן, כְּהַהִיא אֶבֶן יְדִיעָה וְדָא לִילִית אֶבֶן נֶגֶף, דִּכְדֵין אִתְבְּרַת אִיהִי דְּלָא לְמֵיקָם, וְאִינּוּן כְּגַוְנָא דִּילַהּ הָכִי אִתְבָּרוּ וְאִתְאֲבִידוּ. מהי אבן? אלא אומר הכתוב כָּאֶבֶן, כאותה אבן נגף ידועה, היא לילי' אבן נגף, ואז היא תשבר לצמיתות שלא על מנת לקום שוב, וכענין זה, כך ישברו ויאבדו של הצדדים הטמאים. וכל זה, וְכָל דָּא "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז). וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.
> מנוחת הנשמות וחזרה למקורן בשוב ישראל לארצם
וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ בְּנַיְיחָא גּוֹ אַרְעָא, אימתי? בשעה שיעמדו במנוחה בתוך הארץ, שנאמר, דִּכְתִיב "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז). (דף פב' עמוד א') דִּבְקַדְמִיתָא שבתחילה נאמר "כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה" (דברים יב, ט) בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ כֹבְשִׁין לַהּ לְאַרְעָא, דְּקִטְרוּגָא הֲוָה מִשְׁתַּכֵּחַ לְגַבַּיְיהוּ. בזמן שהיו כובשים את את הארץ, שהקטרוג היה נמצא עליהם, ולכן היה צריך בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". כֵּיוָן דְּאִתְקַם מַקְדְּשָׁא וְיִשְׂרָאֵל הֲווּ קָיְימִין בְּאַתְרֵיהוֹן, כיון שהוקם המקדש, וישראל נמצאו במקומם, אז היתה הנהגת כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב שבאותו הזמן כתוב "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וזה המורא הגדול, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּתַּקְּפַת בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וּדְחִילוּ דִּילַהּ נָפִיל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. שהשכינה התחזקה בו במלך כיון שהיו ביחוד, והפחד שלה נפל על כל אומות העולם. אשרי חלקם של ישראל.
פָּתַח רַעֲיָא מְהֵימְנָא וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי אִצְטְרִיךְ הָשַׁתָּא לְיַשְּׁבָא בְּאַתְרֵיהוֹן כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרַיְיהוּ. פתח משה רבנו הרועה הנאמן ואמר, רבי רבי הרמח"ל, ודאי שצריכות עכשיו להתיישב במקומן כל אותם הנשמות שעולות להתחבר במקורן, וְכֻלְהוֹ יִשְׂרָאֵל דְּסָלְקִין לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרָא דִּלְהוֹן כִּדְקָא יָאוּת. וכל ישראל עולים להתחבר במקורם כמו שראוי, וזה וְדָא "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). דְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹבִין דִּלְהוֹן אִתְנְטִילַת מִנְּהוֹן אַרְעָא וְאִתְמַסְּרַת לְנוּכְרָאִין. שישראל בעוונות שלהם, גרמו שנלקחה מהם הארץ ונמסרה לגוים, וְאִינּוּן הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּנָפְקוּ מִינַּהּ אִתְּמָר בְּהוּ, והנשמות, גם כן, כיון שיצאו ממקורן נאמר בהם 'הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ' (כתובות קי). דְּהָא כְּדֵין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָחִיק מִינַּיְיהוּ וְאִינּוּן קָיְימִין בְּגוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין. כיון שהקב"ה רחוק מהם בגלות, והם נמצאים בתוך הצדדים הטמאים. וְהַשְׁתָּא יִסְתַּלְּקוּן כֻּלְהוֹ לְאִתְחַבְּרָא בְּשְׁכִינְתָּא. ועכשיו, יעלו כולם להתחבר בשכינה. בְּאָן אֲתַר? אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא וַדַּאי, דְּאִיהִי אֲחוּזָה דִּלְהוֹן, דִּכְדֵין תָּבִין לְאִתְחַבְּרָא בַּהּ, באיזה מקום? בארץ הקדושה ודאי. שהיא האחוזה שלהם, שאז יחזרו להתחבר בה, וּמִתַּמָּן לְאִתְחַבְּרָא בִּמְקוֹרֵיהוֹן ומשם ישובו להתחבר במקורם שהיא השכינה הנקראת הארץ העליונה - שורש ומקור הנשמות. וזה סוד, וְרָזָא (דף פב' עמוד ב') דָּא "וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כה, י). וְאִתְּמָר בְּהוּ ונאמר בהם "כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה" (ישעיהו סא, ט).
תפילה קמ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קמב: חסד בהתערותא דלעילא משפיע מצד האור הגנוז. ותוחלתם של ישראל מעוררת את יחודו להשפיע חסדו בשפע שמתרבה והולך.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יְהִי חַסְדְּךָ יְהוָֹה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ", שֶׁהֲרֵי בְּנֵי אָדָם מְעַט כֹּחַ יֵשׁ לָהֶם, וְהַחֶסֶד שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים מְעַט הוּא, שֶׁכֵּן אָמְרוּ 'לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם שֶׁמַּתְּנָתָם מְעוּטָה וְחֶרְפָּתָם מְרֻבָּה', אֲבָל חֶסֶד שֶׁלְּךָ הוּא חֶסֶד שָׁלֵם בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה מִתְגַּדֵּל מֵאֵלָיו עַד שֶׁאֵין לוֹ סוֹף, "יְהוָֹה בַּשָּׁמַיִם חַסְדְּךָ" שֶׁלֹּא תַּמְתִּין לְהִתְעוֹרְרוּת בָּשָׂר וָדָם אֶלָּא אַתָּה תַּעֲשֶׂה חֶסֶד מֵעַצְמְךָ "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם", מִיָּד נֶאֱמַר בּוֹ "כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ", וְזֶה חֶסֶד שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה שֶׁהוּא מִתְרַבֶּה וְהוֹלֵךְ מִצַּד אוֹר הַגָּנוּז, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מָה רָב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ", רָב וַדַּאי שֶׁמִּתְרַבֶּה וְאֵינוֹ פּוֹסֵק, מַה שֶׁאֵין כֵּן חֶסֶד שֶׁל בְּנֵי אָדָם שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר "וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר וּכְטַל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ", אֲבָל הַחֶסֶד שֶׁלְּךָ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת, "וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו", "כִּי גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהוָֹה" וְכוּ' – עָלֵינוּ וַדַּאי – לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ מֵהִתְעוֹרְרוּת שֶׁלָּנוּ. וְאִם תֹאמַר מִי יְעוֹרֵר הַחֶסֶד זֶה, הֲרֵי תּוֹחַלְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוֹלֶכֶת לָזֶה כְּדֵי לְעוֹרֵר הַחֶסֶד זֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁבּוֹ "יָחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָֹה כִּי עִם יְהוָֹה הַחֶסֶד", חֶסֶד שֶׁהוּא עִמְּךָ, לֹא כְּחֶסֶד בְּנֵי אָדָם אֶלָּא "וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת", שֶׁמִּתְרַבֶּה וְהוֹלֵךְ. "יְהִי חַסְדְּךָ יְהוָֹה עָלֵינוּ" – עָלֵינוּ וַדַּאי, לְהִתְעוֹרֵר בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁאֵין בּוֹ הֶפְסֵק עוֹלָמִית, "יְהִי חַסְדְּךָ יְהוָֹה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.